פסיכולוגיה - גישות מוקדמות (PDF)

**סטרוקטורליזם** (Structuralism) בפסיכולוגיה הוא גישה מוקדמת לחקר הנפש, שהייתה אחת מתנועות היסוד הראשונות בתחום הפסיכולוגיה המדעית. הגישה נוסדה על ידי הפסיכולוג הגרמני **וילהלם וונדט** (Wilhelm Wundt), ונפוצה במיוחד באמצעות עבודתו של תלמידו **אדוארד טיצ\'נר.** **עקרונות מרכזיים של סטרוקטורליזם** 1...

**סטרוקטורליזם** (Structuralism) בפסיכולוגיה הוא גישה מוקדמת לחקר הנפש, שהייתה אחת מתנועות היסוד הראשונות בתחום הפסיכולוגיה המדעית. הגישה נוסדה על ידי הפסיכולוג הגרמני **וילהלם וונדט** (Wilhelm Wundt), ונפוצה במיוחד באמצעות עבודתו של תלמידו **אדוארד טיצ\'נר.** **עקרונות מרכזיים של סטרוקטורליזם** 1. **מטרת הפסיכולוגיה**: סטרוקטורליזם שואף לחקור את המבנה הבסיסי של הנפש האנושית, בדומה לאופן שבו כימיה חוקרת את המבנה האטומי של חומר. 2. **שיטה מרכזית: אינטרוספקציה**: - כדי לנתח את הנפש, סטרוקטורליסטים השתמשו ב\"אינטרוספקציה\" (התבוננות פנימית) הסתכלות פנימית. המשתתפים במחקר התבקשו לדווח על מחשבותיהם, תחושותיהם ורגשותיהם תוך כדי ביצוע פעילויות מסוימות. - לדוגמה, אם הציגו לנבדק תמונה או צליל, הוא היה מתאר את התחושות או המחשבות שהתעוררו בו בצורה מפורטת. 3. **פירוק חוויות לתחושות בסיסיות**: - סטרוקטורליזם חיפש לפרק חוויות מנטליות למרכיבים הפשוטים ביותר שלהן, כמו תחושות, רגשות ורשמים, במטרה להבין את \"המבנה\" של התודעה. 4. **השראה מתחומים אחרים**: הגישה הושפעה ממדעי הטבע ומהניסיון להבין תופעות מורכבות באמצעות פירוקן למרכיבים פשוטים. **ביקורת על הסטרוקטורליזם** - **חוסר אובייקטיביות**: אינטרוספקציה נחשבת שיטה סובייקטיבית מאוד, שכן דיווחי המשתתפים עשויים להשתנות ואינם ניתנים לאימות חיצוני. - **מיקוד יתר במרכיבים**: הגישה התמקדה בחקר מבנה התודעה ולא בחקר תפקודה (כפי שעשו הזרמים שבאו לאחר מכן, כמו פונקציונליזם). - **מעבר לזרמים מודרניים**: סטרוקטורליזם הוחלף בגישות אחרות בפסיכולוגיה, כמו פונקציונליזם, בהביוריזם ותיאוריות קוגניטיביות. למרות הביקורת, סטרוקטורליזם תרם רבות להתפתחות הפסיכולוגיה כמדע עצמאי, בעיקר בכך שהדגיש את הצורך בשיטות מחקר מובנות וניתנות לחזרה. **FUNCTIONALITY OF A PERSON** **פונקציונליזם** (Functionalism) בפסיכולוגיה הוא זרם מוקדם שהתמקד בחקר הפונקציות והיעדים של התודעה וההתנהגות האנושית, ולא במבנה שלהן. הגישה התפתחה כתשובה לביקורת על הסטרוקטורליזם ונוסדה בארצות הברית בסוף המאה ה-19, בהשפעת תיאוריית האבולוציה של צ\'ארלס דרווין. **עקרונות מרכזיים של פונקציונליזם:** 1. **מטרת הפסיכולוגיה**: - בניגוד לסטרוקטורליזם, שהתמקד בפירוק התודעה למרכיבים בסיסיים, פונקציונליזם חקר כיצד התודעה וההתנהגות מסייעות לאדם להסתגל לסביבה ולהישרדות. - השאלה המרכזית בפונקציונליזם היא: *מה התכלית (הפונקציה) של התודעה ושל התנהגויות שונות?* 2. **השראה מאבולוציה**: - בהשראת דרווין, פונקציונליסטים ראו בתודעה ובמחשבות מאפיינים שהתפתחו כדי לסייע לאדם להתמודד עם אתגרי החיים ולשרוד. 3. **חקר התודעה וההתנהגות בהקשר מעשי**: - הפונקציונליזם הדגיש את החשיבות של חקר ההתנהגות האנושית והחוויה המנטלית בהקשר של חיי היומיום. - לדוגמה, איך זיכרון, רגשות או חשיבה מסייעים לנו להתמודד עם בעיות ולתפקד בעולם? 4. **מחקר רב-תחומי**: - הפונקציונליסטים קידמו מחקר בשיטות שונות ולא הגבילו את עצמם לשיטה אחת, כמו אינטרוספקציה. **דמויות מרכזיות:** - **ויליאם ג\'יימס** (William James): נחשב לאבי הפונקציונליזם. ג\'יימס האמין שהתודעה היא זרם דינמי ומתמשך של מחשבות (\"זרם התודעה\") ולא משהו שניתן לחלק למרכיבים סטטיים. - **ג\'ון דיואי** (John Dewey): יישם את עקרונות הפונקציונליזם בחינוך וחקר כיצד התודעה והלמידה מקדמות הסתגלות לסביבה. **דוגמאות לשאלות שמעסיקות את הפונקציונליזם:** - מה תפקיד הרגשות בהישרדות ובהתנהגות חברתית? - כיצד למידה וזיכרון מסייעים להסתגלות בסביבה משתנה? - מה הפונקציה של פחד במצבי סכנה? **תרומות וביקורת:** **תרומות:** - הפונקציונליזם פתח את השער לגישות חדשות, כמו בהביוריזם ותיאוריות קוגניטיביות. - הוא הביא להתמקדות בחקר תפקודים מעשיים של ההתנהגות והתודעה. **ביקורת:** - חוסר בהירות מדעית: גישה רחבה מדי, שלא תמיד הביאה לממצאים מדויקים או ניתנים למדידה. - העדר שיטה מוגדרת: לעומת הסטרוקטורליזם, שהיה מובנה יותר בשיטת המחקר שלו, הפונקציונליזם היה גמיש אך לעיתים פחות מדעי. לסיכום, הפונקציונליזם היווה צעד חשוב בהתפתחות הפסיכולוגיה, עם דגש על חקר המטרות של ההתנהגות והתודעה בהקשר רחב. גישה זו הייתה קרקע פוריה להתפתחות הפסיכולוגיה המודרנית ולשיטות חקר חדשות. 1. **שימוש במגוון שיטות מחקר**: - בניגוד לגישות קודמות, פונקציונליסטים השתמשו בשיטות מחקר מגוונות, כולל תצפיות, ראיונות, ושיטות התנהגותיות, ולא רק אינטרוספקציה. - לדוגמה, חקרו את התנהגות החולה בסביבות שונות (בית, עבודה, טיפול) כדי להבין את הקשיים והחוזקות בהקשרים משתנים. **דוגמאות לחקר חולים בגישה פונקציונליסטית:** 1. **דיכאון**: - הפונקציונליסטים היו חוקרים כיצד דיכאון משפיע על היכולת של החולה לבצע פעולות יומיומיות. - במקום להתמקד רק בתיאור תחושות הדיכאון (כמו \"עצב עמוק\"), הם היו בוחנים כיצד דיכאון מקטין את המוטיבציה, פוגע במערכות יחסים, ומה אפשר לעשות כדי לסייע לחולה לחזור לתפקוד מלא. 2. **חרדה**: - חקרו את התועלת האפשרית של מנגנוני חרדה בעבר האבולוציוני וכיצד חרדה מוגזמת מפריעה לתפקוד בהווה. - לדוגמה, חקרו כיצד חולה פוביה מתמודד עם גירוי מעורר פחד (כמו עכביש) וכיצד טיפול יכול לעזור בשיקום תפקודו. 3. **הפרעות פסיכוסומטיות**: - הפונקציונליסטים היו מתעניינים בשאלה כיצד חוויות רגשיות משפיעות על הגוף וכיצד התסמינים מקדמים או מעכבים את ההתמודדות של החולה עם מצבים מלחיצים. 4. **הפרעות למידה**: - בגישה פונקציונליסטית, המוקד היה על איך הפרעת למידה משפיעה על הישגי הילד בבית הספר וכיצד אפשר להקל עליו להתמודד עם הקשיים כדי לשפר את תפקודו במערכת החינוך. - הפסיכולוגיה צמחה מזרמים שונים שמתבססים על זוויות ראייה שונות - כל גישה פיתחה תיאוריה משל עצמה וכך ראתה את המבנה הנפשי של האדם - **כיום- אינטגרציה בין הגישות** **הומאוסטזיס בפסיכולוגיה** בתחום הפסיכולוגיה, המושג **הומאוסטזיס** מתאר את הצורך של האדם לשמור על איזון פנימי רגשי, קוגניטיבי והתנהגותי, בדומה לשמירה על איזון פיזיולוגי בגוף. המונח מתקשר לתהליכים המאפשרים התמודדות עם לחצים, איומים או שינויים בסביבה הפנימית והחיצונית. **הקשר בין הומאוסטזיס פיזיולוגי לפסיכולוגי** - **פיזיולוגי:** התהליכים בגוף שומרים על איזון פנימי (כגון טמפרטורה ולחץ דם). - **פסיכולוגי:** שמירה על איזון נפשי מאפשרת תפקוד תקין, ויסות רגשות, וקבלת החלטות אפקטיבית. למשל, כשאדם חווה מתח נפשי (סטרס), מופעל מנגנון פיזיולוגי כמו שחרור קורטיזול, אבל גם תגובות פסיכולוגיות כמו חיפוש פתרון או שימוש באסטרטגיות הרגעה. **תיאוריית הדחף של פרויד:** - פרויד טען שהנפש שואפת לשמור על איזון פנימי על ידי הפחתת מתחים הנובעים מדחפים (כגון רעב, צמא או מיניות). - דחפים שאינם מתמלאים יוצרים חוסר איזון, והנפש פועלת כדי להשיב את ההומאוסטזיס. **דוגמאות יומיומיות להומאוסטזיס פסיכולוגי** 1. **התמודדות עם לחצים:** - אדם שסיים יום עבודה עמוס עשוי לנוח, לעשות מדיטציה או לצפות בסרט כדי לאזן את המתח שחווה. 2. **קבלת תמיכה חברתית:** - שיחה עם חבר קרוב יכולה לעזור לאדם לחזור לאיזון רגשי אחרי חוויה קשה. 3. **התמודדות עם קונפליקטים פנימיים:** - אדם הנקרע בין רצונו להתקדם מקצועית לבין הצורך לשמור על זמן עם משפחתו מחפש דרך לאזן בין השניים. **סיכום** הומאוסטזיס פסיכולוגי הוא מנגנון מרכזי המסייע לשמירה על בריאות נפשית ותפקוד תקין. הוא מאפשר להתמודד עם שינויים ומתח באמצעות ויסות רגשות, קבלת החלטות והתמודדות עם דחפים. כמו בהומאוסטזיס פיזיולוגי, שמירה על איזון פסיכולוגי קריטית לרווחה אישית ולמניעת מצבי קיצון נפשיים. **הפסיכואנליזה** (Psychoanalysis) היא גישה תיאורטית וטיפולית בפסיכולוגיה שפותחה על ידי **זיגמונד פרויד** בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. הגישה מתמקדת בחקר הלא-מודע והשפעתו על ההתנהגות, הרגשות והמחשבות של האדם. היא הייתה אחת הגישות הראשונות שניסו להבין את המורכבות של הנפש האנושית והציעה כלים לעבודה טיפולית מעמיקה. **עקרונות מרכזיים של הפסיכואנליזה:** 1. **המבנה הנפשי**: - פרויד חילק את הנפש לשלושה חלקים עיקריים: - **האיד (Id)**: חלק פרימיטיבי ולא מודע, שמניע אותנו לסיפוק דחפים בסיסיים כמו עונג, תוקפנות ורעב. פועל לפי עקרון העונג. - **האגו (Ego)**: החלק המודע והמציאותי, שמתמודד עם הדרישות של המציאות ושל האיד. פועל לפי עקרון המציאות. - **הסופר-אגו (Superego)**: המצפון המוסרי, שמייצג את הערכים, האידיאלים והנורמות החברתיות שהאדם מפנים. 2. **הלא-מודע**: - הפסיכואנליזה מתמקדת בלא-מודע, אותו חלק בנפש שאינו נגיש באופן ישיר למודעות, אך משפיע עמוקות על התנהגותנו, רגשותינו ומחשבותינו. - הלא-מודע כולל זיכרונות מודחקים, קונפליקטים לא פתורים ודחפים לא מודעים. 3. **קונפליקטים פנימיים**: - חוויות ילדות, במיוחד קונפליקטים לא פתורים בין דחפים פנימיים לנורמות חיצוניות, משפיעות על ההתנהגות הבוגרת. - למשל, קונפליקט בין רצונות האיד לדרישות הסופר-אגו עלול להוביל לחרדה או להפרעות נפשיות. 4. **מנגנוני הגנה**: - האגו משתמש במנגנוני הגנה כדי להתמודד עם חרדה או קונפליקטים פנימיים. אלה כוללים: - **הדחקה**: הדחקת זיכרונות או רגשות קשים אל הלא-מודע. - **השלכה**: ייחוס רגשות לא רצויים לאחרים. - **התקה**: העברת רגשות ממושא אחד למושא אחר, פחות מאיים. - **רציונליזציה**: מתן הסברים לוגיים להתנהגות שמקורה בלא-מודע. 5. **טיפול פסיכואנליטי**: - מטרת הטיפול היא להביא תכנים לא-מודעים למודעות המטופל כדי לפתור קונפליקטים פנימיים ולהפחית חרדה. - השיטות כוללות: - **אסוציאציות חופשיות**: המטופל מדבר בחופשיות על מחשבותיו ללא צנזורה. - **פירוש חלומות**: ניתוח תוכן סמוי של חלומות. - **ניתוח התנגדות**: זיהוי התנגדויות שעולות במהלך הטיפול. - **העברה**: התבוננות על רגשות שהמטופל משליך על המטפל, המבוססים על יחסים קודמים. **ביקורת על הפסיכואנליזה:** 1. **חוסר מדעיות**: - קשה לבדוק את התיאוריות של פרויד בשיטות מדעיות אובייקטיביות. - לא-מודע, חלומות ומנגנוני הגנה אינם ניתנים למדידה ישירה. 2. **התמקדות יתר בילדות**: - פרויד נתן משקל רב מדי לחוויות ילדות מוקדמות ולהתפתחות פסיכו-סקסואלית, תוך הזנחת גורמים אחרים כמו גנטיקה, סביבה ותהליכים חברתיים. 3. **התמקדות בדחפים מיניים**: - תיאוריות רבות של פרויד התמקדו בדחפים מיניים כגורם מרכזי בהתפתחות ובהפרעות, מה שזכה לביקורת רבה על היותו חד-ממדי. **תרומה לפסיכולוגיה:** - הפסיכואנליזה היוותה את היסוד להתפתחות גישות טיפוליות רבות, כמו גישות פסיכודינמיות. - היא הציבה את הרעיון שהרגשות והקונפליקטים הלא-מודעים משפיעים על ההתנהגות, דבר שהשפיע גם על תחומים כמו פסיכותרפיה, ספרות ואמנות. - תרמה להבנה עמוקה של מנגנונים נפשיים ולשיח רחב יותר על חשיבות הקשר בין המטפל למטופל. הפסיכואנליזה היא חלק חשוב מההיסטוריה של הפסיכולוגיה, ובאמצעותה נפתח הדיון על מורכבות הנפש ועל החוויה האנושית. mayfreund\@gmail.com - Mind Map **בהביוריזם** (Behaviorism) הוא גישה בפסיכולוגיה המדגישה את חקר ההתנהגות הגלויה והניתנת לצפייה, תוך התמקדות בקשר בין גירויים מהסביבה לבין התגובות ההתנהגותיות שהם מעוררים. הגישה נמנעת מלחקור תהליכים מנטליים פנימיים כמו רגשות או מחשבות, מכיוון שאלו אינם ניתנים למדידה ישירה. הבהביוריזם התפתח בתחילת המאה ה-20, בהובלת חוקרים כמו **ג\'ון ב. ווטסון** ו**בי. אף. סקינר**. **עקרונות מרכזיים של הבהביוריזם:** 1. **חקר התנהגות גלויה בלבד**: - הבהביוריסטים טענו כי פסיכולוגיה צריכה להיות מדע מדויק המבוסס על תצפיות אובייקטיביות. - הם זנחו את חקר המחשבות, הרגשות והתודעה, והתמקדו בהתנהגות שניתן למדוד ולכמת. 2. **למידה והתניה**: - הבהביוריסטים התעניינו בעיקר בתהליכי למידה: - **התניה קלאסית (Classical Conditioning)**: - תהליך למידה שבו גירוי ניטרלי (לדוגמה, צליל פעמון) נלווה שוב ושוב לגירוי בלתי מותנה (אוכל), עד שהוא מעורר תגובה בלתי מותנית (ריור). - דוגמה: ניסוייו של **איבן פבלוב** עם כלבים. - **התניה אופרנטית (Operant Conditioning)**: - למידה המבוססת על חיזוקים ועונשים. - דוגמה: **בי. אף. סקינר** הראה כיצד ניתן לעצב התנהגות של בעלי חיים באמצעות תגמול (חיזוק חיובי) או מניעת תגמול (עונש). 3. **שליטה סביבתית**: - הבהביוריסטים טענו שההתנהגות של האדם נובעת מהשפעות סביבתיות, ולא מדחפים פנימיים או נטיות מולדות. - לדוגמה, ג\'ון ב. ווטסון טען שעם שליטה נכונה בסביבה, ניתן \"לעצב\" ילדים להפוך לכל סוג של אדם -- מדען, אמן או פושע. 4. **עקרון החיזוק**: - חיזוקים (חיוביים ושליליים) מגבירים את הסיכוי שהתנהגות תחזור על עצמה. - עונשים עשויים להפחית את הסיכוי להתנהגות מסוימת, אך הבהביוריסטים מצאו שחיזוקים יעילים יותר לשינוי התנהגות. - 5. **למידה באמצעות חיקוי**: - בהמשך, גישות בהביוריסטיות התייחסו גם ללמידה דרך התבוננות באחרים (למידה מודלית), כמו במחקריו של **אלברט בנדורה** בנוגע ל\"חיקוי\" (מודלינג). **דמויות מרכזיות בבהביוריזם:** 1. **ג\'ון ב. ווטסון**: - נחשב לאבי הבהביוריזם. - ביצע את הניסוי המפורסם על \"אלברט הקטן\", שבו לימד תינוק לפחד מחולדות באמצעות התניה קלאסית. 2. **איבן פבלוב**: - לא היה בהביוריסט במקור, אך ניסוייו בהתניה קלאסית הניחו את היסודות לגישה. 3. **בי. אף. סקינר**: - פיתח את רעיון ההתניה האופרנטית והציג את \"סקינר בוקס\" לניסויים על חיות. 4. **אלברט בנדורה**: - אם כי לא בהביוריסט קלאסי, הוא הרחיב את הגישה בכך שהדגיש את תפקיד הלמידה החברתית (למידה על ידי צפייה) וניסויי הבובה בובו. **יתרונות הגישה:** 1. **מדעיות ואובייקטיביות**: - הבהביוריזם שם דגש על מדידה, תצפית, ושיטות מחקר מדעיות מבוקרות. 2. **יישום פרקטי**: - שימש בסיס לפיתוח טיפולים התנהגותיים לשינוי התנהגות בעייתית (למשל, טיפול בפוביות באמצעות התניה). - שימושי גם בתחום החינוך, האימון והניהול, דרך עיצוב התנהגות באמצעות חיזוקים. 3. **פשטות**: - הסברים פשוטים וישירים להתנהגות, שמקשרים בין גירוי לתגובה. **ביקורת על הבהביוריזם:** 1. **התעלמות מתהליכים פנימיים**: - הבהביוריזם התעלם מהמחשבות, הרגשות והחוויות הסובייקטיביות של האדם, שהם מרכיבים חשובים בהתנהגות. 2. **תפיסה מכניסטית מדי**: - הבהביוריזם ראה את האדם כ\"מכונה\" שפועלת בתגובה לגירויים, ולא התייחס לחופש הרצון או ליצירתיות. 3. **מגבלות בהסברת התנהגות מורכבת**: - קשה להסביר התנהגויות מורכבות, כמו שפה, אומנות או דינמיקות חברתיות, רק באמצעות התניה. **השפעה והמשכיות:** הבהביוריזם היה דומיננטי בפסיכולוגיה באמצע המאה ה-20, אך עם הזמן הוחלף בגישות אחרות, כמו **הפסיכולוגיה הקוגניטיבית**, שהתמקדה גם בתהליכים מנטליים פנימיים. עם זאת, עקרונות בהביוריסטיים ממשיכים לשמש בתחומים יישומיים רבים, כמו טיפול התנהגותי, חינוך, ופסיכולוגיה של למידה. **הגישה הקוגניטיבית** בפסיכולוגיה היא זרם שחוקר את תהליכי החשיבה, הזיכרון, התפיסה, פתרון הבעיות, השפה וקבלת ההחלטות של בני האדם. גישה זו שמה דגש על תהליכים מנטליים כגורמים מרכזיים להתנהגות האנושית, ומכאן שמה -- קוגניציה (מהמילה הלטינית *cognitio*, שמשמעותה \"חשיבה\" או \"ידיעה\"). הגישה התפתחה במחצית השנייה של המאה ה-20 כתגובה לבהביוריזם, שהתמקד בהתנהגות נצפית בלבד והזניח את החשיבות של תהליכים פנימיים כמו חשיבה ותכנון. הקוגניטיביזם נחשב לחלק מה\"מהפכה הקוגניטיבית\" במדעי הנפש, ששילבה גם תובנות מתחומים כמו מדעי המחשב, בלשנות ופילוסופיה. **עקרונות מרכזיים של הגישה הקוגניטיבית:** 1. **התמקדות בתהליכים מנטליים**: - התנהגות אנושית מוסברת כתוצאה של עיבוד מידע מנטלי. המוח מתפקד כמו מחשב, שקולט מידע (גירויים), מעבד אותו ומפיק תגובה (התנהגות). 2. **חשיבה כעיבוד מידע**: - תהליכי חשיבה כוללים קידוד מידע (קליטה), אחסון (זיכרון), שליפה (שימוש במידע קיים) ועיבוד מתקדם (הסקת מסקנות, קבלת החלטות). 3. **המודל הקוגניטיבי**: - אנשים פועלים על בסיס **סכמות** (Schemes), שהן מסגרות חשיבה או מבנים מנטליים שמארגנים את הידע שלנו. סכמות אלו משפיעות על הדרך שבה אנו תופסים את העולם, מפרשים אותו ונוהגים בו. - 4. **זיכרון**: - אחד הנושאים המרכזיים בגישה הקוגניטיבית הוא חקר תהליכי הזיכרון: איך מידע נשמר, נשכח ונשלף. - מחקרים מפורסמים עוסקים בזיכרון עבודה, זיכרון ארוך טווח, ושכחה. 5. **פתרון בעיות וקבלת החלטות**: - הגישה מתארת כיצד אנשים מנתחים מצבים, שוקלים אלטרנטיבות ומגיעים להחלטות. היא מתייחסת גם להטיות קוגניטיביות שמשפיעות על החשיבה (כגון הטיית האישוש או האפקט של מסגור מידע). 6. **שפה**: - הגישה הקוגניטיבית חוקרת כיצד אנשים מבינים, מייצרים ומעבדים שפה. אחת הדמויות המרכזיות בתחום זה הוא הבלשן **נועם חומסקי**, שתקף את הגישה הבהביוריסטית וטען שלבני אדם יש מנגנון מולד ללמידת שפה. 7. **למידה**: - הלמידה מוסברת כתהליך של עיבוד מידע, שבו נרכשים ידע ומיומנויות חדשים על ידי אינטראקציה עם הסביבה. - בניגוד לבהביוריזם, הקוגניטיביזם מדגיש למידה באמצעות תהליכים פנימיים כמו חשיבה ותכנון. **דמויות מרכזיות בגישה הקוגניטיבית:** 1. **ז\'אן פיאז\'ה**: - פיתח את תאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית של ילדים, שמסבירה כיצד יכולות קוגניטיביות מתפתחות בשלבים. - שלביו כוללים: סנסורי-מוטורי, פרה-אופרציונלי, אופרציות מוחשיות ואופרציות פורמליות. 2. **אליזבת לופטוס**: - חוקרת זיכרון, במיוחד זיכרונות כוזבים וכיצד ניתן \"לשתול\" זיכרונות לא מדויקים. 3. **ג\'ורג\' מילר**: - חקר את גבולות הזיכרון האנושי, כמו כלל \"7 ± 2\" שמתאר את כמות הפריטים שזיכרון העבודה יכול להכיל בו-זמנית. 4. **אולריק נייסר**: - אבי הגישה הקוגניטיבית, שפיתח את המושג \"פסיכולוגיה קוגניטיבית\" והדגיש את עיבוד המידע האנושי. - 5. **נועם חומסקי**: - תרם לתחום השפה, והראה כיצד השפה האנושית היא ייחודית ודורשת הסברים קוגניטיביים, ולא רק התנהגותיים. **תרומות ויישומים של הגישה הקוגניטיבית:** 1. **חינוך ולמידה**: - פיתוח אסטרטגיות לימוד יעילות יותר על בסיס הבנה של תהליכי זיכרון ועיבוד מידע. - שימוש בגישה כדי להתאים תוכניות לימודים ליכולות הקוגניטיביות של הלומדים. 2. **טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)**: - גישה טיפולית שמשלבת עקרונות קוגניטיביים לשינוי דפוסי חשיבה לא מועילים, יחד עם טכניקות התנהגותיות. 3. **פסיכולוגיה של תעסוקה וקבלת החלטות**: - שימוש בהבנת הטיות קוגניטיביות לשיפור תהליכים ארגוניים וקבלת החלטות. 4. **בינה מלאכותית (AI)**: - רעיונות מהגישה הקוגניטיבית השפיעו על פיתוח מערכות מחשב המדמות חשיבה אנושית. 5. **שיקום קוגניטיבי**: - תכנון תוכניות שיקום למטופלים לאחר פגיעות מוחיות כדי לשפר זיכרון, קשב ויכולות חשיבה. **יתרונות של הגישה הקוגניטיבית:** 1. **מדעיות**: - מבוססת על מחקר אמפירי ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות כמו סריקות מוח. 2. **רחבת הידע על תהליכים מנטליים**: - תרמה להבנה מעמיקה של חשיבה, זיכרון ולמידה. 3. **יישומים פרקטיים**: - מאפשרת פתרון בעיות מעשיות בתחומים מגוונים כמו חינוך, שיקום, וטיפול פסיכולוגי. **ביקורת על הגישה הקוגניטיבית:** 1. **התעלמות מהרגש**: - הגישה מתמקדת במחשבה אך לא תמיד נותנת משקל מספק לתהליכים רגשיים ולהשפעתם על ההתנהגות. 2. **ראייה מכניסטית מדי**: - השוואת האדם למחשב עלולה להתעלם מהמורכבות האנושית, כמו יצירתיות ואמפתיה. 3. **התעלמות מההקשר החברתי והתרבותי**: - פחות מתייחסת להשפעות של גורמים סביבתיים על החשיבה וההתנהגות. **סיכום:** הגישה הקוגניטיבית חוללה מהפכה בהבנה של תהליכים מנטליים ובתרומתה למחקר פסיכולוגי. למרות מגבלותיה, היא שינתה את הדרך שבה אנו מבינים למידה, חשיבה ותפיסה, וממשיכה להיות רלוונטית בתחומים רבים. **סיכום על שיטות מחקר בפסיכולוגיה: תצפית, ראיון, תיק מקרה, וניסוי** **[תצפית]** שיטת מחקר המתמקדת בהתבוננות בהתנהגות של אנשים או קבוצות בסביבות טבעיות או מבוקרות. **יתרונות:** - מספקת תובנות ישירות על התנהגות בזמן אמת. - מתאימה לחקר תופעות שקשה למדוד בצורה אחרת. **חסרונות:** - נטייה להטיות אישיות של החוקר. (לא אובייקטיבי) - התנהגות הנבדקים עשויה להשתנות בנוכחות חוקר (אפקט הות\'ורן). [ראיון] שיטה שבה החוקר שואל שאלות לנבדקים כדי להבין את מחשבותיהם, רגשותיהם, ועמדותיהם. **סוגים:** - **ראיון מובנה:** שאלות קבועות מראש. - **ראיון פתוח:** שילוב של שאלות קבועות ושאלות פתוחות. - מאפשר חקירת נושאים לעומק. - מתאים לנושאים רגישים או מורכבים. - דורש מיומנויות תקשורת ויכולת לנהל שיחה. - זמן רב לניתוח המידע. - ניתוח מעמיק של התנהגויות, אירועים והיסטוריה. - מבוסס על מקורות מגוונים כמו ראיונות, מסמכים ותצפיות. - מתאים למקרים ייחודיים או נדירים. - מאפשר תובנות מפורטות על נושא מסוים. - קשה להכליל את הממצאים לאוכלוסייה רחבה. - רגיש להטיות אישיות של החוקר. שיטת מחקר שבה החוקר מבצע מניפולציה מבוקרת של משתנה אחד (משתנה בלתי תלוי) כדי לבדוק את השפעתו על משתנה אחר (משתנה תלוי). **קבוצת ביקורת -- קבוצה שבה לא משנים את המשתנה הבלתי תלוי לטובת השוואה לדוגמה** **אם עושים ניסוי של השפעת שעות למידה על הציון קבוצת הביקורת תלמד 0 שעות לטובת השוואה.** **דוגמאות:** - ניסוי מעבדה: מתבצע בסביבה מבוקרת. - ניסוי שדה: מתבצע בסביבה טבעית. **יתרונות:** - מאפשר זיהוי קשרים סיבתיים. - שליטה גבוהה במשתנים. **חסרונות:** - סביבה מלאכותית עלולה לפגוע באמינות התוצאות. - לעיתים קשה מבחינה אתית לבצע מניפולציות מסוימות. **סיכום** - **תצפית** מתאימה להבנת התנהגות טבעית. - **ראיון** מספק תובנות על עולמם הפנימי של הנבדקים. - **תיק מקרה** מתעמק במקרים ספציפיים ונדירים. - **ניסוי** מאפשר בדיקה מבוקרת של קשרים סיבתיים. כל שיטה מספקת ערך ייחודי, והבחירה בה תלויה במטרת המחקר ובאילוצים מעשיים ואתיים. **השוואה בין מחקר ניסויי למחקר מתאמי** **הגדרה ומטרות** - **מחקר ניסויי:** - בודק סיבתיות בין משתנים. - החוקר יוצר מניפולציה על משתנה אחד (משתנה בלתי תלוי) ובוחן את השפעתה על משתנה אחר (משתנה תלוי). - **מחקר מתאמי:** - בודק קשר (association) בין שני משתנים או יותר. - אין מניפולציה של משתנים, אלא מדידה שלהם כפי שהם בטבע. **דוגמאות** - **מחקר ניסויי:** - בדיקת השפעת שינה (משתנה בלתי תלוי) על ביצוע במבחן (משתנה תלוי) על ידי מניפולציה של שעות שינה. - מתן טיפול תרופתי לקבוצת ניסוי והשוואת תוצאות מול קבוצת ביקורת. - **מחקר מתאמי:** - בדיקת הקשר בין כמות השינה לבין ביצוע במבחן מבלי לשנות את כמות השינה בפועל. - בחינת הקשר בין רמת לחץ לבין מספר מחלות בשנה. **יתרונות וחסרונות** - **מחקר ניסויי:** - **יתרונות:** - שליטה גבוהה המאפשרת בידוד משתנים. - מאפשר קביעת סיבתיות. - **חסרונות:** - עלול להיות מלאכותי ולא לשקף סביבות טבעיות. - ייתכנו מגבלות אתיות (למשל, מניעת טיפול מקבוצת ביקורת). - **מחקר מתאמי:** - **יתרונות:** - מתאים למצבים שבהם מניפולציה אינה אפשרית (כמו גיל או אירועים טבעיים). - קל וזול יחסית לביצוע. - **חסרונות:** - לא מאפשר לקבוע סיבתיות. - מושפע ממשתנים חיצוניים שלא תמיד ידועים. **[אתיקה במחקר]** **אתיקה במחקר פסיכולוגי** אתיקה במחקר פסיכולוגי עוסקת בקווים המנחים ובכללים שנועדו להבטיח את שלומם, כבודם וזכויותיהם של המשתתפים במחקר, כמו גם את היושרה המדעית של החוקרים. נושאי אתיקה מרכזיים כוללים: **עקרונות יסוד באתיקה מחקרית** 1. **כבוד לאוטונומיה של המשתתפים** - המשתתפים במחקר זכאים להחלטה עצמאית אם להשתתף או לא, ללא כפייה או לחץ. - על החוקרים לספק מידע מלא וברור (הסכמה מדעת) על מטרות המחקר, תהליכיו, הסיכונים האפשריים, והזכויות שלהם. 2. **מניעת נזק** - על החוקרים לוודא כי המחקר לא יגרום לנזק גופני, נפשי או רגשי למשתתפים. - במקרה של סיכונים אפשריים, יש לנקוט אמצעי זהירות מתאימים למזעורם. 3. **סודיות ואנונימיות** - כל המידע שנאסף במהלך המחקר חייב להישמר בסודיות, תוך שמירה על פרטיות המשתתפים. - נתוני המחקר ינותחו ויוצגו באופן שאינו מאפשר זיהוי אישי. 4. **שימוש הוגן ושקיפות** - אין להטעות את המשתתפים ללא הצדקה אתית מוצדקת. - אם המחקר מצריך הטעיה (לדוגמה, בניסוי חברתי), על החוקרים להסביר זאת למשתתפים בדיעבד בתהליך של *תחקור* (Debriefing). **קודים אתיים למחקר פסיכולוגי** גופים מקצועיים, כמו האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה (APA), ניסחו קודים אתיים שמספקים הנחיות לביצוע מחקרים: 1. **הסכמה מדעת (Informed Consent):** - יש לקבל את הסכמתם המודעת של המשתתפים לפני תחילת המחקר. אם מדובר בקטינים או באוכלוסיות פגיעות, יש לקבל גם אישור מהאפוטרופוסים החוקיים. 2. **זכות לפרישה:** - למשתתפים יש זכות לפרוש מהמחקר בכל שלב, ללא הסבר וללא השלכות. 3. **הגנה על אוכלוסיות פגיעות:** - יש להעניק תשומת לב מיוחדת להגנה על קבוצות פגיעות, כמו ילדים, קשישים או אנשים עם מוגבלויות. 4. **מניעת ניגוד עניינים:** - על החוקרים להימנע מהשפעות חיצוניות העלולות לעוות את התוצאות או לפגוע באובייקטיביות של המחקר. **דוגמאות להפרת אתיקה במחקר** במהלך ההיסטוריה של הפסיכולוגיה התרחשו מקרים שבהם הופרו עקרונות אתיים: - **ניסוי הכלא של סטנפורד (1971):** - בניסוי זה נחשפו המשתתפים למצבים נפשיים קשים ללא הכנה מתאימה או פיקוח מספק. - **ניסוי מילגרם (1961):** - למרות תרומתו להבנת הציות לסמכות, הניסוי עורר ביקורת בשל הלחץ הנפשי שנגרם למשתתפים. **חשיבות האתיקה במחקר פסיכולוגי** הקפדה על אתיקה במחקר: - מגנה על זכויות המשתתפים ושלומם. - תורמת לאמון הציבור במחקר המדעי. - מבטיחה תוקף ומהימנות לתוצאות המחקר. **רמות מודעות** **לא מודע** - הלא מודע מכיל את התכנים שהאדם אינו יודע על קיומם, משום שאילו היה ער לקיומם, הוא היה חווה חרדה עזה - על אף שאיננו מודעים לקיומם של תכנים אלה, יש להם השפעה רבה על חוויותינו בעולם - פרויד טען שהאדם אינו יצור הגיוני ומוסרי, כפי שנהוג לחשוב - אנרגיה נפשית רבה מושקעת בהסתרת התכנים הלא מודעים **סמוך למודע** - מאגר התכנים שניתן להעלות למודע בעת הצורך - מקורות המידע של הסמוך למודע הם בעיקר חיצוניים - בעת הצורך תכנים מן הסמוך למודע עולים אל המודע, ואחר כך הם שבים אל הסמוך למודע **מודע** - רמת המודעות הנגישה היחידה - כל מה שאנחנו חושבים עליו ברגע נתון (על מה אתם חושבים עכשיו?\...) - המידע מגיע מן החושים וגם מן הסמוך למודע על מה אני חושב כרגע דברים שנשלפים מהסמוך למודע עוברים למודע  **ההסת (Id)** - **הכוח המניע:** ההסת הוא החלק הפרימיטיבי והבלתי מודע באישיות. הוא מניע אותנו על ידי דחפים ביולוגיים בסיסיים, כמו רעב, צמא, מיניות ותוקפנות. - **עקרון העונג:** ההסת פועל על פי עקרון העונג, כלומר הוא דורש סיפוק מיידי של הדחפים ללא התחשבות בנסיבות או בתוצאות. - **תינוקות טיפוסיים:** תינוקות הם הדוגמה הקלאסית להתנהגות המונעת על ידי ההסת. הם בוכים כאשר הם רעבים או צמאים, ודורשים סיפוק מיידי לצרכיהם. **האגו (Ego)** - **המתווך:** האגו הוא החלק הרציונלי והמודע באישיות. הוא פועל כמתווך בין הדחפים של ההסת לבין דרישות המציאות והאני העליון. - **עקרון המציאות:** האגו פועל על פי עקרון המציאות, כלומר הוא מעכב את סיפוק הדחפים עד שיתקיים לכך זמן ומקום מתאימים. - **התפתחות עם הגיל:** האגו מתפתח עם הגיל, ככל שהילד לומד להתמודד עם המציאות ולהבין את הצרכים והציפיות של הסביבה. **האני העליון (Superego)** - **המצפון:** האני העליון הוא החלק המוסרי באישיות. הוא מייצג את הערכים החברתיים והמוסריים של החברה, ומכתיב לנו מה נכון ומה לא נכון. - **האידאל:** האני העליון כולל גם את האידאל של האדם, כלומר את התמונה המושלמת שהוא שואף אליה. - **פיתוח באמצעות סוציאליזציה:** האני העליון מתפתח באמצעות תהליך הסוציאליזציה, שבו הילד לומד את כללי החברה ומופנים אליו. **יחסי גומלין בין המרכיבים** ההסת, האגו והאני העליון נמצאים במאבק מתמיד על השליטה באישיות. קונפליקטים בין המרכיבים הללו עלולים לגרום לחרדה, רגשות אשמה ובעיות נפשיות אחרות. - **דוגמה:** אדם שרוצה לאכול עוגה (הסת) אך מודע לכך שהוא צריך לשמור על דיאטה (אגו) ועל תדמית בריאה (אני עליון) עלול לחוות קונפליקט פנימי. **חשוב לציין:** תאוריה זו היא אחת מיני רבות בפסיכולוגיה, והיא אינה חפה מביקורת. עם זאת, היא ממשיכה להשפיע על תחומים רבים, כגון פסיכותרפיה, חינוך ופסיכולוגיה התפתחותית. **חלקי האישיות** **האיד (הסתמי)** - חלק מולד באישיות - א. אינסטינקטים של חיים - ב. אינסטינקטים של מוות - מטרה- חיפוש אחר הנאה והימנעות מכאב **אגו (האני)** - האני מתחיל להתגבש משנת החיים השנייה. - מתווך בין דרישות הסתמי לבין דרישות החברה - עקרון המציאות כעיקרון מנחה - למידת דרכים מגוונות לסיפוק דחפי הסתמי תוך התחשבות במציאות כמו מבחן המרשמלו - האני הוא חלק האישיות היחידי שבא במגע עם המציאות כמו שמלמדים ילד חוקים וכללים שהוא לא מודע אליהם בין החלק שרוצה כאן ועכשיו לבין החלק של אסור בגלל החוקים מתווך בין האיד לסופר אגו **סופר אגו (האני העליון)** - מפקח ושופט את המחשבות ואת המעשים שלנו - האני העליון מתחיל להתגבש החל משנת החיים השלישית - ערכים, צווים ונורמות - עקרון המוסר - האני העליון בנוי משני חלקים: - א. המצפון - ב. האני האידאלי כמו שאנחנו יודעים כבר לשבת בשקט בכיתה לבדנו זה כי למדו אותנו בעבר הבחנה של הטוב ורע דוגמה: אני חייב להספיק לאוטובוס אז האיד יגיד לי לדחוף את כולם כדי שאני אעלה הסופר אגו יגיד לתת לכולם לעלות קודם ואז אני האגו ינסה למצוא פתרון בין השניים כמו לבקש מאנשים לעלות כי אני חייב **5 שלבי ההתפתחות - המודל הפסיכוסקסואלי** - **השלב האוראלי oral stage** (גיל 0 עד 1) - היצריות ממוקדת בפה (יניקה) - **השלב האנאלי anal stage**(גיל 1 עד 3) - היצריות ממוקדת בפי הטבעת (הנאה מעשית צרכים ומשליטה עצמית) - **השלב הפאליphallic stage** (גיל 3 עד 6) - היצריות ממוקדת באיברי המין - גילוי עניין באברי המין ובהבדלים בין המינים - **שלב החביון** **latent stage** (גיל 6 עד 11) - היצריות חבויה, והעניין עובר לתחומים אחרים - הדחקת חוויות שעוררו חרדה - **השלב הגניטאלי- הבוגר genital stage** (12+) - חזרת היצריות המתמקדת באיברי המין ובני המין השני - **מושגים מרכזיים של התיאוריה הפסיכוסקסואלית** - **קיבעון-** פיקסציה/ קיבעון -- מצב בו חלק מהאנרגיה הליבידינלית \"נתקעת\" בשלב כלשהו ולכן חלק מההתנהגויות המאפיינות את אותו שלב בילדות נשארות גם בבגרות. פיקסציה עלולה לנבוע מעודף או מחסך במענה סביבתי, ולכן גם סוג הקיבעון יכול להשתנות בהתאם. למשל, אדם עם \"קיבעון אוראלי\" עלול להיות תלותי בצורה מוגזמת (\"כל מה שניתן לי הוא לא מספיק\") או עצמאי בצורה מוגזמת (\"אני לא צריך אף אחד\"). - **רגרסיה-** מצב בו מתרחשת \"חזרה\" לשלב מוקדם יותר בהתפתחות כתוצאה מקושי בשלב מתקדם יותר או קושי לעבור בין השלבים. למשל, במצב של רגרסיה, ילד בוגר שגילו תואם את השלב האנאלי, יפגין התנהגויות התואמות את השלב האוראלי. - **איזור ארוגני-** האזור בו ממוקדת היצריות (הליבידו) בשלב בהתפתחותי מסוים - **לפי פרויד: התפתחות** = תוצר של סיפוק הדחפים בשלבים השונים - **השלב האוראלי oral stage** (גיל 0 עד 1) - היצריות ממוקדת בפה (יניקה) - הקונפליקט המרכזי בשלב האוראלי מתייחס נע סביב תלות. - במצבים בהם התינוק חווה חסך בסיפוק צרכיו או עודף סיפוק (כלומר, כמעט ולא חווה מצבים של חוסר סיפוק) עלולה להתפתח אצלו פיקסציה וקושי ביצירת עצמאות מותאמת. - קיבעון בשלב זה יכול לבוא לידי ביטוי בבגרות בהתעסקות מוגזמת בפה (דיבור מרובה, אכילה, עישון ועוד), וכן בתלותיות מופרזת או חוסר מוכנות לחוות תלות. - **השלב האנאלי anal stage**(גיל 1 עד 3) - היצריות ממוקדת בפי הטבעת - הקונפליקט המרכזי בשלב זה מתייחס לשליטה. - כאשר יש חוסר הלימה בין הסביבה לילד, בין אם הסביבה מענישה מדי או מזניחה מדי, עלול להיווצר עיסוק יתר בשליטה. קיבעון בשלב זה יכול להתפתח בצורות שונות, בהתאם לדרישות הסביבה מהילד/ה. - חינוך נוקשה או מוקדם מדי להרגלי ניקיון עלולים להוביל לקיבעון אנאלי שבא לידי ביטוי באובססיביות, עקשנות, נוקשות ועיסוק מוגזם בסדר וניקיון (\"אישיות אנאלית\"). - מצד שני, חוסר במתן גבולות או הזנחה יכולים להוביל להתפתחות אישיות אימפולסיבית, מוזנחת, רשלנית, עם קושי בדחיית סיפוקים. - **השלב הפאליphallic stage** (גיל 3 עד 6) - היצריות ממוקדת באיברי המין - **תסביך אדיפוס- הי**לד מפתח אהבה כלפי ההורה מהמין האחר, בעוד ההורה מאותו המין כמוהו הופך להיות יריבו. - תסביך אלקטרה -- הקונפליקט המקביל המתרחש בקרב בנות. - התמודדות טובה עם תסביך אדיפוס מובילה להתפתחות מינית תקינה (התקה של התשוקה מההורה אל עבר בן זוג) - קיבעון בשלב האדיפאלי יכול לבוא לידי ביטוי בצורות שונות, כתלות באופן שבו הסביבה והילד/ה הגיבו לדרמה האדיפלית. - סביבה המאפשרת את מימוש התשוקה בצורה עודפת ולא שמה גבולות לילד/ה, עלולה ליצור קיבעון הנוגע לפיתוי (כיבושים מיניים, תחרותיות, או חוסר עניין מיני). לעומת זאת, סביבה שדוחה באופן מוגזם את תשוקות הילד עלולה ליצור קיבעון הנוגע לסמכות (קושי בקבלת סמכות או כניעה קיצונית לסמכות). **שלב החביון בתאוריה הפסיכואנליטית של פרויד** **שלב החביון** הוא אחד משלבי ההתפתחות הפסיכו-סקסואלית שתאר זיגמונד פרויד. הוא מתחיל בערך בגיל 6 ומסתיים עם תחילת גיל ההתבגרות. **מאפייני השלב** - **הדחקת הדחפים המיניים:** בניגוד לשלבים הקודמים, בהם הדחפים המיניים היו ממוקדים באזורים ארוגניים שונים בגוף (פה, פי הטבעת, איבר המין), בשלב החביון הדחפים הללו מודחקים. האנרגיה הליבידינלית, במקום להשקיע באזורים הארוגניים, מופנית לתחומים אחרים כמו לימוד, משחק וחברות. - **התפתחות האגו והאני העליון:** בשלב זה האגו והאני העליון ממשיכים להתפתח. הילד לומד כללים חברתיים, מפתח מצפון ומפתח את היכולת לדחות סיפוקים. - **התפתחות החברתית:** הילד מפתח עניין רב בחברים בני גילו, ולומד מיומנויות חברתיות חשובות. **חשיבות השלב** - **הכנה לגיל ההתבגרות:** שלב החביון הוא למעשה תקופת הכנה לשלב הגניטלי, בו הדחפים המיניים יתעוררו מחדש בעוצמה. - **פיתוח האישיות:** בשלב זה מתפתחים מרכיבים חשובים באישיות כמו זהות, ביטחון עצמי ויכולת להסתגל לסביבה. **קיבעון בשלב החביון** למרות שפרויד התמקד בעיקר בקיבעון בשלבים המוקדמים יותר, ישנם תיאורטיקנים הטוענים כי גם בשלב החביון קיבעון עלול להתרחש. קיבעון בשלב זה עלול להתבטא ב: - **קושי ביצירת קשרים חברתיים:** ילדים שנקבעו בשלב זה עלולים להתקשות ביצירת קשרים עמוקים עם בני גילם, או להעדיף בידוד חברתי. - **קושי בלמידה:** אנרגיה ליבידינלית שלא הושקעה כראוי בלימוד עלולה להוביל לקשיים אקדמיים. - **בעיות בהתמודדות עם סמכות:** ילדים שנקבעו בשלב זה עלולים להתקשות לקבל סמכות או להפגין מרדנות. **לסיכום,** שלב החביון הוא תקופה חשובה בהתפתחות האישיות, בה הילד לומד, משחק ומפתח מיומנויות חברתיות. ההבנה של שלב זה עוזרת לנו להבין טוב יותר את התנהגותם של ילדים ומבוגרים. - **השלב הגניטאלי- הבוגר genital stage** (12+) - האזור הארוגני הוא איבר המין - בשלב זה מתפתחת המיניות כפי שאנו מכירים אותה בבגרות - סביב גיל ההתבגרות מתחילים קשרים עם בני/ בנות המין השני ומי שמגיע לשלב זה מפתח התנהגות מינית תקינה. - פרויד טען כי שלב זה ממשיך את השלב האדיפאלי, אך בצורה בוגרת יותר. כעת המיניות ממוקדת באנשים אחרים, שיכולים גם לפי הנורמות להוות מוקד משיכה ראוי. מנגנוני הגנה