סיכום מבוא לפסיכולוגיה - אלמוג לאלו PDF

‫מבוא לפסיכולוגיה – סיכום קורס‬ ‫שיעור ‪ – 1‬מבוא לפסיכולוגיה‬ ‫מהי פסיכולוגיה?‬ ‫מדע שחוקר את ההתנהגות של יחידים‪ ,‬ואת התהליכי...

‫מבוא לפסיכולוגיה – סיכום קורס‬ ‫שיעור ‪ – 1‬מבוא לפסיכולוגיה‬ ‫מהי פסיכולוגיה?‬ ‫מדע שחוקר את ההתנהגות של יחידים‪ ,‬ואת התהליכים המנטליים שעוברים עליהם‪.‬‬ ‫ מדע – שיטה מדעית שמסתמכת על נתונים אובייקטיבים‪.‬‬ ‫ התנהגות – האופן שבו האורגניזם מסתגל לסביבתו‪.‬‬ ‫ יחיד – תינוק‪ ,‬מגור‪ ,‬בריאות ומצבי הפרעה‪/‬מחלה‪ ,‬חולדה ועוד‪.‬‬ ‫ תהליכים מנטליים – איך פועל המוח‪.‬‬ ‫בניגוד למדעים אחרים (פיזיקה‪ ,‬ביולוגיה וכו') קשה להגדיר מחקר לא מוטה בפסיכולוגיה‪.‬‬ ‫המטרות בפסיכולוגיה‬ ‫לתאר את התנהגות – אני יכולה לשאול כל אחד אם היה קל או קשה להיזכר באירוע מסוים‪ ,‬ולתאר את מה שאני רואה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫להסביר את ההתנהגות – אני רוצה להיות יכולה להסביר למה לאנשים מסוימים היה קל להיזכר באירוע מסוים‪ ,‬ולאחרים‬ ‫ ‬ ‫לא‪.‬‬ ‫לנבא את ההתנהגות ‪ -‬ההסבר של התנהגות‪ ,‬מאפשר לנו להיות יכולים גם לנבא אותה‪.‬כלומר אם מה שחשוב לי זה‬ ‫ ‬ ‫אנשים שיהיו להם דימויים מנטליים‪ ,‬אז אני אוכל לשאול אנשים מסוימים "כמה קל לכם לכתוב?"‪.‬‬ ‫לפקח על ההתנהגות – אני רוצה להצליח לפקח על כל תהליך שקורה בחיים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫למשל‪ ,‬אמא שמנסה שהילדים שלה לא יריבו – תנסה להתבונן בהתנהגות שלהם ומה גורם להם לריב‪ ,‬לעומת התנהגות‬ ‫רגילה‪.‬תבדוק אם אפשר לנבא את זה ובמצבים מסוימים שהיא חושבת שהם יריבו‪ ,‬הם באמת רבים‪ ,‬אז היא תוכל לפקח על‬ ‫ההתנהגות ולמנוע כמה שיותר ריבים בבית‪.‬‬ ‫שורשי הפסיכולוגיה‬ ‫הרבה מהתיאורתיקנים שהובילו את הפסיכולוגיה‪ ,‬הגיעו בעיקר מרפואה‪ ,‬פילוסופיה ופיזיקה‪ ,‬כאשר רוב השאלות התייחסו‬ ‫לנפש האנושית; עד כמה יש בחירה אנושית‪ ,‬מולד מול נלמד‪ ,‬התייחסות לסביבה ולבחירות אישיות‪ ,‬מודעות להתנהגות העצמי‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫הרבה מהשאלות הושפעו גם מהכנסייה‪.‬למשל‪ ,‬שאלות של סביבה מול תורשה‪.‬סוגייה נוספת שכזו היא סוגיית הגוף והנפש‬ ‫בהיבט של עד כמה אפשר לחקור את הנפש‪.‬הייתה השפעה מאוד גדולה של הכנסייה על פיתוח תאוריות‪ ,‬והכנסייה לא‬ ‫איפשרה לחקור את הנפש כי היא מושפעת מתהליכים נשגבים שאסור לחקור‪.‬מתוך זאת‪ ,‬התפתחה הגישה הדואליסטית‬ ‫(גוף ונפש הם נפרדים)‪ ,‬לעומת הגישה המטריאליסטית (הכל זה חומר)‪.‬‬ ‫גישות מחקריות בפסיכולוגיה‬ ‫‪.1‬דואליזם מול מטריאליזם‬ ‫הגישה הדואליסטית – הגוף הוא הגוף שלנו‪.‬אין בעיה לחקור רפלקסים‪ ,‬מבנה המוח‪ ,‬השפעה של חומרים על פעולות‬ ‫ ‬ ‫מוטוריות ועוד‪.‬הנפש מנגד‪ ,‬שייכת לאלוהים ולכן אסור לחקור אותה‪.‬זו גישה שהצליחה להתפתח בזמנים שלכנסייה‬ ‫הייתה המון השפעה על ההווה‪.‬‬ ‫הגישה המטריאליסטית – אפשר לחקור רפלקסים‪ ,‬בדיוק כמו שאפשר לחקור את הנפש‪.‬הגישה אומרת שאין שום דבר‬ ‫ ‬ ‫בעולם שאין לו ביטוי חומרי‪ ,‬ולכן אפשר למדוד‪ ,‬לחקור ולבדוק כל דבר בעולם‪.‬‬ ‫המעבדה הראשונה לחקר הפסיכולוגיה (‪ )1879‬הוקמה בגרמניה ע"י וילהלם וונדט‪.‬במעבדה הזו לא התייחסו בכלל לתהליכים‬ ‫נפשיים ורגשיים‪.‬הוא מוגדר כאבי הפסיכולוגיה המודרנית‪ ,‬והתרומה שלו לפסיכולוגיה המודרנית הייתה החשיבות של מחקר‬ ‫אובייקטיבי‪.‬‬ ‫בהמשך‪ ,‬ב‪ 1890-‬וויליאם ג'יימס (בריטניה) דיבר על העצמי ועל חוויות מיסטיות‪.‬בהמשך‪ ,‬אחת ההשפעות המרכזיות על‬ ‫הפסיכולוגיה הייתה של אדוארד טיצ'נר‪ ,‬שפרסם ספר על הפסיכולוגיה המודרנית‪ ,‬שעסק בתהליכים מודעים לעומת לא מודעים‬ ‫(רגשות‪ ,‬תחושות ועוד‪ ,‬דברים בעיקר לא מודעים)‪.‬התרומה החשובה שלו היא פיתוח שיטת האינטרוספקציה (בדיקה שיטתית‬  ‫מבוא לפסיכולוגיה – סיכום קורס‬ ‫של מחשבות ותחושות ביחס לחוויות חושיות שיש לנו)‪.‬‬ ‫‪.2‬סטרוקטורליזם מול פונקציונליזם‬ ‫סטרוקטורליזם (מבנה) ‪ -‬ניתן להבין את כל החוויות המנטליות כצירוף של מרכיבים בסיסיים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫פונקציונליזם – הדברים הם מכלול‪.‬לא מעניין לחקור קריאה של אותיות או מילים‪ ,‬אלא את הפעולה הכללית‪.‬‬ ‫ ‬ ‫שתי הגישות לא אומרות שהגישה השנייה לא קיימת‪ ,‬אלא זו דרך חקירה שונה‪.‬‬ ‫גישות עכשוויות בפסיכולוגיה‬ ‫יש נקודות מבט שונות לצפייה בהתנהגות‪ ,‬כאשר רוב הפסיכולוגית למעשה משלבים גישות שונות‪ ,‬שחלקן מתמקדות יותר בהיבטים‬ ‫של יחסים בין‪-‬אישיים‪ ,‬התפתחותיים ועוד‪.‬‬ ‫‪.1‬הגישה הפסיכו‪-‬דינמית – פרויד‬ ‫א‪.‬טען שההתפתחות היא למעשה ניסיונות לפתור קונפליקטים בין צרכים ודחפים אישיים‪ ,‬לבין דרישות החברה‪.‬האדם‬ ‫מונע מרצון לספק את צרכיו ולהפחית מתחים‪.‬פרויד הדגיש בגישה שלו שני דברים עיקריים‪:‬‬ ‫‪.a‬התת מודע – התת מודע הוא התנהגות לא רציונאלית‪.‬יש לנו המון צרכים שמושפעים מדברים שקרו לנו בגן ועם‬ ‫ההורים וכו'‪ ,‬ובדר"כ הדברים האלה גם לא מודעים‪.‬‬ ‫‪.b‬האיד (הצורך)‪ ,‬האגו (הדרך שבה בחרתי לספק את הצורך) והסופר אגו (כמו סוג של מלאך שמנחה מה הדרך שהכי‬ ‫טוב לפעול בה לסיפוק הצרכים)‪.‬‬ ‫ב‪.‬יש ביקורת רבה על הגישה והדעות של פרויד‪ :‬הוא היה נגד נשים‪ ,‬הומופוב‪ ,‬ובכלל קיצוני בדעותיו‪.‬אך עם זאת‪ ,‬הוא פיתח‬ ‫בחברה שיח לגבי הדברים הלא מודעים וההשפעה העצומה של התת מודע על החיים שלנו וההתנהגות שלנו כחברה‪.‬‬ ‫‪.2‬הגישה הביהביוריסטית ‪ -‬תחילת המאה ה‪ - 20-‬ג'ון ווטסון‪ ,‬סקינר ‪ -‬בניגוד לפרויד‪ ,‬הגישה הביהביוריסטית מתייחסת לחקר‬ ‫החוקים הסביבתיים ששולטים בהתנהגות שלנו‪.‬ההנחה העיקרית היא שההתנהגות האנושית מונעת ע"י למידה‪.‬ככל‬ ‫שנחזק התנהגות מסוימת – כך היא תתמיד‪.‬ככל ש'נעניש' אותה ‪ -‬היא תוכחד‪.‬הגישה של ווטסון הייתה מאוד קיצונית‪.‬‬ ‫הקונספט שלה הוא יכול לקחת כל תינוק בריא‪ ,‬ו'להכשיר' אותו להיות כל דבר שירצה; רופא‪ ,‬פורץ‪ ,‬מהנדס‪ ,‬סנדלר‪.‬הכל מתחיל‬ ‫ונגמר בתהליכי הלמידה‪.‬ההשלכות של זה על ההתנהלות שלנו ביום יום היא לתת חיזוק חיובי למעשים שאנחנו מעוניינים‬ ‫לשמר ולחזק‪ ,‬ולדאוג למגר ולהעניש דברים שאנחנו רוצים להכחיד‪.‬זו הגישה ההפוכה ביותר מהגישה שבוחנת גנטיקה‪.‬‬ ‫‪.3‬הגישה ההומניסטית ‪ -‬שנות ה‪ - 50-60-‬רוג'רס ומאסלו ‪ -‬ההנחה העיקרית היא שהמניע להתנהגות אנושית‪ ,‬הוא הרצון‬ ‫למצות את הפוטנציאל הטמון בכל אדם‪.‬מדובר בגישה הוליסטית שמסתכלת על "השלם"‪.‬כל האספקטים של חיי האדם‬ ‫רלוונטיים להבנת ההתנהגות‪.‬אי אפשר להסתכל רק על אלמנט אחד ולבודד את האחרים מ'אחריות'‪.‬ההתפתחות שלנו מונעת‬ ‫מהרצון להגיע לבריאות נפשית ואושר‪ ,‬ולמימוש עצמי‪.‬מושא המחקר‪ :‬התנאים למימוש עצמי‪ ,‬ורמת האושר האידיאלית של‬ ‫אנשים שונים בתנאים שונים‪.‬אחת התאוריות המוכרות בגישה הזו היא תאוריית הצרכים של מאסלו‪.‬בבסיס הפירמידה יש לנו‬ ‫את הצרכים הבסיסיים שצריך לקיים כדי לשרוד‪ ,‬ובראש הפירמידה יש את המשלבים היותר גבוהים של הנפש‪ ,‬שקשורים במימוש‬ ‫עצמי ואושר עילאי‪.‬‬ ‫‪.4‬הגישה הקוגניטיבית ‪ -‬שנות ‪ - 60-‬ההנחה העיקרית היא שהתנהגות אנושית מונעת ע"י המחשבה והבנה של העולם‪.‬הרצון‬ ‫להבין את העולם ולבנות מציאות סובייקטיבית‪.‬חומסקי התחיל את המהפכה כתגובה למושגים הביהביוריסטים‪.‬חוקרים את‬ ‫היכולות המנטליות; זיכרון‪ ,‬שליטה בקשב‪ ,‬פתרון בעיות וכו'‪.‬בגישה הזו נשתמש בהבנת המוח‪ ,‬בעיקר כדי להבין תהליכים‬ ‫קוגניטיביים‪ ,‬למשל האיזור שקשור בהבנת שפה‪.‬נוכל להשוות בין האזור המוחי שקשור בהבנת שפה אצל בני אדם לעומת‬ ‫בעלי חיים‪.‬‬ ‫‪.5‬הגישה הביולוגית ‪ -‬ההנחה העיקרית היא שהתנהגות נובעת מפעילות של הגוף‪.‬חוקרים בגישה הביולוגית חוקרים בעיקר‬ ‫את מערכת העצבים‪.‬בימי הביניים חשבו שיש ‪ 4‬רוחות גופניות‪ ,‬שהאיזון ביניהם יוצר את ה"נורמלי"‪.‬היום אנחנו יודעים שזו‬ ‫לא המציאות‪ ,‬ובוחנים גנים‪ ,‬הורמונים‪ ,‬את מערכת העצבים ועוד‪.‬התפתחות נובעת משינויים גופניים‪ ,‬ולכל חוויה מנטלית יש‬ ‫אינדיקציה גופנית‪.‬המחקר תורם להתפתחות תרופות ולהבנה עמוקה של היחסים בין פעילויות מנטליות לפיזיולוגיות‪.‬‬  ‫מבוא לפסיכולוגיה – סיכום קורס‬ ‫‪.6‬הגישה האבולוציונית ‪ -‬ההנחה העיקרית היא שהתנהגות נובעת מלחצים אבולוציוניים‪ ,‬כך שההתנהגויות המסוימות שאנחנו‬ ‫פועלים בהן‪ ,‬תורמות להישרדות המין האנושי והן מושרשות וטבועות בנו‪.‬לא מדובר בגישה אמפירית כי אין אפשרות לעשות‬ ‫ניסוייים שיאמתו את התאוריות של הגישה‪.‬משתמשים בה בעיקר כדי לנסות להסביר הבדלים בין אישיים‪ ,‬לפי תבניות‬ ‫הישרדותיות מתקופות עבר‪ ,‬כך שזו גישה לא אמפירית אלא מבוססת על תאוריה‪.‬הגישה של דארווין הייתה שהמין שישרוד‬ ‫אבולוציונית‪ ,‬הוא לא המין החזק או האינטיליגנטי יותר‪ ,‬אלא אותו אחד שיכול להשתנות ולהסתגל טוב יותר לסביבה‪.‬מדברים‬ ‫על התנהגות אדפטיבית ומסתגלת‪.‬יכול להיות שהתנהגות מסוימת היא טובה בסביבה מסוימת‪ ,‬או לפני ‪ 2000‬שנה‪ ,‬אבל היום‬ ‫היא לא אדפטיבית ולא עוזרת לנו‪.‬מדברים על זה בפסיכולוגיה שבאמצעות האבחנה בין התנהגות אדפטיבית ללא אדפטיבית‪,‬‬ ‫אפשר לזהות חולי נפשי‪.‬‬ ‫‪.7‬הגישה החברתית‪-‬תרבותית ‪ -‬סוף המאה ה‪ - 20-‬ההנחה העיקרית היא שההתנהגות מונעת ע"י נורמות חברתיות ותרבותיות‪.‬‬ ‫היום הרבה חוקרים מנסים להבין האם כל מיני תאוריות שהתפתחו בחברה מערבית‪ ,‬רלוונטיות גם לחברות לא מערביות (כמו‬ ‫באסיה או אפריקה)‪.‬למרות שמרבית הידע הפסיכולוגי מבוסס על התרבות המערבית‪ ,‬יש ניסיון להרחיב את המדגם של‬ ‫התרבויות וחברות שונות כדי לברר האם הן אוניברסליות או ספציפיות לחברה או מבנה חברתי מסוים‪.‬למשל‪ ,‬בניסוי חברתי‬ ‫שעשו עם אמריקאים ויפנים‪ :‬עשו ‪ 4‬ניסויים – יפני בחדר לבד‪ ,‬יפני עם נסיין בחדר‪ ,‬אמריקאי בחדר לבד‪ ,‬אמריקאי עם נסיין‬ ‫בחדר‪.‬גילו שהאמריקאי צחק יותר מהסרט כשהיה איתו מישהו בחדר‪ ,‬לעומת היפני שצחק יותר כשהיה לבד בחדר‪.‬המקובלות‬ ‫החברתית להבעת רגשות בפומבי היא שונה בין תרבויות וארצות‪.‬‬  ‫מבוא לפסיכולוגיה – סיכום קורס‬ ‫שיעור ‪ – 2‬שיטות מחקר בפסיכולוגיה‬ ‫מטרת המחקר היא הסקת מסקנות מוצקות על סמך חשיבה ביקורתית‪.‬‬ ‫שלבי המחקר בפסיכולוגיה‬ ‫הצגת שאלת המחקר ← ניסוח השערה (אם← אז) ← תכנון המחקר ע"פי השיטה המדעית ← ניתוח התוצאות‪ ,‬והסקת מסקנות‪.‬‬ ‫במחקר אנחנו לא מנסים להוכיח משהו‪ ,‬אלא לאשש השערה מסוימת ולבסס את המידע שהסקנו באמצעות נתוני המחקר (דיווח‬ ‫על הממצאים‪ ,‬שאלות פתוחות‪/‬מגבלות‪ ,‬המשך עבודה על השאלות הפתוחות ומחקרי המשך)‪.‬‬ ‫הטיות שמקשות על מחקר אובייקטיבי (מרגרט מיד)‬ ‫‪.1‬הטיית הצופה – החוקרים רואים מה שהם רוצים לראות‪.‬קשה להתנתק מהציפייה שלנו ולראות את המציאות כמו שהיא‪.‬מרגרט‬ ‫מיד הסיקה על התבגרות של אוכלוסייה אפריקאית‪.‬היא באה מגישה חברתית‪-‬תרבותית‪ ,‬והיא מצאה שנשים סמואניות רבות‬ ‫דוחות את גיל החתונה לגיל מאוחר‪ ,‬ולכן המסקנה שלה הייתה שדחית נישואים לא רק שהיא לא מקשה על ההתפתחות‪ ,‬אלא‬ ‫היא אפילו מסייעת‪.‬בשנים שאחרי פרסומו של הספר יצאה ביקורת נוקשה כלפי מיד‪ ,‬כי המסקנות שלה נובעות מהפרשנות‬ ‫של החיים האישיים שלה (היא גם התחתנה מאוחר)‪.‬למעשה‪ ,‬הסקת המסקנות שלה מבוססת על הטיית הצופה ועל החוויות‬ ‫האישיות שלה בחיים‪.‬‬ ‫‪.2‬הטיית ציפייה – אינטראקציה בין הנסיין למשתתף עצמו‪.‬לחוקר יש ציפיות מהמשתתפים להתנהג בדרך מסוימת‪ ,‬ולכן גם בלי‬ ‫כוונה גורם להם להתנהג בהתאם‪.‬‬ ‫‪.3‬אפקט פלסבו ‪ -‬מדובר על מקרה שבו הציפיה של המשתתף של מה עליו לעשות‪ ,‬משפיעה על התגובה שלו‪.‬למשל‪ ,‬תרופות‬ ‫שמאמינים בהן‪ ,‬טיפולים פסיכולוגיים‪ ,‬מניפולציה ניסויית שאמורה לסייע בזיכרון או דווקא להסיח את דעתנו‪.‬אפקט פלסבו‬ ‫נצפה גם באלמנטים ביולוגיים והתנהגותיים‪.‬כלומר ההשפעה שלו נצפית באלמנטים רבים‪.‬‬ ‫מושגי יסוד במחקר אובייקטיבי (לא מוטה)‪:‬‬ ‫משתנה ‪ -‬כל דבר שאנחנו מודדים ויכול לקבל ערכים שונים‪.‬אנחנו מתפעלים משתנה בלתי תלוי כדי לבדוק את השפעת‬ ‫ ‬ ‫המשתנה הבלתי תלוי על המשתנה התלוי‪.‬‬ ‫משתנה מתערב ‪ -‬גורם כלשהו שאינו חלק ממערך המחקר‪ ,‬ומכניס בלבול ושוני לממצאים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מהימנות ‪ -‬עד כמה המידע עקבי ואמין‪.‬‬ ‫ ‬ ‫תוקף ‪ -‬עד כמה הניסוי מדד את מה שהיה אמור למדוד‪.‬למשל‪ ,‬משקל תקול שמראה ‪ 2‬ק"ג פחות מהמשקל הנכון‪ ,‬הוא מהימן‬ ‫ ‬ ‫אך לא תקף‪.‬שאלון שברור מדי מה הוא בודק‪ ,‬יהיה מהימן אך לא תקף כי המשתתפים יכולים להראות הטיית צפייה או פלסבו‪.‬‬ ‫מדגם ‪ -‬מחקר נעשה על חלק מייצג מתוך אוכלוסייה‪ ,‬לגביה אנחנו רוצים להסיק מסקנות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מערך תוך נבדקי לעומת מערך בין‪-‬נבדקי‪.‬‬ ‫ ‬ ‫שיפור אובייקטיביות המחקר‬ ‫סטנדרטיזציה ‪ -‬שימוש בהליכים אחידים ועקביים בכל שלבי איסוף הנתונים‪.‬למשל‪ ,‬שתי קבוצות במחקר של פיזיותרפיה עוברות‬ ‫ ‬ ‫טיפול זהה עם אותו פיזיותרפיסט‪ ,‬אבל פעם הוא התנהג בצורה אמפתית ופעם לא‪.‬‬ ‫אופרציונליזציה – איך אנחנו מתפעלים את האידיאל הניסויי לכדי ניסוי אמיתי‪.‬באמצעות אופרציונליזציה‪ ,‬אנחנו יוצרים‬ ‫ ‬ ‫סטנדרטיזציה‪.‬מתן הגדרה אופרציונלית לשאלת המחקר התיאורטית‪ ,‬תוך הימנעות מהטיות‪ ,‬ורגישות להסברים חלופיים‪.‬‬ ‫קבוצת ביקורת – משפרת את אובייקטיביות המחקר ומונעת את הטיית אפקט פלסבו‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מחקר כפל עיוורון ‪ -‬כדי למנוע הטיות צופה וציפייה (‪ ,)double blind research‬למשל‪ ,‬כשלא המשתתפים ולא הנסיינים‪ ,‬יודעים‬ ‫ ‬ ‫לאיזה קבוצה בניסוי הם משתייכים‪.‬‬ ‫מתאם לעומת סיבתיות‬ ‫מתאם (קורלציה) – מראה את הקשר בין שני משתנים‪.‬יכול להיות חיובי (שני המשתנים עולים יחד) או שלילי (אחד עולה אחד‬ ‫ ‬ ‫יורד)‪.‬‬ ‫סיבתיות – בוחנים כיצד משתנה אחד משפיע על המשתנה השני‪.‬‬ ‫ ‬  ‫מבוא לפסיכולוגיה – סיכום קורס‬ ‫אתיקה במחקר ‪ -‬בבני אדם או בבעלי חיים‬ ‫בבני אדם ‪ -‬כל מחקר שבו משתתפים בני אדם‪ ,‬חייב לעבור אישור של וועדת אתיקה‪ ,‬שתעבור על המטרה והאמצעים של המחקר‪,‬‬ ‫ומבררים לעומק האם יש איזושהי סתירה אתית‪.‬לאחר אישור המחקר‪ ,‬צריך לדאוג למספר דברים‪:‬‬ ‫ הסכמה מדעת‬ ‫ הטעיה מכוונת – למשל אם אני רוצה לבדוק הטעיות אני לא יכולה להגיד את זה לנבדק ואז לראות איך זה משפיע‪.‬אז במקרים‬ ‫האלה אני אספר לו על ההטעיה בסוף‪.‬‬ ‫ שיחת הבהרה‬ ‫ מחקרים באוכלוסיות מיוחדות – לפעמים בצורה מחמירה יותר מאשר אוכלוסייה בריאה‪.‬‬ ‫בבעלי חיים ‪ -‬הדעות חלוקות‪.‬‬ ‫מצד אחד‪ ,‬חקר בבעלי חיים אפשר לאורך ההיסטוריה קפיצות עצומות והתפתחות קריטית בחקר הפסיכולוגיה והבנת תהליכים‬ ‫התנהגותיים והביולוגיים‪.‬‬ ‫מצד שני‪ ,‬פעילי זכויות בע"ח מגנים את השימוש בבעלי חיים בניסויים‪ ,‬מציגים עמדה שלפיה אין להקריב או לפגוע בבעלי חיים רק‬ ‫לטובתנו האישית כבני אדם‪ ,‬ועלינו לצמצם ואף להכחיד את השימוש בבעלי חיים במחקר‪.‬‬  ‫מבוא לפסיכולוגיה – סיכום קורס‬ ‫שיעור ‪ – 3‬הבסיס המוחי להתנהגות‬ ‫הבסיס המוחי להתנהגות‬ ‫רקע היסטורי ‪ -‬הפפירוס של אדווין סמית'‪ ,‬בערך ‪ 1600‬לפנה"ס‪.‬התיאור הראשון של פגועי מוח‪.‬מדובר בתיעוד של ‪ 48‬פצועי‬ ‫מלחמה בעלי דימום מהאף‪ ,‬צוואר נוקשה‪ ,‬אובדן היכולת לדבר‪.‬מדובר בתיאור הראשון שהוא ממש רפואי ‪ -‬שמתאר פגיעות של‬ ‫אנשים בצורה מדויקת‪ ,‬וסוג של אבחנה‪.‬היה להם נזק לעצם הטמפורלית השמאלית שהיא לדימום מהאף‪ ,‬צוואר נוקשה ואובדן‬ ‫היכולת לדבר‪.‬‬ ‫ניתן לקשר ל"אם אשכחך ירושלים‪ ,‬תשכח ימיני‪ ,‬תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי‪ ,‬אם לא העלה את ירושליים על ראש שמחתי" ‪-‬‬ ‫הפגיעות והמגבלות מקושרות למרכזי שפה וזיכרון ‪ -‬פגיעות מוחיות‪.‬‬ ‫מי שולט בגוף‪ ,‬הלב או המוח?‬ ‫‪ )1‬אריסטו ‪ -‬התעסקות רבה של ‪ Aristotle‬במחקר מדעי‪ ,‬ביולוגיה ואנטומיה‪.‬חקר בעיקר את הדינמיקה בין גוף לנפש‪.‬הוא האמין‬ ‫בקיום הנשמה‪ ,‬שגורמת לצמחים לצמוח מחדש ולחיות השונות לחוש רגשות‪.‬הוא טעם כי הנשמה מקורה בלב‪ ,‬להבדיל‬ ‫מתחושות שאותן אנחנו חווים דרך החושים‪.‬‬ ‫הוא הגדיר את הנשמה כצורה של גוף‪.‬מעבר לחמשת היסודות (אש‪ ,‬מים‪ ,‬אדמה‪ ,‬אוויר ואתר‪ ,‬שהם היסודות שמרכיבים כל דבר‬ ‫בעולם( קיימת גם הנשמה‪ ,‬שלפי אריסטו נקראת פנומה‪ ,‬ותפקידה להניע את החומר והלב ולהרגיש רגשות‪.‬הגישה של אריסטו‬ ‫מתחברת לגישה ההומניסיטית‪ ,‬והיא שלכל פעולה שאדם מבצע‪ ,‬יש תכלית‪ ,‬וכל תכלית מובילה לתכלית גבוהה יותר בהיררכיה‪,‬‬ ‫עד לתכלית העליונה שהיא אושר‪.‬האושר לפי אריסטו הוא מצב יציב וקבוע של איזון בין עודף לחוסר של תכונות שונות‪.‬אריסטו‬ ‫תבע את המונח "שביל הזהב" – האדם הנבון הוא מי שבוחר בעיקרון שביל הזהב‪ ,‬דרך האמצע‪ ,‬ומשתמש בו בשיקול דעת‪.‬‬ ‫אריסטו טען שיש נשמה שנמצאת בלב ולא במוח (דפיקות לב כשמתרגשים‪ ,‬לחץ דם גבוה וכו')‪.‬‬ ‫‪ )2‬דקארט )‪ - (Rene Descartes‬היה פילוסוף ומתמטיקאי צרפתי‪.‬התעסק בעיקר ביכולת להגיע לידיעה וודאית‪.‬החשיבה שלו‬ ‫מהווה בסיס לעקרונות מחקר ‪" -‬אני חושב משמע אני קיים"‪.‬דקארט אומר שיש דבר אחד שהוא יודע בוודאות‪ ,‬והוא העובדה‬ ‫שהוא קיים‪.‬המשפט נותן לנו דיון מודרני על שאלת הגוף ונפש‪.‬לפי דקארט‪ ,‬הגוף והנפש הן שתי מהויות שונות שמשפיעות‬ ‫סיבתית אחת על השנייה‪.‬הנפש משפיעה על הגוף והגוף משפיע על הנפש‪.‬העמדה הזו נקראת דואליזם אינטרקציוניסטי‬ ‫– הדברים משפיעים אחד על השני‪.‬‬ ‫דקארט האמין שהאינטראקציה הזו מתחרשת בבלוטת האצטרובל‪.‬יש לנו רק בלוטת אצטרובל אחת‪ ,‬ולכן הוא חשב שהנפש‬ ‫נמצאת שם‪.‬הוא חשב שהנוזלים שיש במוח זזים בגלל שהנפש שלנו דרך בלוטת האצטרובל פותחת שערים שמאפשרים לנוזל‬ ‫לזוז ממקום אחד לאחר‪.‬הגישה נתנה לו גישה לחקור את הגוף בצורה ישירה‪ ,‬לעומת מה שהכנסייה דרשה באותה התקופה‪.‬‬ ‫ברגע שדקארט אמר שיש נפש וגוף נשלט ע"י הנפש‪ ,‬היה אפשר להתחיל לחקור את הגוף‪.‬הוא חקר את הרפלקסים למשל‬ ‫לראשונה‪.‬‬ ‫תפקוד מערכת העצבים‪ :‬שליטה ותיאום התפקודים השונים של גוף האדם‬ ‫איסוף מידע מהסביבה החיצונית והפנימית )הגוף‪ ,‬תפקיד סנסורי) – כאב בטן‪ ,‬כאב שרירים‪ ,‬שיווי משקל‪.‬יש לנו חיישנים‬ ‫‪.1‬‬ ‫שעוזרים לאסוף מידע מהסביבה החיצונית ולהעביר אותו למוח ולחוט השדרה‪.‬‬ ‫העברת המידע למוח ולחוט השדרה‬ ‫‪.2‬‬ ‫עיבוד המידע על מנת להפיק תגובה אופטימלית (תפקיד אינטגרטיבי)‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫שליחת מידע לשרירים‪ ,‬בלוטות ואיברים (תפקיד מוטורי)‪.‬‬ ‫‪.4‬‬  ‫מבוא לפסיכולוגיה – סיכום קורס‬ ‫ארגון מערכת העצבים‬ ‫מערכת העצבים ההיקפית היא אוסף כל הנוירונים ושלוחותיהם‪ ,‬שלא נמצאים במערכת המרכזית‪/‬במוח‪.‬‬ ‫אפשר לחלק את מערכת העצבים לשתיים‪ :‬ה‪ )central nervus system( CNS-‬וה‪.)peripheral nervus system( PNS-‬‬ ‫ ה‪ – CNS-‬מערכת העצבים המרכזית (מוח וחוט השדרה)‪.‬‬ ‫ ה‪ – PNS-‬אוסף כל הנוירונים ושלוחותיהן שאינם נמצאים במוח או בחוט השדרה‪.‬בתוך מערכת העצבים ההיקפית‪ ,‬יש לנו ‪2‬‬ ‫מערכות עצבים – הסימפטתית והפרה‪-‬סימפטתית‪.‬‬ ‫הגנה על המוח‬ ‫המוח הוא האיבר הכי חשוב בגוף האדם‪ ,‬ולכן‪ ,‬הגוף "מצא" דרך להגן עליו בכל מחיר‪.‬‬ ‫‪.1‬העור והשיער שעל הקרקפת‪.‬‬ ‫‪.2‬חוט השדרה ועצמות הגולגולת ‪ -‬השכבה החשובה ביותר המגנה מפני זעזועים בחוץ‪.‬‬ ‫‪.3‬שלושת שכבות קרום‪ ,‬ביניהן‪:‬‬ ‫א‪.‬נוזל ‪ -‬דורה‪-‬מאטר ‪ -‬שכבה שצמודה לעצמות הגולגולת‪ ,‬מעוגלת בצמוד אליהן שכבה קשיחה‪.‬‬ ‫ב‪.‬ארכנואיד – עכביש – סיבים שיוצרים מרווח ספוגי בין הדורה‪-‬מאטר לפיה‪-‬מאטר‪.‬‬ ‫ג‪.‬פיה מאטר ‪ -‬שכבה שצמודה אל המוח והולכת ל'גבהות והעמקים' שלו‪.‬‬ ‫בין הדורה לפיה‪ ,‬יש לנו את נוזל ה‪.CNS-‬הנוזל מייצר בלימת זעזועים בין המוח לגולגולת‪ ,‬ו'מקליל' את המשקל הכללי שלו‪.‬‬ ‫‪.4‬הגנה כימית ‪ -‬מנגנון ה‪.BBB-‬מסנן חומרים רעילים בדם מכניסה למוח‪.‬התגלה באמצעות חוקר שהזריק נוזל שצובע את‬ ‫הדם‪ ,‬וראה שהדם הצבוע לא צובע את המוח‪.‬המחסום הזה בזכות הרווחים בין כלי הדם שהם מאוד קטנים‪ ,‬ויש תאי תמיכה‬ ‫צפופים מסביב לנוירונים‪ ,‬שמונעים מעבר חומרים חופשי‪.‬ה‪ BBB-‬לא צפוף באותה המידה בכל חלקי המוח‪ ,‬על מנת לאפשר‬ ‫לגוף להתריע על חומרים רעילים‪.‬לדוגמא ‪' -‬איזור ההקאה' ‪ -‬כדי שהמוח ידע להזהיר את הגוף אם אכל ‪ /‬שתה משהו רעיל‪,‬‬ ‫ויוציא אותו החוצה‪.‬‬ ‫מבנה כללי‬ ‫המיספרות‪ :‬למוח שתי המיספרות ‪ -‬שמאלית וימנית‪.‬ביניהן קשר הופכי (קונטרה‪-‬לטרלי)‪.‬כל המיספרה אחראית מבחינה מוטורית‬ ‫על הצד הנגדי לה בגוף‪.‬‬ ‫המיספרה ימין יצירתית‪ ,‬אומנותית‪ ,‬אחראית על החישה והתנועה של האיברים בצד שמאל‪.‬מקבלת את רוב המידע הראייתי מעין‬ ‫שמאל‪.‬‬ ‫המיספרה שמאל אחראית על החישה והתנועה של האיברים בצד ימין‪.‬כל המיספרה אחראית בעיקר על פונקציות מסוימות‪ ,‬כך‬ ‫לדוגמא הפונקציות השפתיות נשלטות בעיקר ע"י המיספרה שמאל‪ ,‬כאשר היא מתמקדת יותר בהבנה‪.‬ואילו המיספרה ימין‬ ‫מתמקדת במשמעות של הנשמע (למשל אם מישהו כועס או עצוב‪ ,‬פונקציות של קשב)‪.‬פונקציות של קשב לרוב נשלטות בהמיספרה‬ ‫ימין‪.‬יש לנו שם איזורים של הפניית קשב לדברים שונים במרחב‪.‬‬ ‫למה זה חשוב לנו בעצם? אם אנשים הצריכים לעבור ניתוח במוח בגלל נזק באזור מסוים‪.‬צריך לדעת באיזה אזורים לנהוג ביתר‬ ‫זהירות‪ ,‬ולהרדים את ההמיספרה המתאימה לאזור המנותח‪.‬עוד דוגמא קצת יותר קיצונית – אם פונקציות השפה של אדם נמצאות‬ ‫דווקא בהמיספרה ימין‪ ,‬אם הוא יצטרך לעבור ניתוח בהמיספרה ימין‪ ,‬צריך לחשוב על זה שאנחנו עלולים לפגוע בפונקציות השפה‬ ‫של האדם‪.‬‬ ‫העברת מידע דרך הקורפוס קולוסום‬ ‫המיספרות מוחיות‪ :‬מעבירות מידע אחת לשנייה דרך הקורפוס קולוסום (מקבץ סיבים שמחברים בין המיספרה ימין לשמאל)‪.‬יש לנו‬ ‫העברת מידע בין איזורים קורטיקליים ותת קוריטקליים‪.‬הסיבים יכולים להיות גם בין המיספרות וגם בתוך המיספרות‪ ,‬בין איזורים‬ ‫קורטיקליים לתת קורטיקליים‪ ,‬ובין איזורים קורטיקליים ותת קורטיקליים בינם לבין עצמם‪.‬‬  ‫מבוא לפסיכולוגיה – סיכום קורס‬ ‫אונות מוחיות‬ ‫המוח מחולק ל‪ 4-‬אונות מוחיות‪.‬פרונטלית‪ ,‬פריאטלית‪ ,‬אוקסיפיטלית וטמפורלית‪.‬למרות שלכל אונה יש תפקיד משלה‪ ,‬יש גם‬ ‫תפקידים של אינטגרציה שקורים בזכות מערכות שכוללות איזורים שונים עם התמחויות שונות‪.‬התפקידים העיקריים של כל אונה‬ ‫הם‪:‬‬ ‫‪ -‬האונה הפרונטלית ‪ -‬בחלקה האחורי נמצא הקורטקס המוטורי‪.‬המרכז של כל היכולות המוטוריות‪.‬כמובן שהאזור נמצא‬ ‫ברשת תקשורת אחת גדולה עם האזורים התת‪-‬קורטיקליים שאחראים על הפונקציות האלה‪ ,‬אבל הוא 'מנהל העבודה'‪.‬‬ ‫מתחלקת לקורטקס מוטורי ראשוני ומשני ‪ -‬כשהאחד מתכנן את התנועה‪ ,‬והשני מוציא אותה לפועל‪.‬החלק הקדמי של‬ ‫האונה הפרונטלית הוא בעצם מקבל ההחלטות ‪ -‬תכנון‪ ,‬הבדלה בין עיקר לתפל‪ ,‬הפניית קשב‪ ,‬מה עושים מתי וכו'‪.‬בחלקה‬ ‫הקדמי התחתון יש את אזור ברוקה‪ ,‬האחראי על הפקת שפה ‪ -‬שנקרא על שמו של החוקר שמצא קשר בין פגיעות באזור‬ ‫הזה לפגמים בדיבור‪.‬‬ ‫‪ -‬האונה הפריאטלית ‪ -‬חלקה הקדמי אחראי על המגע והמישוש‪.‬באזורים התחושתיים‪ ,‬הסנסוריים‪ ,‬האזור הראשוני הוא‬ ‫האזור שמקבל את המידע‪ ,‬והאזור המשני הוא זה שעושה את עיבוד המידע‪.‬בעלת תפקודים הקשורים בקשב המרחבי‪.‬‬ ‫‪ -‬האונה הטמפורלית ‪ -‬כמו שהוזכר בפפירוס של אדווין סמית'‪ ,‬פגיעה באיזור גורמת לפגיעה בשפה וזיכרון‪ ,‬ובאמת ‪ -‬תפקידיה‬ ‫העיקריים הם זיהוי אובייקטים‪ ,‬הבחנה בין פרצופים‪ ,‬והבנה של הבדלים ביניהם‪.‬בנוסף‪ ,‬תפקיד חושי של שמיעה וריח‪.‬‬ ‫האיזור האחורי בה נקרא איזור ורניקה‪ ,‬על שם החוקר שגילה שפגיעות באיזור הזה גורמות לפגיעה בשפה‪.‬‬ ‫‪ -‬האונה האוקסיפיטלית – שם נמצא קורטקס הראייה הראשוני וחלק מקורטקס הראייה המשני‪.‬היחידה שמקושר אליה‬ ‫תפקיד אחד מרכזי ‪ -‬הראייה‪.‬קורטקס הראייה הראשוני‪ ,‬מקבל מידע ראייתי משדה הראייה במרחב השמאלי שלנו‪ ,‬וחלק‬ ‫מקורטקס הראיה המשני שנחלק בינו לבין האונות הטמפורלית (להבין מה אני רואה) והפריאטלית (להבין איפה במרחב אני‬ ‫רואה את זה)‪.‬‬ ‫אזורים תת‪-‬קורטיקליים‬ ‫האמיגדלה ‪ -‬קשורה בעיקר לרגשות‪ ,‬בזכות מחקר רב על‬ ‫‪-‬‬ ‫האמיגדלה גילו שהיא קשורה לכל מה שנוגע לרגש (סטרס‪,‬‬ ‫הפרעות רגשיות‪ ,‬מחלות נפשיות ועוד)‪.‬‬ ‫ההיפוקמפוס ‪ -‬קשור בעיקר לזיכרון‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ההיפותלמוס ‪ -‬קשור לאיזון פיזיולוגי (הומואסתזיס)‪.‬רוב האיזונים‬ ‫‪-‬‬ ‫בגוף קשורים להיפותלמוס‪.‬מאפשר שיווי משקל בין המים‬ ‫והמלחים בגוף‪.‬‬ ‫התלמוס (בסגול) – איזור שבו עובר מידע מאיזורים תת‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫קורטיקליים ומוליך אותו לקורטקס‪.‬התלמוס מגביר מה שצריך‪,‬‬ ‫מפחית מה שצריך וכו'‪.‬למעשה הוא מווסת את המידע בהתאם‬ ‫לצרכים שלי‪.‬‬ ‫הגרעינים הבזאליים ‪ -‬קשורים במערכת התגמול‪.‬חשיבות גבוהה בהקשר למוטיבציה ולמידה‪.‬מתקשרים גם לתנועה‬ ‫‪-‬‬ ‫וקואורדינציה‪.‬סמים ממריצים‪ /‬מרכזים משפיעים בעיקר על הגרעינים הבזאליים‪.‬מאפיינים קשר בין הפרעות אבנורמליות‬ ‫תנועתית‪-‬מוטורית לבין הפרעות במוטיבציה‪.‬‬ ‫גזע המוח ‪ -‬שמחולק לפונס והמדולה‪.‬יורדים לחוט השדרה‪.‬התפקידים הבסיסיים ההישרדותיים של הגוף ‪ -‬נשימה‪ ,‬בליעה‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ויסות לחץ דם‪ ,‬עוררות‪/‬שינה וכדומה‪.‬‬ ‫הצרבלום ‪ -‬המוח הקטן‪.‬לאורך שנים חשבו שהוא קשור אך ורק בתנועה‪ ,‬אך כיום אנחנו יודעים שכל מה שהקורטקס הפרונטלי‬ ‫‪-‬‬ ‫עושה‪ ,‬מתבצע בתקשורת רציפה עם הצרבלום‪.‬הוא מתקשר גם לקשב‪.‬‬ ‫מבנה הנוירון ופוטנציאל פעולה‬ ‫במוח יש כ‪ 100-‬מיליארד נוירונים בגוף האדם‪ ,‬ופי עשרה מהכמות הזאת של תאי תמיכה‪ ,‬שמשרתים את תאי העצב בתור מזון‪,‬‬ ‫אנרגיה‪ ,‬ומסלקים פסולת‪.‬‬ ‫מבנה הנוירון – נוירון מחולק ל‪ 4-‬חלקים‪.1 :‬גוף התא (סומה)‪.2 ,‬ואליו מחוברים הדנדריטים שהם קולטים מידע מתאים אחרים‪.‬‬  ‫מבוא לפסיכולוגיה – סיכום קורס‬ ‫מתחברים לגוף התא הרבה דנדריטים‪.‬זה אומר שגוף התא מקבל מידע מעוד תאים אחרים (מחוט השדרה‪ ,‬מהמערכת ההיקפית ועוד)‪.‬‬ ‫‪.3‬המידע נקלט דרך נוירוטרנמסיטורים‪ ,‬שגורמים לשינויים כימיים בגוף התא שגורמים לפתיחת איזה שהוא שער בקצה האקסון‪.4.‬‬ ‫מגוף התא‪ ,‬יוצא האקסון‪.‬גוף התא מקבל מידע כימי‪ ,‬ובעקבות תהליך שאם עוברים סף חשמלי‪ ,‬יש פוטנציאל פעולה באקסון‪.‬‬ ‫למעשה המידע הכימי עובר למידע חשמלי מגוף התא לסוף האקסון‪.‬אז האקסון הוא מעין כבל חשמלי שמעביר את המידע הכימי‬ ‫שנקלט ע"י הדנדריטים בצורת מסר חשמלי‪.‬הכפתורים הטרמינליים נמצאים בקצה האקסון‪ ,‬ודרכם עובר החומר הכימי לתא הבא‬ ‫בתור‪.‬‬ ‫שיטות מחקר לחקר המוח‬ ‫אנטומיה היא שיטה לחקר המבנה המוחי‪ ,‬לבין חקר הפעילות המוחית‪.‬‬ ‫אנטומיה ‪ -‬ניתוח מוחות‪.CT, MRI ,‬‬ ‫ ‪ – Postmortem‬ניתוח המוח לאחר המוות‪.‬‬ ‫ ‪ - CT‬טומוגרפיה ממוחשבת ‪ -‬הקרנת קרני רנטגן‪.‬התמונה משקפת את צפיפות הרקמה‪.‬ככל שהרקמה צפופה יותר‪ ,‬התמונה‬ ‫תצא כהה יותר כי מגיעה פחות קרן רנטגן‪.‬‬ ‫ ‪ - MRI‬דימות תהודה מגנטית‪ ,‬פולשני פחות‪ ,‬מדויק יותר‪.‬לרוב מעדיפים לשלוח אנשים ל‪ MRI-‬ולא ל‪.CT-‬‬ ‫כדי לחקור פעילות מוחית‪ ,‬נשתמש ב‪fMRI ,EEG ,PET-‬‬ ‫ ‪ – fMRI‬מתבססת על ניצול החמצן של התא‪.‬איזורים באדום מראים פעילות יתר בתפקוד מסוים‪.‬‬ ‫ ‪ - PET‬טומוגרפיה של פליטת פוזיטרונים‪.‬מבוססת על ניצול גלוקוז בפעילות התאים‪.‬רזולוציה לא טובה‪ ,‬אך מסוגל להתחבר‬ ‫לנוירוטרנסמיטרים ספציפיים‪ ,‬ויעיל במצבים מסוימים‪ - fMRI.‬נראה הבדלים בפעילות אבל לרוב לא נוכל להגיד מה גורם להם‪.‬‬ ‫ ‪ – EEG‬אלקטרודות שקולטות זרם חשמלי‪.‬חיבור אלקטרודות שקולטות שינויים חשמליים במוח‪.‬לא פולשני‪ ,‬ניתן לבדוק‬ ‫גם על תינוקות‪.‬רזולוצית זמן תגובה מצוינת‪ ,‬אך פחות מקיפה מבחינה מרחבית ביחס לשיטות האחרות‪.‬‬ ‫שיטות למדידת תגובה פיזיולוגית‬ ‫מדידות דופק‬ ‫ ‬ ‫קצב לב‬ ‫ ‬ ‫לחץ דם‬ ‫ ‬ ‫הזעה‬ ‫ ‬ ‫גודל אישונים‬ ‫ ‬ ‫ריצוד עיניים‬ ‫ ‬ ‫שרירי פנים‬ ‫ ‬ ‫מוליכים בעור‬ ‫ ‬  ‫מבוא לפסיכולוגיה – סיכום קורס‬ ‫שיעור ‪ – 4‬התניות‬ ‫למידה‬ ‫ למידה היא תהליך שמביא לשינוי קבוע יחסית בהתנהגות או בפוטנציאל להתנהגות‪ ,‬והיא מבוססת על התנסות‪.‬‬ ‫ מדובר בשינוי עצבי והתנהגותי ששונה מבשלות‪.‬‬ ‫ למידה היא מושא המחקר של הגישה ההתנהגותית (ביהביוריזם)‪ ,‬כאשר ההנחה המרכזית בביהביוריזם היא שהסביבה מעצבת‬ ‫את ההתנהגות‪.‬‬ ‫ הגישה ההתנהגותית מתמקדת בקשר שבין גירויים לתגובות‪.‬‬ ‫ בהקשר הזה‪ ,‬נדבר על ווטסון שאמר שאפשר לעצב את העולם איך שנרצה‪.‬למשל‪ ,‬ווטסון אמר שאם ניתן לו תריסר ילדים‪ ,‬הוא‬ ‫יוכל לחנך כל אחד מהם למקצוע ספציפי (רופא‪ ,‬גנב‪ ,‬שף‪ ,‬אמן ועוד)‪ ,‬בלי קשר לכישרונות‪ ,‬נטיות‪ ,‬יכולות‪ ,‬לגזע (וכו') של הילד‪.‬‬ ‫ עוד קצת מידע על ווטסון‪ :‬הקריירה של ווטסון הופסקה במפתיע‪ ,‬כי הוא קיים רומן עם עוזרת המחקר שלו‪ ,‬מה שהוביל לגירושין‬ ‫שלו ושלה‪.‬לאחר מכן פתח קריירה שניה בתחום הפרסום‪ ,‬שהתבססה על הלמידה שלו את ההתנהגות והלמידה‪.‬בשלב מאוחר‬ ‫יותר‪ ,‬קיבל מדליה על תרומתו לעולם הפסיכולוגיה‪.‬הוא התייחס לפסיכולוגיה כמדע מדויק והתנהג לאינטרוספקציה‪.‬הייתה‬ ‫ביקורת רבה על העמדה שלו‪ ,‬אך היא בהחלט קידמה את הפסיכולוגיה כמדע‪.‬ההתעסקות שלו בהתנהגות הייתה דברים שניתן‬ ‫לצפות ולמדוד בה‪ ,‬ויש לעשות זאת בצורה אובייקטיבית‪.‬‬ ‫אנחנו נוטים לחלק למידה ללמידה לא אסוציאטיבית וללמידה אסוציאטיבית‪.‬‬ ‫‪.1‬למידה לא אסוציאטיבית ‪ -‬כוללת תהליכים של התרגלות (הביטואציה) ושל רגישות (סנסיטיזציה)‪.‬‬ ‫א‪.‬סנסיטיזציה – פיתוח רגישות גבוהה יותר לגירויים מסוימים‪.‬למשל‪ ,‬לשמוע זמר שאני לא אוהבת שמחרפן אותי ישר‪.‬‬ ‫ב‪.‬הביטואציה – התרגלות לגירוי מסוים‪.‬למשל אם אני עוברת דירה מהקיבוץ לעיר‪.‬בהתחלה הרעש מהכביש הראשי יחרפן‬ ‫אותי‪ ,‬אבל לאט לאט הוא יהפוך לרעש לבן‪.‬‬ ‫‪.2‬למידה אסוציאטיבית – למידה של קשר בין גירויים שונים‪.‬כוללת התניה קלאסית והתניה אופרנטית‪.‬‬ ‫א‪.‬התניה קלאסית = התניה פבלובית‬ ‫התגלתה ע"י איוון פבלוב שביצע ניסוי בחקר של מערכת העיכול‪.‬כבדרך אגב‪ ,‬במהלך המחקר‪ ,‬הוא גילה תופעה שקרתה‬ ‫במהלך הניסויים‪ ,‬שהפכה את הזרם ההתנהגותי לשולט בפסיכולוגיה בשנות ה‪.20-‬פבלוב היה מגיע עם בשר לכלבים‪,‬‬ ‫כדי לחקור את מערכת העיכול שלהם לאחר אכילה‪.‬הוא שם לב‪ ,‬שברגע שהכלבים רואים אותו מתקרב עם הבשר‪ ,‬הם‬ ‫מריירים‪.‬כלומר ברגע שהכלב 'חושב' או 'מבין' שהוא עומד לאכול בשר – הוא מרייר‪.‬בעקבות כך‪ ,‬פבלוב החליט לבדוק‬ ‫האם הכלבים עשו קישור בין גירוי מסוים (פבלוב) לבין פעולה מסוימת (אוכל)‪.‬הוא רצה לבדוק האם כל גירוי אקראי‬ ‫לגמרי יכול לגרום לרייר‪.‬‬ ‫בניסוי הראשון‪ ,‬הוא לקח פעמון וצלצל בו‪.‬בכל פעם שצלצל בפעמון‪ ,‬הוא גם נתן לכלבים אוכל‪.‬ברגע שהכלבים קיבלו‬ ‫אוכל‪ ,‬הם הזילו ריר‪.‬צלצול פעמון (גירוי ניטרלי) ‪ ‬אוכל ‪ ‬תגובה רפלקסיבית של הוזלת ריר‪.‬‬ ‫אחרי כמה פעמים‪ ,‬פבלוב רק צלצל בפעמון בלי להביא לכלבים אוכל‪.‬לאורך הזמן‪ ,‬הצלצול של הפעמון היה מספיק כדי‬ ‫לגרום לכלבים לרייר – בלי קשר לקבלת‬ ‫בשר אחרי הצלצול‪.‬‬ ‫הוא הגדיל ואישש את המסקנה שלו אל‬ ‫מול צלילים שונים וגירויים שונים‪.‬‬ ‫במקרה של פבלוב‪ :‬הגירוי הבלתי מותנה הוא הבשר –‬ ‫שגורם לרפלקס הריור‪.‬הגירוי המותנה – צליל הפעמון‪,‬‬ ‫שגורם לתגובה ניטרלית‪.‬שניהם ביחד גרמו למה‬ ‫שנקרא זיווג חוזר‪.‬בגלל הזיווג החוזר‪ ,‬האדם או החיה‪,‬‬ ‫לומד לקשר ולעשות אסוסיאציה בין הגירוי הניטרלי‬ ‫(הפעמון) לגירוי הלא ניטרלי שמביא תגובה‬ ‫רפלקסיבית (גירוי בלתי מותנה‪ ,‬בשר)‪.‬‬ ‫מושגים בסיסיים בהתניה קלאסית‬ ‫גירוי בלתי מותנה – בשר ‪ ‬יוצר רפלקס ריור‪.‬‬ ‫ ‬  ‫מבוא לפסיכולוגיה – סיכום קורס‬ ‫גירוי מותנה – צליל הפעמון ‪ ‬יוצר תגובה ניטרלית‪.‬‬ ‫ ‬ ‫תגובה בלתי מותנית – ריור למראה בשר‪.‬‬ ‫ ‬ ‫תגובה מותנית – ריור למשמע הפעמון‪.‬‬ ‫ ‬ ‫בתהליך הלמידה הזה‪ ,‬גירוי ניטרלי מעורר תגובה רפלקסיבית‪ ,‬משום שהופיע בצמידות עם גירוי שעורר תגובה רפלקסיבית‪.‬הלומד הוא‬ ‫פסיבי‪ ,‬ומגיב בצורה רפלקסיבית לסיטואציה‪.‬‬ ‫אנחנו מחלקים את תהליך ההתניה הקלאסית לתהליך של רכישה והכחדה‪.‬‬ ‫בציר ‪ X‬רואים את הזמן (שלבים של תחילת ההתניה) ובציר ‪ Y‬רואים את העלייה‬ ‫בתגובה המותנית (‪.)CR‬‬ ‫בתחילת ההתניה הקלאסית יש לי את שלב הרכישה‪.‬שם יש לי את אותם זיווגים‬ ‫חוזרים בין צליל הפעמון (גירוי מותנה) לבין הבשר (גירוי בלתי מותנה)‪.‬בשלב הזה‬ ‫אני צריכה שאותה האסוציאציה תופיע כמה פעמים‪.‬אפשר לחלק את ההתניה ל‪-‬‬ ‫‪ 4‬סוגי התניות‪:‬‬ ‫‪.1‬התניה מושהית – הגירוי המותנה מופיע לפני הגירוי הבלתי מותנה‪.‬צליל‬ ‫הפעמון מופיע לפני הבשר ומנבא למעשה את הופעת הבשר‪.‬‬ ‫‪.2‬התנית עיכבה – הגירוי המותנה מופסק לפני הופעת הגירוי הלא מותנה‪.‬מדובר בהתניה שתלויה בזיכרון‪.‬למשל‪ ,‬השמיעו‬ ‫את הפעמון‪ ,‬חיכו ‪ 2‬דקות ואז נתנו את הבשר‪.‬‬ ‫‪.3‬התניה בו בזמן – מצב שבו מצלצלים בפעמון ונותנים את הבשר באותו הזמן‪.‬רק ברגע שנותנים את הבשר מצלצלים בפעמון‪.‬‬ ‫‪.4‬התניה לאחור (פחות נפוצה) – הגירוי המותנה מופיע אחרי הופעת הגירוי הלא מותנה‪.‬נותנים את הבשר ואז מצלצלים‬ ‫בפעמון‪.‬‬ ‫כשהזיווג החוזר מפסיק להופיע (למשל אני בחופשת קיץ ואין צלצלול בי"ס שאומר שצריך לחזור לשיעור)‪ ,‬מתחיל שלב של הכחדה‪.‬‬ ‫הכחדה היא מצב שהגירוי המותנה לא מקושר לגירוי הבלתי מותנה‪.‬אם יש פעמון ולא מופיע אחריו בשר‪ ,‬לאט לאט הכלב יפסיק לרייר‬ ‫למשמע הצליל‪.‬לעיתים ייתכן מצב של 'החלמה ספונטנית'‪.‬זה מצב שבו אני משמיעה את צליל הפעמון (בלי בשר) ופתאום אחרי‬ ‫תקופה כן יש מעט ריר‪.‬במידה ולאחר הכחדה‪ ,‬מנסים להחזיר את התגובה המותנית‪ ,‬תהליך הלמידה יהיה הרבה יותר קצר מהתהליך‬ ‫הראשוני שיצרנו את הזיווגים‪.‬‬ ‫הבסיס המוחי ללמידה‬ ‫חוק הב ‪ – "Neurons that fire together, wire together" -‬אם יש פוטנציאל פעולה בין שני נוירונים באותו הזמן‪ ,‬הקשר‬ ‫ביניהם יתחזק‪.‬כלומר‪ ,‬אם באופן עקבי‪ ,‬סינפסה פעילה בזמן שהנוירון הפוסט‪-‬סינפטי יורה‪ ,‬וגם בו יש פוטנציאל פעולה‪ ,‬יתרחשו‬ ‫שינויים מבניים‪/‬כימיים‪ ,‬והסינפסה בין שני התאים תתחזק‪.‬‬ ‫החוק הזה מהווה את הבסיס של הידע שלנו כיום לגבי למידה‪.‬‬ ‫ברגע שהתא בפרה‪-‬סינפטי יורה‪ ,‬יהיה לי פוטנציאל פעולה הרבה יותר בקלות כי‬ ‫הסינפסה הופעלה יותר בקלות בתא הפוסט סינפטי שהופעל בקלות‪.‬‬ ‫תא פרה סינפטי ירה כי הוא שמע פעמון ‪ ‬תא פוסט סינפטי ירה כי הוא הריח בשר‬ ‫‪ ‬נוצרה תגובת ריור ‪ ‬בגלל שהם קרו ביחד‪ ,‬הקשר ביניהם מתחזק‪.‬‬ ‫יש עוד תהליכים שמאפיינים למידה ומתבטאים ביותר סינפסות ודנדריטים‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬באחד הניסויים‪ ,‬היו עכברים שגדלו בסביבה מועשרת מלאה בגירויים והם למדו‬ ‫יותר כי היו להם יותר ניסוי ולמידה‪.‬הם פיתחו יותר סינפסות ויותר דנדריטים‪.‬‬ ‫לעומתם‪ ,‬היו משמעותית הרבה פחות סינפסות ודנדריטים אצל עכברים שחיו לבד‬ ‫בכלוב לא מועשר כי פשוט לא היו להם הזדמנויות ללמידה‪.‬הקורטקס שלהם נשאר דל‪.‬‬ ‫זה קורה גם אצל בני אדם שלומדים ומתחזקים אצלם קשרים בין נוירונים ונוצר בסיס‬  ‫מבוא לפסיכולוגיה – סיכום קורס‬ ‫שעל גביו לומדים יותר ויותר‪.‬‬ ‫לחץ משפיע לרעה על למידה ועל היכולת של סינפסות ללמוד ולהתפתח‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬התעמלות ותזונה בריאה יוצרות למידה טובה יותר‪.‬ככה"נ התעמלות היא טובה בזכות אספקת הדם באופן רציף‬ ‫ושחרור חומרים ופסולת‪ ,‬שמשפיעים טוב יותר על התפקוד המוחי‪.‬‬ ‫בהתניה קלאסית נוצרת סינפסה הביאנית (על שם דונלד הב)‪.‬‬ ‫יש לנו את הגירוי המותנה (כחול) והגירוי הלא מותנה (אדום)‪.‬שניהם עושים סינפסה ביחד‪.‬הגירוי‬ ‫הלא מותנה הגיע והפעיל את הנוירון המוטורי שהפעיל את התגובה ההתנהגותית‪.‬אבל בו זמנית‪,‬‬ ‫עבד אותו נוירון שעשה פ"פ ששמע את הצליל וגם פ"פ בנוירון המוטורי שגורם לריור‪.‬אותה פעולה‬ ‫בו"ז מחזקת את הסינפסה ביניהם‪.‬‬ ‫יש תרופות כמו אציטילכולין שמחזקות את תהליך התחזקות הסינפסה ( ‪LP – Long term‬‬ ‫‪.)potentiation‬‬ ‫התנית פחד‬ ‫במקרה של אלברט הקטן‪ ,‬מדובר במקרה טיפולי ניסיוני שבו ווטסון רצה לבדוק את גבולות ההתניה‪.‬הוא חטף ביקורת ציבורית‬ ‫חריפה על הניסוי‪.‬מדובר בתינוק בן ‪ 11‬חודשים‪ ,‬והוא בעצם הניסוי הראשון בבני אדם לבחינה של התניה קלאסית‪.‬‬ ‫בניסוי ווטסון נתן לתינוק לשחק ולהיחשף לגירויים ניטרליים‪.‬בדק את התגובות שלו לגבי כל האלמנטים האלה‪ ,‬וראה שאין שום‬ ‫תגובה של פחד לאף אחד מהם‪.‬לאחר כמה זמן‪ ,‬בכל פעם שאלברט ניסה לשחק עם החולדה או לגעת באלמנטים האחרים‪,‬‬ ‫ווטסון הכה בפטיש כדי לייצר התניה של פחד מהסיטואציה‪.‬הבהלה מהרעש של הפטיש גרמה לפחד מהאלמנטים האלה‪ ,‬גם‬ ‫כשלא שהיה רעש‪.‬יתרה מזאת – הוא הראה לאלברט בובה של חתול‪ ,‬כלב‪ ,‬ארנב כולם לבנים‪ ,‬וכולם עוררו אצל אלברט הקטן‬ ‫תגובת פחד‪.‬תגובת הפחד נצפתה גם לאחר ‪ 5‬ימים‪ ,‬וגם לאחר חודש‪.‬כל דבר שהזכיר לו את החולדה הלבנה – עורר לו פחד‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬ראו שאין תלות בהימצאות בחדר הניסוי‪ ,‬אלא בכל חדר הפחד היה אותו דבר‪.‬‬ ‫בניסיון לבצע את תהליך ההכחדה‪ ,‬ווטסון עשה התנית נגד ולגרום לגירויים לא נעימים‪ ,‬להיות נעימים‪.‬להראות לאלברט משהו‬ ‫פרוותי לבן ואז לתת משהו נעים כמו סוכריה או משהו מתוק אחר‪.‬אבל בשלב הזה כבר אמא של אלברט הקטן החליטה להפסיק‬ ‫בניסוי ולברוח מהעיר‪ ,‬ולכן לא יודעים מה קרה לאחר מכן‪.‬שמועות הסתובבו לאחר מכן שאלברט הקטן היה ילד עם מחלה‬ ‫נוירולוגית ונפטר כמה שנים לאחר הניסוי‪ ,‬שמועה נוספת הייתה שאלברט הקטן גדל והתבגר ללא פחדים וללא כשלים נוירולוגים‪.‬‬ ‫אין אף מידע מהימן לגבי המקרה המחקרי הזה‪.‬‬ ‫הדבר שבו אין ספק – מדובר בניסוי אכזרי שלעולם לא היה עובר אישור וועדות אתיקה בימים אלה‪.‬‬ ‫דרכי פתרון לאחר התנית פחד‬ ‫ התניית נגד – הצגת גירוי נעים בצמידות עם הגירוי המפחיד‪.‬‬ ‫ טיפול התנהגותי קוגניטיבי (‪ – )CBT‬טיפול נפוץ בחרדה ובפוביה‪.‬‬ ‫ חשיפה מבוקרת תוך טיפול ושיחות‪.‬‬  ‫מבוא לפסיכולוגיה – סיכום קורס‬ ‫שיעור ‪ - 5‬התניה אופרנטית‬ ‫אופרנט – משהו שמשפיע על הסביבה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫התניה אופרנטית – למידה שהתנהגות מסוימת‪ ,‬יוצרת תוצאה מסוימת‪.‬כתוצאה מכך‪ ,‬הסבירות שאותה ההתנהגות‬ ‫ ‬ ‫תתרחש‪ ,‬משתנה‪.‬אם התוצאות רצויות‪ ,‬ההתנהגות תתרחש בסבירות גבוהה יותר‪.‬אם התוצאות אינן רצויות‪ ,‬ההתנהגות‬ ‫תתרחש בסבירות נמוכה יותר‪.‬‬ ‫החוקר הראשון שביסס ודיבר על ההבנה של למידה אופרנטית היה אדוארד לי ת'ורנדייק‪.‬הוא עסק בחקר ההתנהגות בבעלי חיים‪,‬‬ ‫ובני אדם‪ ,‬באוניברסיטת קולומביה‪.‬‬ ‫אחד המחקרים המפורסמים שלו היה מחקר על חתולים – תיבת החידה‪.‬הוא הכניס חתול רעב לתיבה‪ ,‬ומחוץ לתיבה הוא הניח‬ ‫צלחת עם מזון‪.‬בתחילה‪ ,‬החתול השתולל בקופסא וניסה לגעת בכל מיני דברים‪.‬תוך כדי ההשתוללות‪ ,‬הוא בצורה מקרית נגע‬ ‫באיזשהו חבל שהיה תלוי מחוץ לקופסא‪ ,‬והמשיכה בחבל פתחה את הדלת‪.‬הוא יכל לצאת ולאכול את האוכל‪.‬‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬החתול שוב הוכנס לאותה התיבה‪ ,‬ועדיין‪ ,‬תוך כדי השתוללות‪ ,‬אבל מעט פחות ארוכה ואגרסיבית‪ ,‬הוא הגיע למשיכה‬ ‫בחבל ופתח את הדלת‪.‬לאחר מספר פעמים‪ ,‬החתול למד שהיציאה מכלוב כדי להגיע לאוכל – קשורה באופן ישיר למשיכה בחבל‪.‬‬ ‫ת'ורנדייק הסיק כי החתול למד לקשר בין הגירוי – האוכל‪ ,‬לבין המשיכה בחבל – יציאה מהקופסא‪.‬‬ ‫הוא קבע את המונח‪" :‬חוק התוצאה" (‪ )Law of effect‬שאומר שהקשר בין גירוי לבין תגובה‪ ,‬מתחזק או נחלש‪.‬אם הגמול חיובי‪,‬‬ ‫הקשר יתחזק‪.‬אם הגמול הוא שלילי או לא יפיע בכלל‪ ,‬התגובה תחלש או תעלם‪.‬‬ ‫חוק התוצאה קורה אם הקשר בין הגירוי לתגובה הוא הגיוני‪.‬‬ ‫תיבת סקינר‬ ‫סקינר היה מי שהמשיך את דרכו של ת'ורנדייק‪.‬הוא אימץ את חוק התוצאה שלו‪ ,‬ואת הרעיון שהגמול משפיע על הלמידה או‬ ‫ההתנהגות שלנו‪.‬הוא כינה את הגמול "חיזוק"‪.‬החיזוק מקושר לתגובה שאחריה הגיע הגמול‪.‬‬ ‫סקינר היה אחד מגדולי הפסיכולוגים של המאה ה‪.20-‬הוא ידוע בתור הדמות המובילה ביותר בגישה הביהביוריסטית‪.‬הוא חקר‬ ‫את הקשר בין גירויים סביבתיים לפעולות שהם גורמים לנו לבצע‪.‬סקינר יצר את תחום ניתוח ההתנהגות וצפייה בהתנהגות ‪ABA‬‬ ‫(‪.)Applied Behavior Analysis‬‬ ‫סקינר חקר את חוק התוצאה – ובדק באמצעותו פעולות יותר מורכבות‪.‬הוא היה ראשון שתבע את המונח "התניה אופרנטית"‪.‬‬ ‫התיבה של סקינר היא תיבה שמכילה רמקול אורות דוושה ומגש מזון‪.‬החיה מוכנסת לכלוב‪ ,‬ולומדת דרך התניה אופרנטית‪ ,‬שאם‬ ‫היא מבצעת פעולה מסוימת (לחיצה על הדוושה)‪ ,‬היא תקבל תגמול מסוים (אוכל)‪.‬ניתן לראות שדי מהר החולדות לומדות ללחוץ‬ ‫על הדוושה כדי לקבל מזון‪.‬בהמשך‪ ,‬בעזרת הניסוי הזה‪ ,‬הצליחו ללמד בעלי חיים לבצע פעולות מורכבות יותר‪.‬‬ ‫סקינר הוביל וגרס גישה דטרמיניסטית מאוד‪.‬הוא האמין שהאדם הוא לא אדון לגורלו‪ ,‬וההתנהגות של האדם היא לא של בחירה‬ ‫חופשית‪ ,‬אלא היסטוריה של אותתם חיזוקים חיוביים ושליליים שהוא רכש בעבר‪.‬מכיוון שהאדם לא חופשי לבחור את המעשים‬ ‫שלו‪ ,‬סקינר טען שזה לא רעיון כזה גרוע רע לפקח ולשלוט בחיזוקים והעונשים עוד מלידה – כדי לעצב את ההתנהגות בצורה הרצויה‬ ‫לנו‪.‬‬ ‫מושגים בסיסיים בהתניה אופרנטית‬ ‫חיזוק – מתן מחזק בעקבות התנהגות מסוימת‪ ,‬על מנת להגדיל את הסבירות שההתנהגות הזאת תימשך‪.‬יש שני סוגים של‬ ‫ ‬ ‫חיזוקים‪ :‬חיובי ושלילי‪.‬‬ ‫א‪.‬חיזוק חיובי (‪ – )++‬מתן מחזק נעים (למשל מי סוכר‪ ,‬סמים)‪.‬‬ ‫ב‪.‬חיזוק שלילי (‪ – )-+‬הסרה או הפחתה של מחזק לא נעים (למשל הסרה של קולר של כלב)‪.‬‬ ‫עונש – מתן גירוי בעקבות התנהגות מסוימת‪ ,‬על מנת להקטין את הסבירות שההתנהגות הזאת תימשך‪.‬יש שני סוגים של‬ ‫ ‬ ‫עונשים‪ :‬חיובי ושלילי‪.‬‬ ‫א‪.‬חיובי – מתן גירוי לא נעים (אתה נכנס לחדר שלך לחשוב על הדברים)‪.‬‬ ‫ב‪.‬שלילי – הסרה של גירוי נעים (לאסור על ילד לשחק במחשב)‪.‬‬  ‫מבוא לפסיכולוגיה – סיכום קורס‬ ‫התניות אופרנטיות בחיינו‬ ‫חיזוק חיובי ‪ -‬ניתן להסתכל על תוכניות לחיזוק התנהגות לילדים בגילאים צעירים כמו קשיי התארגנות‪ ,‬או בטיפול‬ ‫ ‬ ‫בילדים על הרצף האוטיסטי‪.‬מדובר בתוכנית של מתן מדבקות או חיזוקים כלשהם על ביצוע פעולות בדרך הרצויה‬ ‫הנכונה‪.‬התוכנית מבוססת רק על חיזוקים חיוביים‪.‬הילד יקבל מדבקה על פעולות "בסיסיות" שבדרך כלל הוא מתקשה‬ ‫לעמוד בהן‪.‬ניתן לראות קשר אצל הילד בין התנהגויות מסוימות‪ ,‬דרך האופרנט‪ ,‬למשהו שהוא רוצה‪.‬נוצר קשר בין‬ ‫ההתנהגות הרצויה לבין התוצאה שהילד רוצה‪ ,‬והקשר הזה דרך יציאת ההתניה האופרנטית‪ ,‬גורם להתנהגות הרצויה‬ ‫מבלי לגרום לה ישירות‪.‬כמובן שלאט לאט ממעיטים בחיזוקים החיוביים במטרה להכניס את ההתנהגויות האלה‬ ‫לשגרת ההתנהגות של הילד‪.‬התחושה של מערכת התגמול היא בעצם תחושה נעימה‪ ,‬שנמשיך לעבוד בשבילה‪.‬‬ ‫חיזוק שלילי – מצב שבו אנחנו רוצים להגדיל את ההתנהגות החיובית כדי להסיר משהו שלא נעים לנו – "מוביליי"‬ ‫ ‬ ‫לרכב‪.‬ניתן לראות שאנחנו נתקן את הנהיגה לצורה יותר נכונה ו"בריאה" לנהיגה‪ ,‬כדי להימנע מלקבל את הצפצופים‬ ‫הלא נעימים‪.‬אנחנו יוצרים קישור בין ההתנהגות הלא רצויה לנו‪ ,‬לבין רעש לא נעים‪.‬הפסקה ההתנהגות הלא רצויה‬ ‫גורמת להפסקת הרעש הלא נעים‪ ,‬ובכך אנחנו משיגים תגמול נעים‪.‬ובכך מתקנים התנהגות לא רצויה (לא מדובר‬ ‫בדוגמא אידיאלית‪ ,‬כי הפסקת המטרד יכולה גם להיחשב כעונש חיובי)‪.‬‬ ‫עונש חיובי – שימוש במכות במסגרת חינוך‪.‬מחקרים הראו שהתועלת של עונשים היא פחותה בהרבה מהתועלת של‬ ‫ ‬ ‫חיזוקים‪ ,‬והיום מאוד לא נהוגה הענישה הזאת כשיטת חינוך‪.‬לצורך הדוגמא – עונש חיובי הוא לתת עונש שבו אדם‬ ‫שביצע התנהגות לא רצויה‪ ,‬צריך לעשות משהו שלא נעים לו‪ ,‬כדי להפסיק אותה (כמו לרשום את השם ‪ 100‬פעמים)‪.‬‬ ‫עונש שלילי – מצב שבו אנחנו לוקחים משהו שהיה נעים‪ ,‬בגלל התנהגות לא רצויה‪.‬כמו לדוגמא בחינוך ילדים – "בגלל‬ ‫ ‬ ‫שלא עשית ‪ ,X‬אין יותר טלוויזיה"‪.‬או "בגלל שלא התנהגת יפה‪ ,‬לא נקנה לך גלידה"‪.‬‬ ‫ביטוי מוחי להתניה אופרנטית‬ ‫מערכת התגמול המוחית פועלת בתגובה לגירוי חיובי‪/‬עונש‪.‬אנחנו מדברים על אזורים ספציפיים‪ ,‬שיש ביניהם קשר‪.‬רשת מפוזרת‬ ‫של אזורים מוחיים‪ ,‬שכוללת אזורים תת‪-‬קורטיקליים שבהם מתפזרים נוירו‪-‬טרנסמיטורים (חומרים כימיים שמתפזרים ברחבי‬ ‫המוח)‪,‬בהתמקדות על סרוטונין ודופאמין‪.‬מערכת התגמול מבוססת על שחרור דופמין‪ ,‬ואנחנו יודעים שלמידה אופרנטית מבוססת‬ ‫על מערכת התגמול (המערכת הדופמינרגית)‪.‬‬ ‫בתרשים רואים בכחול מסלולי שחרור של דופמין‪ ,‬החל מגזע המוח עד‬ ‫לגרעינים הבזאליים ולקורטקס הפרונטלי‪.‬לשחרור של הדופמין יש‬ ‫השפעה על מוטיבציה‪ ,‬רגשות וויסות רגשי‪.‬‬ ‫באדום רואים את המסלול של הסרטונין‪.‬לסרוטונין יש השפעה ישירה‬ ‫על מצב רוח ועל פונקציות קוגניטיביות שונות‪ ,‬אבל גם מקושר לפעילות‬ ‫של הדופמין‪.‬בהפרעות מצב רוח שאנחנו יודעים שיש בהן אבנורמליות‬ ‫שקשורה לסרוטונין‪ ,‬אנחנו רואים גם בעיות במוטיבציה (דיכאון‪ ,‬קשב‬ ‫וריכוז)‪.‬‬  ‫מבוא לפסיכולוגיה – סיכום קורס‬ ‫שיעור ‪ – 6‬זיכרון‬ ‫זיכרון הוא היכולת לאחסן מידע ולשלוף אותו‪.‬בעצם אנחנו מתייחסים לתהליך (איך אני זוכרת) והמידע עצמו (מה אני זוכרת)‪.‬‬ ‫ ‬ ‫בשפה קוגניטיבית מדובר על התהליך שבו מידע מקודד‪ ,‬מאוחסן ונשלף‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מבחינה מוחית אנחנו מדברים על יצירת זיכרון שמתבטאת בחיזוק קשרים שבין נוירונים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫חיים ללא זיכרון הם אינם חיים כלל‪.‬הזיכרון הוא החומר המלכד של התחושות‪ ,‬הרגשות‪ ,‬התכונות שמאפיינות אותנו‪.‬זיכרון הוא‬ ‫מעבר ללזכור מידע בשביל בוחן‪.‬זה תאריכים‪ ,‬משימות שאנחנו צריכים לבצע ועוד‪.‬אנחנו שמים לב עד כמה זיכרון הוא חשוב רק‬ ‫כשאנחנו מתחילים לאבד אותו‪.‬‬ ‫תפקידי הזיכרון‬ ‫ חיוני להתנהגות יומיומית אישית וחברתית תקינה – איפה אני שמה את האוכל‪ ,‬איך אני מבשלת אותו‪ ,‬איך אני פותחת את‬ ‫הברז‪ ,‬שמות של אנשים‪ ,‬לזכור מי חבר שלנו וממי צריך להיזהר‪.‬‬ ‫ תפקיד הישרדותי – אם התניות למשל לא יקודדו בזיכרון‪ ,‬זה לא יעזור כמה אני מבינה עכשיו שמשהו הוא לא טוב‪.‬אם פרח‬ ‫רעיל לא קודד בזיכרון‪ ,‬תהיה לזה השלכה על הבריאות שלי‪.‬‬ ‫ חיוני לצורך קבלת החלטות‪ ,‬הסתגלות ופתרון בעיות – רוב ההתנהגויות שלנו הן אוטומטיות ונסמכות על התנהגויות שקרו לי‬ ‫בעבר‪.‬הדברים האלו עוזרים לנו לתפקד‪ ,‬כשרוב ההתנהגות קורית באופן אוטומטי ולא מודע‪.‬‬ ‫הזיכרון שלנו רגיש להטיות משום שברוב הפעמים‪ ,‬ההטיות הן טובות לנו‪.‬בדר"כ זה עוזר לנו‪ ,‬אבל הרבה פעמים כשהזיכרון שלנו‬ ‫מעוות ומסתמך על מידע לא מאומת‪ ,‬זה יכול להשפיע על ההתנהגות אך גם לא לטובה‪.‬‬ ‫סוגי למידה וזיכרון‬ ‫ יש סוגי למידה וזיכרון שונים‪ ,‬בעלי מאפיינים שונים שנתמכים ע"י מערכות מוחיות שונות‪.‬‬ ‫ בדוגמת האופניים‪:‬‬ ‫‪ -‬למידה מוטורית של איך הרגליים עובדות ברכיבה על האופניים (גרעינים בזאליים‪ ,‬צרבלום)‪.‬‬ ‫‪ -‬זיכרון סמנטי (אונה טמפורלית) – למדנו איך להתייחס לדברים ולתאר את האופניים שהיו לי‪ ,‬מה היה הצבע שלהם ועובדות‬ ‫לגביהם‪.‬‬ ‫‪ -‬זיכרון אפיזודי (היפוקמפוס‪ ,‬אונה פרונטלית) – כל הרכיבים הרגשיים שבונים את מה שהיה בסיטואציה‪.‬‬ ‫‪ -‬זיכרון רגשי (אמיגדלה) – נפילה מהאופניים או שמחה של ההורים‪.‬‬ ‫דומה ושונה בין סוגי זיכרון‬ ‫למעשה יש ‪ 4‬סוגי זיכרון‪ :‬פרוצדורלי‪ ,‬אפיזודי‪ ,‬סמנטי ורגשי‪.‬‬ ‫כל אחד מתהליכים הזיכרון נתמך ע"י מערכת מוחית אחרת‪ ,‬אבל גם יש להם מידת תלות שונה במודעות‪.‬למשל‪ ,‬זיכרון פרוצדורלי‬ ‫לא חייב להיות מודע לגמרי‪.‬כשאני רוכבת על אופניים אני יכולה לתאר את זה‪ ,‬אבל גם אם אני לא באמת אתאר את פעולת הרכיבה‬ ‫עדיין נצליח לרכב על אופניים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬לכל אחד מהתהליכים יש מידה שונה של פלסטיות (עד כמה הוא יכול לעבור שינוי)‪.‬יש פרטים שאנחנו יכולים לשנות תוך‬ ‫כדי הזיכרון (זיכרון אפיזודי)‪.‬לעומת זאת‪ ,‬לשנות את הדרך שבה אני רוכבת על אופניים ברגע שכבר למדתי‪ ,‬יהיה לי הרבה יותר‬ ‫קשה לשנות (זיכרון פרוצדורלי)‪.‬‬ ‫מה שמשותף לתהליכי הזיכרון השונים‪ ,‬הוא שזיכרון במהות שלו הוא שינוי ארוך טווח של ייצוג שנוצר לנו במוח‪ ,‬וברגע שיש שינוי‬ ‫שכזה אז גם המוח משתנה בהתאם‪.‬הזיכרון נשמר במוח ואנחנו יכולים לשלוף את הזיכרונות בהמשך‪.‬‬  ‫מבוא לפסיכולוגיה – סיכום קורס‬ ‫ההבדלים בין למידה לזיכרון‬ ‫זיכרון‬ ‫למידה‬ ‫שימור לאורך זמן של שינוי תלוי התנסות‬ ‫יצירה של שינוי תלוי התנסות בהתנהגות או‬ ‫הביטוי ההתנהגותי‬ ‫בהתנהגות או בפוטנציאל ההתנהגותי‪.‬‬ ‫בפוטנציאל התנהגותי‪.‬‬ ‫רכישת מידע חדש‪ ,‬או ארגון מחדש של‬ ‫שימור לאורך זמן של מידע שנלמד‪.‬‬ ‫במונחי מידע‬ ‫מידע קיים‪ ,‬שמוביל לידע חדש‪.‬‬ ‫יצירת ייצוגים חדשים‪ ,‬תלויי התנהגות‪ ,‬של‬ ‫שימור לאורך זמן של ייצוגים תלויי התנסות של‬ ‫ברמת הסובסטרט‬ ‫מידע על העולם‪ ,‬ע"י יצירת דפוסי קישור‬ ‫מידע על העולם והיכולת להפעיל‪/‬לשחזר אותם‪.‬‬ ‫המוחי‬ ‫ופעילות עצביים חדשים‪ ,‬או שינוי קיימים‪.‬‬ ‫הלמידה היא הרכישה של ההתניות ושל המידע החדש‪ ,‬והזיכרון הוא העובדה שכעבור זמן אני יכולה להשתמש במידע הזה‪.‬‬ ‫סוגי זיכרון לפי ממד הזמן‬ ‫ זיכרון לטווח קצר‪ /‬זיכרון עבודה‪ :‬אני זוכרת‬ ‫עד שדעתי מוסחת‪.‬למעשה‪ ,‬זיכרון עבודה‬ ‫מאפשר לנו לשמר כ‪ 2-+ 7-‬פריטים‪.‬‬ ‫ זיכרון לטווח ארוך‪ :‬אינו מוגבל בקיבולת‪.‬‬ ‫אנחנו כמו ספוג לעולם ולא משנה באיזה גיל‪,‬‬ ‫כמה שנכניס ככה יכנס‪.‬אנחנו מתייחסים‬ ‫לזיכרון לטווח ארוך בתור מה שעבר והשתמר‬ ‫לנו בזיכרון‪ ,‬אחרי שנת לילה‪.‬שנת לילה היא‬ ‫קריטית לקונסולידציה‪.‬‬ ‫בסרט שראינו‪ ,‬המטופל קלייב סובל מפגיעה‬ ‫בהיפוקמפוס‪ ,‬ובעקבות הפגיעה‪ ,‬הזיכרון לטווח‬ ‫ארוך נפגע משמעותית‪ ,‬וזיכרון העבודה שלו יחסית תקין (הוא מצליח לתקשר עם אישתו עד שדעתו מוסחת)‪.‬גם בזיכרון לטווח‬ ‫ארוך יש תפקודים שנפגעו אבל יש כאלה שנשמרו‪.