מהי מערכת פוליטית PDF - מאמרים

מהי מערכת פוליטית? לפי וובר מתייחסת בעיקר למדינה קהילה אנושית שוללת את התואר של מערכת פוליטית בכוח אנושי אלמונד --מערכת פוליטית אנושית לא כפופה לקבוצה אחרת החברים בה מנסחים יחד את הפעולה שלהם ביחד כקבוצה ומול קבוצה אחרת ושומרת על השיתוף פעולה בעזרת שימוש בכוח או באיום בכוח כמו למשל חוק --כמו מיסים...

מהי מערכת פוליטית? לפי וובר מתייחסת בעיקר למדינה קהילה אנושית שוללת את התואר של מערכת פוליטית בכוח אנושי אלמונד --מערכת פוליטית אנושית לא כפופה לקבוצה אחרת החברים בה מנסחים יחד את הפעולה שלהם ביחד כקבוצה ומול קבוצה אחרת ושומרת על השיתוף פעולה בעזרת שימוש בכוח או באיום בכוח כמו למשל חוק --כמו מיסים יש איום שלא נשלם ישתמשו בכוח לא כול המערכות הפוליטיות זוכות ללגיטימיות מלאה בכפייה שלושה מאפיינים: כלליות -- כול פעולת גומלין שקשורה לכפייה הפיזית או איום בכפייה הוא חלק ממערכת פוליטית תלות הדדית -- מתייחס לשינוי במרכיבים מסוימים בתוך המערכת והשפעתו גבולות -- במערכת הפוליטית יש דברים מבחוץ גם במערכת פוליטית אחרת וגם בתוכה ישנם דברים שאינם חלק מהמערכת הפוליטית בהכרח. מרכיבי המערכת הפוליטית תשומות --מה שמים פנימה לתוך המערכת הפוליטית חיבור וגיוס פוליטי תפוקות -- מה המערכת הפוליטית מייצרת תשומה --ביטוי אינטרסים ,קבוצות אינטרסים תנועות חברתיות ,מעמד חברתי קבוצה שרוצה לבצע את האינטרסים שלה תקשורת-שחקנים פוליטיים תפקידים תפקודיים לא רק מחברת היא גם שחקן שעומד בפני עצמו ושחקן שעושה תפקידים שונים וכדי לאפיין מערכת פוליטית כדי גם לנתח את התקשורת עצמאית מתנהלת בכפוף למפלגה ,האם בעלי ההון משפיעים על התקשורת. התקשורת מספקת מידע רלוונטי וגם תורמת לאזרחים להביע דעתם. במהפכה הצרפתית התקשורת השפיעה סביב העיתונים כאשר המלך איבד שליטה בתקשורת איבד גם את הכתר.תקשורת חשובה לאפיון מערכת פוליטית לגבי אמצעי ושחקן שרוצים להשוות בין מערכות פוליטיות קשורים בתפוקה שלו בחקיקה כמה הרשויות תלויות אחד בשני ,באיזה שיטות זה מבוצע מה הם המנגנונים והמגבלות הכלים וכו כי דיני חקיקה שונים בין מדינה למדינה תוצאה ועשייה שונה. [4 מאפיינים שונים במערכת הפוליטית] מבנה הפוליטי --החלטות לא מתקבלות בצורה אקראית ביטוי וצירוף אינטרסים. אופן ביצוע -- בסגנון בגוף המצבע ובתדירות כיצד מתפקדת ומקבלת את ההחלטות מידת הרב תפקודי -- לפי מידת התמחות. האם המרכיבים משפיעים על הרבה דברים או על אחד ורק לאחר מכן ניתן להשוות מידת המודרניות הרציונלית מול המסורתית - כול חברה מעורבבת , ומורכת משתי מרכבים וניתן להשוות ולאן היא נוטה. בחברה המודרנית כול פרט רציונלי ומחזיק באותו משקל, בקהילה המסורתית יש פרטים שמחזיקים בדעת קהל גדולה יותר ,יותר כריזמה וכסף ובעלי משמעות. **[שיעור 2:המסע ההיסטורי למערכת הפוליטית בישראל]** התגבשות המערכת הפוליטית תקופת היישום גדלו וצמחו באירופה בקרב התנועה הלאומית של העם היהודי , צמיחת תנועת הלאומים של היהודים וחלקם נוכחים בה עד היום. מטרות התנועה הציונית א. להקים מדינה עצמאית ליהודים ב. להחזיר יהודים לארץ ישראל ג. שינוי מבנה תעסוקתי ליהודים --ליצור יהודי חדש חברה יהודית חדש שמייצרת דברים מי שהקים אותה הרב יהודה אלקלעי ,משה הס --מתנגדת להתבוללות , פינסקר ,הרצל בא לפתור את הבעיה היהודית על ידי הקמת מדינת לאום. **[התגבשות מוסדות הפולטים שצמחו בתקופת היישוב ]** מפלגות ומערך מפלגתי --בעליה השנייה והשלישית של הפועלים צעירים משכילים הביאה להתפתחות הפוליטית בחברה הגישה שלהם הייתה ליצור גופים משותפים, לעבוד ביחד ליצור קולקטיב. תנועה הציונית ,תנועת העבודה ,המפלגות שקמו לא התחרו על כיבוש השלטון מכיוון שהיה תפוס על ידי המנדט כוונתם העיקרית היה כלפי החברים שלהם ולתמוך במאמצים לאומיים משותפים רק לאחר שקמו מסגרות מכלילות יותר החלו להתחרות על ההובלה הפוליטית מבנה הדמוקרטי -- הנהגת היישוב קמה מלמטה מוסדות משותפים חולשת השלטון העצמי --המנדט הבריטי לא אפשר ליישוב היהודי סמכויות התגבשות מערכת הפוליטית --להסתכל על המערכת הפוליטית בצורה מחקרית תהלך ההשתלטות נעשה בקנייה ולא בכוח מבחינת תנועה הציונית המעטפת שנתנה המנדט הייתה לספק זמן ומשאבים ,הבריטים סיפקו זמן לתנועה הציונית זמן ומשאבים להתארגן מיישוב למדינה מה השתנה? סטטוס פוליטי-מחברה שמאורגנת תחת המנדט הבריטי למדינה הכרה בין לאומית של מדינת לאום גבולות -- קביעת טריטוריה יש למוסדות המשותפים טריטוריה עליו הוא אחראי סמכות מלאה ובלעדית ממלכתיות -- עם הקמת המדינה העבירה המדינה הישראלית את בעלי התפקידים בהנהגת הסוכנות היהודית להנהגת המדינה החדשה יש גבול חדש בין המדינה לחברה. הרעיון המרכזי בהיבט הזה למעשה היה לבנות גבולות בין מה מדינה ומה לא, להתנתק מרעיון המוסדיות. דמוגרפיה -- הסכסוך עם התנועה הפלסטינית שיעור 3 התהוות החברה הישראלית במערכת הפוליטית בישראל חברה היא קבוצת בני אדם המאוגדת על ידי פעילות משותפת ההגהירה הא כלי חשוב בהתהוות החברה הישראלית,שינוי מצב הצבירה של היהודים מימוש הזכויות והיהדות שלושת גלי ההגירה הראשונים יצאו לדרך בגלל גורמים מסוימים ,אבל אותם עליות בחרו את המדינות העליה הרביעית והחמישית הגיעו לישראל בגלל גורמי דחייה ודחיפה ונקלעו לישראל כמקום מפלט ולא בהכרח מתוך אידיאלוגיה עלייה ראשונה -בעיקר ממזרח אירופה ושתי המאפיינים החשובים שלה היו הדת והחייאת השפה העברית. העלייה השנייה -- הקימו את מפלגת תנועת העבודה ואת התנועות הציונות הגירה אידאולוגית העלייה השלישית- הרחבת הקיבוצים בניית כבישים העלייה הרביעית -- מבוגרים עם משפחות לא ציונים ,ממעמד בינוני התיישבו במרכזי העיר העלייה החמישית-הגיעו עם משאבים, אקדמאיים חיזקו את את הכלכלה העצמאית של היישוב היהודי, הצעירים שברחו מהנאצים העלייה בעת מלחמת העולם השנייה --ניצולי שואה ,לא ציונים העליות לאחר הקמת המדינה עליה ראשונה --ניצולי שואה ממדינות אירופה , אוכלוסיות לוב ותימן , אוכלוסייה יהודית של עיראק עליה שניה -- הרבה מסורתיים , רובם מאירופה.משתלבים בפריפריה כור ההיתוך מול תרבות שתי מדיניות שונות של קליטה המרכזית -- כור ההיתוך, האליטה ברחה להתמודד עם האתגר ,איך הופכים למדינה אחת? היא פעלה למחוק את המאפיינים של המהגרים , המדינה דואגת בתמורה למחסור שלהם מנסה לקלוט יהודים ולהכפיל את האוכלוסייה תוך שמירה על אוכלוסיה מתפקדת. מרכיבים דומיננטיים בחברה הישראלית 1 צהל --צבא העם גורם מרכזי בעיצוב החברה וההנהגה מגמות שינוי בגיוס בחברה החרדית וערבים כניסתם למערכת פוליטית ללא כניסתם למערכת צבאית. זהות ישראלית --סמלים ,היהדות ,קיים וויכוח בחברה הישראלית מהי יהדות. האם נכון להפריד בין דת ומדינה ? שואה -- הגעת המונים היסטוריה וסיפורים השואה חלק מהסיפור הישראלי להכרת המדינה משתמשת במרכיב במאבק ,משמש כהצדקה מלחמות --מדינה ישראל היא מדינה לוחמת התפקיד של הצבא הפך להיות חשוב כי הוא נלחם ולא רק צבא עם. החברה הישראלית מעניקה משקל רב למשפחה שכולה שיעור 4 דמוקרטיה הדמוקרטיה שנויה במחלוקת דמוקרטיה היא שלטון עם היא הגנה על המיעוט ,בדמוקרטיה זכותו של אדם להיות טיפש אך לא לנצל זאת לטובה מאחר שרוב בני האדם הם ככה וכך גם יראה השלטון שלו מה האפיון הסדר הדמוקרטי בישראל פוליטיקה ,האמנה החברתי ,פרוצדורה דמוקרטית מול המהות סוגי משטרים פרלמנטרית נשיאותית נומינאלית מינימאלית הגישה המוסדית : מוסד הוא מערכת של אופנים ודפוסי התנהגות מקובלים ,מערכת של דפוס התנהגות המורכב גם מהיבט פיזי של מקום ומבנה הבחירות הן המוסד המסדיר חוקים ונהלים ,הנורמות וההתנהלות בעזרתם נבחרים המוסדות שישלטו במדינה למשך תקופה מסוימת עד המערכת בחירות הבאה מוסדות המדינה הכנסת : התגבשות -- קונגרס הציוני והאסיפה הכללית של היישוב ,מועצת העם -- הכנה לבחירות ,האסיפה המכוננת -- הכנסת הראשונה פשרת הררי -- חוקה- בעד:הקמת מדינה ריבונית מסודרת וריבונית נגד: מרבית היהודים טרם הגיעו לישראל התורה היא החוקה , סיבות פוליטיות : בן גוריון לא רצה בהכרח להגביל את כוחו חוקי יסוד כנסת יצוגית -- יצוג פסיבי שזה חברי הכנסת ייצוג אקטיבי בא לידי ביטוי בפעולות של חבר הכנסת ביטוי וגיבוש אינטרסים- המפלגות משמש כמכשיר לגיבוש וביטוי אינטרסים גם החקיקה והנאומים פיקוח וביקורת על הממשלה --הצבעות אי אמון הגשת שאילתות הצעת לסדר היום שיעור 5 המפלגות בישראל : מהם מפלגות? ממלאות תפקיד של קיבוץ וייצוג אינטרסים מתווכות בין האזרחים לשלטון, שואפות להגיע לשלטון ולהגיע לתפקודים של חקיקה ומנהל מספקת זירה לדיון פוליטי וערוץ למעורבות ,ממלאות תפקידים במינוי פוליטי ,מקימות ומפרקות את הממשלה ,מאפשרות קיום של מבנה שיח ושלטון ודמוקרטי סיעה -- הזרוע הפרלמנטרית של המפלגה ומורכת מחברי הכנסת המייצגים אותה רשימה -- רשימה של המועמדים שמגבשת כל מפלגה לכנסת עלית --היו השולוטות וייצגו את בעלי ההון ההמון --לא יכלו לתחרות עם העלית משלמים דמי חבר נמוכים ייצוג על משאבים שחסרים על ידי המספר חברים ניסו לבודד את החברים מהחיצון ולהשאיר אותם נאמנים תוך שמירה על המוסדות שלד -- מנהולות על ידי קבוצת מנגנון מתמקדות סביב הבחירות הרבה פחות חברים מספקות שירותים כוללניות -- מה המפלגה עוסקת ומתמקדת בכמה נושאים חד נושאיות --מתמקדות בנושא אחד אישיות -- מתבססות על מישהו אחד שמוביל אותם לא על הרבה חברים על דמות מרכזית סביבה נבנית המפלגה דו מפלגתיות-נפוצה בראהב המנצח לוקח את הכול שתי מפלגות עיקריות שמתחרות בינהם על השלטון רב מפלגתית --יותר משני מפלגות שרלוונטית באופן משמעותית על הרכבת השלטון רב מפלגתית מתונה --מספר גבוהה של מפלגות ממורכזת או מקוטבת --בהתאם למרחק האידאולוגי בין המפלגות משבר המפלגות -- תחלופה גבוהה , התפרקות האידיאולוגית ,ירידה במילוי תפקידן, ירידה בחברות באמון ובשיעורי ההצבעה. המאפיינים של המערכת המבניים של המפלגות המפתח המפלגתי גורם מסדר עבר מהעולם המשאבים עברו לשליטת המדינה ירידה בחברות האזרחים במפלגות ,ירידה של המפלגה בהכפפת נציגיה בגופים שונים ,מעבר למפלגות שלד מאפיינים רב מפלגתיות המערכת הפוליטית בישראל היא מערכת רב מפלגתית שופעת , התייצבות שני גושים עיקריים הצומחים סביב מפלגות מרכזיות ,מאבק מתמשך על תפיסת מרכז מדומיין. מאפיינים מערכת המפלגתית שיטת הבחירות היחסית מעודדת ייצוג , אחוז החסימה לא מנע אחוז , אחוז החסימה לא הצליח למנוע סיעות קטנות בכנסת תמיד יש פרצה ,כנסת ישראל הורכבו תמיד לכל הפחות מעשר סיעות שונות מאפיין מידת הקוטביות --פער בין הקצוות של המערכת המפלגתית במספר רב של נושאים , בניגוד למדינות אחרות בישראל נהוג לאפיין ימין שמאל בהתאם לנושא המדיני , בין הנושאים המרכזיים שנמצאים במחלוקת מייצרת קיטוב במערכת המפלגתית ,הקוטביות בנושאים שונים אינה חופפת בכל נושא המערכת המפלגתית בישראל מדוע לא ? חקיקה העלולה לפגוע בחופש ההתארגנות הפוליטי , יש רצון לשמור על האופי הוולונטרי , ממילא מעמדה של המפלגה מוסדר מכוח חוקים קיימים. מדוע כן ? יש הכרח להבטיח את יכולתן של הפלגות לפעול ולהתקיים ,כדי להבטיח שלא יקוו מפלגות הפועלות נגד הדמוקרטיה. חוק מימון המפלגות --להבטיח את פעילותן, לחזק את עקרון השוויון , לצמצם את הקשרים בין הון לשלטון מה קובע החוק? מפלגות שמיוצגות בכנסת זכאיות למיון מתקציב המדינה לשתי מטרות הוצאות שנתיות ולניהול בחירות. לכל בחירות יש יחידת מימון לחברת כנסת ועוד לכלל הסיעה ,היא נקבעת על ידי ועדת ציבורית ברשות השופטת בנוסף כל מפלגה רשאית לקבל תרומות בהתאם לחוק :לא מתאגיד , לא אזרח זר ועילום שם ועד גובה מסוים. מבקר המדינה הוא זה שאחראי על הפיקוח של חוק המימון ,מרבית המימון של המפלגות מגיע היום מתקציב הציבורי של המדינה ומיעוט קטן מגיע ממקורות פרטיים או תרומות או דמי חבר. חוק המפלגות 1992 מטרתה היא לחזק את המעמד של המפלגה במערכת הפוליטית סיבות לחקיקה: -להגדיר מהי מפלגה כדי לתת לה מימון בכנסת -חיזוק הדמוקרטיה -- קידום נורמות דמוקרטיות והתמודדות עם כאלה שלא מה אומר החוק? מפלגה היא חבר בני אדם שהתאגדו כדי לקדם בדרך חוקית את מטרות מדיניות או חברתיות כול מפלגה נדרשת להירשם בפנקס המפלגות דרך רשם המפלגות שנבחר דרך הרשות השופטת וחובתה להציג את מטרתה וזכותו לפסול מפלגה 1 שלילת קיומה של המדינה 2 הסתה לגזענות 3 יסוד סביר להניח כי המפלגה תשמש מסווה לפעילות בלתי חוקית חוק המפלגות מאפשר פסילת מפלגה בטרתם התחילה לפעול חוק המפלגות --מעמד חוקי : -חקיקת חוק המפלגות באה להסדיר גם את ההתנהלות הדמוקרטית בתוך המפלגות -החוק ביסס את מעמדה הייחודי של המפלגה כהתאגדות בעלת מאפיינים מוכרים וברורים -ניתוח החוק מלמד כי עיקר העניין הוא ליצור מסגרת מפקחת על המפלגה אך בולט העבודה כי בחוק אין תמיכה בשטר דמוקרטי פנימי -נוסח הסופי בישראל מייצג העדר סמכויות לגבי נורמה דמוקרטית בישראל ירידת כוחן של המפלגות : -הענקת מימון, התפתחות תקשורת ההמונים , העלייה בניידות חברתית , ההתפתחות של מנגנונים חלופיים בתוך המפלגה , ההפרטה יכולת של אדם בודד לעמוד מול מדינה , אובדן אמון ירידה באמון גורמת לירידת כוחן של המפלגות : חשיפת חילוקי דעות , מלחמת יום כיפור , כישלון מערכת המפלגתית בפתרון הסוגיות שבמחלקות הסכסוך עם הפלסטינים דת ומדינה ,שחיתות אישית ,בבגידה בבוחרים תיאור מפת המפלגות -- מפלגות ותיקות וחדשות ,חד נושאיות מרכז, המון מפלגות שלד מבנה המפלגות : -השפעת המבנה הפנימי על המערכת \- 3 שחקני ציבור : נבחרי ציבור , עסקנים, חברי מפלגה מחויבות הנבחרים : -מתח חשוב בין נאמנות לחברי הכנסת לערכי המפלגה לבין מחויבתו לאזרחים \- חשיבות פעילות חברי הכנס בהתאם לרצון בוחרים -מנגנון מווסת של בחירה חוזרת האם מבנה הפנימי של המפלגות --האם דמוקרטיה פנימית היא פתרון? כן ,יש מבנים דמוקרטים וערכים שונים פריימריז-קשר בין אנשים שיש בהם הון ולכן יכולות לקבל בולטות לבין יכולת להיות חבר כנסת טוב חסרונות לפריימריז-הורדת תנאי הסף לחברות במפלגה, היחלשות המשמעת הסיעתית, פגיע בשיח ציבורי, חיזוק הקשר בין הון לשלטון שיעור 6 התנהגות פוליטית : 4 גישות שונות להצבעה : גישה מבנית --מתמקדת במנה הכללי בו פועל הפרט מניחה שפועל במסגרת תרבות מסוימת ומפשיעות באופן ישיר על החברה הגישה האקולוגית --בין המיקום הגאוגרפי לבין ההצבעה משפיעה על ההחלטה גישה סוציו-פסיכולוגית-גישה זו שמה דגש על התניות חברתיות ופסיכולוגיות על הגישה בין המצביע למפלגה מתייחסת לדימוי המפלגה והזדהות פוליטית כמושגי יסוד גישה רציונלית -- שמה דגש על החשיבה הרציונלית של הבוחר מניחה מראש שבני האדם מקבלים החלטות על סמך חשיבה רציונלית הגישה המשולבת -- מושפעת מכל הגורמים , שמנינו הגורמים המשפיעים של השתתפות בבחירות : 1. אישי --מאפשרת להצביע לפתרון תלונות ציבור לאזרח יש כוח מול הנבחר לנקודת זמן אחד ,נאמנות למשטר 2. היבטים בירוקרטיים -- משפיע על מידת השתתפות בבחירות 3. היבטים של המערכת הפוליטית- ככל שיש מערכת רב מפלגתית כך אחוז ההצבעה צפוי לגדול ,ככל שהפלגות מייצגות קבוצות גדולות בחברה ,יש חילוקי דעות בין החוקרים האם היא משפיע על רמת המעורבות ,ככל שמערכת מפלגתית תחרותית יותר כך יעלה אחוז ההצבעה 4. שיטת הבחירות -- ייצוגית יחסית מעודדת הצבעה כי הקול שלך נחשב רק עם עובר אחוז חסימה 5. היבטים סוציולוגיים -- ככל שהתוצר הלאומי גבוהה יותר כך אחוזי הצבעה גדלים ,הפנמה של כללי משחק דמוקרטיים כיצד ניתן לעודד הצבעה? חובת ההצבעה, הורדת גיל ההצבעה , מתן אפשרות בחירה לאזרחים השוהים מחוץ למדינה , הנגשת הבחירות מה משפיע על דפוס ההצבעה? אידאולוגיה , הזדהות עם המפלגה ,זהות עם היושב ראש ,מעמד המפלגה הסבר סוציו דמוגרפיים- מין גיל מוצא ,הסבר מעמדי, הזדהות העדתית ,ניסיון עבר ותרבות פוליטית מעמד כלכלי, הדת ,שייכות לאומית התנהגות פוליטית מחוץ לבחירות כמו בחירות לרשות המקומית , מחאות , פעילות אזרחית ,והתנהגות פוליטית החברה הישראלית : גורמים מעכבים / מקשים על החברה הישראלית גורמים מסייעים מערכות יחסין בין שלטון לחברה הישראלית :הכללה פעילה הוצאה אקטיבית ופאסיבית והכללה פאסיבית שיעור 7 שסע הדתי ריבוי ושסעים וקבוצות בין דתות ובתוך הדתות איך יודעים מי שייך ואיך בודקים? לפי מידת קיום המצוות השסע הדתי --התנועה הציונית נולדה חולנית וגם הזהות הלאומית ,הדתיים היו חלק מהתנועה הציונית ובהמשך גם הציונים הבינו שעליהם לשמור על חיבור ליהדות מקורות השסע הדתי מתח פנימי מראשית התנועה הציונית א הבנייה מחדש של היהדות מדת לקבוצה לאומית ב. קיבוץ היהודים במסגרת טריטוריאלית שתאפשר להגדיר אותם מדינת לאום מייצרים בין זהות הדת ללאום היהודי הסטטוס קוו -- עם הקמת המדינה האמונה הייתה מגמה שלא ניתנת לעצירה כמו להפריד דת ומדינה , כמו לממש את הדת במרחב הציבורי. בן גוריון מתחייב לאגודת ישראל לגבי ההסדרים שיקומו במדינה יהודית שעתידה לקום כמו שבת כשרות חינוך וכו. קיים לא רק בתוך היהודית אלה גם בתוך החברה הערבית השסע הדתי במערכת המפלגתית: אחוז ההצבעה של הדתיים נא לכמעט 90 אחוז ש\"ס הובילה לתהליכים שונים השסע השתי ופוליטיקה הסדרתית אי הכרעה במחלוקות , הימנעות מהפעלת עקרון לצורך הכרעה ,הכרה הדדית בקיומם של קווים אדומים, מתן אוטונומיה לקבוצות שונות ,שיטת בחירות יחסיות ,קואליציות רחבות ,הימנעות כמה שניתן מקבלת הכרעות במחלוקות ,העברת מחלוקות מהתחום הפוליטי להכרעת רשות השופטת הסיבות להיחלשות לפוליטיקה הסדרתית: 1 המנהיגות של המחנה החרדי והדתי נעשתה קיצונית 2\. נעשה ניסיון להכריע בסוגיות שבמחלוקות ובניגוד לרוב החילוני 3\. שינוי משמעות י בתהליך השלום 4\. האקטיביזם השיפוטי שיעור 8: שסע מגדרי : מהו מגדר? מה הקשר בין המין הביולוגי לבין התפקודים החברתיים שחברות שונות גוזרות , ההבחנה בין מגדר מאפשר לבקר את הדיכוטומיה שנבנתה במישור החברתי , המגדר הוא תוצאה של הבנייה החברתית-יש לו היסטוריה היררכייה ומאבקי כוחות-יש פוליטיקה. מטרת לימוד המגדר : חשיפת העובדה שהסדר הקיים אינו סדר שווה ,הסדר הקיים הוא סדר כלכלי, חברתי פוליטי ותרבותי שנותן העדפה לגברים ומפלא נשים. סדר פטריארכלי -- הגברים שולטים במיניות וברבייה, האידיליה של סדר הדברים, החלוקה בין הפרטי לציבורי, אי השוויון נשמר ומעותק למרחב הציבורי למשל בבידול תעסוקתי. מגדר בישראל --הבנייה החברתית -אזרחותן של הנשים היהודיות מותנית בתרומתן לחברה האימהות היא עיקר המאמץ הלאומי \- גיוס בנות לצבא -מדינה ציונית ודמוקרטית : חיבור לדת ,ריבוי שסעים ,מאמצים לעידוד ילודה ,דמוקרטיה מעניקה שוויון ומגדירה תפקיד ייצוג נשים בפוליטיקה ובמפלגות הוא נמוך ככל שעולים בדרגות הפוליטיות כך יורד מספר הנשים השסע העדתי : אתניות -- מושג שנוי במחלוקת , זהות תרבותית וחברתית של קבוצה מסוימת מבוססת על מאפיינים משותפים ,יכולה להיתפס כדת בתוך הלאום ,אתניות כעם-צומח כקונפליקט בין העם היהודי לפלסטיני. המרכיב הזהותי כור ההיתוך --דמות הישראלי החדש , משתמש בזהות המפלגתית כדי ליצור דיכטומיה בין טוב לרע תהליך של שילוב קבוצות אתניות ותרבותיות ,בישראל זה שייך לתקופה שבה המדינה ניסתה לאחד את כול העולם כדי להיות עם זהות ישראלית אחת משותפת תוך עידוד ערכים ומסורת. מעברות : תפקיד חשוב במערכת הפוליטית הייתה למעשה יישוב זמני שיתקיים בשנות ה50 הוקמו בדרך כלל בישובים ותיקים לעליות הגדולות נועדו להחליף את המחנות היו נדרשים להתפרנס מעצמם , הרעיון היה להעביר ממחנות אל עבר מגורים זמניים בשיטה שהם מתחילים להשתלב בחברה ולעבוד למחייתם. הפנתרים השחורים --מבקש למחות את על המצוקות של תושבי ישראל בעדות המזרח ,בהפגנות מחאות בעיקר אלימות מייצג את הקיפוח של בני עדות המזרח מתחיל להניע את התהליך הפוליטי של השסע העדתי. מי שעמד לצידם ותמך בהם בכנסת היו חברי כנסת וארגון השומר הצעיר עזרו להם במאבק מול הממשלה השפעת המחאה של הפנתרים השחורים 1. רגיעה ביטחונית 2. הטבות לעולים חדשים 3. תנופת פיתוח 4. פערים במערכת החינוך 5. מחאת אזרחים בעולם הקמת ש\"ס -- מפלגה עדתית 1984 הופיעו שתי מפלגות פוליטיות דתות לבטא זהות דתיות מקומיות כהנא וש\"ס בבחירות זכתה ש\"ס 4 מנדטים. שמשו את כוחם לעיירות פיתוח, באה לייצג את המזרחים אך לא מציגה את הייצוג העדתי של המזרחים אלה באה להגדיר אחרת את הכלל ולהיות בצד המצח. אלה הציגה חלופה של המרכיב היהודי המשותף לא צריך להיות חלוני, אלה מסורתי חלוני. מודל חלוקת העבודה --יואב פלד מודל חלוקה הוא זה שמסביר את ההזדהות העדתית של קבוצות שונות המקרה הייחודי של ישראל -- אינטגרציה עם המרכז המזרחים הם קבוצה פריפריאלית למחצה. השסע הלאומי התגבשות הלאום הפלסטיני : -נפוץ לעולם ומגיע למזרח התיכון, ממאבקים כלכליים למאבקים לאומיים, תנועה פלסטינית היא חלק מתנועה לאומית כללית התגבשותה היא מול בריטניה והציונות , הקימה מוסדות ארציות כלליות היא משתמשת בדת שלה כדי לגייס את העולם הערבי לתמיכה במאמץ שלה. במהלכה של הלאום הפלסטיני : תבוסת צבאות ערב, הקמת אשף נוצר הסכם שלום עם מצרים קרתה האינתיפאדה הראשונה ,הכרת העצמאות , הסכם אוסלו , הקמת הרשות הפלסטינית והפיצול הפנימי של פת\"ח וחמאס. תוצאות המלחמה: הערבים יחזרו למקום מגוריהם החדש מהי דמוקרטיה ? מושג שנוי במחלוקת מובן מינימלי פרצדורלי-תהליכים על הגדרת דמוקרטיה מובן מהותי --ערכי -- זכויות אדם מעורבות פתרון קונפליקטים ,סובלנות וייצוגיות ,צמצום זכויות מעמדים וכו 4 טיפוסים של דמוקרטיה : דמוקרטיה ליברלית אינדיבידואלית --מעניקה זכויות פרט שוות לכל שוויון בפני החוק ,יוצרת תחרות חופשית בין האזרחים ,יוצרת תנאים חופשיים ללא הגבלה ללא השתייכות לקבוצה אתנית דמוקרטיה ליברלית רפובליקנית -- נפוץ ,הפרט זוכה לשמירה על זכויות לא ניתנות זכויות קולקטיביות לקבוצה כולה קבוצה הלאום עצמה מאחדת את כלל האזרחים כלל הפרטים מגובשים על מסגרת המדינה ,תרבות וזהות אחת המדינה לא מתערבת בעניינים אתניים או דתיים כי היא משייכת אותה לתחום הפרטי כי זה לא יעד לחקיקה או מדיניות יש נקודת חיבור בינהם מי שמעוניין להתבדל יכול לעשות אבל משלמים מחיר כבד למשל ארהב או צרפת דמוקרטיה קונסוציונלית --כאשר המדינה מעניקה באופן פורמלי הכרה וזכויות לא רק לפרטי אלה גם לקבוצות אתניות שונות פועלת בעיקרון של שווין זכויות בין הקבוצות המדינה קובעת הסדרים מוסדיים ייצוג בין הקבוצות יש זכות ויטו שמונעת פגיעה לקבוצות מיעוט , היא מאופיינת במשא ומתן מתמיד כדי הגיע להסכמות הם מעניקים לו אופי דו לאומי או רב לאומי, כאשר השסעים מתונים ושורר שוויון במעמד החברתי והכלכלי דמוקרטיה רב תרבותית -- המדינה מכירה בזהויות רבות ונפרדות וקבוצות אתניות שוות ושונות ומעניקה למיעוטים זכויות קיבוציות קבוצתיות שקשורות לתרבות וייצוג במערכת הפוליטית מערכת היחסים ביניהם לא בכוח המדינה לא עושה מאמץ לתרבות משותפת אחת אלה להרחיב את הזהות המשותפת מעניקה לגיטימציה לשימור לתרבויות הנבדלות מה יש בישראל ? בישראל קשה מאוד לשבץ בארבעת הדגמים.למה קשה כי מדינת ישראל שמתבססת אלה על האומה היהודית האתנית דתית ישראל רואה בעצמה את מדינתו של העם היהודי כמדינה כלל אזרחיה וגם כדמוקרטיה. בישראל טוענים שהיא ליברלית מכיוון מגילת העצמאות שמבטיחה שוויון זכויות לכלל אזרחיה מבחינה דתית ותרבותית וגם בגלל חוקי היסוד :כבוד האדם וחירותו וגם חופש התעסוקה. אבל לישראל אין חוקה ורוב זכויות עדיין לא מוגנות בחוקי יסוד ואין משפט לחוקה ולישראל יש אופי לאומי שמתבסס על לאום אחד ,חוקי יסוד מקבעים את ישראל כמדינה יהודית ,חקיקת חוק יסוד הלאום קיבע בחקיקה את היותה מקשר את זהותה ללאום ,לא מאמינה שוויון מלא לזכויות הפרט. מדינת ישראל שומרת על הלאום היהודי למיעוט הערבי מפרידה בין אזרחות ללאומיות. אתגרים להגדרת דמוקרטיה לפי סמי סמוחה 1. הכיבוש -- החיבור בין ישראל לשטחים עמוק ,הם מקבלים הנחה זו היא לא מקבלת דמוקרטיה כי היא לא נותנת לשטחים זכויות יסוד. היחס בין הערבים ליהודים בתוך הקו הירוק, אי חוקיות , סמי סמוחה אומר הדמוקרטיה מוגבלת לקבוצה אתנית אחת ולא לתושבות קבע בגלל שהפלסטינים לא שואפת להשתייך לישראל אלה להפך. ישראל לא דמוקרטית כי היא מונעת זכויות מהאזרחים שלא שואפים לקחת חלק מהלאום למרות שהציעה פתרונות. 2. השסע הלאומי-יחס בין היהודי והערבים בישראל מה שמאתגר את הדמוקרטיה עקב יחס מפלה ואין שוויון ביניהם וכי אופייה היהודית שולל מהם זכויות ואזרחות מלאה , יש כאלה שטוענים שמדינה ישראל היא אתנית כי היא לא מעניקה בשווין פרט בין כולם כיחידים, למפלגות הערביות אין לגיטימיות במשחק הפוליטי. טענה זו מחייבת שוויון פרט כיחידים וגם קבוצות אתניות לא כול ההגדרות של דמוקרטיה הם כאלו לא כולם מחייבות שוויון בין כולם. סמי סמוחה כן רוצה לטעון שישראל היא דמוקרטיה אתנית : היא משטר שמעניק אזרחות לכול תושב קבע ,אבל בו בעת נותן מעמד מועדף לקבוצת הרוב הכלל המכונן הוא סטירה בין הזכויות אל מול כפיפות מבנית של המיעוט לרוב במילותינו היא דמוקרטיה יהודית ולכן זה יוצר קונפליקטים שצריך לפתור והיא שייכת לרוב ,היא מייצרת כלים לקידום הלאום שלו ,ולכן המיעוט נמצא בדילמה יחד עם זאת מה שכן קיים יש לה כן כלים משמעותיים להיאבק על מטרתו , העובדה שאין בה שוויון פוליטי כי זכויות המיעוט שוות פחות מזכויות הרוב 8 מרכיבים לדמוקרטיה אתנית : -אומה אתנית אחת שיש לה זכות אתנית בלעדית על הארץ \- המדינה מפרידה בין השתייכות לאומה האתנית לבין אזרחות \- המדינה נמצאת בבעלות ובשליטה של האומה \- המדינה מגייסת את האומה האתנית \- מעניקה לקבוצה שלא משתייכת לאומה האתנית זכויות אישיות וקיבוציות ולא מלאות \- מתירה לקבוצות שלא משתייכות ללאום האתני לנהל מאבק פוליטי -המדינה מתירה לקבוצות שאינן משייכות לאומה לנהל מאבק פרלמנטרי \- המדינה תופסת את הקבוצות שאינן משתייכות לאומה האתנית כאיום \- המדינה מטילה פיקוח על הקבוצות שלא משתייכות לאומה האתנית שיעור 11 מאבק אופי הדמוקרטי בישראל : הפרדת רשויות-במדינה דמוקרטית שלוש רשויות נפרדות מאזנת ובולמת אחת את השניה נועדה למנוע את ריכוז הכוח באדם אחד מבלי להתחשב בעקרונות הבסיסיים של הדמוקרטיה הדאגה של האדם להיות חופשי בגלל זה כמה הדמוקרטיה. בישראל אין חוקה -- שמסבירה עד הסוף עד זכויות האזרחים ברשויות , ובגלל זה יש מאבק פוליטי מתמשך מטרתה החוקה :לקדם את האני עצמי ,סדרי השלטון ורשימת הזכויות במשטר דמוקרטי החוקה באה להסדיר שהאזרחים כפופים לחוקה ומוגבלים עליה ההחלטה אם הקמת המדינה להימנע מחקיקת חוקה גרמה לפיצול בין הרשויות פשרת הררי קמה במקום שהחוקה תיחקק לאט לאט - למה התקבלה פשרת הררי ? - השסע העדתי לשמר את חיבור הדתיים למערכת הפוליטית - רצון הממשלה ליהנות מכוח מוגבל - קיומה של מגילת העצמאות - הרצון בקידום יציבות והמשכיות במעבר מתקופת יישוב למדינה. - - במקומה קמו חוקי יסוד : שמהווה חוקה חלקית בלבד מבחינה מהותית כי היא גמישה וניתנת לשינוי כי היא לא מבטיחה לעומק את זכויות האדם והאזרח ולא יציבה ומאז הכנסת הראשונה בהתאם לחקיקה הכנסת מהווה גם רשות מחוקקת ומחוננת שעסוקה בכתיבת חוקי יסוד אם נוסיף את שליטת הממשלה בכנסת נקבל ערבוב של רשויות שונות ופחות איזונים במבחן התוצאה זה פגעה בנורמות הדמוקרטיות במהלך השנים ולא סיעה לפתור מחלוקות במהלך השנים עד היום זה נושא למאבק פוליטי מתמשך חוק יסוד לא מחליף חוקה 1. אין רשימה מוסכמת של סוגתיות חוקתיות שראויות לחוק יסוד 2. אין קשר בין צורני בין החוקים 3. חוק היסוד הקיימים לא נותנים מענה מקיף לסוגית היסוד של המערכת הפוליטית 4. יוזמי החקיקה משתנים --יוזמה פרטי מבחינה פורמלית יש לה מעמד שונה -מבחינת עליונות על חוקים אחרים למעשה קביעת החוק לא נעשתה בידי מחוקק , בית המשפט בפסיקות שלו בין חוקים רגילים ליסוד היסוד החשוב יותר חוקי יסוד שונות במהירות רבה מאוד אפשר היה להוסיף קריאה רבייעת חוקי יסוד לא מתבססים על כנסת אחת נוקשות -- היא לא גבוהה מרביתה ניתן לשנות או לחוקק אותם מה שצריך להבטיח ביטחון היא לא חלה על מרבית סעיפים של חוקי יסוד יש כאלה שכן משירונים אבל רובם לא ראליות -- עד כמה הם מתקשרים עם המציאות האם נאכפים או ממומשים ,משרתים כסעיפים חוקתיים אבל יש הרבה חורים בכל מה שקשור למבנה מהשטר כמו חלוקות סמכויות בין כנסת לממשלה יציבות -- נגלה שהם לא יציבים אין חוק אחד שלא תוקן לפחות יותר מפעם אחת היעדר יציביות מראה את חוסר היציבות הגובר \"חורים\" שיש בחוקי ייסוד -הסדר מעמד הדת במדינה \- מגילת זכויות אדם \- הסדרת היחסים בין רשות לשלטון ומעמדו החוקתי של בית המשפט פסיקה חוקתית -- בית משפט חייב לפעול בהתאם לפירוש שהוא נותן לחוקים הנורמות והדמוקרטיים של המדינה במסגרת כול זה הוא צריך למלא חלקים שלא הוגדר בפסיקה הראשית ,העליון מה שקשור לזכויות האדם ביצעו חירויות רבו שלא נאנו בחקיקה של הכנסת , בסוגיות חברתיות גדולות יותר גם בית המשפט נמנע מלקדם הכרעה חוקתית למה שקשור למשל בחופש הדת בית המשפט פוסק בשאלה שצריכה לידון בכנסת רשות שופטת --מכלול בתי המשפט לשם עשיית צדק במערכת הפוליטית אמורה לשמור על הדמוקרטיה ,היא תגובתית לא יוזמת בעצמה מהלכים , היא נענת את פניית האזרחים או שלטון רשויות שפונות אליה בתי המשפט חייבם להיות באמון הציבור לכן חשוב שהם יעשו צדק ששופטים יהיו ישירים ללא כוונה וחפים ממעורבות אישית אסור שלשופט יהיה אינטרס צריך להיות עצמאי לחלוטין. הייחוד שלה היא במומחיות והיא לא פוליטית ייצוגית אנו כאזרחים פעלנו להקים מערכת משפט אין לנו את הסמכות לבחור את הנציגים מוגבלים כדי למנוע את הזהות השופטת הפרדת רשויות היא מרכיב בסיסי במשטר הדמוקרטי השירות הציבורי של מערכת המשפט : - שפיטה, קביעת נורמה חברתית , איזון בלמים וכוח, הסדרת מערכות יחסים בין אדם לחברו ובין אדם לחברה או למדינה. - שהאוכלוסייה גדלה ומה שבא בפני בית המשפט התוצאות הוא עומס הולך וגדל על מערכת המשפט לצד הגידול לא גדל מספר השופטים בייחס לגודל האוכלוסייה הוא מצומצם. אם יש עומס גדול מקבלים שירות פחות טוב ואנו כאזרחים נפגעים וייחד עם זאת גדל המענק השיפוטי - ביקורת שיפוטית כשאלה משטרית : לבג\"ץ יש סמכות נורמות על משרדי ממשלה ולהפעיל ביקורת. הצעות חוק של שר המשפטים: שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים וההליך עצמו צריך