יחידה 3 PDF - שיטות מחקר בטיפול באמצעות אומנויות

‫‪12/21/2021‬‬ ‫שיטות מחקר בטיפול באמצעות אומנויות‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫פרופ' הוד אורקיבי‬ ‫שיטות במחקר כמותי‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטו...

‫‪12/21/2021‬‬ ‫שיטות מחקר בטיפול באמצעות אומנויות‬ ‫יחידה ‪3‬‬ ‫פרופ' הוד אורקיבי‬ ‫שיטות במחקר כמותי‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫סוגי מחקר כמותי‬ ‫מחקר כמותי‬ ‫ מחקר בסיסי )‪ (Basic Research‬בודק בצורה‬ ‫ מחקר יישומי )‪ (Applied research‬בודק סוגיות‬ ‫יישומיות בשדה‪ ,‬לדוגמה‪ :‬תכניות התערבות‬ ‫ממוקדת ומבוקרת תשובות לשאלות בסיסיות על‬ ‫בטיפול באומנויות בבית‪-‬ספר‪ ,‬בבית‪-‬חולים‪,‬‬ ‫טבען של התנהגויות או תופעות‪ ,‬נערך במעבדה‪.‬‬ ‫בקהילה וכדומה‪.‬‬ ‫דוגמה‪ :‬מהן התגובות הפסיכו‪-‬פיזולוגיות בשימוש בצבעי‬ ‫התקדמות המדע היא תוצר של שיתוף פעולה בין שני סוגי‬ ‫גואש לעומת עיפרון בצביעת מנדלות‪.‬‬ ‫המחקרים‪.‬במקרים רבים‪ ,‬המחקר היישומי מתבסס על‬ ‫מחקר בסיסי‪.‬‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬  ‫‪12/21/2021‬‬ ‫מחקר כמותי‬ ‫מחקר כמותי‬ ‫ מחקר אקספלורטורי‪/‬גישוש ‪ -‬מטרתו להכיר תופעה שטרם נחקרה‪,‬‬ ‫מחקר סיבתי ‪ -‬מטרתו לתת הסבר לתופעה‪.‬‬ ‫לנסח בעיות או השערות למחקר עתידי‪ ,‬להכיר ולהגדיר את המשתנים‬ ‫תנאים הכרחיים להסקת סיבתיות ‪: causality‬‬ ‫התלויים והבלתי תלויים‪.‬‬ ‫‪.1‬קיים סדר זמנים בין הסיבה לתוצאה – הסיבה חייבת להופיע לפני‬ ‫התוצאה‪.‬‬ ‫ מחקר דסקריפטיבי‪ /‬תיאורי ‪ -‬מטרתו לתאר בדייקנות מרבית תכונות‬ ‫‪.2‬קיים קשר סטטיסטי מובהק בין משתנה הסיבה למשתנה התוצאה‪.‬‬ ‫של יחיד‪ ,‬קבוצה או מצב‪ ,‬להגדיר את שכיחות התופעה‪ ,‬ואת הקשר‬ ‫‪.3‬הפרכת הסבר חלופי – אף משתנה אחר לא גורם להופעת משתנה‬ ‫בין המשתנים‪.‬הדגש הוא על תיאור מהימן‪.‬המחקר אינו מסביר סיבות‬ ‫התוצאה‪.‬‬ ‫לתופעה הנחקרת‪.‬כולל גם סקרים ומחקרים מתאמיים‪.‬‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫להתראות בשיעור הבא !‬ ‫סוגי משתנים‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪2‬‬  ‫‪12/21/2021‬‬ ‫מחקר כמותי‬ ‫מחקר כמותי‬ ‫סוגי משתנים‬ ‫מהו משתנה ?‬ ‫כמות או ערך שאינו קבוע )עשוי להשתנות(‪,‬‬ ‫בלתי תלוי )מסביר(‬ ‫‪.1‬‬ ‫תלוי )מוסבר(‬ ‫‪.2‬‬ ‫בעל ‪ 2‬רמות ומעלה‪,‬‬ ‫מתערב )מבלבל(‬ ‫‪.3‬‬ ‫מתערב ‪ -‬מתנה‪/‬ממתן‬ ‫‪.4‬‬ ‫מוגדר על‪-‬ידי סולם מדידה‪.‬‬ ‫מתערב ‪ -‬מתווך‬ ‫‪.5‬‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫מחקר כמותי‬ ‫מחקר כמותי‬ ‫סוגי משתנים‬ ‫משתנה מתערב )‪(Intervening variable‬‬ ‫המשתנה הבלתי תלוי הוא המשתנה שמסביר את השונות במשתנה‬ ‫מונח כללי לכל משתנה שמתחרה עם המשתנה הבלתי‪-‬תלוי להסביר את‬ ‫התלוי‪.‬לכן‪ ,‬המשתנה התלוי הוא משתנה מוסבר‪.‬‬ ‫המשתנה התלוי‪.‬‬ ‫דוגמה למשתנה בלתי‪-‬תלוי‪ :‬מצב סוציואקונומי‪ ,‬סוג טיפול‪ ,‬מגדר‪ ,‬תכונה‪.‬‬ ‫משתנה מתערב מבלבל )‪(Confounding variable‬‬ ‫דוגמה למשתנה תלוי‪ :‬תוקפנות‪ ,‬שליטה עצמית‪ ,‬רווחה נפשית‪.‬‬ ‫משתנה המשפיע הן על המשתנה התלוי והן על המשתנה הבלתי תלוי‬ ‫באופן דומה‪ ,‬ולפיכך עלול להוביל למסקנה מוטעית על הקשר ביניהם‪.‬‬ ‫חייב להיות היגיון תאורטי ואמפירי בהגדרת המשתנים‪ :‬הגיוני ש‪ SES-‬או‬ ‫סוג טיפול יסבירו שונות בתוקפנות‪ ,‬לא הגיוני שתוקפנות תסביר שונות‬ ‫גובה‬ ‫ב‪ SES-‬או בסוג טיפול‪.‬‬ ‫גיל‬ ‫יכולת‬ ‫קוגניטיבית‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪3‬‬  ‫‪12/21/2021‬‬ ‫מחקר כמותי‬ ‫מחקר כמותי‬ ‫מתערב מתנה‪/‬ממתן )‪ :(M‬הקשר בין הבלתי תלוי )‪ (X‬לתלוי )‪ (Y‬מותנה‬ ‫משתנה מתערב מתווך )‪ :(M‬הקשר בין המשתנה הב"ת )‪ (X‬לתלוי )‪(Y‬‬ ‫ברמות שונות של המשתנה המתנה‪/‬ממתן )לדוגמה‪ :‬מתחזק‪ ,‬נחלש‪,‬‬ ‫תלוי באופן חלקי או מלא בקיומו של המשתנה המתווך )‪.(M‬‬ ‫מתהפך(‬ ‫דוגמה‪ :‬הקשר בין מצב סוציואקונומי )ב"ת = ‪ (X‬לרמת תוקפנות )תלוי = ‪(Y‬‬ ‫דוגמה‪ :‬הקשר בין מצב סוציואקונומי )ב"ת = ‪ (X‬לרמת תוקפנות )תלוי = ‪(Y‬‬ ‫מתווך על ידי רמת סטרס )‪.(M‬‬ ‫מותנה במגדר )‪ ,(M‬כך שהקשר חזק יותר אצל בנים מאשר בנות‪.‬‬ ‫אינטראקציה‪:‬‬ ‫לכן‪ ,‬הקשר שונה אצל בנים ובנות‪.‬‬ ‫השפעה משולבת של שני‬ ‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬ ‫משתנים בלתי תלויים ‪M ,X‬‬ ‫מגדר‬ ‫סטרס‬ ‫על משתנה תלוי ‪Y‬‬ ‫‪ Y‬תוקפנות‬ ‫‪SES X‬‬ ‫‪ Y‬תוקפנות‬ ‫‪SES X‬‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫מחקר כמותי‬ ‫סיכום‪ :‬משתנים מתערבים‬ ‫להתראות בשיעור הבא !‬ ‫יש לזכור !‬ ‫באופן מעשי‪ ,‬לתופעה קיימת יש יותר מסיבה אחת‪.‬כדי למצוא את הקשר‬ ‫בין המשתה הבלתי תלוי לתלוי‪ ,‬יש צורך לבודד את השפעתם של מירב‬ ‫המשתנים על המשתנה התלוי‪.‬במחקר‪ ,‬זה אפשרי רק לגבי המשתנים‬ ‫שאותם מדדנו ולא לגבי משתנים שאין לנו עליהם נתונים‪.‬‬ ‫על כן‪ ,‬במדעי החברה קשה לטעון לתיווך מלא אמיתי‪.‬‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪4‬‬  ‫‪12/21/2021‬‬ ‫זיהוי סוגי סולמות מדידה‬ ‫סוגי סולמות מדידה‬ ‫האם יש יותר משתי קטגוריות?‬ ‫המשתנה דיכוטומי )זכר‪-‬נקבה | כן‪-‬לא | עבר‪-‬נכשל(‬ ‫לא‬ ‫כן‬ ‫האם ניתן לסדר את הקטגוריות לפי דרגות?‬ ‫המשתנה מסולם שמי‪/‬קטגוריאלי )טיפול באמנות‪ ,‬דרמה‪,‬‬ ‫לא‬ ‫כן‬ ‫תנועה‪ ,‬מוסיקה | רווק‪ ,‬נשוי‪ ,‬גרוש‪ ,‬אלמן( מי שייך לאן? זהות‬ ‫האם המרחק בין הקטגוריות שווה?‬ ‫המשתנה מסולם דירוגי‪/‬סידורי‪/‬אורדינאלי )תמיד‪ ,‬לפעמים‪ ,‬אף פעם |‬ ‫לא‬ ‫כן‬ ‫מאוד‪ ,‬קצת‪ ,‬כלל לא | דתי‪ ,‬מסורתי‪ ,‬חילוני( מי יותר ממי? זהות ‪ +‬סדר‬ ‫המשתנה מסולם רווח‪/‬אינטרוולי )בכמה יותר? ‪ 25‬מעלות גדול מ ‪20‬‬ ‫ב ‪.5‬זהות ‪ +‬סדר ‪ +‬הפרש( או יחס‪/‬מנה )פי כמה גדול? גיל‪ ,‬גובה‪,‬‬ ‫משקל יש נקודת "‪ "0‬ברורה בה המשתנה לא קיים‪.‬זהות ‪ +‬סדר ‪ +‬הפרש‬ ‫‪ +‬יחס(‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫מדוע חשוב לזהות את סולם המדידה?‬ ‫הבנת המשמעות של המדד המתקבל תלויה בסולם המדידה‪.‬‬ ‫כלים לאיסוף נתונים מספריים‬ ‫למשל‪ ,‬אם לכל סטודנט בקורס שיטות מחקר הוצמד מספר סידורי לצורך‬ ‫שמירה על אנונימיות )במקום ציון שם – משתנה שמי(‪ ,‬חישוב ממוצע‬ ‫של המספרים הסידוריים לא מלמד דבר ואין בו תועלת למחקר‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬בחישוב רמת שביעות הרצון‪ ,‬או הציון‪ ,‬של סטודנט בקורס‬ ‫למספר המתקבל יש משמעות ותועלת‪.‬‬ ‫נחשב ממוצע רק של מספרים היוצרים סולם רווחים או סולם מנה‪.‬‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪5‬‬  ‫‪12/21/2021‬‬ ‫כלים לאיסוף נתונים כמותיים‪/‬מספריים‬ ‫כלים לאיסוף נתונים כמותיים‪/‬מספריים‬ ‫החוקר צופה‬ ‫קידוד מספרי של התנהגות ב‪ LIVE -‬או מצולמת‪/‬מוקלטת‬ ‫מומלץ להשתמש בכלים שונים למדידה של אותו משתנה‬ ‫על מנת לנטרל הטיה הנובעת מסוג דומה של כלים‪.‬‬ ‫החוקר שואל‬ ‫שאלון דיווח‪-‬עצמי של הנבדק על עצמו‬ ‫שאלון דיווח אחרים על הנבדק )הורה על ילד‪ ,‬מטפל על מטופל(‬ ‫ ‬ ‫לדוגמה‪:‬‬ ‫ציון מבחן )‪ (ADD, GPA, IQ‬או מטלה )יצירתיות(‬ ‫ ‬ ‫מדידת תוקפנות על‪-‬ידי דיווח עצמי‪ ,‬דיווח אחרים‪ ,‬ותצפית‪.‬‬ ‫מדדים פיזיולוגיים – נשימה‪ ,‬קצב לב‪ ,‬זיעה‪ ,‬לחץ דם‪ ,‬מוח‪ ,‬קורטיזול ‪ -‬תגובות‬ ‫ ‬ ‫מדידת יצירתיות על‪-‬ידי דיווח עצמי‪ ,‬הערכת מומחה‪ ,‬מטלה‪.‬‬ ‫פיזיולוגיות משקפות התרחשויות פסיכולוגיות‪.‬‬ ‫בדיווח עצמי עשויה להיות רצייה חברתית )הנשאל עונה כפי‬ ‫מידע קיים‬ ‫שהוא חושב שרוצים לשמוע ממנו(‪.‬ניתן לאתרה באמצעות‬ ‫דוח‪ ,‬פרוטוקול‪ ,‬אבחנה‪ ,‬תמונה‪/‬יצירה‪ ,‬מכתב‪ ,‬יומן – נקרא "שיטות לא תגובתיות"‪.‬‬ ‫שאלות מוסוות שמטרתן לבדוק נטייה לרצייה חברתית‪.‬‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫מה צריך לכלול תיאור כלי מדידה‪/‬שאלון?‬ ‫דוגמא לדיווח שאלון‬ ‫מטרת הכלי‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪ The Meaning in Life Questionnaire (MLQ; Steger et al.,‬‬ ‫שיטת האיסוף‪ :‬דיווח עצמי‪ ,‬צפייה‪ ,‬דיווח מומחים‪ ,‬הורים‪ ,‬מורים‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪2008) is a 10-item self-report instrument. Subjects‬‬ ‫‪ranked statements dealing with their lives’ meaning‬‬ ‫מספר פריטים כולל ודוגמה של פריטים‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪from 1 (absolutely untrue) to 7 (absolutely true). Item 9‬‬ ‫תתי‪-‬סקאלות‪ :‬כמה סאקלות? מה מודדת כל סקאלה? כמה פריטים יש‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪is reverse coded. The items are in two subscales, the‬‬ ‫בכל סקאלה?‬ ‫‪presence of meaning subscale (e.g., “I understand my‬‬ ‫אופן הקידוד‪ :‬דרגות בסולם )‪ ? (5-1‬כן ‪ /‬לא )‪ ?(1/0‬האם יש פריטים‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪life’s meaning”) and the search for meaning subscale‬‬ ‫המנוסחים באופן הפוך שיש להפוך את קידודם?‬ ‫‪(“I am always looking to find my life’s purpose”).‬‬ ‫‪Internal consistency reliabilities were excellent with‬‬ ‫‪.6‬טווחה הציון‬ ‫‪alpha coefficient of.90 for the presence subscale and‬‬ ‫‪.7‬פרשנות הציון‪ :‬ציון גבוה מעיד על ‪...‬וציון נמוך על‪.....‬‬ ‫‪0.87 for the search subscale. Test-retest reliability,‬‬ ‫‪.8‬תוקף ומהימנות‪ :‬תוקף מתכנס ותוקף מבחין‪ ,‬מהימנות מדידות‬ ‫‪tested over a 4-week period, ranged from.70 to.80.‬‬ ‫חוזרות )‪ ,(r‬מהימנות עקיבות פנימית )אלפא של כרונבך(‪.‬‬ ‫‪Convergence validity with other measures of meaning‬‬ ‫‪was good (.65).‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪6‬‬  ‫‪12/21/2021‬‬ ‫להתראות בשיעור הבא !‬ ‫מחקר כמותי‬ ‫מהימנות ותוקף‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫תוקף ומהימנות במחקר כמותי‬ ‫תוקף ומהימנות במחקר כמותי‬ ‫שלושה מקורות לשונות הנובעת מטעויות במדידה‬ ‫למדידה במחקר יש חשיבות רבה – ככל שהמדידה מדויקת יותר‪ ,‬יש בסיס מוצק יותר‬ ‫‪.1‬נסיין‪/‬שופט או הסביבה‪ :‬השפעה של הבדלים בין נסיינים או שופטים‬ ‫להסקה מהמדגם לאוכלוסייה הרחבה‪.‬‬ ‫מהימנות‪ ,‬היא המידה בה כלי המדידה מודד את המשתנים באופן עקבי‪.‬כלומר‪,‬‬ ‫שונים; מיומנות הנסיין‪/‬שופט עם כלי המדידה; שימושו במילים וביטויים‬ ‫קבלת תוצאות דומות בעת חזרה על המדידה ללא כל טעות‪.‬‬ ‫שעושים להשפיע על הנבדק; רעש‪ ,‬מזג אוויר‪ ,‬תנאים חיצוניים‪.‬‬ ‫המונח טעות )‪ (error‬מתייחס לפער בין המשתנה האמיתי )לדוגמה‪ :‬משקל גוף‪ ,‬חוויה‬ ‫‪.2‬הנבדק‪ :‬מצבי רוח‪ ,‬עייפות‪ ,‬מחלה‪ ,‬יכולת קוגניטיבית וכדומה‪.‬‬ ‫של רגש( לבין המשתנה הנצפה )המספר שמוצג על המאזניים‪ /‬דיווח רגשות בשאלון(‪.‬‬ ‫‪.3‬כלי המחקר‪ :‬אי דיוק של הציוד או של השאון‬ ‫בדרך כלל אין מדידה מושלמת בה המשתנה האמיתי זהה לנצפה‪.‬‬ ‫ככול שכלי מדידה מהימן יותר‪ ,‬הוא רגיש פחות להשפעה של מקור‬ ‫לכן‪ ,‬המשתנה הנצפה כולל את המשתנה האמיתי ‪ +‬הטעות‬ ‫טעות וניתן לייחס פחות שונות לטעות ויותר למשתנה האמיתי‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪7‬‬  ‫‪12/21/2021‬‬ ‫תוקף ומהימנות במחקר כמותי‬ ‫תוקף ומהימנות במחקר כמותי‬ ‫ארבעה סוגים של מהימנות‬ ‫שלושה סוגים של מהימנות‬ ‫‪.1‬מהימנות כיציבות )‪ – (stability‬ע"י מבחן חוזר ‪ test-retest‬של‬ ‫‪.1‬מהימנות כיציבות )‪(Time stability test-retest reliability‬‬ ‫משתנה שלא אמור להשתנות‪.‬מחשבים מתאם בין שתי ההעברות‬ ‫‪.2‬מהימנות טפסים מקבילים )‪(Alternate-forms reliability‬‬ ‫של אותו מבחן )‪ r ≥.80‬נחשב טוב(‪.‬‬ ‫‪.3‬מהימנות עקיבות פנימית )‪(Internal consistency reliability‬‬ ‫ ההעברה הראשונה עשויה להשפיע על השנייה כך שהנבדק עשוי‬ ‫‪.4‬מהימנות בין שופטים )‪(inter-rater reliability‬‬ ‫לזכור את התשובות ולהשיב באופן זהה‬ ‫ השאלון בודק מאפיין שעשוי להשתנות עם הזמן‬ ‫ עשויה להיות נשירה של משתתפים‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫תוקף ומהימנות במחקר כמותי‬ ‫תוקף ומהימנות במחקר כמותי‬ ‫שלושה סוגים של מהימנות‬ ‫שלושה סוגים של מהימנות‬ ‫‪.2‬מהימנות טפסים מקבילים שיטה בה נבדק מתאם בין שני נוסחים‬ ‫‪.3‬מהימנות כעקיבות פנימית – מבוססת על ההנחה שמבחן הוא מדגם‬ ‫מקבילים של אותו השאלון‪.‬‬ ‫של פריטים‪ ,‬שכל אחד מהם וכולם יחד מיועדים למדוד את אותו משתנה‪,‬‬ ‫ולכן נצפה למתאמים גבוהים בין הפריטים‪.‬ככול שיש יותר פריטים מקדם‬ ‫ ייתכן שההעברה הראשונה תשפיע על השנייה‪ ,‬אך במידה פחותה‬ ‫המהימנות של קרונבאך גבוה יותר‪ α ≥.70).‬נחשב טוב(‪.‬‬ ‫בהרבה כי מדובר בטופס אחר‪.‬‬ ‫ לא מרבים להשתמש בשיטה זו עקב הקושי שביצירת שאלות שונות‬ ‫ יתרון הוא העברה של מבחן אחד פעם אחת‬ ‫לאותה תכונה והתגברות על שונות סטטיסטית‪.‬‬ ‫ חסרון הוא שהשיטה לא רגישה לשונוּת הנובעת מהשפעות זמניות‬ ‫)מצב רוח‪ ,‬מזג אוויר(‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪8‬‬  ‫‪12/21/2021‬‬ ‫תוקף ומהימנות במחקר כמותי‬ ‫תוקף ומהימנות במחקר כמותי‬ ‫שלושה סוגים של מהימנות‬ ‫תוקף ‪Validity‬‬ ‫‪.4‬מהימנות בין שופטים – בניגוד לשימוש בכלים המניחים שהמדידה‬ ‫תוקף מדידה הוא המידה בה כלי מודד מה שהוא אמור למדוד‪,‬‬ ‫המידה בה משתנה תצפיתי מודד את המשתנה התאורטי )מבנה‪.(construct/‬‬ ‫היא אובייקטיבית‪ ,‬קיימים מצבים בהם יש להסתמך על תצפית וקידוד של‬ ‫תוקף הוא מידת ההלימה בין המשתנה התצפיתי למשתנה התאורטי‪.‬‬ ‫התנהגות או מבחנים השלכתיים‪.‬מדידות אלו אינן אובייקטיביות ועשוי‬ ‫תוקף הוא מעין גשר בין התיאוריה למחקר‪.‬‬ ‫להיות שינוי בתוצאה של בוחנים שונים לאותה תכונה‪.‬על מנת לוודא‬ ‫אם כלי המחקר אינו תקף‪ ,‬תוצאות המחקר אינן תקפות !!‬ ‫מהימנות במקרים אלו‪ ,‬בודקים את מידת ההלימה בין שני שופטים או‬ ‫הקשר בין מהימנות לתוקף‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫כלי שאינו מהימן‪ ,‬אינו תקף‪.‬מהימנות היא תנאי הכרחי‪ ,‬אך לא מספק לתוקף‪.‬ייתכן‬ ‫ככול שהערכות השופטים קרובות יותר זו לזו )מתאם גבוה יותר(‪,‬‬ ‫נשער שמרכיב הטעויות הנובע מהשופט קטן יותר‪.‬‬ ‫שתהיה מהימנות‪ ,‬אך הפרשנות שלה אינה תקפה כאשר הכלי לא מודד את מה שהוא‬ ‫אמור למדוד‪.‬‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫‪33‬‬ ‫‪34‬‬ ‫תוקף ומהימנות במחקר כמותי‬ ‫תוקף ומהימנות במחקר כמותי‬ ‫תוקף ‪Validity‬‬ ‫סוגים של תוקף‬ ‫נועד לענות על שאלות כגון‪:‬‬ ‫‪.1‬תוקף ניבוי‪ :‬מדידה של משתנה אחד )מנבא‪ :‬ציון‬ ‫האם מבחן ה ‪) IQ‬משתנה תצפיתי( אכן מודד אינטליגנציה )מבנה‪/‬מבנה תיאורטי(?‬ ‫ ‬ ‫פסיכומטרי‪ ,‬מוטיבציה לטיפול( על מנת לאמוד או לנבא על‬ ‫פיו משתנה שני )קריטריון‪ :‬הישגים בלימודים‪ ,‬הצלחה‬ ‫האם ציון הפסיכומטרי מנבא טוב הצלחה בלימודים?‬ ‫ ‬ ‫בטיפול(‪.‬‬ ‫האם סולם קידוד התנהגות תוקפנית אכן מודד תוקפנות?‬ ‫ ‬ ‫מתאם גבוה = תוקף ניבוי גבוה‬ ‫האם שאלון שביעות רצון אכן מודד שביעות רצון?‬ ‫ ‬ ‫תוקף מקביל )‪ :(concurrent‬כאשר המנבא והקריטריון נמדדים בו זמנית‪.‬‬ ‫האם מטלת יצירתיות אכן מודדת יצירתיות?‬ ‫ ‬ ‫תוקף לאחר מעשה )‪ :(post-diction‬הקריטריון נמדד בעבר‪ ,‬לפני המנבא‪.‬‬ ‫האם כמות הזיעה וקצב דפיקות לב אכן מודדים חרדה?‬ ‫ ‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫‪35‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪9‬‬  ‫‪12/21/2021‬‬ ‫תוקף ומהימנות במחקר כמותי‬ ‫תוקף ומהימנות במחקר כמותי‬ ‫סוגים של תוקף‬ ‫סוגים של תוקף‬ ‫‪.2‬תוקף תוכן )‪ :(content validity‬המידה בה תוכן‬ ‫‪.3‬תוקף מבנה )‪ :(construct validity‬מידת הקשר בין‬ ‫המבחן‪ /‬שאלון )הפריטים בו( אכן מייצג את עולם‬ ‫המושג התאורטי )מבנה( למשתנה התצפיתי )הגדרה‬ ‫התוכן הרצוי‪.‬‬ ‫אופרציונלית(‪.‬נבדק באמצעות שתי שיטות‪:‬‬ ‫תוקף תוכן לא מבוסס על ניתוח סטטיסטי‪ ,‬אלא על‬ ‫א‪.‬חקר הבדלים בין קבוצות‪ :‬הבדלים בתוצאות של שתי‬ ‫הערכה יסודית ומושכלת של החוקר את עולם התוכן‪,‬‬ ‫קבוצות‪ ,‬יצביעו על כך שאכן יש הגדרה מצומצמת לאחת‬ ‫ועל בחירת פריטים המייצגים אותו‪.‬‬ ‫הקבוצות )מבחן שבודק סכיזופרניה יועבר למדגם קליני ומדגם‬ ‫בריא(‪.‬‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫‪37‬‬ ‫‪38‬‬ ‫תוקף ומהימנות במחקר כמותי‬ ‫תוקף ומהימנות במחקר כמותי‬ ‫סוגים של תוקף‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫‪.3‬תוקף מבנה )‪(Construct validity‬‬ ‫‪.1‬מהימנות‪ :‬יציבות‪ ,‬טפסים מקבילים‪ ,‬עקיבות‬ ‫ב‪.‬חקר מתאמים‪ :‬בדיקת קשר עם שאלונים קיימים‪.‬‬ ‫פנימית‪ ,‬בין שופטים‪.‬‬ ‫תוקף מתכנס )‪ :(Convergent validity‬מתאם גבוה )לפחות ‪ (40‬בין כלים‬ ‫שאמורים למדוד תכונה זהה‪ ,‬ולכן מתכנסים‪.‬‬ ‫‪.2‬תוקף‪ :‬ניבוי )מקביל‪ ,‬לאחר מעשה(‪ ,‬תוקף תוכן‪,‬‬ ‫)עד ‪(30‬‬ ‫תוקף מבחין )‪ :(Discriminant/ divergent validity‬מתאם נמוך‬ ‫בין כלים שאמורים למדוד תכונה שונה‪ ,‬ולכן מובחנים זה מזה‪.‬‬ ‫תוקף מבנה )חקר הבדלים‪ ,‬מתכנס‪ ,‬מבחין(‪.‬‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫‪39‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪10‬‬  ‫‪12/21/2021‬‬ ‫להתראות בשיעור הבא !‬ ‫אוכלוסייה ומדגם‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫‪41‬‬ ‫‪42‬‬ ‫אוכלוסייה ומדגם‬ ‫שיטות דגימה‬ ‫שתי שיטות כלליות לדגימה‪:‬‬ ‫דגימה הסתברותית‬ ‫דגימה מקרית פשוטה‪ :‬הגרלה של מספרים ממסגרת‪/‬רשימת הדגימה‬ ‫‪Simple random sampling‬‬ ‫בדגימה הסתברותית מתקיימת שלושה תנאים‪:‬‬ ‫‪.1‬לכל הפריטים באוכלוסייה הסתברות ידועה וזהה להיבחר למדגם‪.‬‬ ‫דגימה שיטתית‪ :‬ראשון נבחר באקראי מהרשימה ואחריו נדגם כל מספר ‪ X‬באופן שיטתי‬ ‫‪.2‬לשום פריט אין סיכוי ודאי כן להיבחר למדגם‪.‬‬ ‫‪Systematic sampling‬‬ ‫‪.3‬לשום פריט אין סיכוי ודאי לא להיבחר למדגם‪.‬‬ ‫דגימת אשכולות‪ :‬מחלקים את האוכלוסייה לאשכולות טבעיים )אזורים‪ ,‬שכונות(‪ ,‬דוגמים‬ ‫מקרית מספר אשכולות‪ ,‬וכוללים את כל הפרטים באשכולות שנדגמו‪.‬השיטה מאפשרת‬ ‫בדגימה לא הסתברותית לפחות אחד משלושת הנ"ל אינו מתקיים‪.‬‬ ‫לצמצם את מסגרת הדגימה של אוכלוסייה מפוזרת‪Cluster sampling.‬‬ ‫דגימת שכבות‪ :‬מחלקים את האוכלוסייה לשכבות )גיל‪ ,‬מין‪ ,‬השכלה‪ (SES ,‬ודוגמים מקרית‬ ‫מסגרת דגימה‪ :‬הרשימה של הפריטים באוכלוסייה שממנה‬ ‫מכל שכבה לפי גודלה היחסי באוכלוסייה‪ ,‬או לא לפי גודלה‪.‬‬ ‫)‪Stratified sampling (proportional / disproportional‬‬ ‫דוגמים מדגם הסתברותי‪.‬הרשימה צריכה לייצג את האוכלוסייה‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬רשימת כל המטפלים באמצעות אומנויות בישראל‪.‬‬ ‫דגימה הסתברותית עדיפה משום שהיא מייצג את האוכלוסייה‪ ,‬אך היא יקרה ופחות פרקטי‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫‪43‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪11‬‬  ‫‪12/21/2021‬‬ ‫שיטות דגימה‬ ‫דגימה לא הסתברותית‬ ‫להתראות בשיעור הבא !‬ ‫דגימת נוחות‪ :‬מי שזמין‪ ,‬מגיע ראשון‪ ,‬או עונה למודעה )‪(Convenience sampling‬‬ ‫דגימת כדור שלג‪ :‬משתתף מביא משתתף‪.‬במחקרים בהם יש קושי לאתר ולגייס‬ ‫משתתפים )‪(Snowball sampling‬‬ ‫דגימת מכסה‪ :‬לפי משתנה עניין‪ 20 ,‬בנות ‪ 20‬בנים‪ 15 ,‬מטפלים במוסיקה‪15 ,‬‬ ‫מטפלים בדרמה‪ 15 ,‬מטפלים באמנות‪ 15 ,‬מטפלים בתנועה )‪(Quota sampling‬‬ ‫דגימה מכוונת‪/‬תכליתית‪ :‬דגימת אנשים שנחשבים טיפוסיים ואופייניים לאוכלוסייה‬ ‫)‪(Purposive sampling‬‬ ‫דגימה לא הסתברותית היא נגיש וזולה יותר‪ ,‬אך לא ניתן לדעת אם המדגם מייצג‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫‪45‬‬ ‫‪46‬‬ ‫מחקר כמותני‬ ‫הסקר – סוג של מחקר מתאמי‬ ‫שימוש בשאלונים לאיסוף נתונים בסביבתם הטבעית של הנשאלים‪" ,‬צילום מצב נתון"‬ ‫מחקר כמותי‬ ‫כגון‪ :‬דיווח סוציו‪-‬דמוגרפי‪ ,‬עמדות‪ ,‬דעות‪ ,‬אמונות‪ ,‬התנהגות‪ ,‬כוונות פעולה‪ ,‬וכדומה‪.‬‬ ‫מערך סקר‬ ‫לעיתים רבות מחקר סקר כרוך בבניית שאלון ייעודי למחקר‪.‬לדוגמה‪:‬‬ ‫ומערך מתאמי‬ ‫האם סטודנטים לטיפול באמצעות אומנויות עוסקים באומנות הקשורה ללימודיהם בשעות‬ ‫הפנאי? באיזה היקף? באיזו מסגרת?‬ ‫ ‬ ‫מהי עמדתם של סטודנטים שנה א' לגבי מסלול עם תזה?‬ ‫ ‬ ‫מהי עמדתם של מטפלים באמצעות אומנויות לגבי מחקר בתחום?‬ ‫ ‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫‪47‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪12‬‬  ‫‪12/21/2021‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪50‬‬ ‫מחקר כמותני‬ ‫מחקר כמותני‬ ‫מערך מחקר מתאמי )‪(Correlational design‬‬ ‫מערך מחקר מתאמי )‪(Correlational design‬‬ ‫מחקר שבודק מתאמים‪/‬קורלציות‪/‬קשרים בין משתנים שונים‬ ‫כאשר הנתונים נאספים במועד אחד מדובר במחקר רוחב )‪cross‬‬ ‫לא ניתן להסיק סיבתיות ממחקר מתאמי‪.‬‬ ‫‪ – (sectional‬מודדים את תחושת המסוגלות של סטודנטים הלומדים‬ ‫בשנה א‪ ,‬ב‪ ,‬ג באותה נקודת זמן‪ ,‬ומשווים את הקבוצות‪.‬‬ ‫דוגמה‪:‬‬ ‫קבוצה היא משתנה בלתי‪-‬תלוי נתון )משתנה ייחוס‪ ,(assigned v ,‬לא‬ ‫הקשר בין התקדמות בהכשרה בטיפול באמצעות אומנויות )שנים א‪ ,‬ב‪ ,‬ג( לבין‬ ‫משתנה מופעל )‪ (active v‬כמו במחקר ניסוי‪.‬זהו מערך בין‪-‬נבדקי‪.‬‬ ‫תחושת מסוגלות טיפולית בקרב סטודנטים לתואר שני בטיפול באמצעות אומנויות‪.‬‬ ‫השערה‪ :‬ככול שיתקדמו בהכשרה )שנה מתקדמת יותר( תהיה יותר מסוגלות‪.‬‬ ‫כאשר הנתונים נאספים לאורך זמן מדובר במחקר אורך )‪– (longitudinal‬‬ ‫מודדים התפתחות בתחושת מסוגלות של קבוצת נבדקים‪ ,‬במשך שלוש‬ ‫! קשר חיובי ‪ -‬המדד עולה בשני המשתנים !‬ ‫שנות הלימוד‪.‬זהו מערך תוך‪-‬נבדקי‪.‬‬ ‫! קשר שלילי ‪ -‬משתנה אחד עולה והשני יורד !‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫‪51‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪13‬‬  ‫‪12/21/2021‬‬ ‫מחקר כמותני‬ ‫מחקר כמותני‬ ‫מערך מחקר מתאמי )‪(Correlational design‬‬ ‫מערך מחקר מתאמי )‪(Correlational design‬‬ ‫כאשר מתגלה מתאם‪/‬קשר מובהק בין משתנים‪ ,‬הוא עשוי לנבוע‬ ‫‪.2‬יחסים עקיפים‪ :‬השקעה בלימודים קשורה באופן עקיף למסוגלות‬ ‫מארבעה סוגים של יחסים בין משתנים‪.‬‬ ‫טיפולית‪ ,‬כתוצאה ממשתנה שלישי מתערב‪-‬מבלבל‪ ,‬שמשפיע על שני‬ ‫‪.1‬יחסים ישירים‪:‬‬ ‫המשתנים‪.‬קיים מתאם מזויף‪:‬‬ ‫יותר השקעה בלימודים קשורה באופן ישיר ליותר מסוגלות טיפולית‪.‬שתי אפשרויות‪:‬‬ ‫השקעה‬ ‫בלימודים‬ ‫למסוגלות טיפולית‬ ‫א‪.‬השקעה בלימודים "גורמת"‬ ‫גיל‬ ‫או‬ ‫מסוגלות‬ ‫להשקעה בלימודים‬ ‫ב‪.‬מסוגלות טיפולית "גורמת"‬ ‫טיפולית‬ ‫לכן יש לבצע פיקוח סטטיסטי על משתנה גיל‪.‬‬ ‫ניתן לקבוע את סדר האירועים‪ ,‬מה קדם למה‪ ,‬רק סטטיסטית באמצעות רגרסיה‪.‬‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫‪53‬‬ ‫‪54‬‬ ‫מחקר כמותני‬ ‫מחקר כמותני‬ ‫מערך מחקר מתאמי )‪(Correlational design‬‬ ‫חקירת משתנים מתנים תורמת ליכולת להבין באילו תנאים או עבור מי קיים הקשר‪:‬‬ ‫‪.3‬יחסים מותנים‪ :‬הקשר בין השקעה בלימודים למסוגלות טיפולית מותנה במשתנה‬ ‫לדוגמה‪ :‬לא מספיק לדעת שקיים קשר בין השקעה בלימודים )‪ (X‬לתחושת מסוגלות‬ ‫שלישי‪ M ,‬שמשפיע על קיומו‪ ,‬עוצמתו‪ ,‬או כיוונו של הקשר בין ‪ X‬ל‪.Y -‬‬ ‫טיפולית )‪ ,(Y‬אלא צריך לדעת מתי‪/‬עבור מי הקשר מתקיים – כלומר‪ ,‬מהו המשתנה‬ ‫= עבור מי שמקבל הדרכה טובה(‪.‬‬ ‫הממתן את הקשר )‪M‬‬ ‫אינטראקציה‪:‬‬ ‫השפעה משולבת של שני‬ ‫‪Moderation model‬‬ ‫‪M‬‬ ‫משתנים בלתי תלויים ‪M ,X‬‬ ‫‪M‬‬ ‫הדרכה טובה‬ ‫על משתנה תלוי ‪Y‬‬ ‫הדרכה טובה‬ ‫‪ Y‬מסוגלות‬ ‫‪ X‬השקעה‬ ‫‪ Y‬מסוגלות‬ ‫‪ X‬השקעה‬ ‫טיפולית‬ ‫בלימודים‬ ‫טיפולית‬ ‫בלימודים‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫‪55‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪14‬‬  ‫‪12/21/2021‬‬ ‫מחקר כמותני‬ ‫מחקר כמותני‬ ‫מערך מחקר מתאמי )‪(Correlational design‬‬ ‫חקירת משתנים מתווכים תורמת רבות ליכולת להבין כיצד מתרחשות תופעות‪.‬‬ ‫‪.4‬יחסים מתווכים‪ :‬השקעה בלימודים קשורה למסוגלות טיפולית בגלל‬ ‫לדוגמה‪ :‬לא מספיק לדעת שדרושה יותר השקעה בלימודים )‪ ,(X‬כדי לפתח מסוגלות‬ ‫טיפולית באומנויות )‪ ,(Y‬אלא צריך לדעת גם כיצד ההשקעה עושה זאת – כלומר‪ ,‬מהו‬ ‫משתנה שלישי שמתווך ביניהם‪.‬‬ ‫כאן‪ ,‬דרך פיתוח ושכלול מיומנויות טיפוליות(‪.‬‬ ‫המשתנה המתווך )‪M‬‬ ‫‪Mediation model‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬ ‫פיתוח‬ ‫פיתוח‬ ‫מיומנויות‬ ‫מיומנויות‬ ‫‪ Y‬מסוגלות‬ ‫‪ X‬השקעה‬ ‫‪ Y‬מסוגלות‬ ‫‪ X‬השקעה‬ ‫טיפולית‬ ‫בלימודים‬ ‫טיפולית‬ ‫בלימודים‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫‪57‬‬ ‫‪58‬‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫מחקר מתאמי לא מאפשר לבחון השערות סיבתיות‪.‬‬ ‫אבל ניתן לבדוק מודל עם קשר ישיר‪ ,‬מותנה‪ ,‬או מתווך באמצעות‪:‬‬ ‫להתראות בשיעור הבא !‬ ‫‪.1‬רגרסיה המדמה סדר בזמנים‪ ,‬מה קדם למה‪.‬‬ ‫‪.2‬פיקוח סטטיסטי על משתנים שעשויים להוות הסברים חלופיים‪.‬‬ ‫למחקר מתאמי תוקף הסקה נמוך מתוקף ההסקה של הניסוי‪.‬‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫‪59‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪15‬‬  ‫‪12/21/2021‬‬ ‫מחקר כמותי‬ ‫)‪(True Experimental research‬‬ ‫ניסוי אמיתי‬ ‫מושתת על שלושה עקרונות‪:‬‬ ‫מחקר כמותי‬ ‫‪.1‬קיום קבוצת ביקורת‬ ‫‪.2‬הקצאה מקרית )רנדומיזציה( של משתתפים לקבוצת ניסוי ולקבוצת‬ ‫ניסוי ודמוי‪-‬ניסוי‬ ‫ביקורת‪.‬‬ ‫‪.3‬בחירת האופן והזמן בו יופעל המשתנה הבלתי תלוי )לדוגמה‪:‬‬ ‫התערבות צביעת מנדלות להפחתת סטרס( ושליטה בבחירת מדדי‬ ‫המשתנה התלוי‪ ,‬בזמן המדידה ובאופייה של המדידה )לדוגמה‪ :‬שאלון‬ ‫דיווח עצמי ומדדים פיזיולוגיים המודדים רמת סטרס לפני ואחרי‬ ‫ההתערבות(‪.‬‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫‪61‬‬ ‫‪62‬‬ ‫מחקר כמותי‬ ‫מחקר כמותי‬ ‫)‪(True Experimental research‬‬ ‫ניסוי אמיתי‬ ‫מערכי ניסוי בולטים‪:‬‬ ‫מערך "לפני‪-‬אחרי" עם רנדומיזציה ‪ R‬ועם קבוצות ביקורת‪.‬‬ ‫ הניסוי הבסיסי מכיל שני משתנים‪ :‬תלוי ובלתי תלוי‪.‬‬ ‫ למשתנה הבלתי תלוי שתי רמות‪ :‬קבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת‪.‬‬ ‫מערך זה הוא תוך נבדקי וגם בין נבדקי – מערך חזק‪.‬‬ ‫ שתי הקבוצות נמדדות בתחילת המחקר על המשתנה התלוי‪.‬‬ ‫ המחקר כולל התערבות‪ ,‬שבסיומה מודדים שוב את המשתנה התלוי‬ ‫בכל אחת משתי הקבוצות‪.‬‬ ‫יש לוודא כי ההבדל בין הקבוצות אכן מתקיים עבור המשתנה הבלתי תלוי בלבד‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫‪63‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪16‬‬  ‫‪12/21/2021‬‬ ‫מחקר כמותי‬ ‫מחקר כמותי‬ ‫מערכי ניסוי בולטים‪:‬‬ ‫דמוי‪-‬ניסוי )‪(Quasi Experimental research‬‬ ‫מחקר שחסר בו אחד המרכיבים של ניסוי‪:‬‬ ‫מערך "אחרי" בלבד‪ ,‬עם רנדומיזציה וקבוצת ביקורת‪.‬‬ ‫ללא רנדומיזציה או ללא קבוצת ביקורת‪.‬‬ ‫הבטחת השוויון בהרכב המשתתפים מבוססת רק על הרנדומיזציה‪.‬‬ ‫לרוב משתמשים בדמוי‪-‬ניסוי בשל תנאים חיצוניים בשדה המאלצים‬ ‫לסטות מהמבנה הקלאסי של ניסוי‪.‬לדוגמה – הקצאת ילדים בבית‪-‬ספר‬ ‫לקבוצת הניסוי )טיפול( מתבצעת לפי שיקול דעת יועצות ולא באופן‬ ‫אקראי‪.‬‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫‪65‬‬ ‫‪66‬‬ ‫מחקר כמותי‬ ‫מחקר כמותי‬ ‫דמוי‪-‬ניסוי )‪(Quasi Experimental research‬‬ ‫דמוי‪-‬ניסוי )‪(Quasi Experimental research‬‬ ‫מערכים בולטים‬ ‫מערך "לפני‪-‬אחרי" עם קבוצת ביקורת שאינה זהה‪.‬‬ ‫מערך "אחרי" בלבד וללא רנדומיזציה ‪ ,No R‬אך עם קבוצת ביקורת‪.‬‬ ‫בשל היעדר רנדומיזציה‪ ,‬אין הבטחת שוויון בהרכב המשתתפים‪ ,‬ניתן לנסות‬ ‫לבססה ע"י "הקבלה" ‪ - matching‬התאמה מקדימה של משתתפים לפי‬ ‫מאפיינים‪.‬עשויה להיות הטיה שנקראת "הטיית בחירה" – ‪.selection bias‬‬ ‫בשל העדר מדידה "לפני" וגם העדר רנדומיזציה‪ ,‬אין הבטחת שוויון בהרכב‬ ‫המשתתפים‪.‬לא ניתן לדעת האם קיים שוני מובהק בין הקבוצות במדדי ‪Pretest‬‬ ‫גם כאן עשויה להיות "הטיית בחירה" – ‪.selection bias‬‬ ‫לאחר איסוף הנתונים‪ ,‬יש לבדוק האם קיים במדדי ה‪ Pretest -‬שוני מובהק בין‬ ‫הקבוצות‪.‬אם קיים‪ ,‬יש דרכים סטטיסטיות לנטרל את ההבדל‪.‬‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫‪67‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪17‬‬  ‫‪12/21/2021‬‬ ‫מחקר כמותי דמוי ניסוי‬ ‫כמה זמן למדוד?‬ ‫מערך חד‪-‬מקרי‬ ‫ בשלב הבסיס כדאי לבצע לפחות ‪ 3‬מדידות‪,‬‬ ‫מערך חד מקרי – ללא קבוצת ביקורת אך עם‬ ‫מדידות חוזרות כאשר כל נבדק מהווה "ביקורת"‬ ‫עדיף ‪.10 - 5‬‬ ‫לעצמו )תוך נבדקי( ‪.single-subject designs‬‬ ‫יעיל כשלא ניתן לשלב במחקר קבוצת ביקורת‪.‬‬ ‫ או‪ ,‬עד שהנתונים מתייצבים‪.‬כלומר‪ ,‬עד שניתן‬ ‫מערך ההערכה הבסיסי‪A-B :‬‬ ‫להבחין בדפוס ברור אשר מאפיין את הנבדק‪.‬‬ ‫‪" A‬קו בסיס" ‪ -‬שלב מדידה לפני תחילת‬ ‫ההתערבות‪ ,‬ואחריו שלב התערבות מסוג ‪.B‬‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬טיפול באמצעות אמנויות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫‪69‬‬ ‫‪70‬‬ ‫בדוגמה זו‪ ,‬ניתן לראות כי תדירות ההתנהגות האלימה ירדה לאחר שהחל הטיפול ‪.B‬‬ ‫חוקר רצה לחקור את השפעת טיפול בתנועה על הפחתת התנהגות אלימה‪.‬ראשית‪ ,‬יש לקבוע קו‬ ‫בסיס לתדירות שבה מתרחשת ההתנהגות‪.‬יש למדוד כמה התנהגויות אלימות מתרחשות במשך כמה‬ ‫מערך מחקר זה נקרא ‪ ,AB‬כאשר ‪ A‬מציין את קו הבסיס ו‪ B -‬מציין את הטיפול‪.‬‬ ‫מדידות‪.‬בדוגמה זו‪ ,‬דווח על ‪ 7‬פעמים במדידה הראשונה‪ 6 ,‬בשנייה‪ 7 ,‬בשלישית‪.‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫קו בסיס ‪Baseline‬‬ ‫‪Praise‬‬ ‫קו בסיס ‪Baseline‬‬ ‫טיפול‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫התנהגות אלימה‬ ‫התנהגות אלימה‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8 9‬‬ ‫‪10 11 12 13 14 15 16‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8 9‬‬ ‫‪10 11 12 13 14 15 16‬‬ ‫מדידות‬ ‫מדידות‬ ‫‪71‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪18‬‬  ‫‪12/21/2021‬‬ ‫כדי לפצות על קו בסיס ראשון קצר מידי‪ ,‬ניתן‬ ‫מערך נוסף הוא ‪ A-B-A‬הכולל הפסקת הטיפול וחזרה לקו הבסיס‪.‬‬ ‫להשתמש במערך מורכב יותר למשל‪A-B-A-B :‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪Baseline/pretest‬‬ ‫טיפול‬ ‫‪Baseline/posttest‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫התנהגות אלימה‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫התנהגות אלימה‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8 9‬‬ ‫‪10 11 12 13 14 15 16‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8 9‬‬ ‫‪10 11 12 13 14 15 16‬‬ ‫מדידות‬ ‫מדידות‬ ‫ד"ר הוד אורקיבי‪ ,‬שיטות מ