סיכום למבחן- תורת הענישה PDF

‫שיעור מס'‪1‬‬ ‫סיכום למבחן – תורת הענישה (ניצבים‪ ,‬תשפ"ד) – אינה קוגן‬ ‫** מבנה מבחן – כ ‪ 40‬שאלות אמריקאיות‪.‬‬ ‫מקומה של הפנולוגיה במדע הקרימינולוגי...

‫שיעור מס'‪1‬‬ ‫סיכום למבחן – תורת הענישה (ניצבים‪ ,‬תשפ"ד) – אינה קוגן‬ ‫** מבנה מבחן – כ ‪ 40‬שאלות אמריקאיות‪.‬‬ ‫מקומה של הפנולוגיה במדע הקרימינולוגיה‪:‬‬ ‫אתיולוגיה (סיבתיות) ‪:‬‬ ‫במחקרים העוסקים בסיבות האדם לעבור על החוק‪ ,‬ניתן למצוא בדר"כ ‪ 5‬גורמים (רובם דטרמיניסטיים)‪:‬‬ ‫‪ -‬גורמים אישיותיים ‪-‬מחלות נפש‪ ,PTSD ,‬אינטליגנציה נמוכה‪ ,‬אימפולסיביות‪ ,‬אגרסיביות‪.‬‬ ‫‪ -‬גורמים ביולוגיים‪/‬פיזיולוגיים ‪-‬גנטיקה‪ ,‬הפרעות כרומוזומליות‪ ,‬תזונה‪ ,‬התמכרות לסמים ולאלכוהול‪,‬‬ ‫ליקויי למידה‪ ,‬הפרעות קשב וריכוז‪.‬‬ ‫‪ -‬גורמים חברתיים‪ -‬משפחה מזניחה‪ ,‬פיקוח הורי לקוי‪ ,‬משמעת קשה‪/‬לא עקבית‪ ,‬התעללות‪ ,‬יחס‬ ‫קר‪ ,‬חוסר מעורבות הורית בחיי הילד‪ ,‬סכסוכים בין הורים‪ ,‬אחים‪/‬הורים עבריינים‪ ,‬בית‪-‬ספר‪ ,‬עוני‪,‬‬ ‫הגירה‪ ,‬קונפליקט תרבותי‪ ,‬אפליה‪.‬‬ ‫‪ -‬גורמים סביבתיים‪ -‬צפיפות דיור‪ ,‬מזג אוויר‪ ,‬נגישות למקורות פשע‪ ,‬שכונות בעלות שכיחות‬ ‫עבריינית גבוהה‪ ,‬שכונות הסובלות מהזנחה פיסית וחינוכית‪.‬‬ ‫‪ -‬גורמים משולבים (אינטגרטיביים)‪ -‬ליקויי למידה > כישלון לימודי > דימוי עצמי נמוך > נשירה מבי"ס‬ ‫> עבריינות‪.‬‬ ‫עפ"י מחקרים ישנו קשר שעשוי להסביר התנהגות אנטי‪-‬חברתית‪/‬עבריינית לבין הגורמים הר"מ‪.‬‬ ‫ ‬ ‫נדרש להבין את הגורמים לפשיעה על מנת להבין פנולוגיה ולהתאים ענישה אפקטיבית‪.‬‬ ‫ ‬ ‫קרימינולוגיה התפתחותית‪/‬קרימינולוגיה כמסלולי חיים – אדם נולד לתוך מציאות מסוימת מבחינת‬ ‫ ‬ ‫גנטיקה‪ ,‬סביבה חברתית וביתית‪ ,‬אקלים‪ ,‬מצב כלכלי וכו'‪.‬‬ ‫ככל שאדם גדל‪ ,‬כלל הפקטורים משפיעים על התנהגותו וברגע מסוים האדם פונה לדרך קרימינלית‬ ‫(גילאים שכיחים – כניסה לעולם הפשע בגיל ‪ ,14‬יציאה מעולם הפשע בגיל ‪.)21‬‬ ‫המחקר הקרימינולוגי כיום מנסה לזהות גורמים המשפיעים ו‪/‬או מובילים לביצוע פשע מסוג מסוים‬ ‫ ‬ ‫ולא פשע באופן כללי‪.‬‬ ‫שיעור מס' ‪2‬‬ ‫פנולוגיה – תורת הענישה (ענישה פלילית) ‪:‬‬ ‫מאפייני הענישה הפלילית‪:‬‬ ‫על מנת שעונש פלילי יוגדר ככזה‪ ,‬נדרשים להתקיים ‪ 5‬תנאים‪:‬‬ ‫‪.1‬גרימה של סבל (כאב‪ ,‬מצוקה‪ ,‬חסך) – באופן אקטיבי או פסיבי (קנס‪ ,‬מניעת הוצאת תעודת יושר‪,‬‬ ‫שלילת חופש‪ ,‬פגיעה באיכות חיים וכו')‪ ,‬מדובר בכאב אובייקטיבי ולא סובייקטיבי‪.‬‬ ‫‪.2‬הטלה במתכוון – הכאב והסבל הם חלק מכוון ואינהרנטי של העונש ולא תוצר לוואי נלווה‪.‬‬ ‫‪.3‬הטלה בהליך משפטי (גזר הדין) בעקבות הקביעה שהופר חוק (הרשעה) לכן‪ ,‬הפעלה של אמצעי‬ ‫כאב לצורך מניעת התנהגות פלילית‪/‬לצורך שיקום וטיפול או מעצר ‪ -‬אינם נחשבים כעונש פלילי;‬ ‫‪.4‬הטלה אך ורק על מי שנקבע שעבר את העבירה – לכן‪ ,‬ענישה פלילית לא כוללת עונש קולקטיבי או‬ ‫"שעירים לעזאזל"‪.‬‬ ‫‪.5‬הטלה ע"י רשות שהוסמכה לכך כחוק (ביהמ"ש)‪.‬‬ ‫צידוקי הענישה הפלילית‪:‬‬ ‫כאשר המדינה מטילה עונש פלילי‪ ,‬עליה להצדיק את הענישה ואין קשר בין צידוק (היבט מוסרי) לבין המטרה‬ ‫(היבט פרקטי‪ ,‬תועלתני)‪.‬‬ ‫ישנן ‪ 3‬בעיות כלליות ביחס לצידוק הענישה הפלילית (בחברות חילוניות)‪:‬‬ ‫‪.1‬האם למדינה‪/‬לחברת רווחה מותר לפגוע במתכוון בחבריה ולגרום להם לסבל?‬ ‫א‪.‬המדינה צריכה להצדיק מוסרית פגיעה ברווחת האדם‪ ,‬זכויותיו וחירותו‪.‬‬ ‫‪1‬‬  ‫ב‪.‬דפוסי התנהגות מקבילים (פגיעה מכוונת באחר) הנעשים על‪-‬ידי יחיד‪/‬קבוצה ‪ -‬כנגד‬ ‫יחיד‪/‬קבוצה אחרים ‪ -‬נחשבים לעבירה‪ ,‬בין אם במתכוון ובין אם בדרך של מחדל‪.‬‬ ‫‪.2‬חברה מודרנית‪ ,‬ליברלית ונאורה‪ ,‬מבטיחה את מירב החרויות הבסיסיות (כבוד‪ ,‬עיסוק‪ ,‬דיבור‪ ,‬קניין‪,‬‬ ‫ביטחון וכד') לחבריה ואילו ענישה פלילית מגבילה חירויות אלו‪.‬‬ ‫‪.3‬קיומן של ענישה ורשויות רשמיות לענישה‪ ,‬פוגע בטיב ובאיכות החיים של חברי החברה (יותר‬ ‫חוקים ומוסדות אכיפה מובילים להגדרת יותר התנהגויות כפליליות ולריבוי מספר העבריינים)‪.‬‬ ‫‪ 5‬צידוקים מרכזיים לענישה‪:‬‬ ‫‪-‬עפ"י עמנואל קאנט ענישת פושע הנה חובה מוסרית כי הוא פשע‪.‬‬ ‫ענישת עבריינים הנה ציווי מוחלט ללא קשר לגודל החברה ולסוג העבירה‪.‬‬ ‫מטרת העונש הנה להשיב לעבריין כגמולו (עין תחת עין) ובכך לעשות צדק‪ ,‬עונש פרופורציונלי לעבירה‪.‬‬ ‫הצידוק לענישה‪ :‬קיום עיקרון הצדק והיושר‪.‬‬ ‫התנאים לענישה‪.1 :‬הוכחת אשמת האדם בביצוע העבירה‪.2 ,‬היות האדם בר‪-‬ענישה (רציונלי)‬ ‫‪--------------‬‬ ‫‪-‬עפ"י גיאורג הגל העולם מאוזן מבחינה מוסרית (חלוקה בין טוב לרע) ובכל חברה איזון שונה (כלומר‪ ,‬מעולם‬ ‫לא היה דפוס התנהגות שהוגדר באופן גורף בכל החברות כפסול‪ ,‬מה שאסור כאן‪-‬מותר במקום אחר)‬ ‫העבירה = מעשה רע שמפר את האיזון והימנעות מענישה מהווה מתן תוקף לרע ולתרומת החברה להפרת‬ ‫האיזון המוסרי בעולם‪.‬לכן‪ ,‬ענישה מבטלת את הרע ומחזירה איזון‪ ,‬מגנה את הרע ומאששת צדק מוסרי‪.‬‬ ‫על מנת לעשות שימוש נכון בענישה‪ ,‬יש לפגוע בעבריין באופן אקטיבי (ולא סימובלי ולא מרומז)‬ ‫‪--------------‬‬ ‫‪-‬עפ"י תיאוריית הזכויות (‪ (Rawls & Dworkin‬בכל תרבות קיימות זכויות מסורתיות לחירות אישית שאינן‬ ‫תלויות במדינה או ברצון הרוב‪ ,‬מקורן של הזכויות בהסכמה כללית של אנשים בהיותם רציונליים ולכן עבירות‬ ‫פוגעות ביחיד ובחירותו הבסיסית (ולא במדינה ובחברה)‪.‬‬ ‫לתפיסתם ‪ -‬חוקים‪ ,‬מערכת החוק ועונשים פליליים מבטיחים יציבות חברתית ושמירה על זכויותיו הבסיסיות‬ ‫וטיבו של האזרח בפרט‪ ,‬לא טובת הממשלה‪/‬ריבון‪.‬‬ ‫‪--------------‬‬ ‫‪-‬עפ"י האמנה החברתית (הובס ורוסו) לכל פרט בחברה יש אינטרס שיהיו כללים וחוקים שיבטיחו את‬ ‫חייהם ואת שלמות גופם ורכושם‪.‬‬ ‫תמורת הביטחון מפני פגיעה בגוף וברכוש‪ ,‬כל פרט מקבל על עצמו (א) ריסון עצמי (ב) הימנעות מפגיעה‬ ‫באחר וברכושו‪ ,‬זאת על אף נטיותיו לעשות כך (האדם במהותו אגואיסט)‪.‬‬ ‫העבריין – נהנה מיתרון כפול‪:‬‬ ‫‪.1‬הסיפוק מביצוע העבירה‬ ‫‪.2‬ההגנה המוענקת לו בתוקף האמנה החברתית‬ ‫הצידוק לעונש – החזרה לחברה את החוב שהעבריין חייב לה‪ ,‬החזרת האיזון הקיים בחברה‪.‬‬ ‫‪--------------‬‬ ‫‪ -‬עפ"י אסכולת התועלתיות (מיל ובנטהם) לכל אדם זכות לחירות וניתן להגביל את חירות הפרט רק למען‬ ‫תועלת כללית של החברה כי התועלת הכללית של החברה מהווה אושר מירבי לכל חבריה‪.‬‬ ‫הענשה לצורך השגת תועלת‪ ,‬העונש לא טוב אך מוצדק במקרים הבאים‪.1 :‬הענשה כדי למנוע הרעה גדולה‬ ‫יותר בחברה‪.2 ,‬לטובת השגת מטרות טובות לחברה‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬אין להעניש עבריין לא שפוי או מעשה חד פעמי שכן הדבר יוסיף רע על הרע שכבר בוצע‪.‬‬ ‫שלילת הצידוקים לענישה‪:‬‬ ‫גישת הפילוסופיה האנרכיסטית (אבולושניסטית) –יש לבטל כמעט את כל סמכותה של מדינה על‬ ‫אזרחיה ואת אמצעי הענישה‪ ,‬המדינה לוקחת את זכותם של האזרחים להתמודד עם קונפליקטים‪.‬‬ ‫לבעלי אינטרס יש אינטרס להגדיר התנהגויות מסוימות כאסורות עפ"י חוק כי כאשר מפרים את‬ ‫החוק‪ ,‬ניתן להפעיל את מערכת אכיפת החוק‪.‬‬ ‫היקף הפשיעה ועבריינים הנה כתוצאה מהגדרת ההתנהגויות ולא עצם ההתנהגות‪.‬‬ ‫‪2‬‬  ‫כאשר עושים דה‪-‬קרימינליזציה של ההתנהגות (מוציאים מהחוק התנהגויות אסורות עפ"י חוק אז‬ ‫הסטטיסטיקה הפלילית משתנה)‬ ‫לאף אדם אין סמכות על אדם אחר‬ ‫‪-‬‬ ‫רשויות המדינה (רשויות אכיפת החוק והענישה) עושות שימוש לרעה בכוח כדי לדכא את אזרחיה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫המדינה‪ ,‬באמצעות בית המחוקקים‪-‬מייצרת חוקים כדי להגביל ולדכא באופן מלאכותי את אזרחיה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הפשע הפורמאלי הוא ביטוי מחאה פוליטי של מדוכאים ולכן הוא מוסרי‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫המעשים העברייניים בפועל (שצריכים להיתפס ככאלה) הם של אלו העובדים בשרות המדינה‬ ‫‪-‬‬ ‫בתחום הענישה והפיקוח‪.‬‬ ‫יש לבצע דה‪-‬סטרוקטורליזם של המדינה ורשויותיה (אבולושניזם) – שבירת כוח מערכת החוק‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יש לשאוף למינימום ענישה שתבוצע ותנוהל לא פורמאליות ע"י חברי הקהילה‪ ,‬ענישה פומבית‬ ‫‪-‬‬ ‫(שיימינג) עם אלמנטים משמעותיים של צדק מאחה ולקבלת האדם לחברה מחדש לאחר גינוי‬ ‫ההתנהגות וקבלת אחריות מטעמו‪.‬‬ ‫החוקים והעונשים נדרשים להתמקד במעשה העבירה ולא בעובר העבירה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שיעור מס' ‪3‬‬ ‫**יש מאמר בנושא אבולושניזם **‬ ‫על מה מענישים ולמה ? היבטים חברתיים‪ ,‬כלכליים‪ ,‬דתיים ופוליטיים‬ ‫‪.1‬סוציולוגיה פונקציונלית ‪-‬עפ"י אמיל דורקהיים‪ ,‬נדרש לנתח את הענישה בפרספקטיבה‬ ‫סוציולוגית ובחברה האנושית ישנן ‪ 2‬סוגי סולידריות‪ :‬סולידריות מכאנית (בעבר) וסולידריות‬ ‫אורגאנית (בהווה)‪.‬‬ ‫א‪.‬מאפייני סולידריות מכאנית (חברה מתפתחת) ‪-‬‬ ‫חברה קטנה‪ ,‬שבטית ופרימיטיבית‪ ,‬כל בני האדם שווים פרט לראש השבט‪ ,‬הרופא והכהן אשר להם‬ ‫▪‬ ‫יכולות טובות יותר‪.‬‬ ‫חברה הומוגנית מבחינה ערכית ומוסרית‪ ,‬אמונה דתית חזקה‪ ,‬אמצעי הייצור (עבודה) מחולקים בין‬ ‫▪‬ ‫כולם‪ ,‬כל פרט יכול לבצע כל עבודה והתוצר הסופי משרת את כולם‪.‬‬ ‫סולידריות מוסרית חזקה מאד (אמונה משותפת בדרך אחת)‪ ,‬קולקטיביזם ללא אינדיבידואליזם‪.‬‬ ‫▪‬ ‫עבירה ‪ >-‬מעשה המזעזע או פוגע במוסר‪/‬המצפון הקולקטיבי‬ ‫▪‬ ‫חומרת העבירה –> פונקציה של הערך המוסרי שנפגע (ולא פונקציה של תוצאת המעשה)‬ ‫▪‬ ‫תפקיד הענישה ‪ >-‬להגדיל את הסולידריות ולחזק את החברה ע"י מתן עונש חמור מאד לעבריין‪.‬‬ ‫▪‬ ‫מטרת החוק ‪( >-‬א) לשקף את טיב החברה (ב) לחזק את החברה על‪-‬ידי דיכוי כל התנהגות המביעה‬ ‫▪‬ ‫דעה שונה מהקולקטיב‪.‬‬ ‫מטרת העונש ‪( >-‬א) לחזק את המצפון הקולקטיבי ; (ב) לנקום במי שהפר את החוק‪.‬‬ ‫▪‬ ‫ב‪.‬מאפייני סולידריות אורגאנית (חברה מפותחת) ‪-‬‬ ‫חברות תעשייתיות מודרניות בהן יש חלוקה ברורה של אמצעי הייצור [(ספציפיקציות מקצועיות)‬ ‫▪‬ ‫החברות הדוגלות בפלורליזם חשיבתי‪ ,‬בהתפתחות אישית‪ ,‬בחירות‪ ,‬פרטיות‪ ,‬מימוש עצמי ובזכות‬ ‫▪‬ ‫על קניין פרטי‪.‬‬ ‫החשיבה וההתנהגות הן אגואיסטיות ואגוצנטריות‪ ,‬מעטים הערכים והאמונות המשותפים לכולם‪.‬‬ ‫▪‬ ‫מטרת החוק‪ >-‬מסייע בפיתוח הסדרים בין יחידים לבין סקטורים שונים הפועלים באותה חברה‪.‬‬ ‫▪‬ ‫ממוקד ביחיד ולא בחברה‪ ,‬העונש יחסית קל (עונש מפצה את הקורבן או את קבוצת השיוך)‬ ‫מטרת העונש–> (א) פיצוי קונקרטי או סימבולי (של היחיד והחברה)‪( ,‬ב) השבת הסדר החברתי‪.‬‬ ‫▪‬ ‫‪.2‬היבטים מרקסיסטים ‪-‬‬ ‫הענישה כמו כל תופעה חברתית‪ ,‬מושפעת מאינטרסים כלכליים ומשרתת את האליטה הכלכלית‬ ‫(בעיקר במערכת ענישה מודרנית)‪.‬‬ ‫קיימת חלוקה לא שוויונית (אפליה) ע"ב כלכלי בין קובעי החוק לבין הנענשים‬ ‫וקיימת חלוקה לא שוויונית ע"ב כלכלי בין הנענשים השונים‪.‬‬ ‫בחירת דרכי הענישה משרתת (לעתים) את בעלי ההון (הגליה‪ ,‬שימוש בקנסות‪ ,‬עונשי מוות וכו')‬ ‫‪3‬‬  ‫בעלי הון שהורשעו בדין נענשים במרבית העבירות בדרך לא מחמירה בהשוואה לחסרי ההון ( בעלי‬ ‫ההון מיוצגים ע"י עו"ד טובים יותר‪ ,‬שייכים למעמד חברתי‪-‬כלכלי דומה לשופטים‪ ,‬קרבה לבעלי‬ ‫הכוח הפוליטי‪-‬כלכלי בחברה וכו'‪.‬החוק פוגע יותר במעמד החלש מבחינת אכיפת העונשים‪.‬‬ ‫‪.3‬מודל הקונפליקט (ניאו מרקסיזם)‪ -‬החוק והעונש הם נגזרות של הקונפליקט והנם משרתים‬ ‫את האינטרסים של הקבוצות החזקות בחברה (אידאולוגיית‪/‬דתית‪/‬פוליטת וכו') ומדכאים‬ ‫את המדוכאים‪.‬האינטרס של כל קבוצה כפול‪( :‬א) חיזוק הסטאטוס החברתי [שליטה‬ ‫במשאבים נדירים ובמשאבים כלכליים] (ב) החלשת הקבוצות האחרות‪.‬‬ ‫‪.4‬מישל פוקו – ענישה‪ -‬מושג מפתח = כוח ושימוש בכוח‬ ‫▪ מאפייני הענישה עד המאה ה‪.1 :18-‬ענישה פומבית‪.2 ,‬ענישה אכזרית‪.3 ,‬ענישה פיזית‬ ‫(בעיקר)‪.‬‬ ‫▪ מטרת הענישה עד המאה ה‪ :18-‬הפגנת כוחו העודף של הריבון ע"י הטלת אימה (השליט‬ ‫קובע‪ ,‬לאזרח אין משמעות ועליו לפחד מהשליט)‬ ‫‪-‬‬ ‫מאפייני הענישה החל מהמאה ה‪ 18-‬ועד היום‪.1 :‬ענישה סמויה מן העין (בתי סוהר)‪,‬‬ ‫▪‬ ‫‪.2‬ענישה המכוונת לנפש ולא לגוף‪.‬‬ ‫מטרות החוק והעונש (וכלל מוסדות החברה) החל מהמאה ה‪ 18-‬ועד היום‪.1 :‬מיון‬ ‫▪‬ ‫וקטלוג של האוכלוסייה (פושע‪-‬לא פושע‪ ,‬נורמאלי‪-‬לא נורמאלי‪ ,‬סוטה‪-‬נורמטיבי)‪,‬‬ ‫שיעור מס' ‪4‬‬ ‫‪.2‬פיקוח‪.3 ,‬משמעת ‪.4 ,‬נרמול‪.‬‬ ‫הגורמים המרכזיים לשינוי בדפוסי הענישה החל מהמאה ה‪ 18-‬עפ"י מישל פוקו ‪:‬‬ ‫‪.1‬דמוגרפיה – האוכלוסייה גדלה ויש צורך להרחיב את מנגנוני הפיקוח והנרמול ‪.‬‬ ‫‪.2‬כלכלי – נוכח הגידול באמצעי הייצור וברמת תחכומם‪ ,‬יש לצמצם את עלויות הפיקוח ולהגדיל‬ ‫את רווחיות הענישה (לדוג' כליאה של עבריינים רבים במוסד אחד‪ ,‬פיקוח אלקטרוני וכו')‬ ‫‪.3‬משפטי‪-‬פוליטי – מערכות החקיקה‪ ,‬השפיטה והענישה (לכאורה שוויוניות)‪ ,‬המהפכה‬ ‫הצרפתית והחילון החברתי‪ ,‬אמורים למנוע שליטה של מעמד מסוים באזרחים ושימוש שרירותי‬ ‫ואכזרי של עונשים‬ ‫‪.4‬מדע– כוח ושימוש גדל בכוח (לכאורה) מגובה ומתוגבר על‪-‬ידי מידע (לדוג' מדוע נכון להגדיר‬ ‫התנהגויות מסוימות כעברייניות וכיצד יש לפעול נגדם)‬ ‫רכיבי מערכת אכיפת החוק והשפעתם על הסטטיסטיקה הפלילית‬ ‫הציבור‪:‬‬ ‫הציבור הינו מקור הדיווח המרכזי של עבירות לרשויות החוק (באופן ישיר‪/‬עקיפין דרך גורמי בריאות‪/‬רווחה)‬ ‫ולכן לו משפיע משמעותית על הסטטיסטיקה הפלילית‪.‬‬ ‫ישנו פער גדול בין כמות הפשיעה בפועל לבין כמות הפשיעה המדווחת לבין כמות הפשיעה הידועה‪.‬‬ ‫המשאבים לטיפול בפשיעה מוקצים בהתאם לכמות המדווחת והידועה‪.‬‬ ‫רק כאשר אדם מורשע בדין הוא נכלל בסטטיסטיקה (כמות העבירות יותר גדולה מכמות העבריינים)‬ ‫שיקולים מרכזיים לאי‪-‬דיווח‬ ‫‪ -‬אי‪-‬הגדרת המעשה כעברייני‬ ‫‪ -‬אי‪-‬הבנת חומרת המעשה‬ ‫‪ -‬אהדה‪/‬עוינות ואמון‪/‬אי‪-‬אמון כלפי סוכני אכיפת החוק וכלפי המשטרה‬ ‫‪ -‬קבוצות המנהלות מערכת פיקוח בלתי פורמאלית שלהן (לדוג' העדה החרדית)‬ ‫‪ -‬בושה – מצד הקורבן‪ ,‬מצד בני משפחתו‪ ,‬מצד חלק מחברי הקהילה (עבירות מין אלימות במשפחה)‬ ‫‪ -‬שיקולים כלכליים (לדוג' אין ביטוח ולכן אין טעם לדווח למשטרה)‬ ‫המשטרה‪:‬‬ ‫שיקולים מרכזיים בחקירה‪/‬אי‪-‬חקירה‬ ‫‪.1‬סדרי עדיפות כלכליים (חלוקת משאבים וכ"א)‬ ‫‪.2‬סדרי עדיפות פוליטיים (לחץ תקשורתי‪ ,‬דעת קהל‪" ,‬מכות מדינה"‪ ,‬זהות הקורבן וכו')‬ ‫‪.3‬ניסיונות לפתור חלק מהתלונות באופן בלתי פורמאלי ע"ב תרבותי (סולחה‪ ,‬גישור)‬ ‫‪4‬‬  ‫‪.4‬אפליה (התעלמות מתלונות נוכח מגדר המתלונן‪ ,‬מוצא אתני‪ ,‬מעמד חברתי‪-‬כלכלי‪ ,‬דת וכו')‬ ‫שיעור מס' ‪5‬‬ ‫רשויות המעצר (הקביעה ‪ -‬של ביהמ"ש‪ ,‬האחריות ‪ -‬של שב"ס)‬ ‫הרציונל לעצור (לימים‪/‬עד תום ההליכים) הינו סכנה לשיבוש ראיות‪/‬הליכים ו‪/‬או סכנה לפגיעה בעדים ו‪/‬או‬ ‫סכנה לפגיעה עצמית‪.‬‬ ‫‪.1‬שיעור גבוה יותר של חשודים שהושמו במעצר הועמדו למשפט בהשוואה לחשודים שלא הושמו‬ ‫במעצר‪.‬‬ ‫‪.2‬שיעור גבוה יותר של חשודים שהושמו במעצר הורשעו בהליך פלילי בהשוואה לחשודים שלא‬ ‫הושמו במעצר‪.‬‬ ‫‪.3‬שיעור גבוה יותר של נאשמים שהושמו במעצר נענשו בעונשים חמורים יותר בהשוואה לנאשמים‬ ‫שלא הושמו במעצר‪.‬‬ ‫סיבות מרכזיות לפערים הנ"ל‪:‬‬ ‫‪.1‬חשודים שהושמו במעצר נוטים יותר להודות באשמה (פרויקט החפות)‬ ‫‪.2‬נטייה פחותה של הפרקליטות‪/‬המשטרה לסגור תיקים של חשודים שהושמו במעצר‬ ‫‪.3‬שופטים נוטים יותר להרשיע חשודים שהושמו במעצר ולהטיל עליהם עונשים חמורים יותר‬ ‫** למעצר לכשעצמו יש השפעה על מדיניות הענישה ועל הסטטיסטיקה **‬ ‫בתי משפט‬ ‫משפט מתנהל במידה ויש כתב אישום‪ ,‬להלן מכלול השיקולים (הלא רלוונטיים אך שכן שנמצאו ) כמשפיעים‬ ‫על שיקול הדעת השיפוטי בענישה‪:‬‬ ‫‪.1‬מגדר [הן שופט והן נאשם] – לרוב אישה (ואמא בפרט) מקבלת הקלה בדין‪.‬‬ ‫‪.2‬גיל נאשם – ככל שהגיל צעיר יותר‪ ,‬הענישה קלה יותר או אוריינטציה שיקומית (גיל אחריות פלילית‬ ‫בארץ הינו ‪ – 18‬בגיר)‪.‬‬ ‫‪.3‬מעמד חברתי כלכלי [נאשם]‪ -‬סטטוס כלכלי גבוה יבוא לטובת הנאשם‪.‬‬ ‫‪.4‬מעמד חברתי כלכלי [עו"ד]‬ ‫‪.5‬ארכיטקטורה – ככל שהאולם צפוף יותר והקהל קרוב לשופט‪ ,‬כך הוא חש יותר מאוים‪.‬‬ ‫‪.6‬לחץ חברתי‪/‬תקשורתי‪/‬פוליטי – השפעה דו צדדית של הצדדים אחד על השני‪.‬‬ ‫‪.7‬מיקום [לוקליזציה בענישה] – בתי משפט בערים מורגלים לתיקים פליליים למול הפריפריות שם‬ ‫העונשים יותר חמורים כי התיקים אינם שכיחים‪.‬‬ ‫‪.8‬מוצא אתני [לבן‪-‬שחור; אשכנז‪-‬עדות מזרח]‬ ‫‪.9‬לאום [הן שופט והן נאשם] – שופט יהודי יפלה לטובה נאדם ערבי מול נאשם יהודי‪ ,‬שופט ערבי לא‬ ‫מפלה לרעה‪/‬טובה אף לאום‪.‬‬ ‫‪".10‬מסורת" של ביהמ"ש – דפוס קבלת החלטות של כל בית משפט ולכן אין יישור קו בענישה‪.‬‬ ‫מעל ‪ 95%‬מהתיקים הנידונים בביהמ"ש בישראל‪ ,‬בעסקאות טיעון‪/‬בהליך מלא‪ ,‬מסתיימים בהרשעה‪.‬‬ ‫שירות המבחן‬ ‫שירות המבחן מתקיים בשתי סיטואציות‪:‬‬ ‫‪.1‬קטינים – החל מהחקירה המשטרית‪ ,‬חובת תסקיר קצין מבחן בהליכי אכיפת חוק כנגד קטינים‪.‬‬ ‫‪.2‬החל מגיל ‪ – 18‬עפ"י רצון הבגיר‪.‬‬ ‫שירות המבחן מתבצע ע"י אנשים שאינם ממערכת המשפט אלא ע"י אנשים מהמערכת הטיפולי והרווחה‪,‬‬ ‫והכשרתם הנה עובדים סוציאליים ולכן חסר להם ידע רלוונטי בתחומי הענישה‪ ,‬הקרימינולוגיה וחלופות‬ ‫המאסר שאינן 'מבחן'‪.‬‬ ‫העובדים הסוציאליים דוגלים בשיקום וטיפול בין אם מדובר בקטין או בגיר‪ ,‬לכן ימליצו לרוב על מבחן או של"צ‪.‬‬ ‫כ ‪ 85%‬מהמלצות שירות המבחן להעמדה במבחן מתקבלות ע"י השופטים המחוזיים ושופטי השלום בארץ‪.‬‬ ‫‪5‬‬  ‫הבעיה – קצין מבחן מהווה סמכות חשובה בעיניי ביהמ"ש (בעיקר כשמדובר בקטינים) והוא המכריע את‬ ‫הענישה‪ ,‬דבר אשר מטעה את הסטטיסטיקה שכן קבלת החלטתו אינה מתחשבת בהיבט הקרימינולוגי‪,‬‬ ‫חלופות מאסר וכו'‪.‬‬ ‫שיטות נוספות למדידת היקף הפשיעה בחברה‬ ‫סקרי דיווח עצמי – סקר ששואל את האדם האם הוא ביצע פשע בתקופה האחרונה‬ ‫‪-‬‬ ‫סקרי קורבנות ‪ -‬סקר ששואל את האדם האם הוא נפל קורבן לפשע בתקופה האחרונה‬ ‫‪-‬‬ ‫בעיות מרכזיות של השיטות‬ ‫התבססות על זיכרון‬ ‫הטיה (ריצוי החוקר‪ ,‬הגזמה)‬ ‫התבססות על פרשנות סובייקטיבית של הנחקר את המעשה‬ ‫חשש מהיחשפות (ולפיכך הסתרת מידע‪ ,‬דיס‪-‬אינפורמציה)‬ ‫קיומם של קורבנות (עבירות ללא קורבן)‬ ‫מטרות של ענישה ‪ :‬נקם‪( ,‬ת)גמול וגמול‪-‬צדק‬ ‫מדיניות הענישה משרתת את האידאולוגיה המדינית‪.‬‬ ‫בישראל‪ ,‬בעבר מגמת הענישה הייתה יותר שיקומית וכיום היא גמולית אך אין מדיניות ברורה ומובנית‪.‬‬ ‫ישנן מס' מטרות ענישה‪:‬‬ ‫‪.1‬נקם ‪ -‬רצון סובייקטיבי‪ ,‬ראשוני בעקבות תחושה סובייקטיבית של פגיעה‪.‬‬ ‫בד"כ התגובה עוצמתית‪/‬חזקה באופן לא פרופורציונאלי לנזק המקורי‪/‬לעבירה המקורית‪.‬‬ ‫שרשרת תגובות בעלות אופי נקמני עשויות לסכן את שלום הציבור וקיום החברה [בעיקר חברות קטנות]‬ ‫מטרה זו לא יכולה להיות ישימה במערכת ענישה פלילית הפועלת מתוך עקרון שכלתני נטול‪-‬רגש‪.‬‬ ‫‪(.2‬ת)גמול – גמול נחשב כמטרה היא קרובה בענישה הפלילית לנקם‪ ,‬אך גמול ונקם הינם שני דברים‬ ‫שונים‪.‬‬ ‫הוצאת הזכות לנקמה אישית מידי הפרט והפקדתה בידי מוסדות חברתיים שהוקמו לצורך זה‪.‬‬ ‫ענישת העבריין ע"ב העיקרון של "כפי שמגיע לו"‪ ,‬עיקרון ה ‪[ Talio‬עין‪-‬תחת‪-‬עין]‪.‬‬ ‫מדובר בעונש פרופורציונאלי (לחומרת העבירה‪ ,‬למידת האשם‪ ,‬לחומרת הנזק) בעל מרכיב מרסן‪.‬‬ ‫התמקדות העונש בעבר ללא פרספקטיבה עתידית וללא כוונה לשינוי התנהגות העבריין ו‪/‬או‬ ‫עבריינים בפוטנציה‪.‬‬ ‫יתרונה של מטרת ה[ת]גמול בהשוואה למטרת הנקם‪:‬‬ ‫‪.1‬אי‪-‬הנצחת האיבה בין העבריין לבין הקורבן‬ ‫‪.2‬תגובה פרופורציונאלית למידת הנזק‬ ‫עונש גמולי יכול ללבוש צורה פשטנית (הוצאה להורג של רוצח) או צורה סימבולית (מאסר עולם לרוצח)‪.‬‬ ‫טיעונים בעד המטרה ה(ת)גמולית‪:‬‬ ‫שיעור מס' ‪6‬‬ ‫‪ -‬הדרכת האזרח (העבריין המורשע בדין) מה מותר ומה אסור‬ ‫‪ -‬הדרכת העבריין (בפועל) עד כמה מעשה העבירה אסור‬ ‫‪ -‬מניעת שרירות לב בענישה והגברת אמון הציבור במערכת הענישה‬ ‫‪ -‬הגבלת חומרת העונש וריסון המערכת המענישה (ענישה רק בהתאם לנזק שנגרם והתעלמות‬ ‫מכוונות מהעבריין ו‪/‬או מזהותו וממאפייניו)‪ ,‬הבניית שיקול דעת שיפוטית‪.‬‬ ‫‪ -‬מספק‪/‬אמור לספק את רצון הקורבן והציבור בנקמה‪.‬כך מונע נטילת החוק לידיים (נקמה)‬ ‫טיעונים נגד המטרה ה(ת)גמולית‪:‬‬ ‫‪ -‬אין אוריינטציה עתידית [שינוי התנהגות העבריין בפועל‪/‬העבריינים בכוח] ולפיכך מהווה לא יותר‬ ‫מגרימת סבל במתכוון‪.‬‬ ‫‪ -‬אי פרופורציונליות ‪ -‬חוסר היכולת להתאים את סוג העונש וחומרתו למידת האשם של הנאשם‪,‬‬ ‫לחומרת העבירה (ולא הנזק)‬ ‫‪ -‬חד‪-‬מימדיות‪ :‬האם נכון לקבוע סוג‪/‬חומרה של עונש רק על‪-‬פי הנזק [בניסיון לרצח אין שום נזק]‬ ‫‪6‬‬  ‫האם מטרה זו – כתחליף לנקם – אכן יכולה לשרת את מטרת הנקם‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מטרה ענישתית המתעלמת לחלוטין ובאופן בוטה בגורמים המובילים לפשיעה ובניסיון להתמודד‬ ‫‪-‬‬ ‫איתם‪.‬‬ ‫לאור כל אלו‪ ,‬לא נכון שמערכות הענישה יהיו בעיקר גמוליות‪.‬‬ ‫גמול צדק – מטרה שהחלה לצמוח באמצע שנות ה‪ 70-‬של המאה ה‪ 20-‬עקב קריסת המודל‬ ‫הפוזיטיביסטי (שיקומי) בענישה ואכזבה ממטרת ההרתעה‪.‬‬ ‫נטישת המודל הרפואי בקרימינולוגיה‪ ,‬הציבור לא מוכן לסבול בזבוז כספים מיותרים לצורכי "שיקום"‪,‬‬ ‫הציבור לא מוכן לסבול תיוג בוטה של עבריינים כ"חולים" ע"י "גופי הטיפול והשיקום" של המדינה‪,‬‬ ‫שליחתם למסגרות "חינוך ושיקום" ומתן כוח אדיר למדינה (קהילות טיפוליות)‪.‬‬ ‫אסירים הרגישו שלא נעשה בהם צדק [ענישה בלתי קצובה‪ ,‬חוסר שוויון בענישה] ולכן היה נדרש לעצב‬ ‫מדיניות ענישה על עקרונות הצדק‪ ,‬האחידות והיושר‪.‬‬ ‫העונש (סוגו וחומרתו) נקבע על‪-‬בסיס ‪ 2‬מרכיבים בעבירה‪:‬‬ ‫(א) הנזק הממשי שנגרם בעטיה (ב) מידת האשם של העבריין ולכך הוקם ה ‪ - S.G.L.‬קווי הנחייה‬ ‫לענישה‪ ,‬טבלאות מנחות על פיהן השופט קובע את הענישה‪.‬‬ ‫ביקורת על מודל הצדק‪:‬‬ ‫ קושי בקביעת סדר חומרת העבירה – איזו עבירה קודמת [האם שוד חמור יותר מסחר בסמים];‬ ‫ קושי בקביעת חומרת העונשים – ובכלל זה‪ ,‬חומרת הענישה בקהילה [האם קנס חמור יותר‬ ‫משל"צ אם העבריין עשיר‪/‬עני]‬ ‫ קושי בהתאמה בין חומרת העבירות לבין חומרת העונשים‪.‬‬ ‫ קושי בקביעת הגבול שבין עבירות הדורשות מאסר לבין עבירות הדורשות ענישה בקהילה‬ ‫ התעלמות מנסיבות אישיות של העבריין עשויה להוביל להחמרה בענישה עד למצבים אבסורדיים‪.‬‬ ‫ התעלמות מקריטריונים שעשויים להיות רלוונטיים לענישה כגון‪ :‬רקע פלילי או רקע תרבותי‪.‬‬ ‫‪.3‬הרתעה – מטרת ההרתעה הנה להרתיע‪ ,‬צופה פני עתיד‪.‬‬ ‫הנחה א‪-‬פריורית ‪ -‬האדם (והעבריין בפרט) רציונאלי‪ ,‬בעל שיקול דעת ובחירה חופשית‪ ,‬בעל‬ ‫שליטה‪/‬רצייה בהתנהגות והוא מונע מתוך רצון להעצים תענוג ולהימנע מכאב‪.‬‬ ‫אוריינטציה עתידית – התנהגות העבריין בפועל תשתנה‬ ‫‪-‬‬ ‫השערה ‪ -‬עבריינים בפועל יירתעו מעונש מעשי [חומרת העונש] ויימנעו מעבריינות עתידית‪.‬‬ ‫(אם הכאב של העונש יהיה יותר חזק מההנאה שבעבירה‪ ,‬הוא לא יבצע עבירה עתידית)‬ ‫אוריינטציה עתידית – התנהגות העבריינים בכוח תשתנה [תמנע עבריינותם]‬ ‫‪-‬‬ ‫השערה ‪ -‬עבריינים בכוח יירתעו מהאיום בעונש [תלוי בפרסום העונש‪ ,‬חומרתו‪ ,‬השלכותיו ותדמיתו‬ ‫הציבורית] וימנעו מביצועו‪.‬‬ ‫הרתעה אינדיווידואלית – כנגד העבריין בפועל‪ ,‬מוסרית לכאורה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הרתעה כללית – כנגד העבריין בכוח‪ ,‬לא מוסרית (מעצימה את העונש של היחיד לצורך הרתעת‬ ‫ ‬ ‫הכלל הנורמטיבי)‬ ‫תחומים שיש לתת עליהם את הדעת בחקר מטרת ההרתעה‬ ‫**השפעה דיפרנציאלית – השפעה שונה‬ ‫השפעה דיפרנציאלית לפי סוג עבירה‬ ‫▪‬ ‫השפעה דיפרנציאלית לפי סוג עונשים‬ ‫▪‬ ‫השפעה דיפרנציאלית של האיום בעונש‪/‬השלכות העונש‬ ‫▪‬ ‫השפעה דיפרנציאלית לפי סוגי בני אדם [סוגי עבריינים]‬ ‫▪‬ ‫כשבוחנים הרתעה‪ ,‬יש לבדוק חומרה‪ ,‬וודאות ומיידיות‪:‬‬ ‫▪‬ ‫שיעור מס' ‪7‬‬ ‫חומרה של עונש אין אפקט הרתעתי‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫וודאות התפיסה‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫וודאות אובייקטיבית > מה הסיכוי הסטטיסטי שיתפסו את האדם וע"פ זה הוא מחליט אם לבצע‬ ‫את הפשע‪ ,‬ככל שוודאות זו עולה אז יכולת ההרתעה עולה‪.‬‬ ‫וודאות סובייקטיבית > איך אני תופס את הסיכוי‪ ,‬מה הסיכוי שהאדם מאמין שיתפסו אותו וע"פ זה‬ ‫הוא מחליט אם לבצע פשע‪.‬‬ ‫‪7‬‬  ‫וודאות הענישה – ככל שוודאות זו עולה אז גם ההרתעה עולה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מיידיות – ככל שהעונש יהיה מידי ובסמיכות קרובה לעבירה‪ ,‬כך תעלה ההרתעה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בתיאוריה ככל שוודאות התפיסה‪ ,‬וודאות הענישה והמיידיות יעלו תהיה יותר הרתעה אך בפועל‬ ‫ענישה פלילית לא מרתיעה את העבריינים‪.‬‬ ‫** עפ"י מחקרו של סבה – מאסר ארוך או קצר אינם משפיעים על המועדות לעבריינות‪,‬‬ ‫כלומר – עונש החמור יותר לא ירתיע‬ ‫** משטרת דנמרק לא פעלה ‪ 9‬חודשים במהלך מלחמת העולם השנייה ונמצא הייתה עליה‬ ‫דרמטית בשיעור העבירות האינסטרומנטליות ולא היה שוני בעבירות האקספרסיביות‪.‬‬ ‫כלומר – אי קיומה של המשטרה לא משפיע על עבירות אקספרסיביות כי הן אינן מתוכננות >‬ ‫ענישה חמורה לא תשפיע על עבירות אקספרסיביות‪.‬‬ ‫פשע אינסטרומנטלי – העבירה משמשת ככלי לטובת השגת מטרה אחרת (כסף‪ ,‬שליטה וכו')‬ ‫ ‬ ‫רוב מקרי האונס נכנסים תחת קטגוריה זו‪.‬‬ ‫פשע אקספרסיבי – עבירה מתוך התפרצות של אמוציות (זעם‪ ,‬תסכול‪ ,‬עצבים)‬ ‫רוב העבירות הינן מכלול של שני סוגי הפשעים (אינסטרומנטלי‪ ,+‬אקספרסיבי) אין פשע שהוא רק‬ ‫ ‬ ‫אחד מהסוגים‪.‬‬ ‫תיקון‪ ,‬שיקום וטיפול‬ ‫הבסיס הפוזיטיביסטי‪:‬‬ ‫‪ o‬דטרמיניזם התנהגותי‬ ‫‪ o‬התנהגות עבריינית‪/‬אנטי‪-‬חברתית מהווה סימפטום של פתולוגיה אישית‪ ,‬אישיותית‪ ,‬פיסית‪,‬‬ ‫חברתית‪ ,‬אקלקטית‪.‬‬ ‫‪ o‬מדיקליזציה של עבריינות (השוואה בין עבריינות למחלה) והצורך באבחון‪ ,‬במיון‪ ,‬ובטיפול‬ ‫‪ o‬מיון אופקי ואנכי (קטגוריזציה של עבריינות‪ ,‬מיון עבירות) ‪-‬‬ ‫‪ -‬מיון אנכי – מעבר על כל היסטוריית חייו של האדם ספציפי במטרה להבין מה גרם לעבריינות‪.‬‬ ‫‪ -‬מיון אופקי – מעבר על סוגי העבירות‬ ‫‪ o‬ענישה אינדיווידואליסטית ‪ -‬כל מקרה שונה מזולתו (שיקול דעת מלא של ביהמ"ש)‬ ‫‪ o‬הכנסת יותר אנשי טיפול‪ ,‬אבחון ומיון [עו"ס‪ ,‬קרימינולוגים קליניים‪ ,‬פסיכולוגיים‪ ,‬סוציולוגיים‪,‬‬ ‫מומחים בתחום המשפחה‪ ,‬קציני מבחן‪ ,‬רופאים וכד'] למערכות אכיפת החוק‪ ,‬החל משלבי‬ ‫הקליטה הראשונים של העבריין‪.‬‬ ‫‪----------------------------‬‬ ‫‪ o‬התרסקות מטרות השיקום והטיפול ברמה הפילוסופית‬ ‫‪ o‬התרסקות מטרות השיקום והטיפול ברמה האידיאולוגית וההתנגדות למתן כוח אדיר למדינה‬ ‫ולסוכניה‬ ‫‪ o‬התרסקות מטרות השיקום והטיפול ברמה הפרקטית [החל מדו"ח מרטינסון] וחוסר הנכונות‬ ‫להוציא כספים על מטרות אלו‪.‬‬ ‫מניעה‪ ,‬הגבלה ונטילת כושר‬ ‫התמקדות בציבור‪ ,‬מטרה תועלתית המתמקדת בהגנה על החברה‪.‬‬ ‫ענייניה המרכזיים – הפסקת ומניעת ההתנהגות העבריינית‪ ,‬הפחתת תחושת הפחד מפשיעה‪.‬‬ ‫מטרה זו מושפעת מתיאוריות קרימינולוגיות המתייחסות לפשיעה כסגנון חיים וכפעולה רציונאלית שבשגרה‬ ‫ולא כסטייה חריגה של יחידים בודדים‪.‬‬ ‫יישום המטרה בפועל – ענישה מנדטורית‪ ,‬פיקוח מוגבר בקהילה‪ ,‬מעצרי בית‪ ,‬אזיקונים אלקטרוניים ועוד‪.‬‬ ‫ישנן ‪ 3‬רמות של מניעה הפועלות נגד ציבור שלם‪:‬‬ ‫‪.1‬ציבור פוגע בציבור‬ ‫‪.2‬קבוצות סיכון‪/‬קצה‬ ‫‪.3‬עבריינים‬ ‫מניעה ראשונית ‪ -‬מכלול הפעולות הפורמאליות והבלתי פורמאליות המכוונות למניעת עבריינות מצד כלל‬ ‫האוכלוסייה‪ ,‬כל אינדיבידואל הוא עבריין בפוטנציה‪.‬‬ ‫‪8‬‬  ‫לדוג'‪ :‬הקפדה על נוכחות בבית ספר‪ ,‬הקפדה על שהות בבית [במסגרת משפחתית] אחרי הלימודים‪ ,‬סלילת רחובות‬ ‫צרים‪/‬חד‪-‬סטריים‪/‬ללא מוצא בשכונות מגורים‪ ,‬גיזום ושיפור יכולת הצפייה אל מקורות הגישה לבתים‪ ,‬שיפור תאורת‬ ‫הרחוב‪ ,‬טלוויזיות במעגל סגור [חניונים; מעליות]‪ ,‬סיירות הורים‪ ,‬משטרות פרטיות‬ ‫מנעולי רכב ושימוש באמצעי היי‪-‬טק למניעת פשיעה‪.‬‬ ‫מניעה שניונית ‪ -‬זיהוי וניבוי של התנהגויות מסוכנות‪ ,‬התמקדות ביחידים‪/‬בסביבות בעלי פוטנציאל גבוה‬ ‫לעבריינות או לקורבנות‪.‬‬ ‫קיימות ‪ 3‬שיטות ניבוי מרכזיות‪:‬‬ ‫‪.1‬ניבוי קליני – הסתמכות על תוצאות מבחנים פסיכולוגיים‪ ,‬פסיכיאטריים וסוציאליים [קרי‪ :‬מבחנים‬ ‫אישיותיים] ‪ +‬חוות דעת של מומחים בתחומים אלו‪.‬‬ ‫‪.2‬ניבוי סטטיסטי [אקטוארי] – קורלציות או קשרים סיבתיים בין מאפיינים אישיים של יחידים [מעמד‬ ‫כלכלי‪-‬חברתי‪ ,‬מוצא אתני‪ ,‬השכלה‪ ,‬רקע עברייני‪ ,‬גיל תחילת עבריינות‪ ,‬מספר מאסרים קודם ועוד]‬ ‫לבין ניבוי התנהגות עבריינית עתידית‪.‬‬ ‫‪.3‬ניבוי משפטי [שיטת הקריירה העבריינית] – קורלציות או קשרים סיבתיים בין קריירה עבריינית‬ ‫[סוגי עבירות קודמות‪ ,‬גיל תחילת עבריינות‪ ,‬שכיחות הפעילות העבריינית וכד'] לבין ניבוי התנהגות‬ ‫עבריינית עתידית‬ ‫מניעה שלישונית ‪-‬מתמקדת בקרימינלים‪ ,‬פעולות המכוונות כנגד עבריינים בפועל ומיועדות לנטרל‪ ,‬להגביל‬ ‫ולמנוע מהם לבצע נזקים נוספים לחברה (עונש מוות‪ ,‬סירוס‪ ,‬מאסר‪ ,‬החמרה בענישה‪ ,‬פיקוח על עבריינים‬ ‫בקהילה [סימון בתים; יחידת "צור"; ‪ ;Three Strikes‬מאסר סלקטיבי של מסוכנים – ‪;The New Penology‬‬ ‫מעצר עד תום ההליכים]‬ ‫שיעור מס' ‪8‬‬ ‫עונש מוות‬ ‫אחד העונשים העתיקים בהיסטוריה‬ ‫‪-‬‬ ‫שימש למטרות נקמה‪ ,‬הפגנת כוחו העודף של הריבון‪ ,‬שחרור זעם ורגש [קתרזיס] והטלת אימה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫החל מסוף המאה ה‪ 18-‬צומצם השימוש בעונש המוות במרבית מדינות העולם המערבי עד לביטולו‬ ‫‪-‬‬ ‫המוחלט ברובן‪.‬זאת‪ ,‬בהשפעת האידיאולוגיה ההומניסטית‪ ,‬תהליכי חילון והשפעות רפורמיסטיות‪.‬‬ ‫עונש המוות בתקופה המודרנית‪:‬‬ ‫מופעל במדינות טוטליטריות‪ ,‬במזרח הרחוק (ההוצאות להורג בסין מהוות כ ‪ 90% -‬מסך ההוצאות‬ ‫‪-‬‬ ‫להורג בעולם)‪ ,‬במדינות ערב (אירן)‪ ,‬במדינות אפריקה (סודן) וב – ‪ 31‬מדינות בארה"ב‪.‬‬ ‫ארה"ב היא אחת מ‪ 4-‬הדמוקרטיות היחידות בעולם בה מתבצעות הוצאות להורג (יפן‪ ,‬סינגפור‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫דרום קוריאה)‪.‬זאת נוכח‪:‬‬ ‫(א) דעת הקהל – מרבית הציבור בעד מדיניות של ענישה חמורה‪.‬‬ ‫(ב) עמדת הפוליטיקאים ‪ -‬תמיכה בעונש מוות נוכח תמיכת הציבור‪.‬‬ ‫(ג) בתי המשפט ובית המשפט העליון – אין מדיניות ברורה וגורפת של ביהמ"ש העליון לעניין‬ ‫חוקיותו‪/‬אי‪-‬חוקיותו של עונש המוות (עפ"י סעיף ‪ 8‬לחוקה‪ ,‬השימוש בו מוגבל לרוצחים סדרתיים‬ ‫שאינם עונים על הקריטריונים של אי‪-‬שפיות)‪.‬‬ ‫(ד) גזענות – מרבית המוצאים להורג הם עניים (הגנה לא ראויה) ו‪/‬או שחורים‪.‬‬ ‫כ ‪ 1,600‬איש הוצאו להורג בארה"ב ב‪ 50-‬שנים האחרונות‪ ,‬מתוכם נמצא כי אחוז מסוים הוצא‬ ‫‪-‬‬ ‫להורג בטעות אך זה לא שינה את המדיניות שם‪.‬‬ ‫שיטות מקובלות להוצאה להורג‪ :‬תליה‪ ,‬כיתת יורים‪ ,‬כיסא חשמלי‪ ,‬תא גז (ציאניד)‪ ,‬זריקה‪.‬‬ ‫תקלות בהוצאה להורג אינן מובילות לחנינת העבריין [בטיעון של כוח עליון] אלא לניסיון חוזר עד להוצאתו‬ ‫להורג‪.‬זריקה הנה השיטה המקובלת ביותר בארה"ב‪.‬‬ ‫עפ"י חוק‪ ,‬המושל יכול לבטל את ההוצאה להורג והנאשם מקבל חנינה מלאה (לא קרה מעולם)‬ ‫ ‬ ‫טיעונים מוסריים בעד עונש מוות‪:‬‬ ‫‪.1‬גמול – עין תחת עין‪.‬‬ ‫‪.2‬כפרה ותשובה ‪ -‬רק אימת המוות מביאה להשגת מטרות אלו (תקף למדינות דתיות)‬ ‫‪.3‬אידיאולוגיה‪ -‬המדינה היא ערך עליון ומי שפוגע ביסודותיה העמוקים ביותר הוא אויבה וראוי למות‬ ‫(תקף במשטרים טוטליטריים)‬ ‫‪9‬‬  ‫‪.4‬זעם ואמוציה מוצדקים ‪ -‬יש להוציא להורג אנשים שביצעו מעשי פשע נוראיים ויוצאי דופן (רצח‬ ‫המוני‪ ,‬רצח סדרתי‪ ,‬פשעי מלחמה וכו'] – המדינה לוקחת את החוק לידיים ולא הפרט עקב זעם‪.‬‬ ‫‪.5‬גמילות חסדים – עונש מוות (לעתים) עדיף לפושע כיוון שגורם לפחות סבל מאשר מאסר עולם‬ ‫(בתנאים קשים)‪.‬‬ ‫טיעונים מוסריים נגד עונש מוות‪:‬‬ ‫‪.1‬גמול – הגמול חייב להיות סימבולי ולא קונקרטי ופשטני ‪ -‬כפי שקורה ביחס לכל העבירות‪ ,‬אחרת‬ ‫נוצר עיוות בענישת רוצחים‪.‬‬ ‫‪.2‬אפליה ‪ -‬השימוש בעונש המוות (בעיקר בארה"ב) מפלה (עניים ושחורים) ולכן מנציח חוסר צדק‬ ‫במקום צדק‪.‬‬ ‫‪.3‬קדושת החיים וחוסר הזכות של אדם לקחת את חייו של אדם אחר [אוריינטציה דתית]‪.‬‬ ‫‪.4‬הסלמה – הוצאה להורג [רצח] של רוצח מסלים את מעגל האלימות החברתית‬ ‫‪.5‬בלתי הפיך – חוסר היכולת לתקן את הטעות‪.‬‬ ‫ההנחה היא ש‪ 4%-‬לערך מההוצאות להורג בארה"ב היו כנגד עבריינים חפים מפשע‪ ,‬מספרים אלו‬ ‫עולים משמעותית בסין ובחלק ממדינות אפריקה‪.‬‬ ‫פרויקט החפות – במקרים בהם חלה התפתחות טכנולוגית ומוטל ספק בגזר דין הנאשם‪ ,‬גוף משפטי זה‬ ‫בודק האם האדם אשר הורשע אכן אשם או חף מפשע‪.‬‬ ‫שיעור מס' ‪9‬‬ ‫טיעונים תועלתיים בעד עונש מוות‪:‬‬ ‫‪ -‬הרתעה כללית – הן בהוצאות להורג והן באיום בהוצאה להורג‪ ,‬רוצחים פטנציאליים נרתעים‪.‬‬ ‫מחקרו של ארליך מצא כי מבחינה פרקטית יש אפקט הרתעה להוצאה להורג (חיסכון של כ‪ 5-‬מקרי‬ ‫רצח על כל הוצאה להורג)‬ ‫‪ -‬מניעת לינץ‪/‬נקמה אישית‬ ‫‪ -‬נטילת יכולת‬ ‫‪ -‬חסכון כספי [יתרון פוטנציאלי המותנה בהוצאה מידית להורג ומניעת מאסר ארוך]‬ ‫טיעונים תועלתיים נגד עונש מוות‪:‬‬ ‫‪ -‬אינו מרתיע ‪ -‬בארה"ב אף נמצאה קורלציה בין עליה בשימוש בעונש מוות לבין עלייה בשיעורי‬ ‫העבריינות האלימה והרצח‪.‬‬ ‫‪ -‬אינו יכול להרתיע ‪ -‬רוב הרוצחים מודעים לעונש ולסיכוי התפיסה הגבוה ובוחרים לפעול באופן זה‪.‬‬ ‫‪ -‬שיעורי רצידיביזם נמוכים – עפ"י רוב‪ ,‬מדובר באירוע חד‪-‬פעמי שלא יחזור (בנוגע לרצח)‬ ‫‪ -‬ברוטליזציה חברתית‬ ‫‪ -‬גורם לעבריין [פלילי‪ ,‬בטחוני] לחוש שאין לו מה להפסיד [כי אם ייתפס‪ ,‬בכל מקרה יוצא להורג]‬ ‫‪ -‬עלות כלכלית גבוהה [בפועל‪ :‬שוות ערך ל ‪ 40-50 -‬שנות מאסר]‬ ‫** יש בעיות מוסריות ופרקטיות עם עונש מוות‬ ‫גירוש והגליה‬ ‫עונש זה כמעט אינו רלוונטי כיום (פרט לסין ורוסיה)‬ ‫הגורמים שהובילו להגליה הינם אותם גורמים שהובילו לעליית בתי סוהר (התפתחות היסטורית זהה)‪.‬‬ ‫מקורו של עונש ההגליה בעונש הנידוי שהיה קיים בחברות שבטיות וקדומות‪.‬‬ ‫‪ -‬אנגליה הייתה הראשונה להטיל את ההגליה כעונש רב‪-‬היקף בעולם המערבי המודרני‪ ,‬בעיקר‬ ‫כפונקציה של גורמים כלכליים וצרכים פוליטיים של המעמדות השולטים‪:‬‬ ‫במאה ה‪ ,16-‬הנרי השמיני ובתו אליזבת נישלו בעלי אדמות רבים ומסרו אותן לאצילים‬ ‫שתמכו בשלטונם‪.‬‬ ‫הפאודליזם התפורר והאצילים לא ראו עצמם אחראים לגורל יושבי הכפרים ולכן כפריים‬ ‫רבים החלו בקיבוץ נדבות‪ ,‬בשוטטות‪ ,‬בגניבות ובשוד ‪ -‬לצורכי הישרדות‪ ,‬במקביל נוכח‬ ‫סכסוכו של הנרי ה‪ 8-‬עם האפיפיור‪ ,‬נסגרו עשרות מנזרים שהיוו בתי מחסה לחסרי‪-‬בית‬ ‫ומקור פרנסה למובטלים‪.‬‬ ‫כל הנ"ל הוביל לתהליך מאסיבי של אורבניזציה (עיור) שהקצין את הבעיות הללו והוסיף‬ ‫עליהן מחלות‪ ,‬הפרעה לסדר הציבורי ואיום על השלטון (כי האורבניזציה הנה תוצר של‬ ‫‪10‬‬ ‫אקט פוליטי במהלכו נישלו בעלי אדמות וכך נוצר רעיון ההגליה ( עד אז העונש המקובלים‬ ‫היו גופניים‪/‬הוצאות להורג או שיימינג)‬ ‫לקראת סוף המאה ה‪ –16-‬נוכח התפשטותה של הממלכה הבריטית למושבותיה מעבר לים‪ ,‬החלו‬ ‫‪-‬‬ ‫לחשוב על פתרון ההגליה של "המעמדות המסוכנים" (עניים) והעסקתם שם ככוח עבודה זול‪.‬‬ ‫נחקק חוק שאפשר להגלות עבריינים בני עוולה (עבירות קטנות)‪ ,‬נוודים ומקבצי נדבות חסונים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫נחקק חוק נוסף שהסדיר את עונש ההגליה לצמיתות למושבות צפון אמריקה לעבריינים פוליטיים‬ ‫‪-‬‬ ‫[משת"פים עם סקוטלנד]‪.‬‬ ‫בתחילת המאה ה‪ 18-‬נתפסה ההגליה כעונש מקל שחרור מעונש מוות) ובתום תקופת ההגליה‬ ‫‪-‬‬ ‫הפכו העבריינים לאזרחים חופשיים‪.‬‬ ‫ההגליה היוותה עסק כלכלי מצליח [בניית אניות‪ ,‬שינוע‪ ,‬האכלה‪ 5 ,‬פאונד לכל עבריין שהוגלה] וזה‬ ‫‪-‬‬ ‫הוביל לשוחד של שופטים‪ ,‬לתנאי קיום ותברואה גרועה באניות ולאחוזי תמותה גבוהים של מוגלים‪.‬‬ ‫ההגליה לצפון אמריקה פסקה בשנת ‪ - 1776‬ביטוי לעצמאות ארה"ב ושנאה למלך אנגליה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ההערכה היא שעד אז הוגלו בין ‪ - 30,000‬ל ‪ 60,000‬איש‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ההגליה לאוסטרליה ‪:‬‬ ‫‪ -‬החלה בשנת ‪ 11[ 1787‬שנים אחרי תום ההגליה לארה"ב] והסתיימה בשנת ‪.1867‬‬ ‫‪ -‬הפלגה ארוכה [‪ 8‬חודשים] שכללה שיעורים גבוהים של מחלות‪ ,‬אחוזי תמותה‪ ,‬אלימות בין‬ ‫העבריינים לבין עצמם ובינם לבין אנשי הסגל‪ ,‬ומקרים של טביעת אניות‪.‬‬ ‫‪ -‬מרבית המוגלים היו כפריים ואיכרים שהיגרו ללונדון ושם ביצעו עבירות רכוש פעוטות‪ ,‬ומיעוטם היו‬ ‫עניי לונדון שביצעו עבירות דומות‪.‬בנוסף‪ ,‬היו בין המוגלים גם פושעים פוליטיים‪.‬‬ ‫‪ -‬המוגלים הועסקו על‪-‬ידי אנשי צבא בריטיים בעבודות גופניות בנמלים‪.‬‬ ‫‪ -‬מרבית המוגלים הוחזקו במושבות עונשין במשמעת קפדנית וזכו ליחס כעבדים‪.‬‬ ‫‪ -‬לצד האמור לעיל‪ ,‬נוכח השיפור היחסי בתנאי ההגליה עם השנים‪ ,‬קסמה ההגליה לחלק‬ ‫מהעבריינים‪.‬חלקם אף זכו עם הזמן למחילה ולשחרור ולבסוף אף קיבלו חלקות אדמה‪ ,‬פתחו‬ ‫עסקים ואף העסיקו עבריינים שהוגלו‪.‬‬ ‫‪ -‬בסה"כ הוגלו לאוסטרליה ב‪ 80-‬שנה ‪ 163,000‬אנשים‬ ‫התנגדות להגליה‪:‬‬ ‫‪.1‬פרספקטיבה ענישתית והרתעתית ‪ -‬הגולים ששרדו קיבלו שטחי אדמה‪ ,‬פתחו עסקים ושוקמו‪.‬‬ ‫‪.2‬פרספקטיבה הרתעתית ‪ -‬אין הרתעה כללית כי הציבור אינו נחשף לקשיי הגולים‪.‬‬ ‫‪.3‬פרספקטיבה מוסרית ‪ -‬העונש קשה מדי כי רבים מתו בדרך או חלו במגיפות‪.‬‬ ‫‪.4‬פרספקטיבה של שירות הצדק ‪ -‬העונש אינו ודאי ואינו אחיד כי חלק מהגולים מתו‪ ,‬חלק חיו תקופה‬ ‫קצרה במושבת עונשין בתנאי עבדות‪ ,‬חלק זכו בתנאים טובים מיד אחרי ההגעה לאוסטרליה‪.‬‬ ‫התפתחות בתי הסוהר‬ ‫התמוטטות הפאודליזם ונישול בעלי קרקעות ועובדיהם ‪ +‬התפתחות מוקדמת של הקפיטליזם המסחרי ‪,‬‬ ‫הובילו ל > אורבניזציה‬ ‫ואורבניזציה הובילה ל > אי‪-‬סדר חברתי ושימוש שכיח בעונש מוות ועבודות פרך‪.‬‬ ‫מציאת עונשי המוות ועבודות הפרך כלא יעילות עליית הזרם הפרוטסטנטי בנצרות (המטיף לישועה דרך‬ ‫עבודה) באמצע המאה ה‪ 16-‬הובילו לעליית תנועת הסגירה שהטיפה לכליאת עבריינים ואזרחים "בלתי‬ ‫רצויים" במוסדות עבודה ושיקום המדגישים ערכים של עבודה ודת‪.‬‬ ‫מאה ה‪ - 16-‬בתי עבודה ובתי תיקון שכללו העסקה של אסירים והקנייה של ערכי דת ומוסר‬ ‫‪-‬‬ ‫באמצעות דרשות יומיות‪.‬‬ ‫הרציונל – שילוב בין מסורות פרוטסטנטיות לבין מסורות קאתוליות לשם ניתוק העבריינים‬ ‫‪-‬‬ ‫מבטלנותם (הקניית ערכי עבודה) ותיקונם‪.‬‬ ‫‪ – 1556‬הוסב ארמון ברידוול למוסד לכליאת עבריינים קלים‪ ,‬זונות‪ ,‬נוודים‪ ,‬עניים‪ ,‬בטלנים ונוכלים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫דגלו בשני עקרונות‪:‬‬ ‫‪.1‬לצורך שיקום העבריין‪ ,‬יש לנתק אותו מסביבתו העבריינית‪.‬‬ ‫‪.2‬לקיחת ‪ "bad guy‬ולעשות עליו מניפולציה כדי להפוך אותו ל‪."good guy"-‬‬ ‫‪11‬‬  ‫‪ – 1576‬הפרלמנט הבריטי מנחה את כל מחוזות המדינה להקים בתי עבודה ברוח ברידוול‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫כל בתי העבודה ברוח ברידוול היו בידיים פרטיות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בתי העבודה ברוח הברידוול אופיינו במשמעת נוקשה [חדרי הצפה]‪ ,‬עבודות אפייה וטווייה‬ ‫‪-‬‬ ‫[לנשים]‪ ,‬תפירת נעליים‪ ,‬כדורי טניס ועבודות נגרות [לגברים] וניקיון רב‪.‬‬ ‫** קווים מנחים של הברידוול‪ :‬פיקוח תמידי‪ ,‬עבודה‪ ,‬נצרות פרוטסטנטית (ברית חדשה וישנה) וניקיון‪.‬‬ ‫בעיות מרכזיות בבתי העבודה והתיקון (ג'ון הרווארד)‪:‬‬ ‫הרעה ניכרת בתנאי החיים [בעלות פרטית‪ ,‬לכן האינטרס העיקרי הינו כלכלי]‬ ‫‪-‬‬ ‫ניצול מיני בין הכלואים לבין עצמם ובינם לבין אנשי הסגל‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חוסר סניטציה ומחלות‬ ‫‪-‬‬ ‫זנות‬ ‫‪-‬‬ ‫חוסר דיפרנציאציה (הפרדה) ע"ב גיל‪ ,‬מגדר‪ ,‬בריאות פיסית ובריאות נפשית‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שיטת התשלומים ‪ > -------‬שחיתות‬ ‫‪-‬‬ ‫ג'ון הרווארד המליץ כי בתי כלא צריכים לעבור לגורם ציבורי‪ ,‬רגולציה ע"י פיקוח גופים חיצוניים‪.‬‬ ‫בתי סוהר צפים ‪ -‬סוף המאה ה‪ - 18 -‬הפסקת ההגליה בפועל לצד המשך ענישת עבריינים בעונש ההגליה‪:‬‬ ‫הפיכת אניות ישנות שאינן ראויות לשייט לבתי סוהר צפים‪.‬‬ ‫מוסדות ענישה אלו היוו מחסנים ענישה לגברים‪ ,‬לנשים ולילדים‪.‬‬ ‫האסירים אולצו לעסוק בעבודות משפילות והוכו באופן שכיח‪.‬‬ ‫תנאי הכליאה היו נוראיים והאסירים סבלו מחוסר סניטציה‪ ,‬ממחלות ומרעב‪.‬‬ ‫ג'רמי בנתהם ורעיון הפנאופטיקון (צפייה כוללנית)‪:‬‬ ‫▪ משבר הכליאה בבריטניה ותנאי המאסר הנוראיים ששררו בבתי העבודה ובבתי הכלא הצפים‬ ‫הובילו את בנתהם לפיתוח הפנאופטיקון (קושר בין הארכיטקטורה לענישה)‬ ‫▪ פנאופטיקון = צפייה כוללנית‬ ‫▪ מבנה מעוגל שבמרכזו נמצא מגדל שמירה ומסביבו כלואים האסירים בבידוד (אחד בתא)‬ ‫▪ מבנה זה משרת את עקרונות הפיקוח ההדוק ואת הענישה המיידית על כל הפרה של התנהגות‬ ‫באמצעות כוח אדם מינימלי ומבלי שהאסיר יודע אם הוא נצפה בכל רגע נתון או לא‪.‬‬ ‫▪ המטרה‪ :‬פיתוח תודעה של היחשפות ובקרה קבועה אצל האסיר אשר יובילו לתפקוד קונפורמי‬ ‫ולציות אוטומטי לכוח‪.‬‬ ‫▪ הפנאופטיקון השפיע על החשיבה בתחום הכליאה והארכיטקטורה של בתי הסוהר [עד היום] אך‬ ‫מעולם לא נבנה‪.‬‬ ‫** התאים לא מצולמים‪ ,‬האגפים כן‪.‬‬ ‫כלא‪/‬שיטת אובורן (השיטה השקטה) – ‪ 1819‬ואילך‪:‬‬ ‫‪ -‬אסירים שהו בתאיהם בבידוד במהלך הלילה‬ ‫‪ -‬אסירים עבדו‪ ,‬אכלו והתפללו יחדיו בשתיקה מוחלטת ואזוקים בשעות היום‪.‬‬ ‫‪ -‬שיטת הניהול הייתה דמוית צבא‪ :‬משמעת נוקשה‪ ,‬סדר יום קפדני‪ ,‬צעדות‪ ,‬מדים ועונשי גוף‪.‬‬ ‫‪ -‬הכלא הושפע רבות מהקפיטליזם (עבודות באולמות גדולים) ואחד ממדדי ההצלחה שלו הייתה‬ ‫תפוקת האסירים‬ ‫‪ -‬גישה זו הפכה לפופולריות יותר מגישת ההפרדה (פנסילבניה)‬ ‫לצד שיטת אובורן‪ ,‬הוקמה שיטת פנסילבניה‪/‬שיטת הפרדה (מוחלטת ‪ 1826 )24/7‬ואילך‪:‬‬ ‫‪ -‬המטרה המרכזית – שינוי דפוסי החשיבה וההתנהגות של האסיר באמצעות החדרת ערכים ושיטות‬ ‫דתיות מוסריות‪.‬‬ ‫‪ -‬האמצעי – בידוד מוחלט ללא עבודה‪ ,‬חומות עבות בין התאים המונעות תקשורת ומחייבות שתיקה‪,‬‬ ‫תרגול גופני בחצר קטנה ובאופן לבדי‪ ,‬וחשיפה לברית החדשה ולברית הישנה‪.‬‬ ‫‪ -‬נוכח עלות האחזקה השוטפת הגבוהה‪ ,‬הוכנסו לבתי כלא אלו מקורות תעסוקה [סנדלרות‪ ,‬נגרות‪,‬‬ ‫טוויה] ששירתו את האסירים לבד בתאם‪.‬‬ ‫** שתי השיטות הן פנאופטיקוניות (אורבן עם עבודה‪ ,‬פנסילבניה ללא עבודה)‬ ‫‪12‬‬  ‫בתי סוהר במאה ה‪20-‬‬ ‫הכלא כמוסד טוטאלי‪/‬כוללני ( ארווין גופמן )‬ ‫עפ"י גופמן הכלא הינו המוסד הטוטאלי ביותר (שולט באנשיו ‪ 24/7‬כשהם מנותקים מהחוץ)‪ ,‬מאפייניו‪:‬‬ ‫‪ 2 -‬קסטות – השולטים (סוהרים) והנשלטים (אסירים)‬ ‫‪ -‬המרחק החברתי בין הקסטות גדול ולא עביר‬ ‫‪ -‬מערכת היחסים הפורמאלית בין הקסטות היא של מנהל‪-‬מנוהל [פקודות‪ ,‬תקשורת חד‪-‬צדדית‪,‬‬ ‫סנקציות]‬ ‫‪ -‬תהליכי הקליטה למוסד הכוללני‪" :‬הפשטת האני"‪ ,‬דה‪-‬אינדיבידואליזציה‪" ,‬אני קולקטיבי" [מדים‪,‬‬ ‫אחידות בהופעה]‪.‬‬ ‫‪ -‬אורח החיים במוסד כולל שילוב בין כל האסירים למשך כל היום ויום‪-‬יום [אין הפרדה בין האסירים‪,‬‬ ‫אין ונטילציה]‪.‬‬ ‫‪ -‬סדר היום מודולרי ו'כאילו‪-‬הגיוני'‪.‬‬ ‫‪ -‬אינפנטיליזציה (התנהגות כמו של ילד)‬ ‫‪ -‬תלות עצומה בסגל ופחד מהשחרור [‪]Gate Fever‬‬ ‫‪ -‬סטיגמטיזציה וחשיבה סטריאוטיפית [של כל קסטה על רעותה]‬ ‫כאבי מאסר הינם הסיבות בגללן העבריין חוזר לפשוע‪.‬‬ ‫כאבי מאסר הינם מכלול הכאבים הנפשיים והפיזיים שחווה אסיר במהלך כליאתו והפוגעים באישיותו ובגופו‪.‬‬ ‫חלק מכאבי המאסר הם ממקור פורמאלי וחלק ממקור בלתי פורמאלי‪.‬‬ ‫‪ -‬שלילת חופש – ניתוק מחברים‪ ,‬ממשפחה ומהמערכת החברתית הכללית‬ ‫‪ -‬שלילת מצרכים ושירותים – פגיעה בבעלות על רכוש ובבגרות האסיר (בעיקר בחברות בעלות‬ ‫אופי קפיטליסטי)‬ ‫‪ -‬שלילת יחסי מין הטרוסקסואליים – פגיעה בנפש ובגוף‬ ‫‪ -‬שלילת אוטונומיה – חוסר שליטה בסדר היום ובחיים (אינפנטיליזציה)‬ ‫‪ -‬שלילת ביטחון – הכלא מהווה סביבה אלימה ועוינת‬ ‫‪ -‬חוסר יציבות‪ ,‬ספק תמידי וחוסר סדר [שאלות ביחס לשחרור; העברה לאגף‪/‬לכלא אחר‪,‬‬ ‫כליאה עם אסירים בעלי בעיות פסיכיאטריות ועוד]‬ ‫‪ -‬צפיפות‬ ‫‪ -‬סמים‬ ‫שיעור מס' ‪10‬‬ ‫‪ -‬פריזוניזציה (סוציאליזציה לתפקידי אסיר) ‪ +‬קוד התנהגות‬ ‫מודל החסך – על פיו לתנאים הקשים בכלא יש השפעה בלתי הפיכה על האסירים‪ ,‬רוב‬ ‫המחקרים בקרימינולוגיה תומכים בו וטוענים כי הוא הדומיננטי‪.‬‬ ‫ככל שתנאי הכליאה יהיו קשים וארוכים יותר‪ ,‬הסיכוי לשקם אותם יורד והסיכוי שיהפכו‬ ‫לקרימינליים יותר יעלה‪.‬‬ ‫מודל היבוא – על פיו אסיר מייבא איתו לתוך הכלא דפוסים עברייניים חדשים מהעולם‪,‬‬ ‫הקרימינלי לשהותם בכלא אין השפעה עליהם‪ ,‬רוב המחקרים בקרימינולוגיה לא תומכים בו‪.‬‬ ‫מדיניות הקפאה – להשאיר את מצב בתי הכלא כפי שהוא‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מדיניות ההקשחה (ארה"ב‪ ,‬מודל ביהביוריסטי) – הקשחת תנאים‪ ,‬להגביר בידוד‪,‬‬ ‫ ‬ ‫מינימום חינוך ומקסימום סבל‪.‬‬ ‫מודל רפורמיסטי – להמשיך להשתמש בבתי כלא אך בתנאים טובים יותר‪ ,‬פחות‬ ‫ ‬ ‫צפיפות‪ ,‬יותר חינוך‪ ,‬שטח פתוח‪.‬שאיפה לכך שהאסיר יחיה בתנאים דומים לבחוץ‪.‬‬ ‫ביטול מוחלט של בתי כלא ומימוש שכיח של חלופות מאסר (בולושוניזם הינו דוגמא‬ ‫ ‬ ‫קיצונית לכך)‪.‬‬ ‫חלופות למאסר‪:‬‬ ‫מאסר בעבודות שירות מהווה חלופת מאסר – מבחינה פורמאלית האדם אסיר‪ ,‬יש לו מס' אסיר‪ ,‬שב"ס‬ ‫אחראים עליו אך הוא לא מרצה את המאסר בכלא בפועל אלא מרצה את עונשו בעבודות שירות בקהילה‪.‬‬ ‫‪13‬‬  ‫האסיר יוצא מביתו לצורך עבודת השירות בלבד במקום עבודה וזמנים מוגדרים (מקום העבודה לא מחויב‬ ‫לדעת כי הינו מבצע עבודות שירות)‪ ,‬הנ"ל מפוקח ע"י יחידה בשב"ס‪.‬‬ ‫אם האסיר מפר את התנאים‪ ,‬הוא חוזר להמשך ריצוי בכלא או נכנס לכלא ליתרת הזמן (כל יום שהוא בחוץ‬ ‫יורד מהפז"ם)‪.‬‬ ‫ניתן להטיל מאסר בעבודות שירות לתקופה של עד ‪ 9‬חודשים‪.‬‬ ‫מבחינת המערכת‪ ,‬מאסר בעבודות שירות מהווה ענישה חמורה והוא יינתן בנסיבות מסוימות כגון‪:‬‬ ‫גיל‪ ,‬מצב בריאותי‪/‬משפחתי‪ ,‬גרימת מוות ברשלנות‪.‬‬ ‫שירות לתועלת הציבור – עונש חלופי הרבה יותר קל‪ ,‬בדר"כ מגיע עם עונש של מבחן (או ללא)‪,‬‬ ‫בדר"כ ניתן לאדם ללא רקע פלילי ו‪/‬או אדם שביצע עבירה מינורית והביעה חרטה‪.‬‬ ‫האחראי על המלצת העונש ואכיפתו הינו שירות‪/‬קצין המבחן‪ ,‬המהווה מקור טיפולי‪.‬‬ ‫השירות נמדד בשעות וניתן להטיל עד ‪ 500‬שעות אשר ניתן לפרוס לעד ‪ 3‬שנים‪.‬‬ ‫לרוב לעונש זה לרוב אין הרשעה‪ ,‬ברגע שהוא מבוצע – הוא נמחק ולא מופיע בתיק‪.‬‬ ‫עונש הקנס הפלילי (עונשים פיננסיים)‪:‬‬ ‫עונש פיננסיים בכלל וקנסות בפרט הינם העונשים שנחשבים לאפקטיביים ביותר מבחינת שיעור רצידביזם‪.‬‬ ‫עונשים פיננסיים משומשים יותר במערכות אזרחיות ופחות במערכות פליליות‪.‬‬ ‫‪ -‬סוגי עונשים פיננסיים בהליך הפלילי‪ :‬פיצוי‪ ,‬חילוט‪ ,‬קנס‪.‬‬ ‫חילוט – המדינה לוקחת את הכסף‪/‬רכוש שמזוהים כמושג באופן לא חוקי‪ ,‬הכסף נשמר אצל‬ ‫המדינה והרכוש יוצא למכירה פומבית‪.‬‬ ‫פיצוי – בהליך הפלילי הינו מינורי ובהליך האזרחי הינו דרמטי‪ ,‬הכסף משולם לקורבן העבירה‪.‬‬ ‫בהליך פלילי עונש הפיצוי תמיד יקבל עדיפות על עונש הקנס ( כלומר אם מוטל קנס ופיצוי‪ ,‬קודם‬ ‫ישולם הפיצוי ואז הקנס)‬ ‫קנס – תשלום לקופת המדינה‪.‬‬ ‫מטרות עונשיות‪ :‬גמול‪ ,‬הרתעה‪ ,‬שיקום (מרוצה בקהילה‪ ,‬אחריות על הוצאות כלכליות‪ ,‬העבריין‬ ‫‪-‬‬ ‫עובד)‬ ‫גובה הקנס – (א) על‪-‬פי סוג העבירה והסמכות השיפוטית; (ב) עד פי ארבע מעלות הנזק‪/‬העבירה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בעיות מרכזיות‪:‬‬ ‫‪.1‬קביעת גובה הקנס (האם יש לבצע חקירת יכולת לכל נקנס‪ ,‬האם יש להתייחס גם "להכנסות‬ ‫שחורות"‪ ,‬איך להתמודד עם התדרדרות במצב הכלכלי של הנאשם לאורך זמן)‬ ‫בהליך פלילי מבצ?