חוברת ריכוז מושגים לקורס שיטות מחקר PDF

‫ריכוז מושגים מרכזיים‬ ‫סדנת מחקר איכותנית‬ ‫ד"ר איילת בנאי‬  ‫מושגים שיעור ‪ :1‬חשיבה מדעית ומחקר‬ ‫אופני חקירה ואיסוף ידע (על פי צ'ארלס פירס) – ניתן להבחין בין ‪ 4‬שיטות של אופני איסוף ידע‪:‬‬ ‫‪.1‬שיטת הדבקות (‪ – )tenacity‬שיטה המבוססת על דבקותם של בני אדם באמונותיהם אודות‬...

‫ריכוז מושגים מרכזיים‬ ‫סדנת מחקר איכותנית‬ ‫ד"ר איילת בנאי‬  ‫מושגים שיעור ‪ :1‬חשיבה מדעית ומחקר‬ ‫אופני חקירה ואיסוף ידע (על פי צ'ארלס פירס) – ניתן להבחין בין ‪ 4‬שיטות של אופני איסוף ידע‪:‬‬ ‫‪.1‬שיטת הדבקות (‪ – )tenacity‬שיטה המבוססת על דבקותם של בני אדם באמונותיהם אודות‬ ‫העולם‪ ,‬וזאת מבלי להטיל ספק באמונות אלו‪.‬‬ ‫‪.2‬שיטת הסמכות (‪ – )authority‬בשיטה זו מקור הידע הוא בעל החשיבות‪.‬בני אדם בהקשר‬ ‫זה רואים ידע כבעל תוקף מתוך הסתמכותם על בעל הידע‪.‬מקור הסמכות יכול להיות מגוון‬ ‫ולכלול גם הסתמכות על בעל ידע מדעי (רופאה למשל)‪.‬‬ ‫‪.3‬שיטת האינטואיציה (‪ - (a-priori‬שיטה לפיה בני אדם מאמינים במה שנתפס בעיניהם‬ ‫כמשכנע על פי האינטואיציה שלהם‪.‬האינטואיציה מושפעת מהסביבה ומהחוויות האישיות‪.‬‬ ‫‪.4‬שיטת המדע – שיטה זו היא מושא הקורס הנוכחי‪.‬שיטה של גילוי ידע על בסיס עדויות‬ ‫אמפיריות (הניתנות לבחינה ע"י החושים)‪.‬תהליך חקירה בה האדם מוכן לגלות כי ההנחות‬ ‫עליהם הוא התבסס הן שגויות ולא בהכרח נכונות‪.‬‬ ‫חשיבה מדעית – הנכונות‪/‬האפשרות לטעות על בסיס שקילת העדויות‪.‬בהקשר של מדעי החברה‬ ‫ניתן לציין בהכללה שתי גישות מרכזיות‪:‬‬ ‫‪.1‬גישה פוזיטיביסטית – ע"פ גישה זו‪ ,‬המחקר החברתי הינו מחקר אובייקטיבי‪ ,‬בדומה למדעי‬ ‫הטבע‪.‬גישה זו מניחה שהמציאות (פוזיטיב = היש‪ ,‬הקיים) היא אובייקטיבית ואינה תלויה‬ ‫בנקודת המבט של בני האדם‪.‬מחקר נכון יכול לאתר ולחשוף את המציאות באופן מלא‬ ‫ומדויק‪.‬‬ ‫‪.2‬גישה פרשנית – ע"פ גישה זו‪ ,‬לא ניתן לערוך השוואה בין מדעי החברה למדעי הטבע‪.‬‬ ‫המציאות החברתית היא לא אובייקטיבית ומכאן שהיא תלויה בנקודות מבט של בני אדם‬ ‫בהקשרים חברתיים‪ ,‬תרבותיים ופוליטיים שונים‪.‬‬ ‫‪1‬‬  ‫מושגים שיעור ‪ :2‬גישות פוזיטיביסטיות ופרשניות‬ ‫הגישה הפוזיטיביסטית – גישה מחקרית הנשענת על זרם האמפיריציזם בפילוסופיה לפיו האדם‪,‬‬ ‫כיצור תבוני המשוחרר מאמונות תפלות ומתפיסות ספקולטיביות אודות ההוויה‪ ,‬יכול‪ ,‬באמצעות‬ ‫חושיו ובאמצעות התבוננות‪/‬תצפית שיטתית וניסוי‪ ,‬להכיר את העולם‪ ,‬האדם והחברה 'כפי שהם'‪.‬‬ ‫הנחות אלו הן שהובילו להתפתחות המטאורית של העולם החל מהמאה ה‪ 18-‬בתחומי הטכנולוגיה‪,‬‬ ‫הרפואה וכו'‪.‬יחד עם זאת‪ ,‬ההתפתחות המדעית לא תמיד הובילה לקדמה חברתית ולעיתים המדע‬ ‫שימש לדיכוי ולשכלול האלימות האנושית (למשל שימוש הטכנולוגיה ליצירת כלי נשק הרסניים)‪.‬‬ ‫היבטים שלילים אלו הולידו ספקנות וביקורת במדעי החברה והרוח אודות היכולת של הפוזיטיביזם‬ ‫להוביל לקדמה‪.‬‬ ‫ביקורת הפוזיטיביזם ‪ -‬לאור משברי המאה ה‪( 20-‬בעיקר בעקבות מלחמות העולם)‪ ,‬נולדו גישות‬ ‫ביקורתיות ביחס לגישה הפוזיטיביסטית‪.‬את הביקורת ניתן לחלק ל‪:2‬‬ ‫‪.1‬ביקורת 'פנימית' מתוך עולם מדעי הטבע – ביקורת זו קשורה בעיקר להגותם של תומס קון‬ ‫וקרל פופר ששניהם כאחד הטילו ספק משמעותי ביכולת החוקר להתבסס 'רק' על תצפית‬ ‫אמפירית‪.‬פופר ביקש להבחין בין 'מדע' ל'מדע מדומה'‪.‬במאמרו 'מדע השערות והפרכות'‬ ‫הוא שואל את השאלה המרכזית‪' :‬כיצד אנו יכולים לדעת שתיאוריה היא מדעית?' טענתו‬ ‫המפורסמת גורסת כי תיאוריה היא מדעית כאשר היא כוללת בתוכה את האפשרות‬ ‫להפרכתה ('עיקרון ההפרכה')‪.‬יישומו של 'עיקרון ההפרכה' הוא מורכב יותר במדעי החברה‪.‬‬ ‫קון‪ ,‬בספרו 'מהפכות מדעיות'‪ ,‬טוען כי לאור בחינה היסטורית של הידע המדעי נראה שהוא‬ ‫צומח לא באופן לינארי‪ ,‬ידע שנצבר ומאפשר לנו להתקדם מתפיסה אחת לתפיסה אחרת‪,‬‬ ‫אלא צומח בתוך הקשר פרדיגמטי‪.‬כך‪ ,‬ניתן לראות פרדיגמות בעלות עולם 'עובדתי' שונה‪,‬‬ ‫המתקיימות במקביל‪.‬במילים אחרות‪ ,‬את הידע חוקרים רוכשים דרך תיווכה של פרדיגמה‬ ‫על שלל הנחותיה ולא דרך תצפית אמפירית חסרת הנחות קודמות‪.‬‬ ‫‪.2‬ביקורת הצומחת מתוך עולם מדעי החברה ('תיאוריה ביקורתית') – ביקורת זו קשורה‬ ‫בעיקר להוגי אסכולת פרנקפורט שהושפעו מחשיבה מרקסיסטית ומהמשבר שהגישה‬ ‫המרקסיסטית חוותה לנוכח מלחמות העולם והתגברות הרעיון הלאומי על פני האינטרסים‬ ‫המעמדיים‪.‬אנשי אסכולת פרנקפורט עסקו בעיקר בתפיסותיהם של בני האדם את‬ ‫המציאות‪.‬במובן זה ההוויה ובני האדם אינם מציאות נתונה ואובייקטיבית‪ ,‬אלא המציאות‬ ‫היא אינטר‪-‬סובייקטיבית ובני האדם אקטיביים ביכולתם לייצר משמעות למציאות זו‬ ‫באמצעות פרשנות ומשמעות שהם מעניקים לה‪.‬התיאוריה הביקורתית היא חלק מהגישה‬ ‫הפרשנית במדעי החברה‪.‬‬ ‫‪2‬‬  ‫הגישה הפרשנית (קונסטרוקטיביסטית) – לעיתים מזוהה עם פוסט‪-‬מודרניזם‪.‬על פי הגישה‬ ‫הפרשנית‪ ,‬אין מציאות מעבר לחוויות בני האדם‪.‬אין מציאות נתונה‪' ,‬אמת אובייקטיבית'‪ ,‬שאותה ניתן‬ ‫לחקור זולת אוסף נקודות מבט של בני האדם על חייהם‪.‬חוקרים הנמנים על הגישה הפרשנית‬ ‫מבקשים להתמקד באופן שבו בני אדם מבנים את המציאות באמצעות הסיפורים וחוויותיהם‬ ‫הקונקרטיות ('הבניה חברתית')‪.‬‬ ‫‪3‬‬  ‫מושגים שיעור ‪ :3‬גישות במחקר איכותני‬ ‫מחקר כמותני – מבוסס על ‪ N‬גדול‪ ,‬קרי בחינת מספר גדול של מקרים המאפשר ניתוח סטטיסטי‪.‬‬ ‫מחקר זה בוחן כמות (‪ )quantities‬או הישנות בעיקר באמצעות מדידה מספרית של התופעה‬ ‫הנחקרת‪.‬מחקר כמותני מתאפיין בהפשטה (‪ ,)abstraction‬כלומר ניסיון ללמוד ממקרה קונקרטי על‬ ‫תופעה רחבה יותר (הכללה)‪.‬מחקר זה מבוסס לרוב על היפותזות (השערות) ביחס לסיבתיות‬ ‫ושואף להשתמש בכלי מדידה וניתוח המאפשרים את שיחזור המחקר על ידי חוקרים אחרים‪.‬‬ ‫מחקר איכותני – תחום הכולל בתוכו מגוון של גישות מחקריות שהמשותף להן הוא שהן אינן עושות‬ ‫שימוש במדידה מספרית‪.‬מחקר זה מתאפיין ב‪ N-‬קטן‪ ,‬כלומר מחקר איכותני בוחן מקרה אחד או‬ ‫מספר קטן של מקרים‪ ,‬תוך ניסיון לעמוד על איכויות (‪ )qualities‬התופעה הנחקרת באמצעות ניתוח‬ ‫מעמיק‪ ,‬מקיף ומפורט של כל מקרה‪.‬לרוב‪ ,‬מחקר איכותני לא נוטה לחפש סיבתיות בעזרת בידוד‬ ‫משתנים אלא מתמקד בהבנת המקרים והחוויות הסובייקטיביות של מושאי המחקר‪.‬יחד עם זאת‪,‬‬ ‫במדעי החברה ובעיקר בחקר הפוליטיקה‪ ,‬מקובל ליישם מערכי מחקר איכותני גם בכדי להגיע‬ ‫להסקה סיבתית‪.‬‬ ‫עיקרון ההסקה (על פי ]‪ – )King, Koehane and Verba [kkv‬מטרתו של מחקר בעל ערך‬ ‫(כמותני או איכותני) הוא הסקה (‪ )inference‬על בסיס מידע אמפירי‪.‬קיימים שני סוגי הסקה‪:‬‬ ‫‪.1‬הסקה תיאורית – על בסיס עובדות בהן צפה החוקר הוא מסיק מסקנה המתארת את המציאות‬ ‫אותה הוא חוקר‪.‬בסוג זה של הסקה אין ניסיון להסביר סיבתיות ('מדוע' או 'למה') אלא רק‬ ‫לתאר‪ ,‬על בסיס תצפית ואיסוף נתונים‪ ,‬את מושא המחקר‪.‬‬ ‫‪.2‬הסקה הסברית‪/‬סיבתית – שימוש במידע ובנתונים שנאספו על מנת להסביר את התופעה‬ ‫הנחקרת‪.‬‬ ‫היגיון ההסקה (‪ – )Logic of inference‬מעבר לעיקרון ההסקה‪ ,‬לדעת ‪ ,kkv‬למחקר ראוי‬ ‫(כמותני או איכותני) יש שלושה מאפיינים‪:‬‬ ‫‪.1‬תהליך המחקר ציבורי (נגיש וידוע) – ציבוריות הליך המחקר חשובה בכדי שיהיה ניתן לדעת על‬ ‫מה מתבססות מסקנות המחקר והאם הכלים בהם השתמשנו הם בעלי תוקף‪.‬‬ ‫‪.2‬המסקנות אינן בטוחות‪/‬מוחלטות – מחקר במדעי החברה הוא מטבעו לא מושלם ולא שלם‬ ‫ותמיד יהיה ניתן להוסיף עוד מידע או עוד נקודת מבט שהחוקר לא עסק בה‪.‬מכאן שתמיד‬ ‫יידרש מחקר נוסף בכדי לבחון את המקרים שהחוקר לא בדק ושבאפשרותם לזרות אור חדש‬ ‫שטרם נחשף במחקר‪.‬‬ ‫‪4‬‬  ‫‪'.3‬השיטה היא התוכן' – השיטה בה השתמש החוקר היא זו הנותנת את התוקף המדעי למחקר‬ ‫ומבחינה אותו מצורות אחרות של איסוף ידע‪.‬‬ ‫ביקורת אודות עיקרון‪/‬היגיון ההסקה – יש הטוענים כי למחקר האיכותני היגיון משלו ודרך ייחודית‬ ‫משלו להסיק מסקנות שלא בהכרח מתוך קשר בין משתנים‪.‬זאת ועוד‪ ,‬הניסיון למצוא מכנה משותף‬ ‫בין מחקר כמותני לאיכותני (כפי שטוענים ‪ )kkv‬הוא למעשה ניסיון להחיל את ההיגיון של מחקר‬ ‫כמותני על איכותני‪.‬במובן זה יש כאן ניסיון להמעיט בייחודיות ובמובחנות של כל שיטת מחקר‬ ‫ובעיקר ראיית המחקר האיכותני כפחות מדעי עד כי נדרשת התאמה שלו למחקר הכמותני‪.‬‬ ‫‪5‬‬  ‫מושגים שיעור ‪ :4‬מערך מחקר‬ ‫מערך מחקר – כולל בתוכו את המבנה הכללי של שלבי המחקר‪.‬ניתן לדמות את מערך המחקר‬ ‫לשעון חול‪ ,‬כלומר מעבר מנקודת מבט רחבה לממוקדת ולאחריה שוב התבוננות בפריזמה רחבה‬ ‫יותר‪.‬כך‪ ,‬ראשיתו של המחקר הוא בהצגת שאלות רחבות וכלליות ('שאלות גדולות') בד בבד עם‬ ‫הנחת תשתית תיאורטית הרלוונטית לשאלות אלו‪.‬המשכו בהצגת שאלות ממוקדות הסובבות סביב‬ ‫הקשר קונקרטי‪ ,‬איסוף נתונים וניתוחם ביחס להקשר המחקר‪.‬לבסוף‪ ,‬הצגת הממצאים ביחס‬ ‫לשאלות הקטנות וחזרה לתיאוריה ולשאלות הגדולות מתוך רצון לערוך הכללה רחבה יותר‪.‬‬ ‫שאלה 'גדולה' – מתייחסת לתחום הידע הרחב במסגרתו נערך המחקר הספציפי‪.‬זוהי אינה שאלה‬ ‫אופרטיבית שמאפשרת למחקר אחד או אף למספר מחקרים‪ ,‬לענות עליה‪.‬ניתן למנות מספר‬ ‫קריטריונים לבחירת שאלת מחקר 'גדולה' בעלת ערך‪:‬‬ ‫‪.1‬עניין אישי –הנושא צריך לעניין אתכם שכן זהו נושא שילווה אתכם למשך מספר שנים‬ ‫‪.2‬עניין ציבורי‪/‬מחקר מונחה בעיה‪ -‬השאלה עוסקת בנושא חברתי‪-‬פוליטי בעל זיקה למציאות‪.‬‬ ‫דרך העיסוק בשאלה זו ניתן לתרום‪ ,‬לאו דווקא בטוח הזמן המיידי‪ ,‬לפתרון בעיה העולה‬ ‫מתוך המציאות החברתית‪-‬פוליטית‪.‬‬ ‫‪.3‬הבחנה בין 'חשוב' ל'אופנתי' – יש להעדיף נושא חשוב על פני נושא אופנתי וחסר חשיבות‬ ‫ממשית‪.‬לעיתים דיון תקשורתי ער סביב נושא מסוים‪ ,‬משקף אופנה חולפת והוא חסר‬ ‫חשיבות כשלעצמו‪.‬‬ ‫‪.4‬עניין לספרות המחקר – על השאלה להתייחס לספרות המחקר הקיימת בתחום‪.‬על החוקר‬ ‫לדמיין עם 'מי' (מאמרים‪ ,‬ספרים‪ ,‬חוקרים) שאלת המחקר שלו מתכתבת‪.‬באופן זה יוכל‬ ‫המחקר בהמ שך לתרום להרחבת הידע ולהצטברותו ומכאן גם להיות רלוונטי לקהילה‬ ‫המדעית‪.‬‬ ‫תשתית תיאורטית ('סקירת הספרות') – מהווה מעין 'גשר' בין השאלות הגדולות לבין השאלות‬ ‫הקטנות והממוקדות יותר‪.‬ככלל‪ ,‬לא ניתן לנסח שאלת מחקר מבלי להכיר את הספרות התיאורטית‬ ‫הרלוונטית לתחום השאלה‪.‬התשתית התאורטית כוללת גם הסברים אפשריים הקיימים בספרות‬ ‫אודות התופעה הנחקרת‪.‬בהמשך לכך‪ ,‬עיון בתשתית התיאורטית תאפשר לחוקר לדעת להבחין בין‬ ‫'הנחות' ל'שאלות'‪ ,‬כלומר מה כבר נחקר והוא בבחינת הנחה קיימת‪ ,‬ומה נדרש עוד לחקור ולשאול‬ ‫אודותיו שאלות‪.‬מבנה התשתית ה תיאורטית הוא בצורת 'משפך'‪ :‬ראשיתו בסקירת הספרות‬ ‫הרלוונטית לנושא הרחב (שאלות גדולות) וסופו בהתמקדות בנושא הספציפי (שאלות קטנות)‪.‬‬ ‫‪6‬‬  ‫שאלת מחקר 'קטנה' (ממוקדת) – ניסוח שאלת מחקר 'קטנה'‪ ,‬בדומה לשאלה ה'גדולה'‪ ,‬יכול‬ ‫להיעשות רק לאחר עיון והיכרות עם התשתית התיאורטית הרלוונטית‪.‬שאלה זו צריכה להיות‬ ‫ממוקדת ולהתייחס לסקירת הספרות מחד ולמציאות הקונקרטית‪ ,‬ב'שטח'‪ ,‬מאידך‪.‬בשונה משאלה‬ ‫גדולה‪ ,‬השאלה הקטנה צריכה להציע נקודת מבט חדשה‪ ,‬שלא עלתה עד כה בספרות המחקר‪.‬‬ ‫לבסוף שאלה קטנה צריכה להיות מנוסחת באופן אופרציונלי כך שיהיה ניתן לבחון אותה הן‬ ‫תיאורטית והן מעשית‪.‬‬ ‫איסוף‪/‬ניתוח נתונים –החלק הרביעי במערך המחקר במסגרתו החוקר אוסף ומנתח מידע לגבי כמה‬ ‫שיותר מהנגזרות או ההשלכות של התשתית התיאורטית אותה הוא סקר‪.‬במהלך איסוף וניתוח‬ ‫הנתונים החוקר צריך להקפיד על‪:‬‬ ‫‪.1‬שקיפות – הסבר ותיעוד של הדרך בה נאספו הנתונים‪.‬‬ ‫‪.2‬תוקף – האם המידע שהחוקר אסף אכן מתאר את התופעה‪/‬המושג אותו הוא חוקר‬ ‫‪.3‬מהימנות – תיאור מדויק של דרך איסוף הנתונים (שקיפות) מאפשר את שיחזור המחקר‪.‬‬ ‫דיון וסיכום המחקר – השלב האחרון במערך המחקר‪.‬בחלק זה‪ ,‬בהתאם לדימוי ה'משפך'‪ ,‬החוקר‬ ‫מרחיב את הפרספקטיבה ומפרט‪ ,‬לאור ניתוח הנתונים‪ ,‬את התשובות לשאלות המחקר‪ ,‬מה ניתן‬ ‫ללמוד מתשובות אלו הן ביחס לשאלות שנשאלו והן ביחס לספרות התיאורטית אותה החוקר סקר‪.‬‬ ‫‪7‬‬  ‫מושגים שיעור ‪ :5‬מחקר השוואתי וחקר מקרה‬ ‫מחקר השוואתי (‪ – )comparative method‬שיטת מחקר נפוצה במחקר איכותני שמטרתו‬ ‫מדידה (יותר‪/‬פחות; גדול‪/‬קטן; גבוה‪/‬נמוך וכד'‪ ,‬מתאפשר בעיקר מתוך השוואה בין מקרים)‪.‬‬ ‫לייפהרט (‪ ) 1971‬מתאר את השיטה ההשוואתית כתחליף לניסוי ובכך היא מאפשרת לחוקר לבצע‬ ‫הסקה סיבתית‪.‬בהקשר זה ניתן למנות שני אופני הסקה סיבתית שניתן להשתמש בהן במחקר‬ ‫איכותני (על פי ג'ון סטיוארט מייל)‪:‬‬ ‫‪.1‬שיטת ההסכמה (‪ – )Method of agreement‬אם בין שתי תופעות יש רק מרכיב אחד‬ ‫שחוזר על עצמו ('מסכים') אז ניתן לטעון שמרכיב זה הוא המחולל‪/‬התוצאה של התופעה‬ ‫אותה אנו חוקרים‪.‬לדוגמא‪ :‬אם א'‪ ,‬ב'‪ ,‬ג'‪ ,‬ד' מתקיימים ביחד עם ‪ 1,2,3,4‬ובהמשך אם א'‪,‬‬ ‫ה‪ ,‬ו'‪ ,‬ז' מתקיימים ביחד עם ‪ 7 ,6 ,5 ,1‬אזי ניתן להסיק כי א' הוא הסיבה או התוצאה של ‪.1‬‬ ‫בשיטת השוואה שכזו יש להכיר מראש את כלל הגורמים האפשריים מבחינה לוגית‪.‬דבר זה‬ ‫מורכב עד כדי בלתי אפשרי במחקר חברתי‪.‬‬ ‫‪.2‬שיטת ההבדל (‪ – )Method of Difference‬אם שתי תופעות הנבדלות האחת מהשנייה רק‬ ‫במרכיב אחד שמופיע בתופעה אחת אך לא באחרת‪ ,‬אפשר להסיק שאותו מרכיב הוא‬ ‫הסיבה או התוצאה של התופעה‪.‬לדוגמא‪ :‬אם ‪ D ,C ,B ,A‬מופעים יחד עם ‪w, x, y, z‬‬ ‫ובהמשך אם ‪ D ,C ,B‬מופעים יחד עם ‪ x, y, z‬אזי ניתן להסיק כי ‪ A‬הוא הסיבה או התוצאה‬ ‫של ‪. w‬גם בשיטה זו יכולים להיות גורמים מתערבים שלא תמיד ניתן לאתר כאשר מדובר‬ ‫במחקר במדעי החברה‪.‬‬ ‫ניתן למנות עוד שלוש אדפטציות לאופני ההסקה של מייל‪:‬‬ ‫‪.1‬השוואה בין דומים – השוואה שכזו מבקשת להסיק מתוך השוני בין מקרים דומים‬ ‫‪.2‬השוואה בין שונים – מבקשת להסיק מתוך דמיון בין מקרים שונים‬ ‫‪.3‬השוואה לפני ואחרי – בחינה תופעה לפני‪/‬אחרי שינוי שחל בה‪.‬‬ ‫מגבלות ההסקה על בסיס דמיון ושוני (ע"פ אלכסנדר ג'ורג' ואנדרו בנט) – בהמשך למגבלות‬ ‫ההסקה שתוארו לעיל בשיטותיו של מייל‪ ,‬ניתן למנות עוד מספר מגבלות לאופני ההסקה במחקר‬ ‫השוואתי‪:‬‬ ‫‪.1‬תוצאות דומות מתקבלות מסיבות שונות‪.‬בהסקה של דמיון ושוני לא תמיד ניתן לעמוד על‬ ‫כלל הסיבות והתוצאות ובעיקר על אודות הקשר ביניהן‪.‬‬ ‫‪.2‬קיומם או העדרם של סיבות לא תמיד מעידים על קשר ישיר לתופעות‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪.3‬ריבוי משתנים ומיעוט מקרים – לא ניתן לשלול הסברים אלטרנטיביים על סמך מספר קטן‬ ‫של מקרים‪.‬‬ ‫חקר מקרה – היכולת ללמוד‪/‬להסיק ממקרה אחד על מקרה אחר או מקרים אחדים באופן שניתן‬ ‫ללמוד ממנו משהו כללי יותר על נושא המחקר ועל הספרות התיאורטית בתחום‪.‬בהמשך הקורס‬ ‫נעמוד על מספר שיטות למחקר באמצעות חקר מקרה ('התחקות אחר תהליך' ו'השוואה מובנית‬ ‫ממוקדת')‪.‬‬ ‫‪9‬‬  ‫מושגים שיעור ‪ :6‬נתונים במחקר איכותני‬ ‫נתונים ומידע במחקר איכותני – באופן כללי ניתן לחלק את סוגי הנתונים והמידע אותם אוסף‬ ‫החוקר לשניים‪:‬‬ ‫‪.1‬מקורות ראשוניים – טקסטים כתובים‪ ,‬כגון פרוטוקולים‪ ,‬ספרי זיכרונות‪ ,‬קטעי עיתונות וכד'‬ ‫אותם ניתן לאסוף באמצעות חיפוש במאגרי מידע ובארכיונים‪.‬וכן מקורות שבעל פה כגון‬ ‫קבוצות מיקוד‪ ,‬ראיונות ותצפית‪.‬‬ ‫‪.2‬מקורות משניים – מחקרים שנעשו אודות נושא מסוים‪.‬‬ ‫את הכלים לאיסוף הנתונים (טקסטים‪ ,‬ראיונות וכד') ניתן לדמות ל'רשתות דייגים'‪.‬במובן זה כל כלי‬ ‫מאפשר לחוקר 'לעלות בחכתו' ממצאים שונים שהם תוצר הכלי‪' ,‬הרשת'‪ ,‬אותו הוא בחר‪.‬‬ ‫'האדם ככלי מחקר' (ע"פ שקדי) – ממחיש את תפקידו המיוחד של החוקר בכל הקשור לאיסוף‬ ‫הנתונים ב מחקר איכותני‪.‬במחקר זה לחוקר יש מרחב גדול של שיקול דעת‪.‬הנתונים אותם אוסף‬ ‫החוקר הם לא רק נתונים 'כשלעצמם'‪ ,‬אובייקטיבים‪ ,‬אלא הם תלויים בפרשנות הסובייקטיבית של כל‬ ‫חוקר ומאפשרים לו לבצע הכללות רחבות יותר בהתאם לשיקול הדעת של החוקר‪.‬‬ ‫עקרונות לאיסוף נתונים – במהלך עבודת איסוף הנתונים החוקר צריך להכריע בין מספר עקרונות‬ ‫וקווים מנחים‪:‬‬ ‫‪.1‬מידת מעורבות החוקר – בין שאיפה להבנה ואמפטיה לנחקרים‪ ,‬בעיקר מתוך הזדהות‬ ‫החוקר עם נושא המחקר מחד‪ ,‬לבין חשיבה ביקורתית וריחוק שמאפשר הכללה ולמידה גם‬ ‫להקשרים רחבים יותר מאידך‪.‬‬ ‫‪.2‬הקשר תרבותי – השאיפה היא לצאת מההקשר הפרטיקולרי ומנקודת המבט הגלויה העולה‬ ‫מתוך המחקר והנחקרים לעבר הכללה רחבה יותר כך שיהיה ניתן להסיק ממחקר זה גם על‬ ‫הקשרים תרבותיים אחרים‪.‬‬ ‫‪.3‬רפלקסיה – חשיבה מחודשת על שאלות המחקר וכלי הניתוח‪.‬כך‪ ,‬בעקבות איסוף הנתונים‬ ‫החוקר נדרש לשוב לשאלות המחקר ולבחון האם יש צורך לנסח אותן מחדש‪.‬מסיבה זו‬ ‫מומלץ לעיתים לבצע מחקר ראשוני‪ ,‬שהוא בבחינת 'גישוש'‪ ,‬בכדי לאפשר לחוקר לדעת האם‬ ‫אכן השאלות אותן הוא שאל נוסחו באופן נכון‪.‬‬ ‫‪10‬‬  ‫מושגים שיעור ‪ :7‬ראיון‬ ‫ראיון – כלי מחקר שימושי במחקר איכותני לאור השאיפה של מחקר מסוג זה להבין את עולמם‬ ‫וזווית הראיה של המשתתפים‪.‬בהכללה ניתן לציין שתי מטרות לראיון‪:‬‬ ‫‪.1‬דרך לאיסוף ידע שהגישה אליו ממקורות כתובים היא מוגבלת ולא מספיק ממצה‪.‬בהקשר‬ ‫זה‪ ,‬הראיון יכול לספק לחוקר מידע בלתי פורמלי אודות מושא המחקר שלו‪ ,‬מידע שלעיתים‬ ‫קרובות לא ניתן להגיע אליו ללא הראיון‪.‬‬ ‫‪.2‬להבין את החוויה הסובייקטיבית של אנשים אחרים ואת המשמעות שהם מייחסים לחוויה זו‪.‬‬ ‫ראיון מובנה – ראיון זה מכיל שאלות ממוקדות‪ ,‬בדרך כלל 'סגורות' ומוכנות מראש‪ ,‬לדוגמא‪ :‬סקר‪.‬‬ ‫ראיון חצי מובנה – שאלות מוכנות מראש עם מקום להרחבה והוספה של שאלות בהתאם לתשובות‬ ‫המרואיין‪.‬‬ ‫ראיון עומק – גרסא של ראיון חצי מובנה‪.‬החוקר מגיע עם שאלות כלליות מוכנות מראש כאשר‬ ‫לתשובות המרואיין משקל חשוב בהתפתחות הראיון‪.‬בסוג כזה של ראיון יש מקום רחב יותר‬ ‫להתמקד בחוויות המרואיינים‪.‬‬ ‫ראיון פתוח – המטרה המרכזית היא לעקוב אחרי חוויות המרואיין ולראות בחוויה זו את מוקד‬ ‫הראיון‪.‬ראיון שכזה מתנהל כשיחה חופשית‪.‬‬ ‫כללים אתיים ויחסי אמון בראיון – על פי רוב המרואיינים במחקר מקדישים מזמנם בהתנדבות‬ ‫וראוי לכן שהחוקר ישדר בעת הראיון יחס של כבוד‪ ,‬עניין‪ ,‬תשומת לב‪ ,‬אמון‪ ,‬הבנה ונימוס‪.‬בנוסף יש‬ ‫חובה להציג בפני המרואיינים את המחקר באופן כללי ואולם יש לשים לב ולהיזהר מהטיית‬ ‫המרואיינים על ידי פירוט של מטרות המחקר או השערות החוקר‪.‬זאת ועוד‪ ,‬יש לבדוק האם הראיון‬ ‫דורש אישור מועדת אתיקה הן של מוסד המחקר והן של המוסד הנחקר (בתי ספר לדוגמא)‪.‬לבסוף‬ ‫יש לשמור על האנונימיות המרואיינים‪.‬‬ ‫עקרונות לקיום ראיון – בכל סוג של ראיון יש להקפיד על מספר עקרונות‪:‬‬ ‫‪.1‬אורך – תבנית ראיון בן ‪ 90‬דקות היא משך זמן רצוי שמאפשר עומק בשיחה וזאת מבלי‬ ‫להתיש את המרואיין‪.‬‬ ‫‪.2‬מיקום – נו ח למרואיין‪ ,‬שקט‪ ,‬ללא הפרעות או פיקוח‪.‬ככל שהמרואיין ירגיש יותר בנוח כך יש‬ ‫סיכוי שהוא אכן ישתף פעולה ויחלוק את המידע באופן חופשי‪.‬‬ ‫‪11‬‬  ‫‪.3‬פתיחה – ראיון צריך להתחיל בהסבר על המחקר ושאלות לתיאור המרואיין וזאת גם כדי‬ ‫ליצור אמון בינו לבין החוקר‪.‬‬ ‫סוגי שאלות בראיון – היכ רות עם סוגי השאלות מאפשרת לחוקר לבחור את התמהיל הנכון ביניהן‬ ‫ולהחליט מה לשאול ומתי‪.‬בכל סוגי השאלות חשוב להימנע ככל הניתן מהשפעה על המרואיינים‬ ‫באמצעות תוכן השאלות‪ ,‬סדר השאלות‪ ,‬היחס ושפת הגוף‪.‬‬ ‫‪.1‬שאלות תיאוריות – בהקשר זה ניתן לציין מספר שאלות תיאוריות‪:‬‬ ‫א‪.‬שאלות תיאוריות מקיפות – לדוגמא‪ :‬מהי דעתך על מצב האקדמיה בישראל?‬ ‫ב‪.‬שאלות תיאוריות ממוקדות – לדוגמא‪ :‬מה דעתך על הפתרון שהושג בסוף השביתה‬ ‫האחרונה?‬ ‫ג‪.‬שאלות מזמינות דוגמאות – דוגמאות חשובות מאוד במהלך הראיון והן לרוב מסייעות‬ ‫לחוקר להבין טוב יותר ניסוחים מופשטים או לא מספיק ברורים‪.‬דוגמא לסוג כזה של‬ ‫שאלות‪ :‬דיברת על מצבים מביכים שקרו בזמן הדיון של וועדת הכספים‪ ,‬האם תוכל‪/‬י‬ ‫לתת דוגמא לכך?‬ ‫ד‪.‬שאלות התנסות – שאלות שמתמקדות בהרגשה‪/‬חוויה של המרואיין‪.‬לדוגמא‪ :‬איך‬ ‫הרגשת בפעם הראשונה שהשתתפת בישיבת המועצה?‬ ‫ה‪.‬שאלות להבהרת מונחי תרבות – לדוגמא‪ :‬אתה יכול להסביר לי למה אתה מתכוון‬ ‫כשאתה אומר 'לירדים'?‬ ‫‪.2‬שאלות משמעות – ניסיון להבין באמצעותן את המשמעות אותה מעניק המרואיין לפעולה‬ ‫אותה הוא ביצע או אירוע אותו הוא חווה‪.‬לדוגמא‪ :‬למה החלטת לקנות דווקא את הספר‬ ‫הזה?‬ ‫‪.3‬שאלות השוואתיות – לדוגמא‪ :‬למה החלטת לשתוק בפעם הראשונה שהיא דיברה אלייך‬ ‫ככה ולהגיב בפעם השנייה שזה קרה?‬ ‫‪.4‬שאלות השלמה – נסיון של החוקר להשלים ידע חסר באמצעות שאלות אלו‪.‬לדוגמא‪ :‬למה‬ ‫התכוונת כשאמרת קודם 'הרגשתי רע מאוד'? אתה יכול להרחיב את תיאורך?‬ ‫‪.5‬שאלות ניגודיות – לדוגמא‪ :‬למה נתת הסבר כזה במקרה אחד והסבר אחר במקרה שני?‬ ‫‪.6‬שאלות מעוררות – שאלות שמעוררות מעין פרובוקציה‪ ,‬לדוגמא‪ :‬איך את יכולה להגיד‬ ‫שהסרט מעניין כאשר כל המבקרים שצפו בו מסכימים שהוא משמעם מאוד? למה בכל זאת‬ ‫אמרת שהוא מאוד מעניין?‬ ‫‪12‬‬ ‫סוגי הקשבה – חשוב להבחין בין הקשבה אקטיבית ופסיבית לתשובות המרואיין‪.‬בהקשבה אקטיבית‬ ‫החוקר מעודד את המרואיין באמצעות מחוות ('זה מאוד מעניין' וכד') או משפטי הסכמה‪ ,‬זאת תוך‬ ‫זהירות לא להפריע לדברי המרואיין‪.‬‬ ‫‪13‬‬  ‫מושגים שיעור ‪ :8‬תצפית במחקר איכותני‬ ‫תצפית – מקורה של התצפית הוא בתחום האתנוגרפיה‪ :‬חקר בני האדם ותרבותם‪.‬בראשיתו שאף‬ ‫תחום מחקר זה להבין תרבויות זרות (לעיתים קרובות בהקשרים קולוניאליים)‪.‬בעזרת התצפית ניסה‬ ‫החוקר‪ ,‬כאדם המגיע מתרבות אחרת וזרה‪ ,‬לתעד‪ ,‬להבין ולפענח את מושא מחקרו‪.‬ניתן להגדיר את‬ ‫התצפית במחקר איכותני כ'רישום שיטתי של אירועים‪ ,‬התנהגויות וחפצים בסביבה החברתית‬ ‫שנבחרה למחקר'‪.‬כך‪ ,‬בני אדם חיים במציאות המורכבת ממשמעויות שהם עצמם טוו כחברה לאורך‬ ‫זמן ומטרת התצפית היא להבחין ולהבין משמעויות אלו בהקשרם התרבותי‪-‬סביבתי‪.‬בשונה מראיון‪,‬‬ ‫שעיקרו הוא ניסיון ללמוד על בני האדם מתוך הסיפור שהם עצמם מספרים‪ ,‬התצפית ממקדת את‬ ‫תשומת הלב בניסיון של החוקר להבין בעצמו את 'שפת התרבות' (קודים‪ ,‬מחוות‪ ,‬מנהגים‪,‬‬ ‫אינטראקציה וכד')‪ ,‬מעבר לסיפור שבני האדם מספרים‪.‬מחקר המבוסס על תצפית נערך בדרך כלל‬ ‫לאורך זמן וזאת בכדי לאפשר לחוקר ללמוד לעומק את החברה והתרבות הנחקרת‪.‬‬ ‫מרכיבי התצפית – תצפית‪ ,‬כרישום שיטתי‪ ,‬כוללת בדרך כלל את חמשת המרכיבים הבאים‪:‬‬ ‫‪.1‬אנשים – לבחון אפיון של בני האדם בהם אנו צופים‪ :‬מי נוכח? כמה אנשים? וכד'‬ ‫‪.2‬מקום – תיאור פיזי של הסביבה בה מתקיימת האינטראקציה בין בני האדם שהם מושא‬ ‫מחקרנו‪.‬‬ ‫‪.3‬פעילות – מה עושים הנוכחים? מהן האינטראקציות בין האנשים? מה מתרחש? וכד'‬ ‫‪.4‬שיחות – מה נאמר? בין מי למי? היכן? מתי? באיזו תדירות? וכד'‬ ‫‪.5‬אווירה – טון דיבור‪ ,‬שפת גוף וכד'‬ ‫סוגי תצפיות – ניתן להבחין בין מספר סוגי תצפיות‪.‬סוגים אלו ממוקמים על רצף התלוי במשך הזמן‬ ‫של התצפית ובמידת המעורבות של החוקר החל מ'תצפית טהורה'‪ ,‬בה החוקר נשאר 'מחוץ'‬ ‫לאירועים ולהתרחשויות ושואף לאובייקטיביות מקסימלית‪ ,‬ועד ל'השתתפות טהורה'‪ ,‬בה החוקר‬ ‫מעורב מאוד במושא המחקר ולעיתים אף מתעד את חוויותיו שלו‪.‬במחקר איכותני נפוצות בדרך כלל‬ ‫'התצפית המעורבת' ו'התצפית המשתתפת'‪.‬‬ ‫תצפית טהורה – מאפיינת בדרך כלל מחקר פוזיטיביסטי השואף לאובייקטיביות‪.‬החוקר 'נסתר'‬ ‫ו'חיצוני' למושאי המחקר וזאת מתוך הרצון לא להשפיע על ההתרחשויות‪.‬‬ ‫תצפית מעורבת – רמה גבוה של מעורבות החוקר אבל ללא השתתפות ממושכת‪.‬מתאימה בעיקר‬ ‫לחוקר בעל ידע בסיסי בנושא המחקר‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫תצפית משתתפת – שיטה הנפוצה ביותר במחקר האתנוגרפי‪.‬בתצפית זו יש השתתפות פעילה‬ ‫ולאורך זמן של החוקר בשדה המחקר‪.‬‬ ‫השתתפות טהורה – בסוג כזה של תצפית החוקר הוא חלק משדה המחקר (לדוגמא‪ :‬מורה‬ ‫שחוקרת את מוסד הלימודים שבו היא עצמה מלמדת)‪.‬‬ ‫טכניקת עריכת תצפית – לעריכת תצפית מספר טכניקות‪:‬‬ ‫‪.1‬יש לנסח שאלת מחקר שתצפית יכולה לענות עליה‪.‬‬ ‫‪.2‬אתיקה – צורך באישור מוסדי בטרם תבוצע התצפית וכן יידוע המשתתפים שהתצפית‬ ‫משמשת לצורך מחקר‬ ‫‪.3‬תיעוד באמצעות מכשיר הקלטה‪/‬ווידאו‬ ‫‪.4‬עיבוד ההקלטה לכדי טקסט כתוב‪.‬‬ ‫‪15‬‬  ‫מושגים שיעור ‪ :9‬קבוצת מיקוד‬ ‫קבוצת מיקוד – שיטת מחקר יעילה לאיסוף מידע ונתונים במחקר איכותני‪.‬למעשה מדובר בדיון‬ ‫מונחה בין קבוצה קטנה של משתתפים אודות נושא מסוים ומוגדר‪.‬ההבדל המרכזי בין קבוצת מיקוד‬ ‫לראיון הוא באינטראקציה בין המשתתפים‪.‬בעוד שראיון הוא שיחה 'אחד על אחד' הרי שקבוצת‬ ‫המיקוד מאפשרת לחוקר לדלות ידע נוסף המגולם באינטראקציית השיח בין משתתפי קבוצת‬ ‫המיקוד‪.‬כך‪ ,‬בזכות האינטראקציה המתקיימת‪ ,‬יכול החוקר להיחשף להיבטים רגשיים ושכליים של‬ ‫המשתתפים ביחסם לרעיון‪ ,‬עניין‪ ,‬סוגיה או מוצר‪.‬בדרך כלל‪ ,‬קבוצת המיקוד מורכבת ממשתתפים‬ ‫בעלי רקע דומה או שעברו חוויה משותפת הרלוונטית למחקר‪.‬‬ ‫אתגרי קבוצת המיקוד – בצד היתרונות של שיטה זו לאיסוף מידע וידע‪ ,‬ניתן למנות גם שני‬ ‫אתגרים (חסרונות)‪:‬‬ ‫‪.1‬חשש מקונפורמיזם – משתתפים הנוטים להסכים עם עמדה‪/‬משתתף דומיננטי או לחפש‬ ‫קונצנזוס בתוך הקבוצה ובכך לצמצם את מגוון העמדות והתפיסות‪.‬‬ ‫‪.2‬ידע מגוון אך 'שטחי' יחסית לראיון עומק‪.‬‬ ‫הרכב קבוצת המיקוד – במהלך בניית קבוצת המיקוד יש להקפיד שהמשתתפים יהיו קשורים לנושא‬ ‫הנחקר‪.‬במילים אחרות‪ ,‬לא מדובר במדגם אקראי של משתתפים אלא במדגם מכוון המנסה לייצג‬ ‫סביבה 'טבעית' ורלוונטית‪.‬על פי רוב‪ ,‬קבוצת המיקוד לא צריכה להיות מגוונת מידי שכן הבדלי רקע‬ ‫משמעותיים עלולים ליצו ר עימותים חריפים ולמנוע קיומה של אינטראקציה‪.‬גודל קבוצת המיקוד נע בין‬ ‫‪ 4-10‬משתתפים כאשר באופן אידיאלי רצוי להימנע מקבוצה הגדולה יותר מ‪ 6-‬משתתפים שכן בקבוצה‬ ‫שכזו עלול להיווצר קושי לחוקר לשלוט בשיחה‪.‬‬ ‫‪16‬‬  ‫מושגים שיעור ‪ :10‬ניתוח שיח‬ ‫ניתוח שיח – גישה הכוללת מספר שיטות לניתוח מידע וידע‪.‬ניתוח שיח מתמקד באופן שבו שפה‬ ‫מבנה ומשקפת את המציאות‪.‬ההנחה היא שהשפה‪ ,‬במובנה הרחב‪ ,‬אינה רק שימוש טכני וניטרלי‬ ‫במילים המשקפות את המציאות האובייקטיבית אלא‪ ,‬השפה מבנה את המציאות או משקפת מציאות‬ ‫אחת מני רבות‪.‬קיימים סוגים שונים של ניתוח שיח‪ ,‬החל בגישות פוזיטיביסטיות העוסקות בתיאור‬ ‫השיח מתוך רצון לעמוד על משמעותם מושגים ומבני שיחה וכלה בגישות ביקורתיות המתמקדות‬ ‫ביחסי הכוח האצורים בשפה‪.‬‬ ‫גישות לניתוח שיח – קיימות מספר גישות לניתוח שיח‪:‬‬ ‫‪.1‬גישה בלשנית – על פי גישה זו שיח מוגדר כ‪' :‬שפה מעבר למשפט‪ ,‬כלומר כל יחידה לשונית‬ ‫מרמת הפסקה ומעלה' (חמו‪ ,‬קמפף‪ ,‬בלום‪-‬קולקה)‪.‬מעבר לניסיון המילוני להגדרת מילה‪,‬‬ ‫הגישה הבלשנית מתמקדת בחיפוש משמעות במבעים רחבים יותר של השפה (מבנה‬ ‫סיפורים וכד')‪.‬‬ ‫‪.2‬גישה ביקורתית – גישה זו מתמקדת בניסיון לחשוף את יחסי הכוח המשועתקים ומתוחזקים‬ ‫באמצעות השפה‪.‬‬ ‫‪.3‬גישה פוקיאנית – גם גישה זו עוסקת בניסיון לחשוף יחסי כוח תוך התמקדות במוסכמות‪,‬‬ ‫הערכים והכללים המשמשים ליצירת שיח בתחום מסוים (דיסציפלינה)‪.‬כך‪ ,‬מישל פוקו‪ ,‬על‬ ‫שמו קרויה גישה זו‪ ,‬התמקד בניסיון להבין כיצד שיח בתחום מסוים נוצר וכיצד שיח זה‬ ‫משמש לדיכוי ולשעתוק של יחסי כוח על ידי כללים וערכים המובנים בתוך שיח זה‪.‬‬ ‫גישות לניתוח שיח בחקר חברה ופוליטיקה – בחקר החברה והפוליטיקה ניתן לציין מספר‬ ‫אדפטציות לגישות לניתוח שיח שנסקרו לעיל‪:‬‬ ‫‪.1‬טיפולוגיה – ניסיון למפות את עמדותיהם או יחסיהם של שחקנים בזירות פוליטיות באמצעות‬ ‫ניתוח של השפה בה הם משתמשים‪.‬‬ ‫‪.2‬שימוש בשפה בהקשר – השפה כמעשה חברתי או פוליטי‪.‬במובן זה הדרך בה עושים‬ ‫שימוש משקפת יחסי כוח או רצון להנחיל מציאות אחת על פני אחרת‪.‬‬ ‫‪.3‬מתודות פוקויאניות – 'גניאלוגיה' ו'ארכאולוגיה' – מעקב אחר האופן בו צומחים תחומי ידע‬ ‫ודיסציפלינות ובכך ללמוד על מציאות חברתית ועל יחסי כוח שנוצרים לאורך זמן‪.‬‬ ‫‪17‬‬  ‫‪.4‬ניתוח שיח ביקורתי – מבוסס על ההנחה כי השיח מבנה ומתחזק יחסי כוח‪.‬תפקידו של‬ ‫ניתוח השיח לכן הוא לחשוף את יחסי הכוח הללו על מנת למגר את הדיכוי‪.‬בהקשר זה מציין‬ ‫פיירקלף (‪ ) Fairclough, 2012‬ארבעה שלבים לעריכת מחקר המיישם ניתוח שיח ביקורתי‪:‬‬ ‫א‪.‬יש להתמקד במופע מסוים של אי צדק (לדוגמא‪ :‬עוני או אי‪-‬שוויון)‬ ‫ב‪.‬זיהוי הגורמים השיחניים שמונעים את תיקון המצב‪.‬כלומר‪ ,‬חשיפה של יחסי הגומלין בין‬ ‫השפה לבין יחסי הכוח במציאות‪.‬‬ ‫ג‪.‬ניסיון לענות על השאלה האם אי הצדק הוא אינהרנטי לסדר החברתי והאם השיח‬ ‫מתחזק אותו?‬ ‫ד‪.‬מהם האופנים שבהם ניתן לתקן עוולה חברתית זו?‬ ‫‪18‬‬  ‫מושגים שיעור ‪ :11‬ניתוח תוכן תמטי וניתוח נרטיבי‬ ‫(ת ָמה – רעיון‪/‬נושא מרכזי) – קבוצה של שיטות להבנתם של טקסטים על ידי‬ ‫ניתוח תוכן תמטי ֵ‬ ‫איתור הנושאים המרכזיים המופיעים בהם‪.‬מטרתו של ניתוח התוכן התמטי היא פרשנות –מציאת‬ ‫משמעות בטקס מתוך הקשר חברתי‪-‬תרבותי‪-‬פוליטי רחב‪.‬שיטה זו כוללת ניתוח מרכיבים גלויים‬ ‫וסמויים בטקסט ‪.‬הממד הגלוי מתמקד באיתור ותיאור של נושאים ורעיונות המופעים במפורש‬ ‫בטקסט בעוד שהממד הסמוי ‪ ,‬שהוא לרוב לוז המחקר‪ ,‬מתמקד בפרשנות הנושאים שתוארו בממד‬ ‫הגלוי תוך ניסיון לחברם להקשרים חברתיים רחבים יותר אשר לדעת החוקר טמונים בטקסט ‪.‬‬ ‫תהליך הפרשנות (קודים) – תהליך הפרשנות בניתוח תוכן תמטי מבוסס על קודים‪.‬קודים אלו‬ ‫מהווים מעין מפתח להבנת המשמעויות הגלויות או הסמויות בטקסט‪.‬ההנחה היא כי איתורם של‬ ‫קודים אלו תסייע לחשוף משמעויות ברבדיו השונים של הטקסט‪.‬שיטות שונות של ניתוח תוכן תמטי‬ ‫נבדלות באופי ומקור הקודים‪.‬בהכללה ניתן למנות שתי שיטות מרכזיות‪' :‬שיטה קונבנציונלית' ו'שיטה‬ ‫מוכוונת'‪.‬‬ ‫שיטה קונבנציונלית – בשיטה זו החוקר מאתר קודים בתוך הטקסט עצמו ועל בסיס הפרשנות‬ ‫הסובייקטיבית של החוקר‪.‬שיטה זו מעלה לא פעם ביקורת המכוונת להיבט הסובייקטיבי בניתוח‬ ‫הטקסט שכן‪ ,‬החוקר המפרש את הטקסט‪' ,‬בורא' בעצמו את הקודים החושפים את משמעות‬ ‫הטקסט‪.‬‬ ‫שיטה מוכוונת – שיטה פורמלית יותר לפיה החוקר שואב את הנושאים (קודים) מתוך תיאוריה‬ ‫קיימת‪.‬השיטה המוכוונת מאפשרת שיחזור של המחקר שכן החוקר נסמך על מערך תיאורטי קיים‬ ‫ומוכר‪.‬במובן זה‪ ,‬השיטה המוכוונת היא פחות סובייקטיבית ביחס לשיטה הקונבנציונלית‪.‬‬ ‫ניתוח נרטיבי – בדומה לניתוח השיח ולניתוח התוכן התמטי‪ ,‬גם הניתוח הנרטיבי עוסק בפענוח‬ ‫משמעויותיו של הטקסט בהקשרו החברתי‪ ,‬התרבותי או הפוליטי‪.‬המייחד את הניתוח הנרטיבי הוא‬ ‫ההתמקדות בטקסטים המכילים אירועים (לכל הפחות שניים) על פני רצף של זמן‪.‬בחקר חברה‬ ‫ופוליטיקה‪ ,‬השאלה המרכזית המונחת לפתחו של חוקר הנרטיבים היא שאלת הקשר בין סיפור‬ ‫למציאות – בחינת הקשר בין אירועים או סיפורים פוליטיים לבין המציאות‪.‬בהקשר זה ניתן למנות‬ ‫שתי גישות‪.‬האחת בוחנת נרטיבים פוליטיים ככלי להבנת המציאות הפוליטית‪.‬ההנחה היא כי‬ ‫הטקסט מהווה מעין שיקוף של המציאות הפוליטית בהקשר של זמן ומקום‪.‬הגישה השנייה מזהה את‬ ‫הנרטיבים כצורה של הבניה חברתית וככאלו המלמדים על המספר‪ ,‬קרי על בני האדם שיצרו את‬ ‫הקשר בין האירועים (למשל מהם האינטרסים הגלומים ביצירת הקשר הספציפי בין אירועים וכד')‬ ‫‪19‬‬