10 - מערכת העצבים - אנטומיה פיזיולוגיה.pdf

‫מערכת העצבים‬ ‫אנטומיה ופיזיולוגיה‬ ‫‪1‬‬  ‫מפת שיעור‬ ‫מבוא‬ ‫▪‬ ‫מבנה הנוירון‬ ‫▪‬ ‫הסינפסה‬ ‫סוגי נוירונים‬ ‫נוירוגליה‬ ‫▪‬ ‫פיזיולוגיה של הנוירון‬ ‫▪‬ ‫מערכת ה...

‫מערכת העצבים‬ ‫אנטומיה ופיזיולוגיה‬ ‫‪1‬‬  ‫מפת שיעור‬ ‫מבוא‬ ‫▪‬ ‫מבנה הנוירון‬ ‫▪‬ ‫הסינפסה‬ ‫סוגי נוירונים‬ ‫נוירוגליה‬ ‫▪‬ ‫פיזיולוגיה של הנוירון‬ ‫▪‬ ‫מערכת העצבים המרכזית‬ ‫▪‬ ‫הגנה‬ ‫מבנה‬ ‫אספקת דם‬ ‫חוט השדרה‬ ‫מערכת העצבים הפריפרית‬ ‫▪‬ ‫מבנה‬ ‫מערכת העצבים האוטונומית‬ ‫‪2‬‬ ‫מבוא‬ ‫‪3‬‬  ‫מבוא‬ ‫מערכת העצבים‬ ‫▪‬ ‫מערכת הבקרה של הגוף‬ ‫רשת של תאי עצבים המעבירים בינם מידע בצורת אותות חשמליים‬ ‫✦‬ ‫מערכת מאוד רגישה להיפוקסיה‬ ‫מורכבת משתי "חטיבות" עיקריות‬ ‫▪‬ ‫מערכת העצבים המרכזית ‪Central Nervous System (CNS) -‬‬ ‫המח‬ ‫✦‬ ‫חוט השדרה‬ ‫✦‬ ‫מערכת העצבים הפריפרית ‪Peripheral Nervous System (PNS) -‬‬ ‫המערכת הרצונית (סומטית)‬ ‫✦‬ ‫המערכת הבלתי רצונית (אוטונומית) ‪ -‬סימפתטית ופרא‪-‬סימפתטית‬ ‫✦‬ ‫‪4‬‬ ‫מערכת העצבים ‪ -‬מבט כללי‬ ‫‪5‬‬ ‫מבנה הנוירון‬ ‫‪6‬‬  ‫מערכת העצבים‬ ‫יחידת הבסיס של מערכת העצבים היא תא הנוירון )‪ - (Neuron‬תא עצב‬ ‫▪‬ ‫לכן תחום המחקר ברפואה מכונה ‪ -‬נוירולוגיה‬ ‫ישנם כ‪ 100,000,000,000-‬נוירונים רק במח הגדול‬ ‫מבנה הנוירון (כללי)‬ ‫▪‬ ‫סומה )‪ - (Soma‬גוף התא‬ ‫דנדריטים )‪ - (Dendrites‬קולטני המידע‬ ‫אקסון )‪ - (Axon‬מעביר את הדחפים החשמליים הלאה‬ ‫‪ - Axon Hillock‬חיבור האקסון לסומה שם נוצר הדחף החשמלי‬ ‫✦‬ ‫טרמינל ‪ -‬קצה האקסון ומקום חיבורו לתאים השכנים‬ ‫✦‬ ‫‪7‬‬  ‫דחפים חשמליים בנוירון‬ ‫העברת דחפים במערכת העצבים חיונית לפעולתה‬ ‫▪‬ ‫במצב מנוחה‪ ,‬הנוירון טעון שלילית (פולרי)‬ ‫▪‬ ‫גירוי הנוירון גורם לכניסה מהירה של נתרן לתוך התא‬ ‫ביטול הפרשי המטען החשמלי ‪" -‬דה‪-‬פולריזציה"‬ ‫✦‬ ‫האות החשמלי שנוצר מתקדם לאורך האקסון במהירות גובהה‬ ‫זהו האות החשמלי שמאפשר את עבודתה של מערכת העצבים ‪ -‬מכונה "פוטנציאל הפעולה"‬ ‫✦‬ ‫פוטנציאל הפעולה ‪ -‬ייצורו ושימורו‪ ,‬דורשים הרבה אנרגיה‬ ‫נוירונים רגישים מאוד להיפוקסיה‬ ‫✦‬ ‫‪8‬‬  ‫האקסון והטרמינל‬ ‫האקסון עטוף במעטפת הנקראת מיאלין )‪(Myelin‬‬ ‫▪‬ ‫בין חלקי המיאלין ישנם חריצים ‪Nodes of Ranvier -‬‬ ‫בקצה האקסון נמצא הטרמינל )‪(Axon Terminal‬‬ ‫▪‬ ‫מתפצל לכפתורים הסופיים )‪(Synaptic End Bulbs‬‬ ‫הטרמינל מחובר למרווח משותף עם התאים הבאים ‪ -‬סינפסה )‪(Synapse‬‬ ‫▪‬ ‫בטרמינל הופך המידע החשמלי למידע כימי ‪ -‬מוליך כימי (נוירוטרנסמיטר)‬ ‫המידע הכימי עובר לסינפסה ומשם לתאים אשר קשורים לאותה הסינפסה (תאי המטרה)‬ ‫✦‬ ‫שני נוירוטרנסמיטרים חשובים בגוף‪:‬‬ ‫▪‬ ‫אצטיל כולין )‪ - (Acetyl Choline - ACh‬מערכת פרא‪-‬סימפתטית וסומטית‬ ‫נורואדרנלין‪/‬נוראפינפרין ‪ -‬מערכת סימפתטית‬ ‫‪9‬‬ ‫מבנה הנוירון‬ ‫הסינפסה‬ ‫‪10‬‬  ‫הסינפסה‬ ‫החלק הפרה‪-‬סינפטי והמרווח הסינפטי )‪(Synaptic Cleft‬‬ ‫▪‬ ‫הטרמינל והכפתורים הסופיים הם החלק הפרה‪-‬סינפטי‬ ‫המרווח הסינפטי הוא כ‪ 20-‬ננומטר‬ ‫✦‬ ‫בכפתורים הסופיים ישנן שלפוחיות שמכילות נוירוטרנסמיטרים‬ ‫אות חשמלי גורם לכניסת סידן לכפתורים‪ ,‬דבר אשר גורם לאיחוי השלפוחיות ושפיכת תוכנן למרווח הסינפטי‬ ‫✦‬ ‫נוירוטרנסמיטרים עוברים בדיפוזיה עד שמגיעים לחלק‬ ‫✦‬ ‫הפוסט‪-‬סינפטי‬ ‫הלוח הפוסט סינפטי )‪(End Synaptic Plate‬‬ ‫▪‬ ‫מכיל רצפטורים שונים לנוירוטרנסמיטרים שונים‬ ‫כך נוירונים שונים המפרישים חומרים שונים יכולים‬ ‫✦‬ ‫לגרום לתגובות שונות על גבי אותו תא מטרה‬ ‫‪11‬‬ ‫מבנה הנוירון‬ ‫סוגי נוירונים‬ ‫‪12‬‬  ‫סוגי נוירונים‬ ‫נוירונים חישתיים )‪(Sensory‬‬ ‫▪‬ ‫קליטת מידע מהסביבה ומפנים הגוף‬ ‫נוירונים סומטו‪-‬סנסוריים ‪ -‬מידע מהסביבה אל המח‬ ‫✦‬ ‫נוירונים פנימיים (‪ - )Visceral‬מידע מהאיברים הפנימיים‬ ‫✦‬ ‫נוירונים מיוחדים ‪ -‬בעלי תפקוד מיוחד ומותאם לאיבר ‪ -‬חושים‬ ‫✦‬ ‫נוירונים תנועתיים (‪)Motor‬‬ ‫▪‬ ‫הפעלה של שרירי השלד ‪ -‬רצוני (סומטי)‬ ‫הפעלה של איברים פנימיים ‪ -‬שריר חלק‪ ,‬לב‪ ,‬הפרשה מבלוטות‬ ‫אינטרנוירונים )‪(Interneurons‬‬ ‫▪‬ ‫אחראים על אינטגרציה (תיווך המידע)‬ ‫אחראים על רפלקסים‬ ‫רוב הנוירונים‬ ‫✦‬ ‫‪13‬‬ ‫נויורוגליה‬ ‫‪Neuroglia‬‬ ‫‪14‬‬  ‫נוירוגליה (נוי‪-‬רו‪-‬גלי‪-‬אה)‬ ‫תאי הנוירוגליה )‪ (Neuroglia‬אינם בעלי תפקיד של העברת מידע‪ ,‬אלא תומכים בתפקודם‬ ‫▪‬ ‫מחזיקים את הנוירונים במקומם‬ ‫עוזרים לכוון נוירונים חדשים לאזור היעד שלה‬ ‫✦‬ ‫ניקוי פסולת ממערכת העצבים‬ ‫תזונת נוירונים‬ ‫ייצור שכבת המיאלין‬ ‫מייצרים את מחסום דם המח )‪(BBB‬‬ ‫מאפשרים החלמה של אקסונים (בעיקר ב‪)PNS-‬‬ ‫‪15‬‬  ‫נוירוגליה ב‪PNS-‬‬ ‫תאי שוואן )‪(Schwan‬‬ ‫▪‬ ‫אחראים על ייצור המיאלין ב‪PNS-‬‬ ‫תא שוואן אחד לכל מקטע באקסון‬ ‫✦‬ ‫תאי לוויין )‪(Satellite‬‬ ‫▪‬ ‫עוטפים את גופי הנוירונים היוניפולאריים בתוך הגנגליונים‬ ‫שומרים על סביבתם הפנימית של תאים אלו‬ ‫✦‬ ‫‪16‬‬  ‫נוירוגליה ב‪CNS-‬‬ ‫אוליגודנדרוציטים )‪(Oligodendrocytes‬‬ ‫▪‬ ‫אחראים על ייצור המיאלין ב‪CNS-‬‬ ‫עוטפים עצמם סביב מספר אקסונים‬ ‫✦‬ ‫אסטרוציטים )‪(Astrocytes‬‬ ‫▪‬ ‫פינוי פסולת מהנוירונים‬ ‫מהווים את מחסום דם המח )‪(Blood Brain Barrier‬‬ ‫מיקרוגליה )‪(Microglia‬‬ ‫▪‬ ‫תכונת פאגוציטוזה‬ ‫הרס ופינוי תאי מח מתים‬ ‫✦‬ ‫תאים אפינדימליים )‪(Ependymal‬‬ ‫▪‬ ‫אחראים על ייצור והנעת ה‪ CSF-‬בחדרי המח‬ ‫‪17‬‬  ‫פיזיולוגיה‬ ‫של הנוירון‬ ‫פוטנציאל הפעולה‬ ‫‪18‬‬  ‫פוטנציאל הפעולה‬ ‫פאזה ‪4‬‬ ‫▪‬ ‫שלב המנוחה‬ ‫פאזה ‪1‬‬ ‫▪‬ ‫גירוי וחציית סף הפעולה )‪(Threshold‬‬ ‫רק גירוי משמעותי יגרום להפעלת הנוירון‬ ‫✦‬ ‫פאזה ‪2‬‬ ‫▪‬ ‫"ירי" וכניסת נתרן מהירה לתא‬ ‫פאזה ‪3‬‬ ‫▪‬ ‫רהפולזריזציה ואף היפרפולריזציה‬ ‫לבסוף חזרה לפוטנציאל המנוחה ‪4 -‬‬ ‫✦‬ ‫‪19‬‬  ‫שינוי המוליכות במהלך פ"פ‬ ‫מדוע משתנה המוליכות של האלקטרוליטים השונים במהלך פוטנציאל הפעולה?‬ ‫▪‬ ‫תעלות נתרן ואשלגן נפתחות במקביל עקב דהפולריזציה ‪ -‬הגעה לסף הפעולה‬ ‫במקביל ישנן תעלות "דלף" לאשלגן אשר פתוחות כל הזמן‬ ‫✦‬ ‫תעלות אשלגן‬ ‫תעלות נתרן‬ ‫מופעלות על ידי מתח חשמלי‬ ‫מופעלות על ידי מתח חשמלי‬ ‫נפתחות בדהפולריזציה‬ ‫נפתחות בדהפולריזציה‬ ‫אין אינאקטיבציה‬ ‫עוברות אינקטיבציה לאחר דהפולריזציה ממושכת‬ ‫פתיחה איטית‬ ‫פתיחה מהירה‬ ‫אינאקטיבציה (סגירה) איטית‬ ‫‪20‬‬  ‫התקופה הרפרקטורית‬ ‫לאור אינאקטיבציה של תעלות הנתרן‬ ‫▪‬ ‫נוצר מצב ביניים בו כל התעלות סגורות ולא יכולות להיפתח שוב למשך תקופה מסויימת‬ ‫לתקופה זו קוראים התקופה הרפרקטורית‬ ‫✦‬ ‫התקופה הרפרקטורית‬ ‫▪‬ ‫מוחלטת‬ ‫אף גירוי‪ ,‬גם לא החזק ביותר‪ ,‬לא יגרום‬ ‫✦‬ ‫לפוטנציאל פעולה מחודש‬ ‫יחסית‬ ‫בערך ממחצית שלב ‪3‬‬ ‫✦‬ ‫גירוי עוצמתי מספיק יכול לגרום לפעולה‬ ‫✦‬ ‫‪21‬‬  ‫הולכה עצבית‬ ‫תכונות פוטנציאל הפעולה מבטיח שרק גירוי משמעותי יעבור למח‬ ‫▪‬ ‫"סינון רעשים"‬ ‫מערכת שפועלת בעיקרון "הכל או לא כלום" – ‪ 0‬או ‪( 1‬דיגיטלי)‬ ‫✦‬ ‫מנגנון לסיום מהיר של האירוע ‪ -‬כ‪2ms-‬‬ ‫✦‬ ‫רפרקטוריות גורמת ל"חד‪-‬סטריות" בהעברת המידע‬ ‫✦‬ ‫לאורך האקסון ישנם מנגנונים לחיזוק ושימור פוטנציאל הפעולה כך שלא יידעך לאורך הזמן‬ ‫▪‬ ‫‪22‬‬  ‫חשיבות המיאלין‬ ‫אקסונים מהירים (אלו הנדרשים להעביר אותות למרחקים ארוכים) נוטים להיות עטופי מיאלין‬ ‫▪‬ ‫לאורך האקסון ישנם חריצים ‪ -‬קשריות על שם רנבייר אשר משמרות את פוטנציאל הפעולה לאורך האקסון‬ ‫בחריצים אלו ישנן תעלות נתרן‪-‬אשלגן אשר מאפשרות ייצור מחדש וחיזוק של פוטנציאל הפעולה ובכך עובדות כתחנות ממסר‬ ‫✦‬ ‫אקסונים ללא מיאלין‬ ‫▪‬ ‫מאבדים את עצמת פוטנציאל הפעולה לאורך האקסון עד שהוא דועך‬ ‫‪23‬‬ ‫מערכת העצבים‬ ‫המרכזית‬ Central Nervous System 24 ‫מערכת העצבים‬ ‫המרכזית‬ ‫שכבות הגנה‬ ‫‪25‬‬  ‫מבני מגן על מערכת העצבים‬ ‫הגולגולת‬ ‫▪‬ ‫המח שוכן באזור סגור בגולגולת הנקרא ‪Cranium‬‬ ‫את הגולגולת מכסה הקרקפת‬ ‫✦‬ ‫עצמות הגולגולת נחלקות לאלו השייכות לקרניום )‪ (Cranium‬ואלו שלא (עצמות הלחיים והלסת)‬ ‫‪26‬‬  ‫מבנה הגולגולת‬ ‫בסיס גולגולת‬ ‫גג גולגולת‬ ‫‪Occipital‬‬  ‫קרומי המח )‪(Meninges‬‬ ‫שלוש שכבות של קרומי המח לאורך מערכת העצבים המרכזית‬ ‫▪‬ ‫‪Dura‬‬ ‫קרום קשיח‪ ,‬צמוד לגולגולת‬ ‫✦‬ ‫‪Arachnoid Matter‬‬ ‫בין הדורה לפיה‬ ‫✦‬ ‫‪Pia‬‬ ‫ישירות מעל המח‬ ‫✦‬ ‫מרווחים‬ ‫▪‬ ‫בין הדורה לגולגולת ‪ -‬המרווח האפידורלי )‪(Epidural‬‬ ‫בין הדורה לארכנואיד ‪ -‬המרווח הסאבדורלי )‪(Subdural‬‬ ‫בין הפיה לארכנואיד ‪ -‬המרווח הסאב אראכנואידלי )‪(Sub-Arachnoid‬‬ ‫‪28‬‬ ‫עצמות עמוד השדרה‬ ‫‪ 33‬עצמות‬ ‫▪‬ ‫‪ 7‬חוליות צוואריות )‪(Cervical‬‬ ‫‪C1-C7‬‬ ‫✦‬ ‫‪ 12‬חוליות החזה )‪(Thoracic‬‬ ‫‪T1-T12‬‬ ‫✦‬ ‫‪ 5‬חוליות מותניות )‪(Lumbar‬‬ ‫‪L1-L5‬‬ ‫✦‬ ‫‪ 5‬חוליות עצתיות )‪(Sacrum‬‬ ‫‪S1-S5‬‬ ‫✦‬ ‫‪ 4‬חוליות עצם הזנב )‪(Coccyx‬‬ ‫מתאחות לעצם אחת עם הגיל‬ ‫✦‬ ‫‪29‬‬  ‫‪CSF‬‬ ‫נוזל מח השדרה – ‪Cerebro-Spinal Fluid‬‬ ‫▪‬ ‫נוזל הדומה בהרכבו לפלזמת הדם‬ ‫בו מומסים אלקטרוליטים‪ ,‬סוכרים ומעט גזים‬ ‫✦‬ ‫אינו מכיל תאי דם אדומים‬ ‫✦‬ ‫עוזר בהגנה פיזית (כבלם זעזועים)‬ ‫מיוצר בחדרי המח‬ ‫✦‬ ‫זורם לאורך כל המח וחוט השדרה עד לחוליות המותניות‬ ‫✦‬ ‫‪30‬‬ ‫מערכת העצבים‬ ‫המרכזית‬ ‫מבנה‬ ‫‪31‬‬  ‫המח ‪Brain -‬‬ ‫בחלל הגולגולת המח הגדול מחולק לשישה חלקים עיקריים‪:‬‬ ‫▪‬ ‫המח הקדמי‬ ‫המח הגדול )‪(Cerebrum‬‬ ‫✦‬ ‫‪ / Diencephalon‬מח הביניים )‪ (Interbrain‬אשר כולל את התלמוס וההיפותלמוס‬ ‫✦‬ ‫המח האחורי‬ ‫המח הקטן )‪(Cerebellum‬‬ ‫✦‬ ‫גזע המח )‪(Brainstem‬‬ ‫✦‬ ‫ ‪( Midbrain / Mesencephalon‬המח האמצעי)‬ ‫ ‪Pons‬‬ ‫ ‪Medulla Oblongata‬‬ ‫‪32‬‬  ‫המח הגדול‬ ‫נמצא באזור הקדמי והאמצעי של הגולגולת‬ ‫▪‬ ‫מחולק לשני חצאי כדורים ‪ -‬המיספרות )‪ (Hemispheres‬מימין ומשמאל‬ ‫בין ההמיספרות מחבר מבנה של אינטרנוירונים ‪Corpus Callosum -‬‬ ‫✦‬ ‫שולט בכל הפעולות החושיות והמוטוריות‬ ‫נחלק למספר אונות אשר נבדלות אחת מהשנייה בתפקידן‬ ‫✦‬ ‫חריץ –‬ ‫‪Sulcus‬‬ ‫קליפת המח )‪(Cortex‬‬ ‫רכסים ‪-‬‬ ‫מוצאן של פעולות רבות‬ ‫✦‬ ‫‪Gyrus‬‬ ‫‪33‬‬ ‫המוח הגדול ‪Cerebrum -‬‬ ‫‪34‬‬ ‫קליפת המח הסומטוסנסורית‬ ‫‪35‬‬  ‫‪Diencephalon‬‬ ‫מכוסה משני צדדיו על ידי המח הגדול‪.‬מכיל את ה‪:‬‬ ‫▪‬ ‫תלמוס‬ ‫מרכז הבקרה והתמסורת של רוב החושים והמידע הסנסורי‬ ‫✦‬ ‫היפותלמוס‬ ‫אשר מחובר לבלוטת יותרת המח‬ ‫✦‬ ‫אחראי על הפרשות אנדוקריניות ועל ויסות טמפרטורה ונוזלים בגוף‬ ‫✦‬ ‫המערכת הלימבית )‪(Limbic‬‬ ‫אחראית על רגשות‬ ‫✦‬ ‫‪36‬‬  ‫המח הקטן‬ ‫ממוקם בחלקה האחורי של הגולגולת‬ ‫▪‬ ‫אחראי על תפקודים בסיסיים וגולמיים‬ ‫▪‬ ‫שיווי משקל‬ ‫קואורדינציה ועידון תנועות‬ ‫טונוס שרירים‬ ‫‪37‬‬  ‫גזע המח‬ ‫‪Mesencephalon‬‬ ‫▪‬ ‫תיאום מוטורי‬ ‫תנועת עיניים‬ ‫‪Pons‬‬ ‫▪‬ ‫תחנת המעבר בין המח הגדול לחוט השדרה‬ ‫מקור מוצא לעצבים קרניאליים רבים‬ ‫✦‬ ‫‪Medulla Oblongata‬‬ ‫▪‬ ‫המשכה הוא חוט השדרה (יוצאת דרך ה‪)Foramen Magnum-‬‬ ‫מרכזי שליטה בתפקודי חיים אוטומטיים וחיוניים – נשימה‪ ,‬דופק ולחץ דם‬ ‫✦‬ ‫)‪Reticular Activating System (RAS‬‬ ‫▪‬ ‫צבר נוירונים משותף לכל חלקי גזע המח‬ ‫אחראית על מצב ההכרה (תגובה לגירויים סביבתיים)‬ ‫✦‬ ‫‪38‬‬  ‫הגרעינים הבזאליים‬ ‫)‪Basal Ganglia (Nuclei‬‬ ‫▪‬ ‫תפקוד חשוב בבקרה על האזורים המוטוריים‬ ‫שישה גרעינים בסביבת גזע המח‪ ,‬המוכר ביותר הוא ה‪( Substantia Nigra-‬משמעותי למחלת הפרקינסון)‬ ‫✦‬ ‫ארבעה נוספים בשני צידי המח הגדול (שניים בכל צד)‬ ‫✦‬ ‫אחראים על‬ ‫תנועות אוטומטיות ואיטיות‬ ‫✦‬ ‫התחלה וסיום תנועה (עידון תנועות)‬ ‫✦‬ ‫בקרה על תנועה לא רצונית‬ ‫✦‬ ‫שמירה על מתח שרירים נכון‬ ‫✦‬ ‫‪39‬‬  ‫המערכת הפיראמידלית‬ ‫הנוירונים בקליפת המח המוטורית יוצרים צורה של פירמידה הפוכה‬ ‫▪‬ ‫זהו מקורו של רוב המידע המוטורי בגוף ‪ -‬המערכת הפיראמידאלית )‪(Pyramidal‬‬ ‫המידע המוטורי ממשיך לעיבוד ועידון בצבר של מסלולים נוספים ובמרכזי מח אחרים‬ ‫▪‬ ‫לבסוף מגיע המידע לחוט השדרה ולעצב הספינאלי הרלוונטי‬ ‫צבר זה של נוירונים אשר עוזרים לתיווך המידע התנועתי נקרא המערכת האקסטרא‪-‬פיראמידלית )‪(Extra-Pyramidal‬‬ ‫✦‬ ‫למערכת זו משמעות בתופעות לוואי של תרופות רבות וסימנים של מחלות מסוימות‬ ‫✦‬ ‫עצבי המוטוריקה והחישה עוברים באזור המכונה "תצלובת העצבים" )‪(Decussation‬‬ ‫▪‬ ‫תלמוס ‪ -‬מידע סנסורי‬ ‫גזע המח ‪ -‬מידע מוטורי‬ ‫מנקודה זו (בערך גובה ה‪ )Foramen Magnum-‬צד ימין של המח שולט בצד שמאל של‬ ‫✦‬ ‫הגוף ולהיפך‬ ‫‪40‬‬ ‫מערכת העצבים‬ ‫המרכזית‬ ‫אספקת דם‬ ‫‪41‬‬  ‫סירקולציה מוחית‬ ‫המח צורך חמצן וגלוקוז ברמה גבוהה‬ ‫▪‬ ‫כ‪ 20%-‬מזרימת הדם ו‪ 25%-‬מהגלוקוז הזמין בגוף‬ ‫העורקים הקרוטידיים מספקים דם מקדמת הראש (משני צידי קנה הנשימה)‬ ‫▪‬ ‫העורקים הוורטברליים מספקים דם באחורי הראש (משני צידי עמוד השדרה)‬ ‫כלי הדם הללו מתחברים למעגל ע"ש ויליס )‪ (Circle of Willis‬ואז נכנסים למבני המח‬ ‫כך הפרעה בזרימת הדם בכלי אחד לא תגרום להפרעה לזרימת דם בחלקי מח‬ ‫✦‬ ‫נרחבים (גיבוי)‬ ‫ניקוז ורידי מתבצע דרך הסינוסים הוורידיים‬ ‫▪‬ ‫מתנקזים לוורידים הג'גולריים )‪(Jagular‬‬ ‫‪42‬‬ ‫מערכת העצבים‬ ‫המרכזית‬ ‫חוט השדרה‬ ‫‪43‬‬  ‫מבנה חוט השדרה‬ ‫ממשיך ישירות מהמדולה אובלונגטה דרך החור הגדול בבסיס הגולגולת‬ ‫▪‬ ‫ממשיך לתעלת עמוד השדרה אשר נוצרת על ידי חוליות עמוד השדרה‬ ‫אחראי על העברת דחפים אל וממערכת העצבים ההיקפית‬ ‫הקשר בין הגוף למח (‪)CNS‬‬ ‫✦‬ ‫אחראי על הרפלקסים (קשת הרפלקסים)‬ ‫השליטה של חוט השדרה בפריפריה שלו מתבצעת דרך ‪ 31‬זוגות (ימין ושמאל) עצבים ספינאליים‬ ‫העצבים מתחברים לשורשי עצבים אחרים הנקראים גנגליונים )‪(Ganglions‬‬ ‫✦‬ ‫האזור הדורסלי של הגנגליונים הללו )‪ (Dorsal Root Ganglia‬שולחים מידע ‪A‬פרנטי ‪ -‬מהפריפריה אל ה‪CNS-‬‬ ‫✦‬ ‫האזור הוונטרלי )‪ (Ventral Root Ganglia‬שולחים מידע ‪E‬פרנטי מה‪ CNS-‬לפריפריה‬ ‫✦‬ ‫‪44‬‬  ‫מסלולי מידע בחוט השדרה‬ ‫חלוקה גיאוגרפית‬ ‫▪‬ ‫ימין אחראי על ימין ושמאל על שמאל‬ ‫מכל קרן של חוליית חוט השדרה יוצא עצב ספינאלי‬ ‫בכל צד שני חריצים ‪ -‬אחד ל‪ VRG-‬ואחד ל‪DRG-‬‬ ‫✦‬ ‫במרכז חוט השדרה ‪ - Central Canal -‬בה זורם ה‪CSF-‬‬ ‫חלוקה תפקודית – מסלולי מידע‪:‬‬ ‫▪‬ ‫מסלול עולה )‪ - (Ascending Tract‬מידע מהפריפריה למח‬ ‫(סנסורי)‬ ‫מגע לא מדויק‪ ,‬מגע מדויק‪ ,‬כאב‪ ,‬טמפרטורה‬ ‫✦‬ ‫מסלול יורד )‪ - (Descending Tract‬מידע מהמח לפריפריה‬ ‫(מוטורי)‬ ‫‪45‬‬  ‫קשת הרפלקסים‬ ‫עצב תחושתי אשר חש נזק שולח אות לחוט השדרה‬ ‫▪‬ ‫חוט השדרה שולח אות לשרירים המתאימים על מנת להימנע מהגירוי המזיק‬ ‫המעבר בין הנוירון התחושתי למוטורי עובר דרך אינטרנוירון‬ ‫✦‬ ‫כך נחסך זמן תגובה‬ ‫✦‬ ‫זוהי קשת הרפלקסים‬ ‫התנועה המתקבלת איננה בשליטה והיא גסה (ללא עידון)‬ ‫✦‬ ‫עם‪-‬זאת המח מקבל את המידע ומספיק לעדן את תגובת הרפלקס‬ ‫✦‬ ‫‪46‬‬ ‫מערכת העצבים‬ ‫הפריפרית‬ ‫‪47‬‬ ‫מערכת העצבים‬ ‫הפריפרית‬ ‫מבנה‬ ‫‪48‬‬  ‫גנגליון‬ ‫מבנים קטנים של צבר )‪ (Gang‬סיבי עצב אשר נמצאים מחוץ ל‪CNS-‬‬ ‫▪‬ ‫כל העצבים הפריפריים יוצאים מגנגליון )‪ (Ganglion‬מסוים או‬ ‫מתחברים אליו‬ ‫סיבים אׇ פרנטים (‪ - Antrum‬מבואה) ‪ -‬מהגוף פנימה למערכת העצבים‬ ‫✦‬ ‫עצבים אֶ פרנטים (‪ - Exit‬יציאה) ‪ -‬מהמח החוצה אל האיברים‬ ‫✦‬ ‫קיימים שני צברי גנגליונים חשובים בגוף‬ ‫▪‬ ‫הגנגליונים (רבים של גנגליון ‪ )Ganglia -‬הסימפתטיים‬ ‫הגנגליונים הפרא‪-‬סימפתטיים‬ ‫‪49‬‬  ‫סוגי עצבים היקפיים‬ ‫סומטו‪-‬סנסורי‬ ‫▪‬ ‫עצבים אׇ פרנטים‬ ‫מעבירים מידע תחושתי (סנסורי) כגון מגע‪ ,‬לחץ (פיזי)‪ ,‬כאב טמפרטורה ומיקום (מיקום הגוף ביחס לעצמו ‪)Proprioception -‬‬ ‫✦‬ ‫סומטו‪-‬מוטורי‬ ‫▪‬ ‫עצבים אֶ פרנטים‬ ‫מעבירים מידע מהמח לשרירי השלד (רצוני)‬ ‫✦‬ ‫‪50‬‬  ‫סוגי עצבים היקפיים‬ ‫ויסצרלי‪-‬סנסורי‬ ‫▪‬ ‫סיבים אׇ פרנטים‬ ‫מעבירים תחושות מן האיברים הפנימיים )‪ - (Visceral‬אוטונומי‬ ‫✦‬ ‫ויסצרלי‪ -‬מוטורי‬ ‫▪‬ ‫סיבים אֶ פרנטים‬ ‫מעצבבים את שריר הלב‪ ,‬את השרירים החלקים של האיברים‬ ‫✦‬ ‫הפנימיים ואת בלוטות ההפרשה (אוטונומי)‬ ‫‪51‬‬  ‫עצבים קרניאליים‬ ‫‪ 12‬זוגות עצבים גולגלתיים‬ ‫▪‬ ‫יוצאים מהמח הגדול דרך פתחים קטנים בגולגולת‬ ‫מעצבבים את הראש‪ ,‬הצוואר ואיברי החזה והבטן‬ ‫✦‬ ‫‪52‬‬  ‫עצבים קרניאליים‬ ‫תפקיד‬ ‫שם לועזי‬ ‫שם העצב‬ ‫מספר‬ ‫תחושת ריח מהאף‬ ‫‪Olfactory‬‬ ‫עצב הריח‬ ‫‪1‬‬ ‫תחושת ראייה מהרשתית‬ ‫‪Optic‬‬ ‫עצב הראייה‬ ‫‪2‬‬ ‫שליטה בגלגל העין ‪ +‬היצרות אישון‬ ‫‪Oculomotor‬‬ ‫עצב מניע עיניים‬ ‫‪3‬‬ ‫גלגל העין‬ ‫‪Trochlear‬‬ ‫עצב הסליל‬ ‫‪4‬‬ ‫מעביר תחשות מהפנים ותנועות שרירי הלסת והבליעה‬ ‫‪Trigeminal‬‬ ‫העצב המשולש‬ ‫‪5‬‬ ‫גלגל העין‬ ‫‪Abducens‬‬ ‫העצב המצדיד‬ ‫‪6‬‬ ‫תנועתי ‪ -‬שרירי פנים \ תחושתי ‪ -‬טעם והלת רוק ודמעות‬ ‫‪Facial‬‬ ‫עצב הפנים‬ ‫‪7‬‬ ‫שמיעה ושיווי משקל‬ ‫‪Vestibulocochlear‬‬ ‫עצב השמיעה ושיווי המשקל‬ ‫‪8‬‬ ‫טעם‪ ,‬שרירי לוע וגרון‪ ,‬הפעלת בלוטות רוק הולכת תחושה‬ ‫‪Glossopharyngeal‬‬ ‫עצב הלשון והלוע‬ ‫‪9‬‬ ‫וקבלת נתונים מהקרוטידים‬ ‫עצבוב פארסימפטטי‪ ,‬תנועות שרירי בית הקול והקנה‬ ‫‪Vagus‬‬ ‫העצב התועה\נודד‬ ‫‪10‬‬ ‫תנועת שרירי צוואר \ כתפיים‬ ‫‪Accessory‬‬ ‫עצב הלוואי‬ ‫‪11‬‬ ‫שרירי הלשון‬ ‫‪Hypoglossal‬‬ ‫עצב תת הלשון‬ ‫‪12‬‬ ‫‪53‬‬  ‫דרמטומים‬ ‫לכל עצב ספינאלי יש אזור מקביל בעור עליו הוא שולט‬ ‫▪‬ ‫ממנו הוא מקבל מידע תחושתי‬ ‫אזור אנטומי זה נקרא דרמטום )‪(Dermatome‬‬ ‫הדרמטומים מחלקים את הגוף לאזורי חישה‬ ‫✦‬ ‫הדבר משמעותי להבנת כאב המוקרן מאיבר אחר למשנהו‬ ‫✦‬ ‫‪54‬‬ ‫מערכת העצבים‬ ‫הפריפרית‬ ‫מערכת העצבים האוטונומית‬ ‫‪55‬‬  ‫מערכת העצבים האוטונומית‬ ‫מערכת העצבים הפריפרית נחלקת לחטיבה רצונית (שרירי השלד) ולחטיבה אוטונומית (בלתי רצונית)‬ ‫▪‬ ‫המערכת האוטונומית אחראית על שליטה עצמונית של המח בתפקודי הגוף השונים‬ ‫המערכת האוטונומית נחלקת לעוד שתי תתי‪-‬חטיבות‬ ‫חטיבה סימפתטית )‪(Sympathetic Nervous System‬‬ ‫✦‬ ‫חטיבה פרא‪-‬סימפתטית )‪(Parasympathetic Nervous System‬‬ ‫✦‬ ‫אלו מערכות אנטגוניסטיות (מנוגדות) זו לזו‬ ‫בזמן דחק שולטת המערכת הסימפתטית )‪(Fight or Flight‬‬ ‫✦‬ ‫ הנוירוטרנסמיטר השולט הינו אדרנלין ונוראדרנלין (אפינפרין ונוראפינפרין)‬ ‫בזמן מנוחה שולטת המערכת הפראסימפתטית )‪(Rest & Digest‬‬ ‫✦‬ ‫ הנוירוטרנסמיטר השולט הינו אצטיל כולין )‪(Ach‬‬ ‫‪56‬‬  ‫רצפטורים אדרנרגיים‬ ‫השפעה‬ ‫מיקום עיקרי‬ ‫רצפטור‬ ‫ כיווץ כל״ד‬ ‫ כיווץ סימפונות‬ ‫עורקיקים‬ ‫‪α1‬‬ ‫ הגברת מטבוליזם כללי‬ ‫ מעכבי ‪α1‬‬ ‫נקשרים לנוראדרנלין‬ ‫ ‬ ‫טרמינלים במרווח הסינפסי‬ ‫‪α2‬‬ ‫ מגביר קצב לב (כרונוטרופי חיובי)‬ ‫ מגביר כוח התכווצות (אינוטרופי חיובי)‬ ‫שריר הלב‪ ,‬כליות‬ ‫‪β1‬‬ ‫ מגביר הולכה בסיבי הולכה (דרומוטרופי חיובי)‬ ‫ הרחבת כלי דם‬ ‫שריר חלק – סימפונות‪ ,‬מע׳‬ ‫ הרחבת סימפונות‬ ‫עיכול ושתן‬ ‫‪β2‬‬ ‫פירוק שומנים‬ ‫תאי שומן‬ ‫‪β3‬‬ ‫‪57‬‬  ‫רצפטורים כולינרגיים‬ ‫המערכת הכולינרגית משיגה את תפקידה באמצעות שני סוגי רצפטורים‬ ‫▪‬ ‫ניקוטיניים‬ ‫עובדים בעיקר על שריר השלד‬ ‫✦‬ ‫מוסקריניים‬ ‫עובדים בעיקר על שרירים חלקים ובלוטות ההפרשה‬ ‫✦‬ ‫עצב קרניאלי מספר ‪ - 10‬עצב הוואגוס‬ ‫▪‬ ‫בעל קשרים לאיברי גוף רבים ומפעיל את המערכת הפראסימפתטית בהם‬ ‫מנגד ישנם איברים שגורמים לטריגר בעצב הוואגוס עצמו ולתגובת שרשרת‬ ‫באיברים הנלווים (גירוי וגאלי)‬ ‫איברים עיקיים המעוצבבים על ידי הוואגוס‪ :‬גרון‪ ,‬קנה הנשימה‪ ,‬קוצבי הלב‪,‬‬ ‫✦‬ ‫כליות‪ ,‬כבד‪ ,‬קיבה‪ ,‬מערכת העיכול והרקטום‬ ‫‪58‬‬ ‫מערכת העצבים האוטונומית‬ ‫‪59‬‬  ‫טבלת סיכום‬ ‫פראסימפתטית‬ ‫סימפתטית‬ ‫אלפא‬ ‫ניקוטיניים‬ ‫בטא‬ ‫רצפטורים‬ ‫מוסקריניים‬ ‫דופמינרגיים‬ ‫אדרנלין (אפינפרין)‬ ‫אצטיל כולין‬ ‫נוראדרנלין‬ ‫נוירוטרנסמיטרים‬ ‫דופמין‬ ‫‪MAO‬‬ ‫‪AChE‬‬ ‫אנ‪9‬זימים מפרקים‬ ‫‪COMT‬‬ ‫הרחבת אישונים‪ ,‬הרחבת סמפונות‪ ,‬כווץ אישונים‪ ,‬כווץ סמפונות‪ ,‬האטה‬ ‫בדופק‪ ,‬ירידה בלחץ הדם‪ ,‬הגברת‬ ‫האצה בדופק‪ ,‬עליה בלחץ הדם‪,‬‬ ‫דוגמאות‬ ‫פריסטלטיקה‪ ,‬הגברת ריור‬ ‫ירידה בפריסטלטיקה‪ ,‬יובש בריריות‬ ‫‪60‬‬  ‫מפת שיעור‬ ‫מבוא‬ ‫▪‬ ‫מבנה הנוירון‬ ‫▪‬ ‫הסינפסה‬ ‫סוגי נוירונים‬ ‫נוירוגליה‬ ‫▪‬ ‫פיזיולוגיה של הנוירון‬ ‫▪‬ ‫מערכת העצבים המרכזית‬ ‫▪‬ ‫הגנה‬ ‫מבנה‬ ‫אספקת דם‬ ‫חוט השדרה‬ ‫מערכת העצבים הפריפרית‬ ‫▪‬ ‫מבנה‬ ‫מערכת העצבים האוטונומית‬ ‫‪61‬‬ 62