סיכום מעודכן - התפתחות גיל ההתבגרות PDF

[**Arnett, J. J. (2014). *Adolescence and emerging adulthood: A cultural approach*** **(5th ed.) Pearson.**](https://ebookcentral.proquest.com/lib/tau/reader.action?docID=5185771) **שיעור 1 -- מבוא**  חומרי קריאה -- שיעור 1 מבוא **מקסיקו**, בית פשוט עם אור עמום - קונצ\'יטה,...

[**Arnett, J. J. (2014). *Adolescence and emerging adulthood: A cultural approach*** **(5th ed.) Pearson.**](https://ebookcentral.proquest.com/lib/tau/reader.action?docID=5185771) **שיעור 1 -- מבוא**  חומרי קריאה -- שיעור 1 מבוא **מקסיקו**, בית פשוט עם אור עמום - קונצ\'יטה, בת 16 ,למרות שמוקדם, הספיקה כבר לעבוד שעתיים ולהכין טורטיות. כמו כל הבנות בכפר, היא אינה יודעת קרוא וכתוב כי רק הבנים הולכים לבי\"ס. היא מתנחמת בכך שאחה\'\'צ ירשו לה ללכת למרכז למכור את הטורטיות ושם תפגוש את חברותיה, שגם מוכרות דברים למען המשפחה. היא מצפה לפגוש שם ילד שדיבר איתה לפני שבועיים (שבוע שעבר ראתה אותו מחכה ליד הבית שלה, אבל הוריה לא נתנו לה לצאת). **בפרוורי אילינוי**, ארה\'\'ב, גודי בת -14 מנסה להחליט מול המראה אם להחליף בגדים שוב לפני שהולכת לבי\"ס. \"השמנתי\" היא חושבת לעצמה. ב-3 שנים האחרונות, גופה השתנה מהר, והיא מוטרדת מזה שהוא נראה יותר גדול ועגול. היא שומעת את אמא קוראת לה, אבל היא שומעת שיר כל כך חזק שהיא בקושי שומעת מה התוכן. **בניגריה**, אומיבי בן ה-18 הולך לבי\"ס מהר כי הוא כבר מאחר, ואם יאחר לאסיפת הבוקר יכריחו אותו לכרוע ברך. כשמגיע רואה את חבריו- קל לזהות אותם בגלל התלבושת האחידה. הם הולכים יחד ומדברים על המבחן הקרוב, שתוצאותיו יקבעו מי ילך לאוניברסיטה. יש עליו ממש לחץ להצליח בו מהוריו, כדי שיהיה עורך דין ואז יעזור ל 3 אחיו הקטנים ללכת לאוניברסיטה/למצוא עבודה טובה. הוא לא בטוח שבא לו להיות עורך דין, אבל רוצה לצאת מהעיר הקטנה אל העיר הגדולה שם יש חשמל וסרטים וכו\'. 3 מתבגרים ב 3 תרבויות שונות עם חיים ממש שונים, אך הם כולם מתבגרים. אומנם השינויים הביולוגים הם אוניברסליים Puberty, אבל השוני בניהם הוא תרבותי \> גיל ההתבגרות הוא מבנה תרבותי, ולא רק תופעה ביולוגית. תרבויות משתנות באופן בו הן מגדירות **מבוגר** - כמעט בכל התרבויות יש גיל ההתבגרות- אבל אורכו, והתוכן והחוויות היומיומיות של מתבגרים משתנה בין תרבויות. השתנות של גיל ההתבגרות במהלך ההיסטוריה, גם בגלל שינויים תרבותיים (שהיו בין השנים). **adulthood emerging** -דרך חדשה לחשוב על הגילאים האלה 25-18. **[מחקר ניטור עתיד המתבגרים]**: נערך במישיגן, החל מ-1975 כל שנה המחקר מדד אלפי מתבגרים אמריקאים בהרבה נושאים (שימוש בסמים, גישות חברתיות ופוליטיות וכו\'). המחקר היה על מדגם של מתבגרים בכיתה י-יב מ-420 בי\"ס והוא נעשה ע\'\'י סקר לאומי ששאל את המתבגרים על דעותיהם, אמונותיהם, והתנהגויותיהם. עשו מדגם שכבות פרופורציונאלי - כך שכל קטגוריה של אנשים יוצגה במדגם באותה פרופורציה של הקבוצה באוכלוסייה, והמדגם היה מקרי. לקחו דגימה של 350 אנשים עד גיל 30 (לא רק מתבגרים). גיל ההתבגרות מתחיל היום יותר מוקדם ומסתיים יותר מוקדם שלאחריו יש את הבגרות המוקדמת, תקופת המשך לגיל ההתבגרות. זאת בשל **הירידה בגיל הבגרות המינית**- בתחילת המאה ה 20 -הבגרות המינית הייתה בגיל 15 בערך-וזה הגיל שהול תיאר כתחילת גיל ההתבגרות. היום גיל המחזור הראשון ירד כך שהגיל הממוצע בארצות מערביות הוא 5.12. השינויים הראשונים של הבגרות המינית מתחילים שנתיים קודם, לכן החליטו שגיל ההתבגרות מתחיל בגיל 10.סיום גיל ההתבגרות הוחלט לא בגלל משהו ביולוגי אלא 95% מהמתבגרים הולכים לתיכון. בגלל שסיום התיכון נהפך לאוניברסלי (נגמר בגיל 18 )הגיוני ששם תגמר תקופה זו. חמישה מאפיינים המפרידים בין **adulthood emerging** לבין תקופות אחרות: חיפוש זהות - הכי בולט בגיל הזה, חוסר יציבות, שלב בו אנחנו בפוקוס על עצמנו, שמרגישים בו באמצע, אפשרויות (מצוין בשיעור ולכן לא מורחב פה). adulthood emerging לא קיימת בכל התרבויות, אלא רק באלו שהצעירים יכולים לדחות את הכניסה לתפקיד המבוגרים (חתונה, ילדים וכו\') עד לפחות אמצע גיל ה 20 שלהם. לכן היא בעיקר קיימת במדינות מפותחות. היא גם חדשה מבחינה היסטורית. הכותבים מאמינים שבעקבות הגדלת התעשייה והגלובליזציה היא תהפוך ליותר נפוצה ככל שיעברו השנים. [המעבר לבגרות, דימיון בין תרבותי] - **בארצות מערביות** יש מגוון דרכים להגדיר את המעבר לבגרות: מבחינה חוקית מגיל 18 אנחנו מוגדרים כמבוגרים; קבלת חובות המבוגר (כמו עבודה קבועה, חתונה, ולהיות הורה). בבחינת כיצד צעירים רואים את המעבר לבגרות, עשו מחקרים בהרבה מדינות מערביות ולא מערביות ובאנשים ממעמדות שונים ומצאו שהצעירים בכל המדינות והמעמדות הסכימו שמעבר לבגרות פירושו- **קבלת אחריות על עצמך, החלטת החלטות בצורה עצמאית, ולהיות עצמאי מבחינה כלכלית**. שלושתם מתייחסים לאינדיבידואליות. [המעבר לבגרות, שונות בין תרבויות] - למשל ישראלים ראו את סיום הצבא להפיכה למבוגרים, ארגנטינאים בעיקר העריכו את היכולת לתמוך במשפחה כלכלית כמבוגר. לפי תרבויות קולקטיביסטיות המעבר לבגרות מסומן ע\'\'י נישואים, לעומת חברות מערביות שלא ראו נישואים כקריטריון ללהיות מבוגר. אחת הסיבות היא שחברות קולקטיביסטיות יותר מאמינות ופועלות בתלות הדדית ונישואים היא מערכת שיש בה תלות הדדית מחוץ למשפחה המקורית. הם פחות יגידו את זה שישאלו אותם, אלא יותר ימצא במחקרים שזו דעתם הנסתרת. למשל במחקר של צעירים מרוקאים - שאלו אותם איך אתם יודעים שאתם בוגרים? מצאו 2 תשובות משותפות לכולם: 1.אלה שמדגישות גיל כרונולוגי או התפתחות פיזית כמו שיער בפנים לבנים. 2.אלה שמדגישות תכונות אופי כמו פיתוח שליטה עצמית. אך רק מעט מהצעירים אמרו שנישואים זה סימן לבגרות -\> מראה שהאופן בו צעירים ומבוגרים תופסים הגעה לבגרות הוא שונה. **המחקר המדעי על גיל ההתבגרות**: חמישה שלבים של מחקר מדעי- 1.**שאלת מחקר** - יכולה להתבסס על תאוריה קודמת או לנבוע מחוויה אישית/ניסיון אישי. והדרך לתוצאות היא ע\"י שיטות מדעיות. 2.**השערת מחקר**-בשביל לענות על שאלת המחקר, החוקר משער השערה שהיא תשובה אפשרית לשאלה. ההשערה חשובה כי היא משפיעה על הדגימה, השיטות מחקר, עיצוב המחקר וכו\'. 3.**בחירת שיטת מחקר ועיצוב מחקר**-הדרך לחקור את ההשערה, למשל שאלונים וראיונות. עיצוב המחקר-התכנית על איך ואיפה לאסוף את הנתונים למחקר. 4.**איסוף מידע**- מחפשים מדגם רנדומאלי שייצג את האוכלוסייה (ישתנה בהתאם לאוכלוסייה שרוצים לבדוק, כי בסוף רוצים להכליל את התוצאות לאוכלוסייה). צריך לשמור על פרטיות המדגם, ולא לגרום להם לענות בצורה כזאת או אחרת. 5.**מסקנות שיובילו לשאלה חדשה והשערה חדשה**-אחרי ניתוח המידע, יש לפרש אותו בהתאם לתאוריות רלוונטיות ומחקרים קודמים. החוקרים כותבים מאמר, בעל מבוא, שיטה, תוצאות ודיון, שמועבר לבדיקה של עיתון מומחה(review peer ,)שם בודקים תוקף ומהימנות, ותרומה לתחום. אם עובר את הבדיקה בהצלחה אז מתפרסם בעיתון. התוצאות מובילות ליצירת שאלות מחקר נוספות. תאוריה ומחקר הולכים יחד- תאוריה\> השערות\> מחקר\> התאמת התאוריה וכן הלאה. [אתיקה במחקר על התפתחות האדם]- בודקים אם המחקר אתי עם (irb(board review institutional.שם לרוב יש אנשים מנוסים במחקר ולכן הם יכולים לקבוע האם המחקר שהוצע הוא אתי/לא. כמו גם, יש איגודים מקצועיים כמו הapa (אגודת הפסיכולוגיים האמריקאית) וה srcd(הקהילה למחקר על התפתחות הילד) להם יש גם סט הדרכה על אתיקה לחוקרים. כאשר בד\"כ הדרישות כוללות: +-----------------------------------+-----------------------------------+ | הגנה מפגיעה פסיכולוגית ופיזית. | חשאיות- לא ישתפו את המידע לגורמים | | | לא רלוונטיים למחקר ושתוצאות | | | הנבדקים לא יזוהו לפי שם. | +===================================+===================================+ | הסכמה מיודעת להשתתפות - טופס | \"הולכת שולל\" ותדרוך- לפעמים | | הסכמה בתחילת המחקר שכולל את כל | המחקר כולל שקר לנבדקים כדי לא | | הפרטים, וכן אישור שהנבדק מתנדב | לפגוע בתוצאות. חשוב שההטעיה, לפי | | למחקר ושהוא יכול לעזוב בכל זמן. | חוקי האתיקה, לא תגרום לנזק. בנוסף | | מתחת לגיל 18 -הסכמת הורים. | לאחר המחקר חשוב להסביר לנבדקים מה | | | | | | הייתה המטרה האמיתית של המחקר | | | והסיבה להטעייתם. | +-----------------------------------+-----------------------------------+ [מהמינות ותוקף (תזכורת)] **מהימנות**-העקביות של המכשיר, אותן תוצאות בזמנים שונים. **תוקף**-כשהשיטה מודדת מה שהיא רצתה למדוד. \*יכולה להיות מהימנות גדולה לשיטה אבל תוקף נמוך. בדר\'\'כ יותר קשה להשיג תוקף ממהימנות. [שיטות המחקר] - בחינת גיל ההתבגרות ו- adulthood emerging נחקרת בדיציפלינות רבות (סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, חינוך וכו\'), שכל אחת משתמשת בשיטות אחרות (כמובן שלכל אחת יש יתרונות וחסרונות). +---------+---------+---------+---------+---------+---------+---------+ | | שאלונים | ראיונות | תצפיות | מחקר | חקר | כלים | | | | | | אתנוגרפ | מקרה | ביולוגי | | | | | | י | | ים | +=========+=========+=========+=========+=========+=========+=========+ | | מתן | מתן | הסתכלות | החוקרים | בחינת | כמו חקר | | | מידע | מידע | ותיעוד | נמצאים | | הורמוני | | | כמותי. | איכותני | של | | אדם | ם, | | | הכי | | התנהגוי | זמן רק | | | | | | | ות | עם | אחד או | תפקוד | | | נפוץ | | | | | המוח, | | | במדעי | | (בוידאו | הנבדקים | מעט | והבסיס | | | החברה. | | או |. | | | | | לרוב | | בכתיבה) | בדר\'\' | מאוד | הגנטי | | | שאלות | |. | כ | | של | | | סגורות | | לעיתים | | אנשים. | התפתחות | | | | | בסביבה | ממש | |. | | | ולעיתים | | | חיים | | | | | | | טבעית, | איתם | | אפשר | | | פתוחות. | | ולעיתים | | | לבדוק | | | | | | (תצפיות | | ביולוגי | | | | | במעבדה. | , | | ת | | | | | | חוויות, | | | | | | | | | | ולהצליב | | | | | | ושיחות | | עם שיטה | | | | | | עימם). | | | | | | | | | | אחרת | | | | | | בדר\'\' | | (למשל | | | | | | כ | | שאלון). | | | | | | נעשה | | | | | | | | | | | | | | | | בחברות | | | | | | | | לא | | | | | | | | | | | | | | | | מערביות | | | | | | | |. | | | +---------+---------+---------+---------+---------+---------+---------+ | יתרון | יתרון | מטרתם | הן | עוזר | הרבה | כלי | | | של | להוסיף | מראות | לחוקרים | | מדידה | | | שאלות | את ממד | התנהגות | | פירוט | מדוייק | | | סגורות- | האינדוי | | להבין | | של | | | | דואליות | אמיתית | איך | ועושר | | | | מאפשר | | ולא | אנשים | | אספקטים | | | לאסוף | והמורכב | דיווח | מתנהגים | | שונים | | | ולנתח | ות. | עצמי על | ביומיום | | | | | תשובות | כמו גם, | ההתנהגו | שלהם | | בתפקוד | | | מהרבה | מסייעים | ת | (כחוויה | | האנושי. | | | אנשים | בהבנת | | שלמה). | | | | | | האדם | | | | | | | בזמן | | | | | | | | קצר | השלם, | | | | | | | יחסית. | הקשר | | | | | | | | בין | | | | | | | | תחומים | | | | | | | | שונים | | | | | | | | בחייו. | | | | | +---------+---------+---------+---------+---------+---------+---------+ | חסרון | \*בשאלו | צריך | שהנצפים | דורש | קושי | יקר, | | | ן | למיין | ידעו | זמן, | | וכן על | | | סגור | לקטגורי | | | להכליל. | אף | | | כמות | ות | שצופים | מחויבות | | | | | | | בהם | והקרבה | | שהמדידה | | | האפשרוי | כדי | | | | מדויקת, | | | ות | להוציא | ויתנהגו | מצד | | | | | מצומצמת | תוצאות | שונה | החוקר. | | הקשר | | |. | כי | בגלל | | | בין | | | הדבר | | | בנוסף, | | הדברים | | | פוגע | זה לא | שצופים | דעתו | | | | | בעומק, | כמו | בהם. | | | השונים | | | | בשאלון | | יכולה | | לא | | | במורכבו | אמריקאי | | להיות | | בהכרח | | | ת |. | | מוטה | | | | | ובשונות | קידוד | | | | מדויק. | | | בין | המידע | | לאור | | | | | | מראיונו | | היחסים | | | | | אנשים. | ת | | | | | | | | לוקח | | שפיתח | | | | | | זמן, | | עם בני | | | | | | | | | | | | | | מאמץ | | התרבות. | | | | | | וכסף. | | | | | +---------+---------+---------+---------+---------+---------+---------+ [שני סוגי מחקרים נוספים:]  [עיצוב המחקר] - שיטות הכי נפוצות הן מחקר אורך, וdesign sectional cross. [מחקר]: [פוקוס תרבותי-תפיסה מרוקאית של גיל ההתבגרות] - סוזן ודאגלס חקרו את גיל ההתבגרות במרוקו לאורך 3 עשורים. - **aqi** =במרוקו זה מושג המסמל הגיוניות, הבנה, רציונאליות, שליטה עצמית, וגבולות עצמיים (שליטה בתשוקות מתוך כבוד לסביבה), שם טוענים שaqi יש למבוגרים בלבד. Aqi אמור להתפתח אצל גברים ונשים, אבל האמונה היא כי אצל גברים לוקח 10 שנים יותר עד שהוא מפותח לחלוטין (זאת כי נהוג שנשים ישמרו על אחיהן ויעזרו בבית ולכן מצופה מהן להיות יותר אחראיות). - **taysh** -מיוחס לגיל ההתבגרות, מציין חוסר זהירות, אימפולסיביות וקלות דעת. התכונה מקושרת להתפרצות המינית בגיל הזה והפרת הנורמות שנובעת מכך (בתולים לפני החתונה זה דבר חשוב במרוקו). במרוקו המעבר לנישואים מראה את ההגעה לבגרות אבל נראה שהמעבר לבגרות במרוקו כולל תכונות (taysh& aqi ) שדומות לתרבויות אחרות. גיל ההתבגרות מסביב לעולם סקירה תרבותית 1. **אפריקה שמדרום לסהרה-Afrika Saharan sub**\" - מדינה עשירה שאזרחיה עניים\"- יש המון משאבים טבעיים באפריקה, אך מסיבות היסטוריות שונות העושר הטבעי הזה לא תורגם לשפע כלכלי לאנשי אפריקה אלא מצבם ממש גרוע (כולל הכנסה לאדם, תוחלת חיים, גישה למים נקיים וכו\'). לכן מתבגרים באפריקה חווים אתגרים בריאותיים-פיזיים-הישרדותיים קשים הרבה יותר מאשר בעולם. במקביל, מלחמות האזרחים בהרבה מדינות באפריקה שככה, וכמה ממשלות אף עברו לממשל יותר דמוקרטי, פתוח, ויציב \> גדילה כלכלית. בכלליות יש שם משפחות גדולות, ויחסים משפחתיים חזקים ותומכים (בממוצע 5 ילדים לאישה, ולכן יש הרבה אחים \> רבים על משאבים כמו בכל תרבות, אבל הקשרים ביניהם תומכים ובעלי אחריות הדדית). 2. **צפון אפריקה ומזרח התיכון** - בהם התרבות המוסלמית משפיעה על כל תחומי החיים. סמכות פטריארכאלית (צריך לציית לאב בלי לשאול שאלות). לא נהוג לדבר על החוקים במשפחה, והדומיננטיות של גברים על נשים בולטת (הגברים שולטים על ההתנהגות ומראה הנשים - הן צריכות לשים רעלה, לעיתים אסור להן לצאת ללא ליווי של גבר, בתולים לפני חתונה ממש חשוב, ויש עונשים חמורים, ואף מוות למי שמפרה). לא מעודדים נשים ללכת לעבוד, לכן למתבגרות יש הרבה פחות אפשרויות בבגרות. קיימים קצת שינויים שקשורים לגלובליזציה, ולהשפעת המערב, אבל עדיין האיסלאם בעל השפעה משמעותית. 3. **אסיה**- אזור מגוון שיש בו ארצות מאוד מפותחות (יפן) וארצות מתפתחות. למרות זאת יש מס\' מאפיינים משותפים: התרבות מאוד מושפעת מקונפוציוניזם (אמונות של הפילוסוף קונפציוס שחי ב550-480 לפני הספירה, למשל פילאל פיאטי שטוען שילדים צריכים לציית ולכבד את ההורים בעיקר את האבא; לילדים יש אחריות לטפל בהורים כשהם מזדקנים, במיוחד לבן הבכור). לכן באסיה נהוג שסבא/סבתא גרים בבית עם ההורים וילדיהם המתבגרים. הקונפוציוניזם שמה דגש על חינוך, ולכן יש לחץ כזה על המתבגרים (רואים את זה אצל אסייתים בתיכון, במבחני קולג\'). 4. **הודו** -גאוגרפית הודו חלק מאסיה, אבל יש בה אוכ\' ענקית ותרבות שונה לכן מתייחסים אליה בנפרד. הם מאמינים בדת ההינדו, וכן יש שם כמות אוכלוסייה מוסלמית ענקית (300 מיליון). אין בה חינוך חובה ולכן יש בה הרבה אנאלפבתים בעיקר בנות באזורים כפריים (כי הרבה מאמינים שנשים לא צריכות לדעת לקריאה בסיסית בשביל צורכי הבית). באזורים כפריים יש ממש מעט בתי ספר ואלו שיש ממש דלים =/ באזורים עירוניים יש יותר נגישות להשכלה (לבנים ולבנות). ישנה כמות ענקית של ילדים ומתבגרים שעובדים, לפעמים בתנאים לא בריאים ולא בטוחים. ההורים מעדיפים שהילדים יעבדו ויעזרו לכלכלת המשפחה מאשר שילמדו. יש שם גם system caste -מעמד חברתי נוקשה שנולדים אליו וכמעט לא יכולים להשתחרר (לפי זה מאמינים שנולדו לקסטה מסויימת לפי ההתנהגות הרוחנית בחיים הקודמים), קובע את הסטטוס של האדם בחברה. רק אלו מהמעמד הגבוה נחשבים כאלו שצריכים להיות במשרות של כוח ועושר וההפך. הנישואים מוגבלים בתוך המעמדות, וכן החינוך. הקשר המשפחתי חזק וחם בהודו (מתבגרים מבלים את רוב זמנם הפנוי עם המשפחה ולא עם חברים). 5. **אמריקה הלטינית** -בה מגוון תרבויות, בעלות היסטוריה משותפת של קולוניות ע\"י אירופאים ונאמנות לדת הקתולית. ישנן 2 בעיות במאה ה-21 -יציבות פוליטית, וגדילה כלכלית. במשך עשרות שנים חוו אי יציבות פוליטית וכלכלית אבל נראה כי יש מגמת שיפור (ברוב המדינות יש עכשיו דמוקרטיות יציבות). יש המון מובטלים-אצל צעירים יש %25 מובטלים, למרות שהמצב השתפר קצת בשנים האחרונות. החינוך גדל, בנוסף הילודה ירדה לכן צעירים שגדלים עכשיו יהיה להם פחות תחרות בשוק העבודה. 6. **המערב** -- פחות מבוסס אזור אלא יותר תרבותי (למשל כולל את אירופה, ארה\'\'ב, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד). מדינות אלו יציבות, דמוקרטיות ועשירות. לצעירים במערב יש גישה לתיכון והשכלה גבוהה, וכן הרבה אפשרויות עבודה. במערב צעירים מבלים את זמנם הפנוי עם חברים, במקום לעבוד ולהיות עם המשפחות, וכן הרבה זמן במדיה )טלוויזיה, מחשב, פלאפון, וכו\'(. המיעוטים במערב, פחות הולכים להשכלה גבוהה, וכן יש אבטלה גבוהה אצל הadulthood emerging במיוחד אצל מיעוטים. הסיבה לחסרונות של קבוצת המיעוט היא גם בגלל שיש להם פחות השכלה, אבל גם בגלל אפליה, ודעות קדומות נגדם. [נושא המגדר]: הציפיות מנשים וגברים הן שונות כבר מלידה. מגיל שנתיים ילדים מבינים את מגדרם ונהיים רגישים להשלכות החברתיות של זה. הציפיות השונות יותר מודגשות בבגרות המינית. הדרישות מבחינת העבודה והמשפחה מגברים ומנשים משתנות בין תרבויות. למרות שבכל התרבויות יש ציפיות שונות, יש הבדל ברמת ההבחנה. למשל במערב ההבדלים היטשטשו -- מבחינת ביגוד, עבודות וכו\'. אבל עדיין יש הבדלים דקים המשפיעים על המתבגרים במערב. לעומת זאת במרוקו מצופה מגברים שיהיו מנוסים מינית לפני החתונה ומנשים שיהיו בתולות (לכן החוויה המינית הראשונה של גבר היא לרוב עם זונה, לאחר החתונה, צריכים להוכיח שהבחורה איבדה את בתוליה עם הגבר). [גלובליזציה] - הגבולות בין התרבויות מיטשטשים והדבר משפיע על כל התרבויות בעולם. מוביל לחוויה יותר ויותר דומה של מתבגרים במקומות שונים בעולם - ניתן לראות במוזיקה, סרטים, מחשבים, משקאות קלים, ולבישת אותם מותגים דומים. הקשר לתרבות הגלובלית ניכר בגיל ההתבגרות, ייתכן שבגלל שיותר באינטרנט. גלובליזציה לא אומרת שהתרבות זהה בכל העולם או שהצעירים גדלים בול אותו דבר, אלא יותר נוצר מצב שיש להם 2 זהויות- התרבות שהם חיים בה, והתרבות הגלובלית. **לסיכום** - התרבות קובעת איך גיל ההתבגרות והבגרות המוקדמת יהיו. לגיל ההתבגרות יש תרבות ארוכה, אבל רק ב1920-1890 גיל ההתבגרות נהפך לצורתו המודרנית שבו הצעירים בעיקר בבית ספר ועם חברים. adulthood emerging-הוא הגדרה לגיל בין 25-18. זהו גיל של חקירת הזהות, חוסר יציבות, פוקוס על עצמם, גיל שמרגישים באמצע, וגיל של הרבה אפשרויות. והיא קיימת בעיקר במדינות מפותחות, אבל מתחילה להיות גם בארצות מתפתחות. **שיעור 2 -- התבגרות מינית**  **point Set** -נק\' שמשמר ההיפותלמוס באמצעות משוב. כשיש כמות מספיקה בדם ההיפותלמוס מפסיק להפריש עד שהתהליך מתאזן. דברים מעניינים: בגלל שאסטרדיול וטסטסטרון פועלים בשני המינים, ישנם שינויים פיזיים מוזרים (למשל עלייה באסטרדיול מובילה להתפתחות רקמת שד למשל). בגלל שבנות מתבגרות לפני בנים \> הטסטסרון מעלה את מסת השריר בנות חזקות יותר בשלב זה. [השפעת ההורמונים על המצב הנפשי] **טסטוסטרון**: מקושר באופן מסורתי (בטעות) רק לגברים ולעלייה בתוקפנות, אבל לא מוכח קשר כזה. מעורר תשוקה מינית אצל גברים ונשים. [רמות נמוכות] עלולות לגרום לירידה במצב הרוח, חוסר אסרטיביות, דיכאון, השמנה בטנית, עייפות ופגיעה בזיכרון. אצל גברים יכולות להיות גם ירידה במסת השריר ובתפקוד המיני. טסטוסטרון מגביר מוטיבציה להשגת מעמד חברתי ובעקבותיה לתחרותיות ותוקפנות , הדבר מתווך על ידי לקיחת סיכונים. **קיימת הנחה שלהורמונים יש השפעה משמעותית על מצבי הרוח, אבל הדבר יותר קשור למצבים חברתיים. כלומר, הסביבה משפיעה על ביטוי ההורמונים.** -קופים שטופלו בנוגד טסטוסטרון (סירוס כימי) הראו ירידה חדה יותר בהתנהגות המינית כשהיו ליד נקובות וזכרים אחרים, בהשוואה למצב בו היו לבד עם נקבות (כלומר, ללא תחרות). קופים בעלי ניסיון מיני ומעמד חברתי גבוה הושפעו פחות מנוגדי טסטוסטרון, בהשוואה לקופים ללא ניסיון מיני או במעמד חברתי נמוך. -בעלי תפקידים זוטרים נמצאו כבעלי רמות טסטוסטרון נמוכות. בהסתכלות על חברה מסוימת (ארגון או ישוב) - ככל שיורדים במעמד החברתי, רואים פחות טסטסטורון ולהיפך. רואים את השינוי הזה גם אצל נשים. **אסטרדיול**: עליה ברמת האסטרדיול בגיל ההתבגרות קשורה לירידה במצב הרוח ולדיכאון, ולאי יציבות רגשית. עם זאת, נראה כי למשתנים סביבתיים יש השפעה משמעותית הרבה יותר מלאסטרדיול על מצב הרוח. [שינויים פיזיים במהלך ההתבגרות המינית] השינויים ההורמונליים יביאו לשינויים דרמטיים במבנה הגוף: התפתחות מאפיינים מיניים ראשוניים (הקשורים לרבייה כמו אברי המין) ומשניים (שאינם קשורים - שיער גוף ועוד). **פרץ גדילה** -- שיא תהליך השינויים, בו הגדילה במקסימום התאוצה. 1.השינויים שונים אצל בנים ואצל בנות (דוגמת הגובה). 2.השינויים לא סימטריים- חלקי גוף שונים מתפתחים בקצב שונה לאורך ההתבגרות. מתחיל בגפיים והראש (קצב הכי גבוה). כלומר, מהחוץ פנימה עד שהופך להיות יותר פרופורציונלי. **מסת שריר**- לפני ההתבגרות: בשני המינים אותו דבר. עולה קודם אצל בנות, ואז נעצרת  של בנים הופכת ליותר גדולה. **אחוז שומן**- בהתחלה אצל בנים יותר גבוה \> בגיל ההתבגרות מסת השומן אצל בנות עולה (אבולוציונית לצורך התבגרות מינית). [מאפיינים מיניים ראשוניים]: ייצור זרע באשכים, הבשלת ביציות בשחלות במחזור הביוץ, התפתחות איברי המין בגודל ובנפח. [סימני מין משניים]: בנים (גדילת שיער על כל הגוף, עור מחוספס, בלוטות הזיעה מוגברות, התעבות הקול) ובנות (גדילת שער ערווה, בית שחי ומעט פנים, עור מחוספס, בלוטות הזיעה מוגברות, צמיחה של השדיים). **פרדוקס הבריאות של גיל ההתבגרות** - גיל ההתבגרות מהווה שלב שבו הבריאות הפיזית היא בשיאה. עם זאת באופן פרדוקסלי, גיל ההתבגרות מביא עמו עלייה של %200 במקרי המוות (במקביל יש עלייה חדה בשיעור התאונות, הרצח, ההתאבדות, דיכאון, שימוש בסמים ואלכוהול, HIV ,הריונות לא רצויים, והפרעות אכילה). בניגוד לבע\"ח אחרים, לבני אדם יש עלייה חדה בהורמונים ואז נשאר גבוה עד הבגרות המאוחרת (שם יורד). למרות זאת, הדבר מלווה בירידה בהפרעות התנהגות ומצב הרוח. כפי הנראה הסיבה העיקרית לפרדוקס הבריאות היא קושי בשליטה ובוויסות עצמי הקשורים להבשלה מוחית חלקית. **הבשלה מוחית** המוח מתמפתח עד גילאי 18-20. הוא מתפתח בשני צירים: ציר אחד מלמטה-למעלה, והציר השני מהאמצע לצדדים. המוח אינו מתפתח בשלבים, אלא בעוצמות שונות. האזור הגבוה מתפתח בצורה פחות אינטנסיבית מהאזור הנמוך אך הם מתפתחים במקביל זה לזה. האזור האמצעי של המוח מתפתח באופן יותר אינטסיבי מהצדדים וגם כאן, הדבר קורה במקביל. המשמעות לכך הוא שהאוזרים הנמוכים והפנימיים הם אזורי המנוע שלנו, המנוע הזה מתפתח מהר וחזק בגיל ההתבגרות. למשל, המערכת הלימבית שמעוררת אותנו לרגשות חיוביים או שליליים מאוד חזקים בגיל ההתבגרות כמו פחד, אהבה, איום ועוד. המערכת הגבוהה שמתפתחת יותר לאט היא המערכת שאינה קיימת אצל מתבגרים. אלו הם אזורים פרה- פרונטליים שאחראים על שליטה עצמית, אימפולסים, תכנון לטווח ארוך וקבלת החלטות. **חוסר איזון בין-מערכתי בגיל ההתבגרות ** חוסר שיווי משקל בין המערכות  למערכות הגבוהות. האונה הקדמית מצחית (פרה פרונטלית) -- אחרית על פעולות חשיבתיות גבוהות כמו תכנון, דחיית סיפוקים. המנוע של הדחפים, אימפולסיביות, נמצאים בחלקים התחתונים. אנאלוגיה -- מכונית עם מנוע של מכונית מרוץ וברקסים חלשים.  הבעיה היא בעיכוב, בעצירה.  המערכת הלימבית היא מערכת פרימיטיבית -- דחפים, תשוקות ופחדים, אימפולסיביות. התפתחות דרמטית בגיל ההתבגרות. החלקים הפרה פרונטלים- שאחראים על העיכוב, לא מתפתחים באותה פרופורציה. המערכת הלימבית מתפתחת באופן מהירה ומשמעותי לעומת המערכת הפרה פרונטלית. החלק האפור מייצג את האימפולסיביות. השיקול דעת לא מדביק את הדחפים. לבסוף יש התכנסות של ההתפתחות הנ\"ל. **עירור רגשי מול אינהיבציה מחשבתית** האמיגדלה -- של ילד בן 5 יותר מפותחת מהקורטקס. כאשר הקורטקס מפותח הוא יכול להשקיט את האמיגדלה.  אצל רוצחים האזור שגורם להם להתרגש מלהרוג עובד פחות. זאת לעומת הקיצון השני של אנשים שנלחצים כשהם מרימים סכין. יכול להיות מצב שיהיה לנו רגשים נורא חזקים של עירור רגשי כשבן זוג לא מתקשר (אולי לא אכפת לו) ואז יכולה לבוא אינהיביציה מחשבתית (אבל פעם שעברה הוא פשוט נתקע בעבודה). חומרי קריאה -- שיעור 2 בסיס ביולוגי לגיל ההתבגרות השינויים הם זהים בין התרבויות, ובכל תרבות מגיבים באופן שונה לשינויים אלו. **התבגרות מינית Puberty** -- שינויים בפיזיולוגיה, באנטומיה ובתפקוד הפיזי, אשר הופכים את האדם ל\"בוגר\" מבחינה ביולוגית ומכינים את הגוף להתרבות מינית. השינויים של שלב זה יתחילו במקביל לאירועים של המערכת האנדו-קרינית. **המערכת האנדוקרינית** -- מו**פיע בסיכום שיעור אז יש פה רק את התהליך**. **תוספת**: במהלך גיל ההתבגרות, בלוטת יותרת המוח מגבירה ייצור הורמון בשם ACTH ,והוא גורם להגברה בייצור אנדרוגנים בבלוטת האדרנל. (לאנדרוגנים אלו יש את אותם האפקטים כמו של אלו המיוצרים באשכים). **\*\*** מתחיל עוד באמצע הילדות אך מגביר את הייצור כאשר יש מספיק תאי שומן בגוף. תאי השומן מייצרים חלבון שנקרא לפטין, המסמן להיפותלמוס להתחיל את תהליכי השינוי ההורמונליים של גיל ההתבגרות (בגלל זה אצל רזים מתחיל מאוחר יותר). [מעגל פידבק במערכת האנדוקרינית] עם תחילת גיל ההתבגרות, ה\"סט פוינט\" של רמת הורמוני המין בדם עולה משמעותית -- הגונדות יכולות לייצר כמות גדולה של הורמוני מין לפני שההיפותלמוס אומר להם להפסיק. מן הסתם ה\"סט פוינטס\" עולות בהתאמה אצל המינים -- אצל גברים ברמת האנדרוגנים ואצל נשים ברמת האסטרוגנים. הסימן המוקדם ביותר לתחילת תהליך ההתבגרות המינית אצל נערים ונערות הוא **פרץ הגדילה adolescence growth spurt.** בנות מגיעות לשיא הגובה שלהן בערך שנתיים לפני בנים (למעשה בנות מסיימות להתבגר שנתיים לפני הבנים). במהלך הגדילה יש תופעה שנקראת **\"א-סינכרוניזציה\" Asychronity**-- גדילה לא שווה של אברי גוף שונים. האיברים הראשונים שגדלים הם כפות הרגליים, הידיים והראש, ואחריהם הידיים והרגליים. הטורסו, החזה והכתפיים הם האחרונים לגדול. \*גם אצל בנים וגם אצל בנות הלב גדל, אך אצל בנים הוא גדל יותר. קצב לב של בנות גבוה ביותר מ5 פעימות בדקה בממוצע משל בנים. בהקשר לנשימה -- כמות האוויר שהריאות מסוגלות להכיל גדלה משמעותית אצל בנים. כל השינויים הפיזים (גם מה שדובר בשיעור) מראים איך הבנים \"עוקפים\" את הבנות ביכולות אתלטיות במהלך גיל ההתבגרות, שנשארות דומיננטיות גם במהלך חייהם הבוגרים. **השמנת יתר Obesity** :נהייתה בעיה רפואית נפוצה במדינות מתפתחות, בעיקר בארה\"ב, והיא מחמירה בקרב מתבגרים. עלייה במשקל במהלך ההתבגרות המינית, זה נורמלי. עם זאת, ישנם מקרים שההשמנה כבר לא בריאה. השמנת יתר Obesity מוגדרת לפי (Index Mass Body (BMI ,שהוא מדד שמתחשב בגובה ובמשקל, והיא קשורה לתזונה ולפעילות גופנית (ישנה ירידה בפעילות הגופנית מגיל 9 לגיל 15). לא נמצא קשר בין צפייה בטלויזיה ומשחקי מחשב להשמנת יתר. העלייה באחוזי השמנת היתר בארה\"ב היא בעקבות הגברת הצריכה של משקאות מתוקים וג\'אנק פוד בבי\"ס. **תפקוד פיזי בתחילת הבגרות** - בשלב זה יש את התפקוד הפיזי הטוב ביותר ופחות בסיכון למחלות פיזיולוגיות. לפי 2 מדדים: 1.**מדד צריכת חמצן מקסימלית** -- הצריכה הגבוהה ביותר היא בשנות ה20 המוקדמות. 2.**תפוקת הלב** (כמות הדם שהלב מוציא בפעימה) -- מגיעה לגובה מקסימלי בגיל 25. [התפתחות הביציות והזירעונים]: **בנות** נולדות עם 400,000 ביציות לא בוגרות בכל שחלה. עד ההתבגרות המינית, מספר הביציות יורד ל80,000 בכל שחלה. מהרגע שהיא מקבלת את הוסת הראשונה, כל 28 ימים בממוצע מבשילה ביצית באחת השחלות. **לבנים** אין זרע באשכים כשהם נולדים, והם מתחילים להתפתח רק בגיל ההתבגרות. ההתפתחות מתחילה בגיל 12 ותהליך זה נקרא **Spermarche**.בכל הפרשה יש בין 500-30 מיליון זרעים. הסיבה לכך שגברים מייצרים כ\"כ הרבה היא שככל שהם ייצרו יותר, כך יעלו הסיכויים שלהזרעים להגיע לביצית ולהפרות אותה. [מערכת הרבייה] - אצל **זכרים** במהלך ההתבגרות, איבר המין והאשכים גדלים בצורה משמעותית. איבר המין נהיה ארוך ורחב יותר. האשכים הגדלים הם סימן לייצור של מיליוני תאי זרע. אצל **נקבות**- איברי המין החיצוניים נקרא **Vulva** והם מורכבים ממספר חלקים- 1.Majora Labia -בלטינית \"שפתיים גדולות\" 2.Minora Labia -בלטינית \"שפתיים קטנות\" 3\. Clitoris בתהליך ההתבגרות הVulva גדל, השחלות גדלות ונהיות כבדות יותר, הרחם מתארך והוואגינה גדלה וצבעה נהיה כהה יותר. ביצית מופרשת אחת למחזור חודשי מאחת השחלות. השחלות מפרישות ביציות לסירוגין. הביצית עוברת דרך החצוצרה ומגיעה לרחם. אם הביצית מופרית בדרך לרחם האישה נכנסת להריון. אם לא, הביצית מופרשת החוצה מהרחם בתהליך הוסת יחד עם הרקמה שריפדה את הרחם. אצל רוב הבנות בשנתיים הראשונות של המחזור עוד אין ביוץ. רק אחרי 4 שנים הביוץ נהיה סדיר ומופיע בכל מחזור חודשי. (כמובן שאפשר להיכנס להריון פשוט הכוונה היא שהביוץ הוא לא סדיר). [סדר האירועים בהתפתחות המינית-] ההתפתחות המינית יכולה להתחיל אצל כל אחד בגיל אחר, אך כן יש עקביות יחסית בסדר האירועים. **יש תמונה בשיעור של הסדר אצל בנים ובנות.**  נראה שיש הבדלים בין התרבויות -- מחקר על בנות מסין הראה ששיער הערווה צומח רק שנתיים לאחר תחילת צמיחת השדיים. מחקר בקניה הראה שבנים מתחילים את ההתפתחות המינית לפני הבנות. כמו כן נראה שהתזמון של ההתפתחות המינית מושפע מהגנטיקה -- אצל אחיות למשל נצפה שהן יקבלו את הוסת שלהן פחות או יותר באותו הגיל. כלל המחקרים הללו נעשו על אנשים מהמערב ולכן יש צורך בעוד מחקרים. [חברה ותחילת ההתפתחות המינית]- הטכנולוגיה משפיעה על התזמון של ההתפתחות המינית. לדוגמא ב150 השנים האחרונות במדינות מערביות, גיל ההתבגרות הולך ומתחיל מוקדם יותר. תופעה זו של שינוי באוכלוסייה נקרא \"**Trend Secular**.\"משערים שתהליך זה קרה בשל השיפור בתזונה וברפואה. ככל שהרפואה התקדמה יותר והצליחה למנוע/לטפל במחלות רבות, וגם התזונה השתפרה ולכן ההתפתחות המינית החלה מוקדם יותר. (במחקר אחד ראו שבנות אפרו-אמריקאיות מקבלות מחזור לפני אפריקאיות מאפריקה, ושוב הניחו שהתזונה של האפרו-אמריקאיות טובה יותר). כך למשל במדינות בהם הרפואה והתזונה טובות יותר, הווסת הראשונה (Menarche ) מגיעה הכי מוקדם. למשל בארה\"ב הגיל הממוצע הוא 5.12.לעומת זאת בהם התזונה היא מוגבלת יותר וטיפול רפואי הוא נדיר, גיל הווסת הראשונה גבוה יותר -- במדינות מסוימות באפריקה הגיל הממוצע הוא 17-15. ראו גם שיש השפעה להכנסה של ההורים על הגיל -- ככל שההכנסה נמוכה יותר, הווסת הראשונה מגיעה מאוחר יותר. כנראה גם מהסיבה שהכנסה נמוכה יותר = תזונה פחות טובה ופחות שירותי בריאות. **סממנים וטקסים תרבותיים לבגרות מינית** - אצל **בנות** סימן תרבותי לבגרות מינית הוא קבלת הווסת. בכל תרבות מתמודדים עם זה אחרת. הווסת יכולה להיתפס גם כדבר שלילי וגם כדבר חיובי -- בתרבויות אחדות עושים חגיגה אחרי קבלת הוסת, ובאחרות מאמינים שזה מנבא רעות. אצל יהודיות נהוג לטבול במקווה לאחר קבלת הוסת הראשונה. ויש גם את **PMS** -- סינדרום קדם ווסתי. הכוונה לשינויים התנהגותיים, רגשיים ופיזיים שמתרחשים כשבוע לפני קבלת הוסת. קבלת הוסת מביאה לעיתים תגובות חיוביות ולעיתים שליליות, הPMS יכול להסביר זאת. אצל **בנים** אין כל כך סימן פיזי, אך הם בדרך כלל משתתפים בטקסים בהם הם נדרשים להראות אומץ, כוח ונחישות. בתרבויות מסוימות הם נדרשים לשאת כאב. סימן תרבותי לבגרות הוא לעיתים השפיכה הראשונה semenarch אך לא נעשו על כך הרבה מחקרים. **קשר עם ההורים** - תחילת ההתפתחות המינית לא משפיעה רק על המתבגרים עצמם, אלא גם על הוריהם, שגם צריכים להתמודד עם השינויים. אז איך היחסים ביניהם משתנים? היחסים נהיים קרירים יותר, פחות נוח להם אחד בחברה של השני, מדברים יותר אחד עם השני אבל נוגעים פחות. יש תאוריה שאומרת שקיים דבר שנקרא **\" Incest taboo** \"שהוא מנגנון ביולוגי שמופעל בין קרובי משפחה כדי שלא יקיימו יחסי מין אחד עם השני, ושייתכן וגם זה הדבר שמרחיק בין המתבגרים להוריהם. אבל יכול להיות וזה בכלל לא המקרה --מצאו שההתרחקות מתרחשת רק בקרב משפחות לבנות מערביות, ולא במשפחות לטיניות למשל (כלומר מושפע תרבותית). **התבגרות מוקדמת ומאוחרת** - לחץ וסטרס יכולים להוביל להתפתחות מינית מוקדמת/מאוחרת. במדינות מערביות מסתכלים יותר על הגיל מאשר על תהליך ההתבגרות עצמו. למשל בבתי ספר: בכיתה ז\' יכולים להיות בנים ובנות בני 13-12 שחלקם התחילו את תהליך ההתבגרות וחלקם לא. וכולם יסיימו את בית הספר בגיל 18 ,בלי קשר להאם סיימו את תהליך ההתפתחות המינית או לא. כל זה גורם לנערים ולנערות להשוות בינם לבין חבריהם לכיתה, ויכול להשפיע על הדימוי העצמי שלהם, פופולריות, הצלחה בבית הספר וכו\'. +-----------------------+-----------------------+-----------------------+ | | בנות | בנים | +=======================+=======================+=======================+ | מוקדמת | ההשפעה של התבגרות | אצל בנים יש להתבגרות | | | מוקדמת היא | מוקדמת | | | | | | | בעלת **השפעה שלילית** | **השפעות חיוביות**. | | | אצל בנות, והן | בד\"כ נתפסים | | | | | | | בסיכון לדיכאון, בעיות | כמושכים יותר ומגניבים | | | נפשיות, דימוי גוף | יותר (שריריים, | | | | | | | שלילי ועוד. | קול נמוך, שיער פנים). | | | | אך גם כמו בנות, | | | 1.המראה -- נראות | | | | שונה משאר הבנות. | נחשפים מוקדם יותר | | | ההתבגרות הפיזית היא | לסמים, אלכוהול, | | | בניגוד לנורמות | | | | החברתיות של דימוי גוף | יחסי מין ולכן הסיכוי | | | רזה וגבוה. | גדול יותר לבעיות | | | | | | | 2.ההתפתחות הגופנית | רגשיות, התמכרות | | | שלהן מושכת | לאלכוהול, ציונים | | | | | | | תשומת לב של בנים | נמוכים וכו\'. | | | בוגרים יותר מביאה | | | | | | | | חשיפה מוקדמת לסמים, | | | | יחסי מין. | | +-----------------------+-----------------------+-----------------------+ | מאוחרת | גם חוות הצקות מבני | מאוחרת אצל בנים יכולה | | | גילם, אבל מצבן טוב | להוביל לשימוש | | | | | | | יותר, וייתכן שיחשבו | בסמים והתנהגות אלימה. | | | כ\"מושכות\" יותר לפי | | | | | | | | הסטנדרטים של היופי | | | | המערבי. | | +-----------------------+-----------------------+-----------------------+ **גנוטיפ מול סביבה -** מה משפיע יותר על ההתפתחות של האדם? תיאוריה זו טוענת שגם הסביבה וגם הגנטיקה לוקחות חלק חשוב בהתפתחות של האדם, וקשה להכריע ביניהן כיוון שהגנים שאנחנו מקבלים משפיעים גם על הסביבה שנחווה. 3 צורות להשפעה הזו: 1. אפקט גנוטיפ-סביבה פסיבי - ההורים מעבירים לילדים את הגנים שלהם וגם משפיעים ומחליטים על הסביבה שלהם. למשל אבא צייר מוריש לילדה שלו גנים וגם היא טובה בציור, ומגיל קטן הוא גם קונה במתנה צבעים ומלמד אותה איך לצייר. 2. אפקט גנוטיפ-סביבה אבוקטיבי - אופי האדם שאותו ירש מהוריו מוביל לתגובות מותאמות מהסביבה שלו. למשל הילד שלך למד לקרוא בגיל 3 ,ואת בתגובה קונה לו הרבה ספרים. 3. אפקט גנוטיפ-סביבה אקטיבי- האדם מחפש סביבה שתתאים לו ולתכונות שלו. למשל ילד מוכשר בנגינה יבקש ללכת ללמוד בבית ספר למוסיקה. [ההשפעה של אפקטים אלו לאורך החיים]: **בילדות**, אפקט גנוטיפ-סביבה פסיבי חזק, ואפקט גנוטיפ-סביבה אקטיבי חלש. עם הגיל המאזן הולך ומשתנה. המתאם הפאסיבי הולך ונעלם, האוטונומיה של הילד הולכת וגדלה כך שהאפקטים האקטיביים הולכים וגדלים. האפקט האבוקטיבי נשאר יציב במהלך החיים. **שיעור 3 -- התפתחות קוגניטיבית** השתנות והבשלה מוחית, משפיעה על ההתנהגות ועל יכולת החשיבה של מתבגרים. החשיבה הופכת למתוחכמת יותר וממשיכה להתפתח גם לאחר גיל ההתבגרות (פחות אינטנסיבי), למשל, לחשוב באופן שונה על הידע שהכרנו עד כה. הדבר מאפשר גיבוש זהות. לצד ההתפתחות המוחית יש צורך גם בתקשורת עם הסביבה על מנת לפתח את החשיבה. **פיאז\'ה -- תיאוריה של התפתחות קוגניטיבית** תהליך מתמשך של **הרחבת פרספקטיבה** (perspective widening ever) זאת תוצאה של תהליכי הבשלה מוחיים המאפשרים את המעבר בין השלבים, לצד התנסות פעילה ואינטראקציה עם הסביבה (סימביוזה בין ההתפתחות המוחית ואינטראקציה עם הסביבה). **ארבעה שלבי התפתחות קוגניטיבית עפ\"י פיאז\'ה:** +-----------------------------------+-----------------------------------+ | **השלב הסנסורי מוטורי (0-2)** | התינוק הופך מיצור רפלקסיבי (שמנוע | | | ע\"י רפלקסים( ליצור רפלקטיבי | | | )שמייצר תובנות וסכמות על | | | | | | העולם). למידה תחושתית ומוטורית. | | | עיקר הקוגניציה מתמקד בתיאום | | | החושים והמוטוריקה. | +===================================+===================================+ | **השלב הפרה-** | יכולת ייצוג סימבולית של העולם כמו | | | שפה, מאפשרת לו לשחק משחקי דימיון, | | **(2-7) אופרציונלי** | לתקשר עם הסביבה. | | | | | | היכולת לעשות מניפולציות על העולם | | | היא מוגבלת, עושה זאת באופן | | | אינטואיטיבי ולא בהכרח הגיוני | | | (למשל ניסוי הכוסות, לא מצליחים | | | להבין שזו אותה כמות או משאית יותר | | | מהירה מאופנוע כי היא יותר גדולה). | | | מתקשים להבין שני אספקטים של | | | אובייקט (למשל, ילד שקטן בגיל אבל | | | גבוה ממנו). | +-----------------------------------+-----------------------------------+ | **השלב הקונקרטי** | היכולת לעשות חשיבה ייצוגית על | | | דברים שהם רואים, מתפתחת יכולת | | **(7-11) אופרציונלי** | החשיבה הלוגית. | | | | | | יכולות **השימור וההפיכות** | | | מתפתחות - הילד יכול לפעול (לבצע | | | אופרציה) על סביבתו באופן | | | **קונקרטי** (יכולת | | | | | | לחשוב על המצוי בסביבה הפיזית). | | | מתקשה לדמיין דברים אבסטרקטים | | | ודברים שהם מחוץ לסביבה | | | | | | המיידית שלו. החשיבה עדיין אינה | | | מדעית-שיטתית אלא יותר אקראית. | | | למשל, היכולת להבין שילד קטן יכול | | | להיות גבוה יותר ממני מול חוסר | | | יכולת לחשוב באופן מופשט על \'מה | | | אהיה כשאהיה גדול\' -- כבאי, כי | | | ראיתי בטלוויזיה. | +-----------------------------------+-----------------------------------+ | **השלב הפורמלי-** | מתפתחת חשיבה שיטתית ומדעית | | | (יודעים לענות על בעיית המטוטלת | | **אופרציונלי** | למשל) -תוצאה וסיבה. **חשיבה** | | | | | | **ייצוגית מופשטת יותר | | | (מקונקרטית).** חשיבה היפותטית | | | המשפיעה על התפתחות הזהות שלנו כי | | | אנו יכולים לחשוב בצורה מופשטת. | | | החשיבה הפורמלית מאפשרת מורכבות | | | וגמישות קוגניטיבית משום שהיא | | | כוללת בחינת אלטרנטיבות אפשריות | | | לצד הממשיות. וכן, מתפתחת חשיבה | | | רפלקטיבית (חשיבה על חשיבה). | +-----------------------------------+-----------------------------------+ | כללי | ארגון, אסימילציה, אקומודציה, | | | שיווי/אי משקל קוגניטיבי | +-----------------------------------+-----------------------------------+ **בעיית המטוטלת** - פיאז׳ה מציג לילדים בכל מיני גילאים וכך יודע באיזה גיל אפשר לקיים משהו. מראים לילדים את תנועת המטוטלת ושואלים אותם איך בעצם אנחנו יכולים לגרום למטוטלת לנוע יותר מהר. מה ישפיע בעצם על תנועת המטוטלת? כאשר יש 3 גורמים שמשפיעים: אורך החוט, משקל המטוטלת עצמה, האופן בו אנחנו דוחפים את המטוטלת. כששואלים מתבגרים (אופרציות-פורמליות) רואים חשיבה שיטתית ומסודרת (בודקים כל פעם אלמנט אחד ומשאירים את השאר קבועים). חשיבה שנקראת **hypothetical-deductive reasoning.** אך כששואלים ילדים רואים שהם לא יכולים לעשות את זה, כי בשלב הקונקרטי-אופרציונלי הם פועלים בצורה אקראית ולא מסודרת, הם מחליפים מספר משתנים בו זמנית (למשל יאריכו את החוט וגם ישימו משקל גדול יותר). גם כאשר הם מגיעים לתשובה הנכונה הם מתקשים להסביר מדוע.\ [חשיבה מופשטת] - חשיבה על רעיון, אמונות, ערכים (לדוגמא, זמן, צדק, חופש, חברות). מאפשרת גיבוש זהות, מי אני, מה אני רוצה להיות. חשיבה מופשטת אינה זקוקה לדוגמא ספציפית אלא לייצוג כללי (דוגמא לחשיבה מופשטת- אם B=A ,ו-C=B ,האם C=A)?\ [חשיבה מורכבת] - בעוד שחשיבה קונקרטית מתמקדת באספקט אחד (בד\"כ בולט) של הסיטואציה, חשיבה מורכבת עוסקת במס\' אספקטים/ רעיונות בעלי כמה משמעויות. מבינים שניתן להבין דברים משתי נקודות מבט שונות. למשל **מטאפורה** -- אמצעי לשוני שנעשה בו שימוש על מנת להאיר מושג אחד בתכונותיו של אחר. **או סרקזם** -- סגנון דיבור המתאפיין בעלבון חבוי. הומור סרקסקטי הוא דרך התמודדות עם מצבים חברתיים - מאפשר שחרור של תוקפנות והעלאה של ערך עצמי בדרך מעודנת. דורש החזקת שני מימדים.\ [חשיבה רפלקטיבית או מטאקוגניציה] - היכולת לבחון אמונות מוטעות או הסקה מוטעית ולתקן אותה. חשיבה על חשיבה, זהו תהליך שמאפשר הכרה טובה יותר של המתבגר עם עצמו. עם זאת, הניטור העצמי מביא גם עליה בביקורת העצמית- על הכל. **קוגניציה חברתית** **אגוצנטריות**- ראיית העולם מנק\' מבטו הבלעדית של המתבונן, ללא התייחסות לנק\' מבט של אחרים (דורש TOM ויכולת אמפתיה). למשל \"אף אחד לא מבין אותי\" היא אמירה אגוצנטרית. זה בממד קוגניטיבי ולא בממד ערכי-נרקיסיסטי (לא אגואיסטיות), זהו כלא מחשבתי. קיימת לאורך כל שלבי ההתפתחות אך פוחתת בין השלבים. ביטויי אגוצנטריות: כיסוי העיניים כדי להתחבא, לקנות לאמא מתנה בובה, יש לי אח קטן אבל לו אין אחים, השמש שוקעת כי אני עייף. [אגוצנטריות בגיל ההתבגרות Elkind David] מצד אחד, **התגבשות יכולת אמפתית**-- מה אחרים חושבים ומרגישים, הבנת פרספקטיבה של אדם אחר וכי אנשים יכולים להבין את הפרספקטיבה שלי. מצד השני, השינויים המוחיים והפיזיולוגיים מביאים את המתבגרים **להתמקד בתפיסה שלהם את עצמם** -- בעיקר כיצד הם נראים ומתנהגים. הדבר מביא אותם לחשוב כי אחרים מתמקדים בהם באותו האופן. מכאן מתפתחות שתי תבניות חשיבה: 1. **קהל מדומה audience Imaginary**: הציפייה שכלל הסובבים יתבוננו בי ויבקרו את מעשיי (כולם יראו/רואים שיש לי פצעון, שאני יפה). ככה התחושה העצמית צובעת על כל הסיטואציה החברתית. הדימוי העצמי משתנה במהירות. המתבגר מעריץ את עצמו ומבקר את עצמו, מצפה שכך יתנהגו כלפיו. מצב רוחו של הקהל תואם למצב רוחו של המתבגר -- טוב 2. **מעשייה אישית fable Personal** : המתבגר בונה סיפור מאירועי חייו, בו רואה את עצמו כגיבור הנאבק למען מטרות נעלות בעולם מוזר ומנוכר. מפספסים את זה שכל בני גילם נמצאים בשלב הזה. תחושה שאני אדם ייחודי ומיוחד אם כולם מרוכזים בי. למשל: \"אף אחד לא הרגיש כמוני אף פעם\", \"לי זה לא יקרה\". גם ערך עצמי נמוך יכול להתפרש כייחודיות. [אגוצנטריות אצל מבוגרים] **הטיית האגוצנטריות Bias Egocentricity**: הנטייה לראות דברים מנקודת המבט שלנו ו/או להעריך את עצמנו יותר ממה שאנחנו באמת. לדוגמא, לתפוס ולזכור את עצמנו כשחקנים מרכזיים בסיטואציה. זהו אמצעי לשימור דימוי עצמי חיובי. מתבטא ב: \- למשל בני זוג מעריכים את המידה שבה הם לוקחים חלק במטלות הבית כגדולה יותר מזו של בן הזוג השני.\ - בפרויקט רב-משתתפים כל משתתף מעריך את תרומתו יותר.\ - תוצאה של מו\"מ תיתפס כהוגנת אם היא קרובה לתועלת האישית (זהו עניין סובייקטיבי בסופו של דבר).\ - אנשים נוטים להעריך את עצמם כמוסריים יותר מאחרים.\ - אגוצנטריות מקשה להעריך ויתורים שעושה הצד השני. **שיעור 4 -- התפתחות מוחית (המשך התפתחות קוגניטיבית)** **שינויים בהולכה העצבית** מבנה תא העצב -- התא בנוי **מדנדריט** שמקבל את המסרים מתא עצב אחר, המסרים מועברים **לגוף התא**. במידה והמסר שמועבר מספיק חזק יופעל **פוטנציאל פעולה**, זהו זרם חשמלי שמועבר דרך **האקסון** של התא. בסופו של תא העצב נמצאים **הכפתורים הטרמינליים** שמעבירים את המסר מהתא למרווח הסינפטי, אזור שדרכו עוברים אותות מתא עצב אחד לשני. לאורך גיל ההתבגרות חלים שינויים במבנה המוח ובאופן תפקודו, הדומים בהיקפם רק לשינויים המתרחשים בינקות. השינויים הקוגניטיביים שמתרחשים לאורך ההתבגרות (בתחום הפסיכו-חברתי ובפונקציות קוגניטיביות גבוהות) מתרחשים במקביל לתהליכי ההבשלה המוחית. כלומר ההתפתחות המוחית היא המצע להתפתחות הקוגניטיבית. התפתחות מכשור בשנים האחרונות כמו fMRI/MRI מאפשרים לחקור את הפעילות המוחית. מחקרים היסטולוגיים (של רקמת המוח -- \"wetware\") ומחקרים על פעילות המוח מאפשרים באופן מסוים לחבר בין השינויים המוחיים לשינויים הקוגניטיביים (ללא סיבתיות). במהלך גיל ההתבגרות ואל תוך תחילת גיל ה-20 מתרחשים שני תהליכים שמשפיעים על ההולכה העצבית במוח: ניפוי סינפטי (Synaptic Pruning), מיאליניזציה (Myelination). התפתחות רשתות מוחיות -- התקדמות ונסיגה **החומר האפור** מורכב מגופי תא עצב, תאי גליה שמאפשרים לתאי העצב להישאר במקומם ואחראים על חילוף החומרים של תאי העצב, נימים ותאי עצב קטנים, המעבדים מידע ושולחים שלוחות (אקסונים ודנדריטים) לאתרים אחרים במוח. בחומר האפור (תאי התא) מתקבלת החלטה אם לייצר פוטנציאל פעולה. **החומר הלבן** הוא רקמה מקשרת בין החומר האפור במוח לחומר האפור בעמוד השדרה (שבו יש הרבה חומר לבן), המורכבת ברובה מאקסונים של תאי עצב, המקבלים את צבעם הלבן ממעטפת המיאלין. **שפיעה סינפטית (Synaptic exuberance):** עליה משמעותית לפני תחילת גיל ההתבגרות בנפח החומר האפור במוח (עד גיל 10). **ניפוי סינפטי (synaptic pruning):** לאחר גיל 10 מתחיל ניפוי או גיזום של החומר האפור ועלייה בחומר הלבן. תאי העצב מתים והמיאלין מתעבה על חשבונם. הדבר משקף **התייעלות של ההולכה העצבית**, שמאפשרת גם עבודה ממוקדת אך גם עבודה אינטגרטיבית בין אזורי מוח. ניפוי סינפטי Synaptic pruning הניפוי הסינפטי מפתח קישוריות טובה בין הפונקציות של האונות השונות שבמוח, דבר זה משפר את היעילות של הפונקציות הללו. למשל, זמן התגובה והקואורדינציה יהפכו טובות יותר. ניפוי זה עובד על פי העיקרון של use it or lose it, הפונקציות שהמוח משתמש בהן נשארות ואלו שאינן משומשות נחלשות. מפוטנציאל פתוח ללמידה, להתמחות בגילאים מאוחרים יותר. רוב ההפרעות הפסיכיאטריות מתחילות בשלב הזה - יתכן שהניפוי חושף פגיעות גנטית או התנסותית. מיאליניזציה מעטפת שומנית שמקיפה את האקסון שמאפשרת את הבידוד מאקסונים אחרים ומסייע להולכה עצבית מהירה (פי 3000) ומתואמת בין נוירונים. הנוירון צורך פחות אנרגיה בזכות המיאלין. המעטפת אינה רציפה, אלא בצורת נקניקיות. בכל מרווח בין מעטפת למעטפת יש פרץ מחודש של האנרגיה החשמלית שמאפשר לו לדעוך באופן מופחת לעומת אם המיאלין היה רציף. זהו תהליך הדרגתי ומתמשך שמתרחש מלידה אך מוגבר לאורך ההתבגרות. תהליך זה מתרחש מלמטה למעלה. **בילדות המוקדמת** גזע המוח, המוח הקטן, קורטקס תפיסתי. **בהתבגרות** ההתפתחות עולה לאונה טמפורלית ופריאטלית, אמיגדלה. **ובבגרות המוקדמת** (ועד גיל 25) אונות קדמיות. ניתן לראות שכאשר המיומנות בתחום מסוים עולה כך גם המיאליניזציה והקישוריות בין התאים עולה. לסיכום, התוצאה של ניפוי סינפטי ומיאלניזציה היא הגברת היעילות של העברת מידע ותיאום טוב יותר בין אזורי מוח שונים. תאי עצב פגומים או שנמצאים פחות בשימוש מנופים, ואלו שנשארים מקבלים מעטפת מיאלין שמגבירה עוד יותר את היעילות שלהם. **שליטה קוגניטיבית** **התפתחות של אזורי מוח תת-קליפתיים וקליפתיים (subcortico-cortico systems) מתבצעת בקצב שונה**. המוח מתפתח מלמטה למעלה ומהמרכז החוצה. המערכות \"הנמוכות\" (שאנו חולקים עם בע\"ח פחות מורכבים) של Bottom-Up מתפתחות מהר יותר ממערכות \"גבוהות\" (שאנו חולקים עם יונקים כמו דולפין) של Top-Down, [באופן היוצר מתח בין שליטה וחוסר שליטה.] למשל, המוח הזוחלי שלהם מאוד דומיננטי ולכן הם יהיו עסוקים במין ותוקפנות והיכולת לווסת זאת תהיה נמוכה מאוד. הדבר בא לידי ביטוי באימפולסיבית וקושי בתכנון, התפרצות של רגשות חיוביים ושליליים, ובחיפוש ריגושים וקושי לנהל סיכונים. +-----------------------------------+-----------------------------------+ | **Limbic System** | **Prefrontal Cortex** | +-----------------------------------+-----------------------------------+ | Mostly developed by early | Mostly developed by | | adolescence. | mid-adolescence, but the capacity | | | to function smoothly with the | | | limbic system and other parts of | | | the brain doesn\'t mature until | | | the early 20s. | +-----------------------------------+-----------------------------------+ | **Functions include** | **Functions include** | | | | | Risk taking. | Decision making. | | | | | Motivation. | Planning. | | | | | Hunger. | Working memory. | | | | | Sleep cycle. | Prioritizing. | | | | | Long-term memory. | Inhibiting impulses. | | | | | Sensation seeking. | Reflecting | | | | | Reward seeking. | Organizing. | | | | | Novelty seeking. | Strategizing. | | | | | Impulsivity. | Self-control. | | | | | Primacy of emotional expression. | Coordinating thought and emotion. | | | | | Immediate needs. | Delaying gratification. | +-----------------------------------+-----------------------------------+ [תיאור מקוצר של הטבלה:] המערכת הלימבית היא אחת מהמערכות הנמוכות, היא מתפתחת [בתחילת] ההתבגרות (המערכת הלימבית אחראית על שינה ארוכה, חיפוש ריגושים ותגמולים מהסביבה, אימפולסיביות וסיפוק צרכים מידי). המערכת הפרה-פרונטלית היא אחת מהמערכות הגבוהות, היא מתפתחת בשלב יותר מאוחר (גיל 16), ההתפתחות הזו מאפשרת תקשורת בין אזורי מוח שונים דבר שקורה במלואו בגילאי 20. (היכולת לקחת החלטות, לתכנן, עיכוב דחפים, חשיבה על חשיבה, חשיבה אסטרטגית). שינויים בקישוריות המוחית האונה המצחית PFC (שהזכרנו מעלה ואת תפקודיה) היא אזור גבוה מול הסטריאטום שהוא אזור נמוך. בשלבי הילדות יש תקשורת, קישוריות והולכה בין האזורים הללו אך היא מאוד נמוכה. לכן, לילדים יש דחפים ויכולת אינהיביציה נמוכה. בשלבי ההתבגרות, ישנה דומיננטיות גבוהה של הסטריאטום שמעלה את הרצון לתגמולים מיידיים ולקיחת סיכונים, הפרה פרונטל קורטקס אמנם גדל אך עדיין לא מצליח לווסת את הפעילות שלו. רק בשלבי הבגרות הפעילות הפרה-פרונטלית מצליחה להיות דומיננטית מול הסטריאטום ובשלב זה נראה את וויסות ההתנהגויות. **המוח המתפתח אינו רק בעיה אלא גם הזדמנות לעיצובו על ידי הסביבה**. נערים/ות לומדים יכולות שונות במהלך גיל ההתבגרות למשל, מוזיקה, אומנויות לחימה, התנהלות חברתית או כלכלית ועוד. מבחינה מוחית, גיל ההתבגרות הוא תקופה מצוינת לפיתוח למידה, יצירתיות, יכולות חברתיות וחינוך בכלל. החלקים הקדמיים שאחראים על הגיון ופתרון בעיות מתפתחים אחרונים, עד תחילת שנות ה-20. **חומרי קריאה -- שיעור 3+4 התפתחות קוגניטיבית ומוחית** **התפתחות קוגניטיבית**= שינויים לאורך זמן באופן בו אנשים חושבים, פותרים שאלות ושינויים בקיבולת הזיכרון ובמתן קשב. **פיאז\'ה** ערך תצפיות ששכנעו אותו כי ילדים בגילאים שונים חושבים בצורה שונה ושהשינויים בהתפתחות הקוגניטיבית מתבצעת בשלבים נפרדים (לאחר סיום של שלב אחד ממשיכה לשלב הבא אחריו וכך הלאה). היכולות הקוגניטיביות בכל שלב מסודרות במבנה מנטלי מסוים (בכל האספקטים של החיים). הגישה של פיאז\'ה ידועה כ\"**גישה הקוגניטיבית התפתחותית**\"= גישה המדגישה ששינויים קוגניטיביים מתרחשים בגילאים שונים. הכוח המניע מאחורי התפתחות בין שלב אחד לבא אחריו זה **הבשלות**. הוא הדגיש את חשיבותה ואמר שאי אפשר ללמד ילד בן 8 משהו שרק ילד בן 13 יכול ללמוד. לאורך הזמן בין גיל 8 לגיל 13 התהליכים הביולוגיים של הבשלות יעשו את זה קל יותר עבור הילד להבין את העולם באופן שבו ילד בן 13 מבין אותו, וטען כי לימוד לא יהיה הכרחי לתהליך. פיאז\'ה האמין כי להתפתחות הקוגניטיבית יש גבולות העוברים בתורשה ושגירויים מהסביבה לא יכולים לעבור אותם -- כלומר, השפעת הסביבה היא מוגבלת. פיאז\'ה תיאר את הבשלות כתהליך אקטיבי שבו הילד מחפש מידע וגירויים שתואמים לבשלות החשיבה שלו (בניגוד לביהביוריסטים, שטענו כי גירויים מהסביבה מובילים להתפתחות). פיאז\'ה הציע שההבנייה האקטיבית של המציאות מתרחשת באמצעות שימוש **בסכמות**= מבנה מנטלי העוזר לארגון ולתרגום המידע. בעזרת סכמות מתרחשים שני תהליכים: 1. **אסימילציה**= התהליך הקוגניטיבי שמתרחש כאשר מידע חדש משתנה כדי להתאים לסכמה קיימת. 2. **אקומודציה**= התהליך הקוגניטיבי שמתרחש כאשר סכמה משתנה כדי להתאים למידע חדש אסימילציה ואקומודציה מתרחשים לרוב יחד בצורות שונות. המטלות שפיאז\'ה השתמש בהן על מנת לזהות את המעבר לשלב הפורמאלי דרשו יכולות חשיבה מופשטות, חשיבה מורכבת ומטה-קוגניציה. **יכולות אלו מפורטות בשיעור**. **הגבלות של התיאוריה הקוגניטיבית של פיאז\'ה**: שתי ההגבלות על התיאוריה של פיאז\'ה בנוגע לחשיבה של אופרציות פורמליות נופלות לתוך 2 קטגוריות: 1. **הבדלים אינדיבדואליים בחשיבה אופרציונלית פורמלית** - בגיל ההתבגרות ובבגרות קיימים הבדלים אינדיבידואליים במידה שבה אנשים משתמשים באופרציות הפורמליות. חלק משתמשים בטווח רחב של סיטואציות ואחרים באופן חלקי/בכלל לא. בנוסף, יתכן שאדם שמומחה בתחום מסוים ישתמש באופרציות הפורמליות בתחום זה אך יתקשה להשתמש בהן בתחומים אחרים. אנשים שלמדו מדעים או מתמטיקה ישתמשו בהן יותר.\ [גריי] טוען ששימוש באופרציות הפורמליות הוא כל כך מסובך שלעיתים אנשים לא ישתמשו בהן גם אם הם יכולים. 2. **תרבות ואופרציות פורמלית** - עולות שאלות על המידה שבה אנשים מתרבויות שונות מגיעים לחשיבה בשלב האופרציות הפורמליות. תרבויות רבות מגוונות בשכיחות שבה חבריהם מפגינים חשיבה אופרציונלית קונקרטית בסוג של מטלות כמו שפיאז\'ה נעזר בכדי למדוד זאת. מחקר הראה כי לא כל האנשים בכל התרבויות מגיעים לחשיבה אופרציונלית פורמלית ושרוב האנשים לא משתמשים באופרציות פורמליות בכל האספקטים של חייהם.\ [כתגובה פיאז\'ה טען] שעל מנת לבדוק את היכולת לשימוש באופרציות הפורמליות יש להתאים את החומרים והמטלות לתרבות. 1. **פרגמטיזם** - סוג של חשיבה המערב חשיבה הגיונית המסתגלת לאילוצים הפרקטיים בסיטואציות מחיי היום-יום. חשיבה קוגניטיבית במהלך החיים הבוגרים נבדלת מהחשיבה הקוגניטיבית במהלך ההתבגרות על ידי הכרה גדולה יותר ושילוב של מגבלות מעשיות לחשיבה הלוגית. - יש לציין כי לא כולם מגיעים לשלב זה בדיוק כמו השלב הפורמאלי. 2. **חשיבה דיאלקטית** - מערב התפתחות של מודעות לכך שלרוב הבעיות אין פתרון אחד ויחיד, וכי בעיות לרוב צריכות להיות מוצגות תוך מתן פרטים קריטיים של המידע החסר. חלק מהתרבויות מקדמות חשיבה דיאלקטית יותר מאחרות: [Peng&Nisbet] העלו את הטענה שהתרבות הסינית מקדמת באופן מסורתי את המחשבה הדיאלקטית בכך שהיא דוגלת בגישה לידע השואפת ליישב סתירות ולשלב נקודות מבט מנוגדות על ידי חיפוש דרך ביניים. לעומתם, הגישה האמריקאית נוטה ליישם את ההיגיון באופן שמקטב פרספקטיבות סותרות בניסיון לקבוע איזו נכונה. טענה זו אוששה במחקרם. **שיפוט רפלקטיבי** - היכולת להעריך את הדיוק ואת ההיגיון הקוהרנטי של עדויות וטיעונים. האיכות הקוגניטיבית הזו מתפתחת לרוב בקרב בני נוער. התפתחות שיפוט רפלקטיבי יתר נפוץ בתרבויות המעריכות פלורליזם ושבהן החינוך מקדם סובלנות ומגוון דעות. [שלבים בהתפתחות שיפוט רפלקטיבי ע\"פ Perry:] 1. **dualistic thinking** -- שלב בו אין עדיין שיפוט רפלקטיבי, מוגדרת כדרך הסתכלות קוטבית על העולם -- מכונה בשפה השגורה \"שחור או לבן\" או \"הכל או כלום\". כך, אדם המשתמש בצורת חשיבה זו הוא בעל נטייה קוגניטיבית לפרש מצבים באמצעות מובנים מוחלטים, על פי נקודת מבט אחת בלבד. כלומר שופט את הסיטואציה או אדם באופן חד משמעי לכיוון שלילי או חיובי, ללא טווח אמצע. חשיבה זו מאפיינת נערות ונערים הנמצאים בתחילת גיל ההתבגרות. 2. **-multiple thinking** חשיבה זו היא נטייה קוגניטיבית להתייחס ולהעריך את כל נקודות המבט באופן שווה. בתוך כך, הצעירים הנמצאים בשלב התפתחותי זה, מאמינים כי \"לכל סיפור יש שני צדדים או יותר\", כלומר לכל נושא או סיטואציה ישנן שתי השקפות מבט (או יותר) לגיטימיות, וכי קשה להצדיק עמדה אחת כנכונה או מדויקת. הנער או הנערה כבר מתייחסים לגוונים השונים הקיימים בכל סיטואציה. 3. **Relativism** - בגילאי ה20 צורת חשיבה זו רואה את הלגיטימיות של נקודות מבט מושכלות, גם אם הינן שונות זו מזו, ומשווה בין היתרונות של דעות מתחרות אלו. 4. **Commitment** -- לקראת סיום הקולג\' בוגרים רבים מגיעים לשלב של התחייבות- התחייבות זה סטטוס קוגניטיבי בו האדם מתחייב בעצמו לנקודת מבט כלשהי שהוא מאמין כי היא התקפה ביותר. באותו הזמן הוא גם פתוח להערכה מחדש של נקודת המבט אותה בחר במקרה בו עדויות חדשות יוצגו בפניו. **גישות עיבוד מידע** בניגוד לפיאז\'ה שמתאר את ההתפתחות הקוגניטיבית כלא המשכית ובשלבים, גישות של עיבוד מידע **מתארות את ההתפתחות כהמשכית, הדרגתית ויציבה**. עם זאת, גישה זו לא שמה דגש על ההתפתחות בגילאים שונים אלא על **תהליכי חשיבה שקיימים בכל הגילאים**. גישה זו על מודל של מחשב ובעלת גישת **componential approach** אשר מפרקת את תהליך החשיבה למספר מרכיבים- תשומת לב, עיבוד וזיכרון (למשל בפנדלום, תשומת לב לפקטורים הרלוונטיים, עיבוד התוצאות בכל ניסיון, זכירת התוצאות והשוואתן לניסויים הבאים). בהמשך, עלתה ההבנה שהמוח יותר מורכב ממחשב והתהליכים קורים בו- זמנית ולא אחד אחרי השני. **קשב-** המידע נקלט בחושים אך רובו לא מועבד מעבר לכך, המידע שכן מועבד הוא המידע שאנו קשובים אליו. 1. **קשב סלקטיבי selective attention** - היכול לפקס את הקשב למידע הרלוונטי תוך התעלמות ממידע לא רלוונטי. (היכולת הזו משתפרת עם הזמן ומאתגרת עבור אנשים עם ליקויי למידה). אספקט אחר של קשב סלקטיבי הוא היכולת לנתח סט של נתונים ולבחור את החלקים החשובים בכדי להקצות להם קשב בהמשך. לemerging adults קשב סלקטיבי טוב יותר ממתבגרים ולמתבגרים טוב יותר מצעירים שעוד לא הגיעו לגיל ההתבגרות. 2. **קשב מחולק divided attention**-היכולת לפקס את הקשב על פני יותר ממשימה אחת באותו הזמן. מתבגרים יותר טובים בכך מאשר ילדים. **אחסון ושליפה של מידע, זיכרון לטוח קצר וזיכרון לטווח ארוך**: גם זיכרון לטווח קצר וזיכרון לטווח ארוך משתפרים באופן משמעותי במעבר בין הילדות לבגרות. א. **זיכרון לטווח קצר** מעורב בקלט ובאחסון של מידע חדש. הקיבולת של הזיכרון לטווח קצר גדלה במהלך הילדות ותחילת גיל ההתבגרות ונשארת יציבה לאחר גיל 16 בממוצע של 7 יחידות מידע. סוג אחר של זיכרון לטווח קצר זה זיכרון עבודה. גם זיכרון עבודה מתרחב מהילדות עד לאמצע גיל ההתבגרות ולאחר מכן מתייצב. הוא גם מתקשר במידה רבה לרמת אינטיליגנציה כללית. ב. **זיכרון לטווח ארוך** אינו מוגבל, מידע שנשמר וניתן לשלוף גם מאוחר יותר. גם הוא משתפר במהלך גיל ההתבגרות. סביר יותר להניח שמתבגרים ישתמשו באסטרטגיות זיכרון יותר מאשר ילדים, כמו לדגו\' לארגן מידע לתוך קטגוריות נושא. דרך נוספת שבה זיכרון לטווח ארוך משתפר הוא שלמתבגרים יש יותר ניסיון ויותר ידע מאשר ילדים, אם פגשנו מידע פעם אחת יהיה לנו קל יותר לזכור אותו. היתרונות הללו מגבירים את האפקטיביות של אסימילצית מידע לתוך הזיכרון לטווח ארוך. **אוטומטיות ותפקוד ניהולי**: עיבוד מידע משתפר בגיל ההתבגרות. מתבגרים מעבדים מידע במהירות גדולה יותר מאשר ילדים. אספקט אחר של עיבוד הוא **אוטומטיות**= המידה של המאמץ הקוגניטיבי שאדם צריך בכדי להקדיש לעיבוד לסט מידע נתון. מתבגרים מראים מידה רבה יותר של אוטומטיות בזמן עיבוד של מגוון נתונים בהשוואה לילדים. האוטומטיות תלויה יותר בניסיון מאשר בגיל בלבד. אוטומטיות מתקשרת למהירות ולזיכרון עבודה. וכן למתבגרים יש יתרון **בתפקוד ניהולי executive functioning**= היכולת לשלוט ולנהל תהליכים קוגניטיביים שלהם. תפקוד ניהולי מאפשר לקשר יכולות קוגניטיביות שונות כמו קשב, זיכרון, תכנון והיגיון לתוך פעולה קוהרנטית אחת. **[הגבלות של גישות לעיבוד מידע/הביקורת עליהן- אשמות בהפחתה: ]** 1. פירוק תופעה לחלקים נפרדים במידה כזו שהמשמעות והקוהרנטיות של התופעה כשלם נאבדת. 2. בני אדם הם אינם מחשב -- על כן, השוואה למודל המחשב מבטלת את הרפלקציה האישית שיש לבני אדם 3. רגשות חייבים להילקח בחשבון כאשר מדברים על פונקציות קוגניטיביות. רגשות יכולים להשפיע על קוגניציה והאפקט הזה יכול להיות עבור מתבגרים מאשר מבוגרים. **קוגניציה פרקטית:** **חשיבה קריטית וקבלת החלטות** - התפתחות קוגניטיבית במתבגרים מאפשרת את הפוטנציאל **לחשיבה קריטית** (= מערבת לא רק שינון של מידע, אלא עיבוד שלו, שיפוט של המשמעות שלו תוך הסתמכות על מידע אחר, ושקילת הדרך לפיה המידע הזה אכן תקף או לא תקף) במספר דרכים. ראשית, החשיפה לטווח רחב של ידע במספר תחומים מאפשרת השוואה למידע החדש. שנית, היכולת להתחשב בשני סוגי מידע בו-זמנית עולה ובכך גם היכולת לחשוב על מידע מעורב. יתר על כן, יותר אסטרטגיות מטה-קוגניטיביות זמינות במהלך קליטת מידע. חשיבה קריטית במתבגרים דורשת מספר מיומנויות וידע הנרכשים במהלך הילדות, יחד עם סביבות למידה אשר מקדמת ומעריכה חשיבה קריטית. למידה ספציפית ולמידת חשיבה קריטית הן משלימות זו את זו, חשיבה קריטית מקדמת למידה ולמידה מקדמת חשיבה קריטית. מערכת החינוך האמריקאית עושה עבודה לא טובה בקידום חשיבה קריטית. האם מתבגרים יכולים לקבל **החלטות מוסמכות**? פרספקטיבה אחת בולטת על קבלת החלטות בקרב מתבגרים היא **תיאורית החלטות התנהגותיות behavioral decision theory** המתארת את תהליך קבלת ההחלטות לפי השלבים הבאים: זיהוי הטווח של מספר אפשרויות\> זיהוי התוצאות שינבעו מכל אפשרות\> הערכת מידת הכדאיות של כל תוצאה\> הערכת הסבירות של כל תוצאה\> שילוב כל המידע הנ\"ל להחלטה. [היכולת בתאוריה זו עולה עם הגיל.] רוב המחקרים שמשווים מתבגרים (adolescence late) למבוגרים העלו מספר הבדלים ביניהם באופן קבלת החלטות. האחת היא שההערכה של מבוגרים ומתבגרים לכדאיות של התוצאה היא שונה (מתבגר ירצה לצרוך סם כי ימעיט בחשיבות של התוצאות השליליות). **תיאורית עיבוד מידע דואלית** **ע\"י** **Paul Klaczynski** הציעה שמתבגרים מקבלים החלטות תוך התבססות על 2 מערכות קוגניטיביות נפרדות, אחת אנליטית ומשתמשת בהיגיון של חשיבה אופרציונלית, והשנייה היא הירוסטית, מתבססת על פקטורים אינטואיטיביים כמו ניסיון העבר, רגשות ומוטיבציה לא מודעת. חשיבה אנליטית משתפרת, פקטורים הירוסטיים לא בהכרח משתפרים. **תאוריה אחרת ע\"י Steinberg Cauffman** טוענת שההבדל מחולק לשתי קטגוריות: קוגניטיבית ופסיכולוגית. מתבגרים יותר מושפעים מהקטגוריה הפ?