הצהרת בלפור (1917) PDF

**הצהרת בלפור (1917)** **הפרק שלפנינו עוסק בשאלות  המרכזיות: מדוע ניתן לראות בפרסום הצהרת בלפור הישג מרכזי לתנועה הציונית? ‏מהם הגורמים שהביאו את בריטניה לפרסם את הצהרת בלפור? אילו תגובות עוררה הצהרת בלפור בקרב הציונים, המשתלבים והערבים? ** **הרקע המדיני** בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בריטניה כאחת...

**הצהרת בלפור (1917)** **הפרק שלפנינו עוסק בשאלות  המרכזיות: מדוע ניתן לראות בפרסום הצהרת בלפור הישג מרכזי לתנועה הציונית? ‏מהם הגורמים שהביאו את בריטניה לפרסם את הצהרת בלפור? אילו תגובות עוררה הצהרת בלפור בקרב הציונים, המשתלבים והערבים? ** **הרקע המדיני** בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בריטניה כאחת ממדינות ההסכמה, מעורבת במספר הסכמים הקשורים לבעיית ארץ ישראל (הסכמים המשקפים את האינטרסים הבריטיים): 1. **איגרת מק-מהון (1915) **-- במהלך חילופי מכתבים בין הנציב הבריטי במצרים, מק-מהון, לבין השריף של מכה, חוסיין, בריטניה מבטיחה להעביר שטחים, ובתוכם נכללת גם ארץ ישראל, לצורך הקמת מדינה ערבית עצמאית ותמורת זאת הערבים התחייבו לפתוח במרד ערבי נגד השלטון העותומאני. 2. **הסכם סייקס-פיקו (1916) **-- זהו הסכם חשאי, שנחתם בין בריטניה לבין צרפת, אשר במסגרתו חילקו ביניהן שתי המדינות את השליטה על שטחי האימפריה העותומאנית. ארץ ישראל אמורה הייתה להיות תחת שלטון משותף של שתי המדינות, מלבד שטח שמצפון לעכו שאמור להיות תחת שלטון צרפתי ונמלי יפו וחיפה תחת שלטון בריטי. 3. **הצהרת בלפור (1917) **-- זוהי הצהרה הבריטית שנשלחת כאיגרת על ידי שר החוץ הבריטי אל הלורד רוטשילד. בהצהרה יש הבטחה לתמיכה בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. הבטחה זו עומדת בסתירה הן למכתבי מק מהון והן להסכם סייקס-פיקו.\ במהלך מלחמת העולם הראשונה ניהלו ראשי הציונות ובראשם חיים וייצמן (מנהיג בכיר בתנועה הציונית, מדען ולימים נשיא ההסתדרות הציונית והנשיא הראשון של מדינת ישראל) משא ומתן עם ראשי הממשל הבריטי, ובמיוחד עם משרד החוץ הבריטי במטרה להביא לפרסום הכרזה פרו-ציונית (הכרזה המכירה בזכות היהודים לריבונות בארץ ישראל).\ המשא ומתן היה קשה והוביל קודם כל לניסוח כמה טיוטות, כשהראשונה שבהן נוסחה על ידי המנהיגות הציונית, אך משרד החוץ הבריטי ביצע בו תיקונים והנוסח הסופי נשלח על ידי שר החוץ הבריטי ,הלורד בלפור, כמכתב אל הלורד רוטשילד, ראש הפדרציה הציונית באנגליה, ב-2 בנובמבר 1917. ** ** **תוכנה של ההצהרה ** ניתן להבחין בשני חלקים עיקריים בהכרזה: א.     החלק הכולל את ההבטחה להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. ב.     החלק הכולל את התנאים למימוש ההבטחה: שלא יפגעו זכויות הלא יהודים בארץ ישראל ושלא יפגעו זכויות היהודים בכל מקום אחר בעולם. **הצהרת בלפור** \"ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה יסוד בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל ותעשה כמיטב מאמציה להקל על הגשמת מטרה זו, בתנאי ברור שלא יעשה דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות או הדתיות של העדות הלא יהודיות הקיימות בארץ ישראל או בזכויותיהם ובמעמדם המדיני של היהודים בכל ארץ אחרת\". **הקשיים בניסוחה של הצהרת בלפור** כאמור, הנוסח הסופי של הצהרת בלפור היה שונה מנוסח הטיוטה הציונית והוא עורר מספר בעיות הקשורות בניסוח של ההצהרה:  - השימוש במושג **\"בית לאומי\"**, שהוא בעצם מושג מעורפל, כתחליף למושג \"מדינה\", שכן בית לאומי איננו נוסח משפטי ברור ומוגדר. - ההתחייבות הייתה להקמת בית לאומי **\"בארץ ישראל\"**, אך אין כאן ציון מוגדר של גבולות, כך שניתן היה לפרש את ההתחייבות בצורות שונות (למשל שמדובר רק בחלק מארץ ישראל). - השימוש במשפט \"ממשלת בריטניה** רואה בעין יפה ובמיטב מאמציה**\... תפעל להקל על הגשמת המטרה\" גם משפט זה מעומעם ולא חד משמעי לגבי מידת המחויבות של בריטניה. - ביחס להסתייגות (תנאי) של בריטניה **\"שלא יעשה דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות או הדתיות של העדות הלא יהודיות\...\"** גם היא לא חד משמעית, כי לא ברור אם זה כולל גם זכויות לאומיות או לא. - ביחס להסתייגות (תנאי) של הבריטים **\"שלא יפגעו גם זכויותיהם ומעמדם של היהודים בכל ארץ אחרת\" **גם לגבי התחייבות זו, אין זה ברור איך בריטניה מסוגלת לפעול למימושה.        **בריטניה בחרה להשתמש בניסוח מעורפל כיוון שבאופן כזה המחויבות שלה כלפי יישום המסמך כלשונו יותר קטנה כי אפשר לפרש אותו בדרכים שונות.** ההצהרה והלורד בלפור **הגורמים לפרסום ההצהרה** שאלה מרכזית העולה בהקשר להצהרה היא: מדוע החליטה בריטניה לפרסם את ההצהרה, שיש בה תמיכה בהקמת בית לאומי לעם היהודי, מה שעלול היה לפגוע ביחסים של בריטניה עם העולם הערבי?\ מדובר בשילוב של גורמים הכוללים מספר אינטרסים:  **חשיבות אסטרטגית של האזור:**\ בריטניה רצתה לשלוט על ארץ ישראל בגלל מיקומה האסטרטגי על תעלת סואץ, והניחה שהציונים יהיו בעלי בריתה הנאמנים ביותר שם.  מקורות הנפט העיקריים של בריטניה היו במפרץ הפרסי, ובריטניה הייתה המשתמשת החשובה ביותר בתעלת סואץ, כנתיב להובלת נפט מן המפרץ לאירופה. גם ישראל, שחלשה על קווי התעבורה של המעצמות, נחשבה לנכס אסטרטגי ולכן  בריטניה פרסמה את הצהרת בלפור מתוך הנחה  שהציונים יהיו בעלי בריתה הנאמנים ביותר שם ובכך יבטיחו את האינטרסים האסטרטגים של בריטניה. **חשש מהצהרה גרמנית :**\ הבריטים חששו כי גרמניה, בת בריתה של האימפריה העות\'מאנית, תזדרז לפרסם הצהרה אוהדת לשאיפות התנועה הציונית. חששם של הבריטים נבע מן הקשרים של פעילים ציוניים בגרמניה עם ממשלת גרמניה, קשרים שהיו עלולים לחבל בתכניותיהם להשפיע באזור. כדי למנוע מגרמניה להשתלט על א\"י , מיהרה בריטניה לפרסם את ההצהרה. **התגובות השונות לפרסום ההצהרה:** - **הציונים: **הם ראו בפרסום ההצהרה הישג גדול לתנועה הציונית, שכן היא הביאה לידי ביטוי את ההכרה של העולם בזכותו של העם היהודי להקים לעצמו מסגרת מדינית. מדובר בשלב חשוב במימוש הציונות המדינית של הרצל. ההצהרה גם הובילה לעידוד העלייה לארץ ישראל בשנות העשרים של המאה הקודמת. - **היהודים המתבוללים (הלא-ציוניים): **התנגדו לרעיון ההצהרה כיוון שחששו לפגיעה במעמדם כאזרחים במדינות השונות. כן חששו להתגברות האנטישמיות שעלולה להביא לסילוק היהודים ממדינותיהם וגירושם לארץ ישראל. - **הערבים:** התנגדו התנגדות נחרצת להצהרת בלפור. ערביי ארץ-ישראל והתנועה הלאומית הערבית המתגבשת החלו לפעול לביטול ההצהרה ובארץ ישראל החלו \"מאורעות תר\"פ/תרפ\"א\" (1920/1921) -- פעולות אלימות נגד היישוב היהודי.