סיכום מאמר מבוא לפסיכולוגיה

**[סיכום מאמר מבוא לפסיכולוגיה -- הילגראד/אטקינסון.]** כיצד נעשה המחקר הפסיכולוגי השלב הראשון - יצירת היפותזה: ההיפותזה היא הצהרה שיכולה להיבחן, בקשר לנושא בו מתעניינים. דרכים ליצור היפותזה: לאחזר יותר זיכרונות משנים מוקדמות בחיים, אם חוזרים לאותם מקומות בהם התרחשו האירועים (לדוגמא -- נזכר בבית...

**[סיכום מאמר מבוא לפסיכולוגיה -- הילגראד/אטקינסון.]** כיצד נעשה המחקר הפסיכולוגי השלב הראשון - יצירת היפותזה: ההיפותזה היא הצהרה שיכולה להיבחן, בקשר לנושא בו מתעניינים. דרכים ליצור היפותזה: לאחזר יותר זיכרונות משנים מוקדמות בחיים, אם חוזרים לאותם מקומות בהם התרחשו האירועים (לדוגמא -- נזכר בבית הספר כאשר נחזור לבית הילדות שלנו -- אמנזיית ילדות). דבר נוסף שמסייע ביצירת היפותזה הוא היכרות עם הספרות המדעית הרלוונטית, כלומר ספרים/מאמרים שכבר פורסמו באשר לנושא הנחקר. עם כל זאת, המקור החשוב ביותר להיפותזה מדעית, הוא לעיתים קרובות תיאוריה מדעית -- סדרה של הנחות בעלות קשר גומלין -- לדוגמה תיאוריה על הנעה מינית שמציעה שקיימת נטייה גנטית להטרו/הומוסקסואליות. התיאוריה יכולה להיבחן גם בהיפותזה מדעית -- למשל באחים תאומים זהים. אחת הדרכים היעילות ביותר לפיתוח הידע המדעי בנושא הזה, הוא ליצור היפותזה מתחרה. **המונח \"מדעי\" משמעותו ששיטות המחקר בהן משתמשים לצורך איסוף המידע הן:** 1. **ללא משוא פנים - אינן מעדיפות היפותזה אחת על פני האחרת** 2. **אמינות -- בכל מצב התוצאות יהיו זהות.** **[חזית המחקר הפסיכולוגי -- גישות בין תחומיות.]** במידה הולכת וגוברת פסיכולוגים מאחדים כוחות עם חוקרים, על מנת ליצור גישות ולחקור תופעות פסיכולוגיות. **ישנן שתי גישות מעניינות במיוחד**: Cognitive neuroscience -- מתמקדת **בתהליכים קוגניטיביים** ומסתמכת בעיקר על השיטות של נוירולוגיה. הגישה מנסה לגלות כיצד פעילויות מנטליות מתבצעות במוח, כאשר הרעיון המרכזי הוא שפסיכולוגיה קוגניטיבית מספקת השערות לגבי יכולות קוגניטיביות ספציפיות, כמו למשל זיהוי פנים. הדבר שייחודי לגישה זו הוא ההסתמכות שלה על טכניקות חדשות לחקר המוח לנבדקים נורמאלים (לעומת נבדקים עם נזק מוחי) בזמן ביצוע משימה קוגניטיבית. **פסיכולוגיה אבולוציונית** -- **מתעניינת בשורשים הביולוגיים** של מנגנונים קוגניטיביים פסיכולוגים. הכוללים את התחומים אנתרופולוגיה ופסיכיאטריה. הרעיון המרכזי הוא -- כמו מנגנונים ביולוגיים שמתפתחים, גם הפסיכולוגים יתפתחו בהמשך. דבר זה מרמז על כך שיש בסיס גנטי שהוכח בעבר כיעיל להגברה והישרדות אורגניזם (לדוגמה: חיבה לממתקים, יש מנגנון פסיכולוגי וגם בסיס גנטי -- לפרי המתוק ביותר, הערך התזונתי הגבוה ביותר ועל ידי אכילתו הוגברו סיכויי ההישרדות לגנים רלוונטיים.) **שתי דרכים שפרספקטיבה אבולוציונית יכולה להשפיע על חקר סוגיות פסיכולוגיות:** מאבולוציונית סוגיות יכולות להיות בעלות חשיבות מיוחדת **בגלל הקשר שלהן להישרדות** או לרבייה מוצלחת (אופן בחירת בן זוג, אופן התמודדות עם רגשות תוקפנות). הפרספקטיבה האבולוציונית יכולה לספק גם **תובנות חדשות לסוגיות שמוכרות כבר** (כמו למשל השמנת יתר -- ציינו כבר שמחסור יכול להוביל להשמנת יתר). [מדע קוגניטיבי] המדע הקונטיבי מתאר תחומים במחקר פסיכולוגי: 1. עוסקים בתהליכים כמו תפיסה, חשיבה ופתרון בעיות. 2. חופפים לתחומים אחרים, כמו מדעי המחשב. היעד המרכזי הוא לגלות כיצד מידע מיוצג במוח (מנטלי) ואילו חישובים יכולים להיעשות על מנת ליצור תפיסה, זיכרון, חשיבה וכו\'. הרעיון המרכזי בבסיס המדע הקוגניטיבי הוא [שניתן להבין את המערכת האנושית כאילו היא מחשב שעוסק בתחשיב מורכב] -- כמו ניתן לפרק תחשיב לסדרת חישובים פשוטים (אחסון, אחזור וכו\') ככה ניתן לפרק פעולה של אדם לסדרת מרכיבים יסודיים. ניתן לנתח פעילות במחשב במספר רמות למשל רמת החומרה בדגש על שבבים, רמת ייצוג ואלגוריתם ובדומה פעילות קוגניטיבית אנושית ניתנת לניתוח גם היא ברמה של \"חומרה\", או עצבים וברמה של ייצוגים מנטליים. **לכן הרעיון של חישוב מנטלי ורמות ניתוח הם בין אבני היסוד של המדע הקוגניטיבי**. פסיכולוגיה תרבותית: הפסיכולוגיה המדעית העריכה שלאנשים מכל התרבויות יש בדיוק אותם תהליכים פסיכולוגיים. במידה גוברת ההנחה מאותגרת על ידי תומכי הפסיכולוגיה התרבותית (אנתרופתולוגים, סוציולוגים ומדעני חברה אחרים). הפסיכולוגיה התרבותית עוסקת באופן שבו התרבות בה חי אדם (מסורת, שפה, נקודת מבט), משפיעה על הייצוגים המנטליים ופסיכולוגים של אדם. לדוגמה: תלמידים אסיאתים -- בגלל הדגש שלהן על קולקטיביזם ולא אינדיבידואליזם, נוטים ללמוד יחד יותר מתלמידים אמריקאים. קבוצות לימוד זו טכניקה יעילה ויכולה להיות הסיבה לכך שהאסיאתים עולים על האמריקאים המקבילים במקצועות שונים. דוגמה נוספת, תלמיד אמריקאי שנתקל בקשיים -- גם המורה וגם התלמיד נוטים לייחס את הקושי ליכולות אישיות של התלמיד, מקרה דומה בבית ספר יפאני, סביר שהתלמיד והמורה יבחנו את האינטראקציה בין המורה לתמיד בהקשר ההוראתי כדי להסביר את הביצוע הכושל. **[ניסויים ]** השיטה המדעית היעילה ביותר היא ניסוי. הניסויים מספקים את הבדיקות המוצקות ביותר להיפותזות באשר **לסיבה ותוצאה**. החוקר שולט בזהירות על התנאים ומבצע מדידות על מנת לגלות יחסים בין משתנים. (משתנה -- יכול להופיע תחת ערכים שונים) ניסוי יכול לחקור למשל האם כמות השינה יוצרת שינויים בזיכרון, (לדוגמה יכולת של אדם להיזכר באירועי ילדות פוחתת עם מחסור בשינה), במידה והניסוי מראה שזיכרון משתנה באופן סיסמאתי עם שינה, נמצא שקיים יחס ישר בין שני משתנים אלו. היכולת להפעיל שליטה על משתנה מבחינה את השיטה הניסויית משיטות אחרות של מחקר מדעי. דוגמא: אם ההיפותזה שנחקרת היא שאנשים יפתרו בעיה מתמטית טוב יותר כאשר יוצא להם כסף על פתרון מוצלח, הנסיין יכול להקצות נבדקים באופן רנדומלי לאחד משלושה תנאים: לקבוצה אחת שיקבלו 10\$ אם יבצעו את המשימה היטב. קבוצה שניה נאמר שיקבלו 5\$ אם יבצעו את המשימה היטב ולקבוצה השלישית לא מוצע כסף על ביצועה. אחר כך הנסיין מודד ומשווה את הביצוע הממשי של הקבוצות כדי לראות האם באמת יותר כסף (הסיבה המשוערת) מוביל לפתרון טוב יותר (ההשפעה המשוערת). במחקר זה סכום הכסף שהוצע מכונה -- משתנה בלתי תלוי, מאחר שאינו תלוי במה שעושה המששתף. **משתנה בלתי תלוי** -- בשליטה מלאה של הנסיין, שיוצר אותו ושולט על שונותו. בניסוי המשתנה הבלתי תלוי מייצג את ה\"סיבה\" המשוערת. **משתנה תלוי** -- רמת הביצוע בבעיות, הנסיין עושה מניפולציות על המשתנה הבלתי תלוי וצופה במשתנה התלוי בכדי ללמוד את תוצאות הניסוי. המשתנה התלוי כמעט תמיד מדד מסוים של התנהגות המשתתף. בניסוי זה המשתנה התלוי הוא רמת הביצוע בבעיות המתמטיות. הנסיין עושה מניפולציות על המשתנה הבלתי תלוי וצופה במשתנה התלוי בכדי ללמוד את תוצאות הניסוי. שימוש בביטוי **\"פונקציה של\"** נעשה על מנת לבטא תלות של משתנה אחד באחר. בניסוי הזה אפשר לומר שהנבדקים במשימות מתמטיות הוא [פונקציה של סכום הכסף שהוצע להם]. הקבוצות שמשלמים להן כסף מכונות **קבוצות ניסוי,** הקבוצה שלא שילמו לה נקראת **קבוצת בקרה** ומשמשת כקו הבסיס שנגדו ניתן להשוות את קבוצות הניסוי. תכונה חשובה של הניסוי שתואר היא **הקצאה רנדומאלית** של משתתפים. משמעות של הקצאה רנדומלית, **היא שלכל נבדק ישנה הסתברות זהה להיות ממקום בכל אחת מהקבוצות** -- אם זה לא נעשה, הנסיין אינו יכול להיות בטוח שמשהו פרט למשתני הבלתי תלוי לא ישפיע על התוצאות (לדוגמה, אסור לנסיין לתת למשתתף להחליט באיזה קבוצה להיות). רק על ידי הקצאה רנדומלית אפשר להיות בטוחים שכל המשתנים החיצוניים (למשל אישיות הנבדקים, שעה ביום, זמן שחלף בסמסטר וכו\') -- מיוצגים באופן שווה לאורך התנאים ולפיכך לא תגרם הטייה. **הקצאה רנדומלית הינה אחד המרכיבים החשובים ביותר בניסוי.** שיטת ניסוי ניתנת לשימוש גם מחוץ למעבדה, השיטות הן עניין של היגיון ולא מיקום. **[ניסויים מרובי משתנים -]** ניסויים בהם נעשית מניפולציה על מספר משתנים בלתי תלויים בו זמנית -- בשימוש תדיר במחקר הפסיכולוגי. אם נתייחס לדוגמה שהוצגה קודם (עם הכסף למשתתפים), בניסויים מרובי משתתפים הנסיין יכול לשנות רמות קושי, ויהיו שש קבוצות נבדקים שכל אחת משלבת שלושה סכומי כסף שונים עם אחת משתי דרגות קושי (קל לעומת קשה). **מדידה --** בניסויים חייב לקבוע הצהרות לגבי כמויות או מידות. (למשל מדידה באמצעים פיזיים -- שינה, מניעת סם וכו\'). במקרים אחרים משתנים נמדדים באופן שנמקם אותם (לדוגמה בדירוג תחושות). ניסויים כוללים בדרך כלל מדידה של נבדקים רבים, ולא נבדק יחיד ולכן התוצאות מורכבות מנתונים שמהווים סדרת מספרים, שאותה ניתן לסכם ופרש. במחקרים הכוללים קבוצות ניסוי ובקרה יש להשוות בין שני ממוצעים -- ממוצע של תוצאות הנבדקים בקבוצת הניסוי, למול תוצאות נבדקים בקבוצה אחרת. ההפרש בין שני ממוצעים אלו הוא כמובן הדבר שבו מתעניינים הנסיינים. סטטיסטיקאים פתרו בעיות של הפרשים גדולים בין ממוצעים ע\"י פיתוח שיטה -- מבחנים לקביעת מובהקות ההפרש. פסיכולוג שאומר שההפרש בין קבוצת הניסוי וקבוצת הבקרה **מובהק סטטיסטית**, מתכוון שהמבחן הסטטיסטי יושם על הנתונים ושלא סביר שההפרש שנצפה נקבע ממקריות או ממספר מקרים קיצוניים. **[טבלת מושגים שהוזכרו -- ללמידה ]** **היפותזה:** הצהרה שניתנת לבחינה **משתנה:** משהו שיכול להופיע תחת ערכים שונים וניתן למדידה. **משתנה בלתי תלוי:** משתנה המייצג את ה\"סיבה\" המשוערת ונשלט במדויק על ידי הנסיין ושאינו תלוי במה שעושה הנבדק. **משתנה תלוי:** מייצג את ה\"תוצאה\" המשוערת ושערכיו תלויים בערך של המשתנה הבלתי תלוי. **קבוצת ניסוי:** קבוצה שבה הסיבה המשוערת נוכחת. **קבוצת בקרה:** קבוצה שבה הסיבה המשוערת נעדרת. **הקצאה רנדומלית:** שיטה להקצאת נבדקים לקבוצות ניסוי וביקורת כך שלכל נבדק סיכוי זהה להיות מוקצה לכל קבוצה. **מדידה**: שיטה של הקצאת מספרים למשתנים. **סטטיסטיקה:** טכניקות מתמטיות לקביעת הוודאות בה ניתן להשתמש במדגם של נתונים לצורך ביצוע הכללה או הסקה. **[מתאם ]** לא ניתן לחקור את כל הבעיות בקלות על ידי שיטה ניסויית. יש מצבים שלחוקר אין שליטה לגבי אילו נבדקים יהיו באילו תנאים -- לדוגמה, לבחון את ההשערה שאנשים שסובלים מאנורקסיה רגישים יותר מאחרים עם משקל נורמאלי לשינויים בטעם -- אי אפשר לדרוש מאנשים להפוך לאנורקטיים. אלא, אנחנו נבחר אנשים שהם כבר אנורקטיים. בשיטה המתאמית נשמש כדי לקבוע האם יש קשר בין משתנה שאינו בשליטתנו למשתנה אחר שמעניין אותנו. ניתן להשתמש במקדם מתאם -- הערכה של המידה בה המשתנים קשורים זה לזה. במחקר פסיכולוגי -- מתאם של 0.6 ומעלה נחשב די גבוהה. **[מתאמים בטווח של 02. ועד 0.6 הם בעלי ערך פרקטי ותיאורטי ושמישים לצורך ניבויים.]** בין 0 ל 0.2 יש לשפוט בזהירות והם כמעט ולא שימושיים לצורך ניבויים. מבחנים: מודדים כשרון, הישגיות ותכונות פסיכולוגיות אחרות. המבחן מציג מצב אחיד לקבוצת אנשים שנבדלים בתכונה מסוימת -- כמו נזק מוחי, יכולת מתמטית, מיומנות ידנית או תוקפנות. מתאם וסיבתיות: קיימת הבחנה בין מחקר ניסויי למחקר מתאמי. בניסויי טיפוסי -- המשתנה הבלתי תלוי נעשית מניפולציה כדי לקבוע השפעתו הסיבתית על משתנה תלוי. לדוגמה, מחקרים הראו כי ילד שצופה באלימות בטלוויזיה יהיה תוקפן יותר. אבל האלימות בטלוויזיה היא שגורמת לאלימות? או שהילדים התוקפניים יותר בוחרים לראות יותר אלימות בטלוויזיה? אי אפשר לומר איזה מהמשתנים הוא הסיבה או התוצאה. כאשר יש מתאם בין שני משתנים, שינוי באחד מהם יכול להיות הגורם לשינוי במשתנה האחר. מתאם הינו תנאי מוקדם לסיבתיות. אך ללא ניסויים נוספים אי אפשר להצדיק מסקנה ממחקרי מתאם, [משום שמתאם אינו משמעו בהכרח סיבתיות.] **[תצפית]** **[תצפית ישירה]**: בשלבי המחקר הראשונים, הדרך היעילה ביותר להתקדם להסבר היא תצפית ישירה. להתבונן על התופעה הנחקרת שהיא מתרחשת באופן טבעי. לדוגמה, תצפית על פרימאטים בסביבתם הטבעית יכולה לגלות לנו דברים על ארגונם החברתי שיסיעו לנו במחקר מעבדתי בהמשך. חוקרים שמתבוננים בהתנהגות המתרחשת באופן טבעי צריכים להיות מתורגלים ולרשום אירועים כפי שהם כדי למנוע מעמדותיהם האישיות להשפיע. אם הבעיה הנחקרת ביולוגית באופן חלקי ניתן להשתמש בשיטות תצפית במעבדה, במחקרם הקלאסי של ווילימס מסטרס וורגיניה ג\'ונסון לגבי היבטים פיזיולוגים של המיניות האנושית, פיתחו טכניקות לתצפית ישירה על תגובות מיניות במעבדה. הנתונים כללו **א**. תצפיות התנהגות. **ב**. רישום בשינויים פיזיולוגיים **ג**. תשובות לשאלות על תחושות המשתתף לפני, במהלך ולאחר הגירוי המיני. בעוד שחוקרים הסכימו שלמיניות אנושית היבטים רבים מלבד הביולוגי, התצפיות שלהם על ההיבטים האנטומיים והפיזיולוגים של התגובות המיניות סייעו להבנת אופי המיניות ובפתרון בעיות מיניות. **[שיטת סקר:]** שימוש בשאלונים או ראיונות. במקום להתבונן על התנהגות, משתמשים בשיטת סקר. אולם השיטה חשופה יותר להטיות מאשר תצפית ישירה: השפעות הרצייה החברתית. שיטת הסקר הובילה לתוצאות חשובות רבות, לדוגמה מרטרס וג\'ונסון שערכו את המחקר שלהם על מיניות, השתמשו במידע זמין ממחקרים מקיפים שנערכו ממידע אלפי ראיונות שנותחו והוביל לפרסום של חלוציות בתחום. בנוסף, נעשה שימוש בסקרים על מנת לגלות עמדות פוליטיות, העדפות מוצר וכו\'. סקר אמין דורש ששאלון שנבדק היטב יוצג לקבוצת מדגם שבחרה בדרכים שתוכננו כדי להבטיח שהיא תייצג את האוכלוסייה הגדולה יותר שאותה מעוניינים לחקור. **[סיפור חיים:]** השגת ביוגרפיה חלקית של אדם מסוים. נעשה באמצעות בקשה מאנשים שייזכרו בחוויות רלוונטיות מעברם. לדוגמה, מחקר עוסק בנטיות ילדות שמובילות לדיכאון בבגרות, חוקר יכול להתחיל את המחקר בשאלת שאלות על אירועי הילדות. סיפורי חיים אלו הן ביוגרפיות שתוכננו לצורך שימוש מדעי והן מקורות של מידע עבור פסיכולוגים החוקרים אנשים. מגבלה עיקרית של השיטה -- ביוגרפיות אלו מסתמכות על זיכרונות ושחזורים של אנשים, שלעיתים קרובות הם מעוותים או לא מושלמים. המגבלות גורמות לכך ששיטה זו תהיה פחות יעילה לצורך בחינת תיאוריה או הוכחת השערה. באופן זה מדענים משתמשים בשיטה זו באותה דרך שבה משתמש תרפיסט או רופא על מנת לנסות לנסח אבחנה באדם מסוים. **[סקירה ספרותית:]** סיכום מלומד של המידע הקיים בנושא מסוים. סקירה מעודכנת של הספרות המקצועית מהווה כלי שאין דומה לו לצורך הערכת דגמים מתוך המידע המדעי המצטבר לתיוריה או השערה פסיכולוגית בודדת. הסקירות מתבצעות בשני אופנים: 1**. סקירה נרטיבית**, משתמשים במילים לתיאור מחקרים קודמים ודנים בעוצמת המידע הפסיכולוגי הנגיש -- סטודנטים לפסיכולוגיה בשנים קודמות, כותבים סקירות מילוליות על נושא נבחר כעבודת סמסטר. **2. מטה אנליזה** -- משתמשים בטכניקות סטטיסטיות כדי לשלב ולהסיק מסקנות. למטה אנליזה הפוטנציאל להיות יותר שיטתית וחסרת פניות מהסקירה הנרטיבית ולעיתים יסתמכו יותר במאמר על מטה-אנליזה כדי לתאר את מצב הראיות לתיאוריות פסיכולוגיות ולהיפותזות. **[אתיקה של מחקר פסיכולוגי]** מכיוון שפסיכולוגים חוקרים יצורים חיים, הם צריכים להיות רגישים לסוגיות אתיות שיכולות לצוץ בזמן המחקר, לכן ישנם קווי יסוד שנקבעו לטיפול הן בבני אדם והן בבעלי חיים. למשל בארצות הברית ישנה וועדת ביקורת פנימית שבוחנת את הצעות המחקר כדי להבטיח יחס נאות לנבדקים. **[מחקרים בבני אדם: ]** 1. העיקרון הראשון הוא סיכון מינימאלי. אסור לחשוף אדם לפגיעה או פציעה, אך ההחלטה על מידת הלחץ הפסיכולוגי שיש לה הצדקה במחקר אינה תמיד ברורה. ישנן שאלות שוועדות הביקורת בוחנות על בסיס כל מקרה לגופו. 2. הסכמה לאחר יידוע. יש ליידע את הנבדקים מראש בכלל ההיבטים שעשויים להשפיע על נכונותם לשתף פעולה ובידוע הנבדקים כי הניסוי התנדבותי עם אפשרות לעזוב ללא עונש. עיקרון זה גם כן כמו העיקרון הקודם לא תמיד קל ליישום. למשל -- הסכמה לאחר יידוע מתנגשת לעיתים עם דרישה נוספת של המחקר: נבדקים לא היו מודעים להיפותזה שנבחנת בניסוי. 3. הזכות לפרטיות. מידע אישי במחקר צריך להישאר חסוי אלא בהסכמת הנבדק. אמצעי נפוץ הוא הפרדת השמות ומידע אחר שניתן לזהות את הנבדקים מן המידע שנאסף בניסוי. **[מחקר בבעלי חיים:]** כ7% מן המחקרים הפסיכולוגיים משתמשים בבעלי חיים, 95% חולדות עכברים וציפורים. המחקרים בחיות נעשים משתי סיבות עיקריות: האחת, התנהגות החיות עצמה יכולה להיות מעניינת וראויה למחקר. והסיבה השנייה, מערכות החיות יכולות לספק מודלים למערכות אנושיות וכך מחקר בחיות יכול לספק מידע שאולי בלתי אפשרי או בלתי אתי לקבל מאנשים. מחקר בחיות מילא תפקיד מרכזי בהבנה וטיפול בבעיות פסיכולוגיות כגון חרדה, מתח, תוקפנות, דיכאון, התמכרות לסמים, הפרעות אכילה ואלצהיימר. למרות שהדיון בשאלה האם המחקר בחיות הוא אתי ואיזה סוג מחקר יש לנהל. מרבית הפסיכולוגים 80% ובוגרי פסיכולוגיה 72% תומכים בשימוש בחיות למחקר, אך נותרה דאגה בתמיכה זו בעניין קבוצה קטנה של מחקרים הכרוכה בתהליכים כואבים או מזיקים. ישנן הנחיות ממשלתיות וAPA שאומרות כי כל הליך מזיק או מכאיב, יוצדק לחלוטין במונחי תועלת שתצמח מהמחקר. בנוסף באתיקה המחקרית ישנו עיקרון מרכזי, שהנבדקים בניסויים פסיכולוגים ייחשבו שותפים מלאים ליוזמת המחקר. **[קולות בבני זמננו בפסיכולוגיה -- האם אנו אנוכיים באופן טבעי?]** האנוכיות שלנו היא ביולוגית. אנו אנוכיים בדרך מיוחדת שדורשים הגנים שלנו. הגנים שמועברים במשך דורות רבים הם אלו שטובים יותר בלהעביר את עצמם. כדי לעשות זאת הם צריכים להיות טובים יותר מכל התחליפים האחרים שמעבירים הגנים בנדיבות רבה יותר מאנשים אחרים באוכלוסייה שלהם. התגליות החשובות מצויות בנסיבות שבהן קיימת נדיבות לב. למשל התנהגות הורים לילדיהם, הורים לא יעבירו את הגנים שלהם בהצלחה אם לא יעזרו לילדיהם בדרכים מסוימות: אימהות מסוג יונק מניקות את הצאצאים, ציפורים צריכות להביא את המזון לגוזלים, צמח צריך לדחוס כמות אופטימלית של חומרים מזינים לזרעיו. אם כל הרבייה היא מינית וקיימים בין בני זוג קשרים משפחתיים רק לעיתים רחוקות לכל צאצא יש חצי מהגנים של כל הורה ולצאצא מחצית מהחשיבות לצורך העברת גנים. מנקודת מבט של הורה לבנו בדרך כלל מחצית החשיבות שלהם ולרבייה של הצאצא מחצית מהחשיבות של הצאצא לצורך העברת גנים. אולם אותו סוג של זהות גנטית חלקית קיימת עבור כל הקרובים ולא רק צאצאים. סיוע לקרובים גנטים יכול לשרת את האנוכיות הגנטית של האדם -- ברירת קרובים, ברירה טבעית לשימוש הסתגלותי ברמזים שמראים רמות של יחסיםץ בכל מקרה שיש קשר גנאולוגי האדם מצופה להעדיף קרובים וקרובים מאוד (הורים, צאצאים, אחים) על קרובים רחוקים. ציפור ממין זכר שבת זוגו הטילה ביצים בקן, יכול להיות מועדך באבולוציה אם הוא דוגר על הביצים ומאכיל את האפרוחים. מה לגבי בגידה אפשרית? אם בת זוגו הופרתה מזכר אחר? זכרים בזנים שבהם 10% מהביצים מופרות על ידי יריבים, יהיו פחות מצפוניים בקשר לגוזלים שלהם מאשר בזנים שבהם לעולם אין בגידה. ברירת הקרובים היא גורם אחד שמביא למה שנראה כהתנהגות לא אנוכית. הדדיות בין אנשים ללא קרבה משפחתית, עם רווח מידי או אפשרי בעתיד עבור כל אחד מהמשתתפים היא גורם אחר. גורם נוסף נוסע מרמייה או מניפולציה אנוכית של ברירת קרובים של אחרים או אינסטינקטים אלטרואיסטים או שיתופיים של אחרים. ציפורים נקבות גם כן אינם יכולות להיות שגוזלים הן שלהן בגלל תופעה של egg dumping, הטלת ביצים של ציפור אחרת בזמן שבעלת הקן לא במקום. לנקבה יש רווח גנטי על ידי ניצול אינסטינקטים הוריים של ציפורים אחרות. **[מדוע אנו נולדים אנוכיים]** ישנן ראיות רבות על בעלי חיים הדואגים זה לזה ומגיבים למצוקות אחרים, אך ההישרדות תלויה לא רק בחוזק בשעת קרב, אלא גם בזמן של שיתוף פעולה וטוב לב. אנשים וחיות אחרות מתוארים לעיתים על ידי ביולוגים כאגואיסטים מוחלטים והסיבה היא תיאורטית: יש השערה שכל התנהגות התפתחה כדי לשרת את האינטרסים האישיים של הפועל. האם זה נכון לכנות בעל חיים אנוכי רק משום שהתנהגותו התפתחה לצורך תועלת עצמית? בעלי חיים רואים רק את התוצאות והמידיות של מעשיהם וגם אלו אינן תמיד ברורות להם. אנו יכולים לחשוב שעכבישים טווים את הקורים על מנת לתפוס זבובים אך הדבר נכון רק ברמה תפקודית ואין כל ראיה לכך שלעכבישים יש איזשהו מושג מה מטרת הקורים. במילים אחרות, התכלית של ההתנהגות אינה אומרת דבר על המניעים המונחים ביסודה. על אף שהמושג אנוכיות נתפס כיום כריצוי עצמי, אנוכיות מרמזת על הכוונה לרצות את העצמי, כלומר ידע על מה שאדם מעוניין להרוויח מהתנהגות מסוימת. גנים אינם יכולים להיות אנוכיים. כל המינים שמסתמכים על שיתוף פעולה מראים נטיות לנאמנות קבוצתית ולעזרה. נטיות אלו התפתחו בהקשר של חיים חברתיים צפופים שבהם הועילו לקרובים ולחברים שיכלו להחזיר טובה. כלומר הדחף לעזור מעולם לא היה ללא ערך הישרדות עבור העוזרים. יחד עם זאת הדחף נפרד מהנסיבות שעיצבו את התפתחותו ואפשרו את ביטויו גם אם החזרת טובה לא הייתה אפשרות סבירה, כמו במקרים בהם העזרה ניתנת לזרים. כינוי כל ההתנהגויות אנוכיות הוא כמו תיאור של החיים על כדור הארץ כאנרגית שמש מומרת. הן עוזרות רק למעט בהסבר הגיוון שאנו רואים סביבנו. בעלי חיים מסוימים שורדים באמצעות תחרות אכזרית, אחרים באמצעות עזרה הדדית. **[מסגרת שאינה מצליחה להבחין בין הליכי הרוח המנוגדים יכולה להיות בעלת ערך עבור ביולוגים אבולוציוניים: אין לה מקום בפסיכולוגיה.]** סיכום: 1. פסיכולוגיה היא חקר מדעי של התנהגות ותהליכים נפשיים. 2. ניתן לתאר את שורשי הפסיכולוגיה במאות הרביעית והחמישית לפני הספירה. פילוסופי סוקרט, אפלטון ואריסטו העלו שאלות יסוד על הנפש, בעוד שלהיפוקרטס היו תגליות באשר לדרך בה המוח שולט על האיברים האחרים. המחלוקות הראשונות לגבי פסיכולוגית האנוש התמקדה בשאלה אם יכולות אנושיות מולדות (גישה נייטיביסטית) או נרכשות מהסביבה (גישה אמפיריציסטית). הפסיכולוגיה המדעית נולדה בחצי השני של המאה ה19 עם הרעיון שהנפש וההתנהגות יכולות להיות מושא לניתוח מדעי. 3. בין האסקולות היו גם הסטרוקטוריאליזם (אנליזה של מבנים נפשיים), פונקציונליזם (חקר הדרך שפועל המוח, האורגניזם מסתגל לסביבתו ומתפקד בה), ביהייביוריזם (חקר ההתנהגות, ללא התייחסות למודעות, פסיכולוגית הגשטלט (מתמקדת בתבניות שנוצרות על ידי גירויים ובארגון של החוויות) ופסיכואנליזה (מדגישה את תפקיד התהליכים הלא מודעים בהתפתחות האישיות וההנעה). 4. התפתחויות מודרניות בפסיכולוגיה כוללות תיאורית עיבוד מדע, פסיכולינגוויסטיקה ונוירופסיכולוגיה. 5. **ניתן לחקור פסיכולוגיה ממספר פרספקטיבות,** **א. ביולוגית** -- מקשרת פעולות לאירועים שמתרחשים בתוך הגוף ובעיקר במוח ומערכת העצבים. **ב. הביהייביוראלית**- פעילויות חיצוניות שניתן לצפות בהן ולמדוד אותן. **ג. הקוגניטיבית** -- עוסקת בתהליכים נפשיים כמו תפיסה, זיכרון, חשיבה, החלטה ופתרון בעיות ובקשירת תהליכים אלו להתנהגות**.** **ד. פסיכואנליטית** -- מדגישה מניעים לא מודעים הנובעים מדחפים מיניים ותוקפניים. **ה. סובייקטיבית** -- מתמקדת בדרך בה אנשים בונים ומפרשים את עולם החברתי, שאמור להשתנות ע\"י החברה, היסטוריה אישית ומצבי הנעה נוכחיים. 6. פרספקטיבה ביולוגית נבדלת משאר נקודות המבט בכך שהעקרונות שלה נובעים חלקית עקרונות פסיכולוגים במונחים ביולוגים: הליך ידוע בשם רדוקציוניזם, תופעות התנהגותיות מובנות יותר ברמות ביולוגיות ופסיכולוגיות כאחד. 7. תחומי משנה העיקריים של הפסיכולוגיה - הפסיכולוגיה הניסויית, ההתפתחותית, החברתית ואישיותית, קלינית וייעוץ, חינוכית, תעשיית והנדסית. שטחי מחקר שתופסים תאוצה במאה ה21, שטחים אלה כוללים נוירולוגיה קוגניטיבית ופסיכולוגיה אבולוציונית, פסיכולוגיה תרבותית ופוזיטיבית. 8. עריכת מחקר פסיכולוגי כוללת יצירת היפותזה ואחרי כן מבחינה על ידי שימוש בשיטה מדעית. 9. בניסויים רבים המשתנה הבלתי תלוי הוא משהו שנוכח או נעדר. 10. במצבים בהם ניסויים אינם ניתנים לביצוע, ניתן להשתמש בשיטת המתאם. 11. דרך אחרת לערוך מחקר היא להשתמש בשיטת התצפית, שבה החוקר מתבונן בתופעה שהוא מתעניין בה. 12. עקרונות אתים עיקריים שמפקחים על הטיפול המוסרי בבני אדם המשתתפים בסיכון מינימאלי, הסכמה מתוך יידוע מראש והזכות לפרטיות כל הליך מזיק המבוצע בבעלי חיים צריך להיות מוצדק לחלוטין במונחי הידע שיושג מהמחקר.