הלכה של ידועים בציבור

הדעה שחיבור מיני בין גבר לאישה יכול ליצור קשר קידושין דתי, גם ללא הסכמה מפורשת. הרעיון הוא שכוונה משתמעת, כיוון שהם קיימו יחסי אישות.

הרמב"ם טען שקידושי ביאה אפשריים רק במקרים מיוחדים, כאשר ניתן להוכיח שהיתה כוונה ספציפית לקדש. לדוגמה, גבר וחברה גרושה, או נישואים מותנים. במקרה של נישואין רגילים, אין לחשוד בקידושי ביאה אלא אם כן יש ראיות ברורות לכך.

רב אברהם בן דוד, שהיה בן זמננו של הרמב"ם, חלק על דעת הרמב"ם ותמך בגאונים, שהאמינו שקידושי ביאה אפשריים גם בנישואים רגילים. עם זאת, רוב רובם של פוסקים אחרים תמכו בדעת הרמב"ם.

חזקת קידושי ביאה היא החזקה המשפטית שרואה קשר מיני כמעשה של קידושין. החזקה הזו גורמת לצורך בגט לצורך פירוד.

הטיעון נגד החלת חזקת קידושי ביאה על "ידועים בציבור" הוא שהם בדרך כלל אינם שומרים מצוות דתיות. ההתנהגות שלהם מראה שהם לא מקפידים על הלכות טהרת המשפחה, ודבר זה מרמז על חוסר הקפדה בקיום מצוות דתיות כלליות, כך שלא סביר להחיל עליהם חזקה דתית זו.

הטיעון השני נגד החלת חזקת קידושי ביאה על "ידועים בציבור" הוא שהם מודעים לעתים לתגובה משפטית למעשה מיני זה. כוונתם היא לדווקא להימנע מ "קידושי ביאה", כך שתוכל להתנתק מהזוגיות בלי להחיל עליהם חזקת קידושי ביאה ולא להיות מחויבים בגט לפני הפרידה.

מתוך הטיעונים הללו התקבלה החלטה שהחזקת קידושי ביאה אינה חלה על ידועים בציבור. אין חובה ל

מטרות הזוגיות של "ידועים בציבור" קשורה ליכולת להתנתק בלי צורך בגט. זה מוכיח שהם אינם רוצים להיכנס לענייני קידושין המצריכים גט.

חזקת קידושי ביאה אינה חלה על ידועים בציבור בגלל התנהגותם המפרכת את ההנחה שהם מקפידים על הלכות טהרה אך גם משום שהם מתכוונים בפירוש לא ליצור קשר ק

מצב משפטי חדש יחסית, שבו שני בני זוג חיים יחד באופן קבוע ותמידי, חולקים משק בית משותף, ולעתים גם ילדים משותפים. מוכר במערכות משפטיות רבות, כולל בישראל.

הכלל הזה מניח שכאשר אדם עושה יחסי אישות עם אישה, הוא לא עושה זאת מתוך כוונה לזנות אלא מתוך כוונה לקידושין.

קידושין על תנאי מתקיימים כאשר שני הצדדים מסכימים על קידושין רק בתנאי שיתקיימו דברים מסוימים.

קידושין בלי תנאי כאשר אין תנאים מצד שניהם ותוקפים את הנישואים, כמו קידושין רגילים.

ההחלטה אם יש צורך בגט כאשר שני ידועים בציבור נפרדים.

במקרי פרידה, כאשר שני בני זוג היו ידועים בציבור, עולות שאלות האם יש צורך בגט רשמי.

השאלה האם זוגות יחד שלא עשו טקס נישואין, מחויבים לכללי ההלכה הקשורים לקידושין.

קשר מיני שאינו נמצא תחת המסגרת הדתית המקודשת של נישואין.

פרשנות שנותנת יותר יתרון לאדם כאשר משתמשים בכלל 'אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות'

הגאונים, בני זוג נשואים באופן מסורתי, השתמשו בכלל 'אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות' בכל מצב של יחסי אישות בין בני זוג.

המעשה של לקיחת אישה להיות אשתו, דרך הג'י 'הרי את מקודשת לי' או דרך הביאה

יחסי אישות בין אדם לאישה שאינם מיועדים להביא לקידושין

האם ההנחה שבני זוג ידועים בציבור היו יחד לא לצורך יחסי אישות אקראיים אלא מתוך כוונת קידושין?

במצבי פרידה של ידועים בציבור, לעתים יש שאלה האם צריך להשתמש בכלל 'אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות'

השאלה האם יש לפרש את הכלל 'אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות' בצורה רחבה או מצומצמת?