כליה שיעור מבוא PDF
Document Details
Uploaded by EnthralledPromethium
Tags
Summary
המאמר מתאר את האנטומיה והפיזיולוגיה של הכליה. הוא מציג את תפקודי הכליה, כולל ויסות נוזלים, מאזן אלקטרוליטים, ומערכת ניקוז. הוא מתאר את המיקום ומבנה הכליה, כמו גם את הנפרון, היחידה הפונקציונלית של הכליה. המאמר כולל מידע לגבי אספקת הדם, מנגנון ייצור השתן, ופונקציות של מערכת הדם והעצבים הכלייה.
Full Transcript
פיזיולוגיה -כליה -ניקול קובקס האנטומיה והפיזיולוגיה של הכליה הכליות הן איברים רגולטורים והפרשתים. תפקידי הכליה: .1וויסות ומודולציה של הרכב ונוזלי הגוף. .2שמירה על הנפח והאוסמולריות של נוזלי הגוף .3שמירה על מאזן האלקטרוליטים בגוף .4שמירה על מאזן החומצה-בסיס בגוף....
פיזיולוגיה -כליה -ניקול קובקס האנטומיה והפיזיולוגיה של הכליה הכליות הן איברים רגולטורים והפרשתים. תפקידי הכליה: .1וויסות ומודולציה של הרכב ונוזלי הגוף. .2שמירה על הנפח והאוסמולריות של נוזלי הגוף .3שמירה על מאזן האלקטרוליטים בגוף .4שמירה על מאזן החומצה-בסיס בגוף. .5נפטרת מחומרי פסולת מטבולים וגורמים זרים .6בעלי תפקיד אנדוקרני ומטבולי ומפרישה גם הורמונים. הכליות נמצאות ברטרופריטנאום בחלק האחורי של חלל הבטן ,הן קרובות לגב ומוגנות על ידי הצלעות. בשל המיקום השטחי שלהן אפשר לאבחן דברים כמו דלקות בכליות על ידי רגישות אפשרית בגב. ישנו פער עצום בין גודל הכליות לכמות הדם שזורמת דרכן כל הזמן -הכליות מהוות כ 0.5%ממשקל הגוף אבל כ 25%מתפוקת הדם עוברת דרכה. המעבר הרב של הדם בכליות מאפשר לכליות לבצע מודולציה וויסות של נוזלי הגוף בצורה יעילה. )העובדה שעוברים בה כל כך הרבה נוזלים מאפשרת לווסתת בעיות בהן כמו חוסר איזון אוסמלרי יותר בקלות ובמהירות( הכליות מעוצבבות על ידי המערכת הסימפתטית בלבד אנטומיה של הכליה קורטקס -האזור החיצוני של הכליה מדולה -האזור הפנימי הקורטקס והמדולה מורכבים מנפרונים שהם היחידה הפונקציונלית של הכליה פירמידות -אזורים משולשים בתוך המדולה כל פירדמיה מובילה ל ,minor calyxכמה minor calyxמתחברים ל ,major calyxכל ה major calyxמתחברים לפלביס )שהוא האזור העליון של היורטר( ,הפלביס ממשיך להיות היורטר. הקירות של הקליקסים ,הפלביס והיורטר מורכבים משריר חלק שהתנועה הפריסטלטית שלו מובילה שתן אל כיוון שלפוחית השתן אספקת הדם לכליה מגיעה מהעורק הרנאלי ,הדם מנוקז מהוריד הרנאלי. -Micturitionמנגנון ייצור השתן. ייצור ומתן שתן מעוצבב על ידי המערכת הסימפתטית ובעיקר על ידי המערכת הפרה-סימפתטית. -Detrusorהשריר החלק שעוטף את השלפוחית המערכת העצבית שולטת גם על השריר וגם על שני הסוגרים בשלפוחית כאשר שתן מתחיל להצטבר בשלפוחית השתן מערכת העצבים מקבלת סיגנל של גלי לחץ שמעידים על המילוי של דופן השלפוחית. כאשר השלפוחית מתמלאת סיגנל פארה-סימפתטי גורם לכיווץ שלה ולהרפיית הסוגר הפנימי הסוגר החיצוני נשלט על ידינו בצורה מוטורית. ככל שהשלפוחית נהיית יותר מלאה ככה קשה יותר לשלוט בסוגר הרצוני והצורך הפרה- סימפתטי למתן שתן יכול להתגבר על הניסיון שלנו להחזיק את השתן פנימה פגיעה בחלק התחתון של עמוד השדרה יכולה לפגוע ביכולת האוטונומית שלנו )לאו דווקא הרצונית( לשליטה על הסוגרים ולדלף שתן בלתי פוסק. הנפרון הנפרון הוא היחידה התפקודית של הכליה ,בכליה יש המון נפרונים שפועלים יחדיו. מערכת כלי הדם שמקיפה את הנפרון. -Afferent arterioleהעורקים שמזינים את הכליה ונכנסים אליה.הדם שהם מביאים יהפוך לשתן, מכניסים דם לכיוון הגלומרלוס -Glomerulusצבר כלי דם ,בחלק הזה הדם יסונן וחלק מהנוזלים בו יהפכו לשתן ,מה שמיוחד בו הוא שהוא מקשר במערכת בין עורק לעורק ולא בין עורק לווריד. באזור הזה מתרחש חילוף חומרים ופילטרציה. -Efferent arterioleהעורק שיוצא מהגלומרלוס -Peritubular capillariesקפילריות וורידיות שנמצאות לכל אורך הנפרון. מבנה הנפרון -Proximal tubuleהטובול הראשון שאחרי הגלומרלוס ,פה רוב הפילטרציה והוויסות מתרחשת. -Loop of Henleמגיעה אחרי הטובול הפרוקסימלי ,מורכבת מחלק יורד שאחריו יש חלק עולה. חשוב לוויסות האוסמולריות של השתן -Distant tubuleהטובול הדיסטלי יותר ,אחרי הלופ של הנלה.שם מווסת הרכב השתן ) fine -tuningוויסות הרכב יונים ספציפיים( -Medullary collecting tubeממנו מנוקז השתן לכיוון מערכת הניקוז. כבר באזור הפרוקסימלי החומרים שחיונים לתפקוד תקין של הגוף מסוננים חזרה אל תוך הדם והגוף ונספגים מחדש ישנם סני סוגים של נפרונים .1נפרונים שטחיים/קורטיקליים -בנמצא ברובו בתוך הקורטקס הכלייתי ורק מעט בתוך המדולה. .2נפרונים -juxtamedullaryנמצא בעיקרו בתוך המדולה ומעט בתוך הקורטקס ,בעל לופ אוף הנלה ארוכה שנמצאת ברובה בתוך המדולה.רק 10%מהנפרונים הם מהסוג הזה. Juxtamedullary nephron -Vasa rectaכלי דם בתוך הכליה שעוטף את .loop of Henle תפקידים: .1מעביר חמצן וחומרים מטבולים שתומכים בתפקוד הנפרון .2חלק מה fine tuningוויסות האוסמולריות שמתרחש בתוך הנפרון . 3מעבירים חומרים להפרשה מהנפרון .4דרכם דם ומומסים יכולים להספג מחדש ולחזור למחזור הדם .5לוקחים חלק בריכוז או דילול שתן. -Bowman's capsuleבזמן ההתפתחות הביולוגות הגלומרלוס נודד וחודר אל תוך החלק הסגור של הטובול הפרוקסימלי ,מה שמייצר את מבנה ה bowman's capsuleשמאפשר את הפילטרציה. Renal corpuscle -Renal corpuscleהמבנה של מעבר הגלומרולוס בתוך ,bowman's capsuleבמבנה הפונקציונלי הזה מתרחשת הפילטרציה של השתן. מבנה )מהחוץ לפנים(: .1שכבה פריאטלית של bowman's capsule -podocytes 2חלק מהשכבה הויסרלית של הקפסולה של באומן .3ממברנת בייסמנת -mesangial cells.4תאים פנימיים שנמצאים ליד הגלומרולוס -מהווים תמיכה מכנית ,מפרישים ,ECMמבצעים פאגוציטוזה ,מפרישים פרוסטוגלדינים וציטוקינים בצורה מקומית מה שגורם לכיווץ השריר בקורפסקל וגורמים לכיווץ שלו. במקרים של התייבשות ואיבוד דם המערכת הסימפתטית גורמת לירידה בכמות הדם שמגיעה לפריפריה ,על מנת לשמור על אספקת דם תקינה וממושכת לכליה התאים המסנגיאלים מפרישים פרוסטוגלנדינים בצורה מקומית מה שגורם לכיווץ השריר החלק בגלומרולוס )שהוא תכלס כלי דם( מה ששומר על לחץ דם מקומי תקין מה שמשמר את הפעילות בכליה. תהליך הפילטרציה תהליך הפילטרציה מחולק ל 3שכבות: -basement membraneהשכבה ההתחלתית ,דרכה עובר כל נוזל הדם מלבד תאי הדם ומטענים ספציפיים. לאחר הממברנה יש שתי שכבות של רשת הדרגתית שמסננת חומרים לפי גודל ומטען ,נהיית קטנה יותר ויותר הדרגתית.הפודוציטים יוצרים את הרשת המולקולרית הזו. בהתחלה הפילטרציה אינה ספציפית ומסננת חומרים גדולים ולא טעונים לאחר מכן הפילטרציה מסננת חומרים קטנים יותר וספציפיים יותר. -Macula densaהמקולה דנסה נמצאת בין העורק הנכנס לעורק היוצא. תפקידה היא לחוש מה נכנס אל מנגנון הפילטרציה ומה יוצא ממנו ומחליטה האם צריך לעשות מודולציה ושינוי בהרכב הדם. במקולה דנסה יש תאים גרנולרים שמפרישים רנין.האנזים רנין חשוב למנגנון הפידבק -דיווח לכלי הדם על המצב בשתן. תהליך התפקוד הרנלי ניתן לחלקו לשלושה חלקים: -Glomerular filtration.1סינון ראשוני על סמך גודל ומטען ,פילטרציה לא סלקטיבית -tubular reabsorption.2ספיגה מחדש של חומרים שדרושים לפעילות הגוף ,תהליך סלקטיבי וספציפי. -tubular secretion.3הפרשה אקטיבית של פסולת ועודפים, תהליך סלקטיבי ואקטיבי.גם אחרי הפילטרציה יש מנגנון אקטיבי של הפרשת חומרים שאנחנו לא זקוקים אליהם בגוף. Renal mass balance עקרון שימור החומר בכליה. -RPFa/vזרימת פלזמה רנאלית בעורק או בוריד -Pxa/Pxvריכוז חומר xבפלזמה של העורק הרנאלי או הוריד הרנאלי -Uxריכוז חומר xבשתן -Vקצב יצירת השתן ניתן על ידי הנתונים האלה לחשב כמה מחומר מסוים יוצא בשתן וכמה ממנו יוצא בחזרה לדם. העיקרון הוא שאין איבוד של חומר בכליה -כל מה שנכנס חייב לצאת -או מהורידים או מהשתן. מונחים ) -Glomerular filtration rate (GFRנפח הפלזמה שעובר פילטרציה דרך הגלומרולוס ביחידת זמן ,מעיד על התפקוד הכלייתי. 120מ״ל דם בדקה באדם מבוגר ,אדם מבוגר מסנן כ 180ליטר דם ביום בכליה. ) -Filtered load (FLכמות חומר ספציפי בפלזמה עובר פילטרציה דרך הגלומרולוס ביחידת זמן. מחושב כ.GFR*Px ) -Filtration fraction (FFהיחס בין -.GFR/RPFהיחס בין כמה דם זורם לכמה דם עובר פילטרציה במצבים פיזיולוגים נורמלים המדד הזה עומד בדרך כלל על .0.2 אינולין אינולין הוא חומר שכולו עובר פילטרציה )עובר פילטרציה בצורה חופשית כמו מים( אם חומר עובר פילטרציה במלואי ולא יכול להספג או להיות מופרש מהטובולות הרנליות אז הקצב שבו החומר הזה מופרש מהשתן ) (Ux * Vשווה לקצב של ה filtration rateשל אותו חומר על ידי הכליות )(GFR x Px כלומר ,בחומר שעובר פילטרציה במלואו ניתן להסיק ש: GFR * Px = Ux * V חומרים שעוברים פילטרציה חופשית במלואם כמו אינולין יכולים להיות שימושיים למדידת תפקודי כליה )(GFR פחות ווילאבילי לחיים האמיתיים -המדידה קשה וניתנת לחישוב רק כשיש מעט מאוד חומר )אם מעמיסים הרבה מאותו חומר חלקו יחזור למחזור הדם ולא כולו יעבור פילטרציה( קריאטנין קריאטינין הוא תוצר לוואי של תהליכים בשריר ולכן הקצב ייצור שלו בערך קבוע.הוא מרקר יציב ולא תלוי בשינויים מטבוליים בגוף. בדומה לאינולין הוא פסולת וכמעט כל הקריאטנין שמופרש מהגוף יעבור גם פילטרציה ,לכן הוא מאוד שימושי למדידת תפקודי כליה. בבדיקות דם אפשר להעריך בעזרת קריאטנין ומשקל האדם את מדד תפקודי הכליה. ניתן לראות שככל שהקריאטנין עולה כך ה GFRיורד. קריאטנין הוא מדד מאוד רגיש לירידה בתפקוד הכליה. ניתן לראות בגרף שמתחת שכאשר תפקוד הכליה יורד כך ריכוז הקריאטנין בסרום הולך ועולה. בגרף התחתון אנחנו יכולים לראות שההפרשה של הקריאטנין תרד בצורה דרמתית )הגרף המקווקו( ,אך לאורך הימים לאט לאט יופרש יותר קריאטנין עד להגעה לשיווי משקל חדש שבו קצב היצור שלו שווה לקצב ההפרשה שלו שוב אך רמתו בסרום עדיין תהיה גבוהה. פילטרציה וספיגה מחדש -גלוקוז. הגוף שלנו שואף לרמה מקסימלית של גלוקוז ולכן אנחנו לא רוצים להפטר ממנו בכלל ,לכן הוא עובר תהליך של ספיגה מחדש. אפשר לראות שכבר בטובולר הפרוקסימלי רוב הגלוקוז )כ (90%נספג מחדש אל זרם הדם בהמשך בלופ של הנלה שאר הגלוקוז נספג מחדש אל הגוף זהו דוגמא לתהליך שבו כמעט כל החומר נספג מחדש על ידי הגוף במצב כזה כמעט ולא נמצא גלוקוז בשתן תהליך הספיגה מחדש הוא תהליך אקטיבי אך הוא נתון לרוויה -בריכוזי גלוקוז פתולוגים הטרנספורטרים שמעבירים את הגלוקוז מהנפרון בחזרה אל זרם הדם מגיעים לרוויה ,ולכן יש יציאה מסוימת של הגלוקוז לשתן.לכן במקרים של עודפי גלוקוז קיצוניים נוכל למצוא גלוקוז בשתן. ספיגה מחדש התהליך הפסיבי של הספיגה של הנוזל לנפרון אף פעם לא מגיע לרוויה ,תמיד נכנס אל הנפרון כמות קבועה. מנגד ,התהליך האקטיבי של הספיגה מחדש כן נתון לרוויה שכן הוא תלוי בטרנספורטרים אנזימתיים. ככל שמזרימים יותר גלוקוז לדם כך יותר גלוקוז יעבור פילטרציה בתהליך הספיגה מחדש יש מקסימום שמגיע לרוויה מסוימת שבה כל האנזימים הטרנספורטרים רווים. במצב בו יש מקסימום ורוויה בטרנספרטור יש עליה בהפרשה של הגלוקוז דרך השתן).כמו בסכרת או הריון( Para amino hippuric acid-PHA בצורה הפוכה מגלוקוז זוהי דוגמה לחומר שעובר פינוי מלא על ידי מנגנוני הפרשה אקטיבים. ניתן לראות בדוגמה שגם החלקים מהחומר האלה שלא עברו פילטרציה פסיבית דרך הגלומרולוס אז ישנם מנגנוני הפרשה אקטיביים אשר ידאגו לכך שכל החומר הזה ,גם העודפת יופרש בשתן ולא יישאר בגוף. במקרים בהם יש חומר עודף עדיין חלק ממנו ימשיך לזרם הדם ורק חלק ממנו יופרש בצורה אקטיבית).הדוגמה מימין( -כלומר ,בצורה מסוימת ההפרשה האקטיבית מגיעה גם לרוויה . אנחנו יכולים לשער את מנגנון הסינון של השתן ואת חשיבות החומרים לפי רמת הסילוק שלהם מהשתן.