פסיכולוגיה התפתחותית - סיכום שיעורים

**[פסיכולוגיה התפתחותית -- סיכום שיעורים]** שיעור 1 07-11-2024 ================== הקשר לעובדים סוציאליים: היכולת להבדיל בין מצוקה של ילד לבין התפתחות תקינה ושלביה (תינוק בן חצי שנה המפחד מזרים עם כניסתו למעון זהו שלב תקין בהתפתחות) עצם הידיעה והעברת המידע למטופל יכולה להיות ריפוי למצוקתו. העבר ש...

**[פסיכולוגיה התפתחותית -- סיכום שיעורים]** שיעור 1 07-11-2024 ================== הקשר לעובדים סוציאליים: היכולת להבדיל בין מצוקה של ילד לבין התפתחות תקינה ושלביה (תינוק בן חצי שנה המפחד מזרים עם כניסתו למעון זהו שלב תקין בהתפתחות) עצם הידיעה והעברת המידע למטופל יכולה להיות ריפוי למצוקתו. העבר שלנו משפיע על דרך הטיפול שאנו עושים ולכן חשוב להבין את הילדות ואת שלבי ההתפתחות שאנו עברנו וגם על המטופלים המבוגרים והבנתם משהיו תינוקות ואת ההתפתחות שהם עברו. למידת רקע המטופל תעזור לבחירת דרך ההתערבות. אונתגנזיה (Ontogeny) -- תהליך ההתפתחות של הפרט. מרגע ההתעברות עד סוף גיל ההתבגרות. פילוגנזיה (Phylogeny) -- התהליך ההתפתחותי של האנושות. תיאוריות אקטיביות ותיאוריות פסיביות. אורגניזם ומכניזם. האם אנו אקטיביים לגירויים שנחשפנו אליהם או האם אנו פלסטלינה שהסביבה יצרה. אורגניזם -- דוגמה לכך היא תיאוריה שממליצה לתת סביבה שבה הילד יכול ללמוד והוא יוכל מעצמו ללמוד דרך פעולה כאשר הסביבה נגישה. תיאוריות שונות להתפתחות: האם זהו שלבים או האם זהו תהליך רציף.\ תיאורית שלב -- הבדלים איכותיים. דוגמת זחל-גולם-פרפר\ תיאוריית רצף -- היכולות גדולות ומתווספות. דוגמת קצב ריצה. יותר טוב מאותו הדבר. סביבה או תורשה ? לשאלה זו יש חשיבות בטיפול. מה דעותינו. על מה שמים דגש מול המטופל. האם אנו מאשימים את סביבת המטופל על שהגיע למצב בו יש צורך בהתערבות או האם אנו מאשימים את הגנטיקה. האם אנו עושים התערבויות מוקדמות בכדי למנוע סיטואציות לעתיד.\ שאלה שמלווה מתחילת החשיבה. בפילוסופיה. Rousseau \"the natural man\" -- האדם יממש את פוטנציאל הטוב שלו. שוויון. יש את הפוטנציאל להפוך להיות האנשים הבריאים והשמחים שאנו אמורים להיות. John Locke \"Tabula Rasa\" -- באנו דף חלק לעולם והסביבה עיצבה ו\"קילקלה\". גם במאה ה-20 נמשך הוויכוח ב1930 Watson אמר תנו לי מספר תינוקות בריאים ואוכל לעצבם כרצוני. בין אם למקצוע מסוים ובין אם לגנב. Gesell -- גישת הבשילה. המפתח לפתרון שאלת תורשה\\סביבה. סיפורו של ויקטור -- ילד הפלא ממחוז Aveyron שנמצא בגיל 12 לאחר שנים רבות בהם היה מבודד מכל מגע אנושי.\ + Jan Marc Itard -- ניסה \"לתרבת\" אותו.\ + צרפת, מאה 19 -- הרשויות שיערו שננטש ע\"י הורים חסרי אמצעים, דבר שהיה נפוץ באותם הימים.\ + \"הניסוי האסור\" -- צרכי המטופל צריכים להיות מעל צרכי המדע בניסויים בבני אדם.\ + תקופה רגישה\\קריטית. בניסוי: לימד נימוסים ושפה ואותיות במשך שעות רבות ביום.\ תוצאות -- מצליח לזהות עצמים, לאכול כמו בני אדם ואפילו לומד לכתוב. אבל. ההתפתחות של ויקטור נתקעת כאשר מנסה לתקשר את הרצונות שלו, רצונות האחרים. הוא לא מצליח להשתמש בשפה מעבר למילים בודדות.\ הניסוי ננטש. ויקטור מת בגיל צעיר ככל הנראה ממחלה. סיפורו של ויקטור לא פתר את שאלת תורשה\\סביבה. טועני התורשה טענו כי ויקטור היה בעל פיגור עוד מלפני ושאולי זוהי אפילו הסיבה לנטישתו. תקופה קריטית -- טוענים שניתן ללמוד עד גיל מסוים דבר כלשהו. לדוגמה קשר אישי בשנה הראשונה של החיים. במידה ולא היה בשנה הראשונה של החיים לא יתאפשר לאחר מכן \"להשלים את הפער\".\ תקופה רגישה -- חלון הזדמנויות התפתחותי שבה שינוי מסוים הינו מיטבי. ניתן גם בהמשך אך פחות טוב. לדוגמה שפה שנייה, ככל שהגיל מאוחר יותר כך יהיה קשה יותר. הדעה המקובלת כיום -- השפעה הדדית מתמדת\ מודל החליפין התפתחות בתוך הקשר\ המודל של ברונפרברנר מדבר על מערכת אקולוגית.\ אנחנו המרכז של מערכת של השפעות חברתיות הכוללת את המשפחה, התרבות ועוד. כל אלו יחד מהוות את השפעת הסביבה עלינו.\ הילד עצמו הוא גרעין המערכת. המורשת הגנטית האנושית (מעבר מזחילה להליכה ועוד), מורשת גנטית אישית (רמות חרדה, עיניים כחולות ועוד).\ פעם היו עושים השוואה בין תאומים זהים לתאומים לא זהים. מכך היה ניתן להבין האם הסביבה או הגנטיקה השפיעו.\ היום פחות עושים מחקרים מסוג אלו כי יש שיטות חדשניות לזיהוי ולהבנה. לדוג\'- נמצא קשר שניתן לנבא את מידת הנטייה להרפתקנות על פי המטען הגנטי האישי. המשפחה: הדמות הטיפולית הראשית, השפעת אחים, המשפחה המורחבת, מסגרת חינוכית, קבוצת השווים (חברים) משפחה \"חדשה\" -- שינוי בתפקיד האבות. שונות גדולה יותר במבנה המשפחתי והגרעיני. משפחות הומוסקסואליות. פתיחות ומודעות לסוגים השונים של הרכב התא המשפחתי. לא נמצא הבדל בהתפתחות הילדים במשפחות במבנים שונים אלא השוני הקיים הוא בטיב היחסים עם ההורים ושל ההורים. סביבה חינוכית בגיל הרך -- מה טוב יותר לילד להישאר עם אמא או לצאת למעון ואם כן אז איזה?\ מחקר בנושא: האם המסגרת משפיעה. התוצאה היא שכן היא משפיעה על ההתפתחות הסוציו-אמוציונלית. ההשפעה החזקה ביותר -- יחס מטפלים\\ילדים מספר מטפלים על מספר ילדים. (1/3) הפגיעה נעשית כאשר יש דמות מטפלת על מספר גבוה מ-3 ילדים. מזוסיסטם -- יחסי הגומלין בין המיקרוסיסטמס בשונות. נתק בין משפחה גרעינית למורחבת, חוסר אמון במסגרת החברתית. חשיפה של הילד למאבקים בין המקומות משפיעה על התפתחות הילד. אקזו-סיסטם -- השפעה חברתית-כלכלית -- השפעות עוני, סביבה פחות מותאמת לילדים, טיפול רפואי לא טוב, הורים נתונים ללחץ וחרדה, סיכון גבוה יותר לאלימות במשפחה. חשיפה לגורמים עבריינים. מאקרו סיסטם -- הקשר תרבותי -- תפקיד ההורה להכין את הילד לתרבות שבה הילד אמור לגדול. מערכת של ערכים, אמונות וכללי התנהגות משותפות לקבוצת בני אדם. מונחלים דרך תהליכי סוציאליזציה ישירים וסמויים. לדוגמה הרגלי שינה, הרגלי אכילה. אינדיבידואליזם\\קולקטיביזם -- גישות של עצמאות מול גישות של ביחד ותלות אחד בשני (קולקטיב). דרך הרגלי השינה הילדים סופגים את הערכים האלו בצורה סמויה. [\ ] שיעור 2 14-11-2024 ================== **מדוע חשוב לנו להכיר את שלבי ההתפתחות הקדם לידתית?**\ הבנת הסיכונים לסוף ההיריון, השפעה והבנה של התנהגויות גם כעבור שנים רבות. **התפתחות ברצף או שינויים איכותיים?** - חלוקת התאים הנמשכת ברצף לאורך כל התקופה - קפיצות איכותיות הנלוות לבשילת איברים/ מערכות -- יכולות שמתפתחות - נמשכת 38-42 שבועות - ניתן לחלקה לשלוש תקופות השונות איכותית זו מזו - השלכות אפשריות של חשיפה לפגיעה בכל תקופה [תקופת העובר] -- שבוע 3-4 מתפתח מוח וחוט שידרה פרימיטיביים, שבוע 5-8 איברים פנימיים ולאחר מכן איברים חיצוניים. לאחר 12 שבועות מבחינה מבנית יש הכל, אך תפקודית כמו הקשר בין החלקים השונים עדיין לא קיים. [תקופת הFetus- (שליל) -] בשלב הזה והארוך ביותר יש התפתחות בקשר בין האיברים השונים. מהחודש השלישי: הבשלת המערכות הפיזיולוגיות, מערכת העצבים נעשית מאורגנת ומקושרת, התרחבות הריאות, איברי מין חיצוניים מתעצבים. טרימסטר שני -- תנועה, שמיעה, ראיה. טרימסטר שלישי -- משבוע 25 -- מחזוריות ערות-שינה, שומן (עוזר לוויסות הטמפרטורה), נוגדנים. משבוע 25 לרפואה היום יש אפשרות להמשיך את התהליך גם מחוץ לרחם. **[טרטוגן\ ]**גורם סביבתי חיצוני לרחם בעל השפעה שלילית שעלול לחבל בהתפתחות התקינה של העובר. זהו כל סוכן סביבתי שלילי העלול לגרום נזק במהלך התקופה הפרה-נטלית. (עישון, אלכוהול, מאכלים מסוימים, תרופות אסורות לשימוש בהיריון ועוד). הביטוי לפגיעה עשוי להופיע גם כעבור מספר שנים מההיריון כמו קשב וריכוז. דוגמה לטרטוגן -- צריכת אלכוהול.\ נזק למערכת העצבים ללא תלות בגיל העובר בעת החשיפה. תסמונת אלכוהול עוברית. השפעה פיזית, קוגניטיבית ואמוציונאלית. תנועות נשימה למרות שאינם נושמים אלא רק כהכנה להישרדות מחוץ לרחם. שפת האם -- הקולות, הצלילים והמקצבים של האמא. החודש הראשון אחרי הלידה -- Neonatal או Postnatal Period הילוד -- The Newborn\ 30 הימים הראשונים, הסתגלות לחוץ (שמיעה, אורות, חיידקים) ישנה פגיעות גדולה. הורים מתגוננים ועדינים יותר. שיעור תמותה גבוה במדינות עולם שלישי ביחס למדינות מתפתחות ומפותחות.\ עושים מבחן בעל 2 מדידות הראשונה דקה לאחר הלידה והשנייה 5 דקות אחרי הלידה. להערכת מצב הילוד, מבחן אפגר (Apgar). צבע, דופק, רפלקסים, טונוס שרירים, נשימה. מטרת המבחן הינה לדעת אם יש צורך בעזרה רפואית ישר לאחר הלידה.\ גורמים שמשפיעים על הילד: גורמים הקשורים לסביבה התוך רחמית, טרטוגניים כמו אלכוהול, קשורים ללידה עצמה. **דיכאון מז\'ורי שנמשך יותר מחודש וחצי אחרי הלידה מצריך התערבות!!** שיעור 3 21-11-2024 ================== תינוקות נולדים עם רפלקסים רבים. הילוד לא לומד והיכולת טבועה בו אוטומטית בבינסקי הוא לא רפלקס עם היגיון הישרדותי אלא רפלקס פרימיטיבי. הוא לא חייב את ההתנהגות הזאת כדי לשרוד. גם רפלקס מורו הוא רפלקס פרימיטיבי (ככל הנראה פעם הם היו חיוניים להישרדות).  כל הרפלקסים נכנסים לקטגוריות של אדפטיביים או פרימיטיביים. רוב הרפלקסים נעלמים עד גיל חצי שנה. רפלקס אדפטיבי זה רפלקס שהילוד חייב בשביל הישרדות. C.P שיתוק מוחין. מחלה שבה יש פגיעה במרכזי המוח העליונים פוגעת ביכולת \"להעלים\" את הרפלקסים.\ \*רפלקס חוזר באמצע החיים הינו התרעה על כך שיש בעיה במרכזי המוח העליונים בלקיחת הפיקוד.\ \*התפתחות תקינה היא תינוק שנולד עם כל הרפלקסים (בשליטת מרכזי המוח הנמוכים) ובתוך חצי שנה נעלמים חלקם (בהעברת הפיקוד למרכזי המוח העליונים). **פיזור מצבי ערות ושינה של הילוד על פני היממה** יש תרבויות שבעזרת השפעות סביבתיות מנסות להאיץ על התהליך אך גם בתרבויות בהם לא מתערבים התהליכים קורים באופן טבעי. אצל 95% מהתינוקות כמות השינה הכללית וכמות היקיצות במהלך הלילה פוחתות עם השנים באופן טבעי. **סוגי שינה:** **REM** -- שינה לא רגועה המלווה בתנועות עיניים מהירות (שנת חלום) ושיתוק מוטורי מהצוואר ומטה, המדדים והמנגנונים הגופניים מדמים מצב של ערנות.\ NREM -- שינה עמוקה ושקטה וללא תנועות עיניים, מחזורים במהלך הלילה. **הבדלים בין מאפייני השינה של ילודים ומבוגרים:\ **הקו האדום מסמן את NREM הקו הצהוב מסמן את REM = **סוגי בכי על פי Wolf:** בכי בסיסי -- מתגבר, מתריע על צורך מסוים.\ בכי של כעס -- פתאומי.\ בכי של כאב -- תגובה לבכי של כאב משפיע על הסובבים בבהלה. הוא צורמני ורם. בכי של כאב מוציא תגובה מהירה מהסובבים.\ בכי של תשומת לב -- נובע משעמום, לא מסמל מצוקה. פעם חשבו שעם הניסיון נהיים טובים בלזהות את סוג הבכי. זה נכון באופן חלקי. לאימהות יש יתרון בזיהוי בכי בגלל שינויים הורמונליים. נחקר בניסוי של אמהות מול לא-אמהות אך בעלי ניסיון עם תינוקות. תינוק לא יגיב לבכי של עצמו. אוקסיטוצין -- הורמון ההיקשרות, מופרש בזמן הנקה, החזקה של תינוק, אורגזמה, בעלי חיים. כל מה שקשור לקשר מובל על ידי האוקסיטוצין. יש תינוקות שבוכים יותר ויש פחות. לפעמים זה מולד ולפעמים מתפתח. ככל שתינוק\\ילד מרגישים שנענים אליו כשהוא צריך, כך יפחת הבכי. **התפתחותו של החיוך:** חיוכים אנדוגנים הם חיוכים קטנים הנחשבים לרפלקס. תוצאה של גזע המוח. הוא לא חיוך תגובתי, ולא מביע רגישות או תגובה רגשית לגירוי מסוים אלא תוצאה של משהו פנימי, מנגנונים פנימיים.  חיוך אקסוגני הוא תגובה, בעקבות גירויים. גירוי פנימי כמו תחושה נעימה בגוף (כמו לאחר הנקה) או גירוי חיצוני, רוב החיוכים הם תגובה לעולם שבחוץ. רוב החיוכים האקסוגניים בהתחלה הם לקול, מאוד מהר הגירוי הוויזואלי הופך להיות המוביל בגירויים המובילים לחיוך. התינוק מחייך בעיקר לדמות המטפלת, הוא לומד לזהות בין זר למוכר, ומחייך פחות. סלקטיביות. ניתן לראות זאת בגרף. בגיל 3 חודשים מתחילים לראות הופעה של צחוק (באוטיזם יש דחייה בזמן הופעת החיוך והצחוק וזהו גם אחד הסימנים לזהות אוטיזם). שנה וחצי יש הנאה מלהצחיק אחרים. \*פגיעות -- מאפיין שהתינוק בא איתו לעולם ועושה אותו מועד להינזק. חלש, פגיע, רגיש. פגיעות זה תמיד מולד. (פג, מחלה מולדת, פגיעות בעקבות טרטוגנים. (בהשוואה לתינוק ממוצע).\ \*סיכון -- גורמי סיכון סביבתיים, הגיע עם פגיעות + תנאים סביבתיים לא מותאמים (לדוג\'- תינוק במדינת עולם שלישית שנולד פג והסביבה לא מותאמת מבחינת היגיינה). רמת הסיכון גדלה ככל שיש רמת פגיעות גדולה ותנאים לא מותאמים (מכשור רפואי לא מתאים, הורות לא מיטיבה ועוד).\ \*חוסן -- ההפך מפגיעות. חוסן יכול לבוא גם מבפנים (גנטי, מולד, לדוג\'- טמפרמנט קל, מערכת חיסונית טובה) ויכול להיות גם משהו סביבתי (לדוג\'- סביבה היגיינית, הורות מיטיבה ועוד). שיעור 4: 28-11-2024 חישה ותפיסה =============================== [תחושה -- מישוש:\ ]התפתחות תקינה היא תחילת החיים חקירה אוראלית כלומר הכנסת דברים לפה, עד גיל שנה קורה המעבר לחקירה ידנית. תינוק היפר-סנסיטיביות: החוויה החושית חזקה במיוחד. (בגדים לוחצים, גרביים מציקות ועוד). יש התאמה גם של הסביבה בלהלביש את התינוק בבגדים לא לוחצים, בגדי כותנה ועוד. וגם יש התאמה ועבודה עם התינוק. לרוב היפר-סנסטיביות זה תורשתי.\ תינוק היפו-סנסטיביות: תינוק שצריך גירוי חזק בשביל להרגיש אותו. תחושות ליטוף לא בהכרח משמעותית עבורו ויש צורך בגירוי עמוק יותר. האבחון חשוב במיוחד לצורך הדרכת הורים לתת את הגירוי המתאים לילד.\ את שני המקרים מאבחנים בעזרת בחינת תגובות התינוק למגע -- זה נבדק כתגובה לתסמין לאורך החיים. מדובר על חווית המגע, **לא** על היכולת לעבד/להרגיש כאב. יש רגישות לכאב מגיל הריוני של 30 שבועות. **חוש הטעם:** **חוש הריח:** חוש הריח הוא החוש הבשל ביותר בלידה, כבר בגיל 32 שבועות. יש תגובה לשינוי בין ריחות. בדקו זאת בעזרת פגים. גילו בעזרת מחקר שיש העדפת ריחות מושפעת מחוויות בתקופה הפרנטלית. תינוקות שלא נחשפו בעבר לריח הראו רתיעה. העדפה מולדת לריח של חלב אם, כבר בגיל 4 ימים יעדיפו את ריח האמא לעומת ריח של אנשים אחרים. **חוש השמיעה:** יש לתינוקות שמיעה פחותה, שומעים טוב יותר קול גבוה, נשי ואיטי. יש לנו כבני אדם אינסטינקטים לדיבור מותאמות לצרכי התינוקות. כבר בתחילת החיים רואים שיש לתינוק יכולת לזהות את הקול של האמא למרות שהקול נשמע שונה מאשר בזמן ההיריון. תינוק בן כמה חודשים יכול להבדיל בין צלילים בשפות אחרות שאנחנו כבוגרים לא מצליחים להבחין. (התפתחות לא לינארית). יש אינסטינקט לבדוק את מקור הקול ולחבר את חוש הראייה להבין מאיפה הגיע הקול. עושים זאת פחות טוב מאנשים בוגרים.\ יש רגישות למקצבים, ללמוד מלודות ומעדיפים הרמוניה. תנועות ריקוד כבר בשנה הראשונה לחיים.\ \*ככל שתינוק מתפתח וחווה את הסביבה יש פחות מקום למוכרות מהבטן. **ראייה** החוש הכי דומיננטי בבגרות (+1) אך הכי פחות מפותחת בזמן הלידה.\ מגבלות חדות הראייה: מרחק בין העיניים (העיניים קרובות ולמוח יש קושי בהבנת רמזים בינוקולריים -- דו עיני). חוסר בשלות העדשה, חוסר בשלות של אזורים קורטיקליים שמעבדים קלט ראייתי.\ לתינוק יש אינסטינקט לעקוב אחרי תנועות, הוא לא מצליח לעשות זאת ברמה טובה כמו לאחר ההתפתחות. התנועות עיניים הן איטיות ולא מדויקות, יש קושי בזיהוי גוונים אך יש להם משיכה לניגודים ולבהירות שונה. עד גיל חודש נהוג לשים לתינוקות ספרים בצבעי שחור, לבן ואדום שהניגודיות בהם גדולה. אוהבים צבעים חזקים, ניגודיות ולאחר מכן צבעוניות. הדמיה של מיקוד הראיה של התינוק. בחודש הראשון יש התמקדות במסגרת, איפה שיש צבעים מנוגדים. בחודש השני יש התמקדות בעיניים ובפה, בדומה לאדם בוגר. באוטיזם חושבים כי הסריקה היא כמו אצל תינוקות בחודש הראשון, הם מתמקדים בדברים הלא נכונים. מתקשים בתהליכים תקשורתיים ובאיסוף מידע. \*העדפת פרצופים -- אין תוצאות חד משמעיות. עשו מחקרים ומצאו תשובות שונות. היום ברור לנו שיש למרכיב התנועה משמעות. [ראיית צבעים --] מתפתחת בין החודש הראשון והשני לחיים, בגיל 3-4 חודשים מבחינים בין קטגוריות של צבעים ובגיל חצי שנה תפיסת הצבעים היא כשל מבוגר. [תפיסת עומק --] תלת מימד. תפיסת מרחק. במחקר בו השתמשו ברצפת זכוכית גילו שיש הבדל משמעותי בין תקופת הזחילה, מי שרק החל לזחול לא הביע חשש, בעוד תינוקת שזחלה כבר במשך חודש הראתה רתיעה. הסיקו כי זה מתוך ניסיון, למידה בתהליך מהיר. לפני גיל זחילה הם רואים עומק, מבחינים. הם לא מפרשים עומק כסכנה. לקחו תינוקות בני חודש וחצי (לפני גיל זחילה) ושמו על רצפת הזכוכית ומדדו את דופק הלב. ראו כי הם הגיבו בסקרנות ולא בפחד. הפחד מהעומק מגיע מהניסיון. גם אם התינוק מסוגל לתפוס עומק הוא עדיין חסר התנסות וידע כיצד להשתמש בפועל במידע. [טעויות אומדן --] קושי של תינוקות ליישם ראיית עומק באינטראקציה עם חפצים בגדלים שונים. **לסיכום:\ **הילוד האנושי מגיע לעולם עם יכולת תפיסה חושית מולדת אך מוגבלת. ההגבלות כמו בראייה או שמיעה, לא משפיעות על הקשר עם הדמות המטפלת. התינוק נולד עם תיפה חושית מותאמת לדמות המטפלת. היכולת התחושתית מתפתחת באופן מותאם לסביבה הספציפית שלו. לא בהכרח יותר טוב! נהיים מומחים בסביבה ופחות טובים בקלט תחושתי לסביבה לא רלוונטית אליו. יש תקופות רגישות וקריטיות להתפתחות המוחית של עיבוד קלט תפיסתי. החשיבות של גירוי חושי בתחילת החיים היא מהותית. צריך לאפשר לתינוק יכולת לתפיסה חושית כי ייתכן ולאחר מכן לא יהיה ניתן \"לפצות\" על כך ולעיתים ניתן יהיה אך ברמה פחות טובה. ישנו חלון הזדמנויות שהמוח לא יוכל לאחר מכן. שיעור 5: 05-12-2024 טמפרמנט =========================== אחרי השיעורים האחרונים בהם דיברנו על הדמיון ושלבי ההתפתחות הנורמטיביים היום נתחיל לדבר על השוני בין התינוקות. [בסיס ביולוגי] -- טמפרמנט הוא משהו מולד הקשור לגנטיקה. יש תכונות הקשורות יותר לגנטיקה ויש הפחות. אמוציונליות שלילית היא דוגמה לתכונה הקשורה מאוד לגנטיקה. בסיס ביולוגי מדבר גם על גנטיקה וגם על הסביבה התוך רחמית. דוגמה לכך היא הקשר בנמצא במחקר בין חרדה של האם בעת ההיריון לאמוציונליות שלילית.\ [תומס וצ\'ס] -- התאורטיקנים הראשונים לטמפרמנט. הם טוענים שניתן לראות כבר בסמוך ללידה את הטמפרמנט.\ [רותברט] -- תאורטיקנית שאומרת כי יש הופעה מאוחרת של טמפרמנט וזה תלוי בהבשלת מנגנונים מוחיים כי לפעמים לא ניתן לראות טמפרמנט מסוים בשל הקושי בזיהוי לקבוצת השווים שטרם התפתחו. \*\ [יציבות] -- יציבות לרוחב הכוונה שהוא יתבטא דומה בטווח רחב של מצבים (דוגמה לכך היא פעלתנות שתהיה בזירות שונות, בבית ביה\"ס ועוד). יציבות לאורך יתבטא באופן דומה בנקודות זמן שונות (פעלתנות שממשיכה לאורך ההתפתחות). הטמפרמנט מלווה מתחילת החיים לאורך כל החיים אך הוא הליבה שמתוכה תתפתח האישיות. תומס וצ\'ס - המחקר השיטתי הראשון בנושא. הם מבינים כי חייב להיות משהו המשפיע על ההתנהגות שהוא לא רק הסביבה וההורים. הם מתחילים לחקור בצורה מסודרת בעזרת מחקר אורך בניו יורק בשנות ה-50. הם לוקחים 141 תינוקות וראיון מובנה להורים וכך דירגו את התינוקות על פני ממדים שונים. 9 ממדי הטמפרמנט:\ רמת הפעילות (activity) -- תזזיתיות, תנועות רבות או ההפך תינוקות ההזים לאט ומעט.\ ריתמיות/רגולריות (rhythmicity) -- מחזוריות. סדר באוכל ועוד. או להפך הגוף והצרכים שונים בכל יום. קל יותר לטפל בתינוק רגולרי וכך מבינים מה הצורך שלו בכל רגע. בעבר היו מדריכים הורים להאכיל בכל 4 שעות וילדים שלא היו רגולריים בעצם הרגישו כפייה של האכלה בזמן שהם לא רוצים וכשרצו לא הביאו להם.\ התקרבות-נסיגה (approach-withdrawal) -- תגובה למצב חדש האם יש התקרבות (רצון והתרגשות) או התרחקות ורתיעה מזה. ניתן לעבוד על זה בעזרת הסביבה אך תגובת הבטן קשורה למשהו מולד של התקרבות-נסיגה.\ סתגלנות (adaptability) -- עד כמה אנחנו מתאימים את עצמנו לשינויים. הקושי בשינויים.\ עוצמת תגובה (intensity) -- עוצמת תגובה גבוהה בכי צעקות או מנגד שקטים יותר, פרצוף עצוב. הרגש הוא אותו הרגש אך התגובה קשורה לעוצמת תגובה מולדת.\ סף תגובה (threshold) - סף הרגישות. מספיק גירוי קטן שיכול לגרום לתגובה ולהפך \"אדישים\", הדברים עוברים לידם.\ מצב רוח כללי (mood) -- האם רוב הזמן אנחנו בטוב, חיוביים רגועים או להפך רוב הזמן מדוכאים ועצובים.\ מוסחות (distractibility) -עד כמה בקלות אנו מגיבים לגירוי חיצוני, גירוי סביבתי. יפריע לריכוז. רמה נמוכה היא לא לשים לב לגירויים מסביב.\ טווח קשב והתמדה (attention span & persistence) -- היכולת לסיים משימה שהתחלת. להיות בתוך משימה ולהשלים עד הסוף. תומס וצ\'ס לוקחים את תשעת הטמפרמנטים ומייצרים 3 סיווגים: 1. טמפרמנט קל -- 40% מהילדים במחקר: \"ילד נוח\", דפוסים קבועים -- שינה, אכילה, הפרשות, הסתגלות מהירה למצבים חדשים, מצב רוח אופייני חיובי ועוצמת תגובות בינונית. 2. טמפרמנט קשה -- 10% מהילדים במחקר: קושי להסתגל לשינויים, דפוסים לא קבועים, מצב רוח אופייני שלילי, מרבה לבכות, עוצמת תגובה גבוהות. סגנון הורות הוא מאוד משמעותי כשמתמודדים עם תינוק בעל טמפרמנט קשה. 3. טמפרמנט של \"הסתגלות איטית\" -- 15% מהתינוקות במחקר: Slow warm-up צריכים זמן והדרגתיות על מנת להסתגל לשינויים, יש להם עוצמות תגובה בינוניות-נמוכות. ביקורות על המחקר: הנתונים התבססו על דיווח סובייקטיבי של ההורים, שאלות כלליות והרבה הכללות, היו מגבלות למדגם מבחינת גילאים ומבחינה סוציו-אקונומית, 35% נשארו ללא סיווג. [התרומות העיקריות של תומס וצ\'ס:] - עצם הרעיון וראשית המחקר בנושא טמפרמנט, חשיבות האינטראקציה בין סביבה ותורשה, טיב התאמה -- המידה בה קיימת התאמה בין מאפייני הטמפרמנט של הילד לבין הסביבה הפיזית והחברתית שבה הוא גדל. התכווננות להענקת החיים המתאימים לילד ולא הפוך. **מודל אלטרנטיבי לטמפרמנט -- רותברת\ **זו הגישה המקובלת היום. מגדיר הבדלים בשני מרכיבים:\ תגובתיות (reactivity) -- ההתעוררות של סך כל התגובות (מוטוריות, רגשיות, קשב ועוד) אל מול גירוי. הבדלים בין אישיים.\ \ ויסות עצמי (Self-regulation) -. היכולת לנטרל ולווסת את ההתנהגות (רגשות ופעולות), כדי לפעול להשגת מטרה רצויה ו/או להסתגל לדרישות הקוגניטיביות והחברתיות של מצבים פרטניים. הוויסות מתפתח בהדרגה, התנהגויות קטנות של ויסות כבר בהתחלה כמו בכי, שינה, הסטת מבט, התרחקות מגירוי מאיים, גלגול תלתל. יכולת הוויסות מתפתחת מוויסות חיצוני ולוויסות פנימי - ינקות, פעוטות, בגן, ביה\"ס. 12-12-2024 שיעור 6: =================== \*פספסתי את ההתחלה (10 דק ראשונות) מבוא לתאוריה של פיאז\'ה \- השלב הסנסומוטורי \- גישות אלטרנטיביות ילידים בגילאים שונים חושבים אחרת מה שענין אותו הוא איך מתפתחת האינטילגנציה האנושית חקר במשך שנים התפתחות קוגנטיבית של ילדים כאשר רוב עבודתו התבססה למעשה על תצפיותיו המדוקדקות וראיון של שלושת ילדיו. אותם חקר וניתח במשך שנים (3000 שעות!) הגדיר את תחום עבודתו כ\"חקר התפתחות ההכרה) \- מקור ותהליכים בסיסים של התפתחות האינטיליגנציה האנושית \- \"to know is to act\" \- אפיסטמולוגיה - תורת ההכרה, ענף בפילוסופיה המתרכז במהות ובגבולות הידיעה. מה זה \"לדעת\" איך \" יודעים\" מאפייני התאוריה: התאוריה היא שלבית, רצף השלבים קבוע. כל שלב בתיאוריה הוא ייחודי -- יש סוגים שונים של חשיבה בכל שלב. תהליך של למידה והתפתחות קוגניטיבית שקיים בצורה יותר אינטנסיבית בילדות כשהעולם חדש וזר ומופיע בעוד שלבים בחיים כמו התקופה הסטודנטיאלית ועוד. השאיפה בתהליך החשיבה היא לחזור לאיזון כלומר, למקום מוכר.\ למידה קורית מתהליכים של חוסר איזון (לא מבין ולא יודע) המוח מייצר למידה שהסוף הוא חזרה לאיזון. מבין ויודע לפעול בעולם שסביבי.\ \*סכמות\\סכמה -- מבנה ידע שמכליל את המידע על סיטואציה ומאפשר להבין את העולם סביבי. שינוי הסכמות מתבצע ע\"י 2 סוגים של פונקציות בסיסיות מולדות\ הסתגלות -- דרך אינטגרציה עם הסביבה. הטעמה = אסימילציה, התאמה = אקומודציה.\ הטמעה -- להכניס משהו לתוך הקיים: לקחת מידע חדש ולהכניס לסכמה שיש בראש (אין יציאה מאיזון, מבינים מהידע הקיים אצלנו)\ התאמה -- מערך הידע לא מספיק בכדי להבין את המידע החדש. צריך לבצע התאמה של מערך הסכמות כדי להתאים לגירוי החדש, יש תהליך של למידה.\ עדיך לעשות הטמעה ולא התאמה כי שם מושקעת פחות אנרגיות. נפנה להתאמה רק במידה והטמעה לא מספיקה.\ דוגמה -- תינוק שלומד שלאביו הוא קורא אבא, קורא לכל גבר זר אבא (תהליך של הטמאה) כשהוא מבין ולומד שלא לכולם קוראים אבא (מתבצע תהליך של התאמה). לצד התהליכים האלו יש תהליך שמתבצע באופן אוטומטי והוא ארגון. אינו נלמד ואינו מושפע מהסביבה. המוח מצרף פיסות מידע באופן ספונטני.  השלב הסנסומוטורי -- מהלידה ועד 24 חודשים. בתחילת החיים ההתעסקות היא בחיים בכאן ועכשיו דרך החושים. הוא לא מחזיק בראש עבר או עתיד ואפילו אופציות היפותטיות. חווה את החיים בצורה שונה מבוגרים. בשלב הזה הוא בונה את הסכמות הראשונות -- מידע חושי (סנסורי) משולב עם פעילות מוטורית.\ התינוק אקטיבי -- התינוק מעצמו יחקור ויקדם את ההתפתחות הקוגניטיבית. הוא לא צריך התערבות נוספת אלא רק לאפשר לחקור וסביבה לא מגבילה.\ בשלב הזה סגנון החקירה הוא אוראלי דרך הפה, עם הזמן משתמשים גם בחושים נוספים (ידיים ועוד).\ אינטליגנציה פרקטית -- סנסומוטורית מאפיין את השלב הסנסומוטורי, יכולת הסתגלות מרבית לסביבה.\ תגובה מעגלית (circular reaction) -- שמיעת שירים וסיפורים שוב ושוב. ככה נוצרת סכמה חדשה כתוצאה מהחזרתיות.\ אגוצנטריות סנסומוטורית -- החוויה שהם במרכז. רואים את עצמם ואת צרכיהם ולא מצליחים לראות אחרים. הוא רואה את העולם כמשהו שקורה סביבו והוא מרכז העולם, אין לו יכולת לראות נקודות מבט נוספות ופרספקטיבה שונה.\ מכניזמים של למידה -- משחק מתבסס על המטעה, חיקוי מתבסס על התאמה (רוכש התנהגויות חדשות).\ גיל 0-שנתיים בעלי 6 תת-שלבים:\ 1. לידה עד גיל חודש: סכמות של רפלקסים: פעילות רפלקסיבית, רפלקסים שמשתנים עם ההתנסות, אגוצנטריות מלאה.\ 2. גיל 1-4 חודשים: הרגלים ראשוניים: הפעלה חוזרת של סכמות הקשורות לגוף -- תגובות מעגליות ראשוניות. התחלת הארגון של סכמות (שילוב בין סמכות בודדות ליחידות גדולות יותר כמו תיאום עין-יד), עדיין אגוצנטריות אין קביעות אובייקט ולא יחפש אובייקט שנעלם מהעין.\ 3. גיל 4-8 חודשים: המשכת חוויות מעניינות. תגובות מעגליות מדרגה שניה הן פעולות על הסביבה (התינוק ודבר נוסף חפץ או אדם ועוד). תחילת ההבנה של קשר סיבה-תוצאה אך עדיין בצורה אגוצנטרית. (לדוג- למשוך לאמא בשיער כדי לשמוע אותה מוציאה צליל אך בלי ההבנה שהדבר לא נעים ואף מכאיב לה).\ 4. גיל 8-12 חודשים: תיאום ויישום על מצבים חדשים: שכלול של תגובות מעגליות מדרגה שנייה, התחלת תכנון אמצעי-מטרה-פתרון בעיות, התחלת ההבנה של קביעות האובייקטים. טעות AnotB - מצליחים לגלות כשמחביאים אובייקטים אך לא יבין שיש אופציה להחביא במקום אחר.\ הוא מסוגל לעשות שרשרת פעולות (זריקת צלחת לרצפה כדי לקבל תשומת לב מהאמא). 5.- גיל 12-18 חודשים: התנסות פעילה: תגובה מעגליות מדרגה שלישית, עושה פעולה אחרת כדי לבדוק מה יקרה. יוצר סכמות חדשות על ידי ניסוי וטעיה. יש טעות מסוג AnotB רק כשהאובייקט מוחבא באופן סמוי.\ 6. גיל 18-24 חודשים: ניצני חשיבה ייצוגית. בשלב הזה החשיבה משתנה מלהיות סנסומוטורית לחשיבה ייצוגית. היכולת לייצג דבר קונקרטי באמצעות דבר אחר (כמו מילה לתיאור חפץ בלי השימוש בחפץ עצמו). מתחילות להיות קומבינציות מנטליות של סכמיות. התפתחות חשיבה סימבולית -- משחקי \"כאילו\" (כמו להרים בקבוק ולשחק בו כאילו הוא טלפון), מתחיל גם השימוש במילים. בגיל הזה יש קביעות אובייקט כלומר, הוא יחפש אובייקט שהוזז ממקומו באופן סמוי.\ בגיל שנתיים התינוק כבר יודע גם קביעת אובייקט -- כלומר, ההבנה שהעולם \"ממשיך בלעדיו\" והתנהגות מכוונת -- שילוב אמצעי-מטרה. **ביקורת על פיאז\'ה\ **הביקורת אומרת שהופעת היכולות מתחילות בגיל מוקדם בהרבה מכפי שהוא טוען. יש הטוענים כי הפרשנות לממצאים אינה נכונה כלומר ייתכן שנבדק הזיכרון, או האינסטינקט. כלומר, הם טוענים שיש הסברים נוספים לכשלים של התינוק בקביעות אובייקט כמו חוסר יכולת של זיכרון, פעולה מסובכת מדי של שליחת יד להביא את החפץ ועוד. **גישת הידע הגרעינית -- קביעות אובייקט**\ גישה שסותרת את התיאוריה של פיאז\'ה. מאמינים כי יכולות גרעיניות אלו קיימות כבר בחודשי החיים הראשוניים של התינוק. תינוק נוטה להסתכל על מאורע שמפתיע אותם. נבדק בניסוי של הפלת אובייקט אל מול אובייקט שמועף באוויר לתקרה ובדיקה אצל תינוקות שראו כי הסתכלו על האובייקט שהפתיע ועף באוויר יותר זמן. כלומר, הוא ידע שיש כוח כבידה. הם אומרים שאם אין לתינוק קביעות אובייקט הוא לא יהיה מופתע מאותה סיטואציה. בעזרת משך המבט יכולים לראות כי יש לתינוקות קביעות אובייקט בשלב מוקדם בחיים בניגוד למה שטען פיאז\'ה. **[\ ]** 26-12-2024 שיעור 7 (שיעור 6 היה סרט) ==================================== מעבר מהשלב הסנסו-מוטורי לפרה-אופרציונלי החשיבה נמצאת פחות תלויה במציאות (משחקי דמיון, פנטזיה)\ השפה גם היא מתפתחת כדי לאפשר שיח על מציאות לא עכשווית ועל דמיון. היכולת להחזיק מציאות שהיא לא עכשווית כמו לשתף על משהו שנאכל בארוחת צהריים בגן. סימבוליזציה. טווח האפשרויות הוא גדול, האמצעי הקונקרטי (לדוג\' קוביות משחק) יכול להיות ולסמל דברים דמיוניים. אופרציות -- חשיבה לוגית. כפופה לכללי המציאות. החשיבה בגיל הפרה אופרציונלי (2-7 שנים) החשיבה היא לא לוגית ולא הגיונית. היא נשמעת יצירתית בשל חשיבה שונה מהגיל הבוגר יותר. 1. אגוצנטריות\ פיאזה מתאר אגוצנטריות לאורך כל הילדות אבל בכל שלב זה אחר.\ במישור התפיסתי -- הוא לא מצליח להבין שיש נקודות מבט שונות, הוא מניח שכולם רואים את אותו הדבר. (דוגמה מתור ליאור -- בסוף עם העכבר שהיא רואה את העכבר והוא לא רואה במחשב שלו במהלך שיחה בסקייפ).\ בשלב הסנסומוטורי זה שאין קביעות אובייקט, כלומר מה שלא נמצא מול העיניים הוא לא קיים. בשלב הפרה-אופרציונלי יש הבנה כי הדברים קיימים אך אין התייחסות לנקודות מבט שונות. \*פרדיגמת שלושת ההרים\*\ בתחום התקשורתי -- דיבור אגוצנטרי. שני ילדים בשלב הפרה-אופרציונלי מנהלים שיחות מקבילות עם קשר מקרי בהחלט, יכולים לספר על אדם שהם מכירים ומכך הם בטוחים כי כל הסובבים מכירים אותו גם כן. 2. ממורכזות - ילדים בשלב הזה לא מצליחים לשלב פיסות מידע לגבי כמה היבטים (לדוג\' בעת חציית כביש כאשר מסתכלים על מרחק ומהירות המכונית המתקרבת) לכן יש איסור לילדים מתחת לגיל 9 לחצות את הכביש לבד. 3. יש להם קושי להבחין בין מראית עין למציאות (אור וצורות, כנראה שיש מפלצת..). קשה להם להבין שאיך שהדברים נראים לא בהכרח אומר שזו המציאות. היעדר קביעת זהות -- מבולבלים כשמשהו שונה (לדוג\' בתור ליאור כשהיא מציקה לו על הציפורן הארוכה. 4. אנימיזם -- ייחוס חיים לאובייקטים דוממים. (בכי על בובה שנשכחה בגן כי עצוב וקשה לה). 5. קושי בהבנת סיבתיות (חשיבה מאגית -- לוקחים אירועים שלא תלויים אחד בשני אלא מופיעים ביחד, וההנחה היא כי יש קשר סיבתי ביניהם). דוגמה אצל ילדים -- \"אני לא לובש כעת פיג\'מה, כנראה שלא לילה עכשיו\". אמונות טפלות -- עוזר להרגיש בשליטה על דברים שהם לא בשליטה שלנו. 6. יכולת שימור חומר -- שימור (הבנה של תכונות פיזיקליות של האובייקט לא משתנות למרות שינויים במאפיינים חיצוניים), דוג\' מתור ליאור -- הקטע עם המטבעות שם היא מנסה להזיז אותם כדי להראות שהם חמש. היעדר שימור כתוצאה של: תלות במראית עין, מרכוז, היעדר הפיכות (פעולות לוגיות הגיוניות אפשר לעשות את אותה הפעולה אחורה, לדוגמת הכוס -- להחזיר את הנוזל לכוס השווה). 7. נעדרת יכולת סיווג ומיון -- קיבוץ אובייקט על בסיס מאפיינים משותפים. ילדים מקבלים החלטות בצורה שונה ממבוגרים. בנוסף הם רואים את העולם כמחולק לקטגוריות וקושי בתפיסת תתי קטגוריות (לדוג\' -- ילד יכול לטעון שאנחנו גרים בישראל ולא באילת). **ביקורת על הפרדיגמות המחקריות של פיאז\'ה:** אגוצנטריות -- ניסוי עם המודלים הטופוגרפיים הקשו על הילדים לראות. כשעשו ניסוי אחר (פרדיגמת קיפי) מטלה יותר נגישה ומוכרת לחשיבה של ילד, הילדים הצליחו בגיל מוקדם יותר מ-8 במישור התפיסתי. בתחום התפיסתי עלתה הטענה שיש התאמת דיבור לשומע ולכן בשלב הזה הוא לא אגוצנטרי כמו שפיאז\'ה חושב, כאשר שיחה מול דמות מבוגרת יותר, השיח ייעשה בצורה שונה.\ אנימיזם -- אובייקטים בעלי משמעות מאגית (שמש, רוח) לעומת פשוטים. יש טענה כי ניתן לבדוק על אובייקטים נגישים ושם כבר בגיל צעיר יותר ממה שפיאז\'ה טוען בלדעת מה חי ומה דומם.\ שימור -- הטיית רצון הנסיין (מבלבלת, גם בטון דיבור), האם השאלה מספיק ברורה לילדים. מה היה קורה אילו היו שואלים את הילד בצורה סמויה (איזה שורה תרצו לאכול..?, מה תרצו לקחת הביתה?).\ **גישת הידע הגרעיני\ **גם כאן הגישה טוענת שהמבט קיים מוקדם יותר ואיתו רואים את ידע הילד. כמו בניסוי הזה בו נראה כי המבט נמשך לכרטיסיה בה ה-3 נקודות, כלומר יש לו ידע גרעיני לגבי כמויות. 02-01-2025 שיעור 8: פיאז\'ה -- שלב האופרציות הקונקרטיות (7-11) ============================================================== לאחר השלב הפרה-אופרציונלי, בגילאי הגן, מגיע השלב האופרציונלי -- כלומר, חשיבה לוגית. האופרציות שלהם פועלות רק כאשר יש צורך קונקרטי. החשיבה נהיית יותר לוגית ולכן מסוגל ללמוד, הבנה של חוקים במסגרות ועוד.\ פיאז\'ה טוען שלא תואם בשלב פרה-אופרציונלי לנסות וללמד ילד היגיון.\ הילדים בשלב הזה מבינים לראשונה הפיכות (חיבור-חיסור, כפל-חילוק, כדוגמה עם כוסות המים -- היכולת להחזיר את המים לכוס הראשונה). בניגוד לגיל הגן שם הילד מסתכל רק על התוצאה הסופית.\ חשיבה לוגית דדוקטיבית -- הסקה מהכלל לפרט, בגילאי בית ספר. לומד את הכלל (את הנוסחה) ומיישם על מקרים ספציפיים (דוגמאות של תרגילים ספציפיים). ההישג המרשים ביותר בשלב הינו **שימור** -- ההבנה שהתכונות הפיזיקליות של החומר לא משתנות גם אם יש שינוי בחיצוניות שלו (דוגמת כוס מים רחבה ונמוכה אל מול כוס מים צרה וגבוהה). השימוש באופרציות לפתרון בעיות -- פיצוי, הפיכות, קריטריון לא נוסף לא נגרע. פיאז\'ה טוען שיש הדרגה באופן שבו ניתן ליישם את ההבנה (אופרציות). מפל אופקי (Horizontal Decalage): הוא אומר שבגיל 6 הם יכולים לפתור בעיות פשוטות וקונקרטיות ועם הזמן ניתן לפתור בעיות מופשטות. מפל אנכי (Vertical Decalage) -- לאורך השלבים הילד פותר את הבעיה בדרכים שונות. דוגמת ניווט במרחב - לצייר מפה מהבית לגן. ילד בן 12 מסוגל לצייר מפה מפורטת ולוגית יותר מאשר ילד הנמצא בגיל האופרציונלי קונקרטי. מגבלות השלב האופרציונלי קונקרטי -- החשיבה היא לוגית אבל רק לגבי אינפורמציה קונקרטית שמשקפת את המציאות (כלומר, לא מופשטים -- לדוגמה אין הבנה של X ו-Y). ניתן לראות את ההבדל בסוגי משחקי קופסא שונים המותאמים לגילאים.\ יש קושי לבצע מניפולציות על אובייקטים מופשטים/היפותטיים (היסק טרנזיטיבי -- \"אם ג\'ון גבוה מג\'ורג\', וג\'ורג\' גבוה מפול: מי יותר גבוה? ג\'ון או פול?). **שלב האופרציות הפורמאליות** מגילאי 11 והלאה. \*הביקורות על פיאז\'ה בשלב הזה שלאו דווקא כולם משתמשים אופרציות פורמאליות בכל היבט בחייהם ולרוב, האנשים משתמשים באופרציות קונקרטיות ברמה היומיומית. חשיבה פחות ממוסגרת, פחות תלויה בקונקרטיות. אגוצנטריות של מתבגרים לסביבתו: יודעים להפריד בין האדם לסביבה אך עדיין שמים את עצמם במרכז.\ קהל מדומה -- מודעות עצמית גבוהה ותחושה שהם תמיד במרכז תשומת הלב. (דוגמת מתבגר שלא רוצה לצאת מהבי עם חצ\'קון כי הוא חושב שכולם יסתכלו עליו בעוד ההבנה של מבוגר כי לא מעניין את הסביבה בחצ\'קון שלך וכל אחד \"איכפת\" לו רק מהחצ\'קון של עצמו).\ האדרה עצמית -- האגדה האישית -- מפתחים חשיבות עצמית לא ריאלית, מרגישים מיוחדים וייחודיים \"לי זה לא יקרה\". מתבגרים מרגישים שהם \"הגיבורים בסרט\", תחושת ניצחון ואף חסינות. **תיאוריית השלבים של פיאז\'ה מנקודת מבט עכשווית** - השפעה מהפכנית על תחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית, תפיסת התפתחות הידע ושיטות הוראה - הערכת חסר של היכולות בינקות (מתודולוגיה) - הערכת יתר של היכולות בבגרות -- טוענים שאנשים מסוגלים רק בתחום ההתמחות שלו ובשאר הנושאים החשיבה תהיה קונקרטית. - היעדר אחידות רוחבית -- הטענה היום שאנו יכולים לחשוב בצורות שונות ברגעים שונים. **הבדלים תרבותיים --** אנשים בתרבות המערבית מראים חשיבה פורמאלית כי ככה מלמדים, תלוי השכלה. הבדלי גילאים. הפסיכולוגיה הקוגניטיבית היום מאמינה במיקרו תיאוריות. הסתכלות על המוח כ\"מחשב\" בעל הרבה פונקציות שלכל אחת תיאוריה נפרדת בניגוד לתיאוריה של פיאז\'ה שהיא כוללנית. **תיאוריית המיינד -- TOM** חוקרים אחרי פיאז\'ה התמקדו ביכולת הקוגניטיבית רחבה יותר \"לשים את עצמנו בנעלים אחרים\" גם מבחינת מחשבות, רצונות, אמונות. \ התפתחות של תאוריית המיינד לאורך הילדות. בגיל שנתיים מתחילה תיאוריית המיינד -- Desire TOM הבנה מפורשת של קיום רצונות וכוונות. יכולת ראשונית של הבנה שאנשים שונים רוצים דברים שונים וזיהוי באמצעות התנהגות והבעות פנים. אבל באותו השלב יש את האמונה שהתנהגות תמיד משקפת את רצונותיו של אדם. סביב גיל 3 יש קפיצה משמעות Belief Desire TOM הם מבינים שמה שהאנשים מאמינים על המציאות מסבירה את ההתנהגות ולא רק הרצונות. ניתן לראות כדוגמה את ההבדל בין ילד בן שנתיים לילד בן שלוש שרוצה עוגייה לפני ארוחת צהריים. בן שנתיים יציק ויבקש עוגייה בעוד בן שלוש יגיד לאמא: את חושבת שאני לא אוכל צהריים אם קודם אוכל עוגייה אבל זה לא נכון\". אבל, עדיין יש קושי להבין שאמונות יכולות להיות שגויות. The false belief problem עדיין - קיים קושי להבין כי קיימות ידיעות שגויות. לא יצליחו להצביע על מצב בו הם יודעים משהו עכשיו וקודם לא ידעו, לא יכולים להבין שמישהו אחר לא יודע משהו שהם יודעים. 09-01-2025 שיעור 9: התפתחות אמוציונלית ====================================== חלק א\' -- אמוציות בסיסיות מהן אמוציות? -- הן תבניות תגובה למצבים מסוימים: 1. תגובות פיזיולוגיות -- לעיתים ניתנים למדידה כמו שינויי קצב לב, חום ועוד 2. הבעות פנים -- זיהוי החוויה האמוציונלית 3. נטיות התנהגותיות -- מחוות גוף, בכי, תנועתיות 4. רגשות -- חוויה סובייקטיבית והמודעת (הסיפור העצמי כחווה האמוציה). התבוננות פנימה התפתחות אבולוציונית: - הגברת סיכויי ההישרדות -- מרכיב הנטייה ההתנהגותית שמכין את הגוף להתמודדות (כעס- להילחם או לברוח) - קומוניקציה -- דרך החוויה האמוציונלית מעבירים מסרים בצורה מהירה ואינסטינקטיבית מאשר השימוש במילים (הבעות פנים). תהליך מהיר ואוטומטי כדי להבין את המצב. לדוגמה אדם שבורח וניתן לראות כי הוא מפחד לפי הבעת הפנים. Darwin מדבר על הבעות הפנים כתגובה אמוציונלית. התנהגויות אדפטיביות להתמודדות במצבים מסוימים. כעס -- מתעורר כאשר מכשול עומד בינינו לבין המטרה, נוצר תסכול ויש התכוננות ללחימה. פעם הייתה משמעות להבעות הפנים כמו לאפשר דרכי נשימה נוחות יותר לקראת הצעד ההישרדותי הבא. היום זה הפך מולד. חלק מלהיות חלק מהאדם. [חקר הבעות פנים אמוציונליות בבגרות] בשנות ה-70 יש גל מחקר בעקבות פיתוח מכשיר מדידה להבעות פנים. אטלס להבעות פנים. מאפשר להסתכל על הבעת פנים ולסווג אותה. 1. מצח וגבות 2. עיניים, עפעפיים ושורש האף 3. חלק הפנים התחתון היום המדידה בעזרת מחשב ומצלמה סורקת את הדפוס של שרירי הפנים ועל פי זה מסמן באחוזים כמה הוא מתאים לכל אחת מהאמוציות. אקמן שם לב לתופעה מעניינת שיש התאמה גבוהה בין התרבויות חוץ מהקושי להבדיל בין הפתעה ופחד. בגלל שהרבה פעמים הגירויים מעוררים את השילוב של השניים פעמים רבות, הן לא לגמרי נפרדות. \*שקופית 19 Elicitors מה מעורר את האמוציה. אותו גירוי ואותו מצב יכול לעורר בתרבויות שונות אמוציה אחרת. תלוי תרבות.\ Display כל תרבות וחוקי ההבעה שלה. חוקי הבעה שונים -- מתי להחצין את האמוציה. (לדוגמה באבל בתרבויות שונות). תלוי גם בתוך התרבות בזהות המגדרית. בין תרבויות שונות נעשה ניסוי שפעם אחת הקרינו תמונות מעוררות אמוציות כשהאדם לבד בחדר לבין כשאדם נוסף בחדר. כשהיו לבד התוצאות היו זהות וכשהיה אדם נוסף ראו את ההבדל בין התרבויות בנוגע להחצנת האמוציות. ניתן לראות זאת גם בילדים שעדיין לא למדו את התרבות החברתית וישדרו אמוציות גם בסיטואציות פחות מתאימות, כמו בקבלת \"מתנה מאכזבת\".\ Consequences השלכות התרבות להתנהגויות לא מותאמות. יש תגובות תרבותיות מחמירות יותר ופחות תלוי תרבות בתוצאות לתגובה אמוציונלית לא מווסתת ולא מותאמת לחוקי הבעות הפנים של התרבות. קריטריונים של מחקר לאמוציות בסיסיות/מסדר ראשון המופעיות בתחילת החיים. יש הבעה אוניברסלית וקשורות למטרות הישרדות ביולוגית ונמצאו גם בבע\"ח. ניתן לבטא את האמוציה בכמה ערוצים, היא מולדת גם ללא אינטראקציה חברתית מוקדמת (כמו צחוק), לא בהכרח עם הלידה אבל בחודשים הראשונים עד גיל חצי שנה מופיעות האמוציות הראשונות. על פי קריטריונים אלו מגדירים 7 אמוציות בסיסיות ובשנים האחרונות 8: הפתעה, שמחה, פחד, עצב, כעס, גועל, עניין, דאגה (האמוציה שנוספה). העדויות לכך מבוססות בעיקר לניתוח של הבעות פנים.  שני סוגי תיאוריות של התפתחות אמוציות בילדות: Discrete Emotion theory Izzard, Tomkins\ Unfolding of Emotions Lewis, sroufe המודל של מייקל לואיס מפצל את האמוציות לחיובי ושלילי. ועם הזמן מתוך שני הגרעינים מתפתחות שאר האמוציות בהתאם.\ בתחילת החיים יש אמוציות חיוביות של שביעות רצון -- כל הצרכים מסופקים בעוד בגיל 3 חודשים מתפתחות אמוציות נוספות כמו שמחה בתגובה לגירוי מוכר במטרה למשוך את האחר להמשיך את האינטראקציה ולתמיכה חברתית (בריא מבחינה הישרדותית להשאיר אנשים מסביב, מישהו לתמוך במידת הצורך). כמו עם חיוך כדרך ביטוי. האמוציות השליליות מתחילות במצוקה כאשר הצרכים לא מסופקים ונמשך בגועל הגנה אבולוציונית מגירויים מסוכנים בגיל שלושה חודשים במטרה להוציא דברים מהפה, חוסר שביעות רצון כללית שמתפצלת לעצב (מעורר אמפתיה ועזרה מהסביבה), כעס כעבור ארבעה חודשים כאשר יש חוסם למטרה מסוימת (יש עלייה באנרגיה בשונה מעצב, כיווץ שרירים), פחד כעבור שישה חודשים בתגובה לסיטואציות חדשות מאיימות (בה יש מיקוד על המטרה המאיימת והתנהגויות הגנה עצמית, קשור להיקשרות ולסמן את הצורך בהגנה). כל התינוקות בגיל חצי שנה מתחילים להראות פחד מזרים, היא מסמלת הישג התפתחותי ולא בעיה בהתפתחות כמו שלעיתים חושבים. יכולת ההבחנה בין הדמות המטפלת לבין זרים. נעלם לקראת סוף השנה הראשונה תלוי הבדלי טמפרמנט ונסיבות. האם קיים קשר בין פחד מזרים לחרדת נטישה? פעם חשבו שכן אך היום מאמינים שלא. זו תופעה מאוחרת יותר לרוב, פחד מזרים גם בנוכחות ההורה ואין ביטויי חרדה במצבי פרידה מן האם. **[אמוציות מורכבות]** אמוציות בעלות משמעות חברתית מובהקת. אין הבעת פנים מוסכמת (אמפתיה), הגירוי שמעורר הוא סובייקטיבי ולא חד משמעי (כמו בושה שקשורה לסטנדרטים העצמיים שלנו ולאופן שבו אנו שופטים את עצמנו), אין עדויות בבע\"ח (אם כי יש שיטענו כי כלביהם מביעים בושה וחרטה). המודעות העצמית היא תנאי הכרחי לאמוציות מורכבות Self-conscious emotions \*ילד עד גיל שנה וחצי לא מבין שהדמות שהוא רואה במראה זה הוא. התעצמות המודעות העצמית סימנים ראשונים -- התנהגות רכושנית, אמירות כמו \"אני\" \"שלי\" \"לבד\" קשורה להתפתחות רגשית (חוויית נפרדות מהאחר ואינדיבידואליות) ולהתפתחות קוגניטיבית (הבנה שאני \"אובייקט\" שונה מהאחר). חייב להיות מודעות עצמית כדי לפתח את האמוציות המורכבות (חלק קוראים להן אמוציות חברתיות): מבוכה -- לאו דווקא שלילית, חשיפת העצמי בפני כל, קנאה -- הבנת קניין ונפרדות, אמפתיה -- היכולת לחוש את מה שהאחר מרגיש.\ הסט השני של האמוציות המורכבות ביכולת להבין סטנדרטים חוקים ומטרות חברתיות ולהעיר את התנהגותו מולם: גאווה -- עמידה בסטנדרט ואף יותר, בושה -- אי עמידה בסטנדרט העצמי (רצון לברוח או להתחבא), אשמה -- לפעול לא כמו בסטנדרט (רצון לתקן). 16-01-2025 שיעור 10: התקשרות ============================ עד שנות ה-30/40 המצב של ילדי המוסדות לא טוב. אחרי מלחמת העולם השנייה יש פער בין השוני במצב הרפואי שלהם מצב הנפשי. הבמצב הבריאותי השתפר רבות בעוד הנפשי לא קיבל מקום לשינוי ולתשומת לב. בזכות התיאוריה שהוא פיתח מובן לנו היום שהתפתחות תקינה של ילדים קשורה להתקשרות. על פי פרויד אנו מונעים על ידי דחפים מולדים והצורך בסיפוקם. זוהי המוטיבציה הראשונית ובסיסית של התינוק ביצירת קשר עם הסביבה. האינטרקציות הקריטיות בין האם והתינוק הן תוצאה של הפעילות הדחפית. התינוק מרוכז בעצמו יוצר קשר עם הסביבה רק כאשר עולה המתח ויש צורך בסיפור הדחפים. כלומר, על פי פרויד הקשר עם האם הוא **משני** לסיפוק הדחף. לסיפור האורלי חשיבות מכרעת להתפתחות תקינה ולקשר לדמות טיפולית. התינוק מראה העדפה לאמא על דמויות אחרות.\ מתחילת החיים מייצרים קשר אישי, מזהים אמוציות באדם אחר. הקשר הרגשי הוא לא תוצר לוואי של סיפוק הדחף אלא הוא קיים ומשפיע מתחילת החיים. הרי הרלו -- מפצל את מרכיב ההזנה למרכיב ההחזקה, בעזרת אם בד לא מזינה (מדמה החזקה), אם ברזל מזינה (אינה מדמה החזקה).\ הרלו מצא שהקופיפים העדיפו באופן ברור את אם הבד הלא מזינה והם בילו עימה את רוב שעות היממה.\ כלומר -- מרכיב ההחזקה נמצא משמעותי יותר בקשר אם-תינוק ממרכיב ההזנה בניגוד למה שטוען פרויד.\ אם הבד מספקת: פונקציה של הגנה, חיק בטוח לחקירה. בדק את הקשר כאשר הילד מתאשפז לתקופה ארוכה וההורים לא רואים אותו בעקבות חשש ממחלות וזיהומים. היום זה לא נהוג, ההורה יתאשפז ביחד עם הילד. פתוגני -- השלכות שמשפיעות לבריאות הנפשית. בולדן הגיע למסקנה ש: \"הרעב של הילד לאהבת אמו ולקרבתה, גדול כמו הרעב שלו לאוכל\". הוא חיפש הסבר ופנה לחקר בעלי החיים. אתולוגיה: המושג הידוע ביותר אצל אתולוגים -- הטבעה/החתמה. אינסטינקט ההחתמה משתחרר בעקבות דמות סוגרת הנמצאת בקרבתו. מכאן הוא אומר שההתקשרות היא אינסטינקט. מסביר שהקשר עם האמא הוא ראשוני ולא משני. תהליך ההתקשרות\ מערכת התנהגות מולדת\ הפונקציה ההשרדותית שלה -- הגנה מפני טורפים\ יש מערכת של סיגנלים מולדים המעודדים אותה בולבי מבחין בין שני סוגים שונים של התנהגות המעודדים התקשרות:\ + התנהגות של סינגלים -- מביאה את האם אל הילד (חיוך, בכי).\ + התנהגות של התקרבות -- מביאה את התינוק אל האם (התרפקות, אחיזה). אם כן, בניגוד לגישה הפסיכואנליטית, על פי תיאורית ההתקשרות המוטיבציה של התינוק ליצירת קשר עם הדמות המטפלת היא ראשונית ובסיסית והמקור שלה ביולוגי, שכן יש לה ערך הישרדותי. ההתקשרות מתבססת בסדרה של ארבעה שלבים במהלך השנתיים הראשונות לחיים, ובעיקר החל מהחצי השני של השנה הראשונה. \+ כל הילדים מפתחים התקשרות, אך השאלה היא מה טיבה. **שלבי ההתפתחות של ההתקשרות**   מערכת ההתקשרות לא תמיד פעילה, היא פעילה כשיש מצוקה שאז מערכת ההתקשרות תהיה הדומיננטית לשליטה על ההתנהגות והתינוק יחפש את הדמות המטפלת שלו (דוג\'- מפגש עם זרים). 1. בסיס בטוח -- יוצא ממנו לחקור את העולם 2. חוף המבטחים -- חוזר אליו במצוקה - חסר סיכום -המודלים הם על העצמי, האחר ומערכת היחסים\ -מתפתחים בשלב השלישי של ההתקשרות\ -מבוססים על התנסויות מוקדמות עם הדמות מטיפולית ועל המידה בה הילד חווה שניתן לסמוך עליה.