הרחבת התנועה הלאומית

השוואה בין התנועה הציונית לתנועות לאומיות אחרות במאה ה-19

• דומה: התנועה הציונית, כמו תנועות לאומיות אחרות באירופה, צמחה מגורמים משותפים: השפעות תנועת ההשכלה, המהפכה הצרפתית, מודרניזציה (עיור, חילון, תקשורת).
• שונה: הציונות צמחה גם מאנטישמיות ואכזבה מהאמנציפציה. לא היה עם אחר שסבל משנאה עמוקה כמו העם היהודי.
• יעדים: היעד המרכזי של הציונות, כמו תנועות לאומיות אחרות, היה הקמת מדינה עצמאית.
• שונה: התנועות הלאומיות האירופיות חיפשו הקמת מדינה בארצות בהם יישב העם. הציונות חיפשה הקמת מדינה בארץ ישראל, שטח שחלק גדול מהעם היהודי לא גרה בו, מה שהיה דורש מאמץ להשיג אישור להתיישבות ולגרום ליהודים לעלות לארץ.

מנהיגים

• דומה: מנהיגי תנועות לאומיות, כולל הציונית, היו בדרך כלל גברים משכילים, חילונים, אנשי רוח, בעלי חזון, כריזמטיים, מוכנים להקדיש את חייהם למען מטרות עמם.
• שונה: בתחילת דרכה של הציונות לא הייתה בה הנהגת צבא. מאבק לאומי יהודי ראשוני לא היה צבאי, ולכן לא היה צורך בו. לעומת זאת, תנועות לאומיות אחרות (כגון יוון, איטליה, גרמניה) זקוקות היו לאנשי צבא לשחרור מאדמתם.

דפוסי פעילות

• דומה: הציונות, כמו תנועות לאומיות אחרות, התאפיינה בהקמה על ידי קבוצה קטנה של משכילים, בשימוש בתקשורת (ספרים, עיתונים, נאומים) להפצת רעיונות, בכינוסים (קונגרסים) לתיאום ותכנון, בפעולות להגברת הרגש הלאומי (בתי ספר, שפה, היסטוריה), בשימוש בסמלים (דגל, המנון), ובחיפוש בעלי ברית חיצוניים.
• שונה: היהודית הייתה עם מאפיינים מיוחדים.

מאפיינים ייחודיים לציונות

• תודעה לאומית קדומה: הציונות התבססה על מסורת יהודית של אלפי שנים ( רצון לשוב לארץ).
• פיזור גאוגרפי: היהודים היו מפוזרים ברחבי העולם, ולא חיו באותה מדינה. זה הפריע לקידום רעיונות הציונות, ליצירת תנועה ולהובלת היהודים לארץ.
• פיצול תרבותי ולשוני: היהודים היו שונים תרבותית ולשוני, מה שהקשה על תקשורת.
• התנגדות פנימית לציונות: היו יהודים רבים מתנגדים לתנועה, כולל חרדים, יהודים משולבים במדינות אירופה ומהפכנים שנדרשו לפתרון עולמי ולא פתרון לאומי יהודי.