יעל סיכום פסיכולוגיה התפתחותית א PDF - סיכומי לימוד

**סיכום התפתחותית משולב** **ברק ומאיירס 3-11** [ההתפתחות מתחלקת לשלבים:] 1. [טרום לידה (מההתעברות ועד הלידה) -] תקופה זו נמשכת כתשעה חודשים, ובה נוצר השינוי הדרסטי ביותר- התפתחות מתא לתינוק אנושי, בעל יכולות להסתגלות בעולם הסובב אותו. 2. [ינקות והגיל הרך (מהלידה עד גיל שנתיים)-] תקופת...

**סיכום התפתחותית משולב** **ברק ומאיירס 3-11** [ההתפתחות מתחלקת לשלבים:] 1. [טרום לידה (מההתעברות ועד הלידה) -] תקופה זו נמשכת כתשעה חודשים, ובה נוצר השינוי הדרסטי ביותר- התפתחות מתא לתינוק אנושי, בעל יכולות להסתגלות בעולם הסובב אותו. 2. [ינקות והגיל הרך (מהלידה עד גיל שנתיים)-] תקופת הינקות שנמשכת עד גיל שנה ותקופת הגיל הרך שנמשכת עד שנתיים, מביאות איתן שינויים רבים מבחינה מוטורית, תפיסתית ואינטלקטואלית. השפה והקשרים החברתיים מתחילים להופיע. 3. [ילדות מוקדמת (שנתיים עד שש)-] המיומנויות המוטוריות משתכללות עוד יותר, מתחילים ללכת בעצמם ובכך לרכוש עצמאות רבה. מבצעים משחקי דמיון, החשיבה והשפה מתפתחים עוד ועוד. לקראת סוף התקופה ישנה התפתחות של תפיס מוסרית ויצירת קשר עם בני גילם. 4. [ילדות (6 עד 11)-] בתקופה זו ילדים לומדים על העולם הרחב ומשתתפים בתוך משחקים מאורגנים ובעלי כללים, רוכשים שליטה בתחומי אחריות שיכינו אותם לעולם המבוגרים, ולומדים ומתחילים לשלוט ביכולות בסיסיות אקדמיות כמו קריאה, חשבון, כתיבה וכו\'. בנוסף לכך, מתקדמי בהבנת העצמי, המוסר והחברות. 5. [התבגרות (11 עד 18)-] הגעה לבשלות מינית. לימודים מורכבים יותר מבחינה אקדמית והכנה אמיתית לעולם המבוגרים. ישנו כעת במדינות מתועשות שלב נוסף שמתפתח, בין גיל 18 לסוף שנות ה 20, שנקרא בגרות בהתהוות. כיוון שבמדינות אלה בגיל זה עדיין לא מגיעים לרוב לעצמאות מלאה ולא נוטלים את תפקיד המבוגר באופן מלא. ישנן תיאוריות רבות העוסקות בהתפתחות הילד. התיאוריה עוזרת לנו לנסות להבין את התצפיות שנעשות על ההתנהגות של הילד והתפתחותו. כמו כן, התיאוריה צריכה להיות מוכחת באופן מדעי ושממצאיה יהיו ניתנים לשחזור לאורך זמן. \*שאר הסיכום מקטע זה של הספר מתמזג עם סיכומי השיעורים[\ ] **סיכום הרצאה 1** **מבוא** מטרותיה של הפסיכולוגיה ההתפתחותית הן לגרום לנו להבין מה הוביל אותנו להתנהג בצורה מסויימת, ואיך נהיינו מי שאנחנו. יכולות להיות לכך המון השפעות, והפסיכולוגיה ההתפתחותית באה לבדוק את ההשפעות האלה, מהן המשמעותיות ביותר, מאיפה הן נובעות וכיצד אפשר לשנות אותן.\ מטרה נוספת של הפסיכולוגיה ההתפתחותית היא היכולת לנבא התנהגויות עתידיות. כלומר, על פי ההתפתחות המוקדמת להבין כיצד האדם יהיה בעתיד ואיך יתפקד.\ מטרות נוספות הן להשפיע ולהתערב בהתפתחות על ידי הבנה של כל הדברים האלה. נוכל להבין איך לעזור בהתפתחות מיטבית על ידי הבנה מה אופייני לאדם בשלב מסוים בחייו, וכך לדעת מה הנורמה ומי חורג ממנה וכיצד.\ נצטרך לנתח את הידע שמגיע אלינו ולהבין מהם הכוחות שמפיעים על ההתנהגות וההתפתחות.\ באמצעות מודל תיאורטי נוכל לנצל את הידע שלנו כדי לאבחן ולטפל בטווח גדול של קשיים. **[ישנן שתי גישות להתפתחות הפסיכולוגית של האדם:]** 1. [\"הילד הוא אבי המבוגר\"-] התיאוריה של פרויד שגורסת כי הילד שאתה משפיע על איזה סוג של מבוגר תהיה בעתיד, והשלבים הראשונים של ההתפתחות משפיעים על כל מהלך החיים. 2. [\"מהעריסה עד הקבר\"-] התיאוריה של הול גורסת כי אנחנו מתפתחים מראשית החיים ועד סיומם. כלומר, הדמויות המשמעותיות בחיינו משפיעות עלינו במהלך כל החיים. הגורמים שיכולים להשפיע על ההתנהגות של האדם יכולים להיות כבר מרגע ההתעברות. למשל אם להורים יש ציפיות מהתינוק, או שהאם נמצאת במצב סטרס, או שחווה הריון שאינו תקין,. יכולות להיות [שתי גישות] להורה כאשר ילדו בוכה מסיבה לא ברורה. הניתוח של ההורה לסיבת הבכי גם כן יכולה להשפיע על התנהגות הילד בצורה משמעותית. (לדוגמא, אם הילד רגיש למגע ובוכה בגלל שהמצעים שעליו נמצא לא נעימים לו, ומתחיל לבכות, יהיה קשה מאוד להבין מאיפה הבכי נובע. ) **גישה אחת** שאומרת שלילד יש סלידה מההורה או לתחושת תסכול שהילד בוכה בלי הפסקה. **גישה שנייה** שבה ההורה שואל את עצמו, יכול להיות שמשהו לא נוח או לא נעים לתינוק? כמובן שהגישה השנייה היא המטיבה ביותר, וכמו כן חשוב לזכור כי לתינוק אין רגשות שכאלו בגיל כזה, ולכן אין טעם בהאשמות עצמיות שכאלה, שפוגעות הן בתינוק והן בהורה. [שני סוגי יחסי הורה-ילד] 1. [הילד כייצוג ההורה:] יחסי אהבה נרקיסיסטים. מרגישים שילד הוא כמו צורת טיפול ונעזרים בו על מנת להגשים חלומות עבריים שלהם או שימשיך בדרך שבה הם בחרו. קורה מתוך העולם הפנימי של ההורים ומשפיע על התנהגות הילד. 2. [הילד כישות נפרדת:] ההורים אינם משפיעים על התנהגותו של הילד ומקבלים את ישותו הנפרדת. **[\ ]** **[העברת טראומות/ חוויות מטיבות מההורה אל הילד:]** 1. [רוחות רפאים בחדר הילדים-] מקרה שבו להורה **יש חוויות ילדות קשות** לא מעובדות שמקשות עליו ליצור קשר עמוק וקרוב עם הילד שלו. החוויות האלה יכולות לעבור אל עולם הילד ובכך נכנסות בעצם 2. [מלאכים בחדר הילדים-] מקרה שבו **חוויות טובות** שההורה חווה בילדותו עוברות אל עולם הילד ומטיבות עימו. - [גופנית]- ההתפתחות מלהיות יצור חסר ישע ועצמאות, ללהיות ילד ששולט על גופו ומעשיו, לאדם בוגר שיכול לשלוט בעצמו. שינויים בממדי הגוף, בפרופורציות, בחזות, בתפקוד של מערכות הגוף, ביכולות התפיסה והמוטוריקה, ובבריאות הגוף. - [קוגניטיבית]- תהליכי עיבוד מידע, תפיסה, למידה, זכירה, פתרון בעיות, חשיבה והתפתחות האינטיליגנציה. - [חברתית]- קשרים חברתיים ראשוניים עם המשפחה, היכולת להיות בקשר, היכולת לראות את האחר מעבר לעצמי. - [רגשית]- השתחררות הדרגתית מתלות ופיתוח עצמאות, דחיית סיפוקים, היכולת לנהל את הרגשות, להתמודד עם אתגרי ותסכולים, גיבוש דימוי עצמי ובניית זהות אישית. **\ ** **סיכום הרצאה 2** **[סוגיות מרכזיות בפסיכולוגיה התפתחותית, השערות והמלצות התערבות שונות]** 1. 2. 3. 4. 5. 6. 7. **[תורשה וסביבה]** [תורשה]- עד איזה רמה התנהגות/ אפיון מסוים מקורו בגנים שלנו. מדד התורשה נמדד במדד פירסון מ -1 ל 1. [סביבה]- ההתפתחות הטבעית של האדם היא מינימלית, והסביבה מביאה את רוב היבטי ההתפתחות. ההתפתחות הסביבתית קורית החל מסביבת הרחם. סביבה - מונח כללי שתחילתו מגוף האם והעריסה בתחילת החיים, דרך המשפחה הקרובה ומערכת החינוך ועד לחברה בכללותה שבה יתפתח הילד, לרבות אמצעי התקשורת למיניהם בחברה. בתוך זה גם מכלול החוויות הרגשיות - החיוביות והשליליות , החל באירועים בין-אישיים וכלה באירועים חברתיים-תרבותיים שהילד סופג מסביבתו האנושית (י. הטב) ההתפתחות נעשית מתוך התנסות ואינטראקציה עם הסביבה. גישות שונות אלה משפיעות על הצורה השונה שבה מזמנים חוויות המייצרות שינוי, כלומר, מי שדוגל בתורשה יטען כי אין יותר מידיי מקום לשינוי ושיפור ההתנהגות כי מקורו טבוע בגנים. לעומת זאת, מי שידגל בגישת הסביבה יגיד שהדברים איתם אנחנו באים לעולם הם מזעריים, ושההסבר המרכזי להתנהגות שלנו הם המפגשים השונים שיש לנו עם הסביבה ושחוויות חיוביות או שליליות עלולות להשפיע בצורה משמעותית מאוד על ההתנהגות וההתפתחות. מתי לצפות לגמילה מחיתול? מתי להתחיל ללמד קריאה? מתי יהיה הילד מסוגל לרכוש שפה? כל אלו שאלות שהפסיכולוגים מנסים להסביר, שנגרמו ע\"י תורשה או סביבה. **היום מרבית התיאורתיקנים משלבים את ההסברים להתנהגויות על [רצף]  שמשלב תורשה וסביבה.** \*ווטסון -- גורמים משמעותיים בסביבה שלנו עיצבו דברים והחלטות שאנחנו עושים לעצמנו. \"תנו לי 12 תינוקות בריאים ואני אהפוך כל אחד מהם באופן מקרי להיות מומחה לפי רצוני: שופט, רופא, אומן, סוחר, מנהיג, ואפילו קבצן או פושע\" ווטסון הוא אבי הבהביוריזם, שהדגיש כי הסביבה היא פן חשוב בהשפעה על האדם. מצד שני, הוא לא שולל לחלוטין את ההיבטים הביולוגים, גם הוא מתנה שיתנו לו- \"תינוקות בריאים\". [ישנם מספר מחקרים שיכולים לעזור לנו בקביעת חוזק התורשה/סביבה:] 1. [מחקרי משפחות-] בדיקה של שכיחות תופעה מסוימת על פי **קרבה גנטית**. \*החסרון במחקר זה הוא שבני משפחה הם גם בעלי אותה סביבה בדרך כלל, לכן קשה לקבוע שזה אכן התורשה ולא הסביבה. 2. [מחקרי תאומים]- הבדלים בין **תאומים מונוזיגוטיים** (זהים. נוצרו מביצית אחת, שהופרתה ע\"י זרע אחד, כרומוזומים וגנים זהים.) **לתאומים דיזיגוטיים** (אחווה- כמו אחים רגילים שנולדו באותו זמן). 3. [מחקרי אימוץ]- לראות האם יש איזשהו קשר בין המאומץ **להוריו המאמצים (סביבה)** או קשר בין המאומץ **לבין הוריו הביולוגיים (תורשה).** דוגמא- כאשר הילד המאומץ מסתבך בפלילים אך גדל אצל משפחה נורמטיבית, אפשר להסיק בזהירות כי האם הסתבכה גם היא בעבר בפלילים, או שבמהלך ההריון שתתה אלכוהול/ עישנה. 4. [מחקרים גנטיים] 5. [מחקרים אנתרופולוגיים]- הבדלים בין תרבויות בשלבי ההתפתחות. כלומר, אם זמן התפתחות השפה יהיה **זהה** **בין תרבויות שונות** אפשר להניח שזה דבר **תורשתי**. לעומת זאת, אם יהיו **שינויים** בקצב ההתפתחות **בין התרבויות** ניתן להניח שזה **סביבתי**. נוסף על כך, דוגמא לגורם תורשתי הוא **הבעות רגש והבעות פנים שזהות בתרבויות שונות.** 6. [מחקרי טיפוח] (עושה איזושהי התערבות אינטנסיבית ובדיקת התוצאה שהניבה ההתערבות הנ\"ל) עוד דוגמא מעניינת בעניין זה הוא איבחון החולים ב ADHD , מכיוון שהאבחון למחלה זו נהיה יותר נגיד עם השנים, זה היה נראה כאילו ישנה עלייה במחלה, אך הרבה הורים לילדים שמאובחנים בכך, הבינו דרך אבחון ילדם שגם הם סובלים ממחלה זו.\ כמו כן, הממצאים מראים שאם לילד יש הפרעת קשב, הסבירות שבה לילד נוסף במשפחה יהיה גם הפרעת קשב, גדולה פי 4 מאשר ילד רגיל. מכך ניתן להסיק כי למחלה זו יש מרכיב גנטי משמעותי. **[פסיבי אקטיבי]** גם התוצאה של סביבה וגם התוצאה של תורשה, שמה את האדם במקום **הפסיבי**, שאומר כי **לאדם עצמו אין שליטה על ההתפתחות שלו**, והכל נקבע מראש גנטית או סביבתית על פי המקום שנולד לתוכו.\ גישה אחרת טוענת כי יש נו מקום **אקטיבי** בהתפתחות שלנו כאנשים, **והאישיות שלנו מייחדת אותנו** וגורמת לנו לצעוד במסלול מסוים של התפתחות. **[רציף- שלבי]** **[מהספר:]** - [התפתחות רציפה-]\ כאשר הילד יכול לעבד ולחשוב כמו המבוגר, אך באופן חלקי. כלומר, הוא צובר את המיומנויות שמתגבשות בסופו של דבר למיומנות מאורגנת כמו של המבוגר. - [התפתחות שאינה רציפה-]\ גורס כי המחשבה של הילד שונה בתכלית מזו של המבוגר, הילד יעבור שורה של התפתחויות, בנקודות זמן שונות, שרק בסוף יביאו אותו למפותח כמו המבוגר. כלומר, ישנם ממש שלבים מהותיים להתפתחות, כאשר כל שלב הוא בעל מחשבה בשלה יותר ומורכבת יותר. - [רציף]- ההתפתחות היא משהו חלק ורציף והשינויים הם קטנים וקורים לאט לאט. כלומר, אין הבדל גדול מאוד בין שלבים קרובים מאוד. דוגמא טובה לכך הוא **עץ** שמתפתח ונראה דיי אותו דבר בכל שלב פשוט גדול ומפותח יותר. [דוגמאות לתיאוריות של התפתחות רציפה:] תיאוריות למידה ועיבוד מידע - השינויים ביכולות ובהתנהגות הם תוצאה של שיפור הדרגתי ורציף ביכולות (כמו קיבולת הזיכרון, טווח הקשב) שגדלות עם הזמן, ושל צבירת התנסויות ולמידה מתמדת, ולכן גם יכולת פתרון הבעיות משתכללת. - [שלבי]- בנקודות זמן מסוימות יש שינוי משמעותי בנו, בצורה שבה אנו מעבדים מידע, מתנהגים וחושבים. ניתן להקביל זאת להתפתחות **של גולם-זחל-פרפר**. כל שלב נראה שונה מהשני.\ הנחות בסיסיות שנעשות על שלבים הן שלא ניתן לדלג על שלבים או לשנות את סדרם, ושהשלבים נבנים אחד על השני ורכישת שלב מסוים משרת את האדם לרכישת השלב הבא. [דוגמאות לתיאוריות שלבים:] תיאוריית ההתפתחות הפסיכו-סקסואלית של פרויד תיאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית של פיאז\'ה תיאורית ההתפתחות הפסיכו-חברתית של אריקסון [הנחות משותפות לתיאוריות שלביות:] - אי אפשר לדלג על שלבים - אי אפשר לשנות את סדרם - לא נוטשים את השלבים הקודמים, אלא מוסיפים עליהם **[מסלול התפתחות אחד/ מסלולים רבים]** - [מסלול התפתחות אחד-] ההתפתחות היא **אוניברסלית** וקורית באותם שלבים לא משנה מה הוא המקום בו גודלים. נדע להגיד מתי הלכו ודיברו לראשונה בערך, ללא קשר לתרבות. (תומך בתורשה). - [מסלולי התפתחות מרובים-] שילובים ייחודים **של נסיבות תרבותיות וחברתיות** עלולים להוביל למסלולי התפתחות שונים. צריך להיות זהירים ולקחת בחשבון את הגורמים האישיים והסביבתיים של כל אדם. **[יציבות מול גמישות- לאורך מצבים/ לאורך זמן]** מתי מאפיין מסוים הופך **לקבוע** בכל סביבה שהיא, ובאיזה נסיבות מאפיין מסוים **ישתנה** בהתאם לסביבה. כלומר, אם אני מתנהגת בצורה מסוימת למשפחה שלי, זה לא אומר בהכרח שאתנהג ככה כלפי מישהו זר. **היציבות היא בעצם היכולת להשאר אותו דבר בכל מצב, והגמישות היא להשתנות על פי הסיטואציות החברתיות השונות.** **[משקל יחסי של חוויות מוקדמות לעומת מאוחרות]** - [\"הילד הוא אבי המבוגר\"-] חוויות **מוקדמות** המשפיעות עלינו **כמבוגרים**. ישנן תקופות קריטיות בהן צריך להתנסות בגירויים חברתיים/ מוחשיים כדי לפתח יכולת מסוימת באופן אופטימלי. - [תקופה רגישה]- לחוויות **בתקופה הרגישה** יש השפעה משמעותית על ההתפתחות הרגשית והחברתית, אך התוצאות לכך **אינן בלתי הפיכות** כיוון שנגרמות **בגיל מאוחר יחסית**. **ברק ומאיירס 112-120** **[תורשה וסביבה-]**\ יש כמו כן מספר עמדות בנוגע למה יותר משפיע בהתפתחות- התורשה או הסביבה. לאחרונה נערכו הרבה מחקרים שבאים לבדוק את הנושא הזה, והגנטיקה ההתנהגותית עוסקת בחשיפת תרומותיהן של התורשה והסביבה למגוון הרחב של התכונות והכישורים של בני האדם. יש הסכמה נרחבת בתחום זה שישנה תרומה מצד התורשה ומצד הסביבה להתפתחות יחדיו. אך קשה להכריע בתכונות פולגניות (שהרבה גנים אחראים עליהם) כמו אינטליגנציה ואישיות, מה היא ההשפעה המרכזית עליהם. ישנה דעה שגורסת כי יש לענות על השאלה במחקר ששואלת כמה תורם כל אחד מהגורמים הללו להבדלים בין ילדים. דעה אחרת אומרת שיש לבחון איך התורשה והסביבה פועלות יחדיו. [**אומדן לתורשתיות-**]\ מחקרים שבוצעו על בני משפחה יכולים ללמד אותנו רבות על מידת התורשתיות שקיימת בין קשרים שכאלה. למחקרים אלה קוראים גם מחקרי שארות. המסקנות ממחקרים אלה מאוד שנויים במחלוקת. יש הטוענים כי לתורשתיות אין כמעט קשר, ויש הטוענים כי לתורשתיות יש תפקיד חזק, זה כנראה מפני שיש כל מיני תוצאות שונות בתחומים שונים שנבדקו.\ למשל, במחקרים על אינטליגנציה הגיעו למסקנה שהקשר הוא 0.5, שזה אומר שההבדלים במבנה הגנטי מסבירים רק מחצית מהשונות באינטליגנציה, ולכן לא ניתן להגיע למסקנה חד משמעית.\ בנוסף לכך, נערכו מחקרים על מחלות נפשיות כמו סכיזופרניה והפרעת אישיות דו קוטבית, ושם יש מידה גבוהה של תורשתיות (כ 0.7).\ אך היו גם ממצאים שהצביעו על קשר נמוך יותר, כמו הקשר לתכונות כגון חברתיות וחרדה, שבהן נמצא קשר נמוך של 0.35.\ **מחקרי התורשתיות עשויים להיות בעייתיים, בעיקר מהסיבה שקרובי משפחה, בדרך כלל גדלו גם באותה הסביבה, לכן לרוב לא ניתן להצביע בוודאות על כך שהאחראי לדומי באפיונים הוא התורשתיות ולא הסביבה.**\ נוסף על כך, זה עלול להיות **תחום פרוץ לגזענות**, מכיוון שכפי שנטען בעבר כי ילדים לבנים בעלי אינטליגנציה גבוהה יותר מילדים כהי עור, בגלל הבדלים תורשתיים, למרות שכמובן שלא כך הדבר, וכיום אנו יודעים שההבדלים מקורם ברמת חיים הסוציו אקונומית, כלומר, מהשפעות **הסביבה**. מה גם שראו שכשמאמצים ילדים כהי עור למשפחה בעלת יכולות כלכליות, הציונים של הילד עולים מעל הממוצע. המסקנה מכך היא **שהתורשתיות עוזרת בנקודת הפתיחה אמנם, אך הסביבה היא זו שתקבע האם הפוטנציאל ימומש או לא.** **[אינטראקציה בין גנים לסביבה-]\ **בתרשים שמוצג בספר מתואר ביצועים של שלושה ילדים שונים, בסביבה דלה/ מלאה בגירויים. תרשים זה בא להראות לנו את השילוב בין הסביבה לתורשה. כלומר, ישנה ילדה מסויימת שדווקא בסביבה עם רמת גירויים מתונה, מצליחה יותר במחבני האינטילגנציה מהילדים האחרים, שמצליחים יותר ממנה בסביבה עתירת גירויים. תרשים זה בא להראות כי הסביבה משפיע על כל אחד בצורה מאוד שונה, ויש דברים שבשביל האחד יהוו יתרון, לשני יהוו חיסרון. **[\ ]** [**מתאם בין גנים לסביבה-**]\ עוד סיבה שבגללה קשה להכריע איזה מן ההשפעות חזקה יותר, היא מכיוון שישנו **מתאם בין התורשה לסביבה.** ישנם שני סוגי מתאמים: **מתאם פסיבי ומתאם מעורר.\ **[מתאם פסיבי-] בדרך כלל בשלב יותר מוקדם של החיים, כאשר לילד אין שליטה על הסביבה של עצמו, והיא נקבעת אך ורק על ידי ההורים. ההורים יקבעו כנראה סביבה לילד שמותאמת לתחומי העניין האישיים שלהם, שמועברים בתורשה כמובן אל הילד. לכן **ישנה התאמה בין תחומי העניין שההורים מנחילים לילד לתורשה שלו.**\ [מתאם מעורר-] כאשר **הילד גורם לסביבה להיות מותאמת אליו.** הילד מעורר תגובה המושפעת מהתורשה שלו, ותגובה זו מחזקת את התורשה של הילד. למשל, תינוק שיהיה פעיל וידידותי יזכה ליותר גרייה חברתית מאשר תינוק פסיבי ושקט.**\ כמו כן, גם יחסי ההורים אל הילדים השונים שלהם מאוד משפיע, וההבדלים בין הילדים ניכרים.\ **[מתאם אקטיבי-] מתאם זה מתרחש **כאשר ילדים ומתבגרים בוחרים פעילויות המתאימות לנטיות גנטיות שלהם**, תופעה המכונה \"בחירת נישה\". לדוגמה, ילד עם נטייה גנטית למוזיקה משתפר דרך חוגים ופעילויות מוזיקליות, וכך מממש את **הפוטנציאל התורשתי שלו**. המתאם מסביר מדוע תאומים זהים, שגדלו בנפרד, מפתחים תחומי עניין דומים ומסלולי חיים דומים. הוא מדגיש את השפעת הגנטיקה, שכן הבחירות שאנו עושים בסביבותינו מבוססות רבות על נטיות תורשתיות. [**השפעות סביבתיות על ביטוי של גנים**-]\ ישנה **השפעה דו כיוונית של הגנים על הסביבה**. כאשר ילדים עם אותם \"תנאי התחלה\" הוצבו במקומות שונים מבחינת הסביבה שלהם, התפתחותם הייתה שונה. לדוגמא, כשאר בנים בעלי כרומוזם מסוים שהופך בעלי חיים לתוקפניים יותר הוצבו בסביבה עם **הורות חיובית**, הילדים לא פיתחו בעיות התנהגותיות יותר מאשר קבוצת הביקורת. בניגוד לכך, כאשר היה **הורות לא מיטבית,** הילדים האלה פיתחו **יותר בעיות התנהגות** מאשר קבוצת הביקורת.\ **מחקר זה מראה לנו שלסביבה יש את היכולת \"לתקן\" את מה שהתורשה מביאה עימה, ואכן זהו השילוב של התורשה והסביבה שמשפיע על ההתפתחות.\ **ישנו תרשים שנקרא **אפיגנסיס**, שבו רואים היטב את ההשפעה של הסביבה על התורשה ולהפך (השפעה דו כיוונית). [מתילציה-] **תהליך ביוכימי שחוויות מסוימות מעוררות**, שבו מערך של תרכובות כימיות נוחת על גן ומשנה את הפעשתו, כלומר מפחית או משתיק את ביטוייו. אפשר למדוד את רמות המתילציה, כאשר מדידה זו יכולה להסביר לנו על **הבדלים בין תאומים זהים בחייהם הבוגרים**. **[\ ]** **[ביולוגיה וסביבה-]** מחקר שנעשה הראה כי ישנו גנוטיפ שמגביר את הסיכוי ללקות ב ADHD. אך לאחר מכן הובן כי כאשר יש תנאים טובים של סביבה במהלך ההריון, אין שום השפעה לגנוטיפ זה מול ילדים שאין להם את הגנוטיפ.\ לעומת זאת, כאשר **הסביבה** **בהריון** הייתה מלווה בכך שהאם **עישנה** (וכך רעלנים נכנסו להזנת התינוק ושינו את תפקוד הגן), הגנוטיפ השפיע, כך שהילדים ללא הגנוטיפ עדיין סבלו ברמה יותר גבוהה מ ADHD מתינוקות שלא היו בסביבת רעלנים בהריון, אך בין הילדים בעלי הגנוטיפ וחסרי הגנוטיפ, הילדים שכן נשאו בו היו עם סיכוי יותר גבוה ללקות ב ADHD. זה מוכיח לנו כי **כאשר הסביבה והתורשה משתפות פעולה, ההשפעה נהיית חזקה בהרבה מאשר אחד מהגורמים לבד.** **[סיכום]**\ ההשפעות של איכות ירודה של הטיפול על ידי ההורים יכולות להיות בלתי הפיכות, כיוון שגם זה יכול לגרום למתילציה ובעצם לנזק שיעבור בצורה ביולוגית קדימה. לעיתם גם חוויות מיטיבות בעתיד לא יוכלו לתקן את הנזק שננעשה.\ למרות זאת, להשפעה הדו כיוונית של התורשה על הסביבה והפוך, יכול להיות גם נקודות חיוביות למדיי. אפשר לשנות את חייהם של הרבה ילדים לטובה באמצעות ההשפעות של הסביבה על התורשה.\ נוסף על כך, כעת אפשר להגיד בבירור כי הדרך הכי טובה להבין את ההתפתחות היא שורה של חילופים מורכבים בין תורשה וסביבה (ממש כמו בתרשים האפיגנסיס למטה). **ברק ומאירס 139-159** **[השפעות סביבתיות טרום לידתיות]** **[טרטוגנים]** [טרטוגן-] כל גורם סביבתי בסביבה **התוך רחמית** שיכול **להסב נזק** במהלך התקופה **הטרום לידתית.**\ הנזק שהטרטוגן גורם תלוי במספר גורמים: 1. [מינון]- בדרך כלל **מינון גבוה** יותר לאורך זמן נותן **השפעה שלילית יותר**. 2. [תורשה]- המבנה הגנטי יכול לעזור **בחסינות** נגד הטרטוגן או להזיק בנטייה **לאי חסינות** מהשפעות סביבתיות. 3. [השפעות שליליות נוספות]- **השילוב** של מספר גורמים שליליים יחדיו, יכול להסב עוד נזק להתפתחות הטרום לידתית יחד עם הטרטוגנים. 4. [גיל]- השפעת הטרטוגנים משתנה במהל שלב ההתפתחות של העובר ברחם. למשל, בתקופה הרגישה של ההתפתחות ישנה התפתחות מאוצת יותר של העובר ולכן הוא יותר רגיש לגורמי סביבתיים. [תקופה רגישה-] התקופה הרגישה מתחלקת לכמה מקומות בגוף העובר על פי שלב התפתחות העובר: - [בשלב הראשון] (השתרשות) הטרטוגנים פחות משפיעים על התפתחות העובר, כך שאם יש איזשהו נזק משמעותי של טרטוגן בשלב זה, סיכוי סביר שהעובר לא ישרוד. - [בשלב השני,] שלב העובר, ישנה השפעה חזקה של הטרטוגנים, כאשר בכל תת שלב בשלב העובר הטרטוגן משפיע על מקום אחר בגוף העובר. - [בשלב השלישי] ישנה פחות השפעה של הטרטוגן, אך האיברים שכן נמצאים בסיכון של טרטוגנים בשלב זה הם האוזניים, גפיים, עיניים, שיניים ואברי מין חיצוניים. הטרטוגנים עלולים גם להשפיע (באופן סמוי מן העין) על הטווח הרחוק של תפקוד הילוד. 1. **[הסביבה הטרום לידתית והבריאות בהמשך החיים]** נמצא במחקרים שנעשו כי ישנו קשר בין **משקל חריג בלידה לבין מחלות מסוימות** **(גם בחיים הבוגרים)**. המשקל החריג יכול לנבוע ממספר טרטוגנים שונים שהשפיעו על מהלך תקופת העוברות.\ אחת מהטענות היא שבגלל שהשליל אינו זוכה לתזונה נאותה במהלך ההריון (ומכאן המשקל הנמוך), הוא מסיט כמויות גדולות של דם אל המוח, דבר שגורם לאיברים בבטנו להיות קטנים מהרגיל, מה שבהמשך גורם לסיכויים גבוהים מן הרגיל לחלות במחלות לב ובשבץ מוחי. לעומת זאת, ההשערה בנוגע לסוכרת היא שהתזונה איננה מגוונת מספיק והגוף של העובר לא מצליח להתרגל ולפתח אינזימים שיעכלו את הגלוקוז וכך הסוכרת בעצם מתפתחת.\ לגבי משקל גבוה מהרגיל (מעל 3.96 קילו), נאמר כי יש סיכון יותר גבוה לחלות בסרטן. אחד מההסברים ללקות בסרטן השד באופן ספציפי, הוא בגלל משקל עודף של האם, אשר מקדם גדילה רבה של השליל ומשנה את המבנה של ניצני רקמות השד, שהופך אותם לממאירים בתגובה לאסטרוגן. [מניעה-] ניתן לבצע **פעולות שיורידו את הסיכון** ללקות במחלות אלה במהלך החיים. החוקרים ממליצים על **בדיקות שגרתיות לצורך מניעה**, ובנוסף לכך ביצוע **אורח חיים בריא ומאוזן** של ספורט ותזונה נכונה. 2. **[השפעת תרופות על התפתחות העובר]** ישנן מספר תרופות שגרמו למומים ובעיות רבות בעוברים מתפתחים לפי ואחרי הלידה. לדוגמא- **תאלידומיד** אשר גרמה **לעיוותים גדולים בגפיים המתפתחות של העוברים, ובאיברים נוספים.** ייתכן בעכבות **פגיעה במערכת העצבים המרכזית של העובר מה שהוביל לליקויים בהתפתחות האיברים**. שמה של התרופה נקשר גם **לביצועים אינטלקטואלים נמוכים** במהלך החיים ע\"י הילודים הנפגעים ממנה.\ כמו כן, גם כיום יש מספר תרופות שרשומה עליהן האזהרה מפני לקיחה במהלך ההריון, שכן התרופה עלולה לגרום נזק לעובר, ולמרות זאת נשים רבות אינן נשמעות לוהראות אלה, וגורמות בכך לנזק לעובר.\ למרות המחקרים והממצאים, **קשה לפעמים להכריע** איזה סוג של תרופה מבין אלה שנוטלת האם, היא זאת שגרמה להתפתחות הלא תקינה. לכן **ההזהרות קיימות אך אינן מוכחות באופן מובהק**.\ נוסף על כך, נשים הרות לרוב **אינן יודעו שהן בהריון** בשבועות הראשונים, **ונטילת תרופות מסכנות בתקופה זו יכולה לגרום להשפעות חמורות על העובר.** 3. **[השפעת סמים בלתי חוקיים]** השפעתם של סמים בלתי חוקיים הוכחו גם הם **כמזיקים לעובר במהלך ההריון**. באופן ספציפי, צריכת **הרואין ודומים לו**, נקשר לבעיות רבות כגון **פגות,** **משקל נמוך בלידה ומוות סמוך ללידה**. נוסף על כך, **התינוקות נולדים** **מכורים לסם**. הם לרוב **תזזיתיים ועצבניים וסובלים מקשיי שינה**. **הבכי** של תינוקות אלה הוא **מחריש אוזניים** בדרך כלל, וכאשר האמהות אשר בעצמן מכורות לסם צריכות לטפל בתינוק כזה, סביר שכל **הבעיות האלה ימשיכו ללוות אותו**.\ כאשר תינוקות כאלה **גדלים בסיבה מיטבית**, ישנו סיכוי שהם **יצליחו להתגבר** על בעיות אלה, אך בדרך כלל לצערנו זוהי לא המציאות, **ושני הדברים מתחברים לכדי אחד**.\ כמו כן, **אי אפשר לדעת בצורה מדוייקת** את ההשפעה כי ישנם מינונים שונים שבהם הסם נלקח והסמים מגיעים עם עוד שלל בעיות שעלולות להזיק לעובר. 4. **[השפעת טבק]** למרות שעלתה המודעות במדינות המערב לנזק שגורמו הסיגריות לעובר, עדיין 11 אחוזים המנשים ההורת בארה\"ב מעשנות במהלך ההריון, ועוד כשליש מעשנות באופן פסיבי (בסביבת מעשנים). ככל שהתדירות של העישון גבוהה יותר כך העישון נהיה מזיק יותר לעובר ויכול לגרום למקרים מצערים כמו משקל נמוך בלידה, מוות בינקות, אסטמה וסרטן בגילאים צעירים.\ הניקוטין בעצם מכווץ את כלי הדם, מפחית את הזרימה של הדם אל הרחם וגורם לשיליה לגדול באופן חריג. דבר זה מפחית את העברת החומרים המזינים אל העובר, וגורם לשליל לא לעלות במשקל כיאות. [ ] 5. **[השפעת אלכוהול]** כאשר ההרה שותה אלכוהול במהלך ההריון, הילוד יהיה מאובחן בדרך כלל **בהפרעת קשת נזקי אלכוהול בעובר**. להפרעה זאת יש **שלושה איבחונים** שונים, מסודרים מהגרועה ביותר מטה: 1. **תסמונת אלכוהול בעובר**, שבה האם הרבתה לשתות אלכוהול במהלך **כל ההריון**- את תסמונת זאת מאפיינים: - צמיחה גופנית איטית - דפוס של שלוש חריגויות של הפנים- הצרה של חריצי העפעף, שפה עליונה צרה, פילטרום חלק או מושטח - פגיעה מוחית, שמתבטאת בראש קטן ובפגיעה בשלושה תחומי תפקוד לפחות (זיכרון, שפה..) 2. תסמונת **חלקית** של אלכוהול בעובר, שבה האם צרכה **כמויות יותר קטנות של אלכוהול** מהתסמונת הקודמת או **שהאב שתה אלכוהול סמוך להתעברות**, את התסמונת הזאת מאפיינים: - שתיים מבין שלוש חריגויות הפנים - פגיעה מוחית בשלוש תחומי תפקוד לפחות. 3. **הפרעה נוירו התפתחותית הקשורה באלכוהול**, שבה יש חשיפה יותר **קטנה** של אלכוהול. את התסמונת הזאת מאפיינים: - פגיעה מוחית בשלושה תחומי תפקוד לפחות. הנזק של האלכוהול בהריון הוא **בלתי הפיך.** גם כאשר התינוק מקבל תזונה מועשרת, הבעיות נשארות. בנוסף לכך, **ככל שאישה צורכת יותר אלכוהול במהלך ההריון, הביצוע של ילדה יהיה ירוד יותר בכל מיני תחומים חשובים, והסיכויים לבעיות התנהגות עולים מאוד.** כיצד האלכוהול מסב נזק- **האלכוהול** **מפריע להיווצרותם של תאי עצב ולנדידתם במוח הפרימיטיבי**. בנוסף, בעת השימוש באלכוהול, הגוף של האישה ההרה משתמש במהלך חילוף החומרים בכמויות גדולות יותר של חמצן, ובעצם הגוף שולל מן העובר את כמות החמצן שמגיעה לו, ואז **אין לו מספיק חמצן בשביל גדילת התאים שלו.** ישנו אחוז גבוה מאוד של נשים השותות אלכוהול במהלך ההריון. נוסף על כך, ישנה **מחזוריות** טרגית, שבה הילדים שנולדים עם תסמונת האלכוהול צורכים גם הם אלכוהול במהלך ההריון, וכך זה חוזר על עצמו שוב ושוב. בנוגע לכמות מותרת כלשהי של אלכוהול במהלך ההריון- אין כזאת. **כל כמות של אלכוהול יכולה להזיק לעובר**. לכן **גם הגבר וגם האישה צריכים להמנע מאלכוהול במהלך ההתעברות והאישה צריכה להמנע מאלכוהול במהלך ההריון.** 6. **[השפעת קרינה]** ההשפעות של הקרינה המייננת נלמדו באופן טרגי באסונות הגרעיניים שהתרחשו בצ\'רנוביל ובהירושימה ונגסקי. **ילדים אשר נחשפו לקרינה זו נולדו עם מומים פיזים ועם פגיעות מוחיות.**\ גם קרינה של **צילומי רנטגן** עלולה להזיק לעובר **ולגרום למומים/סרטן/ פגיעות מוחיות וכדומה**, לכן חשוב להמנע ככל שניתן במהלך ההריון מצילומי הרנטגן, אם חייב, לשים **מגן על הבטן** כדי להמנע מפגיעה בעובר. 7. **[זיהום סביבתי]** במהלך השנים התווספו עוד ועוד טרטוגנים מבחינת הזיהום הסביבתי. אחד מהטרטוגנים ביפן היה **כספית** שהשתחררה אל הים, וכך מאכלי הים היו רעילים בכספית, והנשים ההרות שאכלו את מאכלי הים האלה, גרמו לכך שהילודים נולדו עם **מומים גופניים, מוגבלות שכלית, דיבור לא תקין, קושי ללעוס ולבלוע ותנועות לא מתואמות.\ **עוד טרטוגנים היו **סיפנלים עתירי כלור, עופרת ודיוקסנים** שגרמו כולם לנזק בעוברים. גם חשיפה **לעשן ולערפיח** הנפלטים ממכוניות נחשבים לטרטוגן.\ כמו כן, **זיהום אוויר מתמשך** גורם לנזק חמור בתקופה הטרום לידתית. 8. **[מחלות זיהומיות]** מחלות זיהומיות שפגעו בנשים הרות, העבירו אותם ישירות אל העוברים, וגרמו לנזק קשה בהתפתחות. למשל, נשים שחלו **באיידס** והעבירו את המחלה לתינוקם, חלק מהתינוקות **מתו עד גיל שנה, והשאר מתו עד גיל שלוש**. ישנן **תרופות אנטי רטוורליות שנותנים לאחר הלידה** שעוזרות **למנוע את התפרצות המחלה** והן יעילות במיוחד, כך שהיום יש פתרון מאוד טוב לבעיה זו.\ נוסף על כך, **ההרפס** (ובמיוחד שני סוגים מסוימים שלו) גורמים לנזק רב לעובר. ההרפס מועבר על ידי מגע מיני, כך שבני זוג הנמצאים במערכת זוגית שאינה מונוגמית, מגבירים את סיכוייהם לחלות במחלה ולהעביר זאת לילדיהם. 9. **[מחלות הנגרמות מחיידקים או טפילים]** מחלות מסוג זה בעיקר **מבעלי חיים**, כאשר הנשים ההרות יכולות להדבק **בעיסוק בגינה, אכילת בשר לא מבושל טוב, ופירות וירקות שאינם שטופים היטב**. דוגמא למחלה זו, שהיא גם השכיחה ביותר, היא **טוקסופלסמוזיס**, שכ 40 אחוז מהנשים החולות בה **מעבירות אותה לעוברן**, ועלולה לגרום **לנזק מוחי ולנזק בעיניים** בשליש הראשון ובשלבים מאוחרים יותר של ההיריון **לפגיעה קוגניטיבית קלה וללקות בראיה**. 10. **[גורמים נוספים הקשורים לאם]** בנוסף להימנעות מטרטוגנים, ניתן לסייע להתפתחות תקינה בדרכים נוספות, כמו תזונה בריאה ורווחה רגשית של האם.\ הגורמים הנוספים הם: 1. [פעילות גופנית-]\ כאשר אישה נמצאת בכושר טוב במהלך ההריון, זה עוזר להפחית **סיכונים לסכרת הריון ולחץ דם גבוה**. אך יש לשים לב כי **אם אישה מתאמנת בשליש האחרון של ההריון אימונים קשים מידיי, זה יכול להקשר למשקל נמוך בלידה וסיבוכים אחרים לעובר**. נוסף על כך, אישה שמתאמנת באופן סדיר ומאוזן תסבול פחות מהשליש האחרון של ההריון מכאבי גב ומאי נוחות. אצל **נשים שחוו הפלות ובעיות בריאותיות אחרות, לא בהכרח בריא לבצע איזשהם אימוני כושר וזה אף יכול לסכן את ההריון.** 2. [תזונה-]\ באופן כללי, בכדי שהתינוק [יקבל] תזונה נאותה**, יש להוסיף בכל שליש של ההריון מספר מסוים של קלוריות,** בכדי שגם האם וגם התינוק יהיו בריאים.\ במהלך מלחמת העולם השנייה הייתה מכת רעב בהולנד, מה שנתן הזדמנות לחקור את ההשפעה של תת תזונה על התינוקות הנולדים. ההממצאים מהמחקר הוכיחו כי התזונה הלקויה משפיעה בצורה חמורה על העובר.\ ניתן לנסות למנוע את עניין התזונה הלקויה, קודם כל בעזרת **תזונה נכונה**, אך יש גם את האפשרות של **לקיחת תוספי תזונה (ויטמינים),** למשל כמו חומצה פולית, אבץ וברזל במינונים מומלצים כמובן. הויטמינים יכולים **להפחית מאוד את הסיכויים של העובר לחלות במחלות לא רצויות**. בארה\"ב לדוגמא, הבינו כי ישנה כמות גדולה של הריונות לא מתוכננים, לכן יצאו בתכנית שבה מעשירים מוצרי מזון בחומצה פולית על מנת להנגיש את הויטמינים לכלל האוכלוסייה. אך הויטמנים אינם מספיקים אם לא מתקיימת תזונה נאותה במהלך כל ההריון, הם אינם מחפים על התת תזונה. לכן, עדיין ישנו אחוז גבוה (בעיקר במדינות המתפתחות) של נשים שסובלות מתת תזונה במהלך ההריון וכתוצאה מכך פוגעות בעוברן. 3. [עקה רגשית-]\ עקה רגשית של האם במהלך ההריון משפיעה מאוד על התפתחות העובר, ועלולה לגרום לשלל בעיות. למשל, אם שסובלת **מחרדה** במהלך ההריון במהלך שני השלישים האחרונים שלו, מגדילה את הסיכוי **להפלות, לידה בטרם עת, משקל נמוך בלידה, קוליק (בכי בלתי פוסק) וכו\'**. נוסף על כך, נמצא שאמהות שנמצאו בעקה ילדו תינוקות **בעלי רמה קיצונית (נמוכה או גבוהה) של קורטיזול, מה שאומר שלילד יהיה יותר קשה להתמודד עם חוויות חדשות או מאתגרות**. נוסף על כך, העקה המופרזת **עלולה אף לשנות את התפקוד העצבי של התינוק.**\ כמו כן, כדי למנוע את התקריות המצערות הללו, הוכח כי **תמיכה חברתית ורגשית שניתנת לאם, מפחיתה את הסיכויים ללקות בכל הבעיות שצוינו לעיל, בייחוד לנשים שמצבן הכלכלי מעורער.** 4. [אי התאמה של גורם RH-]\ יכול לקרות מצב שבו לאב יש חלבון RH ולאם איו את החלבון הזה. במקרה כזה התינוק יכול לרשת חלבון RH מהאב, ואז החלבון יכול לפלוש לדמה של האם במהלך ההריון. האם תתחיל לייצר נוגדנים לחלבון, והנוגדנים יגיעו לדמו של התינוק. במצב כזה הנוגדנים יכולים להרוס תאי דם אדומים ולהפחית את אספקת החמצן אל האיברים והרקמות, ולגרום להתפתחות לא תקינה של התינוק.\ כמו כן, לוקח זמן מה עד שהאם מייצרת את הנוגדנים, לכן לא תמיד התינוק מספיק להפגע מהם. אמהות שחסר להן את החלבון יכולות לקבל בשגרה חיסון אשר מונע הצטברות של הנוגדנים. 5. [גיל האם ולידות קודמות-\ ]הבאת ילדים **בגיל מבוגר יותר מגביר את הסיכון של עקרות, לידה מוקדמת ומומים**. אך לגבי סיבוכים נוספים במהלך ההריון, המצב קצת שונה. **העלייה הניכרת בכמות הסיבוכים קורית רק מאיזור גיל 50, שבו יש הזדקנות של מערכת הרביה והפסקת הווסת.[\ ]**בנוגע לאמהות מתבגרות, **אין שום ממצא** שמצביע על כך שהגוף הצעיר גורם לכך שיהיו סיבוכים כלשהם, אך כפי שאפשר לשער, **הריון בגיל ההתבגרות קשור בדרך כלל למשפחות מעוטות יכולת, מה שיכול לגרום לסיבוכים מסיבות אחרות.** 6. **מעקב** אחר ההריון על ידי רופא חשוב מאוד בכל מהלך ההריון, ובמיוחד לקראת סופו, ישנם סיבוכים שיכולים לקרות גם לנשים בריאות לחלוטין, והמעקב יכול למנוע אותם או לטפל בהם בהקדם ולמנוע סיבוכים נוספים. 7. **\ ** **ברק ומאירס 160-163** **[ביולוגיה וסביבה\ מחסור בברזל בתקופה הטרום־לידתית ופגיעה בזיכרון אצל ילדים של נשים החולות בסוכרת]** **בשנים האחרונות אחוז החולים בסוכרת בקרב בני עשרים ומעלה עלה בשל ריבוי מקרי עודף משקל והשמנת יתר. בני מיעוטים אתניים מעוטי הכנסה מועדים פי שניים לפחות ממבוגרים בעל גוון עור בהיר לחלות בסוכרת.** **כיום כחמישה אחוזים מן הנשים ההרות סובלות מסוכרת -- פי שניים מאשר לפני עשר שנים. רובן סבלו מן המחלה לפני ההיריון ואצל אחרות התפתחה הסוכרת במהלך ההיריון. בשני המקרים, התינוקות שנולדים להן נמצאים בסיכון לבעיות התפתחות בטווח הארוך.** **בשבועות הראשונים של ההריון, כשהאיברים נוצרים, רמה לא נשלטת של גלוקוז בדמה של אישה החולה בסוכרת, מגבירה את הסיכון למומים מולדים אצל התינוק. בשלבים מאוחרים יותר של ההיריון, הגלוקוז העודף בדם גורם לכך שהשליל מקבל \"תזונת יתר\" וגדל יתר על המידה, דבר המוביל לעתים קרובות לסיבוכים בלידה. יתר על כן, כדי לאפשר חילוף חומרים של הגלוקוז העודף של האם, השליל מפריש רמות גבוהות באופן חריג של אינסולין -- מצב המגדיל במידה ניכרת את הדרישה לחמצן. כדי למצות עוד חמצן מן המערכת של האם, השליל מגביר את ייצורם של תאי דם אדומים הנושאים חמצן. למסה גדלה זו של תאי דם אדומים נחוצה תוספת של ברזל, והשליל יכול להשיג אותה רק באמצעות ניצול של מאגרי הברזל שלו, המצויים בכבד, בשרירים, בלב ובמוח.** **כתוצאה מהידלדלות של ברזל באזורים חיוניים של המוח, סוכרת היריון של האם גורמת לסיכון של לקויות זיכרון מתמשכות אצל השליל, וכתוצאה מכך, לבעיות בלמידה ובהישגים אקדמיים בטווח הארוך. החוקרים סבורים כי הנזק הנגרם להיפוקמפוס, השוכן עמוק באונות הרקה, הוא שאחראי לכך.** **\ ** **הרצאה 3** **[סרטון \"בתוך הרחם\"]** - **מין הילוד נקבע על ידי האב**, כאשר הכרומוזום ה 23 קובע את מין העובר. זה עובד כך שהאם מביאה רק כרומוזומי X של בת והאב יכול להביא גם X (לבת) וגם Y (לבן). - **מאפיינים ומחלות שמושפעות מתורשה** הם בדרך כלל צבע עיניים ושיער המושפעים מהמטען הגנטי, ומחלות שיכולות להיות מושפעות גם כן ממטען גנטי הן סרטן על סוגיו השונים. - **תאי גזע**, הנקראים גם תאי אב, יכולים להתפתח ולהפוך לכל אחד מ 200 סוגי התאים בגוף האדם ויכולים לשמש לבניית כל איבר בגוף. - לבני אדם **מטען גנטי** משותף ל: שימפנזים ב 98.5%. כלבים 75%, נרקיסים 33.33%. - לשיליה יש מספר תפקידים, להלן כמה מהם: 1. 2. 3. 4. - **הלב נכנס לפעולה בשבוע השלישי** וצובר מהירות. התחלה של 20-25 פעימות חלשות בדקה, מגיע ל157 פעימות לדקה ומאט חזרה. קצב פעימות לב של אדם מבוגר הוא בדרכ 70-80. - **סריקות לפני לידה** מתבצעות בין **השבוע ה 10 ל 14 להריון**. סריקת אולטרא-סאונד מסייעת **בהבנת התפתחות העובר ובטיפול הדרוש**. הסריקה יכולה להראות בשלב מוקדם (אם כי לא חד משמעי) **מאפיינים דיאגנוסטיים** המצביעים על מומים גנטיים (למשל תסמונת דאון). הסריקה מאפשרת לדעת אם יש **עובר אחד או יותר**. נוסף על כך, הסריקות תורמות מבחינה ויזואלית **לקשר בין ההורים לתינוק**, מכיוון שההורים רואים את העובר כמשהו חי וקיים, מה שמחבר אותם רגשית אליו. - **לידות תאומים** שאינם זהים אכן עוברים בתורשה, אך לידות תאומים זהים אינם עוברים בתורשה. - השלב המוקדם ביותר ללדת תינוק שבו יש סיכוי גבוה שישרוד, הוא כאשר הוא בן **24 שבועות**. לידה מוקדמת יכולה לקרות בעקבות סטרס של האם. הסטרס יכול לגרום גם למשקל נמוך בלידה, מחלות לב וסכרת. - במקרה של בקע בסרעפת לעובר, שזה שריר במערכת הנשימה המפריד בין בית החזה לחלל הבטן, המעיים יכולים לגדול ולמעוך את הריאות ולגרום למות העובר. בשנים האחרונות התפתחה אפשרות לחסימת קנה הנשימה באמצעות פיטוסקופ, שמאפשר לנפח בתוך קנה הנשימה בלון זעיר שמלא במים, שנשאר עד סמוך למועד הלידה. הניתוח מעלה את הסיכוי של העובר לשרוד ב 50 אחוזים. - קרוב לוודאי (סבירות של 95%) שתינוק [לא] יוולד בתאריך המשוער שלו. [\ ] [סרטון \"לפצח את הקוד הגנטי\"] - [גנוטיפיזציה]- טכנולוגיה אמינה ולא יקרה שמנתחת חלק קטן מהגנום האנושי באמצעות דגימת רוק. הניתוח **מאפשר ללמוד על ההסתברות למחלות שיכולות לפגוע בנבדק**. יש פעמים שבהם שיטה זו **יכולה להיות מדויקת**, למשל במקרה של גילוי סוכרת מסוג 2. אך במקרה של מחלת סרטן הערמונית, **יכולות לצאת תוצאות שונות מבדיקות שונות**, מה שאומר שלא ניתן לקבוע חד משמעית על פי בדיקה זו אם יש סיכוי גבוה או נמוך לחלות במחלה זו. הבדיקה הזו מסייעת מכיוון שלמשל במחלת הסכרת, ישנם דרכים למנוע אותה ובכך להוריד את הסיכון של מימוש פוטנציאל הגנום. - [גן בר טיפול-] גן שאפשר לטפל בו כאשר מכירים את הקיום שלו בתוך הגוף, כאשר גן זה בעל מוטציה ואחראי למספר מחלות שניתן למנוע אותם מראש. לדוגמא- גן BRCA1 שמנבא את סרטן השד, שאם מאתרים אותו אפשר לעשות מספר דברים להמנעות התפרצות המחלה/ משתנה אשר גורם לקרישי דם קטלניים והינו בר טיפול אם נמנעים מחוסר תנועה או נוטלים מדללים דם. - [נטל הידיעה-] עצם הידיעה לאחר הבדיקה הזו יוצרת נטל אצל הנבדק משום שכעת הוא יודע את סיכוייו לחלות במחלה מסוימת. מצד אחד יש בכך **יתרון**, מכיוון שהוא יכול למנוע את המחלה ולעשות משהו עם הידיעה. מצד שני, יש בכך **חיסרון**, שיכול להכניס את הנבדק לחרדה ולשינוי בשגרת החיים שלו ושל משפחתו. - [PGD- אבחון גנטי לפני השרשה], את התהליך הזה עושים על עובר שנוצר בהפרייה חוץ גופית. משתמשים בזה **כדי לחפש מוטציות ומחלות אופציונליות בעוברים וגם לזהות את מין העובר לפני שהעובר מושתל ברחם**. בזכות הטכנולוגיה הזאת ניתן יהיה לצפות מראש אם לעובר יש חשש לפתח מחלה מסויימת שתסכן את חייו. ישנו חשש שPGD יוביל לסוג של השבחנת גזע, \"עיצוב\" התינוקות הרצויים על ידי ההורים. - [\"גנטיקה היא דטרמינסטית?\"-] גנטיקה אכן משפיעה על תכונות רבות אך אנו מושפעים עמוקות גם מאורח החיים שאנו מייצרים לעצמנו לדוגמא סוג האוכל שאנו אוכלים, איכות האוויר בסביבתנו, ואפילו מזל. - [יעילות חקר הגנום-] חקר הגנום עוזר לא רק בחקר של מחלות למיניהם ומניעתם, אלא גם עוזר במקרים שבהם חומרת המחלה היא נמוכה וניתן לטפל בצורה פחות חזקה והרסנית לגוף. נוסף על כך, חקר הגנום עוזר בלמידה על הגוף האנושי ועל סיבתיות של התנהגות הגוף והנפש של האדם. כמו כן, הגנום מלמד אותנו המון ויכול אף לעזור במניעת מחלות נפש למיניהם. **ברק ומאיירס עמ\' 184-192, 194** **[סיבוכים בלידה]** **[מחסור בחמצן:]** **כ-10% מההילדים בארה\"ב שלוקה בשיתוק מוחין חוו אנוקסיה (מחסור חמור בחמצן), או אספקה לא מספקת של חמצן לצד הצטברות של חומצות מזיקות ומחסור בחומרים חיוניים בדם כתוצאה מירידה באספקת הדם של האם במהלך הצירים והלידה.** [גורמים לאנוקסיה:] - **לחץ על חבל הטבור, כמו במקרה של מלינדה, שם חבל הטבור היה כרוך סביב צווארה.** - **היפרדות שליה (Placenta Abruptio): אירוע מסכן חיים בו השליה נפרדת מוקדם מהרחם, לרוב קשור בהריון עם עוברים מרובים או חשיפה לטרטוגנים כמו עישון או שימוש בקוקאין.** - **שליית פתח (Placenta Previa): כאשר השליה מכסה את פתח צוואר הרחם וגורמת לסיבוכים בשליש האחרון של ההריון.** - **פגיעה טרום-לידתית במערכת הנשימה: הריאות אינן בשלות די הצורך לנשימה.** **השפעותיה של האנוקסיה הן פגיעה בכישורים הקוגניטיביים והשפתיים של הילד במהלך הילדות המוקדמת והילדות, אך יש סיכוי לשיפור במצב עם הזמן.** **גורם נוסף לחוסר בחמצן הוא תסמונת מצוקה נשימתית בעקבות לידה מוקדמת.** [לידה מוקדמת ומשקל לידה נמוך] **משקל בלידה הוא המנבא הטוב ביותר להישרדות והתפתחות בריאה של התינוק.**\ **סיבות ביולוגיות וסביבתיות:** חוסר תפקוד של השליה. חשיפה לעקה כרונית בהיריון, עוני, ותת-תזונה ללא טיפול רפואי מתאים. **השלכות בריאותיות:** פגיעות נוירולוגיות, קשיים קוגניטיביים ומוטוריים, וסיכון מוגבר למחלות בשנה הראשונה. **השפעות ארוכות טווח:** הישגים אקדמיים נמוכים, בעיות חברתיות והתנהגותיות. **השפעת הסביבה וההורות:** משפחות יציבות ותמיכה רפואית וקוגניטיבית משפרות הישגים. במקרים של עוני דרושות אסטרטגיות אינטנסיביות לשיפור מתמשך. **\ ** **[סיבוכים בלידה, הורות וחוסן]** [התפתחות תינוקות ששרדו לידה טראומטית] - **טראומה בלידה: ככל שטראומת הלידה הייתה חמורה יותר, כך עלה הסיכוי לקשיים ארוכי טווח.** - **משפחה תומכת: ילדים שחוו טראומה קלה או בינונית וגדלו במשפחות יציבות עם הורות רגישה הצליחו להשתוות לתינוקות שלא חוו סיבוכים.** - **עוני וסביבה לא יציבה: חשיפה לעוני, מחלות נפש במשפחה או היעדר ארגון משפחתי הובילה לבעיות רגשיות, התנהגותיות ולימודיות.** במקרים יוצאי דופן נמצא כי **ילדים שחוו סיבוכים חמורים וגדלו בסביבה לא תומכת הצליחו בזכות אישיות כריזמטית או קבלת תמיכה מגורמים חוץ-משפחתיים (כמו סבים, שכנים או שמרטפים). מאפיינים אישיים וחוויות חברתיות חיוביות יכולים לשקם ילדים במצבי סיכון ביולוגיים. כאשר הגורמים החיוביים עולים על השליליים, גם תינוקות בסיכון גבוה יכולים להתפתח היטב. לעומת זאת, גורמים שליליים מכריעים עלולים להוביל לפגיעה מתמשכת, גם בקרב ילדים בעלי חוסן טבעי.\ ** **הרצאה 4** [עקרונות יסוד בהתפתחות]: - [דיפרנציאציה] (התמיינות)- התהליך מתאר התפתחות והפיכה **למורכבים וייחודיים יותר**, הן ברמה **הביולוגית** והן ברמה **הרגשית**. לדוגמה, תא יחיד מתחלק ומתמיין לתאים עם תפקידים ייחודיים (כמו תאי עצב ותאי דם). באופן דומה, טווח הרגשות שלנו מתרחב, וכמבוגרים אנו מסוגלים לבטא רגשות בצורה מורכבת יותר מאשר בילדות. - ההתפתחות תופסת כיוון מסוים של [שכלול], מורכבות וייחודיות. לכל אדם יש את המורכבות והיחודיות שלו. - [התארגנות מחדש]- התאים הזהים שעברו דפריאניזציה מתארגנים להיות **רקמה** ולאחר מכן **איבר**. מבנים חדשים ויכולות חדשות נובעים **בדרך סדירה מאלו שהיו קיימים לפניהם**. לוח הזמנים של התפתחות בעוברות הוא כל כך מדויק שאפשר **לנבא** מה הולך לקרות באיזה שלב או **מה עלול להיות בסיכון** אם העובר נחשף לגורם מזיק כזה או אחר בתקופה שבה מתפתחת מערכת מסוימת.  עקרונות אלו הם שינויים ביולוגיים בתחומי העובר, אך הם קיימים גם בהתפתחות לאורך החיים, ובתחומי התפתחות שונים. [התפתחות צפלוקודלית, קדמית-אחורית, ראש← רגליים] התקדמות התפתחותית מכיוון הראש (צפאלי) כלפי מטה לכיוון הרגליים (קודל). לדוגמה, תינוקות מפתחים שליטה בראש ובצוואר לפני שליטה בגפיים. [ ] [פרוקסימודיסטלית, ממרכז הגוף להיקפו. מרכזית ← היקפית. ] מתארת התקדמות התפתחותית מהמרכז (פרוקסימלי) כלפי חוץ (דיסטלי). לדוגמה, תינוקות מפתחים שליטה בזרועות לפני שליטה באצבעות. [פסיכולוגיה פְּרֶה-נָטַלית (טרום לידתית) ופֶרִי-נָטַלִית (סב לידתית = פרק הזמן הסמוך ללידה( - מההפרייה ועד לציר הראשון] תחום זה בודק את ההשפעות הפסיכולוגיות של החוויות מהעוברות. כיום מוסכם שחוויות כאלה משפיעות על התפתחות פסיכולוגית בעתיד ועל עיצוב האישיות.\ תחום זה התחיל מתוך ניסיון קליני ולא ממקום מחקר מדעי. מצאו כי עוברים שחוו חוויות משמעותיות בעצם הושפעו מכך בעתיד חייהם, כי הם זכרו את מה שקרה להם ברחם. מה גם, שכאשר מעבדים את החוויות ומבינים שמקורם היה ברחם, זה כן יכול לעזור בהתגברות על מכשול זה ולגרום להקלה גדולה אצל המטופל. כיום מתעסקים בתחום זה בשביל: - תיאוריה - תחום מחקר רב תחומי (פסיכולוגיה, ביולוגיה, אמבריולוגיה) - תחום יישום טיפולי- חלק ממצוקות האדם בהווה מקורן בחוויות הפרה נטליות. - התערבות מניעתית- טיפול באם לפני או במהלך ההריון יוביל לילידת תינוקות בריאים יותר. - להבין את אתגרי הטיפול- האם מדובר בחווית טרום לידה או אחריה. **[קשר בין תורשה וסביבה]** - [גנטיקה התנהגותית]**-** שדה העוסק בחקר תרומותיהן של התורשה והסביב למגוון רחב של כישורים ותכונות של בן אדם. בודקים כמה תורם כל אחד מהגורמים, ואיך התורשה והסביבה פועלים יחדיו. אפשר למדוד את התורשתיות במדד של 0 עד 1. - [הבדלים בינאישיים בתכונות מורכבות הנובעים מהבדלים גנטיים]- באינטילגנציה למשל, **המבנה הגנטי** שלנו מסביר בערך **חצי** מהשונות שלנו באינטילגנציה. את החצי השני מסבירים גורמים **סביבתיים**. עוד דוגמא היא אוטיזם והפרעות נפשיות, שבהן נטען כי ישנו קשר של 0.7 **בתורשתיות** ו 0.3 **סביבה**. **\***בדוגמאות שהוצגו יכולות להיות **הערכות יתר** לטובת התורשתיות מכיוון שהסביבות עלולות להיות דומות. **\***ישנה **סכנת יישום שגוי**- שבהם יניחו למשל שההבדלים באינליגנציה קשורים לתרבויות השונות, ולא למשל בתנאים סוציו אקונומיים שונים. **גנוטיפ**- מה שאנחנו נושאים במטען הגנטי שלנו. זהו הרכב הגנים האחראיים על תכונה מסוימת. **פנוטיפ**- מה בא לידי ביטוי בפועל מבחינת ביטוי גנטי. **[אינטרקציה בין תורשה לסביבה]** - **טווח תגובה-** הגנים קובעים מה הטווח האפשרי לנו, והסביבה תקבע איפה האדם נמצא על הטווח הזה. - **תקן תגובה-** קשר מורכב יותר של תנאים סביבתיים ופנוטיפים. הגנים הם חלק מהמערכת ההתפתחותית, והם אכן ישפיעו, אך לצד מערכות נוספות. **היום יותר מקובל לדבר על תקן תגובה ולא על טווח תגובה**. ישנו קשר יותר מורכב, ותקן התגובה הוא יותר מעודן ופחות דטרמיניסטי. הגנים הם לא אלה שקובעים והסביבה נעה בתוכם, אלא הגנים והסביבה קובעים בצורה משותפת. **[מודלים של דיאתזה ודחק- פגיעות והתממשות של סיכונים]** נטייה גנטית מוקדמת לפתח הפרעה (הקשורות לסביבות ביולוגיות לדוגמא). מודל זה מנסה להסביר הפרעה מסוימת ואת מסלולה, כלומר איך מגיעים למצב שבו המחלה מתפרצת. מנסים לבדוק את האינטראקציה בין המתח הנגרם מאירועי החיים (סביבה) בין הנטייה לרגישות (גנים). **דיאתזה (Diathesis)** - גורם פגיעות. הסביבה תקבע אם זה יהפוך לדחק של האדם: - מתייחסת לרגישות או לנטייה מולדת לפתח הפרעה מסוימת. - יכולה להיות מושפעת מגנטיקה, ביולוגיה (כגון חוסר איזון כימי במוח), או אישיות. - לדוגמה: נטייה גנטית לדיכאון או חרדה. **דחק (Stress)**: - מתאר אירועים חיצוניים או גורמי לחץ סביבתיים שיכולים לעורר את ההפרעה. - חוויות חיים שליליות (אובדן, טראומה) או לחצים מתמשכים (כגון קשיים כלכליים, לחצים בעבודה). - הדחק הוא לעיתים גורם מיידי או זרז להופעת ההפרעה. דוגמאות: 1\. מחלת PKU שבה ישנו פגם גנטי, שגורם לליקוי בפירוק חלק מסוים בחלבון. אם המחלה מזוהית בזמן ומותאמת דיאטה מסוימת לכך, ההתפתחות תהיה תקינה לגמרי, ואם לא, העובר ילקה ברמה מסוימת של פיגור. זוהי דוגמא שבה רואים שהגן אותו דבר אך אירועי החיים שונים. 2\. דוגמא נוספת: הקשר בין סיכון גנטי לדיכאון ודיכאון- בן אדם ילקה בדיכאון אם יש לו סיכון גנטי לכך אך ורק אם יעבור 4 אירועי חיים לוחצים ומעלה, ולעומתו אדם ללא הגן הזה שיעבור את אותו מספר אירועים, לא ילקה בדיכאון. זוהי דוגמא שבה רואים איך הגן שונה אך אירועי החיים דומים. במקרה 1 הגן הוא אותו דבר ומה שגורם לשוני הוא **אירועי חיים**, במקרה 2 אירועי החיים הם אותו הדבר ומה שגורם לשוני זה **הגן**.  **[מתאמי גנוטיפ- סביבה]** גנים מעצבים את ההתנסויות הסביבתיות של הילד, ובכך משפיעות על הפנוטיפ באופן משמעותי. סוגי השפעה: - **פסיבי**- בשלב מוקדם ההורים מספקים לילד סביבה שמושפעת מהתורשה שלהם עצמם, ייתכן שהילד ירש אותו אפיון ולכן יהיה גבוה באותו אפיון גם מסיבות גנטיות וגם מסיבות סביבתיות. למשל הורים ספורטאים- הם גם בונים סביבה ספורטיבית של הרגלי ספורט ואז סביר שהילדים יהיו ספורטאים טובים גם מהבחינה הגנטית וגם בזכות הסביבה שנוצרה להם. - **מעורר**- הגנוטיפ של הילד יכול להפעיל סוגים מסוימים של תגובות מצד הסביבה. - **פעיל**- הגנוטיפ של הילד ממלא תפקיד פעיל יותר בעיצוב הסביבה. הילד מרחיב את ההתנסויות שלו מעבר למשפחה המיידית; מקבל יותר חופש לבחור ומחפש באופן פעיל סביבות שמתאימות לנטיות הגנטיות. **[טרטוגנים -]** גורם בסביבה שעשוי להסב נזק בתקופה הטרום לידתית. (מפורט קודם בסיכום מהספר) **[מושגים גנטיים]** - **פגמים כרומוזומלים**- קשיים או ליקויים בתהליך החלוקה של התאים (טעות במיוזה). לתא יש מספר לא תקין של כרומוזומים/ בעל כרומוזומים פגומים. - **ליקוי חד גני**- ליקוי על גן אחד ספציפי, נגרם מירושה של גן יחיד (גן מנדלי). ישנה דומיננטיות חלקית של הגן. הגן יכול להיות רציסיבי/ רציסיבי תלוי מין/ דומיננטי/ דומיננטי חלקית. - המטען הגנטי שלנו מורכב מ 23 זוגות כרומוזומים (מהאב ומהאם). הם עשויים חומר כימי ששמו DNA והגן עצמו הוא מקטע שלו. - 22 זוגות אוטוזומים- זוגות תואמים. הפקודות הינן זהות. זוג אחד לא אוטונומי- כרומוזום המין (XX או XY). - כאשר האללים משני ההורים זהים האדם הומוזיגוטי והתכונה תבוא לידי ביטוי. - כאשר האללים שונים האדם הוא הטרוזיגוטי והקשרים בין האללים יקבעו את הפנוטיפ (דומיננטי מול רציסיבי). - נשאות- המטען הגנטי יש פקודה רצסיבית שאינה באה לידי ביטוי בפנוטיפ אך יכולה לעבור בתור גן רציסיבי לדור הבא. - נשא- יש לו חצי מהגן. - חולה- יש לו גן שלם. - בריא- שאיו לו מהגן. - תורשה פוליגמית- כאשר גנים רבים משפיעים על אפיון כמו גובה, משקל, אינטילגנציה. במצבים מסוימים של הטרוזיגוטיות, שני האללים מתבטאים בפנוטיפ. התוצאה מכך היא תכונה משולבת/ ביניים בין שתי התכונות משני האללים. **\ ברק ומאיירס 196-209** **[יכולותיהם של הילודים ]** [רפלקסים] רפלקס הוא **תגובה מולדת** ואוטומטית לסוג נתון של גרייה. הרפלקסים הם דפוסי התנהגות המאורגנים הנראים אצל היילוד יותר מכל. כמה מן הרפלקסים הם בעלי ערך הישרדותי. כפי שניתן לראות בטבלה:  רוב הרפלקסים נעלמים בששת החודשים הראשונים לחייהם של התינוק. החוקרים סבורים שהסיבה היא העלייה ההדרגתית של השליטה הרצונית על ההתנהגות, המתרחשת בד בבד עם התפתחות הקורטקס המוחי. [הערכת ההתהגות אחרי הלידה] -- מגוון כלים מסייעים להערכת התנהגות יילודים. הכלי הנפוץ ביותר הוא **הסולם להערכה התנהגותית לאחר הלידה** המעריך **רפלקסים, טונוס שרירים, תגובתיות לגירויים והתנהגויות נוספות**. כלי נוסף הוא **סולם נוירו-התנהגותי של היחידה לטיפול נמרץ בילודיים**, המיועד **ליילודים בסיכון לבעיות התפתחותיות**, כגון **משקל נמוך בלידה, פגות או חשיפה לסמים ואלכוהול**. תוצאות ההערכה משמשות להמלצות התערבות ולהדרכת הורים במענה לצרכי התינוק. **\ ** **ברק ומאיירס 351-360** [מזג והתפתחות] - [מזג]- הבדלים בין אישיים יציבים ומוקדמים בתגובתיות ובוויסות העצמי. - [תגובתיות]- מתייחסת למהירות ולעוצמה של העוררות הרגשית, הקשב והפעילות המוטורית. - [ויסות עצמי]- אסטרטגיות שמשנות את התגובתיות. **[מבנה המזג]** לאחר מחקר אורך הגדירו שלושה טיפוסי ילדים בהתאם לשישה ממדים של מזג: 1. [הילד הנוח (40 אחוז מהמדגם)-] עורך **סדר יום שגרתי** במהלך הינקות, **שמח** בדרך כלל **ומסתגל בקלות** להתנסויות חדשות. 2. [הילד הקשה (10 אחוז מהמדגם)-] **התנהגותו בשגרה אינה סדירה**, הוא **איטי** בקבלת התנסויות חדשות ונוטה **להגיב באופן שלילי ועוצמתי**. עלול לגרום **לבעיות הסתגלות**- הסתגרות חרדתית והתנהגות **תוקפנית** בינקות. 3. [הילד המתחמם לאט (15 אחוז מהמדגם)-] לא פעיל, מציג **תגובות מתונות ומאופקות** לגירויים מהסביבה, **מצב רוחו שלילי** והוא **מתקשה להסתגל** להתנסויות חדשות. עלול לגרום בהמשך החיים (גיל הגן ובית הספר) ל**פחד והתנהגות איטית.** ישנם מספר תכונות שבאמצעותן ניתן לקבוע איזה **לאיזה סוג הילד משתייך**, שנמצאות בטבלה של מרי רוטבארט. בטבלה זו בוחנים **שישה** מימדים, שמחולקים על פי **ארבע** קטוגריות: - [פעולה]: 1. - [קשב]: 2. - [רגש]: 3. 4. 5. - [ויסות עצמי:] 6. **[\ ]** **[מדידת המזג]** מדידת מזג בילדים נעשית לעיתים קרובות באמצעות **שאלונים שממלאים ההורים**, אך מידע זה עלול להיות סובייקטיבי. לכן, חוקרים מעדיפים **שילוב של תצפית במעבדה ובדיקות נוירוביולוגיות** כדי לקבל תמונה מדויקת יותר. מחקרים נוירוביולוגיים מתמקדים בדרך כלל בקצוות של ספקטרום המזג: ילדים ביישנים וילדים חברותיים, ומנסים להבין את הבסיס המוחי להתנהגויות אלו. **[התפתחות ביישנות וחברתיות- ביולוגיה וסביבה]** במחקר שנערך, בדקו שני תינוקות וכיצד הם **מגיבים לגירויים חדשים**. תינוק אחד כמו כן היה **מאופק וביישן**, והשני **פתוח וחברתי**. במהלך הביקורים הבאים ראו שהתנהגות התינוקות נשארת יציבה עם הגיל. כאשר ערכו מחקר עם יותר נבדקים, ראו שרק **20-25%** מקבוצות הקצה האלה **שימרו את סגנון התנהגותם** במלואו, זאת מפני **שהגורמים הסביבתיים והגנטיים יכולים להשפיע ולשנות את המזג בכל עת.**\ כאשר בדקו את הגורמים הנוירוביולוגיים להבדלים בין שני הסוגים, מצאו מספר דברים מעניינים: 1. [הבדלים בפעילות האמיגדלה]- בקרב ילדים ביישנים ומאופקים, גירויים חדשים מעוררים את האמיגדלה להתמודדות עם איום. לעומת זאת, אצל ילדים חברותיים הגרייה הזו היא מינימלית ואינה מורגשת. 2. [קצב פעימות הלב]- קצב פעימות הלב בקרב ילדים ביישנים גבוה מילדים חברותיים. 3. [קורטיזול] (ריכוז הורמון העקה)- נמצאה כמות גבוהה יותר של קורטיזול ברוק של ילדים ביישנים לעומת חברותיים. 4. אישונים מורחבים, לחץ דם גבוה וטמפ\' עור גבוהה- כל אלה אפיינו את הילדים הביישנים יותר מאשר החברותיים. 5. [פעילות EEG-] אצל ילדים ביישנים קיימת פעילות גדולה יותר באונה המצחית הימנית, אשר קשורה לתגובתיות רגשית שלילית. **[פרקטיקות גידול ילדים]** יש עמדה שבה נטען כי **מזג קיצוני** הוא אכן פיזיולוגי (**תורשתי**), אך הוכח כי המרכיב הפיזיולוגי הוא מוגבל, ומה שנותן את הטון כאן הוא **כיצד ההורים מתייחסים אל המזג**.\ התנהגות ההורים צריכה להיות \"תפורה\" על המזג הפיזיולגי של הילד. כלומר, אם הילד מפחד מדברים חדשים, הורות חמה ותמיכה במצבים כאלה יכולה להפחית את החרדה באופן משמעותי.\ נוסף על כך, על ההורה במקרה כזה כן לדחוף את הילד למפגש עם גירויים חדשים כדי שיוכל לראות איך מתמודד איתם, אך בעזרת תמיכה מלאה של ההורה כמובן. **[יציבות המזג]** כעת אנו יודעים שהכי בטוח לבדוק את המזג מגיל **שלוש**, כי מתקופה זו של החיים המזג נשאר דיי **יציב** למהלך החיים. המזג של תינוקות **משתנה בהתאם להתפתחות הפיזית והקוגנטיבית** שלהם, ובגלל זה הוא גם מאוד **גמיש וניתן לעיצוב.** כמו כן, המזג בינקות כן **משפיע** על המזג במהלך החיים, אך כמו שצוין קודם, הוא איננו סופי.\ הורים סבלניים ותומכים ישפרו עד מאוד את היכולת של ילדיהם בניהול התגובתיות שלהם, במיוחד ילדים אשר מבחינת התנאים הפיזיולוגים שלהם יותר מתקשים בחשיפה לגירויים חדשים. **[השפעות גנטיות וסביבתיות]** ניתן לראות **הבדלים משמעותיים** בין תינוקות שגדלו בסין/ ביפן לבין תינוקות שגדלו בארה\"ב. תינוקות אמריקאים הם הרבה יותר פעילים, נרגנים וקולניים מתינוקות הסינים/ יפנים. ההבדלים יכולים לנבוע גם **ממקום סביבתי**, שכן **הלך הרוח של ההורים שונה לחלוטין**- על פי הצהרות של ההורים עצמם. ההורים האמריקאים מאמינים שעליהם לגמול את ילדם מתלות כמה שיותר מהר, ולהביאם **לעצמאות** ונוקטים גישה מגרה, מילולית ופעילה. לעומתם, ההורים האסייתים יוצרים עם **ילדיהם אינטרקציה עדינה**, מנחמת ונוגעת ומאמינים **באיפוק וויסות עצמי** של רגשות.\ יכול להיות שיש כאן גם **גורם גנטי** שמביא את הילדים להיות בשני קצוות הסקאלה, אך התשובה הנכונה כאן היא ככל הנראה שיש **מתאם בין גנים לסביבה**. **[שונות ברגישות לאיכות הטיפול]** במחקר שנעשה על שני תינוקות בעל גן מסוים שאחראי על סיכון גבוה של מצב רוח רע, ראו כי כאשר ישנה **הורות מטיבה** עם הילד, התגובתיות שלו תהיו **חיובית**, טובה ונורמלית ביחס לתינוקות ללא הגן הזה. לעומתו, התינוק שסבל **מהורות שאיננה מטיבה**, היה בעל תגובתיות **שלילית** יותר **מאשר תינוקות חסרי הגן הזה שסבלו מאותה הורות**. לעומת שניהם, **תינוקות חסרי הגן כמעט ולא הושפעו מסוג ההורות ונשארו עם תגובתיות דומה לאורך ההתפתחות.\ מה שניתן להסיק מהמחקר הוא, שהגן אכן מהווה תפקיד חשוב, במקרה שבו הסביבה אינה מטיבה, אך במקרה שהסביבה מטיבה, אין שום הבדל שנוצר מהגן.** **[התנסויות ייחודיות של אחאים]** במשפחות בהם יש מספר ילדים, ההורים יכולים לשים לב **להבדלים בין האחים** השונים. לעיתים ההבדלים שמתארים ההורים יהיו קיצוניים יותר מאשר שמתארים החוקרים את אותם אחים.\ נוסף על כך, **ההורים מגיבים בהתאם לילדים השונים**. כלומר, ייתכן **וכל אח בעצם יקבל הורות שונה שמותאמת למזג שלו**. כך בעצם ניתן להגיד שמה שמשפיע על מזג הילד זה **הגנים המולדים שלו, והסביבה** (היחס שמקבל מהוריו בהתאם). **[מזג וגידול ילדים: מודל טיב ההתאמה]** מודל טיב ההתאמה מסביר לנו **כיצד מזג וסביבה יכולים להביא לתוצאות רצויות**. טיב ההתאמה תלוי ביכולת לבחון את המזג של הילד ולהתאים אליו את סביבת הגידול הרצויה, ובמקביל לעודד תפקוד מסתגל יותר.\ מודל זה עוזר לנו להבין **למה ילדים עם התנהגות קשה לרוב מקבלים הורות עם התאמה גרועה לנטיותיהם**. כאשר ילד **מתנהג בצורה שלילית** וחסרת סבלנות, **ההורה ינטה גם הוא להתנהג באותה צורה**, מכיוון שזה כמובן מעורר תסכול רב אצל ההורה, וכך הוא מעביר זאת לילד, והמעגל האכזרי הזה נמשך. בניגוד לכך, כשילד כזה **יקבל הורות רגישה וחיובית**, **ההתנהגות שלו ככל הנראה תשתנה** עד גיל שלוש ותהפוך חיובית יותר.\ בנוסף לכך, ישנה בעיה שקשורה גם בתנאים חיצוניים שאינם בשליטת ההורים בהכרח, כגון **בריאות נפשית של ההורים, נישואים מאושרים ומצב כלכלי נאות**. גם תנאים אלה מאוד משפיעים על התפתחות הילדים ועל מזגם.\ **ערכים תרבותיים** גם כן משפיעים על ההתאמה בין ההורות למזגם של הילדים. לדוגמא, בסין היה נהוג פעם שביישנות היא דבר חיובי וחיוני לילדים (מפאת צניעות) והתקבלה בעין יפה בתרבות הסינית. אך בשנים האחרונות, בעקבות עולם המסחר שאליו נסחפו הסינים, היה צורך באנשים יותר אסרטיביים ובעלי ביטחון, דבר העמד מנגד למה שהסינים האמינו בו עד כה. לכן נוצר שינוי נרחב ברמת הביישנות בקרב ילדים בסין, מאחר שההורים חינכו את ילדיהם להיות פחות ביישנים ויותר אסרטיביים, כך היה. דוגמא זו מראה לנו שהסביבה היא גורם מאוד משמעותי במזג והילדים מאוד ניתני לעיצוב ומושפעים מהתרבות במדינה בה הם גרים.\ לסיכום, מודל טיב ההתאמה מזכיר לנו שלתינוקות יש נטיות מיוחדות להם ועל המבוגרים להסכים עימן. הורים אינם יכולים לזקוף לעצמם את כל הישגי הילד, אך גם לא אחראים לכל נקודות התורפה שלו. סך הכל ההורות יכולה ליצור את הסביבה המעצימה והמותאמת ביותר לילד שמבוססת על נקודות החוזקה שלו, וכך לממש את הפוטנציאל של הגנים ואף לעבור אותו. **\ ** **הרצאה 5** **[מחקר: למידה של עוברים - רפלקס המציצה]** בדקו את הקצב שבו כל תינוק מוצץ את המוצץ שלו. המחקר בדק האם מתרחשת למידה של התניה (באמצעות הצמדה של גירויים). מהלך המחקר, בכל פעם שהתינוק מצץ את המוצץ **לאט** השמיעו לו את הקול של **אמא שלו** ובכל פעם שהוא מצץ **מהר** -- השמיעו לו קול של **אישה זרה**. **התוצאות היו שהתינוקות האטו את הקצב מה שיכול להעיד על העדפת קול האם.** עלו **השערות לגורמים אחרים** שהשפיעו על המחקר, לשם פסילת השערות אלה ביצעו ניסויים נוספים בהתאמה: [השערה 1:] התינוק מצץ לאט כי **התעייף**. \-- החלפת הקול בהתאם לקצב המציצה (כעת האמא תישמע אחרי מציצה מהירה). [השערה 2:] התינוק העדיף את הקול של אמא בגל **הטון** ולא בגלל **הקשר**. \-- היעזרות בקול האמא בתפקיד האישה הזרה בניסוי עם תינוק אחר. **תוצאות הניסויים הנוספים גם כן העידו על העדפת התינוק את קול אימו.** כעת רצו לבדוק האם ההעדפה לקולה של האם הייתה בגלל שהוא שמע אותה **כשהיה ברחם** או רק בגלל ששמע אותה **לאחר הלידה**? (כלומר, האם אכן הייתה למידה בשלב העוברות?) על מנת לבדוק זאת התבקשו **אבות** לדבר לעובר במהלך הלידה ומיד אחריה (מחוץ לרחם). כלומר, כאשר נערך הניסוי היה ברור כי הילד הכיר את קולו של אביו. השמיעו לתינוק את **קול אביו וקול של גבר זר** והשוו את תגובות העובר אליהם. במטרה לבדוק **האם העובר יעדיף את קול אביו (המוכר) כמו שהעדיף את קול אמו** (אנו יודעים שלתינוקות יש העדפה גבוהה יותר לקול של אישה ולכן השוו שני גברים). התוצאות הראו כי **ביומיים הראשונים** התינוק לא הבדיל בין הקולות **ולאחר יומיים** -- מצאו שהתינוק **מבדיל** (ראו הביטואציה = התרגלות לקול) בין קול האב לגבר הזר**, אך לא מעדיף!** בנוסף, השוו **את קול האבא לקול פעימות הלב של האם** -- \"מוזיקת הרקע\" שמלווה את העובר לאורך כל תקופת העוברות (האם הוא מעדיף את הקולות החיצוניים או הפנימיים?). [מסקנת המחקר:] **העדפות שמיעתיות אחרי הלידה קשורות למה ששמעו לפני הלידה!** **הייתה למידה בתקופת העוברות - דברים שנחשפנו אליהם כעוברים משפיעים על היותנו תינוקות.** \*[הביטואציה]- כאשר אנחנו נחשפים זמן רב לגירוי מונוטוני, המוח שלנו מתעלם ממנו. [\ ] [**תקופת הינקות --**] איך האפיונים התפיסתיים והחושיים שאיתם נולדנו עוזרים לנו לפתח קשרים בין אישיים בהמשך? - מצבי התינוק - התפיסה של התינוק את העולם - Being -- כיצד התינוק חווה את העולם דרך החושים [מצבי התינוק]: - [שינה- שקטה/ פעילה]\ - [שינה שקטה]- מאופיינת בנשימות איטיות, תווי פנים רגועים, **כמעט ללא פעילות מוטורית.**\ - [שינה פעילה]- **מאופיינת בתנועות מוטוריות,** עוויתות בפנים, נשימות מהירות ולא סדירות.\ כאשר תינוק ישן לתקופה ממושכת מצד אחד הוא יוצר **פחות אינטראקציה עם ההורה**, ומצד שני, למרות קצרותה, האינטרקציה יותר טובה כי **הדמות המטפלת נמצאת במיטבה**. זהו **קשר פיזיולוגי פסיכולוגי.\ עם הזמן פרק זמן השינה הפעילה יורד**. זאת מכיוון שניתן לקשר את השינה הפעילה לגרייה במרכזים שונים במוח, דבר שממלא תפקיד במערכת העצבים המרכזית. **שינה זו דומה מבחינת פעילות גלי המוח למצב ערות.\ **כאשר יש **אי סדר וחריגות במעגל השינה**, זה מראה לרוב על **פגמים במערכת העצבים ועל פגיעות מוחיות, ובהמשך יהיה סיכוי גבוה של קשיי התפתחות.** - [ערות- שקטה/ פעילה/ נמנום]\ -[ערות שקטה]- **גוף שאינו פעיל יחסית**, נשימה סדירה, עיניים פקוחות, מבט עירני, פנים רגועות, עוקב אחרי חפצים ומצבים בסביבתו. **במצב זה יהיה הכי אידיאלי לחקור את התינוק. זמן איכות של הורים עם ילדיהם. 10% מהיום.**\ - [ערות פעילה]- **פעילות מוטורית מפוזרת בחלקי הגוף השונים** (לדוגמא- עור מקבל גוון אדום, קצב נשימה לא אחיד)\ - [נמנום]- **מצב ביניים**. שלבי הירדמות/ התעוררות. **גוף פעיל פחות** לעומת שינה פעילה, עיניים נפתחות ונסגרות לחלוטין. - [מצוקה]- מנגנון הישרדותי (תגובה בלתי נלמדת, בלתי רצונית המעוררת את הסביבה לטפל)\ - **באמצעות סוגי בכי שונים התינוק מבטא סוגי מצוקה שונים**. הבכי יכול לנבוע מרעב, כעס או כאב. כמו כן, ניתן להבחין בין הסוגים השונים עם הזמן ובכך לדעת כיצד לסייע לתינוק בעת מצוקה. A blue and white table with text Description automatically generated with medium confidence **בכי תינוק** תינוקים נוטים לבכות ממגוון סיבות. השכיחה שבהן היא רעב. בנוסף הבכי יכול לנבוע משינוי בטמפרטורה, רעש פתאומי, כירוי כואב, לעיתים למשמע בכי של תינוק אחר. כמות הבכי גוברת במהלך השבועות הראשונים ומגיעה לשיא ב6 שבועות. [לבכי ישנם שלושה שלבים אופיינים:\ ]א. [עוררות פיזיולוגית] (מלידה עד גיל חודש)- **נובע מכאב/ רעב/ חוסר נוחות כללי**.\ ב. [עוררות פסיכולוגית] (מגיל חודש ומעלה)- בכי ללא דמעות, שנוצר בעקבות **רצון לתשומת לב** וקשר עין. ג. [בכי מובחן] (חצי שנה ומעלה)- **תגובה מכוונת באמצעות בכי**, לדוגמא, כאשר הורה עוזב את החדר. [הרגעת תינוק בוכה] \*מתוך הספר, עמוד 204 [בכי חריג]**-** בכיים של תינוקות יכול לרמוז **על מצוקה של מערכת העצבים המרכזית** (CNS). בכיים של תינוקות עם **פגיעה מוחית** ושל תינוקות שחוו **סיבוכים בתקופה הטרום לידתית ובלידה**, הוא לעיתים **צורמני חודרני וקצר** מבכי של תינוקות בריאים. [קוליק או בכי מתמשך]- נוטה להיות בעל **צליל גבוה וצורם**, הסיבה לקוליק אינה ידועה בגלל שהבכי של ילדים שסובלים מכך יכול להיות מאוד חזק הם גם **מתקשים להירגע**, הקוליק נרגע בדרכ בין **גיל 3-6 חודשים**. [תפיסה + חוויה חושית \*משולב עם הספר עמודים 205-209, 260-264] ישנם אתגרים רבים בהבנה של תפיסת התינוק, אך ניתן לבחון אותם בכל זאת בעזרת מספר אמצעים: - [מגע בינקות]- המגע חיוני להתפתחות **הרגשית**, תינוקות מגיבים למגע בעיקר סביב **הפה, כפות הידים וכפות הרגליים**. במהלך התקופה הטרום לידתית איזורים אלה וכן **איברי המין** הם הראשונים שנעשים רגישים למגע. - [בעיות בויסות חושי]:\ - [היפר סנסטיבי]- **חווה גרייה בעוצמה גבוהה** ולכן נוטה להימנע מגירויים.\ - [היפו סנסטיבי]- **זקוק לגרייה גבוהה מהרגיל** כדי לקבל ת