יחידה 4 - מעמדם ההלכתי של נישואים אזרחיים PDF

‫יחידה ‪ - 4‬מעמדם ההלכתי של נישואים אזרחיים‬ ‫בהמשך לשאלה בה עסקנו ביחידה הקודמת‪ ,‬לגבי מעמדם ההלכתי של בני זוג ידועים בציבור‪,‬‬ ‫נמשיך ביחידה זו בנושא קרוב‪:‬‬ ‫מה יהיה הדין במצב בו בני הזוג נישאים בנישואים א...

‫יחידה ‪ - 4‬מעמדם ההלכתי של נישואים אזרחיים‬ ‫בהמשך לשאלה בה עסקנו ביחידה הקודמת‪ ,‬לגבי מעמדם ההלכתי של בני זוג ידועים בציבור‪,‬‬ ‫נמשיך ביחידה זו בנושא קרוב‪:‬‬ ‫מה יהיה הדין במצב בו בני הזוג נישאים בנישואים אזרחיים?‬ ‫האם מבחינת ההלכה נאמר שישנם כוונה ורצון מספקים על מנת ליצור קידושין תקפים מצד‬ ‫הדין העברי?‬ ‫בשונה מן הנושא בו עסקנו קודם‪ ,‬של בני זוג שמוכרים כידועים בציבור שמנהלים יחדיו חיים‬ ‫משותפים‪ ,‬לגביהם אמרנו שניכר כי אין כוונתם לקידושין‪.‬כאן‪ ,‬במקרה של בני זוג שנישאו‬ ‫בנישואין אזרחיים יש יסוד לכאורה לחשוב שהם כן רצו בקידושין מאחר והם מראים שיש‬ ‫ברצונם ליצור קשר מחייב של נישואים‪.‬‬ ‫בהקשר זה התייחסו הפוסקים לחשש של קידושין בכל אחת מדרכי הקידושין שעליהן למדנו‬ ‫בעבר‪:‬‬ ‫חשש קידושי שטר‪ -‬יש דעה שאומרת שצריך לחשוש‪ ,‬כיוון שאם האיש חותם בפנקס הנישואין‬ ‫הממשלתי על הצהרה בדבר היותו נשוי לאשה והתחייביותיו כלפיה‪ ,‬הרי שיש כאן חשש לקידושי‬ ‫שטר‪.‬‬ ‫חשש קידושי כסף‪ -‬על ידי נתינת הטבעת לאשה‪.‬‬ ‫חשש קידושי ביאה‪ -‬מכוח החזקה של אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות‪.‬‬ ‫זהו החשש המרכזי והחזק ביותר‪ ,‬ולגביו נפרט יותר‪.‬‬ ‫האם יש לחשוש לקידושין במקרה של נישואים אזרחיים?‬ ‫מה צריך לשקול?‬ ‫ראשית‪ ,‬אפשר לומר שכיוון שבני הזוג אינם מתכוונים באף אחת מן הפעולות הללו ליצור קידושין‬ ‫כדת משה וישראל‪ -‬הרי שלא נוצרו קידושין שכאלו‪.‬‬ ‫אפשר לומר ש השטר‪ ,‬הטבעת והביאה נעשים כהצהרה על נישואין שכבר התרחשו‪ ,‬ולא מתוך‬ ‫כוונה ליצור על ידיהם ממש את הזיקה המחייבת‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬השאלה המרכזית שיש לשאול היא האם הרצון לנישואים שווה לרצון‬ ‫לקידושין כדת משה וישראל?‬ ‫‪1‬‬  ‫מצד אחד אפשר לטעון שהרצון להנשא מעיד על כוונת קידושין‪.‬‬ ‫מצד שני‪ ,‬אפשר לומר שעצם העובדה שנישאו בנישואים אזרחיים ולא בנישואין כדת משה וישראל‬ ‫מלמדת כאלף עדים על חוסר הרצון בקידושין כדת משה וישראל‪.‬‬ ‫שתי האפשרויות האלו נדונו בהרבה מאד מקורות הלכתיים‪.‬‬ ‫נראה מקור קדום שמהווה יסוד לדיון הזה בתשובה של הריב"ש‪ ,‬ר' יצחק בן ששת פרפת שחי‬ ‫בספרד במאה הארבע‪-‬עשרה‪ ,‬כאשר הנוצרים כבר התעמרו ביהודים בפרעות וגזרות שונות‬ ‫והשפיעו על רבים מהם להתנצר בניגוד לרצונם‪.‬הריב"ש עצמו נאלץ לברוח מספרד לאלג'יר ושם‬ ‫השתקע בסוף חייו‪.‬‬ ‫שו"ת הריב"ש סימן ו‬ ‫שאלה‪ :‬אשה אחת באה ממיורקה‪ ,‬מאותן האנוסות לעבודת ככבים‪ ,‬ובנה בחקה ונאמר‬ ‫לה‪ :‬מה טיבך ומה טיבו של בן זה?‪...‬‬ ‫לאחר הגזרה בכמו שבוע אחד‪ ,‬בא אנוס אחד לעבודת כוכבים‪...‬ודבר על לבה להנשא אליו‪,‬‬ ‫והיא נתפייסה ונגמר הזווג ביניהם‪.‬אלא שלא קדשה בעדים ולא נשאת לו בעשרה‪ ,‬אלא על‬ ‫ידי עובדי ככבים בחקות דתם ובכהני במותם‪.‬וישבה בביתו עמו כאשתו לכל דבר בחזקת‬ ‫אישות‪ ,‬והיו יודעים זה אנוסים רבים‪.‬וישב עמה כמשלש חדשים‪ ,‬ונתעברה ממנו וזה‬ ‫פריה; והלך האיש ההוא מעבר לים‪ ,‬ולא יסף שוב אליה עוד‪.‬ילמדנו רבינו מה יהיה‬ ‫משפטה‪ ,‬ואם יש לחוש לה אם לא‪.‬‬ ‫מדובר על זוג אנוסים שנהגו כנוצרים בשל הפחד מן הנוצרים בספרד‪.‬הם נישאו באופן נוצרי בלבד‬ ‫וחיו יחד כבעל ואשה והאשה אף נכנסה להריון‪ ,‬אך אחר כך הבעל נטש אותה והיא אינה יודעת‬ ‫את מקום המצאו‪.‬‬ ‫חשוב לשים לב כי אם הפוסק יכריע במקרה זה כי היתה כוונת קידושין משמעות הדבר היא‬ ‫שהאשה נשואה ובשל העלמו של בעלה היא עגונה שאסורה להנשא לאחר‪.‬‬ ‫הריב"ש מתחיל ואומר שודאי אין חשש קידושין בטקס הנוצרי עצמו ומפרט כי אין קניין כסף או‬ ‫שטר בכל ההליכים הפורמליים הנוצרים‪.‬אך לגבי הביאה הוא מסביר שיש לדון אם להכריע‬ ‫כגאונים שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות בכל מקרה ואז הריהם נחשבים כנשואים או‬ ‫כרמב"ם שהכריע שאין לפסוק כך‪.‬‬ ‫אבל אז הוא מעלה את השאלה ששאלנו‪ ,‬שהרי הרמב"ם כותב כך לגבי פנוי ופנויה שיש להניח‬ ‫שכוונתם היא אכן לשם זנות‪.‬אבל פה יש רצון לנישואין‪:‬‬ ‫ואם יאמר האומר‪ :‬אפילו הרמב"ם ז"ל לא אמרה אלא בפנוי הבא על הפנויה בדרך מקרה‪,‬‬ ‫דכיון שלא פירש אמרינן דלא נתכוון לשם קידושין אלא לזנות בעלמא‪ ,‬אבל זה שנשאה‬ ‫והתנה עמה להיות אשתו‪ ,‬הווי ליה כמדבר עמה על עסקי קידושין בשעה שנתייחד עמה‪,‬‬ ‫ואין צריך לפרש‪ ,‬דהווי ליה כמו שפירש ואמר לעידי יחוד דדעתו לבעול לשם קידושין‪.‬‬ ‫יש להשיב ולומר‪ ,‬דאדרבה איפכא מסתברא‪ ,‬דאפילו לדעת אותם הגאונים ז"ל שסוברין‬ ‫דבסתם אמרינן לשם קידושין בעל‪ ,‬הכא (כאן) בנדון זה לא בעל לשם קידושין‪.‬דכיון‬ ‫‪2‬‬ ‫שהתנו בנישואין בחקות העובדי ככבים ובבית במותם מפי הכומר‪ ,‬הרי הוא כאילו פירשו‬ ‫שאין דעתם לשם קדושין כדת משה ויהודית‪ ,‬אלא בדרכי עובדי ככבים‪ ,‬שאינן בתורת‬ ‫קדושין וגיטין‪.‬וא"כ אינה כנשואה‪...‬‬ ‫דליכא למנקט (שאין לנקוט) כל חומרי הסברות לעגן את זו‪ ,‬זהו מה שנראה לי בזה‪,‬‬ ‫וחתמתי שמי יצחק בר ששת‬ ‫הריב"ש קבע כי מאחר שניכר שבני הזוג הללו לא התכוונו לקידושין כדת משה וישראל אלא‬ ‫לנישואי גויים אין לחשוש לקידושין באמצעות ביאה‪.‬‬ ‫ברור מאד הרצון שיש לריב"ש להגן על האשה מפני מצב של עגינות‪ ,‬שהרי האיש שהיתה נשואה לו‬ ‫בנישואים נוצרים נעלם ולא ניתן היה להשיג ממנו גט‪.‬‬ ‫אבל‪ ,‬אילו היה הבעל נמצא וקיים לפנינו‪ ,‬מה היינו יכולים לטעון כנגד הסברה של‬ ‫הריב"ש במקרה הזה של האנוסים?‬ ‫היה אפשר לטעון שדווקא במקרה הזה קשה לטעון בני הזוג התכוונו דווקא לנישואים שלא כדת‬ ‫משה וישראל מכיוון שהם היו מצויים במצב של אנוסים שאסור להם להתקדש כדת משה וישראל‬ ‫ולכן ייתכן מאד שדווקא כן היתה להם כוונה של קידושין‪.‬‬ ‫אנחנו רואים שמדובר בסוגיה מורכבת למדי‪ ,‬של נסיון להבין ולקבוע בכל מקרה מה היו המניעים‬ ‫והכוונות של בני הזוג שנישאו בנישואין אזרחיים‪.‬‬ ‫מתי לכאורה באמת ברור לנו שהצדדים לא מתכוונים ליצור קידושין כדת משה‬ ‫וישראל?‬ ‫נראה שהמקרה הכי מובהק שבו נגיד שאין כוונה לקידושין הוא כאשר היתה לבני הזוג‬ ‫אלטרנטיבה קלה ופשוטה ליצור קידושין תקפים על פי ההלכה והם בחרו שלא לממש את‬ ‫האפשרות הזו אלא להנשא דווקא בנישואים אזרחיים‪.‬אז יש יסוד רציני מאד לקבוע שבני הזוג‬ ‫לא התכוונו לקידושין כדת משה וישראל כלל‪.‬‬ ‫אבל‪ ,‬אם אין אלטרנטיבה כזו‪.‬‬ ‫כמו במקרה של האנוסים בספרד‪,‬‬ ‫או במקומות נידחים שאין בהם מי שיודע דיני קידושין‪ ,‬שבני הזוג גרים במקום בו אין להם‬ ‫אפשרות להגיע לרב שיקדש אותם כדין‪,‬‬ ‫או בגלל חוק המדינה‪ ,‬כפי שהיה למשל במקרה של מדינות קומוניסטיות שאסרו על קיומם של‬ ‫טקסים דתיים‪.‬‬ ‫או בגלל הלכה שאוסרת על בני הזוג המסויימים הללו להנשא כדת משה וישראל‪ ,‬כגון‪ :‬כהן‬ ‫וגרושה וכדומה‪,‬‬ ‫‪3‬‬ ‫בכל המקרים הללו נראה שיהיה ספק לגבי כוונתם‪ ,‬כי ייתכן שבעצם בני הזוג רצו להתקדש זה‬ ‫לזה כדת משה וישראל‪.‬ואז אולי הם כן נחשבים לנשואים על פי ההלכה‪.‬‬ ‫לסיכום ‪-‬‬ ‫מעמדם ההלכתי של נישואים אזרחיים‪:‬‬ ‫א‪.‬אם בני זוג שנישאו בנישואים אזרחיים בלבד רוצים להשאר נשואים ולהחשב נשואים‬ ‫כדת משה וישראל‪:‬‬ ‫לכתחילה ברור שזה לא ממש קידושין ונישואין כדת משה וישראל ולכן אם בני הזוג‬ ‫רוצים להמשיך להשאר יחד ולהחשב כנשואים כדת משה וישראל הם צריכים לערוך‬ ‫קידושין וחופה‪.‬‬ ‫(לדוגמא עולים ממדינות קומוניסטיות שלא היתה להם שם ידיעה או אפשרות)‪.‬‬ ‫ב‪.‬אם הם רוצים להפרד זה מזה ולא להשאר נשואים‪:‬‬ ‫מתחלק לשני מצבים‪:‬‬ ‫‪.1‬אם הבעל לפנינו וניתן לקבל ממנו גט‪ :‬ברוב המקרים ידרשו גט לחומרא‪ ,‬כדי לא‬ ‫להכנס לשאלה של ספק קידושין‪.‬‬ ‫במקרה הזה נכנסת השאלה המורכבת של כוונת הצדדים ושיקול הדעת של הדיינים‪:‬‬ ‫אם היתה כוונה ברורה להמנע מקידושין כדת משה וישראל והיתה אפשרות קלה לעשות‬ ‫זאת אבל הם במפורש בחרו להמנע‪ ,‬יותר קל יהיה לקבוע שאין כאן קידושין והם מותרים‬ ‫להנשא לאחרים גם ללא גט‪.‬‬ ‫ככל שניכר יותר כי היה אילוץ שגרם לנישואין האזרחיים ואולי יש לחשוש לכוונה‬ ‫לקידושין כדת משה וישראל‪ ,‬יהיה יותר לחץ לדרוש גט‪.‬‬ ‫‪.2‬אבל בכל מקרה‪ ,‬אם הבעל אינו לפנינו‪ ,‬נעלם‪ ,‬נסע‪ ,‬ויש חשש לעגינות האשה‪ :‬מתירים‬ ‫את הנישואין ללא גט‪.‬כי בכל זאת אין לנו כאן ממש קידושין כדת משה וישראל‪.‬ואין‬ ‫להחמיר מספק במקרה שייצור מצוקה וטרגדיה אנושית‪.‬‬ ‫המצב החוקי היום במדינת ישראל בקשר לנישואים אזרחיים‪:‬‬ ‫חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) תשי"ג‪1953-‬‬ ‫‪.1‬ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם‬ ‫היחודי של בתי דין רבניים‪.‬‬ ‫‪.2‬נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה‪.‬‬ ‫כיוון שכך‪ ,‬במדינת ישראל כיום אין אפשרות להנשא בנישואין אזרחיים‪.‬‬ ‫לבני זוג שאינם מעוניינים בנישואין דתיים יש את האופציה להנשא בחו"ל (נשואי קפריסין ‪ -‬אין‬ ‫הכוונה דווקא לנישואי קפריסין אלא כל מקום שניתן לקיים בו נישואים אזרחיים למי שאינם‬ ‫תושבי המדינה)‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫לאחר רישום שכזה בני הזוג יכולים להרשם כנשואים במרשם האוכלוסין במדינת ישראל ולקבל‬ ‫זכויות והטבות שונות ככל זוג נשוי‪.‬‬ ‫אבל‪ ,‬חשוב להדגיש כי הסמכות לדון בתביעת גירושין של יהודים כאלו‪ ,‬שנישאו זה לזה בנישואים‬ ‫אזרחיים בלבד‪ ,‬מצויה בסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני‪.‬‬ ‫בית הדין כפי שראינו מתייחס לשאלה האם יש קידושין תקפים בין בני זוג שנישאו בנישואים‬ ‫אזרחיים‪.‬בכל מקרה בוחן בית הדין את מכלול השאלות שהעלינו‪.‬‬ ‫כאשר יש מצב של חשש עגינות בית הדין קובע כי לא מדובר בנישואין ומתיר את בני הזוג להנשא‬ ‫ללא גט‪.‬כאשר אין מצב של עגינות‪ ,‬יידרש ברוב המקרים גט לחומרא‪.‬‬ ‫‪5‬‬