פסיכולוגיה חברתית: גנים, תרבות ומגדר (כרך א חלק 2) PDF

‫פרק ‪ | 5‬גנים‪ ,‬תרבות ומגדר‬ ‫השפעה‬ ‫חברתית‬ ‫מהם אותם כוחות חברתיים בלתי נראים‬ ‫שפועלים עלינו בכיוונים שונים? מהי‬ ‫עוצמתם? חקר ההשפעה החברתית מסייע‬ ‫לנו בגילוי החוטים הסמויים המפעילים אותנו‬ ‫בעולמנו החברתי‪.‬ארבעת הפרקים הבאים‬ ‫חושפים את הכוחות החמקמקים האלה‪:‬‬ ‫השפעות התרבות (פרק ‪ ,)5‬ק...

‫פרק ‪ | 5‬גנים‪ ,‬תרבות ומגדר‬ ‫השפעה‬ ‫חברתית‬ ‫מהם אותם כוחות חברתיים בלתי נראים‬ ‫שפועלים עלינו בכיוונים שונים? מהי‬ ‫עוצמתם? חקר ההשפעה החברתית מסייע‬ ‫לנו בגילוי החוטים הסמויים המפעילים אותנו‬ ‫בעולמנו החברתי‪.‬ארבעת הפרקים הבאים‬ ‫חושפים את הכוחות החמקמקים האלה‪:‬‬ ‫השפעות התרבות (פרק ‪ ,)5‬קונפורמיות‬ ‫חברתית (פרק ‪ ,)6‬עקרונות השכנוע (פרק‬ ‫‪ )7‬וההשלכות של השתייכות לקבוצות‬ ‫(פרק ‪.)8‬נראה גם כיצד כל הכוחות האלה‬ ‫פועלים יחד בחיי היומיום‪.‬‬ ‫ההתבוננות בהשפעות האלה תעמיק את‬ ‫הבנתנו מדוע אנשים מרגישים כך או אחרת‬ ‫או מתנהגים כפי שהם מתנהגים‪.‬אולי גם‬ ‫נתחסן מפני מניפולציות לא רצויות ונשכיל‬ ‫להיות אדונים לגורלנו‪.‬‬ ‫‪Adan‬‬ ‫‪Zbidat‬‬ ‫‪CAGEGIEFG‬‬ ‫חלק שני‬ ‫עד כה עסקנו בעיקר בתופעות המתרחשות‬ ‫בתוכנו — באופן שאנו חושבים זה על זה‪.‬‬ ‫כעת נדון בהתרחשויות בין־אישיות —‬ ‫כיצד אנו משפיעים זה על זה וכיצד אנו‬ ‫יוצרים קשרים עם הזולת‪.‬בפרקים ‪8-5‬‬ ‫נעסוק אפוא בהרחבה בנושא המרכזי של‬ ‫הפסיכולוגיה החברתית‪ :‬כוחה של השפעה‬ ‫חברתית‪.‬‬ ‫ˆ‬ ‫‪179‬‬ File #0003541 belongs to Adan Zbidat- do not distribute ‫פסיכולוגיה חברתית‬ ,‫גנים‬ ‫תרבות‬ ‫ומגדר‬ ˆ 180 ‫פר ק‬ 5 __--______-____-______-________-____-_____-______- ‫פרק ‪ | 5‬גנים‪ ,‬תרבות ומגדר‬ ‫"זהים בלידתם; שונים במנהגם"‪.‬‬ ‫ˆ‬ ‫— קונפוציוס‪ ,‬מאמרות‬ ‫ˆ‬ ‫ˆ‬ ‫ˆ‬ ‫ˆ‬ ‫משלחת של מדענים מפלנטה אחרת קיבלה משימה לחקור את המין‬ ‫הומו ספיינס‪.‬ככל שהם מתקרבים לכדור הארץ ממרחק שנות אור‪ ,‬גוברת‬ ‫התרגשותם‪.‬הם מתכננים לצפות בשני יצורי אנוש שנבחרו באקראי‪.‬‬ ‫הראשון‪ ,‬ג'ון‪ ,‬הוא עורך דין שנהנה להתנצח בבית המשפט‪.‬הוא גדל‬ ‫בנשוויל אבל עבר למערב בחיפוש אחר "סגנון החיים של קליפורניה"‪.‬‬ ‫הוא ניהל פרשיית אהבים שבגללה הסתיימו נישואיו הראשונים בגירושים‪,‬‬ ‫וכעת הוא חי באושר עם אשתו השנייה‪.‬חבריו מתארים אותו כאדם בעל‬ ‫חשיבה עצמאית‪ ,‬בטוח בעצמו‪ ,‬תחרותי וקצת שתלטן‪.‬‬ ‫ˆ‬ ‫המשתתפת השנייה במחקר‪ ,‬טוֹמוֹקוֹ‪ ,‬חיה עם בעלה ושני ילדיהם בעיירה‬ ‫כפרית ביפן במרחק הליכה מבתי ההורים של שניהם‪.‬טומוקו גאה בהיותה‬ ‫בת טובה‪ ,‬אישה נאמנה ואם מגוננת‪.‬חברים מתארים אותה כאישה טובת‬ ‫לב‪ ,‬עדינה‪ ,‬רוחשת כבוד‪ ,‬רגישה ותומכת במשפחתה המורחבת‪.‬‬ ‫אילו מסקנות יוכלו המדענים החוצנים שלנו להסיק על סמך מדגם קטן‬ ‫של שני בני אדם מתרבויות וממגדרים שונים? האם ישערו שהשניים‬ ‫שייכים לתת־מינים שונים? או אולי יתרשמו מקווי דמיון עמוקים יותר‬ ‫מתחת להבדלים השטחיים?‬ ‫השאלות המעניינות את המדענים החוצנים הן אותן שאלות שחוקרים‬ ‫מכדור הארץ שואלים‪ :‬במה אנו‪ ,‬בני האדם‪ ,‬שונים זה מזה? במה אנו‬ ‫דומים? השאלות האלה מרכזיות בעולם שהשונוּת החברתית נהפכה‬ ‫בו "לבעיה הבוערת של תקופתנו"‪ ,‬כדברי ההיסטוריון ארתור שלזינגר‬ ‫(‪.)Schlesinger, 1991‬האם נלמד לקבל את המגוון שבתוכנו‪ ,‬להוקיר את‬ ‫זהויותינו התרבותיות‪ ,‬ולהכיר במכנה המשותף לכולנו? אני חושב שכן‪.‬‬ ‫כדי להיווכח בכך נדון בשורשים האבולוציוניים‪ ,‬התרבותיים והחברתיים של‬ ‫האנושיות‪.‬לאחר מכן ננסה להבין בעזרתם את הדמיון ואת ההבדלים בין‬ ‫המגדרים‪.‬‬ ‫התמונה בעמוד שממול‪Larry Kolvoord/THE IMAGE WORKS, INC. :‬‬ ‫‪Adan‬‬ ‫‪Zbidat‬‬ ‫‪__--______-____-______-________-____-_____-______-‬‬ ‫ˆ‬ ‫‪181‬‬ ‫כיצד אנו מושפעימ‬ ‫מהטבע האנושי ומהשונות‬ ‫התרבותית?‬ ‫כיצד מ בירימ דמיונ ושוני‬ ‫בינ המגדרימ?‬ ‫אבולוציה ומגדר‪ :‬האמ‬ ‫חוקי הטבע מכתיבימ את‬ ‫התנהגותנו?‬ ‫תרבות ומגדר‪ :‬האמ התרבות‬ ‫מכתיבה את התנהגותנו?‬ ‫מה נוכל לה יק ביח לגנימ‪,‬‬ ‫לתרבות ולמגדר?‬ ‫נ"ב‪ :‬כיצד עלינו לראות‬ ‫את עצמנו — כתוצרימ של‬ ‫עולמנו החברתי או כיוצריו?‬ ‫‪File #0003541 belongs to Adan Zbidat- do not distribute‬‬ ‫‪182‬‬ ‫ˆ‬ ‫פסיכולוגיה חברתית‬ ‫כיצד אנו מושפעים מהטבע האנושי‬ ‫ומהשונות התרבותית?‬ ‫שתי גישות שולטות כיום בחשיבה על הדמיון והשוני בין בני אדם‪ :‬הגישה האבולוציונית‬ ‫מדגישה את הקרבה והדמיון בין בני האדם‪ ,‬ואילו הגישה התרבותית מדגישה את השונות‬ ‫ביניהם‪.‬כמעט הכול תמימי דעים שאנו זקוקים לשתי הגישות‪ :‬הגנים שלנו מאפשרים למוח‬ ‫האנושי להיות סתגלן — הוא משול לכונן קשיח המקבל את התוכנה מהתרבות‪.‬‬ ‫במובנים רבים וחשובים רב המשותף על המפריד בין ג'ון לטומוקו‪.‬הם חברים במשפחה‬ ‫אחת גדולה שאבותיה הקדמונים משותפים‪ ,‬ויש להם לא רק אותו מבנה ומנגנונים‬ ‫ביולוגיים אלא גם אותן נטיות התנהגותיות‪.‬שניהם ישנים ומתעוררים‪ ,‬חשים רעב‬ ‫וצמא‪ ,‬ולומדים שפה באמצעות מנגנונים זהים‪.‬גם ג'ון וגם טומוקו מעדיפים טעם‬ ‫מתוק מחמוץ‪ ,‬ושניהם מחלקים את ספקטרום הראייה לאותם צבעים‪.‬הם וכל בני מינם‬ ‫על פני כדור הארץ יודעים כיצד לפרש מבט זועף או חיוך של זולתם‪.‬‬ ‫ג'ון וטומוקו — וכולנו באשר אנו — חברותיים מאוד‪.‬אנו מצטרפים לקבוצות‪,‬‬ ‫מתאימים את עצמנו אליהן ומבחינים בין מעמדות חברתיים‪.‬אנו משיבים טובה תחת‬ ‫טובה ורעה תחת רעה‪ ,‬ומתאבלים על מותו של ילד‪.‬בהיותנו תינוקות פחדנו מאנשים‬ ‫זרים (מגיל שמונה חודשים בערך)‪ ,‬וכמבוגרים אנו מעדיפים את חברי הקבוצה שלנו‪.‬‬ ‫כשאנו נתקלים באנשים שעמדותיהם או שיפוטיהם שונים משלנו‪ ,‬אנו מגיבים כלפיהם‬ ‫בחשדנות או בעוינות‪.‬האנתרופולוג דונלד בראון זיהה כמה מאות התנהגויות ודפוסי‬ ‫שפה אוניברסליים כאלה‪.‬כך למשל בכל השפות האנושיות נמצא פעלים והגאים שהם‬ ‫תנועות או עיצורים‪ ,‬ובכל החברות האנושיות יש אלימות וביקורים חברתיים (‪Brown,‬‬ ‫‪.)1991, 2000‬‬ ‫בכל מקום שהמדענים החוצנים שלנו היו נוחתים‪ ,‬הם היו מוצאים בני אדם משוחחים‬ ‫ומתווכחים‪ ,‬צוחקים ובוכים‪ ,‬חוגגים ורוקדים‪ ,‬שרים ומתפללים‪.‬בני אדם בכל התרבויות‬ ‫מעדיפים לחיות עם בני אדם אחרים — במשפחות ובקהילות — מאשר לחיות לבדם‪.‬‬ ‫בכל מקום אנו מתרגשים ונהנים מדרמות משפחתיות המציגות עלילות דומות —‬ ‫הטרגדיות היווניות‪ ,‬הספרות הסינית ואופרות הסבון המקסיקניות (‪.)Dutton, 2006‬‬ ‫ובכל התרבויות יש סיפורי הרפתקאות דומים שבהם גברים חזקים ואמיצים מנצחים‬ ‫את כוחות הרשע בעזרת זקנים חכמים‪ ,‬ומצילים ילדים מבוהלים או נשים יפהפיות‪.‬‬ ‫דברים משותפים כגון אלה מגדירים את הטבע האנושי המשותף לכולנו‪.‬מתחת לעורנו‬ ‫כולנו אחים‪.‬‬ ‫גנים‪ ,‬אבולוציה והתנהגות‬ ‫ההתנהגויות האוניברסליות שמגדירות את הטבע האנושי מקורן בדמיון הביולוגי‬ ‫בינינו‪.‬אנשים שנולדו בארצות הברית עשויים לומר "אבות אבותיי הגיעו מאירלנד"‬ ‫או "שורשיי בסין" או "אני איטלקי"‪ ,‬אבל מדענים מספרים לנו שלו יכולנו להתחקות‬ ‫אחר אבותינו הקדמונים לפני ‪ 100,000‬שנה ויותר‪ ,‬היינו מגלים שהמוצא של כולנו‬ ‫באפריקה (‪.)Shipman, 2003‬אבותינו‪ ,‬ההומינידים הקדומים‪ ,‬נדדו לאורכה ולרוחבה של‬ ‫יבשת אפריקה בעקבות שינויי אקלים וזמינות המזון‪ ,‬וממנה הגיעו לאסיה‪ ,‬לאירופה‪,‬‬ ‫לתת־היבשת האוסטרלית ולבסוף לאמריקה הדרומית והצפונית‪.‬תוך כדי הסתגלות‬ ‫‪__--______-____-______-________-____-_____-______-‬‬ ‫פרק ‪ | 5‬גנים‪ ,‬תרבות ומגדר‬ ‫ˆ‬ ‫‪183‬‬ ‫לסביבתם החדשה פיתחו בני האדם הקדמונים הבדלים‪ ,‬שלפי קנה מידה אבולוציוני‬ ‫קרו רק בעת האחרונה והם שטחיים‪.‬לדוגמה‪ ,‬אלה שנשארו באפריקה התאפיינו‬ ‫בפיגמנט עור כהה יותר — "מסנן קרינה לאזורים טרופיים" כדברי הפסיכולוג סטיבן‬ ‫פינקר מאוניברסיטת הרוורד (‪ — )Pinker, 2002‬ואילו אלה שנדדו הרחק צפונה פיתחו‬ ‫עור בהיר יותר שמסוגל לסנתז ויטמין ‪ D‬באור שמש פחות ישיר‪.‬עם זאת‪ ,‬מבחינה‬ ‫היסטורית כולנו אפריקנים‪.‬‬ ‫מאחר שהיינו אפריקנים עד לאחרונה‪" ,‬לא היה לנו די זמן לצבור הרבה וריאציות‬ ‫חדשות (מוטציות) בגנים" (‪ ,Pinker, 2002‬עמ' ‪.)143‬ואמנם‪ ,‬ביולוגים שחוקרים את‬ ‫הגנים שלנו מצאו כי אנו‪ ,‬בני האדם — אפילו כשאנו שונים זה מזה לכאורה כמו ג'ון‬ ‫וטומוקו — עדיין דומים זה לזה להפליא‪ ,‬כמו חברים באותו שבט‪.‬מספרנו אולי עולה‬ ‫על מספר השימפנזים‪ ,‬אבל השונות הגנטית בין השימפנזים גדולה יותר מזו שבין בני‬ ‫האדם‪.‬‬ ‫כדי להסביר את תכונות המין שלנו ושל כל המינים‪ ,‬הציע חוקר הטבע האנגלי צ'רלס‬ ‫דארווין מנגנון שהסביר את האבולוציה (ההשתנות לאורך זמן) של המינים (‪Darwin,‬‬ ‫‪.)1859‬הרעיון הגאוני של דארווין היה‪ ,‬שהאבולוציה מתרחשת באמצעות שינויים‬ ‫תורשתיים אקראיים החלים ביצורים (מוטציות)‪ ,‬ובררתם הטבעית על־ידי הסביבה‪.‬‬ ‫הפילוסוף דניאל דנט היה מעניק לדארווין "מדליית זהב על הרעיון המוצלח ביותר‬ ‫שמישהו הגה אי פעם" (‪.)Dennett, 2005‬‬ ‫להלן סיכום פשוט של הרעיון‪:‬‬ ‫ˆ לאורגניזמים יש צאצאים רבים השונים זה מזה בתכונותיהם‪.‬‬ ‫ˆ צאצאים אלה נדרשים להתחרות על משאבים כדי לשרוד בסביבתם‪.‬‬ ‫ˆ הסביבה משתנה כל העת‪.‬‬ ‫ˆ וריאציות ביולוגיות והתנהגותיות מסוימות (תכונות) מגבירות את סיכוייהם‬ ‫להתרבות ולשרוד בסביבה שהשתנתה‪.‬‬ ‫"המרגש באבולוציה אינו‬ ‫שהבנתנו מושלמת או שלמה‬ ‫אלא שזוהי אבנ הפינה לשאר‬ ‫הביולוגיה"‪.‬‬ ‫— דונלד קנדי‪ ,‬עורך ראשי‬ ‫)‪(Science, 2005‬‬ ‫בררה טבעית‬ ‫)‪(natural selection‬‬ ‫תהליכ שבו שינוי בתנאי‬ ‫ה ביבה מאפשר רק‬ ‫לחלק מהאורגניזמימ‬ ‫לשרוד — והאחרימ ייכחדו‪.‬‬ ‫היצורימ השורדימ המ‬ ‫אלה שבמקרה יש להמ‬ ‫מלכתחילה תכונות‬ ‫המותאמות לשינוי שחל‬ ‫ב ביבה‪.‬עקב ככ נעשות‬ ‫התכונות הללו שכיחות‬ ‫יותר באוכלו ייה‪.‬‬ ‫ˆ לצאצאים שמצליחים לשרוד יש סיכוי גבוה יותר להעביר את הגנים (התכונות)‬ ‫שלהם לדורות הבאים‪.‬‬ ‫ˆ בדרך זו עשויות תכונות האוכלוסייה להשתנות במרוצת הזמן‪.‬‬ ‫התוצאה של הבררה הטבעית היא‪ ,‬שגנים מסוימים (והתכונות שהם מכתיבים) נעשים‬ ‫נפוצים ושכיחים יותר באוכלוסייה — אותם גנים שהתכונות שהם קובעים מקנות לפרט‬ ‫סיכויים טובים יותר לשרוד די זמן כדי להתרבות ולגדל צאצאים‪.‬לדוגמה‪ ,‬בסביבת‬ ‫הקוטב המושלגת‪ ,‬הגנים שמתכנתים שכבה עבה של פרוות הסוואה לבנה זכו בתחרות‬ ‫הגנטית בין דובי הקוטב‪.‬התוצאה היא‪ ,‬שלא כמו אצל דובים החיים באזורים אחרים‬ ‫על פני כדור הארץ‪ ,‬בקרב דובי הקוטב נפוצה רק הפרווה הלבנה‪.‬‬ ‫הבררה הטבעית היא עיקרון מארגן בביולוגיה זה זמן רב‪ ,‬ובעת האחרונה נהפכה‬ ‫לעיקרון חשוב גם בפסיכולוגיה‪.‬הפסיכולוגיה האבולוציונית חוקרת כיצד הבררה‬ ‫הטבעית מחזקת לא רק תכונות פיזיות מולדות המותאמות להקשר מסוים — פרוותיהם‬ ‫של דובי הקוטב‪ ,‬הסונר של העטלפים‪ ,‬ראיית צבעים אצל בני אדם — אלא גם תכונות‬ ‫‪Adan‬‬ ‫‪Zbidat‬‬ ‫‪__--______-____-______-________-____-_____-______-‬‬ ‫‪654864602 zbadosh1501atgmail.com‬‬ ‫פסיכולוגיה אבולוציונית‬ ‫)‪(evolutionary psychology‬‬ ‫חקר האבולוציה של‬ ‫הקוגניציה ושל ההתנהגות‬ ‫באמצעות עקרונות הבררה‬ ‫הטבעית‪.‬‬ ‫‪File #0003541 belongs to Adan Zbidat- do not distribute‬‬ ‫‪184‬‬ ‫ˆ‬ ‫פסיכולוגיה חברתית‬ ‫פסיכולוגיות והתנהגויות חברתיות המסייעות לשמר את הגנים של הפרט ולהפיצם‬ ‫(‪.)Buss, 2005, 2007‬פסיכולוגים אבולוציוניים טוענים שאנו‪ ,‬בני האדם‪ ,‬הננו כפי שאנו‬ ‫כיוון שהטבע בחר בני אדם שהיו להם התכונות שלנו — למשל‪ ,‬אלה שהעדיפו את‬ ‫הטעם המתוק של מזון המספק אנרגיה ודחו את טעמם המר או החמוץ של מזונות‬ ‫רעילים או מקולקלים‪.‬מי שלא היו להם העדפות כאלה‪ ,‬סיכוייהם לשרוד ולתרום את‬ ‫הגנים שלהם לדורות הבאים פחתו‪.‬‬ ‫בהיותנו כלים להעברת גנים‪ ,‬אנו נושאים לא רק ירושה פיזית שקיבלנו מאבותינו‬ ‫אלא גם את המורשת הפסיכולוגית של ההעדפות האדפטיביות (הסתגלניות) שלהם‪.‬‬ ‫אנו כמהים לכל מה שסייע בידם לשרוד‪ ,‬להתרבות ולגדל את צאצאיהם כדי שיוכלו‬ ‫גם הם לשרוד ולהתרבות‪".‬תפקיד הלב לשאוב דם"‪ ,‬כותב הפסיכולוג האבולוציוני דוד‬ ‫ברש‪.‬והוא מוסיף‪" ,‬תפקיד המוח" לכוון את איברינו ואת התנהגותנו "בדרך המיטבית‬ ‫שתקדם את הצלחתנו האבולוציונית‪.‬זה הכול" (‪.)Barash, 2003‬‬ ‫"הפ יכולוגיה תתב‬ ‫חדש"‪.‬‬ ‫על י וד‬ ‫— צ'רלס דארווין‪ ,‬מוצא המינים‬ ‫(‪)1859‬‬ ‫"עמוד זקופ‪ ,‬קופ אדמ דורגלי‪.‬‬ ‫אפשר שהכריש שחיינ מהיר‬ ‫ממכ‪ ,‬הברדל חולפ בריצה‬ ‫על פניכ‪ ,‬ה י מעופפ מהר‬ ‫ממכ‪ ,‬ועצ ה קוויה מאריכ‬ ‫חיימ אחריכ‪.‬אבל אתה חוננת‬ ‫ַּבכישרונות הגדולימ מכולמ"‪.‬‬ ‫— ריצ'רד דוקינס‬ ‫‪(Richard Dawkins, The Devil's‬‬ ‫)‪Chaplain, 2003‬‬ ‫תרבות‬ ‫)‪(culture‬‬ ‫התנהגויות‪ ,‬עמדות‪,‬‬ ‫מ ורות ורעיונות בני קיימא‬ ‫המשותפימ לקבוצה גדולה‬ ‫של בני אדמ ומועברימ‬ ‫מדור לדור‪.‬‬ ‫‪__--______-____-______-________-____-_____-______-‬‬ ‫הגישה האבולוציונית מדגישה את האוניברסליות של הטבע האנושי‪.‬המשותף לכל‬ ‫בני האדם אינו רק העדפת מאכלים מסוימים אלא גם תשובות לשאלות חברתיות‬ ‫כגון‪ ,‬במי אני יכול לבטוח וממי עלי לפחד? למי עלי להושיט עזרה? מתי ועם מי‬ ‫להזדווג? מי עשוי לשלוט בי ובמי עליי לשלוט? פסיכולוגים אבולוציוניים גורסים כי‬ ‫תשובותינו הרגשיות וההתנהגותיות לשאלות אלה הן אותן תשובות שפעלו לטובת‬ ‫אבותינו הקדמונים‪.‬‬ ‫המטלות החברתיות האלה משותפות לכל בני האדם באשר הם‪ ,‬ולכן אנשים בכל מקום‬ ‫נוטים להסכים עם התשובות להן‪.‬לדוגמה‪ ,‬כל בני האדם נוטים לדרג את זולתם לפי‬ ‫סמכותם ומעמדם‪ ,‬ולכולם יש רעיונות בנוגע לצדק כלכלי (‪.)Fiske, 1992‬פסיכולוגים‬ ‫אבולוציוניים מבליטים את המאפיינים האוניברסליים האלה‪ ,‬שהתפתחו באמצעות‬ ‫הבררה הטבעית‪.‬עם זאת‪ ,‬התרבויות מספקות את הכללים הספציפיים ליישומם של‬ ‫היסודות הללו בחיי החברה‪.‬‬ ‫תרבות והתנהגות‬ ‫הדבר המשותף לנו אולי יותר מכול‪ ,‬גולת הכותרת של המין שלנו‪ ,‬הוא יכולתנו ללמוד‬ ‫ולהסתגל‪.‬האבולוציה הכינה אותנו לחיות באופן יצירתי בעולם משתנה ולהסתגל למגוון‬ ‫סביבות‪ ,‬מיערות העד שבקו המשווה ועד שדות הקרח שבקוטב הצפוני‪.‬בהשוואה‬ ‫לדבורים‪ ,‬לציפורים ולכלבי בולדוג‪ ,‬האילוצים הגנטיים של האדם מגבילים פחות‪.‬באופן‬ ‫אירוני‪ ,‬דווקא הביולוגיה האנושית המשותפת לנו היא המאפשרת את השונות התרבותית‬ ‫שלנו‪.‬היא מאפשרת לאנשים בתרבות אחת להעריך זריזות‪ ,‬לקדם בברכה כנות או להתיר‬ ‫קיום יחסי מין לפני הנישואים‪ ,‬שעה שתרבות אחרת אינה תומכת בערכים האלה‪.‬כפי‬ ‫שמציין הפסיכולוג החברתי רוי באומייסטר‪" ,‬האבולוציה כיוונה אותנו לפתח תרבות"‬ ‫(‪(.)Roy Baummeister, 2005, p. 29‬ראו "זרקור על החיה התרבותית"‪).‬‬ ‫הפסיכולוגיה האבולוציונית עוסקת גם בהשפעות סביבתיות‪.‬היא מכירה בשיתוף‬ ‫הפעולה שבין הטבע והסביבה בעיצובנו‪.‬גנים אינם תכניות קבועות ומפורטות;‬ ‫התבטאותם תלויה במידה רבה בסביבה‪ ,‬בדומה לתה שאני שותה כרגע שלא הגיע‬ ‫למימושו עד שפגש סביבה של מים חמים‪.‬במחקר שנערך על צעירים בניו זילנד‬ ‫התגלתה וריאציה של גן שהאנשים הנושאים אותו עלולים ללקות בדיכאון‪ ,‬אך נמצא‬ ‫פרק ‪ | 5‬גנים‪ ,‬תרבות ומגדר‬ ‫ˆ‬ ‫‪185‬‬ ‫שהדיכאון מתבטא רק בתנאי שהם חוו גם עקות קשות בחייהם כדוגמת התפרקות‬ ‫הנישואים‪.‬כל גורם כשלעצמו‪ ,‬העקה או הגן‪ ,‬לא גרם לדיכאון — רק השילוב בין שניהם‬ ‫(‪.)Caspi & others, 2003‬‬ ‫התכונות האנושיות שנבררו במהלך האבולוציה היו לא רק מוח גדול ושרירי זרוע‬ ‫מפותחים אלא גם היכולת לפתח תרבות‪.‬אנו באים לעולם עם יכולת ללמוד שפה‪,‬‬ ‫להתחבר לזולת ולשתף פעולה עם אחרים בהשגת מזון‪ ,‬בדאגה לילדים ובהגנה על‬ ‫עצמנו‪.‬יש לנו אפוא יכולת טבעית ללמוד כל תרבות שניוולד אליה (‪Fiske & others,‬‬ ‫‪.)1998‬הגישה התרבותית מדגישה את הכושר האנושי להסתגל לסביבה‪".‬טבעם של‬ ‫האנשים דומה"‪ ,‬אמר קונפוציוס; "ההרגלים הם שמבדילים ומרחיקים ביניהם"‪.‬ואכן‪,‬‬ ‫אנו עדיין שונים זה מזה‪.‬אמנם ההשכלה רווחת ונגישה יותר כיום‪ ,‬אבל "איננו נעים‬ ‫לכיוון של תרבות עולמית אחת‪ :‬התרבויות אינן מתמזגות זו בזו‪.‬המורשת התרבותית‬ ‫של החברה עומדת היטב במבחן הזמן" (‪ ,Inglehart & Welzel, 2005‬עמ' ‪.)29‬‬ ‫]בוויכוח בינ טבע )תורשה(‬ ‫לטיפוח ) ביבה([ "ח ידי‬ ‫הטיפוח נחרדו משומ מה עד‬ ‫מוות לשמע העוצמה והכורח‬ ‫שבגנימ‪ ,‬וככ החמיצו את הלקח‬ ‫החשוב מכול‪ :‬הגנימ עומדימ‬ ‫לצדמ"‪.‬‬ ‫— מאט רידלי‪ ,‬האב‪ ,‬הבן והגן‬ ‫(תרגום‪ :‬אוריאל גבעון‪,‬‬ ‫זמורה־ביתן ‪)2009‬‬ ‫‪(Matt Ridley, Nature via Nurture,‬‬ ‫)‪2003‬‬ ‫זרקור על החיה התרבותית‬ ‫אנחנו החיה החברתית‪ ,‬אמר ארי טו‪.‬לנו‪ ,‬בני האדמ‪ ,‬יש לפחות‬ ‫דבר אחד משותפ עמ זאבימ ועמ דבורימ‪ :‬אנו משגשגימ הודות‬ ‫לעובדה שאנחנו מתארגנימ בקבוצות ועובדימ ביחד‪.‬‬ ‫ולא אינטרנט‪ ,‬לא אייפוד ולא פתקיות נצמדות — על כל אלה‬ ‫אתמ יכולימ להודות לתרבות‪.‬בזכות התבונה האנושית יש לנו‬ ‫חידושימ והמצאות‪ ,‬ובזכות התרבות אנו יכולימ להפיצמ מעבר‬ ‫לזמנ ולמקומ‪.‬‬ ‫יתרה מזו‪ ,‬אנחנו גמ החיה התרבותית — כינוי שטבע רוי‬ ‫באומיי טר ב פר בשמ זה שראה אור ב‪.2005‬בני אדמ‪,‬‬ ‫יותר מבעלי חיימ אחרימ‪ ,‬מגיי ימ את התרבות כדי להיטיב‬ ‫את חייהמ‪.‬באומיי טר מ ביר‪ ,‬ש"התרבות היא החברתיות‬ ‫במיטבה"‪.‬אנו חבימ לתרבות את יכולתנו לתקשר באמצעות‬ ‫שפה‪ ,‬את הנהיגה הבטוחה בצד אחד של הכביש‪ ,‬את האפשרות‬ ‫לאכול ֵּפרות בחורפ ואת השימוש בכ פ כדי לשלמ בעבור‬ ‫והּפרות‪.‬התרבות מקלה עלינו לשרוד ולהתרבות‪,‬‬ ‫המכוניות ֵ‬ ‫והטבע חננ אותנו במוח יחיד במינו‪ ,‬שמאפשר התפתחות של‬ ‫תרבות‪.‬‬ ‫חלוקת עבודה היא "עוד יתרונ עצומ ומשמעותי של התרבות"‪,‬‬ ‫מציינ באומיי טר‪.‬רק מעטימ מאתנו מגדלימ מזונ או בונימ‬ ‫קורת גג‪ ,‬ועמ זאת‪ ,‬כמעט כל קוראי ה פר הזה נהנימ ממזונ‬ ‫ומקורת גג‪.‬ה פרימ עצממ המ עדות לחלוקת העבודה‬ ‫שהתרבות מאפשרת‪.‬אמנמ רק שמו של ברמזל אחד מופיע‬ ‫על כריכת ה פר שאתמ קוראימ‪ ,‬אבל כדי לכתוב ולהפיק אותו‬ ‫נחוצ שיתופ פעולה בינ צוות של חוקרימ‪ ,‬מבקרימ‪ ,‬עוזרימ‬ ‫ועורכימ‪.‬פרימ ואמצעי תקשורת אחרימ מפיצימ ידע‪ ,‬וידע‬ ‫הוא המנוע לקדמה‪.‬‬ ‫בעלי חיימ אחרימ מראימ ניצנימ של תרבות ושל שפה‪.‬נצפו‬ ‫קופימ הלומדימ שיטות חדשות לרחיצת פריטי מזונ‪ ,‬ומעבירימ‬ ‫אותנ אחר ככ לדורות הבאימ‪.‬שימפנזימ יכולימ להשתמש‬ ‫בשפה במידה מ וימת‪.‬ואולמ‪ ,‬עדיינ מותר האדמ מנ הבהמה‪,‬‬ ‫ושומ מינ אינו יכול לצבור ידע וקדמה ולהעבירמ מדור לדור כפי‬ ‫שאנו עושימ‪.‬לאבותינו בני המאה ה‪ 19‬לא היו מכוניות ולא‬ ‫צנרת מימ בתוכ הבית‪ ,‬לא היה להמ חשמל‪ ,‬לא מיזוג אוויר‬ ‫"התרבות היא מה שמייחד את בני האדמ"‪ ,‬מ כמ באומיי טר‪.‬‬ ‫"התרבות מ ייעת לנו להיות הרבה יותר מ כ כל כישרונותינו‪,‬‬ ‫מאמצינו ויתר המעלות האישיות שנתברכנו בהנ‪.‬במובנ זה‪,‬‬ ‫התרבות היא הברכה הגדולה מכולנ‪...‬לו חיינו לבד‪ ,‬לא היינו‬ ‫אלא חיות פיקחיות הנתונות לח די ה ביבה‪.‬ביחד אנו יכולימ‬ ‫לקיימ מערכת המאפשרת לנו לשפר בהתמדה את חיינו וחיי‬ ‫ילדינו ולדאוג לרווחת הדורות הבאימ" )‪.(Baumeister, 2005‬‬ ‫‪Adan‬‬ ‫‪Zbidat‬‬ ‫‪__--______-____-______-________-____-_____-______-‬‬ ‫‪File #0003541 belongs to Adan Zbidat- do not distribute‬‬ ‫‪186‬‬ ‫ˆ‬ ‫פסיכולוגיה חברתית‬ ‫שונות תרבותית‬ ‫המגוון הגדול בשפות שאנו דוברים‪ ,‬במנהגינו ובהתנהגותנו הגלויה‪ ,‬מאשש שחלק ניכר‬ ‫מהתנהגותנו מתוכנת על־ידי החברה ואינו מובנה בחומרה שלנו‪.‬הגנטיקה מותירה לנו‬ ‫חופש פעולה גדול‪.‬הסוציולוג איאן רוברטסון כתב את הדברים האלה‪:‬‬ ‫האמריקנים אוכלים צדפות ואינם אוכלים שבלולים‪.‬הצרפתים אוכלים‬ ‫שבלולים אבל לא יאכלו ארבה‪.‬בני הזולו אוכלים ארבה אבל לא יגעו בדגים‪.‬‬ ‫היהודים אוכלים דגים אך אינם אוכלים חזיר‪.‬ההינדים אוכלים חזיר אבל לא‬ ‫בקר‪.‬הרוסים אוכלים בקר ואינם אוכלים נחשים‪.‬הסינים אוכלים נחשים אבל‬ ‫לא יאכלו בני אדם‪.‬אצל בני שבט הג'אלה בפפואה־גינאה החדשה‪ ,‬בני אדם‬ ‫נחשבים למעדן (‪.)Robertson, 1987, p. 67‬‬ ‫לו חיינו עדיין בקבוצות אתניות הומוגניות בחלקים נפרדים של העולם‪ ,‬כפי שכמה‬ ‫עמים עדיין חיים בימינו‪ ,‬השונות התרבותית הייתה פחות רלוונטית לחיי היומיום‬ ‫שלנו‪.‬ביפן חיים ‪ 127‬מיליון בני אדם‪ ,‬מהם ‪ 125‬מיליון יפנים‪ ,‬והתוצאה היא שביפן‬ ‫ההבדלים התרבותיים הפנימיים הם מזעריים‪.‬לעומת זאת‪ ,‬מרבית תושבי ניו יורק‬ ‫נתקלים בהבדלים תרבותיים פעמים רבות מדי יום ביומו‪.‬יותר משליש מבין ‪ 8‬מיליון‬ ‫תושביה הם ילידי ארצות זרות‪ ,‬ואין קבוצה אתנית אחת שמונה יותר מ־‪ 37%‬מכלל‬ ‫האוכלוסייה בעיר‪.‬‬ ‫עירוב תרבויות‪.‬חברות אלה‬ ‫ל פ ל הלימודימ בלונדונ‬ ‫)האחת ממשפחה מו למית‪,‬‬ ‫השנייה אנגלו ק ית(‬ ‫ממחישות שהגירה וגלובליזציה‬ ‫מקרבות בינ תרבויות שהיו‬ ‫בעבר רחוקות זו מזו‪.‬‬ ‫שונות חברתית מקיפה אותנו במידה הולכת וגוברת‪.‬אנו חיים יותר ויותר בכפר גלובלי‪,‬‬ ‫מחוברים לבני כפרנו באמצעות דואר אלקטרוני‪ ,‬מטוסי ג'מבו וסחר בין־לאומי‪.‬החיבור‬ ‫בין תרבויות אינו חדש‪.‬בשנת ‪ 1872‬המציא המהגר הגרמני לוי שטראוס את מכנסי‬ ‫הג'ינס ה"אמריקניים" על־ידי שילוב המכנסיים של מלחי גנואה שבאיטליה (המכונים‬ ‫‪ )Genes‬עם בד ֶדנים גס מעיר בצרפת (‪.)Legrain, 2003‬מאנטוניוס וקליאופטרה מאת‬ ‫שקספיר‪ ,‬דרך אאידה של ורדי ועד למסע להודו מאת א"מ פורסטר‪,‬‬ ‫הספרות ואמנויות אחרות שיקפו מאז ומתמיד את יחסי הגומלין‬ ‫המרתקים בין תרבויות‪.‬בימינו אמר חכם הודי אלמוני‪ ,‬שאין דבר‬ ‫המאפיין את הגלובליזציה יותר ממותה של הנסיכה דיאנה‪" :‬נסיכה‬ ‫אנגלייה עם חבר מצרי מתרסקת במנהרה צרפתית במכונית גרמנית‬ ‫בעלת מנוע הולנדי‪ ,‬הנהוגה בידי נהג בלגי שיכור מוויסקי סקוטי‪,‬‬ ‫מלווה מקרוב על־ידי פפרצי איטלקים רכובים על אופנועים יפניים‪,‬‬ ‫ומטופלת על־ידי רופא אמריקני שמשתמש בתרופות ברזילאיות"‪.‬‬ ‫המפגש עם תרבות אחרת יכול להיות חוויה מבהילה‪.‬גברים אמריקנים‬ ‫עשויים לחוש אי־נוחות כשראשי מדינות מן המזרח התיכון מברכים‬ ‫את נשיא ארצות הברית בנשיקה על הלחי‪.‬סטודנט גרמני‪ ,‬שרגיל לפנות‬ ‫אל "אדוני הפרופסור" רק לעתים נדירות‪ ,‬מתפלא שרוב החדרים של‬ ‫חברי הסגל במכללה שאני מלמד בה פתוחים‪ ,‬והסטודנטים נכנסים‬ ‫אליהם בחופשיות‪.‬בביקורה הראשון במסעדת מקדונלד‪ ,‬סטודנטית‬ ‫אירנית מפשפשת בשקית שקיבלה ומחפשת סכין ומזלג‪ ,‬עד שהיא‬ ‫מבחינה שהלקוחות האחרים אוכלים את הצ'יפס שלהם בידיים‬ ‫דווקא‪.‬באזורים רבים בכדור הארץ נימוסיי ונימוסיכם הטובים ביותר‬ ‫ייחשבו הפרה חמורה של כללי הנימוס‪.‬זרים המבקרים ביפן מתקשים‬ ‫לפעמים להבין את כללי המשחק החברתי — מתי לחלוץ את הנעליים‪,‬‬ ‫‪__--______-____-______-________-____-_____-______-‬‬ ‫פרק ‪ | 5‬גנים‪ ,‬תרבות ומגדר‬ ‫ˆ‬ ‫‪187‬‬ ‫איך למזוג את התה‪ ,‬מתי לתת מתנות ומתי לפתוח אותן‪ ,‬וכיצד לנהוג כלפי אנשים‬ ‫הגבוהים או הנמוכים מהם במדרג החברתי‪.‬‬ ‫מהגרים ופליטים יוצרים תערובת בין תרבויות יותר מאי פעם‪".‬המזרח הוא מזרח‬ ‫והמערב הוא מערב‪ ,‬והשניים לעולם לא ייפגשו"‪ ,‬כתב רודיארד קיפלינג‪ ,‬הסופר הבריטי‬ ‫בן המאה ה־‪.19‬ואולם בימינו מזרח ומערב‪ ,‬צפון ודרום נפגשים באופן קבוע‪.‬אלבנים‬ ‫רבים מצאו בית באיטליה‪ ,‬טורקים בגרמניה ופקיסטנים באנגליה‪ ,‬ועקב כך מתפתחים‬ ‫יחסי ידידות וגם עימותים‪.‬אחד מכל חמישה קנדים ואחד מכל עשרה אמריקנים הוא‬ ‫מהגר‪.‬מאחר שאנו עובדים‪ ,‬משחקים וגרים עם אנשים המגיעים מרקעים תרבותיים‬ ‫שונים‪ ,‬כדאי שנבין איך תרבותנו משפיעה עלינו ומהם ההבדלים בין התרבויות‪.‬כדי‬ ‫להשיג שלום בעולם רווי קונפליקטים נחוצה הערכה אמיתית לא רק של הדמיון‬ ‫התרבותי אלא גם של השוני בין תרבויות‪.‬‬ ‫נורמות‪ :‬כללי ההתנהגות המקובלת והמצופה‬ ‫כללי הנימוס ממחישים שלכל תרבות יש רעיונות מוסכמים משלה ביחס להתנהגות‬ ‫הראויה‪.‬הציפיות החברתיות האלה‪ ,‬או הנורמות‪ ,‬נתפסות לעתים קרובות ככוח שלילי‬ ‫הכובל בני אדם בניסיון עיוור להנציח מסורת‪.‬הנורמות מגבילות אותנו ושולטות בנו‬ ‫בהצלחה ובאופן סמוי עד שכמעט איננו חשים בקיומן‪.‬אנו שקועים בתרבותנו כמו‬ ‫דגים בים‪ ,‬ולא נוכל להבין את עוצמת השפעתה עלינו עד שלא נעזוב אותה לזמן מה‪.‬‬ ‫פסיכולוגים הולנדים מציינים‪" :‬כשאנו רואים הולנדים אחרים מתנהגים בצורה שזרים‬ ‫מכנים "הולנדית"‪ ,‬אנו בדרך כלל לא מבינים שהתנהגות זו היא הולנדית טיפוסית"‬ ‫(‪.)Koomen & Dijker, 1997‬‬ ‫אין דרך טובה יותר ללמוד את הנורמות של תרבותנו מאשר לבקר בתרבות אחרת‬ ‫ולראות שחבריה עושים דברים בדרך שונה מאתנו‪.‬כשגרנו בסקוטלנד הסכמתי עם‬ ‫ילדיי שאכן‪ ,‬האירופים אוכלים בשר כשהם אוחזים במזלג ביד שמאל כשהוא מופנה‬ ‫כלפי מטה‪".‬אבל אצלנו‪ ,‬האמריקנים‪ ,‬הנימוס מחייב קודם לחתוך את הבשר ואז‬ ‫להעביר את המזלג ליד ימין‪.‬אני מודה שזה לא יעיל‪ ,‬אבל זאת הדרך שלנו"‪.‬‬ ‫נורמות כאלה עשויות להיראות שרירותיות ומגבילות למי שאינם מקבלים אותן‪.‬‬ ‫החובה של נשים מוסלמיות לעטות רעלה נראית שרירותית ומגבילה בעיני רבים‬ ‫בעולם המערבי‪ ,‬אך לא כך היא נתפסת בתרבויות המוסלמיות‪.‬כשם שהצגת תאטרון‬ ‫מתנהלת כשורה כשהשחקנים יודעים את תפקידיהם‪ ,‬גם התנהגות במצבים חברתיים‬ ‫מתנהלת ללא תקלות כשאנשים יודעים למה לצפות‪.‬הנורמות משמנות את המנגנונים‬ ‫החברתיים‪.‬במצבים לא מוכרים‪ ,‬כשהנורמות אינן ברורות‪ ,‬אנחנו עוקבים אחר‬ ‫התנהגותם של אחרים ומתאימים את עצמנו אליהם‪.‬‬ ‫תרבויות נבדלות זו מזו בנורמות שלהן ביחס לסגנון ההבעה (אקפרסיבי‪햼‬ות)‪ ,‬להקפדה‬ ‫על לוח הזמנים‪ ,‬ליצירת קשר עין ולמרחב האישי‪.‬להלן כמה דוגמאות‪.‬‬ ‫סגנון הבעה אדם שגדל בתרבות צפון־אירופית‪ ,‬המאופיינת בהבעה מאופקת‬ ‫ופורמלית יחסית‪ ,‬פוגש אדם ששורשיו בתרבות ים־תיכונית‪ ,‬המאופיינת בהבעה‬ ‫מוחצנת ובלתי פורמלית‪.‬הצפון־אירופי תופס את הים־תיכוני כ"חם‪ ,‬מקסים‪ ,‬לא‬ ‫‪Adan‬‬ ‫‪Zbidat‬‬ ‫‪__--______-____-______-________-____-_____-______-‬‬ ‫נורמות‬ ‫)‪(norms‬‬ ‫אמות מידה להתנהגות‬ ‫מקובלת ומצופה‪.‬נורמות‬ ‫מכתיבות התנהגות‬ ‫"ראויה‪) ".‬במובנ אחר‬ ‫של המילה‪ ,‬נורמות גמ‬ ‫מתארות את מה שרוב‬ ‫האנשימ האחרימ עושימ —‬ ‫מה שנתפ כנורמלי‪(.‬‬ ‫‪File #0003541 belongs to Adan Zbidat- do not distribute‬‬ ‫‪188‬‬ ‫ˆ‬ ‫פסיכולוגיה חברתית‬ ‫יעיל ומבזבז זמן"‪ ,‬ואילו הים־תיכוני תופס את הצפון־אירופי כ"יעיל‪ ,‬קר ומוטרד מדיי‬ ‫מדייקנות בזמן" (‪.)Beaulieu, 2004; Triandis, 1981‬‬ ‫דייקנות בלוח הזמנים כאשר מנהלי עסקים מאמריקה הלטינית מאחרים לארוחה‬ ‫משותפת עם עמיתיהם מאמריקה הצפונית‪ ,‬הם נדהמים ומופתעים מהאובססיה של‬ ‫האמריקנים והקנדים בנוגע ללוח הזמנים‪.‬‬ ‫יצירת קשר עין תיירים מצפון אמריקה המבקרים ביפן עשויים להתפלא מדוע הולכי‬ ‫הרגל החולפים על פניהם אינם יוצרים אתם קשר עין‪(.‬ראו "מחקר במבט קרוב‪:‬‬ ‫מפגשים בדרך‪ ,‬מזרח ומערב"‪).‬‬ ‫מרחב אישי‬ ‫)‪(personal space‬‬ ‫אזור החיצ שאנו אוהבימ‬ ‫לשמור ביב גופנו‪.‬גודלו‬ ‫תלוי במידת היכרותנו עמ‬ ‫האדמ הנמצא לידנו‪.‬‬ ‫"כפ ע בינ אפי לגבול המרחב‬ ‫שלי"‪.‬‬ ‫— ו"י אודן‪ ,‬משורר אנגלי־אמריקני‬ ‫)‪(W. H. Auden, 1907-1973‬‬ ‫מרחב אישי מרחב אישי הוא מעין בועה נישאת או אזור חיץ שאנו אוהבים לשמור‬ ‫בינינו לבין זולתנו‪.‬גודלה של הבועה משתנה לפי המצב‪.‬בנוכחות זרים מרבית‬ ‫האמריקנים שומרים על מרחב אישי גדול למדי‪ ,‬מרחק של כ־‪ 1.2‬מטרים זה מזה‪.‬‬ ‫באוטובוסים לא צפופים‪ ,‬בבתי שימוש ציבוריים או בספריות אנו מגִ נים על המרחב‬ ‫שלנו ומכבדים את המרחב של זולתנו‪.‬לחברינו אנו מרשים להתקרב יותר‪ ,‬עד לטווח‬ ‫של ‪ 0.9-0.6‬מטרים‪.‬‬ ‫אנשים נבדלים איש מרעהו בנוגע למרחב האישי‪ :‬יש המעדיפים מרחב אישי גדול‬ ‫יותר מאחרים (‪.)Smith, 1981; Sommer, 1969; Stockdale, 1978‬הבדלים קיימים‬ ‫גם בין קבוצות‪ :‬מבוגרים שומרים על מרחק גדול יותר מילדים‪.‬גברים שומרים על‬ ‫מרחק גדול יותר זה מזה מנשים‪.‬מסיבות בלתי ידועות‪ ,‬בני תרבויות הקרובות לקו‬ ‫המשווה מעדיפים מרחב קטן יותר ומרבים בנגיעות ובחיבוקים‪.‬יוצא אפוא שהבריטים‬ ‫והסקנדינבים מעדיפים מרחק גדול יותר מן הצרפתים‪ ,‬הערבים והישראלים; בצפון‬ ‫אמריקה מעדיפים יותר מרחב מאשר באמריקה הלטינית‪.‬‬ ‫כדי להיווכח בהשפעה של הסגת גבול המרחב האישי של אדם אחר‪ ,‬העמידו פנים‬ ‫שאתם פולשים מן החלל‪.‬עמדו או שבו כ־‪ 30‬סנטימטרים ליד חבר והתחילו בשיחה‪.‬‬ ‫האם האיש מתנועע באי־שקט‪ ,‬מביט הצדה‪ ,‬נסוג‪ ,‬מראה סימני חוסר נוחות? אלה‬ ‫סימני העוררות שבהם הבחינו חוקרי הסגת גבול המרחב האישי (‪Altman & Vinsel,‬‬ ‫‪.)1978‬‬ ‫נקודה מעניינת לגבי נורמות באופן כללי היא‪ ,‬שההפרה שלהן מידבקת‪ :‬אנשים העדים‬ ‫להפרת כללים חברתיים‪ ,‬כדוגמת ריסוס גרפיטי על קיר בניגוד לאיסור‪ ,‬עשויים לחקות‬ ‫את נורמת הפרת הכלל באמצעות הפרת כלל אחר‪ ,‬למשל ללכלך‪.‬בשישה ניסויים‬ ‫מצא צוות חוקרים הולנדי סבירות גדולה פי שניים ויותר שאנשים לא יצייתו לכללים‬ ‫חברתיים כאשר נראה להם שאחרים אינם מצייתים‪.‬לדוגמה‪ ,‬החוקרים הצמידו עלוני‬ ‫פרסום לידיות אופניים‪.‬שליש מרוכבי האופניים השליכו את העלונים למדרכה כאשר‬ ‫הקיר הסמוך היה נקי מגרפיטי‪ ,‬אולם יותר משני שלישים עשו זאת כשהקיר היה‬ ‫מכוסה בגרפיטי (‪( )Keizer & others, 2008‬איור ‪.)5.1‬‬ ‫דמיון תרבותי‬ ‫תרבויות נבדלות זו מזו הודות ליכולת האנושית להסתגל‪.‬ואולם‪ ,‬פסיכולוגים בין־‬ ‫תרבותיים רואים "אוניברסליות בסיסית" מתחת למעטה ההבדלים התרבותיים‬ ‫‪CAGEGIEFG‬‬ ‫‪654864602 zbadosh1501atgmail.com‬‬ ‫פרק ‪ | 5‬גנים‪ ,‬תרבות ומגדר‬ ‫איור ‪5.1‬‬ ‫סביבה מוזנחת יכולה לדרדר את ההתנהגות‬ ‫במחקר שנערכ באוניבר יטת חרונינגנ )בהולנד(‪ ,‬רוב האנשימ לא השליכו למדרכה עלונ פר ומ כשהקיר ה מוכ‬ ‫היה נקי‪ ,‬אבל לכלכו כשהקיר היה מרו בגרפיטי‪.‬‬ ‫(‪.)Lonner, 1980‬מאחר שאנו שייכים למין אחד‪ ,‬מסתבר שהתהליכים שביסוד‬ ‫התנהגותנו השונה דומים מאוד בכל מקום‪.‬בין גיל ארבע לחמש‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ילדים בכל‬ ‫העולם מתחילים לגבש לעצמם "תאוריית תודעה"‪ ,‬ובאמצעותה הם מסוגלים להקיש‬ ‫מה אנשים אחרים חושבים (‪.)Norenzayan & Heine, 2005‬כשהם רואים שצעצוע הוזז‬ ‫ממקומו בזמן שילד אחר אינו מביט בו‪ ,‬ילדים מכל התרבויות מסוגלים להקיש שהילד‬ ‫השני חושב שהצעצוע עדיין נשאר במקומו‪.‬‬ ‫נורמות אוניברסליות של ֲחברות לבני אדם באשר הם יש כמה נורמות משותפות‬ ‫בנוגע לחברות‪.‬במחקרים שנערכו בבריטניה‪ ,‬באיטליה‪ ,‬בהונג קונג וביפן נמצאו כמה‬ ‫וריאציות תרבותיות בנורמות המגדירות את תפקיד החבר או החברה‪.‬לדוגמה‪ ,‬ביפן‬ ‫חשוב במיוחד להימנע מלמתוח ביקורת פומבית על חברים כדי שלא להביכם‪.‬ואולם‪,‬‬ ‫נמצאו גם כמה נורמות אוניברסליות‪ :‬כבדו את פרטיותם של חבריכם; צרו קשר‬ ‫עין כשאתם משוחחים אתם; אל תגלו דברים שנאמרו לאוזניכם בלבד (& ‪Argyle‬‬ ‫‪.)Anderson, 1985‬‬ ‫ממדי אישיות אוניברסליים מסביב לעולם בני אדם נוטים לדרג את עצמם ואת זולתם‬ ‫באופן דומה בחמש תכונות או ממדי אישיות בסיסיים‪ ,‬המכונים "חמשת הגורמים" או‬ ‫"חמשת הגדולים" (‪ :)The Big Five‬מוחצנות‪-‬מופנמות‪ ,‬ידידותיות‪-‬עוינות‪ ,‬מצפוניות‬ ‫(אמינות)‪-‬רשלנות‪ ,‬יציבות רגשית‪-‬נוירוטיות‪ ,‬ופתיחות להתנסויות‪-‬חוסר פתיחות‬ ‫להתנסויות (‪.)John & Srivastava, 1999; McCrae & Costa, 1999‬אם מילאתם את שאלון‬ ‫האישיות הזה‪ ,‬וקיבלתם פרופיל של הציונים בממדי האישיות האלה‪ ,‬הפרופיל הזה‬ ‫מתאר נאמנה את אישיותכם ללא קשר למקום מגוריכם ולתרבותכם‪.‬זאת ועוד‪ ,‬מחקר‬ ‫שנערך ב־‪ 49‬מדינות העלה כי ההבדלים בין אנשים ממדינות שונות בממדים כגון‬ ‫אמינות ומוחצנות‪ ,‬קטנים מכפי שרוב האנשים משערים (‪.)Terracciano & others, 2005‬‬ ‫האוסטרלים רואים את עצמם כמוחצנים במיוחד‪ ,‬השווייצרים דוברי הגרמנית תופסים‬ ‫‪Adan‬‬ ‫‪Zbidat‬‬ ‫‪__--______-____-______-________-____-_____-______-‬‬ ‫ˆ‬ ‫‪189‬‬ ‫‪File #0003541 belongs to Adan Zbidat- do not distribute‬‬ ‫‪190‬‬ ‫ˆ‬ ‫פסיכולוגיה חברתית‬ ‫מ ח ק ר במבט קרוב‬ ‫מפגשימ בדרכ‪ ,‬מזרח ומערב‬ ‫אני חי במערב התיכונ של ארצות הברית‪.‬בקמפו שאני‬ ‫מלמד בו ובעיירת מגוריי‪ ,‬הולכי רגל החולפימ זה מול זה על‬ ‫המדרכה נוהגימ להעיפ מבט זה בזה ולחייכ‪.‬בבריטניה‪ ,‬שגרתי‬ ‫בה שנתיימ‪ ,‬האינטראקציה הקטנה הזאת שכיחה פחות‪.‬‬ ‫יכול להיות שהקדמת שלומ לזרימ נראית לאירופימ טיפשית‬ ‫במקצת ופוגעת בפרטיות; לאדמ במערב התיכונ של ארצות‬ ‫הברית הימנעות מקשר עינ‪ ,‬המכונה בפי ה וציולוגימ "חו ר‬ ‫תשומת לב מנומ "‪ ,‬עשויה להיראות מתנשאת‪.‬‬ ‫צוות בינלאומי ביקש לכמת את ההבדלימ התרבותיימ ביח י‬ ‫הגומלינ בינ הולכי רגל )‪.(Patterson & Iizuka, 2007‬לצורכ ככ‬ ‫המ ערכו ני וי שדה‪ 1‬פשוט בהשתתפות יותר מאלפ הולכי רגל‬ ‫אמריקנימ ויפנימ‪ ,‬ללא ידיעתמ‪.‬ההליכ מדגימ כיצד פ יכולוגימ‬ ‫חברתיימ עורכימ לפעמימ מחקרימ לא פולשניימ ב ביבה‬ ‫משתתפת‪:‬‬ ‫הולכת רגל יחידה‬ ‫שאינ איש בקרבתה‪,‬‬ ‫מלפנימ או מאחור‪.‬‬ ‫הטבעית )‪.(Patterson, 2008‬באיור ‪ 5.2‬נראימ שלושה אנשימ‬ ‫)גברימ או נשימ(‪ :‬משתתפ תמימ )הולכ רגל(‪ ,‬משתפ פעולה‬ ‫)מ ייע לנ יינ( וצופה‪.‬משתפ הפעולה צועד על המדרכה‪,‬‬ ‫וכשמגיע הולכ רגל מולו‪ ,‬הוא ממתינ שיתקרב למרחק של‬ ‫כ‪ 3.5‬מ' ממנו‪ ,‬ואז יוזמ אחת משלוש פעולות‪ (1) :‬מתעלם‬ ‫)מביט ישר קדימה(‪ (2).‬מעיף מבט חטוף למשכ פחות משנייה‪.‬‬ ‫)‪ (3‬מעיף מבט ומחייך‪.‬הצופה עוקב אחר התגובות של הולכי‬ ‫הרגל ומתעד אותנ )שלוש הפעולות בוצעו ב דר אקראי כדי‬ ‫להבטיח שהצופימ המתעדימ יהיו "עיוורימ" לתנאי הני וי(‪.‬‬ ‫מה עשו הולכי הרגל — האמ העיפו מבט במשתפי הפעולה?‬ ‫חייכו? הנהנו? אמרו "שלומ" בקול?‬ ‫באיור ‪ 5.3‬אפשר לראות שההבדלימ התרבותיימ היו מרשימימ‬ ‫מאוד‪.‬כפי שצוות החוקרימ ציפה‪ ,‬לאור העובדה שהיפנימ‬ ‫רוחשימ יותר כבוד לפרטיות ומאופקימ יותר‪ ,‬האמריקנימ נטו‬ ‫יותר מהיפנימ לחייכ אל משתפ הפעולה‪ ,‬להנהנ אליו או לברכ‬ ‫אותו‪.‬יתר על כנ‪ ,‬הולכי הרגל האמריקנימ הושפעו מהתנהגותו‬ ‫של משתפ הפעולה‪ :‬המ נטו להחזיר מבט למי שהביט בהמ‪,‬‬ ‫אחוז המחייכים‬ ‫משתף פעולה‪:‬‬ ‫‪50‬‬ ‫יוזמ את תנאי הני וי‬ ‫במרחק של כ‪ 3.5‬מ'‬ ‫מהמשתתפת‪.‬‬ ‫ארצות הברית‬ ‫יפנ‬ ‫‪45‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪15‬‬ ‫צופה‪:‬‬ ‫כ‪ 9‬מ' מאחורי משתפ‬ ‫הפעולה‪.‬הצופה עוקב‬ ‫אחר המשתתפת מרגע‬ ‫שמשתפ הפעולה ימנ‬ ‫לו בידו להתחלת תנאי‬ ‫הני וי‪.‬‬ ‫איור ‪5.2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪__--______-____-______-________-____-_____-______-‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מבט וחיוכ‬ ‫מבט חטופ‬ ‫התעלמות‬ ‫תנאי הניסוי‬ ‫איור ‪5.3‬‬ ‫המחשת מפגש חולף‬ ‫תגובות של הולכי רגל אמריקנים ויפנים לפי תנאי הניסוי‬ ‫‪Source: Patterson & others (2006).‬‬ ‫‪Source: Adapted from Patterson & others (2006).‬‬ ‫ניסוי שדה הוא מחקר שנערך מחוץ למעבדה אך מופעלת בו מניפולציה‪.‬משתמשים בו כאשר אי אפשר לחקור את הנושא במעבדה‪.‬‬ ‫פרק ‪ | 5‬גנים‪ ,‬תרבות ומגדר‬ ‫ולחייכ‪ ,‬להנהנ או לברכ לשלומ את מי שחייכ אליהמ )בייחוד‬ ‫כשאותו אדמ הייתה אישה(‪.‬השפעה כזו של תנאי הני וי לא‬ ‫נמצאה אצל הולכי הרגל היפנימ‪ :‬בכל המצבימ המ נמנעו‬ ‫מהתייח ות למי שבא מולמ‪.‬‬ ‫ˆ‬ ‫‪191‬‬ ‫מ קנת החוקרימ הייתה‪ ,‬שביפנ "אינ לחצ רב להשיב חיוכ‬ ‫למשתפ הפעולה מכיוונ שאינ שומ יח ימ אתו ואינ מחויבות‬ ‫להגיב"‪.‬לעומת זאת‪ ,‬הנורמה האמריקנית יוצרת ציפייה‬ ‫להשיב במחווה ידידותית )‪.(Patterson & Yuichi, 2007‬‬ ‫את עצמם כאמינים יותר מהמקובל‪,‬‬ ‫והקנדים חושבים שהם נעימים‬ ‫וידידותיים להפליא‪.‬ואולם‪ ,‬לאמיתו‬ ‫של דבר‪ ,‬הסטראוטיפים הלאומיים‬ ‫מוגזמים‪ ,‬וההבדלים האמיתיים בין‬ ‫התרבויות צנועים למדיי‪.‬‬ ‫הנשיא בוש כיבד את נורמות‬ ‫הידידות של עודיה בזמנ‬ ‫שהתהלכ עמ יורש העצר‬ ‫עבדאללה ב‪.2005‬ואולמ‪,‬‬ ‫גברימ הטרו ק ואליימ רבימ‬ ‫בצפונ אמריקה הזדעזעו‬ ‫מהפרת הנורמות שלהמ בדבר‬ ‫שמירת מרחק מגברימ אחרימ‪.‬‬ ‫ממדים אוניברסליים של אמונות‬ ‫בדומה לחמשת ממדי‬ ‫חברתיות‬ ‫האישיות‪ ,‬נמצאו במחקר בין־תרבותי‬ ‫חמישה ממדים אוניברסליים של‬ ‫אמונות חברתיות‪ :‬ציניות‪ ,‬מורכבות‬ ‫חברתית‪ ,‬תגמול בעד מאמץ‪ ,‬רוחניות‬ ‫ושליטה בגורל‪.‬בכל אחת מ־‪ 38‬הארצות‬ ‫שהמחקר נערך בהן נמצאה שונות בין‬ ‫בני אדם במידה שהם מאמצים את‬ ‫האמונות החברתיות האלה ומיישמים‬ ‫אותן בחיי היומיום שלהם (איור ‪.)5.4‬מהמחקר עולה שלאמונות החברתיות הללו יש‬ ‫השפעה על חיי האנשים‪.‬אנשים המאמצים גישה צינית מרוצים פחות מחייהם‪ ,‬ונוטים‬ ‫להעדיף טקטיקות אסרטיביות ועמדות פוליטיות ימניות‪.‬אנשים שמאמינים בתגמול‬ ‫בעד מאמץ נוטים להשקיע בלימודים‪ ,‬לתכנן את חייהם ולהשתתף בתחרויות (‪Leung‬‬ ‫‪.)& Bond, 2004‬‬ ‫חמש האמונות החברתיות הגדולות‬ ‫דוגמה לשאלה מתוך השאלון‬ ‫ציניות‬ ‫"אנשימ בעמדות כוח נוטימ לנצל אחרימ‪".‬‬ ‫מורכבות חברתית‬ ‫"יש לטפל בעניינימ עלפי הניבות הפציפיות‪".‬‬ ‫תגמול בעד מאמצ‬ ‫"מי שבאמת מנה‪ ,‬מצליח‪/‬ה‪".‬‬ ‫רוחניות‬ ‫"אמונה דתית תורמת לבריאות הנפש‪".‬‬ ‫שליטה בגורל‬ ‫"הצלחותיו וכישלונותיו של האדמ נתונימ בידי הגורל‪".‬‬ ‫איור ‪5.4‬‬ ‫ממדים אוניברסליים של‬ ‫אמונות חברתיות על־פי ליונג‬ ‫ובונד‬ ‫נורמות אוניברסליות של מעמד מחקרים בחנו נורמה אוניברסלית נוספת‪.‬בכל פעם‬ ‫שנוצר בחברה ִמדרג של מעמדות‪ ,‬אנשים פונים אל בעלי סטטוס גבוה בכינויי כבוד‬ ‫‪Adan‬‬ ‫‪Zbidat‬‬ ‫‪__--______-____-______-________-____-_____-______-‬‬ ‫‪File #0003541 belongs to Adan Zbidat- do not distribute‬‬ ‫‪192‬‬ ‫ˆ‬ ‫פסיכולוגיה חברתית‬ ‫למרות המגוונ התרבותי הניכר‪,‬‬ ‫יש לנו‪ ,‬בני האדמ‪ ,‬כמה דברימ‬ ‫במשותפ‪.‬‬ ‫‪© 2008 The New Yorker‬‬ ‫‪Collection, Peter Steiner, from‬‬ ‫‪cartoonbank.com. All Rights‬‬ ‫‪Reserved.‬‬ ‫"תראו‪ ,‬כולם כאן אוהבים טעם וניל‪ ,‬נכון? אז בואו נתחיל בזה‪".‬‬ ‫המיועדים לזרים‪ ,‬ואילו אל אנשים במעמד נמוך יותר הם פונים בשמם הפרטי‪ ,‬כמו‬ ‫שמקובל בין אנשים קרובים ובין חברים‪.‬מטופלים קוראים לרופא שלהם "ד"ר זה וזה"‪,‬‬ ‫והרופא נוטה לקרוא למטופל בשמו הפרטי כשהוא משיב לו‪.‬באותו אופן‪ ,‬סטודנטים‬ ‫ופרופסורים בדרך כלל פונים אלה לאלה באופן לא הדדי (‪Brown, 1965, 1987; Kroger‬‬ ‫‪.)& Wood, 1992‬‬ ‫בשפות רבות קיימות שתי צורות לשם הגוף "את‪/‬ה"‪ :‬צורה מכובדת וצורה חברית‬ ‫(לדוגמה‪ Sie ,‬ו־‪ du‬בגרמנית‪ vous ,‬ו־‪ tu‬בצרפתית‪ usted ,‬ו־‪ tu‬בספרדית)‪.‬בדרך כלל‬ ‫משתמשים בצורה החברית בשיחה עם אנשים שהקשר אתם אינטימי (חברים קרובים‬ ‫ובני משפחה) ועם כפיפים — אך גם בפנייה לילדים ולחיות מחמד‪.‬מתבגרים גרמנים‬ ‫שמחים כאשר זרים מתחילים לפנות אליהם ב"‪ "Sie‬תחת "‪."du‬‬ ‫ב פרה ‪The female Eunuch‬‬ ‫)"ה רי ה"( מביאה ג'רמיינ גריר‬ ‫)‪ (Germaine Greer‬דוגמאות של‬ ‫כינויי חיבה לנשימ המקטינימ‬ ‫אותנ לדרגה של ממתקימ וגורי‬ ‫חיות‪honey, lamb, sugar, :‬‬ ‫‪.sweetie-pie, kitten‬ובעברית‪:‬‬ ‫בובה‪ ,‬מותק‪ ,‬מתוקה‪ ,‬ילדה‪,‬‬ ‫ילדונת‪ ,‬מיידלע )ילדונת ביידיש(‪,‬‬ ‫חמודה‪ ,‬חתלתולה‪.‬‬ ‫הפן הזה של הנורמה האוניברסלית — שצורות הפנייה מבטאות לא רק מרחק חברתי אלא‬ ‫גם מעמד חברתי — תואם פן נוסף של אותה נורמה‪ :‬התקרבות בדרגת האינטימיות קורית‬ ‫בדרך כלל ביוזמת האדם שמעמדו גבוה יותר‪.‬באירופה מקובל להשתמש בתחילת מערכת‬ ‫היחסים ב"את‪/‬ה" הרשמי‪ ,‬וייתכן שבמרוצת הזמן צמד האנשים יתקדם ל"את‪/‬ה"‬ ‫האינטימי יותר‪.‬מישהו כמובן צריך ליזום את ההתקרבות האינטימית‪.‬מי לדעתכם‬ ‫עושה זאת? המבוגר‪ ,‬העשיר או המכובד יותר מבין השניים יהיה זה שיאמר‪ ,‬בהזדמנות‬ ‫מתאימה‪" ,‬בוא‪/‬י נדבר זה עם זה בלשון '‪Brown, 1965; 1987; Kroger & Wood,( "'du‬‬ ‫‪.)1992‬‬ ‫הנורמה הזאת מאפיינת כל סוג של התקרבות בין אנשים‪ ,‬וחורגת מעבר לשפה‪.‬מקובל‬ ‫יותר לשאול עט מאדם קרוב או מכפיף‪ ,‬או להניח יד על כתפו‪ ,‬מאשר להתנהג בקלילות‬ ‫כזו עם זרים או עם הממונים עלינו‪.‬בדומה‪ ,‬נשיא המכללה שלי מזמין את סגל המרצים‬ ‫לביתו לפני שהם מזמינים אותו אליהם‪.‬מי שקובע את קצב ההתקדמות לקראת‬ ‫אינטימיות הוא על־פי־רוב האדם בעל המעמד הגבוה יותר‪.‬‬ ‫‪__--______-____-______-________-____-_____-______-‬‬ ‫פרק ‪ | 5‬גנים‪ ,‬תרבות ומגדר‬ ‫ˆ‬ ‫‪193‬‬ ‫הנורמות — כללי ההתנהגות‬ ‫המקובלת והמצופה — משתנות‬ ‫מתרבות אחת לאחרת‪.‬‬ ‫‪Fujifotos/‬‬ ‫‪THE IMAGE WORKS, INC.‬‬ ‫טאבו על גילוי עריות הנורמה האוניברסלית המוכרת ביותר היא הטאבו על גילוי‬ ‫עריות‪ :‬אסור להורים לקיים יחסי מין עם ילדיהם‪ ,‬ואסור לאחים לקיים יחסי מין‬ ‫ביניהם‪.‬אמנם הטאבו הזה מופר לעתים קרובות יותר מכפי שהפסיכולוגים חשבו‬ ‫בעבר‪ ,‬אך זוהי עדיין נורמה אוניברסלית‪.‬כל החברות האנושיות מתנגדות לגילוי‬ ‫עריות‪.‬פסיכולוגים אבולוציוניים מסבירים את ההתנגדות הטבעית הגורפת הזאת‬ ‫לגילוי עריות בעובדה שהטבע מטיל "עונש ביולוגי" על זיווגים בתוך המשפחה‪ :‬עלייה‬ ‫בשכיחותן של מחלות תורשתיות הנגרמות על־ידי גנים רצסיביים‪.‬‬ ‫נורמות מלחמה לבני אדם יש אפילו נורמות בין־תרבותיות לניהול מלחמה‪.‬תוך כדי‬ ‫הריגת האויב נשמרים כללים מוסכמים שכובדו במשך מאות שנים‪.‬עליכם ללבוש מדים‬ ‫מזוהים‪ ,‬להרים ידיים לאות כניעה‪ ,‬ולהתייחס באנושיות לשבויי מלחמה (אם אינכם‬ ‫יכולים להרוג אותם קודם לכניעתם‪ ,‬עליכם לספק להם מזון אחריה)‪.‬נורמות אלה‪ ,‬על‬ ‫אף היותן בין־תרבותיות‪ ,‬אינן אוניברסליות‪.‬כוחות עירקיים הפרו אותן כשהניפו דגלי‬ ‫כניעה ואז תקפו‪ ,‬או כשהלבישו חיילים בבגדי אזרחים כדי להקים מארבים‪.‬דובר צבאי‬ ‫אמריקני הגיב על כך והתלונן ש"שתי הפעולות האלו נמנות עם ההפרות החמורות‬ ‫ביותר של חוקי המלחמה" (‪.)Clarke, 2003‬‬ ‫אם כן‪ ,‬מקצת הנורמות מיוחדות לתרבות מסוימת ומקצתן אוניברסליות‪.‬כוחה של‬ ‫התרבות מתבטא בנורמות המשתנות‪ ,‬ואילו נטיותינו הגנטיות — טבענו האנושי — הן‬ ‫האחראיות לנורמות האוניברסליות‪.‬נוכל אפוא לחשוב על הטבע כאוניברסלי ועל‬ ‫השפעת הסביבה כספציפית לתרבות‪.‬‬ ‫עד עתה דנו בקרבה הביולוגית בינינו כבני משפחה אנושית אחת‪.‬הכרנו בשונות‬ ‫התרבותית שלנו והראינו כיצד נורמות משתנות בתוך תרבות ובין תרבויות‪.‬זכרו‬ ‫שהפסיכולוגיה החברתית שמה לה למטרה לא רק לקטלג את ההבדלים אלא גם לזהות‬ ‫עקרונות התנהגות אוניברסליים‪.‬לדעת הפסיכולוג הבין־תרבותי ולטר לונר‪ ,‬מטרתנו‪:‬‬ ‫"לפתח פסיכולוגיה אוניברסלית שתהיה בעלת תוקף ומשמעות באומהה ובאוסקה‪,‬‬ ‫ברומא ובבוטסואנה" (‪.)Lonner, 1989‬‬ ‫‪Adan‬‬ ‫‪Zbidat‬‬ ‫‪__--______-____-______-________-____-_____-______-‬‬ ‫‪File #0003541 belongs to Adan Zbidat- do not distribute‬‬ ‫‪194‬‬ ‫ˆ‬ ‫פסיכולוגיה חברתית‬ ‫"אני בטוח שאילו התפתחה‬ ‫הפסיכולוגיה המודרנית נניח‬ ‫בהודו‪ ,‬הפסיכולוגים שם היו‬ ‫מגלים את רוב העקרונות‬ ‫שאנשי המערב גילו"‪.‬‬ ‫— ג'ון א' ויליאמס‪,‬‬ ‫פסיכולוג בין־תרבותי‬ ‫)‪(Jonh E. Williams, 1993‬‬ ‫עמדות והתנהגויות תמיד ישתנו לפי התרבות‪ ,‬אבל התהליכים שבאמצעותם עמדות‬ ‫מטביעות את חותמן על ההתנהגות בתרבויות השונות דומים הרבה יותר‪.‬אנשים‬ ‫בניגריה וביפן מגדירים תפקידי מתבגרים אחרת מאנשים באירופה ובאמריקה הצפונית‪,‬‬ ‫אבל בכל התרבויות הציפיות מהתפקיד מנחות את היחסים החברתיים‪.‬הסופר הבריטי‬ ‫ג"ק צ'סטרטון (‪ )Chesterton‬הבין זאת כבר לפני מאה שנים‪ :‬ברגע שמישהו "יגלה מדוע‬ ‫גברים ברחוב בונד חובשים כובעים שחורים‪ ,‬הוא גם יגלה מדוע אנשים בטימבוקטו‬ ‫מתקשטים בנוצות אדומות"‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫כיצד אנו מושפעים מהטבע האנושי ומהשונות התרבותית?‬ ‫ˆ במה דומים בני האדם ובמה הם שונים — ומדוע? פסיכולוגים אבולוציוניים חוקרים‬ ‫כיצד הבררה הטבעית מעדיפה תכונות התנהגותיות המעודדות את הנצחת הגנים‬ ‫של האדם‪.‬חלק ממורשת האבולוציה היא יכולתנו האנושית ללמוד ולהסתגל (ולכן‬ ‫להיות שונים זה מזה); הגישה האבולוציונית מדגישה את הקרבה בינינו הנובעת מן‬ ‫הטבע האנושי המשותף לכולנו‪.‬‬ ‫ˆ הגישה התרבותית מדגישה שונות אנושית — ההתנהגויות והרעיונות המגדירים‬ ‫קבוצה והעוברים מדור לדור‪.‬ההבדלים בין תרבויות בעמדות ובהתנהגות מעידים‬ ‫עד כמה אנו תוצרים של נורמות ותפקידים חברתיים‪.‬ואולם‪ ,‬פסיכולוגים בין־‬ ‫תרבותיים בוחנים גם את "האוניברסליות הבסיסית" של בני האדם‪.‬לדוגמה‪ ,‬למרות‬ ‫ההבדלים ביניהן‪ ,‬יש לתרבויות כמה נורמות משותפות כגון כיבוד הפרטיות בקשרי‬ ‫חבר‪햼‬ות ואיסור על גילוי עריות‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫כיצד מסבירים דמיון ושוני בין המגדרים?‬ ‫גם פסיכולוגים אבולוציוניים וגם פסיכולוגים שנקודת המוצא שלהם תרבותית חותרים‬ ‫להסביר את ההבדלים בין המגדרים‪.‬קודם שנדון בהשקפותיהם‪ ,‬נתבונן בסוגיות הבסיסיות‪:‬‬ ‫במה גברים ונשים דומים? במה הם נבדלים? ומדוע?‬ ‫מגדר‬ ‫)‪(gender‬‬ ‫בפסיכולוגיה הכוונה‬ ‫למאפיינים הביולוגיים או‬ ‫החברתיים המגדירים זכר‬ ‫ונקבה‪.‬‬ ‫‪__--______-____-______-________-____-_____-______-‬‬ ‫יש ממדים רבים שבהם אנשים נבדלים זה מזה — נזכיר רק גובה‪ ,‬משקל וצבע שער‪.‬‬ ‫ואולם‪ ,‬בכל הקשור לתפיסה העצמית של בני אדם וליחסיהם החברתיים‪ ,‬שני הממדים‬ ‫המשמעותיים ביותר שאנשים שמים לב אליהם לפני כל דבר אחר‪ ,‬הם גזע ובייחוד‬ ‫מגדר (‪.)Stangor & others, 1992‬הדבר הראשון שאנשים רצו לדעת כשנולדתם היה‪,‬‬ ‫"בן או בת?" מאז ומתמיד‪ ,‬כשנולד ילד עם סימני מין זכריים ונקביים כאחד (‪,)intersex‬‬ ‫הרופאים והמשפחה הרגישו מחויבים לקבוע לילד מין חד־משמעי (מאחר שלא הכירו‬ ‫בקטגוריה של מין לא מוגדר) ולצמצם את הדו־משמעות באמצעות ניתוח‪.‬המסר‬ ‫פשוט‪ :‬לכל אחד חייב להיות מגדר ברור‪.‬בין יום ולילה יש דמדומים‪ ,‬אבל בין זכר לנקבה‬ ‫אין מבחינה חברתית שום דבר‪.‬‬ ‫בהמשך נראה כיצד הגזע והמין משפיעים על יחסם של אנשים אחרים אלינו‪.‬לעת עתה‬ ‫נייחד את הדיון למגדר — המאפיינים שאנשים מקשרים עם זכר או עם נקבה‪.‬אילו‬ ‫התנהגויות צפויות בכל העולם מגברים? מנשים?‬ ‫פרק ‪ | 5‬גנים‪ ,‬תרבות ומגדר‬ ‫"מכלל ‪ 46‬הכרומוזומים בגנום האנושי‪ 45 ,‬משותפים לשני המינים" (‪.)Harris, 1998‬‬ ‫לפיכך גברים ונשים דומים בתכונות פיזיות רבות ובאבני דרך התפתחותיות כדוגמת‬ ‫הגיל שבו הם מתיישבים‪ ,‬ששיניהם בוקעות ושהם מתחילים ללכת‪.‬הם דומים גם‬ ‫בתכונות פסיכולוגיות רבות כדוגמת אוצר המילים הכולל‪ ,‬יצירתיות‪ ,‬משכל‪ ,‬הערכה‬ ‫עצמית ואושר‪.‬גברים ונשים חשים אותם רגשות וכמיהות‪ ,‬אוהבים את ילדיהם‪ ,‬ומוחם‬ ‫נראה זהה (אם כי לגברים יש בממוצע יותר נוירונים ולנשים יותר חיבורים עצביים)‪.‬‬ ‫בסקירת ‪ 46‬ניתוחי־על בנושא ההבדלים בין המינים (ניתוח־על הוא ניתוח סטטיסטי‬ ‫של הממצאים של עשרות מחקרים) נמצא דמיון בין המגדרים ביחס לרוב המשתנים‬ ‫שנחקרו‪".‬המין הנגדי" הוא כמעט המין הזהה (‪.)Hyde, 2005‬‬ ‫ˆ‬ ‫‪195‬‬ ‫אפילו בתכונות הפיזיות‪,‬‬ ‫ההבדלימ האינדיווידואליימ‬ ‫בתוכ קבוצת הגברימ ובתוכ‬ ‫קבוצת הנשימ גדולימ במידה‬ ‫ניכרת מנ ההבדלימ הממוצעימ‬ ‫בינ המינימ‪.‬שיא העולמ שקבע‬ ‫דונ שולנדר בשחיית ‪ 400‬מטר‬ ‫ב גנונ חופשי באולימפיאדה‬ ‫ב‪ 4 — 1964‬דקות ו‪ 12‬שניות‬ ‫— נפל ממהירותנ של כל שמונה‬ ‫הנשימ שהתחרו באותו משחה‬ ‫באולימפיאדת ‪.2008‬‬ ‫האם המסקנה היא שאין הבדל בין גברים לנשים למעט כמה הבדלים אנטומיים שאין‬ ‫להם חשיבות אלא בנסיבות מיוחדות? לאמתו של דבר יש כמה הבדלים‪ ,‬והבדלים אלה‬ ‫— ולא קווי הדמיון הרבים — הם שמושכים את תשומת הלב ועושים כותרות‪.‬במדע‬ ‫ובחיי היומיום‪ ,‬הבדלים מעוררים עניין‪.‬‬ ‫להלן מאפייני האישה הממוצעת בהשוואה לגבר הממוצע‪:‬‬ ‫ˆ יש לה ‪ 70%‬יותר שומן‪ 40% ,‬פחות שרירים‪ ,‬היא נמוכה ב־‪ 12‬ס"מ ושוקלת ‪ 18‬ק"ג‬ ‫פחות‪.‬‬ ‫ˆ רגישה יותר לריחות ולקולות‪.‬‬ ‫ˆ יש סבירות כפולה שתלקה בהפרעות חרדה ובדיכאון‪.‬‬ ‫בהשוואה לאישה הממוצעת‪ ,‬הגבר הממוצע‪:‬‬ ‫ˆ מתחיל להתבגר מינית מאוחר יותר (כשנתיים אחרי הנשים) ומת בגיל צעיר יותר‬ ‫(ארבע שנים‪ ,‬בכל העולם)‪.‬‬ ‫ˆ סיכוייו לקבל אבחנה של הפרעת קשב והיפראקטיביות (‪ )ADHD‬גדולים פי שלושה‪,‬‬ ‫להתאבד — פי ארבעה‪ ,‬ולהיהרג ממכת ברק — פי חמישה‪.‬‬ ‫ˆ מסוגל יותר להניע את אוזניו‪.‬‬ ‫בשנות ה־‪ 70‬של המאה הקודמת חששו מלומדים רבים שמחקרים על הבדלים כגון‬ ‫אלה בין המגדרים עלולים לחזק סטראוטיפים‪.‬האם הבדלי המגדר ייתפסו כחסרונות‬ ‫של הנשים? אמנם הממצאים מאששים כמה סטראוטיפים ביחס לנשים — הן פחות‬ ‫תוקפניות פיזית‪ ,‬נוטות יותר לטפל באחרים ורגישות יותר מבחינה חברתית — תכונות‬ ‫שלא רק פמיניסטיות רבות מעלות על נס אלא רוב בני האדם‪ ,‬גברים ונשים כאחד‪,‬‬ ‫רואים בהן יתרון (‪.)Prentice & Carranza, 2002; Swim, 1994‬לא פלא אפוא שלרוב בני‬ ‫האדם יש אמונות ורגשות חיוביים יותר כלפי נשים מאשר כלפי גברים (;‪Eagly, 1994‬‬ ‫‪.)Haddock & Zanna, 1994‬‬ ‫נפנה עתה להשוואה בין גברים לנשים בנוגע לקשרים חברתיים‪ ,‬לדומיננטיות‪ ,‬לתוקפנות‬ ‫ולמיניות‪.‬לאחר שנתאר את ההבדלים בתחומים הללו‪ ,‬ננסה להסביר אותם באמצעות‬ ‫הגישה האבולוציונית והגישה התרבותית‪.‬האם ההבדלים בין המגדרים משקפים בררה‬ ‫טבעית? האם הם תוצאה של הבניה תרבותית — משקפים את התפקידים השכיחים‬ ‫של גברים ונשים ואת המצבים שהם פועלים בהם? או האם הגנים והתרבות גם יחד‬ ‫מעצבים את המגדר?‬ ‫‪Adan‬‬ ‫‪Zbidat‬‬ ‫‪__--______-____-______-________-____-_____-______-‬‬ ‫"לא צריכות להיות לנו שומ‬ ‫נקיפות מצפונ בנוגע לחקירה‬ ‫ישירה של הבדלי גזע ומגדר;‬ ‫המדע זקוק נואשות למחקרימ‬ ‫טובימ‪...‬שיאמרו לנו מה עלינו‬ ‫לעשות כדי לקדמ מבחינה‬ ‫חברתית אנשימ שייצוגמ‬ ‫במוקדי הכוח נמוכ משיעורמ‬ ‫באוכלו ייה‪.‬בניגוד ליענ‪ ,‬איננו‬ ‫יכולימ להרשות לעצמנו לטמונ‬ ‫את ראשנו בחול שמא נגלה‬ ‫עובדות חברתיות לא נוחות"‪.‬‬ ‫— סנדרה סקאר‪,‬‬ ‫פסיכולוגית התפתחותית‬ ‫)‪(Sandra Scarr, 1988‬‬ ‫‪File #0003541 belongs to Adan Zbidat- do not distribute‬‬ ‫‪196‬‬ ‫ˆ‬ ‫פסיכולוגיה חברתית‬ ‫עצמאות לעומת התחבּרות‬ ‫גברים מבטאים השקפת עולם והתנהגויות מגוונות‪ ,‬מתחרותיות עזה ועד לטיפול בזולת‬ ‫וטיפוחו‪.‬הוא הדין לגבי נשים‪.‬מבלי להתכחש לקביעה זו‪ ,‬יש פסיכולוגים הטוענים‬ ‫שנשים נותנות קדימות ליחסים קרובים ואינטימיים יותר מגברים (‪Chodorow, 1978,‬‬ ‫‪.)1989; Baker, 1986; Gilligan & others, 1982, 1990‬‬ ‫משחק לעומת בנים‪ ,‬השיחות של בנות אינטימיות יותר ומשחקן תוקפני פחות —‬ ‫אלה המסקנות ממחקרים בני עשרות שנים בנושא התפתחות המגדר (‪.)Maccoby, 2002‬‬ ‫לבד מזאת‪ ,‬ילדות משחקות בקבוצות קטנות יותר ולעתים קרובות מדברות עם חברה‬ ‫אחת; לעומת זאת‪ ,‬בנים פועלים לעתים קרובות בקבוצות גדולות יותר (& ‪Rose‬‬ ‫‪.)Rudolph, 2006‬והיות שרוב יחסי הגומלין מתקיימים בתוך אותו מגדר‪ ,‬ההבדלים בין‬ ‫המגדרים הולכים וגדלים‪,‬‬ ‫"קולנ השונה של הנשימ‬ ‫מבטא את האמת של אתיקה‬ ‫טיפולית"‪.‬‬ ‫— קרול גיליגן‪ ,‬בקול שונה‬ ‫(תרגום‪ :‬נעמי בן־חיים‪,‬‬ ‫ספרית פועלים ‪)1995‬‬ ‫‪(Carrol Gilligan, In a Different‬‬ ‫)‪Voice, 1982‬‬ ‫בנות משחקות לעתימ קרובות‬ ‫בקבוצות קטנות ומחקות יח ימ‬ ‫בינאישיימ‪.‬משחקמ של בנימ‬ ‫לעתימ קרובות תחרותי ותוקפני‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫התמונה הימנית‪:‬‬ ‫‪Bob Daemmrich Photography/‬‬ ‫‪THE IMAGE WORKS, INC.‬‬ ‫התמונה השמאלית‪:‬‬ ‫‪© Audrey Gottlieb‬‬ ‫‪__--______-____-______-________-____-_____-______-‬‬ ‫ֲחברוּת בתרבויות אינדיווידואליסטיות נשים נוטות יותר מגברים לתאר את עצמן‬ ‫במונחים של יחסים‪ ,‬חוות יותר רגשות המתקשרים ליחסים‪ ,‬קשובות יותר ליחסים‬ ‫שבין אנשים אחרים‪ ,‬ומקדמות בברכה עזרה (& ‪Addis & Mahalik, 2003; Gabriel‬‬ ‫‪.)Gardner, 1999; Tamres & others, 2002; Watkins & others, 1998, 2003‬גברים נוטים‬ ‫להתמקד בשיחותיהם במטלות ובקשרים עם קבוצות גדולות‪ ,‬ואילו נשים מתמקדות‬ ‫ביחסים בין־אישיים (‪.)Tannen, 1990‬שיחות הטלפון של נשים עם חברים או חברות‬ ‫ממושכות יותר משיחותיהם של הגברים (‪.)Smoreda & Licoppe, 2000‬נשים משקיעות‬ ‫יותר זמן מול המחשב בשליחת דואר אלקטרוני שבו הן מביעות יותר רגשות (‪Crabtree,‬‬ ‫‪.)2002; Thomson & Murachver, 2001‬נשים במסגרת קבוצתית משתפות יותר את חברי‬ ‫הקבוצה בחייהן‪ ,‬ומציעות יותר תמיכה (‪.)Dindia & Allen, 1992; Eagly, 1987‬במצב של‬ ‫עקה גברים נוטים להגיב ב"לחימה או מנוסה"; לעתים קרובות הם נלחמים נגד איום‪.‬‬ ‫כמעט בכל המחקרים נמצא שנשים השרויות בעקה נוטות לתגובת "טיפול והתיידדות";‬ ‫הן פונות לחברים ולבני משפחה לקבלת תמיכה (‪.)Taylor, 2002‬בין סטודנטים בשנה‬ ‫פרק ‪ | 5‬גנים‪ ,‬תרבות ומגדר‬ ‫הראשונה ללימודיהם במכללה‪ ,‬חמישה מכל עשרה גברים ושבע מעשר נשים אומרים‬ ‫שחשוב מאוד "להושיט יד לזולת כשהוא במצוקה" (‪.)Sax & others, 2002‬‬ ‫מקצועות בהכללה‪ ,‬גברים נמשכים באופן לא־פרופורציונלי למקצועות המגבירים אי־‬ ‫שוויון חברתי (תביעה משפטית‪ ,‬פרסום תאגידי); נשים נמשכות למקצועות המפחיתים‬ ‫אי־שוויון (סנגוריה ציבורית‪ ,‬פרסום למען צדקה) (‪.)Pratto & others, 1997‬ממחקרים‬ ‫שבחנו ‪ 64,000‬העדפות מקצועיות עולה שגברים מעריכים יותר מנשים הכנסה‪ ,‬קידום‪,‬‬ ‫אתגר וכוח; נשים מעריכות יותר שעות עבודה נוחות‪ ,‬יחסים אישיים והזדמנות לעזור‬ ‫לזולת (‪.)Konrad & others 2000; Pinker, 2008‬ואכן‪ ,‬באמריקה הצפונית מספר הנשים‬ ‫עולה על מספר הגברים במרבית המקצועות הטיפוליים כגון עבודה סוציאלית‪ ,‬הוראה‬ ‫וסיעוד‪.‬בכל העולם התעניינותן המקצועית של נשים‪ ,‬בהשוואה לגברים‪ ,‬נוגעת בדרך‬ ‫כלל יותר לבני אדם ופחות לחפצים (‪.)Lippa, 2008a‬‬ ‫ˆ‬ ‫"בניגוד לאמונה הרווחת בקרב‬ ‫נשימ‪ ,‬לא קשה לפתח מערכת‬ ‫יח ימ ארוכת טווח‪ ,‬יציבה‪,‬‬ ‫אינטימית ומ פקת הדדית עמ‬ ‫גבר‪.‬מובנ שהגבר הזה צריכ‬ ‫להיות לברדור"‪.‬‬ ‫— דייב בארי‪ ,‬המדריך השלם‬ ‫לגברים אמיתיים‬ ‫(תרגום‪ :‬אינגה מיכאלי‪ ,‬מודן‪,‬‬ ‫‪)1998‬‬ ‫‪(Dave Barry, Dave Barry's‬‬ ‫)‪Complete Guide to Guys, 1995‬‬ ‫יחסי משפחה קשריהן של נשים כאימהות‪ ,‬כבנות‪ ,‬כאחיות וכסבתות מלכדים‬ ‫משפחות (‪.)Rossi & Rossi, 1990‬נשים משקיעות יותר זמן בטיפול בילדים קטנים‬ ‫(עד גיל בית הספר) ובהורים מזדקנים (‪.)Eagly & Crowley, 1986‬בהשוואה לגברים‬ ‫הן קונות פי שלושה יותר מתנות וכרטיסי ברכה‪ ,‬כותבות פי שניים עד ארבעה יותר‬ ‫מכתבים אישיים‪ ,‬ועורכות פי עשרה עד עשרים יותר שיחות טלפון בין־עירוניות‬ ‫לחברים ולבני משפחה (‪.)Putman, 2000‬כשמבקשים מהן להראות תמונות המתארות‬ ‫מי הן‪ ,‬נשים כוללות יותר תמונות של הורים ושל עצמן בחברת אנשים נוספים (‪Clancy‬‬ ‫‪.)& Dollinger, 1993‬בעבור נשים במיוחד‪ ,‬תחושה של תמיכה הדדית חיונית לשביעות‬ ‫הרצון מחיי הנישואים (‪.)Acitelli & Antonucci, 1994‬‬ ‫חיוך הנטייה לחייך משתנה כמובן לפי המצב‪.‬עם זאת‪ ,‬התחברותן החזקה יותר של‬ ‫נשים באה לכלל ביטוי בשיעור כללי גבוה יותר של חיוכים‪ ,‬כפי שמעידים ‪ 400‬מחקרים‬ ‫ויותר (‪.)LaFrance & others, 2003‬לדוגמה‪ ,‬באחד המחקרים ניתחו ‪ 9,000‬תצלומים‬ ‫בספרי המחזור של מכללות (‪ ,)LaFrance, 1985‬ובמחקר אחר נחקרו ‪ 1,100‬תצלומים‬ ‫בכתבי עת ובעיתונים ו־‪ 1,300‬בני אדם במרכזי קניות‪ ,‬בגנים וברחובות (‪Halberstadt‬‬ ‫‪.)& Saitta, 1987‬בכל הניתוחים הללו נמצא באופן עקבי‪ ,‬שנשים נוטות לחייך יותר‬ ‫מגברים‪.‬‬ ‫אמפתיה בסקרים נשים נוטות הרבה יותר מגברים לתאר את עצמן כחשות אמפתיה‪,‬‬ ‫כלומר‪ ,‬מסוגלות להרגיש מה שזולתן מרגיש — לשמוח עם השמחים ולבכות עם הבוכים‪.‬‬ ‫ההבדל באמפתיה בין נשים לגברים מופיע גם במחקרים שנערכים במעבדה‪ ,‬אם כי‬ ‫בשיעור נמוך יותר‪.‬בנות מגיבות ביתר אמפתיה לשקופיות או לסיפורים (‪.)Hunt, 1990‬‬ ‫נשים שנחשפו במעבדה או בחיים לחוויות מדאיגות או מרגיזות‪ ,‬ביטאו יותר אמפתיה‬ ‫כלפי אנשים אחרים המתמודדים עם מצבים דומים‪ ,‬בהשוואה לנשים שלא נחשפו‬ ‫בעבר לאותם מצבים‪.‬אצל גברים לא נמצאה השפעה כזו של התנסות עם החוויה‬ ‫על מידת האמפתיה כלפי הזולת (‪.)Batson & others, 1996‬כאשר נשים צפו במישהו‬ ‫נענש בעונש מכאיב עקב התנהגות לא הולמת‪ ,‬נמצאה אצלן פעילות מוגברת באזורי‬ ‫המוח המתקשרים לאמפתיה‪ ,‬ואילו אצל גברים זה לא קרה (‪.)Singer & others, 2006‬‬ ‫נשים נוטות יותר לבכות ולדווח על תחושת מצוקה לנוכח מצוקת הזולת (‪Eisenberg‬‬ ‫‪.)& Lennon, 1983‬בסקר דעת קהל שערך מכון גאלופ בשנת ‪ ,2003‬דיווחו ‪ 12%‬מכלל‬ ‫הגברים ו־‪ 43%‬מכלל הנשים כי בכו בעקבות המלחמה בעירק‪.‬‬ ‫‪Adan‬‬ ‫‪Zbidat‬‬ ‫‪__--______-____-______-________-____-_____-______-‬‬ ‫‪197‬‬ ‫אמפתיה‬ ‫)‪(empathy‬‬ ‫התנ ות עקיפה‬ ‫בתחושותיו של הזולת;‬ ‫כני ה לנעליו של אדמ‬ ‫אחר‪.‬‬ ‫‪File #0003541 belongs to Adan Zbidat- do not distribute‬‬ ‫‪198‬‬ ‫ˆ‬ ‫פסיכולוגיה חברתית‬ ‫כוכבי הלכת‬ ‫של הכרומוזומים‬ ‫מה דעתכמ‪ :‬האמ נשימ‬ ‫מערביות צריכות להיעשות‬ ‫עצמאיות יותר ולהתאימ את‬ ‫עצמנ לאינדיווידואליזמ המאפיינ‬ ‫את תרבותנ? או אולי גישתנ של‬ ‫נשימ המדגישה את חשיבות‬ ‫היח ימ בחיימ עשויה לשנות‬ ‫חברות מערביות מחברות‬ ‫המבו ות על כוח )וה ובלות‬ ‫משיעורימ גבוהימ של הזנחת‬ ‫ילדימ‪ ,‬בדידות ודיכאונ( לקהילות‬ ‫שיתופיות ואכפתיות יותר?‬ ‫מאחר שבנות בדרכ כלל מגלות‬ ‫אמפתיה ומיומנות בקריאת‬ ‫רגשותיהמ של אחרימ‪ ,‬הנ‬ ‫פגיעות פחות לאוטיזמ‪.‬אוטיזמ‬ ‫מייצג "מוח גברי קיצוני"‪).‬ככ‬ ‫בור יימונ ברונכהנ ]‪Simon‬‬ ‫‪(.[Baron-Cohen, 2004, 2005‬‬ ‫יחסים מוצלחים?‬ ‫יש לזה כל כך‬ ‫הרבה רמות‪.‬‬ ‫יש לך זמן לקפה?‬ ‫נדבר על זה‪.‬‬ ‫כוכב הלכת ‪x‬‬ ‫יחסים מוצלחים?‬ ‫זה קל‪.‬‬ ‫שני אנשים נדלקים‬ ‫זה על זה ‪ -‬בינגו!‬ ‫כוכב הלכת ‪y‬‬ ‫שחבר‪햼‬ות עם נשים‬ ‫כל ההבדלים הללו מסבירים מדוע גברים ונשים כאחד מדווחים ֲ‬ ‫היא אינטימית‪ ,‬מהנה ומעניקה יותר מחבר‪햼‬ות עם גברים (‪.)Rubin, 1985; Sapadin, 1988‬‬ ‫כשאתם זקוקים לאמפתיה והבנה‪ ,‬למישהו שאפשר לחלוק אתו את השמחות והצרות‪,‬‬ ‫אל מי אתם פונים? מרבית הגברים והנשים פונים בדרך כלל אל נשים‪.‬‬ ‫אחד ההסברים להבדל הזה באמפתיה בין גברים לנשים הוא‪ ,‬שנשים מיטיבות לפענח‬ ‫את רגשותיהם של אנשים אחרים‪.‬ניתוח של ‪ 125‬מחקרים על רגישותם של גברים‬ ‫ונשים לרמזים לא־מילוליים מוביל למסקנה‪ ,‬שנשים מפענחות מסרים רגשיים של‬ ‫זולתם בצורה טובה יותר‪.‬לדוגמה‪ ,‬הראו למשתתפים קטע של שתי שניות מסרט‬ ‫שרואים בו פני אישה המביעים רגש שלילי‪.‬הנשים ניחשו ביתר דייקנות אם היא‬ ‫מותחת ביקורת על מישהו או דנה בגירושיה (‪.)Hall, 1984‬מלבד זאת‪ ,‬נשים מיטיבות‬ ‫מגברים לזכור פרטים הקשורים בהופעתם של אנשים אחרים (‪.)Mast & Hall, 2006‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬נשים מיומנות יותר בהבעת רגשות באופן לא מילולי‪.‬חוקרים אחרים מצאו‬ ‫שהדבר נכון במיוחד בנוגע לרגשות חיוביים‪.‬אנשים התבקשו לדבר על תקופות של‬ ‫אושר‪ ,‬צער וכעס בחייהם‪.‬צופים שהראו להם את הדיווחים האלו בקטעי וידאו של ‪5‬‬ ‫שניות‪ ,‬יכלו להקיש ביתר קלות על רגשות הנשים שנזכרו בתקופה מאושרת מאשר על‬ ‫רגשות האושר של הגברים‪.‬גברים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הצליחו קצת יותר בהבעת כעס (‪Coats‬‬ ‫‪.)& Feldman, 1996‬‬ ‫דומיננטיות חברתית‬ ‫דמיינו לעצמכם שני אנשים‪ :‬האחד "הרפתקן‪ ,‬אוטוקרטי‪ ,‬מחוספס‪ ,‬דומיננטי‪ ,‬בעל‬ ‫עוצמה‪ ,‬עצמאי וחזק"; השני "רוחש חיבה‪ ,‬תלותי‪ ,‬חולמני‪ ,‬רגשן‪ ,‬כנוע וחלש"‪.‬אם‬ ‫האדם הראשון נראה לכם יותר כגבר והשני כאישה‪ ,‬אתם לא לבד (‪Williams & Best,‬‬ ‫‪.)1990, p. 15‬מאסיה עד אפריקה ומאירופה עד אוסטרליה‪ ,‬בני אדם מדרגים גברים‬ ‫כדומיננטיים‪ ,‬שאפתניים ותוקפניים יותר מנשים‪.‬יתרה מזאת‪ ,‬מחקרים בהשתתפות‬ ‫יותר מ־‪ 80,000‬בני אדם ב־‪ 70‬ארצות מראים‪ ,‬שגברים מקנים לכוח ולהישגיות חשיבות‬ ‫רבה יותר מנשים (‪.)Schwartz & Rubel, 2005‬‬ ‫‪CAGEGIEFG‬‬ ‫‪654864602 zbadosh1501atgmail.com‬‬ ‫פרק ‪ | 5‬גנים‪ ,‬תרבות ומגדר‬ ‫תפיסות וציפיות אלה תואמות את המציאות‪.‬הגברים אכן דומיננטיים ברובן המכריע‬ ‫של החברות הידועות‪.‬כפי שניווכח‪ ,‬הבדלי המגדר שונים מאוד מתרבות לתרבות‪,‬‬ ‫ובחברות תעשייתיות רבות הם הולכים וקטנים ככל שנשים רבות יותר ממלאות‬ ‫תפקידי ניהול ומנהיגות‪.‬אך שימו לב‪:‬‬ ‫ˆ בשנת ‪ 2008‬רק ‪ 18%‬מכלל המחוקקים בעולם היו נשים (הארגון הבין־פרלמנטרי‬ ‫‪.)IPU, 2008‬‬ ‫ˆ הדומיננטיות החברתית חשובה יותר לגברים‪ ,‬ולכן הם נוטים יותר לתמוך במועמדים‬ ‫ובמצעים פוליטיים שמרניים המעוניינים לשמר אי־שוויון בין קבוצות (& ‪Eagly‬‬ ‫‪.)others, 2004; Sidanius & Pratto, 1999‬‬ ‫ˆ גברים הם מחצית מכלל המושבעים בארצות הברית אבל ‪ 90%‬מראשי חבר‬ ‫המושבעים הנבחרים; גם רובם של ראשי צוותים מקצועיים הם גברים (& ‪Colarelli‬‬ ‫‪.)others, 2006; Davis & Gilbert, 1989; Kerr & others, 1982‬‬ ‫ˆ השכר החודשי הממוצע של נשים בארצות המתועשות הוא כ־‪ 77%‬מהשכר החודשי‬ ‫הממוצע של גברים‪.‬רק כחמישית מהפער הזה ניתנת להסבר בהבדלים אמיתיים‬ ‫בהשכלה‪ ,‬בניסיון בעבודה או במאפייני התפקיד (‪.)World bank, 2003‬‬ ‫כמקובל אצל אנשים במעמד גבוה יותר‪ ,‬גברים יוזמים את רוב ההצעות לצאת לדייט‬ ‫ראשון‪.‬הם גם אלה שנוהגים ברכב רוב הזמן ומשלמים את חלק הארי של ההוצאות‬ ‫(‪.)Laner & Ventrone, 1998, 2000‬‬ ‫סגנון התקשורת של גברים מחזק את כוחם החברתי‪.‬במצבים שהגדרת התפקיד‬ ‫בהם עמומה‪ ,‬גברים נוטים להיות סמכותיים ונשים נוטות להיות דמוקרטיות יותר‬ ‫(‪.)Eagly & Carli, 2007‬בתפקידי מנהיג‪햼‬ות‬ ‫גברים נוטים להצטיין במנהיגות ממוקדת‬ ‫משימות; נשים מצטיינות יותר במנהיג‪햼‬ות‬ ‫המכוונת אנשים (מחוללת שינוי)‪ ,‬שהולכת‬ ‫ַ‬ ‫וקונה לה אחיזה בארגונים ומאופיינת‬ ‫ביכולת להשפיע על אנשים‪ ,‬לתת להם‬ ‫השראה ולגבש רוח צוות‪.‬ניצחון‪ ,‬התקדמות‬ ‫ושליטה באחרים נמצאים בעדיפות גבוהה‬ ‫יותר אצל גברים (‪Sidanius & others,‬‬ ‫‪.)1994‬עובדה זו מסבירה אולי מדוע‬ ‫אנשים מעדיפים שהמנהיג יהיה גבר במצבי‬ ‫תחרות בין קבוצות‪ ,‬למשל בעת מלחמה בין‬ ‫מדינות‪ ,‬יותר מאשר במצבי קונפליקט בתוך‬ ‫הקבוצה (‪.)Van Vugt & Spisak, 2008‬‬ ‫גברים גם נוטים יותר להסתכן (‪Byrnes‬‬ ‫‪.)& others, 1999‬מחקר שבדק נתונים של‬ ‫‪ 35,000‬תיקי השקעות במניות העלה כי‬ ‫"לגברים יש ביטחון עצמי מופרז יותר‬ ‫מלנשים"‪ ,‬ולכן הם ביצעו ‪ 45%‬יותר פעולות‬ ‫"זה היה דוח מצוין‪ ,‬ברברה‪.‬אבל מאחר ששני המינים מדברים בשפות שונות‪,‬‬ ‫יש להניח שלא הבנתי אף מילה‪".‬‬ ‫‪© 2008 The New Yorker Collection, J. B. Handelsman, from cartoonbank.com.‬‬ ‫‪All Rights Reserved.‬‬ ‫‪Adan‬‬ ‫‪Zbidat‬‬ ‫‪__--______-____-______-________-____-_____-______-‬‬ ‫ˆ‬ ‫‪199‬‬ ‫‪File #0003541 belongs to Adan Zbidat- do not distribute‬‬ ‫‪200‬‬ ‫ˆ‬ ‫פסיכולוגיה חברתית‬ ‫מסחר במניות (‪.)Barber & Odean, 2001‬היות שמסחר עולה כסף‪ ,‬והיות שפעולות‬ ‫המסחר של הגברים לא היו מוצלחות יותר‪ ,‬הניבו ההשקעות שלהם רווחים נמוכים‬ ‫ב־‪ 2.65%‬מן הממוצע בבורסה‪ ,‬ואילו רווחי הנשים היו נמוכים רק ב־‪ 1.72%‬מן הממוצע‪.‬‬ ‫הגברים הסתכנו יותר ומשום כך הרוויחו פחות‪.‬‬ ‫כשהן כותבות‪ ,‬נשים נוטות להשתמש יותר במילות יחס של שיתוף ("עם")‪ ,‬פחות‬ ‫במילים המבטאות כמויות‪ ,‬ויותר בזמן הווה‪ ,‬לעומת גברים‪.‬חוקרים פיתחו תוכנה‬ ‫ממוחשבת שלימדה את עצמה לזהות הבדלי מגדר בשימוש במילים ובמבנה המשפטים;‬ ‫התוכנה זיהתה נכונה את מגדר הכותב או הכותבת ב־‪ 80%‬מתוך ‪ 920‬ספרי סיפורת‬ ‫ועיון בריטיים (‪.)Koppel & others, 2002‬‬ ‫סגנון השיחה של גברים משקף את חשיבות העצמאות בעיניהם‪ ,‬וזה של הנשים — את‬ ‫עניינן בהתחברות‪.‬גברים נוטים יותר להתנהג כפי שאנשים בעלי כוח מתנהגים —‬ ‫כלומר‪ ,‬לדבר באסרטיביות‪ ,‬להתפרץ לדברי הזולת‪ ,‬לגעת בידיהם באחרים‪ ,‬לנעוץ‬ ‫מבטים ולהמעיט לחייך (‪.)Leaper & Ayres, 2007‬מנקודת המבט הנשית אפשר לתאר‬ ‫את הממצאים כך‪ :‬סגנון השפעתן של נשים נוטה להיות פחות ישיר‪ ,‬מתפרץ ושחצני‪,‬‬ ‫ויותר רגיש ומנומס‪.‬‬ ‫לא כל הבדלי המגדר נמצאימ‬ ‫במתאמ עמ מעמד וכוח‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬נשימ מכל המעמדות‬ ‫נוטות לחייכ יותר מהגברימ‬ ‫)‪.(Hall & others, 2005‬‬ ‫אם כן‪ ,‬האם נכון להצהיר (כמו הכותרת של אחד מרבי־המכר בשנות ה־‪ 90‬של המאה‬ ‫הקודמת) שגברים ממאדים ונשים מנוגה? למעשה‪ ,‬סגנון השיחה של גברים ונשים משתנה‬ ‫לפי ההקשר החברתי (‪.)Deaux & La France, 1998‬חלק ניכר מהסגנון שאנו מייחסים‬ ‫לגברים אופייני לאנשים (גברים ונשים) המחזיקים בעמדות סטטוס וכוח (& ‪Hall‬‬ ‫‪.)others, 2006‬לדוגמה‪ ,‬סטודנטים מהנהנים יותר כשהם מדברים עם מרצים מאשר‬ ‫עם חברים ללימודים‪ ,‬ונשים מהנהנות יותר מגברים (‪.)Helweg-Larsen & others, 2004‬‬ ‫גברים — ואנשים בתפקידים רמי דרג בכלל — נוט?