יחידה 3 - מעמדם ההלכתי של ידועים בציבור PDF

‫יחידה ‪ - 3‬מעמדם ההלכתי של ידועים בציבור‬ ‫ביחידה הקודמת עסקנו בדרכי הקידושין ובצורך ברצון בקידושין‪.‬‬ ‫ראינו שקיימת אפשרות‪ ,‬אף שהיא לחלוטין בלתי מומלצת‪ ,‬לקדש באמצעות ביאה (יחסי אישות)‪.‬‬ ‫האפשרות הזו‪ ,‬יצרה בדורות האחרונים שאלות שונות באשר ליחס ההלכתי כלפי אנשי...

‫יחידה ‪ - 3‬מעמדם ההלכתי של ידועים בציבור‬ ‫ביחידה הקודמת עסקנו בדרכי הקידושין ובצורך ברצון בקידושין‪.‬‬ ‫ראינו שקיימת אפשרות‪ ,‬אף שהיא לחלוטין בלתי מומלצת‪ ,‬לקדש באמצעות ביאה (יחסי אישות)‪.‬‬ ‫האפשרות הזו‪ ,‬יצרה בדורות האחרונים שאלות שונות באשר ליחס ההלכתי כלפי אנשים‬ ‫המוגדרים "ידועים בציבור" ואנשים שנישאו זה לזה בנישואים אזרחיים‪.‬‬ ‫נתחיל עם ידועים בציבור‪.‬מדובר בסטאטוס משפטי חדש יחסית אשר מקבל יותר ויותר תוקף‬ ‫מחייב במערכות משפטיות‪(.‬האקדמיה ללשון נתנה לסטאטוס הזה שם חדש‪ -‬זוגרות)‪.‬‬ ‫מדובר בבני זוג אשר חיים יחד באופן קבוע ותמידי‪ ,‬חולקים משק בית משותף‪ ,‬ולעתים גם‬ ‫ילדים משותפים‪.‬‬ ‫ה משפט הישראלי מכיר ביותר ויותר זכויות וחובות שיש לידועים בציבור אחד כלפי השני‪ ,‬כמו‬ ‫האפשרות לרשת זה את זה‪ ,‬חובת מזונות‪ ,‬זכויות והטבות נלוות ועוד‪.‬‬ ‫השאלה היא‪ ,‬האם מבחינת ההלכה יש לראות בידועים בציבור כבני זוג נשואים?‬ ‫כאשר הרלוונטיות המרכזית של השאלה היא כמובן האם יש צורך בגט במקרה של‬ ‫פרידה?‬ ‫מדוע בכלל מתעוררת השאלה‪ ,‬הרי הם לא עשו טקס של חופה וקידושין ואף לא‬ ‫טקס אחר?‬ ‫כפי שראינו‪ ,‬על מנת ליצור זיקת קידושין מחייבת יש צורך במעשה קניין שנלוותה אליו כוונת‬ ‫קידושין ‪ -‬כוונה של קשר מחייב ובלעדי‪.‬‬ ‫אם כך‪ ,‬מדוע בכלל יש שאלה שמא היו היחסים הללו בין בני הזוג למטרת קידושין?‬ ‫התשובה היא כי בתלמוד מופיע כלל ראייתי הלכתי‪ :‬חזקה אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות‪.‬‬ ‫הכוונה היא כי לעתים יש להניח שבקשר המיני היתה כוונת קידושין ולא כוונה למעשה של זנות‪,‬‬ ‫קשר מיני אקראי‪.‬‬ ‫מקרה אחד בגמרא בו מופיעה החזקה‪ ,‬כלומר הקביעה שאדם אינו עושה בעילתו בעילת זנות‬ ‫מתייחסת לאדם שקידש אשה על תנאי‪ ,‬למשל אמר‪' :‬הרי את מקודשת לי על מנת שתתני לי‬ ‫מאתיים זוז'‪ ,‬ואחר כך כנס אותה‪ ,‬כלומר נשא אותה והכניסה לביתו בלי לחזור ולהזכיר את‬ ‫התנאי‪.‬רב אמר שהיא נחשבת למקודשת וצריכה גט אם ירצו להפרד‪.‬והאמורא אביי הסביר‬ ‫שהכוונה היא שמאחר ואין אדם עושה בעילתו בעילת זנות מבינים שכאשר בני הזוג היו ביחד‬ ‫היתה כוונה מצד שניהם לקידושין חדשים ללא כל תנאי באמצעות הביאה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מקור נוסף בו מופיעה החזקה הזו עוסק במי שגירש את אשתו ואחר כך ראו שהיו ביחד בלילה‬ ‫בפונדק‪.‬לדעת בית הלל האשה צריכה ממנו גט שני מאחר וחזקה שאין אדם עושה בעילתו בעילת‬ ‫זנות ועל כן מניחים שקידש אותה בביאה‪.‬‬ ‫חשוב להדגיש כי ההגדרה של זנות היא למעשה קשר פיזי שאיננו נמצא תחת המסגרת הדתית‬ ‫המקודשת של נישואין‪.‬הכלל מניח חזקת כשרות על אדם מישראל‪ ,‬שהוא איננו עושה מעשה‬ ‫שהינו פסול מבחינה דתית‪.‬על כן כאשר יש קשר מיני בין איש ואשה נעדיף לטעון שלא היתה כאן‬ ‫כוונה לקשר מיני פסול שנחשב ל"בעילת זנות" אלא לקשר שיש בו כוונה לקידושין באמצעות‬ ‫ביאה‪.‬‬ ‫אבל השאלה היא מתי אומרים את הכלל הזה?‬ ‫הרי בכל זאת ברור לכל שקיים גם קשר של זנות שאינו מיועד לצורך קידושין‪.‬השאלה היא על‬ ‫אילו מצבים יש להחיל את החזקה ולקבוע שמאחר ואדם מישראל אינו עושה מעשה פסול כוונתו‬ ‫וכוונת האשה בביאה היא לשם קידושין?‬ ‫מה אפשר ללמוד מהמקורות התלמודיים בהם הוזכרה החזקה "אין אדם עושה‬ ‫בעילתו בעילת זנות"?‬ ‫במקורות התלמודיים לא מדובר בכל מקרה של קשר מיני בין בני זוג פנויים‪ ,‬אלא במצבים די‬ ‫מיוחדים‪:‬‬ ‫א‪.‬אדם שקידש אשה על תנאי ואחר כך נשא אותה ללא תנאי‬ ‫ב‪.‬אדם שהתייחד עם אשה שבעבר היתה אשתו‪.‬‬ ‫לכאורה אלו מצבים בהם ניתן לומר שדווקא כאן החזקה קיימת מאחר ולא מדובר על מצב רגיל‬ ‫אלא על קשר רציני יותר ומחייב בין בני הזוג‪.‬במקרה הראשון היו ביניהם קידושין ובמקרה השני‬ ‫מדובר בזוג שהיה נשוי בעבר‪.‬‬ ‫ובאמת השאלה מתי ובאילו מצבים יש להחיל את החזקה היתה נתונה במחלוקת‪.‬‬ ‫הרמב"ם כתב שחלק מהגאונים‪ ,‬שפעלו לפניו‪ ,‬פירשו את הכלל הזה בצורה קיצונית‪.‬כי בכל‬ ‫סיטואציה בה יש יחסי אישות בין איש לאשה יש להחילו‪.‬כלומר יש לפרש את כוונותיהם לזכות‪.‬‬ ‫מה תהיה המשמ עות של פרשנות לזכות במצב בו איש ואשה מקיימים יחסי אישות? פרשנות‬ ‫שתקבע כי יחסי האישות נעשו כחלק מיצירה של קשר קידושין‪ ,‬שכן כפי שכבר הזכרנו יש יכולת‬ ‫ליצור קשר שכזה גם על ידי ביאה‪.‬‬ ‫ואם כך בכל מצב כזה יהיה צורך בגט‪.‬‬ ‫הרמב"ם יצא נגד פרשנות זו‪.‬ואמר כי הכלל "אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות" חל רק במצבים‬ ‫ייחודיים שבהם באמת נראה שהיתה כוונת קידושין (כמו למשל כשמתייחד עם גרושתו‪ ,‬או מקדש‬ ‫על תנאי וכו')‪ ,‬אולם במקרה רגיל ‪ -‬כל עוד אינו מפרש שכוונתו לשם קידושין‪ ,‬איננו מניחים זאת‪:‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ר' אברהם בן דוד שחי בתקופתו של הרמב"ם בפרובאנס‪ ,‬ויצא נגדו בחריפות רבה בהרבה עניינים‪,‬‬ ‫חלק על הרמב"ם בזה והכריע כגאונים‪ ,‬אבל רוב רובם של יתר הפוסקים הראשונים מסכימים עם‬ ‫שיטת הרמב"ם שאין לחשוש לקידושי ביאה במקרה הרגיל אם לא פירש שזה לשם קידושין‪.‬‬ ‫מה עוד יתמוך לדעתכם בקביעה‪ ,‬כי אין להחיל את החזקה הראייתית הזו על‬ ‫ידועים בציבור?‬ ‫בדרך כלל מדובר בבני זוג שאינם שומרים תורה ומצוות‪ ,‬אינם מקפידים על טהרת המשפחה‪,‬‬ ‫בהתנהגותם הם מפריכים את החלתה של חזקת הכשרות הדתית עליהם ועל כן לא נראה סביר‬ ‫להחילה עליהם לעניין יצירת קידושין‪.‬‬ ‫יתר על כן מטרתם המוצהרת‪ ,‬אם במפורש ואם במובלע‪ ,‬של ידועים בציבור היא שלא להתקדש‬ ‫באופן שיחייב אותם בגט‪ ,‬אם כך כיצד ניתן פתאום לפרש את כוונותיהם ככוונה לקידושין‬ ‫המצריכים גט?‬ ‫נוכח כל האמור הוכרע שאין כל מקום לחייב ידועים בציבור בגט אף לא לחומרא‪.‬‬ ‫הרי כל מטרתם של הידועים בציבור הינה היכולת להיפרד בלא גט‪ ,‬ולכן לא ניתן להחיל עליהם‬ ‫את החזקה ולהניח שהיה רצון של ביאה לשם קידושין‪.‬‬ ‫‪3‬‬