סיכום פסיכולוגיה חברתית- בגרות 2025.pdf

‫‪1‬‬ ‫פסיכולוגיה חברתית‬ ‫*תיכון גבעת שמואל – שימו לב!‬ ‫בפרק של השפעה חברתית נבחר הנושא‪ :‬שיטות שכנוע לפי השפעה בשלבים‬ ‫ולא עקרונות השכנוע של ציאלדינ...

‫‪1‬‬ ‫פסיכולוגיה חברתית‬ ‫*תיכון גבעת שמואל – שימו לב!‬ ‫בפרק של השפעה חברתית נבחר הנושא‪ :‬שיטות שכנוע לפי השפעה בשלבים‬ ‫ולא עקרונות השכנוע של ציאלדיני וקנריק!‬ ‫‪---------------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫עמדות‬ ‫מושגים ונושאים שיש לדעת בפרק זה‪:‬‬ ‫עמדה‪ ,‬מרכיבי עמדה ‪ ,‬תפקידי (פונקציות) עמדה‪.‬‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫עמדה=>‬ ‫הערכה כללית וקבועה יחסית שיש לאדם על אנשים (כולל הוא עצמו)‪ ,‬על אובייקטים ועל‬ ‫נושאים‪.‬‬ ‫חשוב לזכור ‪-‬עמדה היא חיובית או שלילית‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מרכיבי עמדה =>‬ ‫עמדה כוללת שלושה מרכיבים‪:‬‬ ‫מרכיב קוגניטיבי=כולל את המחשבות‪ ,‬הדעות והאמונות שיש לאדם בנושא העמדה‪.‬אלו‬ ‫עשויות להיות חיוביות או שליליות‬ ‫מרכיב רגשי=מתייחס לתגובה הרגשית הקשורה לנושא העמדה‪.‬‬ ‫מרכיב התנהגותי= מתייחס לנכונותו של האדם להתנהג בדרך חיובית‪ ,‬או שלילית ‪,‬כלפי‬ ‫נושא עמדה‪.‬‬ ‫נזכור לפי ראשי תיבות ‪ :‬קר"ה‬ ‫לדוגמה‪:‬‬ ‫קוגניטיבי= אני חושב שכל מי שלבוש כמו חרדי אינו משרת בצבא‬ ‫רגשי= אני סולד מאנשים שלבושים כמו חרדים‬ ‫התנהגותי= אני אתרחק מאנשים הלבושים כחרדים‪.‬‬  ‫‪2‬‬ ‫תפקידי (פונקציות) עמדה => ‪ 3‬פונקציות לעמדה‪:‬‬ ‫> עיבוד מידע= העמדות מסייעות לנו "לקטלג" גירויים רבים לפי קבוצות ובכך‬ ‫עיבוד המידע‪ ,‬תהליכי הפרשנות והסקת המסקנות מהירים ופשוטים יותר‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬אדם בעל עמדה שלילית לבשר יתייחס באותו אופן לבקר‪ ,‬עוף וכו'‬ ‫הוא פטור מהצורך לקבוע את עמדתו מחדש כל פעם שייתקל בסוג אחר של‬ ‫בשר‪.‬‬ ‫> קבלת החלטות= עמדות מסייעות בקבלת החלטות‪ -‬צורך מוליד עמדה ‪ -‬לכן‬ ‫עמדות מתגבשות במצבים בהם צריכה להתקבל החלטה‪.‬עמדות תתגבשנה‬ ‫סמוך לארוע שבו נדרש לקבל החלטה‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬צעירים לפני גיוס יתחילו לגבש עמדה ביחס לשירות הצבאי רק‬ ‫בהתקרב גיל הגיוס ולא הרבה לפני‪.‬‬ ‫> שימור על דימוי עצמי חיובי= אדם יאמץ עמדות משום שהן מסייעות לו‬ ‫להתגונן מפני אמת לא נעימה על עצמו או על זולתו‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬לא הצלחתי בבחינה‪ -‬יהיה לי קל יותר להשלים עם הכשלון אם‬ ‫אאמץ עמדה שלילית כלפי בחינות ואאמין שבחינות אינן משקפות יכולת‪ ,‬כך‬ ‫הדימוי העצמי שלי לא ייפגע‪.‬‬ ‫מדוע אנחנו צריכים עמדות?‬ ‫לעמדות חשיבות רבה בחיינו‪.‬באמצעותן אנו יכולים להסביר התנהגויות של‬ ‫בני אדם ואף לחזות התנהגויות צפויות בעתיד‪.‬‬ ‫הן עוזרות לנו להסתגל לסביבה ואף להגיב לאירועים שונים‪.‬יתר על כן‪ ,‬כיוון‬ ‫שלכל אחד ואחת מאיתנו עמדות שונות משל אחרים‪ ,‬או דומות לשל אחרים‪,‬‬ ‫יש לנו על מה לדבר עם אנשים ‪.‬‬ ‫‪---------------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫השפעה חברתית‬ ‫מושגים ונושאים שיש לדעת בפרק זה‪:‬‬ ‫קונפורמיות‪ ,‬יתרונות וחסרונות קונפורמיות‪ ,‬המחקר של אש‪ ,‬מדוע אנשים מתנהגים‬ ‫בקונפורמיות‪.‬‬ ‫היענות‪ ,‬השפעה בשלבים‪ :‬רגל בדלת‪ ,‬דלת בפרצוף‪ ,‬כדור נמוך‪ ,‬זה לא הכל‪.‬‬ ‫הדדיות‪.‬‬ ‫ציות‪,‬המחקר של מיליגרם‪( -1963 -‬מטרה‪ ,‬מהלך‪ ,‬תוצאות ‪,‬מסקנות) ביקורת על‬ ‫המחקר‪ ,‬הסבר על המסקנות‪ ,‬גורמים המשפיעים על ציות‪,‬המחקר של‬ ‫בורגר‪,‬הבדלים בין מחקר בורגר למיליגרם ‪ ,‬הקשר בין אישיות לציות‪,‬השפעת מודל‬ ‫לאי ציות‪,‬גורמים המגבירים ציות‪.‬גורמים המפחיתים ציות‪,‬השוואה בין קונפורמיות‬ ‫ציות והיענות‪.‬‬  ‫‪3‬‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫קונפורמיות= > שינוי בהתנהגות או באמונות עקב לחץ קבוצתי אמיתי או מדומה‪.‬‬ ‫חשוב לשים לב‪ -‬כדי שתהיה קונפורמיות חייב להיות ויתור!‬ ‫דוגמה‪:‬‬ ‫לא קונפורמיות‪ >-‬לתת למלצר טיפ כי הרגשת שהוא נתן לך שירות אדיב ומקצועי ‪.‬‬ ‫קונפורמיות‪>-‬לתת למלצר טיפ כי חבריכם נתנו ‪,‬למרות שאתם חושבים השירות היה‬ ‫גרוע‪.‬‬ ‫יתרונות קונפורמיות=>‬ ‫‪-‬שומרת על הסדר החברי (אם לא היו כללים ונורמות היה כאוס)‬ ‫‪-‬מסדירה יחסי גומלין בין בני אדם‪.‬‬ ‫‪-‬מגדירה ציפיות חברתיות ‪ -‬ברור לכולם מה מצופה לעשות או לא לעשות‬ ‫‪-‬מאפשרת לחוש שייכות לקבוצה‪.‬‬ ‫חסרונות קונפורמיות=>‬ ‫‪-‬גורמת לנו לפעול בניגוד לעמדתנו‪/‬לתפיסותינו‪.‬‬ ‫‪ -‬גורמת לנו לפעול בהתנהגויות שליליות‪/‬אסורות‪.‬‬ ‫המחקר של אש‪:‬‬ ‫מסקנות המחקר‬ ‫תוצאות המחקר‬ ‫מהלך המחקר‬ ‫מטרת המחקר‬ ‫קונפורמיות קיימת גם במצבים‬ ‫כשעמדו נבדקים מול‬ ‫נבדקים העריכו את‬ ‫לבדוק האם אנשים‬ ‫ברורים‪:‬‬ ‫דעה אחידה של‬ ‫אורכם של קווים‬ ‫יהיו קונפורמים‬ ‫הצורך להיות צודק‪ :‬הנבדקים ידעו‬ ‫הקבוצה‪ ,‬הסכימו יותר‬ ‫בהשוואה לקו אחר‪.‬‬ ‫במצבים בהירים‬ ‫את התשובה הנכונה אך חשבו‬ ‫מחצי מהם לדעת‬ ‫האומדן נערך לאחר‬ ‫וברורים כאשר הם‬ ‫שהקבוצה צודקת‪.‬כלומר נבדקים‬ ‫הקבוצה שלוש פעמים‬ ‫ששמעו את דעתם של‬ ‫בטוחים בצידקתם‬ ‫אלו התנהגו בקונפורמיות הנובעת‬ ‫לפחות מתוך ‪12‬‬ ‫משתפי פעולה‬ ‫ומשוכנעים שהקבוצה‬ ‫מהשפעה חברתית אינפורמטיבית‪,‬‬ ‫הניסיונות אם כי ידעו‬ ‫שהשיבו בכוונה באופן‬ ‫טועה‪.‬‬ ‫ושינו את התנהגותם במטרה‬ ‫שהקבוצה שוגה‪.‬‬ ‫שקרי‬ ‫להיות צודק כמו הקבוצה‪.‬‬ ‫הצורך להיות אהוד ומקובל‪:‬‬ ‫רוב הנבדקים (‪75%‬‬ ‫הנבדקים החליטו להסכים עם‬ ‫מהם) התנהגו‬ ‫הקבוצה על אף שידעו שהיא טועה‬ ‫בקונפורמיות לפחות‬ ‫כדי להימנע מלהיות יוצאי דופן ‪.‬‬ ‫פעם אחת מתוך ‪12‬‬ ‫נבדקים אלו התנהגו בקונפורמיות‬ ‫הסבבים‪.‬‬ ‫הנובעת מהשפעה חברתית‬ ‫נורמטיבית ושינו את ההתנהגות‬ ‫בהתאם לנורמות הקבוצה כדי‬  ‫‪4‬‬ ‫למלא את ציפיות האחרים וכך‬ ‫להיות אהוד ומקובל‪.‬‬ ‫מדוע אנשים מתנהגים בקונפורמיות?‬ ‫הגדרה‪ :‬השפעה חברתית נורמטיבית= שינוי התנהגות בהתאם לנורמות המטרה‬ ‫למלא את ציפיות האחרים ולהיות אהוד ומקובל עליהם‪.‬‬ ‫הסבר‪:‬‬ ‫הצורך להיות אהוד ומקובל מלווה לעיתים בחשש מפני דחייה‪.‬הפרט שניצב מול‬ ‫דעה אחידה של קבוצה ‪,‬חושש לחרוג מן הכללים המקובלים עליה שמא ילעגו לו‪,‬‬ ‫ירחיקוהו או ינדוהו‪.‬כמעט אין קבוצה שאינה מפעילה לחץ כדי ליצור אחידות ‪,‬ומי‬ ‫שאינו מתנהג בהתאם לכך מסתכן בסנקציות‪.‬‬ ‫הגדרה‪ :‬השפעה אינפורמטיבית (השפעת המידע) = שינוי התנהגות והתאמתה‬ ‫לקבוצה כדי להיות צודק ‪.‬‬ ‫הסבר‪:‬‬ ‫השפעה הנובעת בעיקר ממחסור במידע‪.‬הקבוצה שולטת במקורות הידע ‪.‬הידע‬ ‫והניסיון העומדים לרשות הקבוצה עולים על הידע והניסיון העומדים לרשות כל אחד‬ ‫מהפרטים המרכיבים אותה‪.‬הקונפורמיות נובעת מתוך אמונה שלמה שמה שאחרים‬ ‫עושים הוא הדבר הנכון לעשות‪.‬‬ ‫ההבדל בין השניים‪:‬‬ ‫בהשפעת אינפורמטיבית הפרט משנה את התנהגותו‪ ,‬עמדותיו ואמונותיו ‪,‬בהתאם‬ ‫למידע שקיבל מהקבוצה‪.‬‬ ‫בהשפעה נורמטיבית הפרט ישנה את התנהגותו כדי להתאים אותה לקבוצה אך לא‬ ‫ישנה את עמדותיו ואמונותיו ‪.‬‬ ‫היענות=> חשוב לשים לב‪ -‬בחלק זה נעשתה בחירה ב‪ 4‬שיטות השכנוע ולא‬ ‫בעקרונות השכנוע של ציאלדיני וקנריק ולכן אין לבחור שאלה על קנריק!‬ ‫היענות=> שינוי התנהגותו של האדם כתגובה לבקשה ישירה המופנית אליו ‪,‬או‬ ‫לניסיונות שכנוע‪.‬‬ ‫שתי שיטות מרכזיות להשגת היענות=>‬ ‫השפעה בשלבים = כוללת שתי בקשות – הראשונה מכשירה את הקרקע לשנייה‪,‬‬ ‫שהיא הבקשה האמיתית‪.‬‬  ‫‪5‬‬ ‫רגל בדלת= שיטת שכנוע בשלבים שבה הבקשה הראשונה קטנה וצנועה הבקשה‬ ‫השניה ‪,‬האמיתית גדולה יותר‪.‬היות שמושא הבקשה הסכים בפעם הראשונה הוא‬ ‫מרגיש טוב ולכן מסכים שוב‪.‬‬ ‫מדוע זה עובד?‬ ‫ קל יותר לשכנע אדם לעשות שינוי הדרגתי ‪,‬מאשר" לקפוץ "בבת אחת לשינוי‬ ‫גדול ‪.‬‬ ‫ ההיענות המושגת בשיטת" הרגל בדלת "נובעת משינוי בתפיסת העצמי של‬ ‫המשוכנע ‪:‬‬ ‫אם הסכמתי לבקשה הקטנה שקל להסכים לה‪ ,‬אני תופס את עצמי כאחד‬ ‫שנענה לבקשות אחרים‪ ,‬עוזר‪.‬אם אני לא אסכים לבקשה השנייה‪ ,‬איזה‬ ‫טיעון‪ ,‬קייס יש לי!?‬ ‫ האדם יכול להשיג את מבוקשו‪ ,‬גם אם שתי הבקשות מופנות ברווחי זמן‬ ‫גדולים ‪,‬ואפילו בלי שתהיינה קשורות זו בזו‪.‬‬ ‫דלת בפרצוף=שיטת שכנוע בשלבים שבה הבקשה הראשונה גדולה והבקשה‬ ‫השנייה והאמיתית קטנה יותר‪.‬היות שמושא הבקשה לא הסכים בפעם הראשונה‬ ‫הוא מרגיש רע‪ ,‬ולכן מסכים כדי לשפר את הרגשתו‪.‬‬ ‫לפני אמירת הבקשה האמיתית מבקשים בקשה גדולה בלתי הגיונית אשר רוב‬ ‫הסיכויים שהאדם יסרב לה ‪.‬רק לאחר מכן מבקשים את הבקשה האמיתית‪.‬‬ ‫מדוע זה עובד?‬ ‫ויתור הדדי ‪-‬המבקש ויתר על בקשתו הגדולה ולכן לא נעים לסרב גם לבקשתו‬ ‫הצנועה ‪.‬‬ ‫צורך בהצגת עצמי חיובי ‪-‬צורך אנושי להציג עצמנו כל הזמן באור חיובי ‪.‬‬ ‫אם נסרב לשתי הבקשות אנו עלולים להיתפס בעיני אחרים באור שלילי ‪.‬‬ ‫כאשר אדם מסרב לבקשה הגדולה אז יש לו הצדקה חיצונית ‪ -‬הבקשה מוגזמת‪ ,‬אך‬ ‫מה יש לו לומר כאשר הבקשה צנועה!?‬ ‫זמן – מחקרים הראו שהבקשה השנייה חייבת להיות סמוכה בזמן לראשונה‪.‬‬ ‫כדור נמוך=‬ ‫שיטת שכנוע בשלבים שעל פיה בתחילה ניתנת לקונה הצעת מחיר נמוכה ולאחר‬ ‫מכן המוכר חושף מידע חדש המעלה את עלות הרכישה או את הבקשה‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬חברת סלולר מתקשרת ומציעה לנו חבילה משתלמת במיוחד‪ ,‬אחרי שכבר‬ ‫הסכמנו מתגלה עוד חיוב קטן על ביטוח ועוד חיוב קטן על גלישה חורגת שהופכים‬ ‫את העסקה לפחות כדאית‪ ,‬אבל אנחנו כבר הוצאנו את כרטיס האשראי ועכשיו הוא‬ ‫לא יחזור לארנק‪...‬‬  ‫‪6‬‬ ‫ממה נובעת ההסכמה?‬ ‫מחויבות כלפי עצמנו" ‪ -‬כבר נכנסנו לחנות אז נקנה "‬ ‫ תחושת המחויבות לצד האחר ‪ -‬לא נעים כלפי המוכר‪ ,‬כבר בחרנו וקיבלנו שירות‪..‬‬ ‫זה לא הכל=‬ ‫שיטת שכנוע בשלבים שעל פיה בתחילה מבקשים בקשה ועוד לפני שהאדם הספיק‬ ‫להסכים‪ ,‬כבר מציעים לו תמריץ שיוביל אותו להיענות לבקשה‪.‬‬ ‫כלומר מיד לאחר הבקשה מצמצמים אותה על ‪-‬ידי הצעת הנחה או בונוס‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬בעת מכירת מוצר‪ ,‬יוצג המחיר המלא לקונה‪ ,‬אך לפני שהוא יספיק להגיב‬ ‫תינתן לו הנחה משמעותית התקפה" רק לאותו יום"‪.‬‬ ‫‪.2‬הדדיות=‬ ‫זוהי נורמה חברתית הגורמת לנו להתייחס לאנשים כשם שהם התייחסו אלינו‪ ,‬שינוי‬ ‫התנהגות הנוצר באמצעות תחושת מחויבות ‪.‬‬ ‫אנשים שרוצים להשפיע על הזולת יעשו לו" טובות קטנות "אפילו בלי שהם יתבקשו‬ ‫לכך בהנחה כי מקבל הטובות לא ירצה" להישאר חייב "ולכן יתקשה לסרב לבקשה‬ ‫כלשהי גם אם היא תהיה גדולה יותר מסך כל הטובות הקטנות שקיבל‪.‬‬ ‫לדוגמה ‪:‬ילדי הצמתים שוטפים את החלונות מבלי שמבקשים מהם‪.‬הם מצפים‬ ‫לקבל כסף ובעלי המכוניות מרגישים מחויבים לתת להם‪.‬‬ ‫ציות =>‬ ‫שינוי בהתנהגות האדם בתגובה לדרישה או לציווי ישיר מן הזולת‪.‬‬ ‫המחקר של מיליגרם ‪-1963‬‬ ‫מטרת המחקר= לבדוק את תופעת הציות לסמכות‬ ‫מהלך המחקר= נאמר לנבדקים כי מטרת המחקר היא לבדוק האם עונש גופני עוזר‬ ‫ללמידה‪ ,‬כמו שהורים רבים מענישים את ילדיהם כדי לחנך אותם ‪.‬הנבדק מתבקש‬ ‫להיות מורה‪ ,‬לשאול תלמיד שאלות‪ ,‬ועל כל שאלה שהתלמיד עונה לא נכון‪ ,‬הוא‬ ‫מקבל הלם חשמלי בעוצמה הולכת ועולה ‪.‬כשהנחקר שומע את התלמיד מעבר‬ ‫לקיר צועק מכאב הוא מקבל הוראה מהנסיין" ‪:‬המשך בניסוי"‪..‬‬ ‫תוצאות המחקר= כשני שליש מהנבדקים צייתו לנסיינים והגיעו לרמות גבוהות מאוד‬ ‫של הלם חשמלי‪.‬‬ ‫מסקנת המחקר= בני אדם נוטים לציית לסמכות ‪.‬‬  ‫‪7‬‬ ‫הסבר המסקנות‪ -‬מדוע אנשים מצייתים לסמכות?‬ ‫‪.1‬מצב עמום= המצב בניסוי של מיליגרם היה זר עבורם‪.‬הנבדקים סמכו על‬ ‫החוקר ‪.‬הוא לא היה מודאג ולכן גם הם לא‪ ,‬הוא בעצם נת פרשנות למצב‬ ‫העמום‪ ,‬הכל בסדר‪.‬‬ ‫‪.2‬העדר תחושת אחריות לתוצאות ‪-‬הנסיין הוא האחראי במצב‪.‬הוא לבוש‬ ‫באופן פורמלי והוא בעצם האחראי ולכן הנבדק יכול להסיר מעצמו את‬ ‫האחריות ‪.‬בעל הסמכות יודע מה נכון‪.‬‬ ‫‪.3‬הדרגתיות ‪ -‬הזרם החשמלי בהתחלה היה קל‪.‬קשה לשים את האצבע איפה‬ ‫הגבול כשמשהו הוא הדרגתי‪.‬זה מתקשר לדיסונסס קוגניטיבי ‪ -‬הצדקה‬ ‫עצמית ‪ -‬אם אני אפסיק ב‪ 200-‬וולט אז למה נתתי שוקים עד כה? איפה‬ ‫הגבול? בגלל שקשה לי להצדיק את עצמי אני ממשיכה וממשיכה‪.‬ההצדקה‬ ‫להמשיך הייתה גבוהה יותר‪.‬אם אני אפסיק יהיה דיסוננס בין‪ -‬אסור לגרום נזק‬ ‫לאדם אחר לבין איך גרמתי עד כה נזק‪.‬חשוב לי לא לפגוע באחרים אך עד‬ ‫כה פגעתי באחר‪.‬‬ ‫‪.4‬הצדקה אידיאולוגית‪ -‬למשל הצדקה אידיאולוגית להמשיך בניסוי מילגרם‬ ‫היא" חשוב לקדם את המדע ‪".‬הניסוי נערך באוניברסיטה מכובדת‪ ,‬יש‬ ‫תחושה שמדובר בפרויקט חשוב אדם שתומך בידע ומדע וודאי ירצה לתרום‬ ‫מעצמו כדי לקדם את המדע‬ ‫ביקורת על מחקר מיליגרם‪:‬‬ ‫ זה לא מוסרי להעמיד את הנבדקים במצב שכזה‪.‬על אף שהנבדקים צייתו‬ ‫להוראות החוקר הם סבלו וחוו קונפליקט ‪.‬‬ ‫ הם היו מתוחים‪ ,‬צחקו בעצבנות‪ ,‬הזיעו ורבים ביקשו מן החוקר להפסיק את‬ ‫הניסוי ‪.‬‬ ‫ הנבדקים סבלו לאחר תום הניסוי מבעיות פסיכולוגיות כשהבינו שהם בעצם‬ ‫מסוגלים לפגוע באנשים שלא עשו להם כל רע‪.‬‬ ‫המחקר של ברגר ‪=2009‬‬ ‫מטרת המחקר‪.1 -‬לעשות את המחקר אתי יותר‪.2.‬לבדוק אם תכונות‬ ‫אישיות משפיעות על ציות‪.3.‬לבדוק אם הופעתו של מודל לאי ציות ישפיע על‬ ‫מידת הציות ‪.‬‬ ‫מהלך המחקר‪ -‬נאמר לנבדקים כי מטרת המחקר היא לבדוק האם עונש‬ ‫גופני עוזר ללמידה כמו שהורים רבים מענישים את ילדיהם כדי לחנך‬ ‫אותם‪.‬נבדק מתבקש להיות מורה‪ ,‬לשאול תלמיד שאלות‪ ,‬ועל כל שאלה‬ ‫שהתלמיד עונה לא נכון‪ ,‬הוא מקבל הלם חשמלי בעוצמה הולכת ועולה ‪.‬‬  ‫‪8‬‬ ‫כדי לבדוק את תכונות האישיות ‪ -‬לפני תחילת הניסוי ברגר העביר שאלונים‬ ‫לבדיקת תכונות אלה אצל הנבדקים ‪. -‬כדי לבדוק את השפעת המודל לאי‬ ‫ציות‪ :‬בחלק מהניסויים במחקר של ברגר נכחו בחדר ‪" 2‬מורים ‪":‬‬ ‫מורה אחד הוא הנבדק והמורה השני הוא משתף פעולה ‪.‬‬ ‫משתף הפעולה הוא זה שנתן את השוק החשמלי והנבדק רק צפה בו ‪.‬‬ ‫כשהגיעו ל‪ 90-‬וולט המורה השני אמר שהוא לא מוכן להמשיך‬ ‫והחוקר אמר לנבדק שהוא צריך מעכשיו לתת את השוק‬ ‫תוצאות המחקר‪ -‬כ‪ 70%-‬ממשתתפי הניסוי היו מוכנים להמשיך גם אחרי‬ ‫שוק חשמלי של ‪ 150‬וולט‪(.‬לעומת ‪ 82.5%‬אצל מילגרם) כלומר‪ ,‬תוצאות‬ ‫הניסוי היו דומות מאוד לתוצאות של מיליגרם‪.‬‬ ‫נבדקים עם מיקוד שליטה חיצוני המשיכו מעבר ל‪ 150-‬וולט לאמפתיה לא‬ ‫הייתה השפעה‪.‬‬ ‫‪63%‬המשיכו מעבר ל‪ 150-‬וולט כשהיה מודל לאי‪-‬ציות‬ ‫מסקנת המחקר‪ -‬התוצאות של מילגרם עדיין מהימנות‪.‬אנשים עדיין מצייתים‬ ‫לדמויות סמכותיות במצבים חברתיים‪ ,‬אפילו אם זה בניגוד לערכי המוסר‬ ‫שלהם‪.‬למיקוד שליטה חיצוני יש השפעה על מידת הציות‪.‬‬ ‫השוואה בין המחקר של מיליגרם לבורגר‪:‬‬ ‫ברגר‬ ‫מיליגרם‬ ‫קריטריונים‬ ‫סביב ‪ 70%-65%‬נטו‬ ‫סביב ‪ 70%-65%‬נטו‬ ‫תוצאות המחקר‬ ‫לציית לסמכות‬ ‫לציית לסמכות‬ ‫(נקודת דימיון)‬ ‫לא היו כללים השומרים הנבדקים עברו סינון‬ ‫כללי אתיקה‬ ‫של פסיכולוג קליני‬ ‫על האתיקה וכך‬ ‫(נקודת שוני)‬ ‫ונבדקים הנוטים‬ ‫נבדקים נפגעו‪.‬‬ ‫לחרדה לא הורשו‬ ‫להשתתף בניסוי‬ ‫עודדו את המשתתפים נאמר לנבדקים כמה‬ ‫כללים במהלך המחקר‬ ‫פעמים שהם יכולים‬ ‫להמשיך בכל מחיר‬ ‫(נקודת שוני)‬ ‫להפסיק את הניסוי‬ ‫נבדקה גם השפעת‬ ‫נבדקה רק השפעתו‬ ‫מהלך המחקר‬ ‫נוכחות של אדם נוסף‬ ‫של בעל הסמכות על‬ ‫(נקודת שוני)‬ ‫שלא מציית על הציות‬ ‫הנבדק‪.‬‬ ‫של הנחקר‪.‬‬ ‫מדוע הוגבל השוק החשמלי?‬ ‫‪.1‬אצל מילגרם‪ ,‬אפשר היה להגיע עד לנתינת שוק חשמלי ברמה של ‪ 450‬וולט‬ ‫שלמעשה הורגת‪ ,‬והנבדקים שהגיעו לרמה זו חוו לאחר תום הניסוי בעיות‬ ‫פסיכולוגיות שהפכו את הניסוי ללא אתי‪/‬מוסרי‪.‬‬  ‫‪9‬‬ ‫‪.2‬אצל מילגרם‪ ,‬כשהגיעו ל‪ 150-‬וולט" התלמיד "הונחה לומר שיש לו בעיית‬ ‫לב ‪.‬הנבדקים שגילו מרדנות פרשו בשלב זה ומי שלא חדל לציית לחוקר‬ ‫והמשיך את השתתפותו לאחר רמה זו‪ ,‬המשיך עד הסוף לרמה של ‪450‬‬ ‫וולט‪.‬‬ ‫‪.3‬ברגר הבין ש‪ 150 -‬וולט הוא נקודת האל חזור‪.‬לכן הניסוי שלו הסתיים ב‪-‬‬ ‫‪ 150‬וולט בהנחה שמי שעבר את ה‪ 150-‬היה מגיע גם עד ‪. 450‬‬ ‫‪.4‬בנוסף‪ ,‬כבר מתחילת הניסוי" התלמיד "אמר שיש לו בעיית לב‪.‬‬ ‫הקשר בין אישיות לציות‪:‬‬ ‫במחקר המקורי של מילגרם לא נבדקו תכונות אישיות ‪.‬‬ ‫ברגר בדק האם תכונות האישיות ‪,‬מיקוד שליטה ואמפתיה משפיעות על ציות‬ ‫והאם נבדקים ובעלי התכונות האלה יפסיקו את השתתפותם מוקדם יותר?‬ ‫ אמפתיה – היכולת להעמיד את עצמך במקומו של אדם אחר ‪.‬‬ ‫ מיקוד שליטה – הרגשת השליטה שיש או אין לאדם על המאורעות שבחייו‪,‬‬ ‫ואמונתו באשר למה גורם לדברים טובים או רעים בחייו (חיצוני‪/‬פנימי)‬ ‫לפני תחילת הניסוי ברגר העביר שאלונים לבדיקת תכונות אלה אצל‬ ‫הנבדקים ‪.‬‬ ‫השפעת מודל לאי ציות‬ ‫בחלק מהניסויים במחקר של ברגר נכחו בחדר ‪ "2‬מורים"‪:‬‬ ‫מורה אחד הוא הנבדק והמורה השני הוא משתף פעולה ‪.‬משתף הפעולה הוא‬ ‫זה שנתן את השוק החשמלי והנבדק רק צפה בו ‪.‬כשהגיעו ל‪ 90-‬וולט המורה‬ ‫השני אמר שהוא לא מוכן להמשיך והחוקר אמר לנבדק שהוא צריך מעכשיו‬ ‫לתת את השוק ‪.‬‬ ‫גורמים המגבירים ומפחיתים ציות‪:‬‬  ‫‪10‬‬ ‫‪---------------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫אלטרואיזם‪-‬התנהגות פרו חברתית‬ ‫מושגים ונושאים שיש לדעת בפרק זה‪:‬‬ ‫אלטרואיזם‪ ,‬אפקט העומד מן הצד‪,‬הסברים לתופעת העומד מן הצד‪ ,‬גישות‬ ‫קוגניטיביות להסבר אלטרואיזם‪ :‬גישת עץ ההחלטה‪ ,‬תאוריית רווח והפסד‪ ,‬גורמים‬ ‫המשפיעים על אלטרואיזם‪ :‬מאפייני העוזר‪ ,‬מאפייני הנעזר‪ ,‬מאפייני המצב ‪.‬‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫אלטרואיזם=> התנהגות פרו חברתית המכוונת לרווחת הזולת ‪,‬בלי לצפות לתגמול‬ ‫מיידי או מוחשי‬ ‫גישות קוגניטיביות להסבר אלטרואיזם=>‬ ‫גישת עץ ההחלטות‪ -‬דארלי ולאטנה=‬ ‫מדגיש את הגשת העזרה כתהליך קוגניטיבי של קבלת החלטות שבו מתרחשים‬ ‫תהליכי עיבוד מידע‪.‬התהליך בנוי משלבים כל החלטה חיובית מקרבת להושטת‬ ‫עזרה ‪.‬בתהליך זה מתרחשים תהליכי עיבוד מידע‪ :‬תפיסה‪ ,‬הפנית קשב‪ ,‬זכירה‪,‬‬ ‫פירוש והסקת מסקנות ‪.‬רק כאשר מתקבלת החלטה מתאימה בכל שלב‪ ,‬התהליך‬ ‫יימשך ובסוף תתרחש התנהגות פרו חברתית ותוגש העזרה הדרושה‪.‬‬ ‫יש חמישה שלבים במודל כאשר השלב השישי הוא הושטת‪/‬אי הושטת העזרה!‬  ‫‪11‬‬ ‫שלבי קבלת ההחלטות=>‬ ‫שלב ‪ -1‬קשב= התנאי הראשון בתהליך הושטת עזרה ואם הוא לא קיים לא תוגש‬ ‫עזרה‪.‬לעתים האדם מפנה קשב לסיטואציה שבה נדרשת התערבותו בהגשת עזרה‬ ‫ולעתים אינו מפנה קשב‪.‬‬ ‫שלב ‪ -2‬פירוש הארוע כמקרה חירום =האם האדם מפרש את האירוע כדורש עזרה‬ ‫?בשלב זה פועלים שני גורמים‪ :‬רמת תפיסה ורמת מוטיבציה‬ ‫שלב ‪ -3‬תחושת אחריות=האם האדם חש שהגשת העזרה היא באחריותו?‬ ‫שלב ‪-4‬שליטה בכישורים הנדרשים להושטת העזרה=האם האדם בעל הכישורים‬ ‫או בעל אמצעים להגיש את העזרה?‬ ‫שלב ‪ -5‬חיזוי התוצאות האפשריות=בשלב זה‪ ,‬האדם יחזה מה יקרה אם יגיש עזרה‪,‬‬ ‫חיזוי תוצאות חיוביות יגבירו את הסיכוי להושטת עזרה בעוד שחיזוי תוצאות שליליות‬ ‫יפחית סיכוי זה‪.‬‬ ‫**לעיתים אדם‪ ,‬שם לב לאירוע‪ ,‬חש אחריות‪ ,‬יודע כיצד עליו לפעול ועדיין יבחר לא‬ ‫להושיט עזרה מחשש להיפגע‪ ,‬או להיתקל בסירוב מצד הזקוק לעזרה‪.‬‬ ‫לאחר שלבים אלו האדם יחליט אם יושיט עזרה או לא!‬ ‫גישת הרווח והפסד פיליאבין ‪>=1972‬‬ ‫גישה הטוענת כי אנשים מגישים עזרה או נמנעים מלהגיש עזרה לאחר שחישבו‬ ‫תגמולים ומחיר‪ -‬אנשים מחשבים את התגמולים שהם מצפים לקבל‪ ,‬מול המחירים‬ ‫שישלמו‪ ,‬אם יגישו עזרה ואם לא יגישו עזרה‪.‬במידה שהרווחים יעלו על ההפסדים‬ ‫הם יעזרו‪.‬במידה שלא הם לא יעזרו‪.‬‬ ‫‪ o‬אנשים מגישים עזרה או נמנעים מלהגיש עזרה לאחר שחישבו תגמולים‬ ‫ומחיר ‪.‬‬ ‫‪ o‬החישוב הוא חישוב אינטואיטיבי‪.‬אנשים הנוכחים באירוע חירום מחשבים‬ ‫אינטואיטיבית את התגמול שהם עשויים לקבל על נכונותם להגיש עזרה ואת‬ ‫המחיר שהם עלולים לשלם‪.‬‬ ‫‪ o‬אין אלטרואיזם" טהור "ואנשים תמיד יפעלו מתוך אינטרסים‪.‬‬ ‫‪ o‬הרווחים והמחירים יכולים להיות חומריים (כסף ‪,‬תעודה‪ ,‬פרס) אך יכולים‬ ‫גם להיות לא חומריים (כבוד ‪,‬מעמד‪ ,‬סיפוק‪).‬‬  ‫‪12‬‬ ‫גורמים המשפיעים על אלטרואיזם=>‬ ‫מאפייני העוזר=‬ ‫‪.1‬‬ ‫אישיות אלטרואיסטית‪-‬הגדרה= אדם המרבה להושיט עזרה במגוון גדול של‬ ‫מצבים‪.‬‬ ‫מחקרים שונים מצאו שיש קשר בין תכונות אישיות והתנהגות‬ ‫אלטרואיסטית ‪.‬‬ ‫תכונות מסוימות כגון ‪:‬אמפתיה‪ ,‬מוסריות גבוהה‪ ,‬ומיקום שליטה יגרמו לאופן‬ ‫פעולה אלטרואיסטי‪.‬אנשים בעלי תכונות אלו יעזרו במצב מצוקה יותר‬ ‫מאחרים‪.‬‬ ‫נזכור לפי‪ :‬אמ"מ‪.‬‬ ‫פירוט התכונות‪:‬‬ ‫‪ o‬התכונה המרכזית היא אמפתיה ‪:‬היכולת לראות את העולם מנקודת מבטו של‬ ‫הזולת ולחוש אליו חמלה‪ ,‬סימפתיה ואכפתיות‪.‬‬ ‫ההיבט הרגשי של האמפתיה מתגלה אצל ילדים כבר בגיל שנה‪ ,‬כשהם צופים‬ ‫במצוקה של ילדים אחרים ומבטאים מצוקה בעצמם (בוכים בתגובה לבכי של‬ ‫האחר)‪.‬ההיבט הקוגניטיבי של האמפתיה מתגלה בשלב מאוחר יותר ‪,‬והוא‬ ‫מתבטא ביכולת להביא בחשבון את השקפתו של הזולת וביכולת" להיכנס‬ ‫לנעליו‪".‬‬ ‫ברגע שלאדם יש את תכונת האמפתיה הזו‪ ,‬הנכונות שלו להתנהגות פרו‬ ‫חברתית גוברת וזה משום שכשאני אמפתי אני יכול לדמיין איך אותו אדם מרגיש‪,‬‬ ‫או איך אני הייתי מרגיש אם הייתי במקומו ‪.‬‬ ‫גורמים המחזקים את האמפתיה‪:‬‬ ‫ חשיפה למודלים פרו חברתיים הן בחיים האמיתיים והן באמצעי התקשורת‪.‬‬ ‫ חוויות המחזקות סגנון התקשרות בטוח ‪ -‬אם סגנון ההתקשרות שלי בטוח‬ ‫יהיה לי הרבה יותר קל עם זרים והסיכוי שאהיה אדם אמפתי יגדל‪.‬‬ ‫ חינוך ‪ -‬הורים שמלמדים את ילדיהם לחשוב גם על אחרים ולא רק על עצמם‪,‬‬ ‫מפתחים אצל ילדיהם התנהגות פרו‪-‬חברתית‪.‬‬ ‫‪ o‬מוסריות גבוהה= תנאי הכרחי להתנהגות פרו –חברתית הוא רמה מוסרית‬ ‫גבוהה‪.‬המצפון קובע מה נכון ומה לא‪ ,‬בהתאם לעקרונות מוסריים שהאדם אימץ‪.‬‬ ‫מיקום שליטה פנימי= אנשים בעלי מיקום שליטה פנימי מאמינים שהאדם אינו‬ ‫‪o‬‬ ‫כלי משחק חסר אונים השבוי בידי הגורל‪ ,‬המזל או כוחות בלתי נשלטים אחרים‬ ‫‪,‬אלא שהם יכולים לשלוט בהתנהגותם ובתוצאותיה‪.‬אנשים בעלי מיקום שליטה‬ ‫פנימי נוטים יותר להתנהגות פרו חברתית משום שהם סומכים יותר על עצמם‬ ‫מאשר על אחרים‪.‬‬  ‫‪13‬‬ ‫נזכור לפי‪ :‬אמ"מ‪.‬‬ ‫‪.2‬מאפייני הנעזר‪:‬‬ ‫דמיון ‪ -‬כמאפיין המעודד אלטרואיזם= באופן כללי נמצא כי כאשר אדם חש‬ ‫שאחרים דומים לו בדרך כלשהי‪ ,‬תגבר נטייתו לעזור להם ‪.‬‬ ‫הקשר בין דמיון לבין הושטת עזרה אושר במחקרים רבים‪ ,‬שבדקו דמיון‬ ‫בעמדות‪ ,‬בגישות פוליטיות‪ ,‬בלאומיות‪ ,‬בגזע ובסגנון לבוש ‪.‬‬ ‫הסיבה המיוחסת להתנהגות הזולת=‬ ‫עזרה תוגש לאדם שלמצוקתו מייחסים סיבות חיצוניות או לא נשלטות‪.‬‬ ‫אם מייחסים למצוקתו סיבות פנימיות או נשלטות‪ ,‬לא תוגש עזרה!‬ ‫דוגמה‪-‬‬ ‫‪ -3‬מאפייני המצב‪:‬‬ ‫נורמות חברתיות‪ +‬עקרון ההדדיות=‬ ‫בחברות בהן הנורמות הן יותר לכיוון התנהגות פרו חברתית צפוי שתהיה התנהגות יותר‬ ‫אלטרואיסטית‪.‬הנורמות החברתיות מתבססות על ערכים ‪.‬במחקרים נמצא כי בחברה‬ ‫המבוססת על ערכים של הושטת עזרה‪ ,‬התחשבות כבוד לאחר ותרומה לקבוצה תהיה‬ ‫התנהגות יותר פרו חברתית‪.‬‬ ‫שתי נורמות חברתיות נמצאות בבסיס התנהגות פרו‪-‬חברתית‪:‬‬ ‫נורמת ההדדיות= אנשים יתנהגו באופן אלטרואיסטי כדי לקבל התנהגות כזו מאחרים‬ ‫בבוא היום‪ ,‬וכן כדי לגמול על התנהגויות דומות שקיבלו בעבר‪.‬‬ ‫נורמת האחריות החברתית =מאחר ולא כל אחד יכול לגמול לנו טובה תחת טובה‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬מקבלי צדקה בסתר‪ ,‬קיימת נורמה לסייע לאחרים מתוך תחושה של אחריות‬ ‫הדדית‪.‬‬ ‫אפקט העומד מן הצד=> תופעה שבה נוכחות של אחרים מונעת או מעכבת‬ ‫פעולה פרו‪-‬חברתית‪.‬‬  ‫‪14‬‬ ‫הסברים לאפקט העומד מן הצד=>‬ ‫פיזור אחריות= ככל שנוכחים יותר אנשים‪ ,‬כך קטן הסיכוי שהאדם הבודד יגיש‬ ‫עזרה‪ ,‬כי הוא מניח שהנוכחים האחרים יעשו זאת‪.‬‬ ‫בורות פלורליסטית= מצב שבו על אף שהתנהגותו הפומבית של האדם זהה‬ ‫להתנהגותם של אחרים‪ ,‬הוא מאמין כי דעותיו ושיפוטו שונים משלהם ‪:‬‬ ‫בנוכחותם של אנשים היחיד חושב שיש לאחרים מידע שחסר לו‪ ,‬והוא יסתמך על‬ ‫התנהגותם כדי להחליט כיצד לפעול‪.‬‬ ‫לבורות הפלורליסטית ‪ 3‬מאפיינים‪:‬‬ ‫‪.1‬ההתנהגות הפומבית של הפרטים איננה מייצגת את רגשותיהם האמיתיים‪.‬‬ ‫‪.2‬החשש של הפרטים שחשיפת העצמי האמיתי יגרום למבוכה‪ ,‬הוא זה שגורם‬ ‫לייצוג מוטעה של הרגשות האמיתיים‪.‬‬ ‫‪.3‬הפרט בחברה או בקבוצה סבור שהאחרים‪ ,‬בניגוד אליו‪ ,‬פועלים בצורה‬ ‫התואמת את תפיסותיו הערכיות והנורמטיביות‪.‬‬ ‫הקשר בין בורות פלורליסטית אפקט העומד מן הצד =‬ ‫בורות פלורליסטית יכולה להסביר את תופעת העומד מן הצד‪ -‬אותם צופים אינם‬ ‫ניגשים לעזור‪ ,‬אך מניחים שהם עושים זאת מסיבות אחרות משל האחרים‪.‬בעוד הפרט‬ ‫איננו בטוח שהקורבן זקוק לעזרה‪ ,‬הוא מניח שהפרטים האחרים בטוחים שהקורבן איננו‬ ‫זקוק לעזרה‪.‬הדבר ממלא עבור הפרט שתי פונקציות חשובות בתהליך ההשוואה‬ ‫החברתית‪ :‬ראשית‪ ,‬ישנה הקלה על ההערכה העצמית כשאנו משווים עצמנו לאחרים‪,‬‬ ‫כך אנו יכולים להעריך האם התנהגותנו ודעותינו הן טובות או רעות‪.‬שנית‪ ,‬ההשוואה‬ ‫עוזרת לנו להחליט האם אנו פועלים נכון (מסוכן או לא מסוכן‪ ,‬קל או קשה‪ ,‬וכיוצא בזה)‪.‬‬ ‫‪---------------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫קונפליקטים בינאישיים וקבוצתיים‬ ‫מושגים ונושאים שיש לדעת בפרק זה‪:‬‬ ‫תאוריית הקונפליקט הריאליסטי‪ :‬קונפליקט‪ ,‬אינטרסים‪ ,‬אתנוצנטריות‪ ,‬דעה קדומה‪,‬‬ ‫קונפליקט ריאליסטי‪.‬‬ ‫מחקר מחנה הקיץ של שריף (‪.)1961‬‬ ‫תאוריית הזהות החברתית (‪ :)Tajfel 1970‬קבוצה מינימלית‪ ,‬קטגורזציה חברתית‪,‬‬ ‫תפיסה עצמית‪,‬השוואה חברתית‪ ,‬אפליה‪ ,‬סולידריות תוך קבוצתית‪.‬‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫קונפליקט= סכסוך שבו קיימת יריבות‪ ,‬חוסר הסכמה או חוסר התאמה בין שני צדדים‪.‬‬ ‫מתי מתעורר קונפליקט?‬  ‫‪15‬‬ ‫קונפליקט מתעורר כאשר מטרות שני הצדדים לא מתיישבות זו עם זו‪.‬מטרות סוטרות באות‬ ‫לידי ביטוי ב‪ -‬חלוקת משאבים‪ ,‬טריטוריה‪ ,‬זכויות אזרחיות או דתיות‪ ,‬ערכים חברתיים‪.‬השגת‬ ‫מטרתו של צד אחד תמנע מהצד השני להשיג את מטרתו ולכן כל צד רוצה להכשיל את‬ ‫האחר בכדי להשיג את המטרה שלו‪.‬‬ ‫סוגי קונפליקטים=‬ ‫קונפליקט בין‪-‬אישי‪ -‬יריבות בין שני אנשים או יותר כתוצאה מחוסר הסכמה או חוסר‬ ‫התאמה‪(.‬לדוגמה‪ -‬אחים מאותה המשפחה שאינם מסכימים לגבי חלוקת הירושה)‪.‬‬ ‫קונפליקט בין קבוצות‪ -‬כאשר קיימת יריבות בין קבוצות (לדוגמה‪ -‬קבוצות כדורגל‪ ,‬כדורסל‪,‬‬ ‫מפלגות)‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬גודל הקונפליקט עשוי להיות שונה בסיטואציות שונות‪ -‬קטן‪ -‬לאיזו מסעדה נלך?‪/‬‬ ‫באיזה מגרש בין נשחק?‪ ,‬גדול‪ -‬איפה נגור?‪ /‬מי תהיה הקבוצה הראשונה שתבעט בכדור?‬ ‫תאוריית הקונפליקט הריאליסטי=‬ ‫מושגי יסוד‪:‬‬ ‫אתנוצנטריות= עמדה של התנשאות‪ ,‬אשר לפיה האדם תופס את הקבוצה‬ ‫התרבותית שאליה הוא משתייך כמרכזית‪ ,‬כנעלה ונכונה‪ ,‬ואת הקבוצות התרבותיות‬ ‫האחרות כשוליות ונחותות‪.‬‬ ‫דעה קדומה = עמדה‪ ,‬לרוב שלילית כלפי קבוצה חברתית הכוללת מרכיב קוגניטיבי‪-‬‬ ‫מחשבות שליליות‪ ,‬רגשי‪ -‬רגשות שליליים‪ ,‬והתנהגותי‪( -‬נטייה להתנהג באופן מפלה)‬ ‫של קבוצה אחת על האחרת‪.‬‬ ‫הסבר התאוריה‪:‬‬ ‫על פי תיאוריה זו‪ ,‬סכסוכים בין קבוצות נובעים מניגוד אינטרסים בעקבות משאבים‬ ‫מוגבלים‪ -‬כשמשאב הינו מוגבל בכמותו‪ ,‬נוצר מצב שאם צד אחד מקבל ממנו יותר‪,‬‬ ‫הצד האחר בהכרח מקבל ממנו פחות‪.‬האתנוצנטריות גורמת לכך שכל קבוצה‬ ‫רואה את עצמה כעדיפה וראויה יותר למשאבים‪.‬זה מוביל לדעות‬ ‫קדומות וסטריאוטיפים שליליים על קבוצות אחרות‪.‬המאבק על מעמד וכוח בין‬ ‫הקבוצות השונות הוא שיוצר את הקונפליקט הבין‪-‬קבוצתי בפועל‪.‬כלומר‪ ,‬הנטיות‬ ‫הפסיכולוגיות של אתנוצנטריות ודעות קדומות הן שמניעות למעשה את‬ ‫הקונפליקטים הבין‪-‬קבוצתיים מנקודת מבטה של הגישה הריאליסטית‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ -‬סינים שהיגרו לארצות הברית תפסו מקומות עבודה של אזרחים ותיקים‬ ‫שכן הם כוח עבודה זול וזמין‪.‬המשאב המוגבל= מקומות עבודה‪.‬‬  ‫‪16‬‬ ‫מחקר‪ -‬קונפליקט בין קבוצות ודעות קדומות ‪ /‬שריף ועמיתיו‪-1961 ,‬‬ ‫מסקנות המחקר‬ ‫תוצאות המחקר‬ ‫מהלך המחקר‬ ‫מטרת המחקר‬ ‫‪.1‬תחרות על‬ ‫שלב א‪+‬ב‪-‬‬ ‫שלב א’‪-‬יצירת קבוצת שייכות‪:‬‬ ‫לבחון כיצד נוצרות‬ ‫משאבים מוגבלים‬ ‫הובילו ליריבות‬ ‫הילדים נשלחו למחנה קיץ‪.‬‬ ‫דעות קדומות‪.‬‬ ‫גורמת להיווצרותן‬ ‫שכללה אלימות‬ ‫כשהגיעו למחנה הם הופרדו‬ ‫של דעות קדומות‪.‬‬ ‫ויצירת דעות‬ ‫לשתי קבוצות באופן אקראי‪ ,‬שתי‬ ‫‪.2‬הבדלים ברקע או‬ ‫קדומות‪.‬‬ ‫הקבוצות שוכנו בביתנים נפרדים‬ ‫הבדלי תרבות‪,‬‬ ‫שלב ד‪ -‬הוביל‬ ‫ומרוחקים זה מזה‪.‬‬ ‫אינם הכרחיים כדי‬ ‫לירידת היריבות‬ ‫במשך שבוע הם עסקו בפעילויות‬ ‫ליצור עויינות בין‬ ‫בין הקבוצות‪,‬‬ ‫נפרדות וכל קבוצה התגבשה‬ ‫קבוצות‪.‬‬ ‫יצירת חברויות‬ ‫מבחינה חברתית‪:‬הם פיתחו‬ ‫‪.3‬תחרות נגד אנשים‬ ‫בין שתי‬ ‫נורמות התנהגות לכל קבוצה‪,‬‬ ‫מקבוצות אחרות‬ ‫הקבוצות‬ ‫בחרו שם לקבוצה ‪,‬דגל וחולצות‬ ‫מעלה את הלכידות‬ ‫והפחתת הדעות‬ ‫משותפות‪.‬‬ ‫בתוך הקבוצה‪.‬‬ ‫הקדומות‪.‬‬ ‫שלב ב‪-‬יצירת קונפליקט בין‬ ‫‪.4‬ניתן לפתור‬ ‫קבוצות‪:‬‬ ‫קונפליקטים בין‬ ‫בשבוע השני הודיעו לקבוצות‬ ‫קבוצות על ידי‬ ‫שהם יתחרו ביניהם והקבוצה‬ ‫הצבת מטרות על‬ ‫המנצחת תקבל פרס‪.‬בעקבות‬ ‫המאלצת את‬ ‫התחרות נוצר מתח בין שתי‬ ‫היריבים לשתף‬ ‫הקבוצות‪ ,‬תחילה עלבונות‬ ‫פעולה למען השגת‬ ‫‪,‬התגרויות ולאחר מכן פעולות‬ ‫מטרה משותפת‪.‬‬ ‫בוטות כמו שריפת דגל‬ ‫המתחרים‪,‬גניבת חפצים ועוד ‪.‬‬ ‫בתקופת התחרות התעצמו‬ ‫הדעות השליליות של כל חברי‬ ‫הקבוצה על חברי הקבוצה‬ ‫האחרת‪.‬הם טענו שהאחרים‪:‬‬ ‫מלוכלכים‪ ,‬טפשים‪ ,‬חזירים וכו'‬ ‫ואילו הם עצמם עליונים‬ ‫ומובחרים מהם‪.‬‬ ‫שלב ג'‪ -‬ניסיון למפגשים ולמגע‪:‬‬ ‫החוקרים ניסוי לצמצם את‬ ‫ההתנגשות בין הקבוצות‪,‬‬ ‫ולהפגיש ביניהן‪ ,‬אך הניסיון נכשל‪.‬‬ ‫שלב ד' – הצבת מטרת על ‪-‬‬ ‫החוקרים החליטו לתת לשתי‬ ‫הקבוצות מטרה משותפת ‪,‬‬ ‫"מטרת על" וכדי להצליח היה‬ ‫צורך בשיתוף פעולה מלא בין‬ ‫הקבוצות‪.‬החוקרים חיבלו במקור‬ ‫המים של המחנה‪ ,‬והילדים היו‬ ‫צריכים יחד לאתר את‬ ‫התקלה‪.‬החוקרים הודיעו שחסר‬ ‫כסף להזמנת סרט והילדים‬ ‫התארגנו ואספו כסף‪ ,‬ביקשו מהם‬ ‫לחלץ משאית תקועה‪.‬‬  ‫‪17‬‬ ‫תאוריית הזהות החברתית‪TAJFEL 1970/‬‬ ‫מושגי יסוד‪:‬‬ ‫תפיסת העצמי= האופן שבו אדם מגדיר את עצמו‪.‬התפיסה העצמית כוללת את התכונות‬ ‫והמאפיינים של הקבוצות החברתיות שהוא חבר בהן‪.‬‬ ‫קבוצה מינימלית= קבוצה שנוצרת על בסיס קריטריונים מינימליים מאוד‪ ,‬כמו העדפת צבע‬ ‫מסוים‪.‬‬ ‫השוואה חברתית= תהליך שבו אנשים משווים בין המאפיינים וההתנהגויות של הקבוצה‬ ‫שלהם לקבוצות אחרות‬ ‫סולידריות תוך קבוצתית= הזדהות חברתית עם קבוצה המובילה אנשים להתנהג באופן‬ ‫שהם מאמינים שחברי הקבוצה צריכה להתנהג‪(.‬לדוגמה‪ -‬אם אדם מגדיר את עצמו‬ ‫כסביבתי‪ ,‬הוא עשוי לנסות לחסוך במים‪ ,‬למחזר ועוד)‪.‬‬ ‫אפליה= מתן יחס שונה ובלתי הוגן לאנשים על בסיס השתייכותם הקבוצתית‪.‬‬ ‫קטגוריזציה חברתית= התהליך בו אנו מארגנים אנשים בקבוצות חברתיות על מנת להבין‬ ‫את עולמנו החברתי (לדוגמה‪ -‬לפי מגדר‪ :‬נשים‪/‬גברים‪ ,‬לפי גיל‪ :‬צעירים‪/‬מבוגרים‪ ,‬לפי רמת‬ ‫השכלה‪ :‬חסרי השכלה‪/‬בעלי השכלה וכו'‬ ‫הסבר תאורית הזהות‪:‬‬ ‫התיאוריה מסבירה אודות התהליכים הקוגניטיביים אשר מתרחשים בקרב אנשים בעלי‬ ‫זהות חברתית ומתארת כיצד משפיעה הזהות החברתית על התנהגות חבריה‪.‬‬ ‫הנחות היסוד‪:‬‬ ‫‪.1‬הזהות החברתית‪ ,‬שהיא חלק מתפיסת העצמי‪ ,‬נוצרת בקבוצות שאליהן האדם‬ ‫שייך‪.‬דבר ראשון שנעשה זה קטגוריזציה חברתית‪ ,‬כלומר נארגן את האנשים כולל‬ ‫את עצמנו בקבוצות‪.‬‬ ‫‪.2‬כל אדם שואב את הערכתו העצמית גם מזהות הקבוצה אליה הוא משתייך‪.‬כדי‬ ‫שהקבוצה שלו תהיה במעמד גבוה‪ ,‬הוא ישתמש בסולידריות תוך קבוצתית‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫יזדהה עם הקבוצה שלו וינהג לפי הנורמות שלה‪.‬‬ ‫‪.3‬האדם יעבור תהליך של השוואה חברתית‪ ,‬כלומר‪ ,‬ישווה את קבוצתו לקבוצות‬ ‫אחרות מבחינת יוקרה ומעמד חברתי‪.‬‬ ‫על מנת לשמור על ההערכה העצמית‪ ,‬על האדם לתפוס את הקבוצה שלו כבעלת‬ ‫מעמד חברתי גבוה יותר מקבוצת החוץ‪.‬לכן‪ ,‬בהשוואתו הפרט ירצה להאדיר את‬ ‫קבוצתו ולהקטין את הקבוצה האחרת מאותה הסיבה‪.‬‬ ‫התוצאה של כל אלו תהיה תחרות‪ ,‬קונפליקט ואפליה בין הקבוצות‪.‬‬ ‫האם גם כאשר הקבוצות מתגבשות באופן שרירותי ‪,‬מתרחשת אפליה ועוינות בין הקבוצות?‬ ‫טג'פל ערך ניסויים על מנת לבדוק סוגיה זו‪.‬השיטה בה השתמש נקראת‪-‬‬ ‫פרדיגמת הקבוצה המינימלית= מערך ניסויי שבו אנשים מחולקים לקבוצות על סמך‬ ‫קריטריון שרירותי‪ ,‬חסר חשיבות וחסר משמעות‪.‬‬ ‫טג'פל בדק כיצד חברי קבוצה אחת מתייחסים אל הקבוצה האחרת וכיצד אנשים בתוך‬ ‫הקבוצה מתייחסים זה לזה‪...‬‬ ‫בקבוצה המינימלית אין היכרות בין חברים‪ ,‬אין היסטוריה משותפת וחבריה לא מקיימים‬ ‫אינטראקציה זה עם זה‪ ,‬אין ביניהם עוינות ואין ביניהם יריבות‪.‬‬ ‫פרדיגמת הקבוצה המינימלית מחזקת את תאוריית הזהות החברתית ‪,‬שלפיה‪ ,‬זהות האדם‬ ‫מורכבת הן מזהותו האישית והן מזהותו החברתית המושפעת מהקבוצה אליה הוא משתייך‪.‬‬ ‫אין צורך בסיבות אמיתיות כדי ליצור תחרות ואפליה‪.‬‬  ‫‪18‬‬ ‫השוואה בין התאוריות‪:‬‬ ‫השתייכות לסטטוס ולכידות קבוצתית‬ ‫ניגוד אינטרסים בין קבוצות‬ ‫שונה‬ ‫בגלל משאבים מוגבלים‬ ‫לכל אדם בקבוצה נוצרת זהות‬ ‫מאבק על השגת משאב‬ ‫חברתית והזדהות חברתית (סולידריות‬ ‫מוגבל יחד‬ ‫תוך קבוצתית)‬ ‫ניצחון הקבוצה של הפרט והפסד קבוצת‬ ‫להיות הקבוצה שזוכה במשאב‬ ‫היריב‬ ‫יצירת אפליה מכוונת בכדי לנצח‬ ‫עוינות‪,‬דעות קדומות וסטריאוטיפים‬ ‫תוצאת התחרות‬ ‫שיתוף פעולה בין קבוצות לא יקרה‪.‬כל‬ ‫שיתוף פעולה בין קבוצות יקרה רק‬ ‫שיתוף פעולה בין‬ ‫קבוצה רוצה בניצחונה‪.‬‬ ‫במידה שישנן מספר מטרות‪-‬על‬ ‫הקבוצות‬ ‫להשגה יחד‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫‪THE END‬‬