אנטומיה ופיזיולוגיה שבוע 2 PDF

‫אנטומיה ופיזיולוגיה‪ ,‬יחידה ‪3‬‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫רמות ארגון בגוף‬ ‫(טיול ‪ I‬בגוף)‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫רמות ארגון בגוף‬ ‫מערכות‬ ‫‪systems‬‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫איברים‬ ‫רקמות‬ ‫תאים‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסי...

‫אנטומיה ופיזיולוגיה‪ ,‬יחידה ‪3‬‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫רמות ארגון בגוף‬ ‫(טיול ‪ I‬בגוף)‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫רמות ארגון בגוף‬ ‫מערכות‬ ‫‪systems‬‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫איברים‬ ‫רקמות‬ ‫תאים‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫מערכות ‪systems -‬‬ ‫• לכל מערכת תפקיד ספציפי ‪ :‬עיכול‪ ,‬תנועה‪ .‬רביה וכו'‬ ‫• המערכות בנויות מאיברים המוציאים לפועל את תפקידי‬ ‫המערכת‪.‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫מערכות ‪systems -‬‬ ‫‪ .1‬בקרה ‪:‬‬ ‫מערכת‬ ‫עצבים‬ ‫העברת הודעות ‪ :‬תחושות ותגובות‬ ‫מערכת אנדוקרינית‬ ‫בקרת פעולת הגוף באמצעות הורמונים‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫הורמון‬ ‫הורמון הוא חומר כימי‪ ,‬המיוצר בבלוטה‪,‬‬ ‫ומופרש אל זרם הדם‪.‬‬ ‫באמצעות זרם הדם‪ ,‬ההורמונים מגיעים אל תאי הגוף‪.‬‬ ‫איבר שתפקידו היחיד הוא לייצר ולהפריש‬ ‫חומרים כימיים‪ ,‬נקרא בלוטה‪.‬‬ ‫תפקיד ההורמון‪ :‬להעביר הוראות הפעלה לתאים‬ ‫דוגמה‪ :‬חלוקת תאים ‪ /‬יצירת חלבון מסויים‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫בלוטות‬ ‫• בלוטה המייצרת הורמונים‬ ‫(חומרים כימיים המופרשים אל זרם הדם)‪,‬‬ ‫נקראת בלוטה אנדוקרינית‪.‬‬ ‫• בלוטה המייצרת חומרים כימיים שאינם‬ ‫מגיעים אל זרם הדם‪,‬‬ ‫נקראת בלוטה אקזוקרינית‪.‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫בלוטות אקזוקריניות‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫בלוטות זיעה‬ ‫בלוטות רוק‬ ‫בלוטת שד ‪ -‬חלב‬ ‫בלוטת הערמונית ‪ -‬נוזל הזרע‬ ‫לבלב (‪ - )Pancreas‬מיצי עיכול‬ ‫כבד ‪ -‬מיצי מרה‬ ‫בלוטת הדמעות‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫בלוטה אנדוקרינית‬ ‫• לבלב – ‪Pancreas‬‬ ‫• תריס ‪Thyroid gland -‬‬ ‫• אשך – ‪Testis‬‬ ‫• שחלה – ‪Ovary‬‬ ‫• היפופיזה‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫הורמון‬ ‫אינסולין‬ ‫(וויסות רמת הסוכר בדם)‬ ‫הורמוני התירואיד (טירוקסין)‬ ‫(גדילה והתפתחות מערכת העצבים)‬ ‫טסטוסטרון‬ ‫(הורמון המין הזכרי)‬ ‫אסטרוגן‪ ,‬פרוגסטרון‬ ‫(הורמוני מין נקביים)‬ ‫הורמונים המווסתים פעולת בלוטות בגוף‬ ‫דוגמה‪ :‬הורמון הגדילה (‪)GH‬‬ ‫פרולקטין (אחראי לייצור חלב בשד)‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫‪ .2‬אנרגיה ‪:‬‬ ‫מערכת נשימה‬ ‫אספקת חמצן‬ ‫מערכת עיכול‬ ‫פירוק ועיכול של חומרי מזון‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫‪ .3‬הובלה‬ ‫מערכת קרדיווסקולרית‬ ‫(מערכת לב וכלי דם)‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫‪ .4‬הגנה‬ ‫מערכת לימפה‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫‪ .5‬סילוק חומרי פסולת‬ ‫מערכת שתן‬ ‫‪ .6‬המשך הדור‬ ‫‪Uro-genital system‬‬ ‫מערכת רבייה‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫‪ .7‬תנועה‬ ‫מערכת השלד והשרירים‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫רמות ארגון בגוף‬ ‫קרדיווסקולרית‬ ‫עיכול‬ ‫נשימה‬ ‫שתן ורביה‬ ‫כבד‬ ‫מערכות‬ ‫‪systems‬‬ ‫איברים‬ ‫עצבים‬ ‫אנדוקרינית‬ ‫שלד ושרירים‬ ‫מעי‬ ‫קיבה‬ ‫רקמות‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫וושט‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫רקמה ‪ -‬קבוצת תאים זהים המבצעים אותו תפקיד‬ ‫❖ רקמת שריר ‪ -‬התכווצות ולכן תנועה‬ ‫❖ רקמת עצב ‪ -‬העברת הודעות‬ ‫❖ רקמת אפיתל ‪ -‬ציפוי‬ ‫❖ רקמות חיבור ‪ -‬הגנה‪ ,‬תמיכה‪ ,‬חיבור‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫קרדיווסקולרית‬ ‫עיכול‬ ‫נשימה‬ ‫רמות ארגון בגוף‬ ‫מערכות‬ ‫‪systems‬‬ ‫אנדוקרינית‬ ‫איברים‬ ‫שתן ורביה‬ ‫כבד‬ ‫שלד ושרירים‬ ‫מעי‬ ‫קיבה‬ ‫וושט‬ ‫רקמות‬ ‫שריר‬ ‫עצב‬ ‫עצבים‬ ‫אפיתל‬ ‫תאים‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫חיבור‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫התא הוא היחידה הבסיסית‬ ‫בכל צורות החיים‬ ‫תא ‪cyto-‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫סיכום‪ :‬רמות ארגון בגוף‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫מידות אורך‬ ‫• ‪ 1‬מטר‬ ‫• ‪ 1‬מילימטר (מ"מ) = (אלפית המטר)‬ ‫• ‪ 1‬מיקרונמטר (‪( = )mm‬אלפית המילימטר)‬ ‫• ‪ 1‬ננומטר (‪ = )nm‬אלפית המיקרונמטר‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫עובדות‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫קוטר תא ממוצע‪10mm :‬‬ ‫בתוך התא יש נוזל תוך‪-‬תאי (ציטופלסמה)‪.‬‬ ‫כל תא מוקף בשכבה דקה של נוזל בין‪-‬תאי‬ ‫(‪.)Interstitial fluid‬‬ ‫בין הציטופלסמה לנוזל הבין‪-‬תאי נמצאת ממברנת התא‪.‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫נוזל בין‪-‬תאי‬ ‫(ציטופלסמה)‬ ‫נוזל תוך‪-‬תאי‬ ‫ממברנת התא‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫התמיינות ( ‪) Differentiation‬‬ ‫התהליך שבו תאים עובריים עוברים שינויים‪,‬‬ ‫לקראת הכשרתם לתפקיד ספציפי ומוגדר‪.‬‬ ‫תא עוברי הוא תא בעל יכולת (פוטנציאל) להתפתח לכל‬ ‫אחד מסוגי התאים בגוף‪.‬‬ ‫דוגמה‪:‬‬ ‫‪ .1‬תא שריר הוא תא עוברי שעבר התמיינות לתא שיודע להתכווץ‪.‬‬ ‫‪ .2‬תא עצב הוא תא עוברי שעבר התמיינות לתא שיודע להעביר‬ ‫הודעות‪.‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫תאי הגוף‬ ‫תא זרע‬ ‫תא שריר‬ ‫תא עצב‬ ‫תאים סומטיים‬ ‫‪Somatic cells‬‬ ‫תאי רבייה‬ ‫‪Gametes‬‬ ‫‪ 23‬זוגות כרומוזומים‬ ‫‪ 23‬כרומוזומים‬ ‫‪Diploid‬‬ ‫‪2n‬‬ ‫חלוקת מיטוזה‬ ‫‪Mitosis‬‬ ‫ביצית‬ ‫‪Haploid‬‬ ‫‪n‬‬ ‫חלוקת הפחתה‬ ‫‪Miosis‬‬ ‫בחלוקת מיטוזה מתקבלים תאי גוף רגילים‬ ‫בחלוקת מיוזה מתקבלים תאי רבייה‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫חלוקת מיוזה‬ ‫היכן נעשית חלוקת מיוזה?‬ ‫בגונדות‪ :‬אשכים ‪ /‬שחלות‬ ‫גונדה‪ :‬איבר המייצר תאי רביה‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫התא הוא היחידה הבסיסית (מבנית ותפקודית) של הגוף‪.‬‬ ‫תאים עובריים עוברים תהליכי התמיינות‪ ,‬לקראת הכשרתם‬ ‫לתפקיד ספציפי‪.‬‬ ‫לכל סוג תא יש תפקיד ספציפי‪:‬‬ ‫תא שריר מסוגל רק להתכווץ‪.‬‬ ‫תא עצב מסוגל רק להעביר הודעות‪.‬‬ ‫כל איבר בנוי מ‪ 4-‬סוגי הרקמות‪ :‬שריר‪ ,‬אפיתל‪ ,‬עצב וחיבור‪.‬‬ ‫הרבייה נעשית ע"י מפגש של גמטות (תאי זרע וביצית)‪.‬‬ ‫כל תאי הגוף נשלטים ע"י המוח‪ :‬דרך מערכת העצבים והמערכת‬ ‫האנדוקרינית‪.‬‬ ‫הורמון מגיע אל תאי הגוף באמצעות זרם הדם‪.‬‬ ‫לזכר ונקבה יש אותה אנטומיה‪.‬‬ ‫לכן אם קיים איבר המייצר תאי רבייה (גונדה)‪ :‬אזי יש גונדה‬ ‫זכרית (אשך) וגונדה נקבית (שחלה)‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫חללי הגוף‬ ‫חלל קרניאלי‬ ‫חלל החזה‬ ‫חלל הבטן‬ ‫חלל האגן‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫חלל החזה‬ ‫‪Pleural cavity‬‬ ‫‪Pleural c.‬‬ ‫‪Pericardial c.‬‬ ‫‪Pleural c.‬‬ ‫‪Pericardial c.‬‬ ‫סרעפת‬ ‫חלל הבטן‬ ‫‪Peritoneal c.‬‬ ‫חלל האגן‬ ‫החללים הם חללים סגורים‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫‪Peritoneal c.‬‬ ‫רצפת האגן‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫חללי הגוף‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫חללי הגוף‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫מה נמצא בחללי הגוף ?‬ ‫בתוך החללים נמצאים אברי הגוף‪,‬‬ ‫שהם צינורות‪.‬‬ ‫אברי הגוף הפנימיים = ‪Viscera‬‬ ‫חלל הצינור = ‪Lumen‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫בתוך החללים הסגורים‬ ‫נמצאים צינורות הגוף‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫צינורות הגוף‬ ‫• צינור עיכול‬ ‫• צינור אוויר‬ ‫• צינורות רביה‬ ‫• צינורות שתן‬ ‫• צינורות דם‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫כל צינורות הגוף‬ ‫הם חללים פתוחים‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫מה קורה בצינורות הגוף‬ ‫• צינורות נשימה‬ ‫?‬ ‫זרימה‬ ‫אוויר‬ ‫• צינור עיכול‬ ‫מזון‬ ‫• צינורות דם‬ ‫דם‬ ‫• צינורות שתן‬ ‫שתן‬ ‫• צינורות רבייה‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫תאי רבייה‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫בכל צינורות הגוף יש‬ ‫זרימה (תנועה)‬ ‫של חומרים‪.‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫מהו הכוח המניע לזרימה ?‬ ‫הפרשי לחצים‬ ‫מי בונה לחץ ?‬ ‫משאבות‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫משאבות‬ ‫=‬ ‫שרירים‬ ‫אנרגיה‬ ‫התכווצות‬ ‫• משאבת הדם = שריר הלב‬ ‫• משאבת נשימה‬ ‫• ניעות צינור העיכול‬ ‫תנועה‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫המשאבות גורמות לכך‬ ‫שצינורות הגוף נמצאים‬ ‫בתנועה מתמדת‬ ‫בתוך החלל הסגור‪.‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫מקום הכניסה והיציאה של‬ ‫הצינור מהחלל הסגור הם‬ ‫מקומות תורפה (חלשים)‪.‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫בקע‬ ‫‪Hernia‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫כאשר רקמה או חלק‬ ‫מאיבר יוצאים ממקומם‪,‬‬ ‫אנו מתייחסים‬ ‫לתופעה כ‪Hernia-‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫חללי הגוף‬ ‫חללים סגורים‬ ‫צינורות‬ ‫הגוף‬ ‫חללים פתוחים‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫ציפוי החללים‬ ‫ממברנות‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫חללים סגורים‬ ‫ממברנה סרוזית‬ ‫ממברנה מוקוזית‬ ‫חללים פתוחים‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫תפקידי ממברנות הגוף‬ ‫• מחסום ברירני‬ ‫• הפרשה‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫מבנה ממברנה‪:‬‬ ‫שכבת תאי אפיתל‬ ‫היושבים על מצע של רקמת חיבור‬ ‫תאי אפיתל‬ ‫רקמת חיבור‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫ממברנה מוקוזית‬ ‫מצפה את צינורות הגוף‪,‬‬ ‫ולכן קובעת את תכונות האיבר‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫ממברנה סרוזית‬ ‫• בממברנה הסרוזית מבחינים ב‪ 2-‬שכבות ‪:‬‬ ‫שכבה הצמודה לדופן ( ‪ )Parietal‬החלל ‪-‬‬ ‫מברנה סרוזית פרייטאלית‪.‬‬ ‫ושכבה הצמודה לאיבר (‪- )Viscera‬‬ ‫ממברנה סרוזית ויסצרלית‪.‬‬ ‫בין השכבות יש רווח מיקרוסקופי‪ ,‬ובו נמצא נוזל סרוזי (המיוצר ע"י‬ ‫הממברנה הסרוזית)‪.‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫ממברנה סרוזית‬ parietal viscera visceral ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫כיצד נוצרות ‪ 2‬השכבות ?‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫ממברנות סרוזיות‬ ‫‪1.1Pricard‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫‪2. pleura‬‬ ‫‪lungs‬‬ ‫מירית‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫‪3. peritoneum‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫חלל פוטנציאלי‬ ‫הרווח בין ‪ 2‬שכבות הממברנה הסרוזית במצב נורמלי הוא מיקרוסקופי‬ ‫(בנפח של מספר מ"ל נוזל)‪.‬‬ ‫אולם במצבים פתולוגיים מסויימים הרווח גדל והופך לחלל המלא בנוזל‬ ‫(מאות ואף אלפי מ"ל)‪.‬‬ ‫לכן הרווח נחשב כחלל פוטנציאלי‪.‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫סיכום‪ :‬ממברנות הגוף‬ ‫עור‬ ‫‪erous membrane‬‬ ‫‪Mucous membrane Endothel‬‬ ‫חללים פתוחים חללים סגורים‬ ‫כלי דם‬ ‫‪Pleura‬‬ ‫‪Pericard‬‬ ‫‪Peritoneum‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫חוקים ‪ /‬כללים ‪ /‬עקרונות‪:‬‬ ‫‪ .1‬הגוף בנוי מחללים סגורים‪ ,‬בהם נמצאים אברי הגוף‪.‬‬ ‫‪ .2‬אברי הגוף הם צינורות‪.‬‬ ‫‪ .3‬צינורות הגוף הם חללים פתוחים‪.‬‬ ‫‪ .4‬אברי הגוף נקראים ‪( Viscera‬ויסצרה)‪.‬‬ ‫‪ .5‬חלל הצינור נקרא לומן (‪.)Lumen‬‬ ‫‪ .6‬בצינורות הגוף זורמים חומרים‪ :‬מזון‪ ,‬אוויר‪ ,‬דם ועוד‪.‬‬ ‫‪ .7‬לכל צינור גוף צמודה משאבה‪ ,‬שתפקידה להזרים את החומר‪.‬‬ ‫‪ .8‬לדוגמה‪ :‬משאבת הדם (הלב)‪ ,‬תפקידה להזרים את הדם בצינורות‬ ‫הדם‪ .‬כאשר המשאבה תפסיק לעבוד‪ ,‬הדם לא יזרום!‬ ‫‪ .9‬משאבות הגוף בנויות משרירים‪.‬‬ ‫‪ .10‬צינורות הגוף נעים בחללים הסגורים‪.‬‬ ‫אם דופן החלל הסגור חלשה במקום מסויים‪ ,‬צינור הגוף עלול‬ ‫לפרוץ החוצה מהחלל‪ .‬תופעה זו נקראת ‪.Hernia‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪,‬‬ ‫אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫‪.11‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫‪.13‬‬ ‫‪.14‬‬ ‫‪.15‬‬ ‫‪.16‬‬ ‫‪.17‬‬ ‫‪.18‬‬ ‫‪.19‬‬ ‫‪.20‬‬ ‫‪.21‬‬ ‫החללים מצופים בממברנות גוף‪.‬‬ ‫הממברנות בנויות מתאי אפיתל היושבים על רקמת חיבור‪.‬‬ ‫ממברנות המצפות חללים סגורים נקראות ממברנות סרוזיות‪.‬‬ ‫ממברנות המצפות חללים פתוחים נקראות ממברנות מוקוזיות‪.‬‬ ‫ממברנות מוקוזיות קובעות את ייעוד האיבר‪.‬‬ ‫לממברנות הסרוזיות יש ‪ 2‬שכבות‪:‬‬ ‫שכבה הצמודה לדופן החלל – ממברנה סרוזית פריטאלית‬ ‫שכבה הצמודה לאיבר – ממברנה סרוזית ויסצרלית‪.‬‬ ‫בין ‪ 2‬השכבות יש רווח מיקרוסקופי בו נמצא נוזל סרוזי‪.‬‬ ‫תפקיד הנוזל‪ :‬למנוע חיכוך‪.‬‬ ‫מבחינים ב‪ 3-‬ממברנות סרוזיות (בהתאם למקומם)‪:‬‬ ‫מסביב לריאות – ‪Pleura‬‬ ‫מסביב ללב – ‪Pricard‬‬ ‫מסביב לצינור העיכול ‪Peritoneum -‬‬ ‫הממברנה המצפה את כלי הדם (מבפנים) נקראת אנדותל‪.‬‬ ‫העור היא הממברנה הגדולה ביותר‪ ,‬המצפה את הגוף מבחוץ‪.‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪,‬‬ ‫אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ופיזיולוגיה‪ ,‬יחידה ‪4‬‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫רקמת אפיתל‬ ‫תפקידים ‪:‬‬ ‫‪ .1‬ציפוי (מחסום ברירני)‬ ‫‪ .2‬הפרשה‬ ‫בלוטות הגוף‬ ‫כל בלוטות הגוף בנויות מתאי אפיתל‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫תכונות ‪:‬‬ ‫א‪ .‬מבנה צפוף‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫ב‪ .‬כיווניות (‪)Polarity‬‬ ‫צד אפיקלי (פונה ללומן)‬ ‫צד בזלי (פונה לקיר האיבר)‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫צד אפיקלי (פונה ללומן)‬ ‫צד בזלי (פונה לקיר האיבר)‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫כיווניות‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫ג‪ .‬העדר כלי דם ועצבים‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫ד‪ .‬התחדשות ‪Regeneration -‬‬ ‫תאי אפיתל שמרו על יכולת חלוקה (מיטוזה)‪.‬‬ ‫מדוע ?‬ ‫תאי אפיתל מצפים את הגוף ולכן נפגעים ומתים בקצב גבוה‪.‬‬ ‫דוגמה‪ :‬מדי דקה‪ ,‬מתים ‪ 100‬מיליון תאי אפיתל המצפים את המעי‪,‬‬ ‫ולכן ‪ 100‬מיליון תאים חדשים חייבים להיווצר‪.‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫ה‪ .‬ממברנה בזלית‬ ‫כל יריעות האפיתל מונחות על מצע עדין של חומר בין‪-‬תאי‪,‬‬ ‫בעל מבנה והרכב יחודיים‪ ,‬הנקרא "ממברנה בזלית"‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫ממברנה בזלית ‪Basement membrane -‬‬ ‫בהסתכלות במיקרוסקופ אור‪ ,‬רואים‬ ‫שבבסיס של תאי האפיתל‪ ,‬בגבול בין‬ ‫האפיתל לרקמת חיבור‪ ,‬מופיע פס הנצבע‬ ‫חזק בצבעים הצובעים סוכרים‪.‬‬ ‫פס זה נקרא ממברנה בזלית‪.‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫‪Basement membrane‬‬ ‫‪Basement membrane‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫‪Basement membrane‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫חשיבות הממברנה הבזלית ‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫השראת התמיינות תאים‬ ‫השפעה על מטבוליזם התאים‬ ‫קביעת קוטביות התאים‬ ‫משתתפת ברגנרציה של רקמות לאחר פציעה‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫מיון תאי אפיתל‬ ‫❖ אפיתל פשוט (חד‪-‬שכבתי)‬ ‫‪Simple epithelium‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫אפיתל פשוט קוביתי‬ ‫אפיתל פשוט שטוח‬ ‫אפיתל פשוט עמודי‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫❖ אפיתל רב‪-‬שכבתי‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫אפיתל רב‪-‬שכבתי שטוח‬ ‫(‪)Stratified squamous‬‬ ‫אפיתל רב‪-‬שכבתי עמודי‬ ‫(‪)Stratified columnar‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫אפיתל עמודי דמוי רב‪-‬שכבתי‬ ‫‪Pseudo-stratified‬‬ ‫‪columnar epithelium‬‬ ‫מצפה את צינורות הנשימה‬ ‫‪pseudostratified columnar‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫עור ‪Derma-‬‬ ‫תפקיד ‪ :‬הגנה‬ ‫• פיזית‬ ‫• קרינת השמש‬ ‫• ויסות חום הגוף‬ ‫• קליטת גירויים‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫העור כאמצעי דיאגנוסטי‪:‬‬ ‫מצבים פיזיולוגיים (הריון) ומצבי מחלה שונים (כמו‪ :‬תת‪-‬תזונה) באים לידי ביטוי בעור‪.‬‬ ‫לדוגמה‪:‬‬ ‫צבע העור – אפרפר‬ ‫עובי העור – דק ‪ /‬שקוף ‪ /‬רפוי‬ ‫פצעים ודלקות על פני העור וכו'‪.‬‬ ‫מצבים נפשיים שונים משתקפים בעור‪ ,‬כמו‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫פחד – חיוורון‪ ,‬שיער סמור‬ ‫כעס – סומק וכו'‬ ‫תנאי סביבה שונים‪ ,‬כמו‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫קור – עור אווז‪ ,‬כחלון‬ ‫חום – סומק‪.‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫שכבות בעור ‪:‬‬ ‫‪ .1‬אפידרמיס‬ ‫‪Epidermis‬‬ ‫‪ .2‬דרמיס‬ ‫‪Dermis‬‬ ‫שכבת שומן‬ ‫פסציה שטחית‬ ‫‪ .3‬היפודרמיס‬ ‫‪Hypodermis‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫אפידרמיס ‪Epidermis -‬‬ ‫אפיתל רב‪-‬שכבתי שטוח‬ ‫‪Stratified Squamous Epithelium‬‬ ‫סוגי תאים ‪:‬‬ ‫• ‪ - Keratinocyte‬קרטינוציט‬ ‫• ‪ - Melanocyte‬מלנוציט‬ ‫• ‪- Langerhans cells‬‬ ‫תאי לנגרהאנס‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫‪Keratinocytes‬‬ ‫• תא אפיתל הנפוץ ביותר באפידרמיס‪.‬‬ ‫• התאים מייצרים קרטין (‪,)Keratin‬‬ ‫שהוא חלבון המעניק לעור אטימות למים‬ ‫ומחסום כנגד חדירה של גורמים זרים‪.‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫ארגון שכבות הקרטינוציטים‬ ‫בכל דקה מתים ונושרים כ‪ 250.000 -‬תאים (קרטינוציטים) מהעור‪.‬‬ ‫לכן בכל דקה חייבים להיווצר מספר כזה של תאים‪.‬‬ ‫כיצד ?‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫שכבת התאים העמוקה ביותר באפידרמיס‬ ‫(בגבול עם הדרמיס)‪ ,‬מכילה תאים (‪)Basal cells‬‬ ‫ששמרו על יכולת חלוקה (חלוקת מיטוזה)‪.‬‬ ‫תאים אלה כל הזמן מתחלקים ומתמיינים‬ ‫לקרטינוציטים‪.‬‬ ‫‪Basal cells‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫התאים החדשים (קרטינוציטים) שנוצרו‪ ,‬נדחפים כלפי מעלה‪ ,‬ומתמיינים ליצירת קרטין‪.‬‬ ‫ככל שהתא מתמלא בקרטין‪,‬‬ ‫הפעילות המטבולית של‬ ‫התא נפגעת‪ ,‬הגרעין מתנוון‬ ‫ולבסוף התא מת‪.‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫התאים המתים המלאים עם קרטין‪,‬‬ ‫הם הבונים את השכבה האטימה‬ ‫(למים ולחיידקים) של העור‪.‬‬ ‫תאים אלה בהמשכיות נדחפים כלפי‬ ‫מעלה ונושרים‪.‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫‪Cornified layer‬‬ ‫שכבת תאים מתים‬ ‫‪Granular layer‬‬ ‫‪Spinous layer‬‬ ‫שכבת תאים מלאים בקרטין‬ ‫‪Basal cells‬‬ ‫שכבת תאים מתחלקים‬ ‫‪Dermis‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫תאי לנגרהאנס‬ ‫סוג של תאי דם לבנים‪,‬‬ ‫השייכים למערכת החיסונית של הגוף‪.‬‬ ‫‪Melanocyte‬‬ ‫תאי לנגרהאנס‬ ‫‪skin‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫‪Melanocytes‬‬ ‫תאים בעלי שלוחות ציטופלסמטיות רבות וארוכות‪,‬‬ ‫הנכנסות בין הקרטינוציטים‪.‬‬ ‫המלנוציטים מייצרים חלבון צבע (פיגמנט)‪,‬‬ ‫הנקרא מלנין‪.‬‬ ‫המלנין מתפזר בעור באמצעות השלוחות‬ ‫הציטופלסמטיות‪.‬‬ ‫המלנין אחראי לצבע העור‪ ,‬שיער וקשתית העין‪.‬‬ ‫תפקיד המלנין הוא בהגנה מפני קרינת ה‪U.V -‬‬ ‫שבשמש‪.‬‬ ‫בלבקנים הגן האחראי על ייצור המלנין נפגע (מוטציה)‪.‬‬ ‫מספר המלנוציטים אצל כל בני האדם שווה‪.‬‬ ‫צבע העור שונה בגלל כמות המלנין המיוצרת‪.‬‬ ‫באנשים כהים‪ ,‬המלנין נוצר בכמות הרבה יותר גדולה‬ ‫מאשר באנשים בהירים‪.‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫דרמיס ‪Dermis -‬‬ ‫מבנה‪:‬‬ ‫רקמת חיבור המכילה‬ ‫סיבי קולגן המעניקים חוזק לעור‪.‬‬ ‫וסיבי אלסטין ‪ -‬אלסטיות‬ ‫אפידרמיס‬ ‫ברקמת החיבור נמצא‬ ‫כלי דם ועצבים המזינים‬ ‫את האפידרמיס‬ ‫דרמיס‬ ‫תפקידים ‪:‬‬ ‫• הגנה‬ ‫• הזנה‬ ‫• חוזק‬ ‫• אלסטיות‬ ‫• חלקות‬ ‫היפודרמיס‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫חוקים ‪ /‬כללים ‪ /‬עקרונות‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫‪.10‬‬ ‫תאי אפיתל מצפים את הגוף מבחוץ (האפידרמיס של העור)‪ ,‬ומבפנים (ממברנות הגוף)‪.‬‬ ‫תאי אפיתל מייצרים את ההפרשות האקזוקריניות והאנדוקריניות‪ ,‬ולכן בלוטות הגוף‬ ‫בנויות מתאי אפיתל‪.‬‬ ‫היות ותאי אפיתל נמצאים בגבול הגוף‪ :‬א‪ .‬התאים צפופים ונוגעים אחד בשני‪.‬‬ ‫ב‪ .‬התאים נשחקים ונפגעים ולכן אין ביניהם כלי דם ועצבים‪ ,‬והם בעלי יכולת רגנרציה‪.‬‬ ‫זאת בניגוד לרקמת שריר או עצב בהם יכולת הרגנרציה היא קטנה מאוד‪.‬‬ ‫תאי אפיתל תמיד יושבים על "ממברנה בזלית"‪ ,‬היושבת על רקמת חיבור‪.‬‬ ‫דרך רקמת החיבור עצבים וכלי דם מזינים את תאי האפיתל‪.‬‬ ‫אפיתל יכול להופיע בשכבה אחת או במספר שכבות‪.‬‬ ‫אפיתל עמודי דמוי רב‪-‬שכבתי מצפה את צינורות הנשימה‪.‬‬ ‫העור מספק הגנה לגוף‪.‬‬ ‫בעור ‪ 3‬שכבות‪ :‬אפידרמיס‪ ,‬דרמיס והיפודרמיס‪.‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫חוקים ‪ /‬כללים ‪ /‬עקרונות‪:‬‬ ‫‪.11‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫‪.13‬‬ ‫‪.14‬‬ ‫‪.15‬‬ ‫‪.16‬‬ ‫‪.17‬‬ ‫‪.18‬‬ ‫‪.19‬‬ ‫‪.20‬‬ ‫‪.21‬‬ ‫ההיפודרמיס נקרא גם פסציה שטחית המכילה תאי שומן‪.‬‬ ‫התא העיקרי והנפוץ באפידרמיס הוא הקרטנוציט‪.‬‬ ‫הקרטינוציט מייצר קרטין המעניק אטימות לעור‪.‬‬ ‫באפידרמיס נמצאים גם תאים של מערכת החיסון‪ :‬תאי לנגרהאנס‬ ‫המלנוציטים הם תאים בעלי שלוחות ציטופלסמטיות דקות החודרות בין הקרטינוציטים‪.‬‬ ‫ההבדל בין אדם כהה לבהיר הוא בכמות המלנין המיוצר‪.‬‬ ‫המלנין מספק הגנה כנגד קרינת השמש‪.‬‬ ‫מתחת לאפידרמיס נמצאת שכבת הדרמיס הבנויה מרקמת חיבור‪.‬‬ ‫רקמת החיבור מכילה סיבי קולגן ואלסטין התורמים לחוזק ולאלסטיות של העור‪.‬‬ ‫אל רקמת החיבור מגיעים כלי דם ועצבים המזינים את האפידרמיס‪.‬‬ ‫סיכום המרכיבים בעור התורמים להגנה‪ :‬א‪ .‬קרטין היוצר שכבה אטימה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תאי דם לבנים (תאי לנגרהאנס)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מלנין המגן מקרינת השמש‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הגנה פיזית ע"י הדרמיס‪.‬‬ ‫ה‪ .‬שכבת שומן בהיפודרמיס‪.‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫רקמות חיבור ‪connective tissue -‬‬ ‫תפקידים‪:‬‬ ‫• בניית שלד הגוף‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫• בניית שלד איברי הגוף‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫• קשירה ועיגון איברים‬ ‫לב‬ ‫מפרק הברך‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫• הגנה‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫מבנה רקמת חיבור‬ ‫תאים‬ ‫חומר בין‪-‬תאי‬ ‫‪Matrix‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫• החומר הבין‪-‬תאי הוא הקובע את תכונות וסוג רקמת החיבור‪.‬‬ ‫• החומר הבין תאי מכיל מספר מרכיבים‪.‬‬ ‫משחק ביחס המרכיבים השונים‪ ,‬מאפשר קבלת מגוון רחב של‬ ‫רקמות חיבור‪.‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫הכנת עוגה‬ ‫מרכיבים‪:‬‬ ‫• קמח‬ ‫• מים‬ ‫• שמרים‬ ‫• אבקת אפייה‬ ‫• חלב‬ ‫• ביצים‬ ‫• ריבה‬ ‫• גבינה‬ ‫• שוקולד‬ ‫• צימוקים‬ ‫• תותים‬ ‫• שמנת‬ ‫• סחוג‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫סוגי בטון‬ ‫חצץ‬ ‫גס‬ ‫חול‬ ‫בינוני דק‬ ‫‪X‬‬ ‫גס בינוני‬ ‫ברזל‬ ‫דק‬ ‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫*‬ ‫‪X‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫מים מלט‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫החומר הבין תאי מכיל מספר מרכיבים‪.‬‬ ‫משחק ביחס המרכיבים השונים‪ ,‬מאפשר קבלת מגוון רחב של‬ ‫רקמות חיבור‪.‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫מרכיבי החומר הבין‪-‬תאי ‪Matrix‬‬ ‫פרוטיאוגליקנים‬ ‫• מוליקולות ענק‪ ,‬בהן המרכיב העיקרי הוא סוכר (כ‪.)80%-‬‬ ‫המרכיב החלבוני הוא נמוך (כ‪.)20%-‬‬ ‫• מוליקולות הענק הסוכריות הן הידרופיליות‬ ‫ולכן הן קושרות אליהם כמות גדולה של מים‪.‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫חומר בין‪-‬תאי ‪Matrix‬‬ ‫נוזל‬ ‫סיבים חלבוניים‬ ‫מלחים אי‪-‬אורגניים‬ ‫קולגן‬ ‫זרחן וסידן‬ ‫אלסטין‬ ‫פרוטיאוגליקנים‬ ‫רטיקולר‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫קולגן‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫סיב חלבוני מבני המעניק תכונה של חוזק‪.‬‬ ‫קולגן הוא החלבון הנפוץ ביותר בגוף‪.‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫אלסטין‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫סיב חלבוני מבני בעל תכונה של אלסטיות‪.‬‬ ‫תכונת האלסטיות מספקת לרקמות את היכולת להתמתח ולחזור לצורתן המקורית‬ ‫(לאחר מתיחה או התכווצות)‪.‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫דוגמה לאיברים המכילים כמות גדולה של אלסטין‪:‬‬ ‫• עור ‪-‬‬ ‫דוגמה לתכונותיו האלסטיות של אלסטין היא נטייתו של העור‬ ‫לחזור למצבו המקורי לאחר צביטה או לחיצה‪.‬‬ ‫עם הגיל כמות סיבי האלסטין וקולגן בעור הולכת ויורדת‪,‬‬ ‫ולכן העור מאבד מחוזקו ומיכולת המתיחה שלו‪.‬‬ ‫• עורקים גדולים הקרובים ללב ‪-‬‬ ‫בדופן יש כמות גדולה של סיבים אלסטיים‪.‬‬ ‫לחץ דם גבוה הוא תוצאה (גם) של יותר סיבי קולגן בעורקים על חשבון הסיבים האלסטיים‪.‬‬ ‫• ריאות ‪-‬‬ ‫כאשר סיבי האלסטין בריאות מוחלפים בסיבי קולגן (שחפת)‪ ,‬קשה יותר לנפח את הריאות‪,‬‬ ‫ולכן הנשימה מאומצת יותר‪.‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫מלחים אי‪-‬אורגניים‪ :‬זרחן וסידן‬ ‫מעניקים קושי לרקמה‪.‬‬ ‫דוגמה‪ :‬עצם‪.‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫‪mesoderm‬‬ ‫מקור עוברי ‪:‬‬ ‫התמיינות ‪I‬‬ ‫‪ Mesenchymal cells‬תאים עובריים‬ ‫התמיינות סופית‬ ‫‪Blood cells‬‬ ‫‪osteoblast‬‬ ‫‪chondroblast‬‬ ‫תאי דם‬ ‫תאי עצם‬ ‫תאי סחוס‬ ‫כאשר הסיומת היא ‪ –blast‬הכוונה לתא צעיר‬ ‫כאשר הסיומת היא ‪ –cyte‬הכוונה לתא בוגר‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫‪fibroblast‬‬ ‫תאי רקמת חיבור אמיתית‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫מיון רקמות חיבור‬ ‫א‪.‬‬ ‫רקמת חיבור אמיתית‬ ‫ב‪ .‬סחוס‬ ‫ג‪ .‬עצם‬ ‫ד‪ .‬רקמת דם‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫א‪ .‬רקמת חיבור אמיתית ‪:‬‬ ‫פיברוציט‬ ‫‪ .1‬רקמת חיבור רפה‬ ‫‪ .2‬שומן‬ ‫‪ .3‬רקמת חיבור צפופה‬ ‫‪ .4‬רקמת חיבור אלסטית‬ ‫‪ .5‬רקמת חיבור רטיקולרית‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫‪ .1‬רקמת חיבור רפה‬ ‫המונח "רפה" מתייחס לסידור הלא‬ ‫מאורגן של סיבים בחומר הבין‪-‬תאי‪.‬‬ ‫כל שלושת סוגי הסיבים נמצאים‪,‬‬ ‫אולם בכמות קטנה‪.‬‬ ‫רקמת חיבור רפה נמצאת מתחת לעור (פסציה שטחית)‪.‬‬ ‫מכילה מס' רב של סוגי תאי דם לבנים‬ ‫לכן משמשת להגנה‪.‬‬ ‫מאפשרת לעור לנוע ע"פ המבנים שמתחת‪.‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫‪ .2‬רקמת שומן‬ ‫נמצאת מתחת לעור‬ ‫(פסציה שטחית או היפודרמיס)‪,‬‬ ‫או מסביב לאיברים‪.‬‬ ‫ברקמת שומן התאים התמחו‬ ‫(התמיינו) לאכסן שומן‪.‬‬ ‫תפקידים ‪:‬‬ ‫בידוד (מניעת איבוד חום)‬ ‫הגנה‬ ‫מקור אנרגיה‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫פסציה שטחית‪:‬‬ ‫(‪) Sub-cutaneous tissue‬‬ ‫העור יושב על פסציה שטחית‪ ,‬הבנוייה מרקמת חיבור רפה‪.‬‬ ‫הפסציה השטחית יכולה להיות רקמת חבור רפה עם מעט תאי שומן (כמו בפנים)‪,‬‬ ‫או הרבה תאי שומן כמו בקיר הבטן הקדמי‪.‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫היכן בגוף מוצאים פסציה שטחית בצורת שומן?‬ ‫בעיקר בבטן‪ ,‬בירכיים‪ ,‬בישבן‪.‬‬ ‫במקומות האלה חלק מהחוקרים קוראים לפסציה "היפודרמיס"‪.‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫היכן בגוף יש מתחת לעור רקמת חיבור רפה עם מעט תאי שומן?‬ ‫בגב היד‪ ,‬בפנים‪.‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫‪ .3‬רקמת חיבור צפופה ‪:‬‬ ‫ברקמת חיבור צפופה החומר הבין‪-‬תאי‬ ‫מכיל בעיקר סיבים‪.‬‬ ‫הסיבים מאורגנים בקבוצות‬ ‫ובצפיפות גדולה‪.‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫רקמת חיבור צפופה ‪ -‬מבנים ‪:‬‬ ‫קרום הסחוס ‪perichondrium -‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫קרום מסביב לסחוס‬ ‫משמש להגנה והזנת הסחוס‬ ‫סחוס‬ ‫קרום העצם ‪periost -‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫קרום מסביב לעצם‪.‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫‪.3‬‬ ‫קפסולות פיברוטיות ‪fibrous capsule -‬‬ ‫רקמה חיבורית צפופה‬ ‫(בצורה של קופסית ‪ /‬שק)‪,‬‬ ‫להגנה מסביב לאיברים שונים (מפרק‪ ,‬כליה‪ ,‬אשך)‪.‬‬ ‫קפסולה פיברוטית מסביב למפרק הברך‬ ‫קפסולה פיברוטית מסביב לכליה‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫‪.4‬‬ ‫רצועה ‪-‬‬ ‫‪ligament‬‬ ‫מחברת עצם לעצם‪.‬‬ ‫ליגמנטים במפרק הברך‬ ‫ליגמנטים בכף הרגל‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫‪.5‬‬ ‫גיד ‪tendon -‬‬ ‫מחבר שריר לעצם‬ ‫גיד אכילס‬ ‫גידים בכף היד‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫‪ .6‬פסציה עמוקה‬ ‫מבנה‪ :‬רקמה חיבורית צפופה‬ ‫תפקידים‪:‬‬ ‫• עוטפת את האיברים (שרירים)‬ ‫• מונעת התפשטות זיהומים‬ ‫• מחזיקה איברים במקום‬ ‫פסציה עמוקה‬ ‫פסציה עמוקה‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫רקמת חיבור אלסטית‬ ‫רוב הסיבים הם מחלבון אלסטין‬ ‫צינורות נשימה‬ ‫עורקים אלסטיים‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫רקמת חיבור רטיקולרית‬ ‫רקמת חיבור היוצרת מסגרת‬ ‫(שלד) לאיברים שונים ‪:‬‬ ‫כבד‪ ,‬טחול‪ ,‬קשרי לימפה‬ ‫מח עצם‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫מבנה איברי הגוף‬ ‫כל איבר בגוף (לב‪ ,‬קיבה‪ ,‬כבד‪ ,‬כיס שתן‪ ,‬כלי דם‪ ,‬רחם‪ ,‬צינור עיכול‪ ,‬ריאה ועוד)‬ ‫נבנה מ‪ 2-‬מרכיבים‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪ - Stroma‬שלד האיבר הבנוי מרקמת חיבור צפופה‬ ‫(סיבים אלסטיים וקולגניים)‬ ‫‪ - Parenchyme .2‬החלק הפונקציונלי‬ ‫האחראי לביצוע תפקידי האיבר‬ ‫ובנוי משריר (לב)‬ ‫או רקמת אפיתל (כבד)‪.‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫דוגמה‪ :‬לב‬ ‫שלד הלב (‪ )Stroma‬בנוי מרקמת חיבור‬ ‫צפופה‪.‬‬ ‫החלק הפונקציונלי (‪)Parenchyme‬‬ ‫בנוי משריר‪.‬‬ ‫יחיאל בן‪-‬עמי ומעיין אגמון‪ ,‬החוג לסיעוד‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ©‬ ‫אנטומיה ‪ -‬פיזיולוגיה‬ ‫חוסר באספקת חמצן לשריר לב?