השוואה בין התנועה הציונית לתנועות לאומיות אחרות במאה ה-19

**השוואה בין התנועה הציונית בראשית דרכה ובין תנועות לאומיות של עמים אחרים באירופה במאה ה-19** **[הגורמים לצמיחתן של התנועות הלאומיות:]** **[הדומה]: **הציונות וגם תנועות לאומיות אחרות צמחו ממספר גורמים משותפים - השפעת ערכי תנועת ההשכלה, השפעת המהפכה הצרפתית, תהליכי מודרניזציה כגון: עיור, חילון והתפ...

**השוואה בין התנועה הציונית בראשית דרכה ובין תנועות לאומיות של עמים אחרים באירופה במאה ה-19** **[הגורמים לצמיחתן של התנועות הלאומיות:]** **[הדומה]: **הציונות וגם תנועות לאומיות אחרות צמחו ממספר גורמים משותפים - השפעת ערכי תנועת ההשכלה, השפעת המהפכה הצרפתית, תהליכי מודרניזציה כגון: עיור, חילון והתפתחותה של התקשורת. **[השונה]:** התנועה הציונית צמחה גם מסיבות אחרות המיוחדות רק לה: אנטישמיות ואכזבה מהאמנציפציה. לא היה עם אחר חוץ מהעם היהודי, שסבל משנאה כה עמוקה כפי שסבל העם היהודי. **[יעדים - מטרות:]** **[הדומה]**:** **היעד המרכזי של הציונות וגם של תנועות לאומיות אחרות היה** **להקים** **מדינה לאומית עצמאית בטריטוריה משלהם. **[השונה]**: בעוד שהתנועות הלאומיות באירופה שאפו להקים את מדינתם העצמאית בטריטוריה בה יישב העם, האיטלקים באיטליה היוונים ביוון וכו\', הרי התנועה הציונית שאפה להקים מדינה ליהודים בא\"י, טריטוריה שרוב מוחלט של העם היהודי לא היה בה ולכן המשימה הראשונה של הציונות הייתה להשיג אישור להתיישבות בא\"י ולהביא את העם היהודי לא\"י. [**טיפוסי המנהיגים**:] **[הדומה]:** בתנועות הלאומיות באירופה וגם בתנועה הציונית המנהיגים היו: גברים, משכילים, אנשי רוח, חילונים, כריזמטיים שהיו בעלי חזון ומשוכנעים שביכולתם לחולל שינוי והיו מוכנים להקדיש את כל חייהם למען הגשמת מטרות התנועה הלאומית של עמם. **[השונה]:** בתחילת דרכה של הציונות לא הייתה בה הנהגה של אנשי צבא. תחילת המאבק הלאומי של העם היהודי לא היה מאבק צבאי ולכן לא היה מקום ולא צורך באנשי צבא. לעומת זאת תנועות לאומיות אחרות היו זקוקות לאנשי צבא כדי לסלק את השליט הזר מעל אדמתם. לדוגמא יוון, איטליה וגרמניה.  [**דפוסי פעילות**:] **[הדומה]:** לציונות ולתנועות הלאומיות האחרות דפוסי פעילות דומים: הקמת תנועה לאומית ע\"י קומץ של אנשים משכילים. הרחבת התנועה ע\"י שימוש בתקשורת להפצת יעדי התנועה כמו ספרים, עיתונים ונאומים. בנוסף, עריכת כינוסים (קונגרסים) כדי לגבש את התנועה ולהחליט על מטרות משותפות. כמו כן, הרחבת התנועה הלאומית ע\"י פעולות להגברת הרגש הלאומי כמו הקמת בתי-ספר, לימוד השפה וההיסטוריה. בחירת סמלים לתנועה כמו דגל והמנון וחיפוש בעלי ברית חיצוניים שיעזרו בהשגת יעדי התנועה הלאומית (למשל יוון ביקשה את עזרת בריטניה). **[השונה: לתנועה הלאומית היהודית היו מאפיינים ואתגרים מיוחדים רק לה]:** **[תודעה לאומית קדומה]**: התנועה הציונית יכלה להישען ולהתבסס על תפיסתם של היהודים את עצמם כעם הקיים כבר כשלושת אלפים שנה. התנועה הציונית \"הלבישה\" משמעות לאומית מודרנית על הכמיהה (רצון עז) של היהודים לשוב לארצם - \"אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני\", לשנה הבאה בירושלים הבנויה. **[הפיזור הגאוגרפי]** - היהודים לא חיו בטריטוריה שבה שאפו להקים את מדינתם העצמאית - א\"י, אלא חיו בכל העולם. הפיזור הגאוגרפי הקשה מאוד על העברת רעיונות הלאומיות היהודית הציונות לכל היהודים, על גיבוש התנועה ועל ארגונה. **[הפיצול התרבותי והלשוני]** - היהודים היו מפוזרים בכל העולם, הגיעו מרקעים תרבותיים שונים, דיברו בשפות שונות. הפיצול הזה גרם לשוני רב בין הקהילות היהודיות השונות עד כדי חוסר אפשרות לתקשורת בגלל השוני בשפה ובתרבות (70 ארצות ו-70 לשונות). **[ריבוי מתנגדים בתוך העם היהודי]** - רק לתנועה הלאומית היהודית - הציונות, היו כ\"כ הרבה מתנגדים בתוך העם היהודי. למעשה התנועה הציונית הייתה מיעוט קטן ביותר בתוך העם היהודי. ההתנגדות באה מכל הכיוונים : ·  [יהודים חרדים אורתודוכסים]: אלה ראו בציונות כפירה מוחלטת במצוות האל (לא מחכים למשיח). ·  [היהודים המשתלבים]: יהודים שבעקבות האמנציפציה השתלבו מצוין במדינות אירופה וחששו שהציונות עלולה לגרום לאנטישמיות כנגדם ולפגיעה בזכויותיהם. **·  **[יהודים מהפכנים]: יהודים אלה התנגדו לציונות מפני שחשבו שהפתרון לבעיית היהודים צריך להיות חלק ממהפכה כלל עולמית - סוציאליסטית, ולא ע\"י הקמת מדינה נפרדת ליהודים.