איפה הצדק? - צדק אלוהי וצדק אנושי במקרא PDF

‫איפה הצדק? צדק אלוהי וצדק אנושי במקרא‬ ‫סיפור הבריאה חשוב לנו מעבר לדת‪ ,‬זאת הדגמה ראשונה להתעסקות האדם בשאלה של היחס בין בני האדם‬ ‫לטבע‪.‬האלים‪ ,‬והקשר לצדק וחוק‪.‬הנושא הכללי של השיעור הוא היחס בין הצדק האלוהי והאנושי במקרא‪.‬‬...

‫איפה הצדק? צדק אלוהי וצדק אנושי במקרא‬ ‫סיפור הבריאה חשוב לנו מעבר לדת‪ ,‬זאת הדגמה ראשונה להתעסקות האדם בשאלה של היחס בין בני האדם‬ ‫לטבע‪.‬האלים‪ ,‬והקשר לצדק וחוק‪.‬הנושא הכללי של השיעור הוא היחס בין הצדק האלוהי והאנושי במקרא‪.‬‬ ‫מה זה מיתוס?‬ ‫האם מיתוס זה סיפור שקרי שרבים מאמינים בו? לא‪ ,‬זה סיפור מסורתי‪ ,‬לרוב שעוסק בהיסטוריה המוקדמת‪,‬‬ ‫במקורות של קבוצה‪ ,‬או בתופעת טבע‪.‬ליתר דיוק זה משהו שמדבר לרוב על היחס או המקום שלנו בטבע‪.‬המיתוס‬ ‫זה סיפור יסוד שמבקש להסביר דברים שאי אפשר להסביר בהיבט המדעי‪.‬שאלות כמו למה אנחנו פה‪ ,‬איך הגענו‬ ‫לכאן‪ ,‬איך התחיל העולם‪.‬המיתוס לא מתייחס על העולם מבחוץ מבלי לקשר אותו אלינו‪.‬‬ ‫ההבדל בין סיפור מיתי להסבר מדעי הוא שהתפיסה המדעית מסתמכת על דברים הוא ההבדל בין עובדה לערך‪.‬יש‬ ‫נכון ולא נכון‪.‬המיתוס לא מתייחס לעובדות רק‪ ,‬הוא עטוף במשמעויות ערכיות‪.‬‬ ‫סיפורי הבריאה‬ ‫בראשית א׳‬ ‫מה שמאוד מאפיין מיתוס הוא המעבר מחורבן למשהו יותר טוב‪.‬ההבניה מההרס או יצירה יש מעין‪.‬יש לנו יצירת‬ ‫הבדלים טוב ורע‪ ,‬והיררכיה‪.‬‬ ‫הבריאה כמעשה של הבדלים‪:‬‬ ‫כי טוב‪ ,‬ויהי המבדיל בין מים למים‪.‬יש לו כל מיני הבדלים‪.‬ההבדלים הללו מייצגים את המופעים של הצדק והחוק‪.‬‬ ‫מופעים של חוק וצדק‪:‬‬ ‫‪ -‬מופע החוק – ויהי אור‪.‬‬ ‫‪ -‬מופע הצדק – מבדיל בין מים למים – אנו מבדילים בין הרקיע למים‪ ,‬בין הצודק ללא‪ ,‬ואולי בין מותר לאסור‪.‬‬ ‫‪ -‬מופע של חוק וצדק – וירא אלוקים כי טוב – אלוקים קובע מה טוב ומה רע‪.‬מה החוק ומה הצדק‪.‬‬ ‫‪ -‬מופע של צדק וחוק – וירא אלוקים את האור‪ ,‬כי טוב – הוא אומר לנו מה נכון ומה לא מבחינת החוק‪.‬‬ ‫מופע של חוק ביצירת הבדל (אור וחושך‪ ,‬טוב ורע)‪:‬‬ ‫יש לנו המון הבדלות‪.‬יש זיקה בין החוק להבדלים‪.‬אנחנו מבדילים בין מה שמותר למה שאסור‪ ,‬בין מה שצודק‬ ‫למה שלא‪.‬אור למשל‪ ,‬מזוהה עם הטוב וחושך עם הרע‪.‬ההבדלים נושאים איתם מטען מוסרי נורמטיבי‪.‬‬ ‫״ויברא אלוהים את האדם בצלמו‪.‬בצלם אלוהים ברא אותו‪.‬זכר ונקבה ברא אותם״ – זה משפט מאוד חשוב‪.‬‬ ‫אנחנו נראה המון ניסיונות של פילוסופים להסביר לנו מהי הבריאה בצלם (רמב"ם‪ ,‬פיקו)‪.‬‬ ‫בעיית הריבוי‪:‬‬ ‫״ויאמר אלוהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" ‪ -‬יש לנו אלוקים אחד‪ ,‬הוא שם פרטי שמופיע בריבוי‪.‬אלוקים מדבר‬ ‫על עצמו ברבים (הרמב"ם יסביר זאת בכך שאנו חלק ממנו‪ ,‬התבונה שלנו)‪.‬ואז הפסוק עובר ליחיד שוב‪.‬ואז חוזרים‬ ‫לשימוש ברבים שוב‪.‬יש לנו בעצם מתח בין היחיד לריבוי האלוהי‪ ,‬ובין יחיד לריבוי מיני (זכר ונקבה)‪.‬מי זה בעצם‬ ‫אלוקים‪.‬מה הוא‪.‬‬ ‫יצירה של עולם שיש בו סדר‪:‬‬ ‫מה שאנו מבינים מסיפור הבריאה הוא שיש מישהו שמסדר את הכול‪ ,‬יש לנו סמכות וכוח עליון (אפלטון – הסוסים‪,‬‬ ‫אריסטו – המניע הלא מונע‪ ,‬אלפרבי – החושים והשכל)‪.‬אנו לא יודעים מי המישהו הזה‪ ,‬אבל הוא זה שבורא הכול‪.‬‬ ‫‪4‬‬  ‫עם הופעת האדם‪ ,‬הופעת ההיררכיה‪:‬‬ ‫מופע של חוק – היררכיה – שרץ נפש חיה ועוף נופף – יש היררכיה בין הבריאות‪.‬כמו החוק הוא למעלה‪.‬בני האדם‬ ‫מגיעים כדי למשול בחיות אחרות‪.‬הוא מספר לנו על המקום המרכזי של האדם בעולם‪.‬האדם הוא האחרון בבריאה‪,‬‬ ‫אנחנו נחשוב שזה מעיד על מקומו הנחות‪.‬אבל לא‪ ,‬זה סימן לכך שהאדם מגיע אחרון כי כל העולם נברא עבורו הוא‬ ‫מגיע כשהכול מוכן (פיקו אומר שזה הכבוד של האדם‪ ,‬הוא נברא אחרון כי הוא חופשי)‪.‬לבני האדם יש מקום מרכזי‬ ‫בבריאה הזאת‪.‬מיד לאחר מכן אומרים לנו מה מקום האדם בעולם‪.‬ויאמר להם פרו ורבו וכבשוה"‪.‬לאדם יש‬ ‫תפקיד‪ ,‬הוא צריך לכבוש‪.‬להתרבות‪.‬בני האדם נבראו כדי למשול ביתר החיות‪.‬‬ ‫מוטיב חוזר במיתוס הבריאה הוא המקום השונה שלנו בטבע ביחס לחיות אחרות‪.‬עליונים‪ ,‬חריגים‪.‬‬ ‫בראשית ב׳‬ ‫ידיעת הטוב והרע כשלעצמה היא דבר אסור‪.‬ניסיונות של אלוקים‪.‬‬ ‫סיפור בריאה מתחרה‪:‬‬ ‫זה בעצם סיפור בריאה שני‪ ,‬אחרי בריאת העולם אנחנו מדברים על בריאת האדם והאישה‪.‬יש לנו פער בין האופן‬ ‫בו האדם נברא לפי בראשית א׳ – בצלם אלוקים‪ ,‬והאישה והגבר נבראים ביחד‪ ,‬לפי האופן בו הוא נברא כמסופר‬ ‫בבראשית ב׳ מהעפר‪ ,‬הגבר נברא קודם ורק לאחר מכן האישה ממנו‪.‬‬ ‫אלוקים בורא את הזכר‪ ,‬מזהיר מפני אכילת הפרי ורק אז בורא גם את האישה‪:‬‬ ‫בסיפור השני‪ ,‬האדם מסתובב לבד‪.‬וסיפור המסגרת הוא עץ הדעת‪.‬זה בעצם הטוב והרע‪.‬יש לנו ניגודיות‪.‬עץ הדעת‬ ‫מאפשר לנו להבדיל בין טוב לרע‪.‬אבל זה אסור ‪-‬זה החוק‪.‬זה מסבך את שאלת הצדק‪(.‬שוב פעם לא נותנים לנו‬ ‫להגיע אל החוק‪ ,‬אל האור‪ ,‬יש לנו שומר בכניסה – קפקא)‪.‬אז בעצם‪ ,‬אם אסור לנו לגעת בעץ‪ ,‬למה לפתות אותנו‪,‬‬ ‫למה לשים משהו אסור‪.‬‬ ‫אלוקים קודם בורא את יתר החיות שמקבלות שם מהאדם אבל מוצא בקרבן עזר כנגדו‪:‬‬ ‫גם כאן יש היררכיה ‪ ,‬העולם נברא בשביל האדם‪.‬הוא בודד בעולם ולכן כדי שלא יהיה בודד בוראים לו את החיות‬ ‫ולאחר מכן את האישה‪.‬האדם לוקח חלק בהליך הבריאה (פיקו אומר שהאדם לוקח חלק בבריאה בכך שהוא מנסה‬ ‫להבין את העולם לעומק ובכך הוא בורא אותו)‪ ,‬הוא משיים את החיות וגם באמצעות הצלע שלו נבראת האישה‪.‬‬ ‫היא בשר מבשרו‪ ,‬עצם חסרה‪ ,‬לכן יעזוב האדם את משפחתו וידבק באשתו‪:‬‬ ‫יש לנו סיפור בין גבר ואישה‪.‬אנחנו מכירים את זה מהעולם שלנו‪.‬אהבה חזקה יותר מהחיים המשפחתיים שאנחנו‬ ‫חיים‪.‬אנחנו מכירים את אהבת חיינו‪ ,‬ועוזבים את הבית כדי לחיות איתה‪.‬‬ ‫הסבר מיתי לקשר הקרוב בין אדם לאישה‪ ,‬דבר מוכר אך לא מובן‪:‬‬ ‫זה היה אז בסיפור הבריאה ואנחנו חיים את זה היום‪.‬זה מראה על טבע האדם‪.‬‬ ‫בראשית ג׳‬ ‫המשפט הראשון‪:‬‬ ‫יש לנו כאן משפט‪.‬פושע‪ ,‬עבירה‪ ,‬משפט‪ ,‬וגזר דין (עונש)‪.‬בהתחלה היה לנו צו שאסר עלינו לאכול מעץ הדעת‪.‬כולם‬ ‫יודעים שיש איסור‪ ,‬אדם‪ ,‬חווה‪ ,‬הנחש‪.‬בכל זאת הם מבצעים עבירה ואוכלים מהעץ‪.‬היה לנו איסור מהבורא‪ ,‬זה‬ ‫לא סתם איסור‪.‬האיסור לא מגיע ישירות לאישה‪ ,‬הנחש אומר שזה אסור‪.‬הוא גם מתחמן אותה‪ ,‬הוא אומר לה‬ ‫שהאיסור הוא על העץ ולא על הפרי‪.‬‬ ‫‪5‬‬  ‫מי משקר? אלוקים או הנחש?‬ ‫אלוקים אומר שמי שיאכל את הפרי ימות‪ ,‬ואילו הנחש אומר‪ ,‬ויודע שמי שיאכל לא ימות‪.‬הוא הפושע הראשון‪,‬‬ ‫השאלה אם הוא באמת פושע כי הוא אומר את האמת‪.‬אז אולי הוא משקר ע״י האמת‪.‬‬ ‫למה שהאל לא ירצה שנדע?‬ ‫הוא יודע שנוכל להבחין בין טוב לרע‪.‬זאת מסוגלות ותכונה שיש רק לו‪.‬הוא לא רוצה את הקרבה והתחרות הזאת‪.‬‬ ‫מצד אחד אחרי האכילה הם מקבלים ידע‪ ,‬תבונה והיכולת להבחין בין טוב לרע‪.‬מצד שני‪ ,‬נעשים בני תמותה‪.‬אנחנו‬ ‫יכולים לקרוא בעצם את הפסוק בשתי דרכים או שנאכל את הפרי ונמות ישר או שנהפוך להיות בני תמותה‪.‬או‬ ‫שאנחנו נהיה מודעים לכך שאנחנו בני תמותה וזאת הפרשנות הפילוסופית‪.‬אנחנו שונים מהחיות כי אנחנו מפחדים‬ ‫למות‪.‬האל אומר את האמת על ידי משהו שנראה לנו כמו שקר (לדעת את האמת מן השקר‪ ,‬הילד על האי – רמב"ם)‪.‬‬ ‫איך זה יכול להיות חטא אם הם לא יכלו לדעת מה הטוב ומה הרע?‬ ‫סוגיית העירום‪:‬‬ ‫‪.1‬מה תוצאת האכילה? – בושה‪ :‬אחרי אכילת עץ הדעת אדם וחווה מבינים שהם עירומים‪.‬הנחש עירום אבל זה‬ ‫לא מביך אותנו‪.‬אנחנו החיה היחידה בעצם שמתביישת במיניות שלה‪.‬חיות לא מתלבשות‪.‬זה מראה גם על‬ ‫מוסר‪.‬משהו שיש לבני האדם ולחיות אין‪.‬אנחנו עם חשק מיני כמו החיות‪ ,‬אבל אנחנו צריכים לשלוט בעצמנו‬ ‫ולשים גבולות‪.‬אולי הם בכלל רצים ומתחבאים בגלל שהם מפחדים מהאלוקים‪.‬‬ ‫‪.2‬המוטיב של ההבדל מהטבע‪ ,‬המרחק של האדם מהטבע שלו‪ :‬יש לנו כאן שני מישורים – יש לנו בושה מלהיות‬ ‫עירומים‪.‬זו לא בעיה מוסרית כי נבראנו עירומים‪.‬מצד שני הבושה שלנו היא מהמעשה הרע שעשינו‪.‬הם פתאום‬ ‫מתרחקים מהטבע‪ ,‬הם שונים ממנו‪ ,‬הם לא יכולים להיות עירומים בשעה ששאר חיות הטבע כן‪.‬הם פתאום‬ ‫רואים את השוני שלהם מיתר בעלי החיים‪.‬אולי בכך עץ הדעת השפיע‪.‬‬ ‫‪.3‬מה הקשר בין ידיעת טוב ורע לבין בושה מעירום? אין נקיפות מצפון‪ ,‬יש מבוכה‪.‬היא נובעת מזה שהם עירומים‬ ‫וחשופים‪.‬הם פתאום מתרחקים מהטבע‪ ,‬פעם להסתובב עירומים הרגיש להם טבעי‪ ,‬ועכשיו לא‪.‬ידיעת הטוב‬ ‫והרע לא מאפיינת את הטבע של בעלי החיים ‪ -‬רק של בני האדם‪.‬הם אכלו מעץ הדעת וכעת הם נבדלים מהחיות‪.‬‬ ‫מהלך המשפט‪:‬‬ ‫‪.1‬משפט שדה ‪ -‬יש לנו משפט שדה מאוד מהיר‪.‬יש לנו בירור ואז מעמיד אותם על האשמה‪.‬אלוקים נותן להם‬ ‫את האפשרות להתוודות‪.‬הוא לא שואל איפה הם כי הוא לא יודע‪.‬לנחש לא הייתה אפשרות להסביר את עצמו‪.‬‬ ‫‪.2‬אדם מלשין על חווה ‪ -‬האדם ישר מאשים את חווה‪.‬זה מופע המוסר הראשון‪ ,‬כשמישהו מואשם בחטא הוא‬ ‫ישר מאשים מישהו אחר‪.‬בנוסף‪ ,‬יש בריחה ממשמורת חוקית בניסיונם להתחבא מהאל‪ ,‬אבל הוא רואה הכל‪.‬‬ ‫‪.3‬יש לנו קשר ישיר בין האישה לחטא – היא אכלה ראשונה מהפרי אסור והיא גם היצור התבוני היחיד‪.‬היא‬ ‫הפיתוי‪ ,‬גם היום והיא מובילה לחטא‪.‬אחרי שהאישה אוכלת את הפרי האסור היא צריכה לקבל החלטה‪.‬או‬ ‫לחלוק את הידע (הפרי) או לא‪.‬היא יודעת משהו שהאדם לא‪.‬מה היה קורה אם המצב היה הפוך? האם אדם‬ ‫היה חולק את הפרי‪.‬אם האישה לא הייתה חולקת את הפרי היינו גם חושבים עליה בצורה ביקורתית‪.‬‬ ‫‪.4‬העונש הוא המצב בו אנחנו מוצאים את הדמויות בעולם הרגיל – אישה יולדת בעצב‪ ,‬אדם עובד כל חייו‪ ,‬והנחש‬ ‫זוחל על גחונו‪.‬העונש הוא מיתי‪ ,‬הוא מה שאנחנו מכירים היום הוא מראה לנו איזה מחשבה על ההיסטוריה‬ ‫מה הוביל אותנו למצב של היום‪.‬יש בין בני האדם לנחשים עוינות‪ ,‬אנחנו יודעים שהוא מסוכן ‪ -‬זה הסבר טרגי‪.‬‬ ‫‪.5‬העונש של האישה – בנוסף לעונש הלידה הכואבת‪ ,‬האישה נענשת גם בכך שהגבר ימשול בה‪.‬‬ ‫‪.6‬העונש של האדם – מיתוס של חברה עובדת אדמה‪ ,‬בניגוד לציידים לקטים‪.‬העונש של אדם זה עבודת האדמה‪.‬‬ ‫מציד‪ ,‬לעבודת אדמה‪.‬‬ ‫‪.7‬דרך שבה חברה נותנת לעצמה דין וחשבון על צורת ההתארגנות שלה – כולם מקבלים עונש‪ ,‬אבל הגבר והאישה‬ ‫מקבלים עונשים שונים‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫האדם נתן שמות לבעלי החיים‪ ,‬אולי הוא נולד תבוני מההתחלה‪.‬אולי גם הנחש אכל מפרי העץ עוד קודם‪ ,‬כי איך‬ ‫הוא ידע את כל הדברים האלה‪ ,‬איך הוא ידע שלא ימות‪.‬משני הסיפורים אנחנו רואים כמה האדם הוא חיה אחרת‬ ‫ומיוחדת‪.‬ידיעת הטוב והרע לא בהכרח טובה לנו‪.‬העליונות שלנו מלווה במטען מאוד גדול‪.‬ידיעת הטוב והרע לא‬ ‫רק מותר ואסור אלא גם העונש עצמו‪.‬כשאנחנו יודעים שמשהו הוא אסור אנחנו לא יכולים פתאום להיתמם‪.‬יש‬ ‫לנו את היכולת להבחין בין טוב לרע אבל אנחנו לא תמיד יודעים איך להשתמש בה‪.‬‬ ‫בראשית ד׳‬ ‫אנחנו ערים לניסיון נוסף‪ ,‬יש לנו בהתנהגות של האל דברים נסתרים‪.‬איפה הצדק?‬ ‫יש קנאה בין אחים‪.‬האחד עובד אדמה והשני רועה צאן‪.‬יש לנו בעצם רצח ראשון וגם מבחינת החומרה הוא החמור‬ ‫ביותר‪ ,‬זה רצח מקרבה ראשונה (נוטות החסד) – ראשוניות זה דבר שמאוד מאפיין מיתוס‪.‬קין רצח את הבל‪.‬‬ ‫הקורבן כמתנה שאפשר לסרב לה – יש לנו מנחה לאלוקים‪.‬ועצם מנחה זה משהו שאפשר לסרב לה‪.‬‬ ‫הבחירה של אלוהים לקבל את הקורבן היא סימן לאהבה שלו‪ ,‬כאן גם הפיתוי – אלוקים מקבל את המנחה של‬ ‫הבל אבל לא של קין‪.‬אנחנו לא יודעים למה‪ ,‬אולי בגלל האיכות‪.‬זה מעורר קנאה ביניהם‪.‬האל לא אומר למה הוא‬ ‫לא מקבל את המנחה‪.‬זה משפיע על קין מאוד‪.‬וזה הפיתוי שלו למעשה שבא אח"כ‪.‬‬ ‫אלוהים‪ ,‬כמו בסיפור גן עדן‪ ,‬מעמיד את האדם במבחן שהוא לא יכול לעמוד בו‪.‬הדחיה של המנחה של קין היא כמו‬ ‫ניסיון בעינינו‪.‬הוא שם אותו במצב שהוא חש אתו לא בנוח‪ ,‬אנחנו רוצים לראות מה הוא יעשה‪.‬אלוקים מעמיד‬ ‫את בני האדם בניסיונות כל הזמן אנחנו לא יודעים אם הם יעמדו בהם‪.‬‬ ‫בהקשר לשאלה מדוע לא התקבלה המנחה?‬ ‫אנחנו לא יודעים למה היא לא התקבלה חסר לנו נתון‪.‬אנחנו צריכים לבוא בעצם ולומר‪ ,‬מה שאלוקים עושה הוא‬ ‫צודק‪.‬להבדיל יכולים לומר שמה שנעשה אינו צודק (להבדיל‪ ,‬איוב לא מקבל את הטענה שכל מה שנעשה צודק)‪.‬‬ ‫הפעולות של האל נראות לנו איזושהי פעולה של צדק אבל זה נסתר מעינינו‪.‬הפעולות של האל נראות לנו כצדק‪,‬‬ ‫אבל אנחנו לא יודעים מה הצדק‪.‬זה סתום עבורנו‪.‬בסיפור גן העדן היה לנו איסור ברור‪.‬כאן יש לנו עונש על רצח‬ ‫עוד לפני שהיה בכלל איסור‪.‬זה צדק טבעי‪.‬אולי משהו שהיה עליו לדעת בגלל התבונה של בני האדם‪.‬אנחנו נפגשים‬ ‫עם הרע כשאנחנו עושים אותו‪.‬אנחנו יודעים שאנחנו מוסריים כי אנחנו יודעים שאנחנו עושים דברים שהם בגדר‬ ‫בעיה מוסרית‪ ,‬הואיל ואכלנו מפרי עץ הדעת‪ ,‬שכן איפשר לנו לדעת טוב ורע מהו – אך לא על מנת להשתמש בו‪.‬‬ ‫הבנת המוסר היא על דרך השלילה‪ ,‬האיסור‪.‬‬ ‫למה יש אות קין?‬ ‫הוא מראה לנו שעל כמה שהמעשה שלו נורא זה להישפט בידי האל ולא בידי החברה‪.‬העובדה שעשיתי משהו רע‬ ‫מכתימה אותי‪.‬תמיד ידעו את זה עליי ויחרימו אותי‪.‬זה מעבר למשפט בפועל‪ ,‬המשפט האלוהי הרבה יותר חמור‪.‬‬ ‫סיכום ביניים‪:‬‬ ‫קין רוצח את הבל מתוך כך שלא עמד בניסיון האלוהי‪.‬חטאו של קין הוא לא קנאה בהכרח‪ ,‬המקרא לא דן במפורש‬ ‫בקנאה‪ ,‬אלא קשור בתגובה שלו לכך שאלוהים לא קיבל את המנחה שלו‪.‬במסגרת הסיפור אנחנו לומדים שקורבן‬ ‫איננו מעשה מאגי ישיר‪ ,‬אלא מתנה שמציעים לאלוהים ושביכולתו לסרב לה‪.‬היכולת לסרב היא מהותית למהלך‬ ‫הסיפור‪.‬צדק אלוהי מתעלה מעל ההבחנה בין צדק פרטני וכוללני‪ ,‬דבר המתבטא באופי של אות קין והעונש שכרוך‬ ‫באות‪.‬אלוהים חס על חייו של קין בכך שמסמן אותו‪ ,‬אבל באותו הזמן עושה אותו לדוגמא (כורך כלל בפרט)‪.‬‬ ‫‪7‬‬  ‫בראשית יח׳‬ ‫האל כפוף לצדק ומוסר‪.‬הצדק הוא פרטי – אמונה שלמה‪.‬‬ ‫השמדת סדום – משא ומתן אל מול הצדק‪.‬‬ ‫הפער בין האמון בבלתי יאומן והמיקוח עם האל (יצחק מול גורלם של סדום ועמורה)‪:‬‬ ‫אברהם ושרה זקנים מאוד‪.‬מגיע אליהם אורח שאומר להם שיוולד להם ילד‪.‬מבחינה ביולוגית זה לא אפשרי‪.‬שרה‬ ‫צוחקת על כך כי זה לא הגיוני‪.‬מה שמעניין בסיפור הזה זה המעבר החד מאמירה מופרכת לאמונה מוחלטת שמדובר‬ ‫במסר אלוהי‪.‬אין לנו שום דרך להבין איך זה קרה‪ ,‬מה הנס הזה‪ ,‬מאיפה הוא הגיע‪.‬אברהם פתאום מבין שהוא‬ ‫הולך להיות אבא בגיל ‪. 90‬יש לנו רגע אינטימי בו אלוקים משתף את אברהם בתוכניות שלו‪.‬הוא אומר שיש את‬ ‫סדום ועמורה שאין שם תקנה וצדק ולכן הוא הולך למחוק אותם‪.‬‬ ‫אברהם מתפקד כפרקליט‪:‬‬ ‫בעצם מרגע מאוד משמח‪ ,‬אנחנו עוברים למצב בו אברהם מנהל מו"מ עם אלוקים על הצדיקים בסדום‪.‬מעבר‬ ‫מצחוק לאמונה‪.‬פתאום יש לנו ספקות‪ ,‬הוא לא מקבל באמונה שלמה כל דבר‪.‬החלק המעניין בוויכוח הוא התנאים‬ ‫של הוויכוח‪.‬מה אנחנו יכולים ללמוד מהוויכוח על צדק אלוהי‪.‬בן אנוש‪ ,‬אברהם‪ ,‬מבקש מאלוקים לעמוד על עקרון‬ ‫שהוא מבין כצדק‪.‬שוב פעם מוטיב הצדק חוזר כאן‪.‬‬ ‫עולה הרעיון של צדק אלוהי‪ ,‬שהוא גם פרטני וגם גורף‪:‬‬ ‫מצליח איפה שההיגיון של אברהם מוגבל לצמצום של "נזק היקפי"‪.‬הוויכוח כאן הוא מספרי‪.‬מתחילים ממספר‬ ‫מאוד גבוה של צדיקים שאם הם יהיו בעיר היא לא תוחרב‪.‬לאט לאט הם מגיעים לעשרה‪.‬הצדק כאן נובע מהפעולה‬ ‫של המתת צדיק עם רשע‪.‬בסופו של דבר לא נמצאים עשרה צדיקים‪ ,‬העיר מוחרבת אבל הצדיקים יכולים לצאת‬ ‫מהעיר‪.‬הוא לא הורג אותם‪.‬הצדק הוא פרטני‪ ,‬גם אם יש צדיק אחד אלוקים לא יהרוג אותו‪.‬אנחנו עוברים‬ ‫ממשפט שהוא כללי לפרטני ‪ -‬הצדק יעשה בהתאם לכל אחד‪.‬משפט אלוהי הוא פרטי‪.‬האל מתערב בחוקי הטבע‬ ‫אבל לא משנה את המוסר‪.‬האל בעצמו כפוף למוסר‪.‬הוא נאמן לו יותר מאשר האדם יכול לתאר‪.‬‬ ‫אנחנו רואים כל הזמן איך בני האדם עוסקים בשאלות של מוסר וצדק‪.‬ושוב אנחנו רואים שהצדק צריך להיות‬ ‫אישי (קפקא)‪.‬יש לנו מפגש בין צדק אנושי לצדק אלוהי‪.‬‬ ‫שמות כ׳‬ ‫התחלנו לדבר על צדק אלוהי ואנושי במקרא‪.‬המיתוס של שמות מתייחס למקום של החברה בטבע‪.‬כאן מדובר‬ ‫במתן תורה‪.‬הניסוח של עשרת הדיברות מלמד אותנו רבות‪.‬בדרך כלל איסורים מנוסחים בצורה של "אל"‪ ,‬כאן הם‬ ‫מנוסחים בצורה של "לא"‪.‬זה מראה לנו שעשרת הדיברות הם כמו תקנון לחברות במועדון‪.‬זאת רשימה של‬ ‫איסורים שאני צריך לדבוק בהם כדי להיות חלק‪.‬זה תנאי‪ ,‬קוד התנהגות‪.‬יש לנו תנאים שאנחנו צריכים לעמוד‬ ‫בהם כדי לבוא עם אלוקים בברית‪.‬‬ ‫מלאכים א׳ פרק ג׳‬ ‫יש לנו מעבר בין מתן תורה בספר שמות לסיפור שלמה‪.‬בין הסיפורים יש לנו את יציאת מצרים‪.‬לראשונה לעם‬ ‫ישראל יש מנהיג (משה)‪.‬אנחנו כובשים את הארץ אבל לא מקבלים את ההנהגה‪.‬מי שמקבל את החוקים והתורה‬ ‫לא נכנס לארץ – משה‪.‬העם מקבל את התורה אבל לא את אותו המנהיג‪.‬יש לנו משמעות סמלית כבדה – מי שנותן‬ ‫את החוק לא נכנס לארץ והכניסה אליה היא בכיבוש‪.‬עד עכשיו היו לנו אבות ועכשיו יש לנו מנהיג – משה‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫אח"כ אנחנו עוברים לספר שופטים – בישראל יש לנו סדר פוליטי שונה‪.‬יהושע הוא המנהיג ואז יש לנו שופטים‬ ‫שהם המנהיגים‪.‬צורת ההנהגה משתנה מספר לספר‪.‬הם שופטים כי הם מכריעים בסכסוכים‪.‬הם גם מנהיגים‬ ‫שבטיים שמתכנסים לצורכי מלחמה‪.‬העם התיישב בישראל אבל הוא משמר לעצמו את המבנה השבטי והכינוס‬ ‫נעשה לצורכי מלחמה בלבד‪.‬קריאה לאחדות בזמן מלחמה (נוטות החסד)‪.‬בנוסף לשופטים יש לנו נביאים‪.‬הם‬ ‫מזהירים את העם מפני האסון שבמלוכה‪.‬‬ ‫אנחנו עוברים לספר שמואל – יש לנו את המופע הראשון של נביא שמזהיר את העם מפני מלוכה‪.‬העם רוצה מלך‪,‬‬ ‫והנביא אומר להם שזאת הטעות הכי גדולה שלהם‪.‬מוסד המלוכה לא יספק לכם את מה שאתם צריכים‪.‬המלך‬ ‫ירדה בהם ויעשוק אותם‪.‬הוא מראה להם מה קורה אצל עמים אחרים‪.‬העם מקבל בסוף מלך‪.‬ואנחנו רואים עד‬ ‫ספר מלכים כל מיני מלכים שהם מהווים פגם במלוכה‪.‬‬ ‫עוברים למלכים א׳ – המלכים שאול ודוד שהם התגשמות האזהרה‪ ,‬הם גוררים את העם למלחמות ואובדן‪.‬‬ ‫אחריהם מגיע שלמה‪.‬הוא מאוד מיוחד‪.‬יש לנו לראשונה מודל של מלך חכם‪.‬הוא טוב‪ ,‬למרות ההיבטים השליליים‬ ‫של מלוכה כשלעצמה‪.‬התכונות שלו גואלות אותו והופכות אותו לדמות לחיקוי‪(.‬המלוכה של שלמה מקבילה‬ ‫לאפלטון – הפוליטאה‪ ,‬התבוני והחכם ביותר הוא זה שימלוך וזאת המדינה הטובה)‪.‬‬ ‫שלמה מבקש מהאל "לב חכם" הוא רוצה לב שומע וחכם שיסייע לו להבחין בין טוב לרע‪(.‬כמו באפלטון מי שמושל‬ ‫בעם צריך להיות החכם ביותר)‪.‬הוא רוצה שתהיה לו את היכולת לשפוט‪.‬למה דווקא לב? כי בעולם העתיק הנטייה‬ ‫הייתה לחשוב שמקור התבונה הוא הלב‪.‬‬ ‫בסיפור גן העדן האדם קיבל את האפשרות להבחין בין הטוב לרע אבל לא את היכולת להשתמש בה‪.‬שלמה רוצה‬ ‫את היכולת להשתמש בה כראוי‪.‬כמו עם קין והבל אנחנו יודעים להבחין בין טוב לרע רק כשאנחנו עושים משהו‬ ‫רע‪.‬יש לנו נקיפות מצפון‪.‬הוא רוצה את התכונה הזו לפני המעשה הרע ולא באמצעות רגשות אשם ונקיפות מצפון‪.‬‬ ‫שמיעה מתכתבת עם אשמה‪.‬אבל ראייה היא מיידית‪.‬כמו עץ הדעת‪ ,‬קין והבל‪.‬אין טוב כמראה עיניים‪.‬אנחנו לא‬ ‫רוצים לדעת רק כשאנחנו רואים‪.‬אנחנו רוצים לשמוע את רחשי הלב ולדעת לפני שאנחנו רואים‪.‬כשאנחנו רואים‬ ‫זה מאוחר מידי‪.‬לכן צריך להקשיב‪.‬כדי ללמוד מאחרים‪.‬לאל אין צורך בזה‪.‬הוא ניחן ביכולות האלה‪.‬האזנה היא‬ ‫אקטיבית ושמיעה היא בלתי נמנעת‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬שלמה מבקש לשכלל את היכולת שלנו כבני אדם‪.‬לנווט בין הטוב לרע בצורה וודאית‪.‬לא רק לשמוע אלא‬ ‫להאזין‪.‬לא רק להיות בעלי היכולת אלא גם בעלי המיומנות‪.‬שלמה מגדיר את התפקיד שלו כמלך למי שעושה צדק‬ ‫עם העם‪.‬העם הוא כבד‪ ,‬יש לו המון אחריות (הראשון שמבין את גודל האחריות)‪.‬משכך‪ ,‬הוא פונה לאלוהים כדי‬ ‫שייתן לו את הכלים להתמודד עם המשימה הכבדה הזאת‪.‬זה מראה לנו המון על שלמה‪ ,‬הוא יכל לבקש כל דבר‬ ‫אבל הוא ביקש דווקא את זה‪.‬‬ ‫משפט שלמה‪:‬‬ ‫מגיעות לפני שלמה שתי נשים‪.‬שהן זונות‪.‬למה זה חשוב לדעת שהן זונות‪.‬כי יש לנו פער מעמדי‪ ,‬הוא מקבל אותן‬ ‫ודן בעניין שלהן למרות הכול‪.‬אחרים היו ממהרים לשפוט ולהוקיע אותן‪.‬אבל זה לא מה שחשוב לא בזה הוא‬ ‫מתעסק‪.‬בגלל שהן זונות‪ ,‬והן חיות באותו הבית יש המון ילודה‪.‬המון לידות‪.‬זה בעצם מראה לנו שיש כאן שתי‬ ‫נשים שמשוכנעות שהן דוברות אמת‪.‬כל אחת משוכנעת שהילד הוא שלה‪.‬על אחת כמה וכמה‪ ,‬אנחנו כשופטים לא‬ ‫נוכל לקבוע של מי הילד‪.‬‬ ‫שלמה נוקט במעשה מאוד חכם‪.‬הוא נוקט בתכסיס שאנחנו נוטים לחשוב שהמטרה שלו לקבוע של מי הילד במישור‬ ‫העובדתי‪.‬אבל אם נקרא את הסיפור בצורה שונה אנחנו נבין ששלמה יודע שהוא לא יכול לקבוע באמת של מי הילד‪.‬‬ ‫‪9‬‬