שיטות מחקר: דפנה קריב סמסטר א. PDF

‫שיטות מחקר – דפנה קריב – שיעור ‪13.11.24 1‬‬ ‫‪FIVE CRITERIA OF AN ACADEMIC TEXT‬‬ ‫‪.1‬מי הכותב )‪ – (author‬תמיד צריך להיות מתוך אוניברסיטה מסוימת‪ ,‬מכון מחקר וכו‪.‬זה נותן‬ ‫המון בסיס ‪ /‬תשתית שאפשר להאמין בה‪.‬אם הכותבים הם כל מיני משפיענים וכו צריך לתהות‬ ‫אם באמת אפשר...

‫שיטות מחקר – דפנה קריב – שיעור ‪13.11.24 1‬‬ ‫‪FIVE CRITERIA OF AN ACADEMIC TEXT‬‬ ‫‪.1‬מי הכותב )‪ – (author‬תמיד צריך להיות מתוך אוניברסיטה מסוימת‪ ,‬מכון מחקר וכו‪.‬זה נותן‬ ‫המון בסיס ‪ /‬תשתית שאפשר להאמין בה‪.‬אם הכותבים הם כל מיני משפיענים וכו צריך לתהות‬ ‫אם באמת אפשר לסמוך‪.‬עדיף שלכותב יהיה תואר גבוה באוניברסיטה‪.‬רישום הכותבים חייב‬ ‫להיות בסתר אלפביתי ‪ /‬לפי מעמד מקצועי (ותק‪ ,‬יוזם ופריון) ‪ /‬את שמות החוקרים כותבים‬ ‫בהתאם לתרומה למחקר‪.‬‬ ‫‪.2‬מהי השפה )‪ – (language‬השפה צריכה להיות פורמלית‪ ,‬גבוהה‪ ,‬מקצועית ולא אישית לא‬ ‫שואלים את הדעה שלנו ואין כל צורך בלכתוב ״אני מאמין״‪ ,‬״אני חושב ש״‪.‬דעות רושמים‬ ‫בבלוגים‪ ,‬פוסטים וכיוצא בזה‪.‬שפה שהיא לא שיפוטית‪.‬שואלים על המחקר‪.‬הכתיבה באנגלית‬ ‫היא כתיבה שהיא כמו עברית תנכי״ת ; שפה מאוד גבוהה ועשירה‪.‬בנוסף‪ ,‬אסור לחזור על עצמנו‪.‬‬ ‫כתבנו משפט פעם אחת ולא רושמים אותו שוב‪.‬המאמר הוא מאוד מתומצת וחסכני‪.‬כל ארגומנט‬ ‫פעם אחת‪.‬מעבר לכך למחקר אסור להיות שיפוטי ואובייקטיבי‪.‬‬ ‫‪.3‬הפניה )‪ – (reference‬ההפניות מתפקדות בתור ביבליוגרפי וצריכות להיות אמינות ותקיפות‪.‬דרך‬ ‫להיות אוביקטיביים‪.‬כתבי עת נחשבים לדוחות לא אקדמיים ובשל כך תמיד נמצא אותם בסוף‬ ‫המאמר‪.‬סידור המחקרים המופיעים במאמר לפי ‪ ABC‬זה יכול להיות ככתב עת מדורג ‪(Google‬‬ ‫)‪ , scholar‬מבקשים ממנו להראות לנו כל מחקר שעושה חיבור בין הנושאים שאנחנו מדברים‬ ‫עליהם‪.‬כמו כל דבר יש דירוג לכתבי עת‪.‬הכי טוב בתחומנו ״‪cademy of management‬״‪.‬ישנו‬ ‫תהליך מורכב שבכל כתב עת יש מישהו שמארגן אותו ביחד עם צוות שמעריך כל מאמר ומאמר‪.‬‬ ‫נכון להיום יש אפליה למאמרים של ישראלים‪.‬תיאורטית אפשר לנקוט אפליה‪.‬מה שהעורך עושה‬ ‫אם לא מעוניין באפליה הוא מזמין שני מעריכים שיקראו את המאמר ללא ידיעת שם הכותב והם‬ ‫אמורים להגיד האם לקבל או לא לקבל אותו ואם כן מקבלים אילו תיקונים צריך לעשות בו‪.‬‬ ‫( כשאנחנו קוראים מחקרים אנחנו קוראים את מה שיותר מעניין אותנו ולא את כל מה שיש‪.‬אפשר‬ ‫לסכם אותם ב‪(.ChatGPT‬דרך מרכז האישי – נכנסים למאגרי מידע אלקטרוניים – מאגרי מידע‬ ‫לפי א‪-‬ב – הולכים ב‪ g‬ל״‪google scholar‬״‪.‬שם אפשר לבדוק נושאים יזמיים שמעניינים אותנו‬ ‫ולקבל כל מיני מאמרים בתחום)‪.‬‬  ‫שיעור ‪20.11.24 – 2‬‬ ‫חזרה על השיעור האחרון‪ :‬חשוב לזכור את חמש הקטגוריות על מנת לוודא שאנחנו עוסקים במחקר‪.‬‬ ‫‪.1‬חשוב שכותב המאמר יהיה ממוסד אקדמי ‪ /‬ממכון מחקר וכו על מנת שהמאמר יהיה מהימן מספיק‪.‬‬ ‫‪.2‬ישנה שפה מסוימת שצריכה להיות קצת מרוחקת‪ ,‬מאוד אובייקטיבית‪ ,‬ללא חזרה על הדברים‬ ‫מספר פעמים‪.‬שפה עשירה וגבוהה – שפה מחקרית‪.‬‬ ‫‪.3‬רשימה ביבליוגרפית – הבנה איך בודקים את הרשימה עצמה‪.‬אנחנו לא יכולים להגיד משהו שזה‬ ‫״לנו נראה״‪.‬אם זה נראה לנו אפשר לכתוב על זה ספר למשל אבל לא מאמר‪.‬לנו כחוקרים צריך‬ ‫להיות ביסוס במחקרי אמיתיים ותקפים שעשו לפנינו‪.‬‬ ‫‪FIVE CRITERIA – CONTINUE‬‬ ‫‪.4‬תוכן‪ :‬התוכן אומר בהכרח שהמחקר חייב להיות על בעיה מסוימת‪.‬בנוסף‪ ,‬יש צורך בהצגת הקשר‬ ‫של הבעיה לספרות הקיימת (כי אולי מציים בעיה שנפתרה כבר)‪ ,‬סיכום שלי של המחקר (מתחבר‬ ‫להפניה כי בכל סיכום צריך לשים בסוגריים את המאמר שעליו מדובר)‪.‬‬ ‫בנוסף נעשית מתודולוגיה‪ :‬איך עושים = מראיינים אנשים‪ ,‬מעבירים שאלונים‪ ,‬אני רושמת איך‬ ‫אני הולכת לעשות את זה (אפילו בכמויות‪ :‬אני הולכת לראיין ‪ 50‬אנשים‪.)...‬מתבצע ניתוח נתונים‬ ‫ורישום של הניתוח ולבסוף נעשה דיון על אותם הניתוחים‪.‬המקום היחידי שבו קול כותב המאמר‬ ‫נשמע הוא בדיון שנעשה לאחר ניתוח הנתונים‪.‬‬ ‫‪.5‬המבנה‪ :‬בהכרח צריך להיות מובנה בצורה מסוימת‪:‬‬ ‫אנחנו מביאים מבוא למאמר המחקרי שלנו‪ ,‬מציגים שיטות‪ ,‬מקבלים תוצאות ומנתחים אותן ולבסוף‬ ‫מקיימים דיון על מסקנות המחקר והתוצאות שלו‪.‬‬  ‫נקודות חשובות לכתיבת תוכן ומבנה‪:‬‬ ‫מדור מבוא‬ ‫‪.1‬הבעיה‬ ‫‪.2‬שילוב בתוך מדע נוכחי‬ ‫‪.3‬סיכום ידע ופער אקדמאי נוכחי בבעיה‪.‬‬ ‫מדור שיטות‬ ‫‪.1‬איך מתנהל המחקר‬ ‫מדור תוצאות‬ ‫‪.1‬ממצאים חשובים‬ ‫סעיף דיון‪/‬סיכום‬ ‫‪.1‬משמעות ממצאים‬ ‫‪.2‬השלכות וחשיבות של הממצאים‬  ‫‪THE STAGES OF EMPIRICAL ACADEMIC RESEARCH‬‬ ‫‪7 STEPS‬‬ ‫סקירה ספרותית אקדמית‪ :‬פלטפורמת ידע שעליה מבוסס המחקר‪.‬הסקירה מצדיקה את חשיבות‬ ‫‪.1‬‬ ‫המחקר‪.‬‬ ‫ניסוח‪ :‬שאלת מחקר והשערות – מקורות שונים אבל תמיד חובה לכלול סקירה אקדמית‬ ‫‪.2‬‬ ‫עיצוב‪ :‬ניסוי איכותי כמותי‬ ‫‪.3‬‬ ‫שיטת מחקר תכנון‪ :‬מדגם‪ ,‬כלים ונוהל‬ ‫‪.4‬‬ ‫איסוף נתונים‬ ‫‪.5‬‬ ‫ניתוח איכותי כמותי‬ ‫‪.6‬‬ ‫מסקנות‪ :‬השלכה והגבלות‬ ‫‪.7‬‬ ‫איך בונים שאלת מחקר?‬ ‫שאלת מחקר לדוגמא – איך השכירים בארה״ב הסתדרו עם ממשל חדש? מישהי שעובדת עם מלאי מוצרים‬ ‫ועולה לה השאלה מה קורה בתפקיד בתוך ומעבר למלאי המוצרים? אם אני בעלת מפעל לקמח – מי משתמש‬ ‫בקמח ובאילו סוגים‪ ,‬באיזה מיקום באוכלוסיה וכו? מה השפעות של מלאים על פיתוחים בחברה ‪ /‬על המצב‬ ‫הכלכלי שלה? מה המשמעות של עיסוק בנדלן כשהשוק אינו יציב?‬ ‫שאלת מחקר דבר ראשון מחויבת להגיע עם סימן שאלה‪.‬הדבר השני המשמעותי שחייב להיות בשאלת‬ ‫המחקר הוא משתנים‪.‬אי אפשר להגיד ״האם הקיר לבן? ״ אין לנו משתנים פה‪.‬אנחנו צריכים שאלות על‬ ‫דברים שמראש יש סיכוי שהם ישתנו כמו שאלות על מגדר או על שביעות רצון‪.‬יש לוודא שבשאלת המחקר‬ ‫ישנן מילים שאינן חד משמעיות ויכולות להשתנות‪.‬‬ ‫אפשר לשאול מספר שאלות באותו המחקר ‪ /‬המאמר‪.‬‬ ‫איך אנחנו מצליחים להגיע לשאלות מחקר משמעותיות?‬ ‫מומחים‬ ‫‪.1‬‬ ‫דרך מדיה כמו עיתון ‪THE MARKER‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫התנסויות‪.‬כמו דברים שקורים לנו בעבודה למשל‪.‬ברצונות להיות יזם‪ ,‬חששות‪ ,‬פחדים‪...‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫תשוקה לנושא‬ ‫‪.4‬‬ ‫ספרות מחקרית קיימת‪.‬קריאת דברים מהספרות המחקרית וחקירה דרך עניין בצורה מעט אחרת‬ ‫‪.5‬‬ ‫מהמקור‪.‬‬  ‫שיעור – ‪27.11.24 – 3‬‬ ‫‪RESEARCH QUESTIONS LEAD TO HYPOTHESES‬‬ ‫האם השאלה ״מה שלומכם? ״ היא שאלת מחקר? לא‪.‬למה זו לא שאלת מחקר‪ :‬שאלת מחקר לא יכולה‬ ‫להיות שאלה שתביא אותנו לתשובות לא אובייקטיביות‪.‬בשאלת מחקר צריך שיהיו שני משתנים נוספים –‬ ‫אנחנו צריכים להבין מה בעצם שואלים אותנו‪ ,‬איפה הקשר בין הדברים ומה בעצם רוצים לדעת כדי שזה‬ ‫יהיה אובייקטיבי ושאוכל ליצור היפותזות‪.‬‬ ‫שאלת מחקר לא יכולה להיות כל שאלה שבסופה יש סימן שאלה‪.‬‬ ‫נקודות חשובות שצריך לזכור‪:‬‬ ‫דבר ראשון שצריך להיות הוא שההשערה תהיה בהלימה לשאלה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫דבר שני שמאוד חשוב בהשערות המחקר – מחקר הוא מאוד חסכני‪.‬אסור להגיד פעמיים ולחזור‬ ‫‪-‬‬ ‫על עצמנו למשל‪.‬אותו דבר לגבי השערות המחקר‪.‬אסור שהיא תחזור על עצמה גם אם במילים‬ ‫אחרות‪.‬‬ ‫כיצד אנחנו מוכיחים באופן אמפירי {נסיוני‪.‬מבוסס על ניסויים ולא על ניחוש אקראי} את ההשערות שלנו?‬ ‫‪.1‬טכניקת גיוס ודגימה מתאימות‪ :‬למשל‪ ,‬ללא השפעות מבלבלות‬ ‫‪.2‬כלפי תקפים ומהימנים להערכת משתנים ספציפיים (יש לקבוע לפי גישות כמותיות או איכותיות)‬ ‫‪.3‬הליך מניפולציה או נטורליסטית‪ :‬הקצאה אקראית של מדגם וכו‪.‬‬ ‫כשאנחנו אוספים מידע אנחנו צריכים לבצע ניסויים‪ ,‬שאלונים‪ ,‬ראיונות ותצפית‪.‬‬ ‫בניתוח הנתונים אנחנו נאמת האם הממצאים תומכים או דוחים את ההשערה שלנו‪.‬אנחנו נוודא‬ ‫‪-‬‬ ‫אם הממצאים משמעותיים‪ ,‬מהימנים ותקפים (כמו ב״חמש אצבעות״ בתוכן שחייב להיות אמין‬ ‫ותקיף‪).‬‬ ‫אנחנו חייבים שתהיה פרשנות מדעית לתוצאות‪.‬חשוב להשוות את הממצאים שלנו לסקירת‬ ‫‪-‬‬ ‫הספרות ולהבין מהן ההשלכות התיאורטיות והמעשיות?‬ ‫חובה לבצע מחקר עתידי ולבדוק מגבלות בהליך המחקר‪.‬‬ ‫‪-‬‬  ‫על מנת להוכיח ששאלה מסוימת היא שאלת מחקר עלינו לוודא שמתקיימים מספר דברים‪:‬‬ ‫‪RESEARCH QUESTIONS‬‬ ‫‪WHAT \ HOW \ WHY‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪What: seeks to identify or describe‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪How: examines processes or relationships‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪Why: investigates causes or explanations‬‬ ‫אנחנו רוצים להבין מה בעצם אנחנו צריכים לחקור‪.‬שאלה שדוחפת אותי לחשוב‪ ,‬איזה סוג של‬ ‫קשרים מעניינים אותי ולחקור את הסיבות או ההסברים‪.‬‬ ‫‪SUBJECT‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪The main phenomenon, behavior or issue being studied‬‬ ‫חשוב להבין את התופעה שעליה המחקר מדבר‪ ,‬את ההתנהגות או את הנושאים העיקריים‪.‬‬ ‫‪CONTEXT‬‬ ‫‪-‬‬ ‫)‪Temporal (when‬‬ ‫‪-‬‬ ‫)‪Spatial (where‬‬ ‫‪-‬‬ ‫)‪Situational (under what conditions‬‬ ‫צריך להבין את ההקשר שבמחקר‪.‬מאיזה זמן‪ ,‬מאיזה מרחב ובאילו תנאים‪.‬‬ ‫‪POPULATION‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪Who or what is being studied‬‬ ‫אנחנו צריכים להבין במחקר על מי או על מה אנחנו מדברים‪.‬‬  ‫‪EXAMPLES‬‬ ‫בטבלה הנ״ל יש לנו מחקרים שנעשו בתחומים מסוימים ולידם יש את שאלת המחקר שעליה ביססו את‬ ‫המחקר (שיעורי הבית הם לקרוא את הטבלה ולהבין על מי אנחנו מדברים‪ ,‬מה מעניין פה ואיך בעצם שאלת‬ ‫המחקר מתקשרת לנושא עצמו)‪.‬‬ ‫מתוך שאלת מחקר אנחנו מוציאים השערות מחקר‪.‬‬ ‫השערות המחקר לוקחות את שאלת המחקר שהיא קצת יותר כללית ומפרקות אותה להיגדים‪.‬בנוסף‪ ,‬שם‬ ‫צריך להיות יותר מאורגנים ומדויקים מבחינת הרכיבים שנמצאים בתוך שאלת המחקר‪.‬‬  ‫‪RESEARCH HYPOTHESES‬‬ ‫‪VARIABLES‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪Independent variable(s): the factor you think causes an effect‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪Dependent variable(s): the outcome you expect to observe.‬‬ ‫)‪RELATIONSHIPS (critical‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪The proposed connection between variables‬‬ ‫‪-‬‬ ‫)‪Direction of the relationship (positive\negative‬‬ ‫‪POPULATION‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪The specific group to which the hypothesis applies‬‬ ‫‪MEASURABILITY‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪Observable\testable elements‬‬ ‫משתנה תלוי – המשתנה המשמעותי שלנו‪.‬אותו אנחנו רוצים לבדוק‪.‬מעניינת אותי שביעות הרצון‪,‬‬ ‫הביצועים וכיוצ״ב‬ ‫משתנה בלתי תלוי – נמצא לקישוט‪.‬משתנה שאנחנו מניחים שהוא יוצר את השינוי במשתנה התלוי‪.‬הוא‬ ‫מעלה‪ ,‬מוריד וכו‪.‬לעתים אנחנו לא יודעים באיזה כיוון‪.‬‬ ‫כדי שזו תהיה השערה אני חייבת להניח שישנם משתנים שונים שמשפיעים עליו‪.‬‬ ‫בהשערה אני חייבת שתמיד יהיו רק משתנים כמו רצף של משהו‪.‬לא שאלה של כן ולא זו שאלה שיש בה‬ ‫יותר ״בשר״‪.‬יותר מושגים עם וריאציות שכשאני מכניסה רכיב מסוים המשתנה שאותו אני בודקת‬ ‫יעלה‪/‬ירד וכולי‪.‬‬  ‫‪04.12.2024‬‬ ‫שני הליכים נוספים משמעותיים בתהליך הכולל‬ ‫‪ – MEDIATOR.1‬משתנה מתווך = משתנה המסביר את המנגנון ‪ /‬התהליך שדרכו משתנה בלתי‬ ‫תלוי משפיע על משתנה בלתי תלוי (דוגמא‪ – beehero :‬האם ניתור של כוורות משפיע על תבואת‬ ‫השדה‪.‬משתנה מתווך יגיד שהניתור זה לא המשפיע אלא המתווך הוא התמקצעות בטכנולוגיות‬ ‫חוואיות‪.‬ככל שיש יותר ניתורים זה משפיע על יותר התמקצעות‪.‬ההתמקצעות משפיעה על העלייה‬ ‫בתנועת השדה) ‪.‬לימודי יזמות משפיעים על תחושת מסוגלות והתחושה הזו משפיעה על שאיפות‬ ‫יזמיות‪.‬לכן‪ ,‬הקשר בין יזמות ושאיפות יזמיות עוברות דרך תחושת מסוגלות‬ ‫‪ – MODERATOR.2‬משתנה ממתן = משתנה המצביע על חוזק או כיוון הקשר בין משתנה תלוי‬ ‫למשתנה בלתי תלוי‪.‬הוא עונה ״מתי ״ או ״באילו תנאים״ מתרחשת ההשפעה‪.‬אין בהכרח קשר‬ ‫סיבתי לאף אחד מהמשתנה‪.‬יכול לחזק ‪ /‬להחליש ‪ /‬להפוך את הקשר‪.‬‬ ‫(מתייחסים לאוכלוסייה מסוימת או לבעלי אפיון מסוים שהאפיון הוא תנאי לקיום של קשר בין‬ ‫משתנה תלוי ובלתי תלוי‪.‬למשל‪ ,‬חינוך ליזמות לעומת חינוך לדברים אחרים‪ ,‬משפיע על הרצון‬ ‫להיות יזם‪.‬משתנה ממתן יגיד שלא בהכרח‪.‬צריך לבדוק עד כמה יש למישהו את הרצון לקחת‬ ‫סיכונים‪.‬יכול להיות שמי שיש לו רצון לקחת סיכונים אז החינוך ליזמות ישפיע‪.‬השפעת לימודי‬ ‫היזמות תלויה בנטייה לקחת סיכונים‪.‬‬ ‫איכות נתפסת כמתווך בקשר בין פרסום והתנהגות רכישת מוצר‪ ,‬כך שהשפעת הפרסום על‬ ‫ ‬ ‫רכישת מוצר מוסברת באמצעות איכות נתפסת‪.‬‬ ‫אמון מתווך את הקשר בין אוריינות פיננסית להחלטות השקעה כך שהשפעת האוריינות‬ ‫ ‬ ‫הפיננסית על החלטות השקעה מוסברות באמצעות אמון‪.‬‬ ‫מנחה‬ ‫ הקשר בין מחיר לרכישות של מוצר כלשהו מתמתן על ידי העדפת טעם‪ ,‬כך שהשפעת המחיר‬ ‫חלשה יותר עבור צרכנים בעלי העדפות טעם חזקות‪.‬‬ ‫ הקשר בין חדשות השוק והחלטות השקעה מותנה על ידי תיאבון סיכון כך שההשפעה חזקה‬ ‫יותר בעבור אנשים עם תיאבון סיכון גבוה יותר‪.‬‬ ‫עבודת כיתה‬ ‫‪ 10.1‬דק ראשונות עבודה פרטנית באתר על טקסט שאינו מחקרי אבל צריך להיות על המחקר כדי‬ ‫לדעת אם אפשר להסתמך על מה שכתוב‪.‬ומכאן כל אחד רושם שאלת מחקר אחת משלו‪(.‬לקבל‬ ‫תמונה על העסק) המטרה היא ללמוד איך מחברים שיטות מחקר אקדמיות להלכה למעשה‪.‬‬ ‫‪.2‬ייצור משאלת המחקר ‪ 5‬השערות מחקר ורושמים את המשתנים (תלוי ובלתי תלוי) בכל השערת‬ ‫מחקר (מחליטים ברוב יחסי על השאלה)‬ ‫תשובות לעבודת כיתה‬ ‫שאלה ‪.1‬‬ ‫שיפור פריון הדבוראות באמצעות טכנולוגיות חכמות‬ ‫ ‬ ‫"כיצד שימוש בטכנולוגיות חכמות לניהול כוורות‪ ,‬כגון ‪IoT‬ו‪AI, -‬משפיע על פריון הדבוראות‬ ‫ואיכות ייצור הדבש בחוות דבורים?"‬ ‫השפעת המעקב החכם על בריאות הכוורות‬ ‫ ‬ ‫"איך מערכת המעקב החכם של ‪BeeHero‬משפיעה על בריאות הכוורות והתמודדות עם מחלות‬ ‫ופרזיטים במושבות דבורים?"‬ ‫השלכות אקולוגיות של ניהול כוורות חכם‬ ‫ ‬ ‫"כיצד שימוש בטכנולוגיות חכמות לניהול כוורות משפיע על השפעת הדבוראות על המגוון‬ ‫הביולוגי והסביבה החקלאית?"‬ ‫תועלות כלכליות לשימוש במערכות אוטומטיות בכוורות‬ ‫ ‬ ‫"מהן התועלות הכלכליות עבור חקלאים המיישמים פתרונות ניהול כוורות אוטומטיים כמו אלו‬ ‫של ‪BeeHero‬בהשוואה לשיטות דבוראות מסורתיות?"‬ ‫אימוץ טכנולוגיות לניהול כוורות בקרב דבוראים‬ ‫ ‬ ‫"מהם הגורמים המשפיעים על קבלת טכנולוגיות ניהול כוורות חכמות כמו ‪BeeHero‬בקרב‬ ‫דבוראים והחקלאים במדינות שונות?"‬  ‫שיעור מספר ‪11.12.24 – 5‬‬ ‫‪RESEARCH DESIGN‬‬ ‫‪.1‬מתווה למחקר = האסטרטגיה או התוכנית שכוללת שמתארת כיצד לאסוף‪ ,‬למדוד ולנתח נתונים‬ ‫כדי לענות על שאלות מחקר ספציפיות או לבחון השערה ביעילות‪.‬‬ ‫‪.2‬מסגרת שיטות = מסגרת ש כוללת בחירה של שיטות מחקר (שיטות איכותניות‪ ,‬כמותיות או‬ ‫מעורבות) וטכניקות כולל שיטות איסוף נתונים (למשל‪ ,‬סקרים‪ ,‬ניסויים‪ ,‬ראיונות…) וכלים‬ ‫לניתוח‪.‬‬ ‫פרמטרים חשובים למחקר‬ ‫מערך מחקר טוב מאפשר לוודא שאנחנו בודקים בדיוק את מה שהתכוונו לבדוק‪.‬‬ ‫ ‬ ‫כשקוראים מחקרים‪ ,‬מאמרים‪ ,‬בלוגים‪ ,‬פוסטים וכולי ניתן להיות יורת שיפוטיים ולראות אם‬ ‫ ‬ ‫מדובר במשהו שאפשר לסמוך עליו (תקפות)‬ ‫מהימנות – עומדת בפני עצמה‪.‬אם אשראי אנשים כמה פעמים שאלה מסוימת בנסיבות שונות‬ ‫ ‬ ‫אקבל עדיין את אותן תשובות‪.‬‬ ‫תקפות ומהימנות הם דברים חשובי שניתן להסיק מסטטיסטיקה‪.‬חשוב לדעת אותם כחלק‬ ‫ ‬ ‫מהפרמטרים על מנת לבדוק האם מחקר נאמן או לא‪.‬‬ ‫מערך מחקר הוא תבנית שמאפשרת לנו לבדוק מה צריך להיות בתוך מחקר עצמו (כמו מערך‬ ‫ ‬ ‫הכנת עוגה) ‪.‬נותן אינדיקציה של מעשים בפועל והאם תקף ומהימן‪.‬לא רק על חמשת הרכיבים‬ ‫של החמסה אלא האם המחקר הוא גם תקף ונאמן‪.‬‬ ‫‪QUANTITATIVE VS QUALITATIVE‬‬ ‫דבר ראשון שצריך לבצע במחקר הוא להגיד האם מדובר במערך מחקר כמותני (מספר) או איכותני‪.‬‬ ‫נקודה חשובה להדגשה‪ :‬אם בוחרים מחקר כמותני‪ ,‬מדובר במערך מחקר כמותני בלבד‪.‬כנ״ל אם בוחרים‬ ‫מערך מחקר איכותני‪.‬אין דבר כזה שמקבלים את שניהם ביחד‪.‬אם רוצים לקבל את שני מערכי המחקרים‬ ‫יחד איך לקחת שני מאמרים עם שני מערכי המחקר‪.‬‬ ‫מערך מחקר כמותני‬ ‫מחקר כמותני אוסף נתונים מספריים ומנתח אותם בשיטות סטטיסטיות‪.‬המחקר מייצר נתונים אמפיריים‬ ‫שניתן למדוד‪.‬נניח שיצא שוקולד חדש ואנחנו רוצים לדעת איך הוא נתפס בעיני הציבור ואת עמדות‬ ‫האנשים לגביו‪.‬אם אנחנו רוצים להתייחס לפרמטר כמותני אנחנו יכולים לשאול את הציבור‪:‬‬ ‫האם השוקולד הזה טעים לך‪ ,‬האם אנחנו מרגישים שהשוקולד הוא בריא? (שוקולד מריר וכו) או‬ ‫‪-‬‬ ‫איזה סיכוי יש שאנחנו נקנה את השוקולד הזה אפילו פעם אחת‪.‬ארגונים שואלים שאלות כאלו‬ ‫על מנת לבחון את השוק ולבדוק אם יש היתכנות של מוצר בשוק (‪ 1‬נמוך‪ 5 ,‬הכי גבוה‪.‬ככל‬ ‫שנחלק לחלקים גדולים יותר כמו ‪ 1-10‬למשל‪ ,‬זה יגרום לאנשים להתחבט עם עצמם בנושא כי‬ ‫לא תמיד השאלות הן לעומק ויש על מה לדון באופן עצמאי)‪.‬ברגע שיש לנו מספר האשליה היא‬ ‫שיש לנו את כל האמת‪.‬אולי זה לא מהימן‪.‬אין מספר שהוא אקסיומטי‪.‬‬  ‫כמותני נותן אינדיקציה של גבוה ‪ /‬בינוני ‪ /‬נמוך (‪)…1-100 / 1-10 / 1-15‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בעיית תקפות ומהימנות שיכולה להיווצר אם אדם ענה על השאלות בציונים מאוד גבוהים‬ ‫‪.1‬תקפות – קבלת מספרים רנדומליים לגמרי‪.‬מכאן‪ ,‬מישהו שרוצה למכור את המוצר מסתכל על‬ ‫זה‪.‬הרבה מאוד פעמים במחקר כמותני האנליזות (הממצאים) שקיבלנו מוערכים על ידינו כעובדה‬ ‫בהתאם לתשובות הקהל‪.‬עכשיו השאלה היא האם המוצר באמת רלוונטי כמו המענה שקיבלנו‬ ‫עליו בשאלונים? יש עוד אופציות לתקלות בתקפות כמו אדם יבחר הכל ‪ 1‬או הכל ‪ 5‬מה שיוריד‬ ‫או יעלה את הממוצע משמעותית‪.‬על מנת לוודא נלך לאוכלוסיות אחרות ונשאל את אותן השאלות‬ ‫באופן אחר ממה ששאלנו קודם כמו באופן רנדומלי‪ ,‬בסופר בעמדות וכולי‪.‬מכאן אנחנו שואלים‬ ‫עוד אוכלוסיות ותוהים האם מדובר במשהו שרואים באותו הזמן והאם כולם עונים אותו דבר‬ ‫ומכאן עוברים למהימנות‪.‬תקפות מתייחסת להאם בדקתי את מה שהתכוונתי לבדוק‪.‬‬ ‫‪.2‬מהימנות – מחקר‪ ,‬מאגר מילים‪ ,‬תמונות וצלילים‪.‬הפוקוס הוא על חקר חוויות‪ ,‬דעות ועמדות‬ ‫סובייקטיביות‪.‬לרוב מתבצע דרך תצפיות וראיונות‪.‬‬ ‫במערך מחקר כמותני אנחנו יותר מרכזים שאלה ממוקדת דוך לעניין‪.‬בגדול יכולות להיות בעיות מהימנות‬ ‫ותוקף אבל אנחנו יודעים בגדול מה אנשים חושבים על מוצר כזה או אחר‪.‬אנחנו מקבלים אינדיקציה‬ ‫כמותית‪.‬נגזר לנו מכך שבמערך מחקר כמותני מאוד ממוקד וקל לנו להשיג מהימנות בו‪.‬ברגע שכל אחד‬ ‫יודע מה השאלה ויש סקאלה של מספרים ‪ /‬כמויות‪ ,‬הרבה יותר קל לקבל שחזור של הדברים‪.‬במערך מחקר‬ ‫כמותני אנחנו מגדירים איך אפשר לענות על השאלה‪.‬מאפשר לנו להעמיק בכמה רבדים‪.‬‬ ‫מערך מחקר איכותני‬ ‫מחקר איכותני אוסף מילים‪ ,‬תמונות וצלילים וההתמקדות היא בחוויה הסובייקטיבית‪ ,‬דעות ועמדות‬ ‫סובייקטיביות ולעתים קרובות דרך תצפית וראיונות‪.‬איך אנחנו אומרים את המילים ולא מה שאנחנו‬ ‫אומרים‪.‬ברגישות המילים צריך להתייחס למילים כתובות (משפטים)‪ ,‬מילים שנאמרות וגם איך שאנחנו‬ ‫רואים מולנו את הבנאדם‪.‬תמונה איכותנית – מה הבנאדם רואה לנגד עיניו‪.‬איך הוא מפרש את הסיטואציה‪.‬‬ ‫אי אפשר לקבל במערך מחקר כמותני‬ ‫שאלות למשל‪ :‬תתאר שוקולד מנטה‪ ,‬שיתוף המחשבות על הטבע הבריא של השוקולד‪ ,‬תיאור והסבר באילו‬ ‫תנאים נקנה את השוקולד…‬ ‫מערך מחקר איכותני נותן לנו עושר של מידע כולל תחושות‪ ,‬עמדות וכולי והוא מכניס לפה הרבה מדדים‬ ‫לא רלוונטיים כמו אמוציות‪ ,‬תכנים סובייקטיביים‪ ,‬דברים מעולמות אחרים‪.‬‬ ‫במערך איכותני אנחנו ממש מקבלים תיאורים‪.‬יש עושר של מידע ואנחנו מקבלים היבטים נוספים כמו קול‪,‬‬ ‫אינטונציה‪ ,‬חזרתיות‪.‬אנחנו שומעים דברים שהאדם א בהכרח יודע להגיד )‪.(HIDDEN AGENDA‬‬ ‫באיכותני כמו בכמותני יש יתרון וחיסרון‬ ‫כשאנחנו רוצים לדעת יותר תכונות‪ ,‬רגשות וכדומה אנחנו נצטרך לבצע מחקר איכותני‪.‬‬  ‫‪TYPES OF RESEARCH DESIGNS‬‬ ‫הדבר השני במערך המחקר – באיזה אופן אני מבצעת את המחקר לאחר ביצוע ההחלטה בין כמותני או‬ ‫איכותני‪.‬‬ ‫‪.1‬סקרים = הדבר כיף שבסקרים – לקחת בצק וללוש אותו כל הכיוונים‪.‬אפשר לעשות ממנו מה‬ ‫שרוצים‪.‬איך עושים את זה? הסקר נותן לנו מספרים על שאלות ואנחנו יכולים לחתוך את‬ ‫המספקים האלו בכל מיני אופנים (למדל‪ ,‬עד כמה אני מרוצה מזה שטראמפ נבחר לשלטון‬ ‫בארה״ב? אנחנו נרצה לראות למשל הבדלים בין גברים לנשים – אנחנו יכולים לחתוך את זה‬ ‫ולהוסיף רובריקת מחקר בין גברים ונשים שענו על המחקר‪.‬ניתן לקבל המון אינפורמציה כמותנית‬ ‫במספרים על המון אפשרויות)‪.‬מחוברת למערך מקר כמותני ‪100%‬‬ ‫‪.2‬ראיונות = טריקי‪.‬שאילת שאלות וקבלת תשובות‪.‬מדובר במערך יותר איכותני לכאורה‪.‬בפועל‪,‬‬ ‫יותר איכותני אבל לא רק‪.‬תלוי איך מתבצע הראיון שלי‪.‬בעצם ההתוויה שאנחנו נותנים בשאלות‬ ‫בראיון עצמו אנחנו בעצם מחליטים עבור המרואיין מה אנחנו רוצים לשמוע‪.‬אנחנו רוצים לתחם‬ ‫כמה המרואיין יכול לדבר בתוך התחום שלי‪.‬שלושה רבדים לראיון‪:‬‬ ‫‪ -‬שאלה פתוחה = אם במערך מחקר של ראיון אנחנו שואלים שאלה כללית (פתוחה) מאוד נקבל‬ ‫תשובות מגוונות וזה יהיה קשור יותר למערך מחקר איכותני‪(.‬הנה שוקולד חדש – תארו לי מה‬ ‫דעתכם עליו)‪(.‬יותר תקפות – מקבלת יותר תשובה ולא ר את מה שאני ביקשתי)‪.‬‬ ‫‪ -‬ראיון מובנה למחצה = שתפי אותי בטעמים‪.‬דוגמת שאלות שמכוונות את המרואיין‪ ,‬יוצרת מעט‬ ‫הטעייה‪.‬לצורך העניין‪ ,‬לבקש מהמרואיין להתייחס לטעם המנטה שבשוקולד‪.‬אני כן רוצה לשמוע‬ ‫את האדם והדעות שלו‪ ,‬כן רוצה לנצל את הפלטפורמה אבל גם שלא יוסיפו דברים מיותרים‪.‬‬ ‫בשאלה כזו‪ ,‬יש קשר למחצה במערך מחקר איכותני ומעלה את רמת המהימנות‪.‬לא בהכרח בחצי‬ ‫השני יהיה קשור למערך מחקר כמותני מהסיבה הפשוטה שלא יכול להיות גם וגם‪.‬אין מצב קיים‬ ‫שיהיה מערך מחקר שהוא גם כמותני וגם איכותני‪.‬אלה שני עולמות שונים‪.‬שתי מערכות שונות‬ ‫לגמרי שאין קשר ביניהן‪.‬‬ ‫‪ -‬שאלה מובנית = אין יכולת לזוז בין לבין‪.‬מצד אחד השאלות המובנות בראיון הן די דומות לשאלון‬ ‫בסך הכל אבל אנחנו לא רוצים לקבל מספר‪.‬ראינו שמדרגים את אותו הדבר באופן שונה‪.‬אנחנו‬ ‫רוצים למזער את הדבר הזה (תגיד לי כמה זה טעים לך)‪.‬מכאן נזהה את המילים‪ ,‬האינטונציה‪,‬‬ ‫הניואנסים‪.‬בנוסף‪ ,‬אולי אנשים עונים תשובה מסוימת כי אין להם כוח‪.‬כשהם עומדים מולי‪,‬‬ ‫הסבירות שיענו לי תשובה שהיא לא ממוקדת היא נמוכה‪.‬מדובר במערך מחקר של איכותני עם‬ ‫ניואנסים של איכותני (איכותני מקובץ)‬  ‫‪18/12/2024‬‬ ‫‪SESSION 6‬‬ ‫עבודת כיתה בנושא נסיונות ורעיונות – קבוצה ‪9‬‬ ‫הקבוצה נבחרה לפתח ניסוי בנושא השאלה האם עשיית כושר מעלה את רמת היצירתיות ואת הפעילות‬ ‫הקוגניטיבית‪.‬בניסוי נבחרו אנשים רנדומליים מהאוניברסיטה שלהם ניתן אובייקט מסוים‪.‬הם היו צריכים‬ ‫במשך ‪ 60‬שניות להביא כמה שיותר רעיונות שניתן לעשות עם האובייקט הנתון‪.‬לאחר מכן נשאלו האם‬ ‫הם עושים ספורט‪ ,‬ואם כן‪ ,‬כמה פעמים בשבוע‪.‬‬ ‫שאלונים שנענו‪5 :‬‬ ‫נחקר מספר ‪ 3 – 1‬רעיונות‪.‬עושה פעילות ספורטיבית בין ‪ 6‬ל ‪ 7‬פעמים בשבוע‪.‬‬ ‫נחקר מספר ‪ 8 – 2‬רעיונות‪.‬עושה פעילות ספורטיבית בין ‪ 2‬ל ‪ 3‬בשבוע‪(.‬הליכות)‬ ‫נחקר מספר ‪ 11 – 3‬רעיונות‪.‬עושה פעילות ספורטיבית כל יום (הליכות)‬ ‫נחקר מספר ‪ 6 – 4‬רעיונות‪.‬עושה פעילות ספורטיבית בין ‪ 2‬ל ‪ 3‬בשבוע (מכון‪ ,‬יוגה ופילאטיס)‬ ‫נחקר מספר ‪ 13 – 5‬רעיונות‪.‬לא מבצעת פעילות גופנית‬ ‫נקודות לשיפור‪:‬‬ ‫מצאנו שעל מנת לשאול שאלות מהסוג הזה נדרש להביא נשאלים בתנאי מעבדה ונתונים שווים‬ ‫‪-‬‬ ‫(מאותה קבוצת ייחוס ובעלי אופי דומה)‬ ‫אנו מאמינים שהיינו מקבלים תשובות חותכות יותר אם היינו מקבלים קבוצת מחקר גדולה יותר‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מסקנה‪ :‬לא מצאנו שיש קשר ברמת היצירתיות והחשיבה הקוגניטיבית בהתאם לעשיית ‪ /‬אי עשיית פעילות‬ ‫גופנית‪.‬‬  ‫‪25/12/2024‬‬ ‫‪SESSION 7‬‬ ‫‪SURVEYS‬‬ ‫השיעור מתבסס על למידת כלים וניתוחם‪.‬‬ ‫! סקר הוא מונח רחב יותר שיכול להקיף שיטות שונות לאיסוף נתונים לרבות שאלונים‪ ,‬ראיונות‪ ,‬קבוצות‬ ‫מיקוד ומחקרי תצפית‪.‬סקר ושאלון אלו שני דברים שונים‪.‬סקר הוא כל המערך המחקר הגדול שבתוכו‬ ‫אנחנו כוללים את כלי המחקר (שאלון‪ ,‬ראיון‪ ,‬ניסוי)‪.‬סקר הוא שולחן השרטוט שלנו‪.‬‬ ‫כשמערך המחקר הוא כמותני (עם כמויות) אנחנו נעדיף שאלונים‪.‬לא מלל או ראיונות‪.‬בשאלונים‬ ‫‪-‬‬ ‫אנחנו רוצים לדעת מה השפיע יותר או פחות‪(.‬לא חד משמעי)‪.‬‬ ‫הבדל בין כלי מחקר למהלך מחקר‪ :‬הסקר הוא מערך המחקר שלנו‪.‬על מנת לבצע את מהלך‬ ‫‪-‬‬ ‫המחקר יש לנו כלים שהם לדוגמה שאלון וראיון‪.‬הם מהווים ״ארגז הכלים״ שלנו לבצע מערך‬ ‫מחקר ולכן נקראים כלי מחקר‪.‬‬ ‫אחד הדברים שטועים בהם המון זה בעשיית סקר כשחברה מסוימת רוצה להוסיף ‪ /‬ליצור מוצר‬ ‫‪-‬‬ ‫מסוים בחברה‪.‬‬ ‫בתוך סקר יש לנו הרבה כלי מחקר‪.‬‬ ‫חסרונות‬ ‫יתרונות‬ ‫ מוגבל לסדר היום של‬ ‫גדולים‪:‬‬ ‫ קשקשים‬ ‫שאלונים (כלי המחקר היותר‬ ‫החוקר‪ :‬יתכן שלא‬ ‫(מדידה סטנדרטית של‬ ‫פופולארי‪ ,‬יותר מראיונות‪.‬סט‬ ‫יתגלו נושאים חשובים‬ ‫שמודדות‬ ‫תופעות‬ ‫של שאלות שמטרתן באופן‬ ‫שהמשתתפים חושבים‬ ‫הסכמה‪ ,‬עמדות וכו)‪.‬‬ ‫כוללני ולא אחת אחת‪ ,‬שאנחנו‬ ‫עליהם כי החוקר הוא‬ ‫ תקן תגובות‪ :‬כל‬ ‫בודקים את כל השאלות ביחד‪,‬‬ ‫זה שקובע את השאלות‪.‬‬ ‫המשיבים נשאלים על‬ ‫לתת תשובה להשערת המחקר‬ ‫ אין דרך לזהות שאלות‬ ‫אותן שאלות באותו‬ ‫ולא לשאלת מחקר)‪.‬‬ ‫ברורות‪:‬‬ ‫שלא‬ ‫האופן מה שמבטיח‬ ‫המשתתף עלול לא‬ ‫אחידות ומאפשר ניתוח‬ ‫להבין שאלה או לפרש‬ ‫סטטיסטי קל‪.‬‬ ‫אותה באופן שונה‬ ‫ אנונימי‪ :‬מעלה סיכוי‬ ‫מכוונת החוקר‪.‬‬ ‫לתשובות כנות‪.‬במיוחד‬ ‫ אין דרך לזהות הטיות‬ ‫בנושאים רגישים‪.‬‬ ‫לא מודעות‪ :‬החוקר‬ ‫ בר השוואה‪ :‬קל‬ ‫עלול לכלות הטיות לא‬ ‫להשוואה בין קבוצות‬ ‫מודעות שמכוונות את‬ ‫שונות משום שהשאלות‬ ‫לתשובה‬ ‫המשיב‬ ‫והאופציות זהות‪.‬‬ ‫מסוימת‪.‬‬ ‫ שליטה על האופציות‬ ‫שאנחנו נותנים‪.‬אנחנו‬ ‫אלה ששואלים על‬ ‫המרווחים ואנחנו אלה‬ ‫בטווחי‬ ‫ששולטים‬ ‫התשובות‪.‬‬ ‫מספרים קטנים של‬ ‫ ‬ ‫למרואיין‬ ‫מאפשר‬ ‫ ‬ ‫ראיונות‬ ‫מתראיינים‪:‬‬ ‫אנשים‬ ‫להציע תגובות משלו‬ ‫עקב כך לא תמיד ניתן‬ ‫מבלי להיות‪ :‬חופשי‬  ‫כלל‬ ‫להכליל את‬ ‫לענות באופן פתוח‬ ‫כלל‬ ‫הממצאים על‬ ‫ולספר את חוויותיו‬ ‫האוכלוסייה‪.‬‬ ‫האישיות‪.‬‬ ‫תרבות‪:‬‬ ‫הבדלי‬ ‫ ‬ ‫מתגובות‬ ‫מושפע‬ ‫ ‬ ‫פרשנויות הקשורות‬ ‫מוגדרות‬ ‫לשפה‪.‬‬ ‫מאפשר לחוקר לאסוף‬ ‫ ‬ ‫משקף את דעות‬ ‫ ‬ ‫רעיונות‪ ,‬דעות‪ ,‬ערכים‬ ‫האוכלוסיה‬ ‫ואמונות של אנשים‬ ‫קשה להשוות‪ :‬תשובות‬ ‫ ‬ ‫לגבי נושאים מסוימים‬ ‫פתוחות ומגוונות‬ ‫נתונים עשירים יותר‪:‬‬ ‫ ‬ ‫החוקר מקבל תובנות‬ ‫מעמיקות יותר על נושא‬ ‫המחקר‪.‬‬ ‫חשוב לזכור‪ :‬כאשר מערך המחקר הוא כמותני אנחנו נעדיף שאלונים ולא ראיונות‪.‬בראיונות יהיה‬ ‫ ‬ ‫לנו קשה יותר לדבר בכמויות ומספרים כי נצטרך להוציא מכל המלל מספרים‪.‬בשאלונים אנחנו‬ ‫שואלים שאלות קונקרטיות שמובילות אותנו להתעסקות בכמויות כמו מה אנחנו אוהבים ומה‬ ‫פחות‪.‬שאלת מחקר היא יותר ספציפית‪.‬כשאנחנו מדברים לצורך העניין על מערך מחקר כמותני‬ ‫ואיכותני אנחנו אומרים שמערך כמותני דורש מאיתנו מספרים וכמויות‪.‬איכותני זה מלל‪.‬כשאנחנו‬ ‫מדברים על שאלות מחקר והשערות אנחנו אומרים שבמערך מחקר איכותני אנחנו מסתפקים‬ ‫בהשערות מחקר ובכמותני אנחנו רוצים השערות מחקר‪.‬שאלון הוא יותר כמותני‪.‬שאלה שאנחנו‬ ‫מתבקשים להגיד אם אנחנו אוהבים יותר או פחות משהו‪.‬‬ ‫סוגים של עיצוב מחקר (המשך)‬ ‫חסרונות‬ ‫יתרונות‬ ‫בביקורת‪,‬‬ ‫‪ -‬שימוש‬ ‫‪ -‬מעקב אחרי סיבה‬ ‫ניסויים (מתאים למחקרים‬ ‫מניפולציה מקשה‪.‬‬ ‫ותוצאה‪ :‬לבחון קשרים‬ ‫שבהם חשוב להוכיח קשר סיבתי‬ ‫‪ -‬יקר‪ :‬דורש משאבים‬ ‫ישירים בין משתנים‬ ‫ולשלוט במשתנים‪.‬למשל‪,‬‬ ‫רבים של כוח אדם‪,‬‬ ‫ולבדוק מה גורם למה‪.‬‬ ‫בדיקת יעילות של תרופות או‬ ‫ציוד וזמן‪.‬‬ ‫ספציפיות‬ ‫‪ -‬תוצאות‬ ‫ניתוח השפעת פרסומות‬ ‫‪ -‬בעיות אתיקה‪ :‬ישנם‬ ‫בעבור מצב מסוים‪:‬‬ ‫שבהם‬ ‫ניסויים‬ ‫מדויקות‬ ‫תוצאות‬ ‫עלולה‬ ‫המניפולציה‬ ‫למקרה‬ ‫וממוקדות‬ ‫לגרום נזק למשתתפים‬ ‫שנבדק‪.‬‬ ‫מה שמעלה סוגיות‬ ‫‪ -‬שליטה על השפעות‪:‬‬ ‫אתיות‪.‬‬ ‫החוקר שולט במשתנים‬ ‫‪ -‬תוצאות מלאכותיות‪:‬‬ ‫שונים‪ ,‬מה שמפחית את‬ ‫קרובות‬ ‫לעיתים‬ ‫ההשפעות החיצוניות‬ ‫מתקיימים‬ ‫הניסויים‬ ‫להבטיח‬ ‫ומסייע‬ ‫בתנאי מעבדה מכאן‬ ‫נובעות‬ ‫שהתוצאות‬ ‫יכולות‬ ‫שהתוצאות‬ ‫מהמניפולציה בלבד‪.‬‬ ‫להיות פחות רלוונטיות‬ ‫לעולם האמיתי (חוסר‬ ‫באקולוגיה)‬ ‫‪ -‬פרשנויות שונות של‬ ‫פשוט‪ :‬קל לביצוע‬ ‫‪-‬‬ ‫תצפית (אני משתתף או אני‬ ‫חוקר‪ :‬כל חוקר עלול‬ ‫מבחינה טכנית ולא‬ ‫הצופה) (מתאים כשרוצים להבין‬  ‫לפרש את התנהגות‬ ‫אמצעים‬ ‫דורש‬ ‫החברתית‪,‬‬ ‫הדינמיקה‬ ‫את‬ ‫הנבדקים בצורה שונה‬ ‫מורכבים‪.‬‬ ‫או‬ ‫יומיומית‬ ‫התנהגות‬ ‫מה שיכול להוביל‬ ‫בלתי תלוי בנכונות‬ ‫‪-‬‬ ‫אינטראקציה קבוצתית)‬ ‫להטיה ולחוסר עקביות‪.‬‬ ‫משיבים להשתתפות‪:‬‬ ‫נכונות חוקר משטה את‬ ‫‪-‬‬ ‫אינם‬ ‫המשתתפים‬ ‫התנהגויות המשיב‬ ‫חייבים לשתף פעולה‬ ‫‪-‬‬ ‫לדעת‬ ‫אפילו‬ ‫או‬ ‫עליהם‬ ‫שמבצעים‬ ‫מחקר‪.‬‬ ‫לא בהכרח קשור‬ ‫‪-‬‬ ‫קל לאסוף‬ ‫‪-‬‬ ‫(אידיאלי‬ ‫משניים‬ ‫נתונים‬ ‫לצרכי מחקר‪ :‬לא תמיד‬ ‫מאפשר לייצר תובנות‬ ‫‪-‬‬ ‫למחקרי מגמות‪ ,‬סקירות ספרות‬ ‫רלוונטי‬ ‫מנתונים מוקדמים‬ ‫או כשאין אפשרות לבצע איסוף‬ ‫לא תמיד ידועה איכות‬ ‫‪-‬‬ ‫נתונים באופן ישיר)‪.‬‬ ‫ייתכן‬ ‫הנתונים‪:‬‬ ‫שהנתונים חלקיים‪ ,‬לא‬ ‫מדויקים או מוטים‬ ‫וללא מידע ברור על‬ ‫האופן שבו נאספו‪.‬‬ ‫‪ 2‬סוגים של שאלונים‬ ‫‪.1‬סוף פתוח – שאלון שמועבר כמו שאלון באינטרנט להרבה אנשים למשל והם צריכים לכתוב‪.‬הכל‬ ‫נראה כמו שאלון ובסופו של דבר קרוב לוודאי אפילו שהניתוח שנעשה יהיה כמותני‪.‬אנחנו‬ ‫מציינים שורות ריקות ומבקשים מאנשים לכתוב‪.‬חלק מהשאלון הוא סוף פתוח כדי שאנשים יוכלו‬ ‫לענות בשפתם‪.‬השאלות הפתוחות יהיו כמותיות גם הן‪.‬לפעמים גם נבצע בדיקה פשוטה של‬ ‫התשובות ולא נבצע אנליזה‪.‬‬ ‫‪.2‬סוף סגור – שאלון דיכוטומי (שאלון של כן ולא)‪.‬שאלון של שאלות מרובות בחירה‪.‬למשל שאלון‬ ‫אמריקאי ‪.‬בתוך השאלון האמריקאי אנחנו מבחינים בין שני סוגים של שאלות‪.‬סוג אחד זה שאלות‬ ‫של כן לא (הדיכוטומיות) ושאלות של רצף שבהן עונים יותר על הכמויות‪.‬הרבה פעמים על מנת‬ ‫לקבל אומדן‪.‬‬  ‫שאלונים‪ :‬הימנעות מהטיות (ממה חשוב להימנע ואיך לשאול את השאלות)‬ ‫הימנעות מ‪:‬‬ ‫שאלת הלוואות‬ ‫‪-‬‬ ‫שאלות טוענות המרמזות על הנחה‬ ‫‪-‬‬ ‫שאלות כפולות ‪ /‬שליליות כפולות‬ ‫‪-‬‬ ‫שאלות מעורפלות‬ ‫‪-‬‬ ‫שימוש בז׳רגון מקצועי ‪ /‬תרבותי‬ ‫‪-‬‬ ‫סולמות לא תואמים ‪ /‬אפשרויות תגובה גרועות‬ ‫‪-‬‬ ‫אפשרויות מוטות‬ ‫‪-‬‬ ‫איך לשאול‪:‬‬ ‫שאלות ברורות‬ ‫‪-‬‬ ‫שאלות קצרות‬ ‫‪-‬‬ ‫וידוא קנה מידה מתאים לשאלות‬ ‫‪-‬‬ ‫איזון בין שאלות ואפשרויות‬ ‫‪-‬‬ ‫חד פעמי לעומת עיצובי לימוד אורכיים‬ ‫חד פעמי (טיימר אחד)‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪.1‬עיצוב אורך – קבוצה בודדת של משתתפים ממלאת את אותו שאלון במהלך הזמן‪.‬‬ ‫‪.2‬עיצוב חתך – אותו שאלון שממולא על ידי מספר קבוצות בו זמנית‬  ‫הרעיון הוא שדרך זה נוכל לעשות חישובים סטטיסטיים‪.‬‬ ‫ראיונות‬ ‫מבנים של ראיונות‬ ‫חסרונות‬ ‫יתרונות‬ ‫סוגי ראיונות‬ ‫‪ -‬שאלות צריכות פיתוח‪,‬‬ ‫‪ -‬מעודד שיקוף וחקירה‬ ‫ראיון מובנה למחצה (מתאים‬ ‫בקירה ובדיקה לפני‬ ‫של מידע מעמיק יותר‬ ‫כשנדרש מידע מעמיק אך יש‬ ‫יישום שלהן‬ ‫על ידי שאלות המשך‬ ‫רצון לשמור על גמישות)‪.‬‬ ‫‪ -‬נוטה להטיית רצונות‬ ‫‪ -‬המראיין מקבל גמישות‬ ‫חברתיים במיוחד אם‬ ‫ויכול לשאול שאלות‬ ‫הנושא רגיש‬ ‫המשך שיתאימו לנושא‬ ‫‪ -‬גוזל זמן ומשאבים כי‬ ‫תוך כדי תנועה‬ ‫דורש יותר זמן לאיסוף‬ ‫‪ -‬מעודד תקשורת דו‪-‬‬ ‫נתונים‬ ‫וניתוח‬ ‫כיוונית‪ :‬שיח פתוח בין‬ ‫לראיונות‬ ‫בהשוואה‬ ‫למרואיין‬ ‫המראיין‬ ‫מובנים‪.‬‬ ‫שמוביל להבנה טובה‬ ‫‪ -‬נדרשת הדרכה כי‬ ‫יותר של הנושא‬ ‫מסתמך על מראיין‬ ‫הנחקר‪.‬‬ ‫‪ -‬פיתוח שאלות מראש‪:‬‬ ‫‪ -‬אופציה להשוואה בין‬ ‫דורשות‬ ‫השאלות‬ ‫מחקר איכותי קודם‬ ‫פיתוח‪ ,‬בדיקה ופיילוט‬ ‫ועתידי‬ ‫לוודא שהן מתאימות‬ ‫‪ -‬הזדמנות למידת היגיון‬ ‫לנושא המחקר‪.‬‬ ‫תשובות‬ ‫מאחורי‬ ‫שניתנות‬ ‫‪ -‬מתאים לדיון בנושאים‬ ‫רגישים‬ ‫קפדניות‬ ‫בדיקות‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ -‬שאלות סטנדרטיות‬ ‫ראיון מובנה (עדיף כשהמטרה‬ ‫ופיילוט של שאלות‬ ‫וניתנות‬ ‫‪ -‬אמינות‬ ‫היא להשיג נתונים עקביים‬ ‫קשיח‬ ‫‪-‬‬ ‫לשכפול‪ :‬מבנה אחיד‬ ‫מהירים ולהבטיח השוואה קלה‬ ‫ישנו היקף מוגבל שלא‬ ‫‪-‬‬ ‫שכל‬ ‫שמבטיח‬ ‫בין המשתתפים)‪.‬‬ ‫מספק תובנות מעמיקות‬ ‫המשתתפים נשאלים‬ ‫המראיין לא יכול‬ ‫‪-‬‬ ‫מה‬ ‫זהה‬ ‫בצורה‬ ‫לשנות או להוסיף‬ ‫שמאפשר השוואה קלה‬ ‫שאלות‬ ‫ושחזור של המחקר‪.‬‬ ‫היעדר גמישות מקשה‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ -‬אין צורך בהכשרה‬ ‫על חקר נושאים בלתי‬ ‫שאילת‬ ‫(חסכוני)‪:‬‬ ‫צפויים או היבטים‬ ‫שאלות כפי שהן‪.‬‬ ‫חדשים שעולים במהלך‬ ‫‪ -‬מראיין יכול לנקות את‬ ‫הראיון‪.‬‬ ‫אי ההבנות‬ ‫‪ -‬הטיית רצונות חברתיים‬ ‫מופחתת‪ :‬אין שאלות‬ ‫פתוחות או אפשרות‬ ‫להעמיק מעבר למובנה‪.‬‬ ‫הטיית רצונות חברתיות‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ -‬מדידת תגובה לנושא‬ ‫קבוצות מיקוד (מתאים לבדיקת‬ ‫בהתאם לדעת הרוב או‬ ‫בקלות או הערכת אב‬ ‫תגובות למוצרים‪ ,‬שירותים או‬ ‫לדינמיקה הקבוצתית‪.‬‬ ‫טיפוס עיצובי‬ ‫עמדות‬ ‫ולהבנת‬ ‫מדיניות‬ ‫קבוצתיות)‪.‬‬ ‫דרישה להכשרת מנחה‬ ‫‪-‬‬ ‫חסכון בזמן על ידי‬ ‫‪-‬‬ ‫היות שיש תלות‬ ‫ראיון של מספר אנשים‬ ‫שלו‬ ‫במיומנויות‬ ‫בו זמנית‬ ‫שיחה‬ ‫בהכוונת‬ ‫הבנת צרכים שלא נענו‬ ‫‪-‬‬ ‫ובשמירה על השתתפות‬ ‫דרך השיח הקבוצתי‬ ‫מאוזנת‪.‬‬ ‫שמעודד העלאת בעיות‪,‬‬ ‫להחמיץ‬ ‫אופציה‬ ‫‪-‬‬ ‫רעיונות או תובנות‬ ‫היבטים חשובים בגלל‬ ‫שלא היו עולים בהכרח‬ ‫דינמיקה קבוצתית‬ ‫בראיון אישי‪.‬‬  ‫‪01.01.2025‬‬ ‫‪SESSION 8‬‬ ‫בש בוע שעבר דיברנו על כלי מחקר‪.‬אמרנו שיש מערך מחקר שזה סקר כמו השולחן שעליו אני שמה את‬ ‫כל המצרכים ועליו אני רוצה לאפות עוגה‪.‬בנוסף‪ ,‬אנחנו לא מתעניינים במערך המחקר אלא בכלי המחקר‪.‬‬ ‫במצרכים עצמם שמהם מכינים את העוגה‪.‬‬ ‫דיברנו על ‪ 2‬כלי מחקר (שעליהם מתמקדת העבודה) והתנסינו בהם‪.‬במבחן יכולים להיות ‪ 5‬כלי מחקר‬ ‫שעליהם ניבחן‪.‬‬ ‫הבחינה היא בחינה של שאלון סגור‪.‬יש שאלות ויש רב ברירה‪.‬‬ ‫ביתרונות ובחסרונות שרשמנו על השאלונים אנחנו נוכחים לדעת שהשאלונים משקפים לנו את‬ ‫‪-‬‬ ‫האוכלוסייה כי אין רק ממקבץ מסוים אלא אנחנו רואים הרבה אנשים‬ ‫הראיונו ת גם מקבצים יתרונות וחסרונות‪.‬ברגע שאנחנו פונים לאנשים לפי אחד משלושת סוגי‬ ‫‪-‬‬ ‫הראיונות נקבל שוני אבל בגדול יכולים לדבר ולהציף גישות שונות‪ ,‬אמונות דעות…‬ ‫בעידן של בינה מלאכותית אנחנו יכולים לשמוע ולזהות כל מיני דברים לפי המשפטים שנאמרים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בשאלון אנשים יכולים לשאול שאלות חזרה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫כשיש מדגם קטן יותר הוא הרבה פחות מייצג את האוכלוסיה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יש המון בעייתיות בשיח עצמו וגם בתרבות ונוכל למצוא מילים שונות וטרמינולוגיה שונה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אנחנו בראיונות מחפשים יותר את החלק החשיבתי והרגשי‪.‬יותר את התהליך‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בראיונות אנחנו נגיע מראש עם ידע לאיזו תשובה נרצה לקבל בסופו של דבר מבחינת המהות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אנחנו נבצע אותם על מגוון ש אלות שבראש יתנו לנו מענה אם אנשים יקנו או לא כמו התייחסות‬ ‫למחיר או עיצוב‪.‬רק השאלות האלה בלבד יצרו שאלון‪.‬בשאלות יותר פתוחות אנחנו נוכל לקבל‬ ‫תשובות יותר מורחבות ויותר מגוונות‪.‬‬ ‫ליקר – סולם של משיחים (האם אתם אוהבים שוקולד ‪ֹ )1-5‬ואנחנו בונים סולם כאילו עם מספרים‬ ‫‪-‬‬ ‫באופן כזה שכל עלייה או ירידה נעשית באופן מאוד אינטואיטיבי מאוד ברור בעבורנו‪.‬‬ ‫‪ONE TIME VS LONGITUDINAL STUDY DESIGNS‬‬ ‫כשאנחנו מדברים על שאלונים יש לנו כמה אופציות לשליחת השאלונים הללו‪.‬אנחנו קוראים לזה‬ ‫פרוצדורה‪.‬איך אנחנו בעצם מתפעלים את השאלונים‪.‬‬ ‫‪.1‬שליחה פעם אחת כמו משוב על קורס בסמסטר‪.‬רוב השאלונים הם כאלה‪.‬יש כאן חסרון שאנחנו‬ ‫מודדים גם מצב רוח‪.‬‬ ‫‪.2‬שאלון שמעבירים לאורך זמן וזה יכול לבטל מצב רוח ומזג אוויר שהשפיעו בעבר‪.‬‬ ‫אנחנו מעדיפים שיהיה שאלון שנוכל לראות בו מה קורה כשהזמן חולף‪.‬‬ ‫מטרה ‪ :1‬לבטל מצבים עכשוויים שיכולים להשפיע על המענה‪.‬‬ ‫אנחנו רו צים לאורך זמן לבטל דברים נסיבתיים‪.‬בנוסף‪ ,‬אנחנו רוצים לבדוק מה עושה הזמו‪.‬ישנם דברים‬ ‫שמבשילים אצלנו ואנחנו רואים אותם אחרת‪.‬זאת הסיבה שיש לנו אפשרות לעשות חזרה על השאלון כמה‬ ‫פעמים ולא רק פעם אחת‪.‬‬ ‫‪QUESTIONNAIRES: DOS‬‬ ‫שאילת שאלות ברורות‬ ‫‪.1‬‬ ‫שאילת שאלות קצרות‬ ‫‪.2‬‬ ‫וידוא שקנה המידה מתאים לשאלות (סקאלת משיחים רלוונטית)‬ ‫‪.3‬‬ ‫איזון בין האופציות השונות‬ ‫‪.4‬‬ ‫דוגמאות לכתיבת שאלונים‪:‬‬ ‫דברים שצריך להימנע מהם‪:‬‬ ‫שאלות מובילות‬ ‫‪.1‬‬ ‫שאלות שמרמזות על הנחה‬ ‫‪.2‬‬ ‫שאלות כפולות‬ ‫‪.3‬‬ ‫שאלות שליליות כפולות‬ ‫‪.4‬‬ ‫שאלות מעורפלות‬ ‫‪.5‬‬ ‫שימוש בז׳רגון מקצועי ‪ /‬תרבותי‬ ‫‪.6‬‬ ‫לא תואמות ‪ /‬אפשרויות תגובה גרועה‬ ‫‪.7‬‬ ‫אפשרויות מוטות‬ ‫‪.8‬‬ ‫דוגמאות שמבהירות מה אסור לעשות‪:‬‬ ‫אסור שיהיו שאלות שמוליכות אותנו מראש לתשובה כי לא נקבל תשובה אותנטית‪ ,‬היא לא תהיה‬ ‫‪-‬‬ ‫לא מהימנה ולא תקפה‪.‬‬  ‫אסור שיהיו שאלות עמוסות מדי (בתוכן או בידע)‬ ‫‪-‬‬ ‫הרבה פעמים יש בתוך השאלה עצמה רצון להכניס ידע ויש בה שני נושאים שלא קשורים אחד‬ ‫‪-‬‬ ‫לשני או עמדות שונות‪.‬שאלות שיש פעמיים שלילי – האם לא צריך בכל פעם (כלומר כן צריך?‬ ‫מה צריך?)‪.‬בקיצור לא דברים שהם לא מובנים‪.‬‬ ‫יזמים אוהבים לדבר בטרמינולוגיה יזמית‪.‬זה לא עושה אותנו יותר חכמים‪.‬יותר חכם להשתמש‬ ‫‪-‬‬ ‫במילים רגילות שכולנו מבינים באופן קצר וממוקד‪.‬‬ ‫להיזהר מכל מה שקשור בהטיות‪.‬אנשים שומרים לעצמם בראש הטיות מסוימות והחוקרים יכולים‬ ‫‪-‬‬ ‫בטעות להכניס הפניות לשם‪.‬‬  ‫‪INTERVIEWS‬‬ ‫סוגי ראיונות‪:‬‬ ‫אנחנו אומרים שיש לנו מערך מחקר ויש לנו בתוכו כלים (ראיונות ושאלונים)‬ ‫‪.1‬ניסוי‪ :‬שהוא ובודק פיזית את המחקר שלנו ואת ההשערות שלנו‬ ‫‪.2‬תצפית‪ :‬כניסה לסטארטאפ ובדיקה מה קורה שם (דינמיקה)‪.‬לרוב כשניכנס נראה קירות כי אנשים‬ ‫עובדים מהבית‪.‬ב דרך כלל התצפית מתקיימת על אירוע מסוים כמו ישיבת צוות או קשר עם‬ ‫משקיע‪.‬‬ ‫‪.3‬חומרים לא אקדמיים‪ :‬דוחות‪ ,‬פוסטים‪ ,‬בלוגים‪ ,‬דאטה משנית ואנחנו נגיד מה אנחנו שומעים‬ ‫שאנשים אומרים אחד על השני ומה הן הסטטיסטיקות‪..‬ניקח כל מה שיש בסושיאל ובעיתונות ואז‬ ‫מנתחים‪.‬‬  ‫מטלה להגשה‬ ‫אנחנו צריכים להקשיב לראיון של אביב פרנקל שעשה עם הילה (קצת יותר מ ‪ 30‬דק)‪.‬יש לנו עבודה‬ ‫יצירתית‪(.‬יש ממש תבניות שצריך לעבוד לפיהן)‪.‬‬ ‫כתיבת שאלת מחקר (מה בהכרח יהיה בה‪ :‬סימן שאלה‪ ,‬משתנה תלוי ובלתי תלוי ומשתנה מתקרב)‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫רציך להיזהר מה‪.AI‬כותבים את השאלה בתבנית (קשורה למה שהילה דיברה‪.‬ללכת אחרי‬ ‫התשוקה שלנו ומה באמת מעניין אותנו ממה שאמרה בשאלון)‪.‬‬ ‫לקחת את שלושת המשתנים ולהציב אותם באופן נכון בטבלה‪.‬מה אנחנו בודקים במשתנים?‬ ‫‪.2‬‬ ‫שתהיה הלימה בין השאלה לבין המשתנה התלוי‪.‬אחד תלוי בשני‪.‬מה משתנה שמשפיע באופן‬ ‫ישיר ומה משתנה שנוכחותו יכולה להגביר את הקשר בין שני המשתנים האלה או להפך‪ ,‬מה‬ ‫המשתנה שממתן‪.‬‬ ‫(‪ )2.1‬מערך מחקר – בניית מערך מחקר לשאלה שלנו‪.‬האם אנחנו בוחרים כמותני או איכותני?‬ ‫‪.3‬‬ ‫למה? לתת שתי סיבות לכך (יתרונות של מערך מחקר כמותני למשל אם בחרנו בכמותי‪ ,‬בוחרים‬ ‫שניים ומתאימים אותם לנושא שאנחנו בוחרים ולמה)‪.‬‬ ‫בחירת שאלון או רעיון וכותבים למה בחרנו (‪ 2‬יתרונות ו‪ 2‬חסרונות)‬ ‫‪.4‬‬ ‫כתיבה של ‪ DOS AND DONTS‬שלוש שאלות מחקר פתוחות וסגורות ואת הסקאלה שלהן‬ ‫‪.5‬‬ ‫(סשן ‪ )8‬לפי ליקר‪ ,‬כן ולא…‬  ‫‪08/01/2025‬‬ ‫‪SESSION 9‬‬ ‫דגשים לעבודה‬ ‫תשובות מנומקות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫ניסוי – כלי מחקר‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫רעיונות עומק בלבד – לא הגיוני‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫הכלים שיהיו במבחן – שאלונים‪ ,‬ראיונות‪ ,‬ניסוי‪ ,‬תצפיות (אני עומדת במקום מסוים ואני צופה‬ ‫‪.4‬‬ ‫במה שקורה אצל אנשים אחרים)‪ ,‬ניתוח שמיעוני (מסתכלת על דברים שכתובים בבלוגים‪,‬‬ ‫פוסטים‪ ,‬מיילים ואני מנתחת את זה‪.‬לפי הפוסטים של אחרי המלחמה אז כולם מדברים רק על‬ ‫ערכים – היזמים‪ ,‬ולפני המלחמה כולם דיברו רק על כסף)‪.‬‬ ‫דוגמא לשאלת מחקר (האם כשיש שמש בחוץ אנחנו יותר מרוכזים)‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫תקפות‪ :‬אנחנו רוצים לבדוק משהו ולוודא שמה שבדקנו זה בדיוק מה שהתכוונו לבדוק‪.‬אם אנחנו‬ ‫‪-‬‬ ‫רוצים לבדוק מצב רוח של מיש הו והאם הוא מושפע דרך זה שיש שמש אנחנו בודקים מצב רוח‬ ‫של אותו האדם כשיש שמש‪.‬‬ ‫ניסוי‬ ‫תהליך שאנחנו צריכים לתכנן מראש שבו אנחנו ממש מייצרים סיטואציה‪.‬מאחר שאת הסיטואציה אנחנו‬ ‫לא יכולים לעשות כל הזמן לכל האנשים כי יש אלמנט מניפולטיבי שקרי אנחנו חייבים לתחם אותו מראש‪,‬‬ ‫להעביר אותו ועדת אתיקה ושלא עושה נזק לאנשים‪.‬בניסוי אנשים עוברים תהליך מסוים גם אם הם‬ ‫לכאורה לא עוברים את אותו הדבר‪.‬לכן‪ ,‬צריך היות זהירים‪.‬למעשה‪ ,‬אנחנו נקלעים סיטואציה עם שתי‬ ‫הסתעפויות‪.‬‬ ‫‪.1‬אמירה לנחקרים שהם בתוך ניסוי – מורידים מעצמנו את האתיקה‪.‬כשאדם יודע שהוא תחת‬ ‫הסתכלות (ניסוי) הוא מגיע מוכן ‪.‬הוא מגיע דרוך‪.‬מצד שני זה מאפשר לאדם לקבל החלטה‪(.‬מי‬ ‫שרוצה להיות חלק שיישאר‪ ,‬מי שלא לא)‪.‬‬ ‫‪.2‬הפעלת ניסוי ללא גילוי לנחקרים שהם בניסוי – חובה לוודא שהניסוי לא ייצור לנחקרים שום‬ ‫נזק‪.‬הדבר השני מראה התנהגויות יותר אמיתיות אבל יש כאן יכולת פגיעה גבוהה יותר‬ ‫במניפולציה‪.‬‬ ‫בכל ניסוי במהותו אנחנו בונים סיטואציה מסוימת‪.‬לסיטואציה הזו קוראים בשפה המחקרית מניפולציה‪.‬‬ ‫ניסוי זה מצב שבו אנחנו מארגנים מראש סיטואציה שאנשים צריכים להתנסות בה ובה אנחנו בודקים אחד‬ ‫משני דברים‪:‬‬ ‫‪.1‬בדיקה של אותם אנשים לפני שעשו את הסיטואציה ואחריה (מניפולציה)‪.PRE POSR TEST.‬‬ ‫אני בודקת את הנחקרים לפני הסיטואציה‪ ,‬מעבירה עליהם את הסיטואציה ואז בודקת אותם אחרי‬ ‫בהתאם למחקר שלי‪ (.‬בודקת עמדות‪ ,‬יצירתיות‪ ,‬טמפרטורת גוף והכל לפי שאלת המחקר שלי‬ ‫שאני מאמינה שישתנו לאחר עשיית המניפולציה וכאן יש לנו שתי אופציות של להגיד שהם בניסוי‬ ‫או לא‪.‬אנחנו ניגש ים למחקרים שהם יעשו את הסימולציה ואנחנו בודקים את המשתנים‬ ‫שרלוונטיים לנו במחקר‪.‬אנחנו רושמים את המשתנים ואז מכניסים אותם למניפולציה)‪.‬‬ ‫יכול להיות מצב שהמניפולציה מצריכה מאיתנו משהו לכן אנחנו חייבים להגיד לנחקר‪.‬אנחנו‬ ‫רוצים לוודא שאך ורק המניפולציה גרמה לשינוי של הדברים שרצינו לבדוק‪.‬אנחנו מייצרים‬ ‫סיטואציה שנקראת בסימולציות שהיא בלתי תלויה בכלום‪.‬‬ ‫‪.2‬מערך ניסוי פשוט – ניסוי וביקורת‪.‬אפשרות אחת של שיטה פשוטה ואחת של שיטה מורכבת‪.‬‬ ‫שיטה פשוטה‬ ‫ניתן לכל נחקר כדור אחר (מג ה כדור שזה כדור חדש ואקמול‪.‬אנחנו עושים את המניפולציה ואז‬ ‫בודקים את החום של הנחקרים‪.‬מגה כדור בקבוצת ניסוי ואקמול בקבוצת ביקורת)‬ ‫שיטה פשוטה‪ :‬קביעה מראש שנותנים לאחד משהו אחד ולשני משהו אחר‪.‬‬ ‫‪.1‬בשיטה הפשוטה מראש‪ ,‬אנחנו מחליטים מי תהיה קבוצת הניסוי ומי קבוצת הביקורת‪.‬‬ ‫‪.2‬דבר נוסף‪ ,‬מראש החלטנו מה תהיה הסיטואציה‪.‬‬ ‫‪.3‬מראש המניפולציה קוראת אצל כולם באותו הזמן‪.‬‬ ‫בודקים את הדבר הנבדק בהסכמת הנחקרים‪ ,‬אני מביאה להם כלי מסוים בהסכמתם ולאחר השימוש בו‬ ‫אנחנו בודקים שוב עד שאנחנו רואים תוצאות שימוש‪.‬אנחנו בודקים את החום לכלל הנחקרים בהסכמה‪,‬‬ ‫אנחנו מביאים להם ״אקמול״ או ״מגה כדור״ בהסכמה ואז אני בודקת שוב כשהחום יורד או אחרי המתנה‬ ‫של חצי שעה עד שעה וחצי ובהתאם לזה מנתחת את הסיטואציה וכותבת אתה התוצאות‪.‬‬ ‫כאן אנחנו יכולי ם לשלוט לא רק על האם ״מגה כדור״ משפיע לעומת ״אקמול״ אלא גם בהאם אלו שלוקחים‬ ‫את ה״מגה כדור״ יש השפעה לפני ואחרי‪.‬‬ ‫אנחנו משלבים את הניסוי עם עוד כלי מחקר‪.‬עם ראיון‪ ,‬שאלון‪ ,‬ספרות שקראנו (חומר שניוני)‪/‬‬ ‫בשיטה המורכבת‪:‬‬ ‫יש בעיה בניסוי שהוא עולה המון כסף ודורש המון משאבים‪.‬‬  ‫‪15/01/25‬‬ ‫‪SESSION 10 + 11‬‬ ‫‪SCALES‬‬ ‫סולמות מדידה‬ ‫האופציות שאנחנו שמים כתשובה‪.‬אם אנחנו שואלים שאלה (בשאלון‪ ,‬בראיון‪ ,‬בניסוי‪ ,‬בקבוצות מיקוד)‬ ‫אנחנו רוצים לדעת איך אנשים יענו לנו‪.‬‬ ‫חוץ מאופציה של ראיון פתוח לגמרי כל דבר אחר מחייב אותי לדעת באיזה אופן אני רוצה שיענו לי‪ ,‬על‬ ‫אחת כמה וכמה שאנחנו מדברים על שאלונים או ראיון מובנה מובנה‪.‬‬ ‫סולמות מדידה הם חשובים‪.‬הם מבהירים לנו ואומרים לנו מראש האם אנחנו בכלל רוצים לכמת לנו את‬ ‫השאלה או לא‪.‬‬ ‫שוקולד‬ ‫נניח שאנחנו רוצים להכניס שוקולד חדש ואנחנו רוצים לעשות מחקר על שוקולד‬ ‫‪.1‬סולם שמי (מהמילה שם) – סולם נומינלי – סולם למעשה שהתשובות שאנחנו מצפים לקבל הם‬ ‫רק שמות‪.‬״איזה שוקולד אתם מעדיפים? ״ (שוקולד שחור‪/‬חלב‪/‬לבן)‪.‬בסולם נומינלי הקטגוריות‬ ‫מובחנות ואין להם סדר או דירוג מובנה‪.‬האם כחוקרים אנחנו נותנים לענות על קטגוריה אחת או‬ ‫יותר? בסולם שמי אנחנו לרוב נותנים לענות על אחד‪.‬רוצים לתפוס את הקטגוריה הכי משמעותית‪.‬‬ ‫לפעמים נותנים יותר מאחד וסטטיסטית זה יותר מורכב לבחינה‪.‬יש קטגוריות עם שמות ואין להם‬ ‫משמעות מספרית מעבר לתוכן שלהם‪.‬כן אפשרי לעשות תחשיבים סטטיסטיים פשוטים על‬ ‫קטגוריות שמיות כמו שכיחויות‪.‬‬ ‫‪.2‬סולם אורדינלי (מהמילה ‪ ,ORDINAL‬סדר) – סולם שבו אנחנו עוברים שלב‪ ,‬לא מדובר רק‬ ‫בקטגוריות אלא אופציית תשובה שנותנות סדר מסוים‪.‬בשמי‪ ,‬לא משנה הסדר שרשמנו כי אין‬ ‫לזה משמעות‪.‬בסקאלת הסדר יש משמעות לסדר ולאיך שאנחנו מארגנים את התשובות‪.‬אי אפשר‬ ‫להתייחס לתשובות כמשהו בעל משמעות כמותית אלא משהו בעל משמעות במדרגיות שלו‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬סולם ליקרט למשל מתאים לסולם סדר‪.‬אנחנו שואלים למשל ״עד כמה אתם‪/‬ן אוהבים‪/‬ות‬ ‫שוקולד? ״ ואנחנו נותנים קטגוריות (לא אוהב‪ ,‬ניטרלי‪ ,‬אוהב…) קטגוריות יש סדר משמעותי‬ ‫שמציין את מידת ההעדפה‪ ,‬אך ההבדלים ביניהם אינם ניתנים לכימות‪.‬‬ ‫‪.3‬סולם אינטרוולי (‪ ,INTERVAL‬רווח) – האינטרוולי והבא אחריו ראציו הכי פופולריים‬ ‫למחקרים כמותניים‪.‬מחקר שמתייחס יותר לאיכותני יהיה יותר שמי והאורדינלי יושב איפשהו‬ ‫באמצע‪.‬גם באינטרוולי וגם בראטיו יש משמעות למספר‪.‬אם באורדינלי עשינו סדר (אוהב‪ ,‬קצת‬ ‫אוהב‪ ,‬לא כלכך אוהב וכו) אנחנו לא יכולים לכמת את זה מספרית‪.‬בסדר ניתן לעשות טבלת‬ ‫שכיחויות‪.‬ניתן להגיד כמו בשמי (‪ 30%‬לא אוהבים‪ 20% ,‬נייטרלי וכו)‪.‬כאן יש לנו הכנת‬ ‫משמעות לקטגוריות עצמן‪.‬אנחנו לוקחים בעצם את סולם סדר ומעלים דרגה‪.‬אנחנו לוקחים את‬ ‫הסדר ומדביקים לו משמעות כמותית‪.‬אנחנו אומרים נגיד ש ‪ 100%‬זה דאגה מוחלטת לעסקת‬ ‫החטופים‪ 90%.‬זה רוב הזמן ו ‪ 10%‬מוכנה להקשיב למרצה וכן הלאה‪.‬אנחנו שותלים את‬ ‫האישיות שלנו בתוך המדרג‪.‬במדרג יש סדר כמותי בהתאם‪.‬כמו להגיד ‪ 50%‬מהכיתה חושבים‬ ‫‪ 100%‬מהזמן על העסקה‪ 50% ,‬מהכיתה חושבים על ‪ 30%‬וכן הלאה‪.‬זה לא כמו משקל או כסף‬ ‫(ששם ‪ 0‬כסף זה ‪ 0‬כסף)‪.‬כשמישהו שוקל ‪ 50‬או מרוויח ‪ 50‬שח זה ברור מה הוא אומר ומה‬ ‫המשקל שלו אבל פה זה לא ברור‪.‬האינטרוולי לוקח את הסדר ומלביש לו כמויות שיש להן היגיון‬ ‫בלעשות איתן תחשיבים מה יותר ומה פחות ובכמה‪.‬עדיין סובייקטיבי ועדיין צריך להסביר את זה‬ ‫לאנשים (‪ 0‬זה בכלל לא מקשיבים‪ 100.‬זה אך ורק ועכשיו שיכתבו איפה הם בסדר הזה)‪.‬״דרג‪/‬י‬ ‫את רמת ההתמכרות שלך לשוקולד״ (קטגוריות – סולם של ‪ 1‬עד ‪ 10‬כאשר ‪ 1‬הוא פחות מועדף‬ ‫ו ‪ 10‬הוא המועדף ביותר)‪.‬לקטגוריות יש סדר משמעותי והמרווחים ביניהן שווים‪.‬עם זאת‪ ,‬אין‬ ‫נקודת אפס אמיתית‪.‬כך שליחסים אין משמעות‪.‬שאלה למשל עד כמה אנשים יהיו מוכנים לרכב‬ ‫אלטרנטיבי מעופף? מ‪ 1‬עד ‪.5‬‬ ‫‪.4‬סולם ראציו )‪ – (RATIO‬הסולם הכי בשל‪.‬יש לו משמעות מספרית אובייקטיבית‪.‬כאן יש‬ ‫משמעות לספרה ‪ 0.0‬אנשים שהגיעו לשיעור‪ 0.‬שנים וכו‪.‬אפשר להגיד אלו השתכרו ‪ 20‬א ואלו‬ ‫‪ 40‬א משמע קבוצה ראשונה קיבלה שכר פי ‪ 2‬מהקבוצה השנייה‪.‬״מה מספר חטיפי השוקולד‬ ‫שאתם צורכים בשבוע? ״ ‪ 0-1-2-3-4-5-6‬ועוד‪.‬בסולם היחס‪ ,‬לקטגוריות יש קדנציה משמעותית‪,‬‬ ‫המרווחים ביניהם שווים ויש נקודת אפס אמיתית שמאפשרת יחסים משמעותיים‪.‬‬ ‫שאלות דוגמא בכיתה‪:‬‬ ‫‪.1‬״באיזו מידה את‪/‬ה מסכים עם ההצהרה‪ :‬הארגון שלי משקיע בחדשנות באופן עקבי לאורך‬ ‫השנים״?‬ ‫‪ -‬כלל לא מסכים‬ ‫‪ -‬מסכים מעט‬ ‫‪ -‬מסכים במידה בינוני‬ ‫‪ -‬מסכים במידה רבה‬ ‫‪ -‬מסכים מאוד‬ ‫פה מדובר בסולם אינטרוולי כי המרווחים בין המספרים שווים‪ ,‬אך לא ניתן לומר ש ״‪4‬״ הוא פי ‪ 2‬מ ״‪2‬״‪.‬‬ ‫יש כאן הלבשת כמויות שיש להן היגיון בלעשות איתן תחשיבים מה יותר ומה פחות‪.‬‬ ‫‪.2‬״מהי רמת החדשנות בארגון שלך ביחס למתחרים״?‬ ‫‪ -‬נמוכה מאוד‬ ‫‪ -‬נמוכה‬ ‫‪ -‬בינונית‬ ‫‪ -‬גבוהה‬ ‫‪ -‬גבוהה מאוד‬ ‫פה מדובר בסולם אינטרוולי גם הוא‪.‬‬  ‫‪POPULATION & SAMPLE‬‬ ‫אוכלוסייה ומדגם‬ ‫מדגם הוא תת חלוקה של אוכלוסיית המחקר שנבחרה בקפידה כדי לייצג את המאפיינים שלה‪.‬‬ ‫מדגמים‬ ‫‪.1‬מדגם אקראי – מדגם שלכאורה (לא קורה בפועל)‪ ,‬״בחירת שם מתוך הכובע״‪.‬לכל אחד מבני‬ ‫האוכלוסייה יש סיכוי שווה ‪ ,‬עצמאי וידוע להיבחר‪.‬המדגם הזה משנה כי אקראיות נותנת לי יותר‬ ‫סיכוי שאני נוגעת בדעות של כלל האוכלוסייה‪.‬מטרת המדגם זה לקחת חלק מהאוכלוסייה כדי‬ ‫להקיש רחק כך על כלל האוכלוסייה‪.‬אנחנו לא יכולים להגיע לכל הסטודנטים בכל‬ ‫האוניברסיטאות אז אנחנו לוקחים מדגם ואם הוא אקראי אז לפי חוקי ההסתברות סביר להניח‬ ‫שהוא משקף את כל האוכלוסייה שמעניינת אותי כרגע‪.‬זה ללכת על בטוח‪.‬קל יותר לעשות הכללה‬ ‫לכלל אוכלוסיה‪.‬‬ ‫‪.2‬מדגם לא אקראי – נבחר על סמך גורמים ספציפיים שאינם אקראיים‪.‬אם למשל אני לוקחת את‬ ‫כל החברים שלי במדיה ושואלת אותם יש מחקר מי רוצה לקחת חלק בו? זה לא אקראי‪.‬אנחנו‬ ‫לוקחים רפליקציה של עצמנו‪.‬למה בכל זאת לעשות מדגם לא אקראי? אם מעניין אותנו משהו‬ ‫מסוים או כשאנחנו רוצים יותר נוחות או משהו שהוא יותר אפשרי‪.‬הרבה פעמים אנחנו רוצים‬ ‫לדעת תוצאות של משהו והאוכלוסייה שיש לי הכי הרבה היתכנות להגיע אליה לשם אני פונה‪.‬‬ ‫מאפשר יותר היתכנות‪.‬‬ ‫חשוב לזכור גם את עניין העלויות‪.‬‬ ‫במדגם האקראי יש לנו מספר קטגוריות‪.‬‬ ‫‪.1‬הקטגוריה הפשוטה – המחולל ״הכובע״‪.‬מבקשת מכל העולם מי רוצה להיות חלק ממחקר מסוים‪.‬‬ ‫הרבה פעמים אנחנו משתמשים בסטטיסטיקות ממשלתיות כי יש להם יותר משאבים וכסף לאפשר‬ ‫את זה‪.‬‬ ‫‪.2‬מדגם שכבות – מדגם שבו אנחנו רוצים לבדוק למשל תכונה מסוימת‪.‬לוקחים שכבה מסוימת של‬ ‫תכונה‪.‬שכבת מצטיינים – רק את אלו שיש להם ‪ 95‬ומעלה ושם אני בוחרת באופן אקראי את מי‬ ‫אני רוצה לראיין‪.‬‬ ‫‪.3‬מדגם אשכולות – בחירת גוף מסוים שמעניין אותי כמו מפעל מסוים או אוניברסיטה מסוימת‪.‬‬ ‫אותנו מעניין לדעת אם יש שם משהו שמשפיע על מה שאנחנו מעוניינים לבדוק‪.‬בדיקת ייחודיות‬ ‫בתוך הגוף המסוים‪.‬‬ ‫ברמה הציורית‪ ,‬ניתן לעשות אילוסטרציה על מנת להבחין בין מדגם אשכולות למדגם שכבות דרך אשכול‬ ‫ענבים‪.‬מדגם אשכולות מזכיר את האשכול עצמו והענבים עצמם הם מדגם השכבות‪.‬‬ ‫מדגמים אקראיים‬ ‫‪.1‬מדגם אשכולות‬ ‫כלל האשכול עצמו‪.‬יכול להיות בית ספר מסוים‪ ,‬עיר מסוימת ואפילו מדינה מסוימת‪ ,‬ארגון מסוים‪.‬ממש‬ ‫כל האשכול עצמו‪.‬אנחנו רוצים לבדוק מה אשכול אחד שונה מהאשכול השני‪.‬למשל‪ ,‬מה בית ספר אחד‬ ‫שונה ‪ /‬דומה לבית ספר אחר‪.‬כשאנחנו לוקחים אשכול לחקירה‪ ,‬?