סיכום עליית יהודים לארץ ישראל PDF | תקופות ואירועים עיקריים

‫בשנת ‪ 1517‬האימפריה העות'מאנית הטורקית משתלטת על ארץ ישראל עד לכיבוש הבריטי ב‪.1917-‬‬ ‫תקופת הטורקים ‪ 400‬שנים בסך הכל נחלקת למספר תקופות ‪.‬‬ ‫א‪.‬ראשית תקופת הטורקים מ ‪ 1517‬עד ‪.1740‬‬...

‫בשנת ‪ 1517‬האימפריה העות'מאנית הטורקית משתלטת על ארץ ישראל עד לכיבוש הבריטי ב‪.1917-‬‬ ‫תקופת הטורקים ‪ 400‬שנים בסך הכל נחלקת למספר תקופות ‪.‬‬ ‫א‪.‬ראשית תקופת הטורקים מ ‪ 1517‬עד ‪.1740‬‬ ‫ב‪ 90.‬שנות שלטון דרוזים מקומיים מ‪ 1740-‬עד ‪1830‬‬ ‫ג‪ 10.‬שנות שלטון מצרי מ‪ 1830-‬עד ‪.1840‬‬ ‫ד‪.‬כ‪ 80-‬שנות חידוש השלטון הטורקי ‪.‬‬ ‫נשים לב למאפייני התקופות ולהשפעתם על ההתיישבות היהודית בארץ‪.‬‬ ‫א'‪.‬ראשית תקופת טורקים ‪ 1517‬ועד ‪ 1740‬כ‪ 220-‬שנים בתחילה המצב בארץ היה יציב ואז התפשטה תורת‬ ‫הקבלה בארץ ישראל בהמשך תקופת טורקים מתאפיינת בשלטון הפחות שהיה שלטון מושחת רקוב ובלתי‬ ‫יציב‬ ‫היהודים שהתגוררו בארץ גרו בעיקר בארבע ערי הקודש שנקראו ארצות הקודש והם ירושלים צפת טבריה‬ ‫וחברון‬ ‫א‪.‬בשנת ‪ 1700‬עליית רבי יהודה החסיד והשלכותיה הישוב היהודי האשכנזי מתרכז בחברון צפת וטבריה‬ ‫בגלל איסור ההתיישבות האשכנזית בירושלים‪.‬‬ ‫ב'‪ 90.‬שנות שלטון דרוזי מקומיים משנת ‪ 1740‬עד ‪ 1830‬הדרוזים המקומיים שגרו בארץ ישראל השתחררו‬ ‫משלטון הטורקים וביססו שלטון עצמאי בארץ למשך ‪ 90‬שנים תקופה זו הייתה יציבה יותר כי השלטון היה‬ ‫תקיף וקשה ונאבק בשודדים ובפשע והשיב את הסדר והמשטר‬ ‫ההתיישבות היהודית מתחזקת בזכות עליית גדולי ישראל חשובים שעלו לארץ ותלמידיהם עימם‬ ‫האור החיים ‪,‬‬ ‫הרמח"‪,‬ל‬ ‫הרש"‪,‬ש‬ ‫החסידים‪,‬‬ ‫ותלמידי הגאון מוילנה‪.‬‬ ‫ג‪ 10.‬שנות שלטון מצרי ‪ 1830‬עד ‪ 1840‬קרוב ל‪ 10-‬שנים שלטו המצרים‪.‬תקופה זו מאופיינת כתקופה‬ ‫הטובה‪ ,‬הקלה במיסים‪ ,‬ביטחון בדרכים‪ ,‬שיפור והתפתחות‪,‬‬ ‫בתקופה זו התקבל ה"פירמן" המלכותי המאפשר לאשכנזים לגור בירושלים וזהו הגורם הישיר להתפתחות‬ ‫הישוב בירושלים ובארץ ישראל החל מ‪.1840-‬‬ ‫ד‪.‬קרוב ל‪ 80-‬שנות חידוש השלטון הטורקי בארץ ישראל משנת ‪ 1840‬עד שנת ‪ 1917‬תקופת חידוש השלטון‬ ‫הטורקי בארץ בסיוע מעצמות אירופה נקראת גם תקופת הישוב הישן והחדש או במילים אחרות ארץ ישראל‬ ‫במאה ה ‪ 19‬לא ממש מדוייק כי זה כולל ראשית המאה ה‪ 20-‬תקופה זו מאופיינת כתקופת התפתחות כלכלית‬ ‫התפתחות דרכי התחבורה ימיים‬ ‫ובעקבות כך עליית גדולי ישראל ויהודים רבים לארץ ישראל ביניהם‬ ‫הרב שמואל סלנט‪,‬‬ ‫הרב יוסף חיים זוננפלד‬ ‫והמהריל דיסקין‬ ‫בתקופה זו הכוללים מתרכבים על פי אזורי המוצא ובהמשך מתאחדים על ידי הוועד הכללי "כנסת ישראל"‪.‬‬ ‫בתקופת הישוב הישן התרחבות השכונות‪.‬‬ ‫בתקופת הישוב החדש התפתחות חקלאית‪.‬‬ ‫עלייה ראשונה בסוף המאה ה‪ 19-‬והעלייה השניה בראשית המאה ה‪.20-‬‬ ‫עליית גדולי ישראל לארץ ישראל בין השנים ‪ 1700‬ל ‪1840‬‬ ‫*רבי יהודה החסיד ‪ 1700‬מפולין לארץ ישראל‬ ‫עלה לארץ ברשות קבוצה של ‪ 1500‬איש שהסכימו במסירות נפש לעלות לארץ ישראל למרות השלטון הטורקי‬ ‫הרקוב וחוסר היציבות שרר אז‪.‬‬  ‫דרכם הייתה רצופה בקשיים ובמכשולים ובפרט שיתגלו בתוכם יהודים שבטאים ונוצרו מחלוקות ימים ספורים‬ ‫אחרי שהגיעו ארצה נפטר רבי יהודה החסיד בפתאומיות לאחר שאותי אחריו חובות עתק מבניית הבתים ובית‬ ‫הכנסת שנקרא בהמשך חורבת יהודה החסיד‬ ‫השפעה בולטת‪ :‬בעקבות החובות הרבים לממשל הטורקי ולערבים פרטיים נאסר על היהודים האשכנזים‬ ‫לגור בירושלים איסור זה עמד בתוקפו כ‪ 130-‬שנים עד לביטולו על ידי השלטון המצרי‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬יהודים אשכנזים שהתעקשו לגור דווקא בירושלים נאלצו להתפלל בנוסח עדות המזרח ולהתלבש‬ ‫כמותם‪.‬‬ ‫*רבי חיים בן עטר המכונה אור החיים הקדוש ‪ 1742‬ממרוקו לארץ ישראל דרך איטליה‪.‬‬ ‫*רבי משה חיים לוצאטו הרמח"ל ‪ 1744‬מאיטליה לארץ ישראל‪.‬היה בקיא בחוכמת הקבלה ובכתבי הארי כבר‬ ‫בגיל צעיר ולכן היו רבנים שחשדו בשבטאות ובגלל ההתנגדות אליו עבר להולנד שם העריכו אותו מאוד‪.‬‬ ‫בהמשך עלה לארץ ישראל והתיישב בעכו‪.‬אחרי שלוש שנים נפטר בגיל צעיר במגפה‪.‬‬ ‫השפעה בולטת‪ :‬ספרים חשובים וביניהם מסילת ישרים ספר מוסר שכולו הדרכות בעבודת השם ועלייה שלב‬ ‫אחרי שלב וכן ספרים נוספים כמו "דרך השם" שהוא ספר השקפה "דעת תבונות" "ולישרים תהילה"‬ ‫*רבי שלום שערבי הרש"ש ‪ 177‬מתימן לארץ ישראל‬ ‫*עליית החסידים ממזרח אירופה לארץ ישראל‬ ‫הבעל שם טוב רצה מאוד לעלות לארץ ישראל אבל משמיים עיכבו בעדו הוא עודד את תלמידיו לעלות לארץ‬ ‫ישראל ולתמוך כספית ביהודי ארץ ישראל‪.‬‬ ‫נתייחס למספר עליות ידועות‪:‬‬ ‫‪.1‬רבי גרשון מקיטוב גיסו של הבעל שם טוב עלה לארץ ישראל בשליחות הבעל שם טוב התיישב בחברון‬ ‫‪.2‬רבי נחמן מהורדונקה ורבי מנחם מנדל מפירמשלן עלו לארץ עם כ‪ 30-‬תלמידי הבעל שם טוב והתיישבו‬ ‫בטבריה‪.‬‬ ‫‪.3‬עליית החסידים המרכזית בראשות רבי מנחם מנדל מויטבסק ורבי אברהם מקאליסק ‪1778‬‬ ‫תלמידי המגיד ממזריץ' עלו לארץ בראשות קבוצה של ‪ 300‬איש מרוסיה והם מתיישבים בטבריה‪ ,‬וחלקם‬ ‫בצפת נקודה גדולי החסידות באירופה דאגו למגביות כספיות עבורם‪.‬בעל התניא ורבי לוי יצחק מברדיצ'וב‪.‬‬ ‫השפעה בולטת‪:‬‬ ‫ראשית ההתיישבות החסידים בארץ ישראל בסוף המאה ה‪18-‬‬ ‫ספרו של רבי מנחם מנדל מויטבסק שנקרא פרי הארץ פירושים לתורה ולאגדות חז"ל על פי עקרונות‬ ‫החסידות‪.‬‬ ‫‪.4‬בראשית המאה ה‪ 20-‬עלו קבוצה של חסידי חבד והתיישבו בחברון‪.‬‬ ‫עליית תלמידי הגאון מוילנה בראשית המאה ה‪ 19-‬בשנים ‪ 1808‬עד ‪ 1810‬מליטא לארץ ישראל‪.‬‬ ‫גם הגאון מוילנה דיבר רבות על ארץ ישראל ושאף לעלות אליה אך לא זכה לכך תלמידיו עלו לארץ בשלושה‬ ‫קבוצות בתחילת המאה ה‪ 19-‬ואיסדו את קהילת הפרושים בצפת ובהמשך גם בירושלים הם התמודדו עם‬ ‫תנאי מחיה קשים ונתמכו על ידי כולל פרושים‪.‬‬ ‫מנהיג קהילת הפרושים היה רבי ישראל מישקלוב מגדולי תלמידי הגאון מוילנה‪.‬‬ ‫השפעתו הבולטת של רבי ישראל מישקלוב‪:‬‬ ‫‪.1‬מנהיג קהילת הפרושים וגיוס כספים מחו"ל‬ ‫‪.2‬השגת הפירמן האישור המלכותי לגור בירושלים מאת השליט המצרי ובכך יהודים אשכנזים כבר יכלו לגור‬ ‫בירושלים‪.‬‬ ‫‪.3‬פעל להצלה ולשיקום לאחר רעידת האדמה הגדולה בצפת שהייתה בשנת ‪.1873‬‬ ‫‪.4‬פעל להקלה במיסים ולשינוי ביחס לשלטון בזמן תקופת המצרים‬ ‫‪.5‬ספרו פאת השולחן העוסק במצוות התלויות בארץ על פי פסקי הגאון מוילנה‪.‬‬ ‫הערות‪:‬‬ ‫בתקופה זו תקופת הדרוזים פעל החיד"א שלא עלה לארץ ישראל מחוץ לארץ אלא נולד בארץ ישראל והייתה‬ ‫לו השפעה עצומה (הנושא עצמו מפורט בנושא הכוללים)‪.‬‬ ‫רבי חיים פרחי שר האוצר ויועצו המדיני של השליט הדרוזי ניצל את מעמדו לטובת אחו היהודים ושתדלנות‬ ‫סיוע מול הממשל פדיון שבועים וכדומה עד להירצחו לאחר מותו חשו יהודי ארץ ישראל כאבודים‪.‬‬ ‫הסתפקות‪ ,‬שיח קצר כרקע לנושא תקופת הכוללים במאה ה‪ 18-‬וה‪19-‬‬ ‫בתקופה זו שבה אנו עוסקים‪ ,‬בתקופת עליות גדולי ישראל לארץ ישראל במאה ה‪ 18-‬החלה מגמה בולטת של‬ ‫עלייה לארץ ישראל מתוך כוונה לבחירה מרצון בחיי דחק באווירה דארץ ישראל‪ ,‬מתוך רצון לזכות בתורת ארץ‬ ‫ישראל לבדה בלי הנאות חומרניות‪.‬‬ ‫וכדברי הרמבם‪ :‬ולא רק שבט הלוי לבדו אלא כל מי שיבחר לעסוק בתורה ולהניח חיי העולם הזה השם הוא‬ ‫נחלתו‪.‬‬ ‫תפיסה מרוממת זו הייתה הרוח שהנחתה את הכוללים לקיים חלוקת מלגות קיום זה אומות ממש שנאספו על‬ ‫ידי יהודי חוץ לארץ שראו בכך זכות עצומה ליטול חלק ושותפות בתורת יהודי ארץ ישראל ו(לא כאילו הם‬ ‫הנותנים)‪.‬‬ ‫בתקופה זו חיו חיי דחק ממש פת במלח ומים במסורה‪ ,‬אבל לא ממקום של אין ברירה אלא מתחושת בחירה‬ ‫בכך‪.‬‬ ‫מצבם הכלכלי של יהודי ארץ ישראל – כספי החלוקה‪.‬‬ ‫יהודי ארץ ישראל במאות ‪ 18‬וה‪ 19-‬חיו בעניות מרובה וסבלו מדחק כלכלי בגלל שחיתות השלטון ונטל‬ ‫המיסים הכבד ובעיקר שבחרו מרצון לחיות חיי דחק‪.‬‬ ‫יהודים רבים בחרו מרצון חיי דחק כדרכה של תורה‪ ,‬ועלו לארץ ישראל מתוך מטרה לחיות בה כשבט הלוי‪,‬‬ ‫מנותקים מטרדות הפרנסה ומענייני העולם הזה‪.‬‬ ‫בתקופה זו קמו הכוללים שריכזו את כספי החלוקה‪:‬‬ ‫יהודי חוץ לארץ החזיקו את יהודי ארץ ישראל על ידי מאות ארץ ישראל שנאספו לעת על ידי שדרים‬ ‫התייחסות גדולי ישראל לכספי החלוקה‪:‬‬ ‫זה זכות עבור יהודי חוץ לארץ ליטול חלק בשותפות בתורת ארץ ישראל מתוך הדחק וזה נחשב כמתנות‬ ‫כהונה לשבט הלוי המנותקים מחיי העולם הזה ודבקים בתורה‪.‬‬ ‫החיד"א רבי חיים יוסף דוד אזולאי ‪ 1724‬עד ‪1806‬‬ ‫החידה נולד בארץ ישראל היה שליח דרבנן למען עניי ארץ ישראל ועסק במסעות ושליחויות‪.‬‬ ‫הוא פעל כגשר חי ועברו דרכו חידושי תורה מארץ ישראל לתפוצות ולהפך‪.‬‬ ‫כתב ‪ 83‬ספרים כמניין שנותיו בהם פירושים לתנ"ך ולש"ס תשובות בהלכה וספרים בנושאים כלליים כדוגמת‬ ‫"שם הגדולים' תולדות גדולי ישראל וספריהם‪.‬‬ ‫חקר כתבי יד עתיקים הופעה להדפיסם ב‪ 30-‬שנות חייו האחרונות ישב באיטליה ושם נפטר‪.‬‬ ‫מצב הכוללים עד שנת ‪ 1840‬עד לתקופת הישוב הישן‪:‬‬ ‫היו שלושה כוללים מרכזיים‪ :‬כולל ליטא (פרושים) כולל חסידי וכולל ספרדי‪.‬‬ ‫נשים לב‪ :‬בתקופת חידוש השלטון הטורקי הייתה עלייה יהודית לארץ ישראל כפי שנפרט והייתה לכך השפעה‬ ‫על מצב הכוללים וארגונם‪.‬‬ ‫מצב הכוללים החל מ‪ 1840-‬התרחבות הכוללים על פי ארצות המוצא‪:‬‬ ‫בגלל ריבוי העליות לארץ ישראל נפתחו כוללים נוספים והחלוקה החלה להיות מסודרת לפי ארצות המוצא‬ ‫יהודי גליציה תרמו לעולי גליציה יהודי גרמניה תרמו ליוצאי גרמניה וכדומה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1866‬תרכ"ו הקימו רבי שמואל סלנט ורבי מאיר מקליש את ועד הכללי "כנסת ישראל" שמטרתו‪:‬‬ ‫איחוד הכוללים תחת גוף מאורגן שריכז תחתיו את כל הכוללים ודאג לחלוקה שוויונית ולאו דווקא דרך ארץ‬ ‫המוצא כחלק מהקופות היו ריקות‪ ,‬עבד גם פעל בעניינים נוספים ודאג לקיום הרוחני והכלכלי של הישוב‬ ‫הנהגת הקהילה‪ ,‬נציגות בפני השלטונות‪ ,‬מינוי רבנים‪ ,‬פדיון שבועים‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬היום חלק מהכוללים פועלים באופן מצומצם או באופן סמלי בלבד‪.‬‬  ‫ארץ ישראל החל משנת ‪ 1840‬ועד ‪ 1914‬ת"ר ועד תרע"ד‪.‬‬ ‫תקופת חידוש השלטון הטורקי – תקופת הישוב הישן מלפני כ‪ 180-‬שנים ועד מלחמת העולם הראשונה סך‬ ‫הכל כ‪ 80-‬שנים‪.‬‬ ‫בתקופה זו חל שינוי משמעותי במצב בארץ‪:‬‬ ‫משנת ‪ 1840‬הטורקים מחדשים את שלטונם בארץ ומשתלטים על ארץ ישראל מידי הדרוזים והמצרים בסיוע‬ ‫מעצמות אירופה שמעוניינות בדריסת רגל והשפעה באזור כל כך אסטרטגי המקודש לשלושת הדתות המאווה‬ ‫נקודת מפגש אסטרטגי ביבשתית ימית בן שלוש יבשות וכן יש גם עניין שמימי שהנה כל נשואות אליו‪.‬בתקופה‬ ‫זו‪ ,‬ההתפתחות הטכנולוגית האירופאית נכנסת לארץ ישראל וגם הגישה הימית נעשית קלה יותר כתוצאה מכך‬ ‫יהודים רבים עולים לארץ ישראל‪.‬‬ ‫בתקופה זו נחקק חוק הקפיטולציות (השגרירויות)‪:‬‬ ‫משמעות החוק‪ :‬היהודים שעלו לארץ ישראל מארצות אירופה השונות נחשבים עדיין לנתיני ארצות אילו‬ ‫וממילא פטורים מנטל המיסים של השלטון הטורקי בארץ ומגיוס לצבא הטורקי‬ ‫השפעתו‪ :‬בעקבות חוק זה קל יותר היה לגור בארץ ישראל בתקופת חידוש השלטון הטורקי ובפרט שהיה‬ ‫אפשר לבחור ארץ מוצא נבחרת בכסף‪.‬‬ ‫חוק הקפיטולציות בפרט והשפעת הקונסוליות בכלל היו גורם משמעותי לעליית יהודים לארץ ישראל ותקופה‬ ‫זו‪.‬‬ ‫הגורמים להתפתחות הישוב היהודי בירושלים‪:‬‬ ‫‪.1‬השגת הפירמן על ידי רבי ישראל משקלוב– לאחר למעלה ממאה שנים שבהם אסור היה לאשכנזים לגור‬ ‫בירושלים הוסג ה"פירמן" ‪-‬האישור המלכותי‪ -‬המאפשר להם לחזור לירושלים כמובן שאהבת ארץ ישראל‬ ‫מתעוררת ומתבטאת בעלייה אליה‪.‬‬ ‫שתיים‪.‬מחורבנה של צפת נבנתה ירושלים ‪-‬‬ ‫בתקופה זו הישוב היהודי בגליל נחרב ונעזב בגלל מכות טבע קשות ובפרט ברעידת אדמה בשנת ‪1873‬‬ ‫שהייתה בצפת לכן בגלל בעיות נוספות יהודי הגליל עוברים לירושלים‪.‬‬ ‫‪.3‬התעוררות רוחנית – בתקופה זו גדולי ישראל דיברו הרבה על מעלת ישיבת ארץ ישראל בכלל וירושלים‬ ‫בפרט וזה גרם ליהודים רבים לעלות לארץ ישראל ודווקא לירושלים‪.‬‬ ‫‪.4‬היות שהקונסוליות שכנו בירושלים‪ ,‬היא הפכה להיות מרכזית ומשמעותית‪.‬‬ ‫בעקבות ההתפתחות המבורכת והצפיפות הבלתי אפשרית בתוך חומת העיר העתיקה בירושלים‪ ,‬החלו יהודי‬ ‫ירושלים להקים שכונות חדשות מחוץ לחומות בעידוד גדולי ישראל‪.‬‬ ‫גדולי ישראל מנהיגי הישוב‬ ‫רבי שמואל מסלנט‬ ‫המהרי"ל דיסקין‬ ‫רבי יוסף חיים זוננפלד נולד בפרשבורג שבסלובקיה‪.‬‬ ‫תולדותיו של רבי יוסף חיים זוננפלד עלה לארץ בראשות קבוצה מתלמידי הכתב סופר בשנת ‪ – 1877‬סוף‬ ‫המאה ה‪.19-‬והיה מגדולי מנהיגי הישוב היהודי בארץ ישראל הן בתקופת השלטון הטורקי שהסתיימה‬ ‫במלחמת העולם הראשונה והם בראשית שנות המנדט הבריטי בארץ ישראל‪.‬‬ ‫מפעולותיו‪:‬‬ ‫עד מלחמת העולם הראשונה‬ ‫‪.1‬רבנות והנהגת הישוב‪.‬‬ ‫‪.2‬מאבק בהשכלה ובמיסיון ובפרט על ידי מסע התשובה ברשותו‪.‬‬ ‫‪.3‬נשיא כולל שומרי החומות ליוצאי הונגריה ומייסד שכונת בתי הונגרים‪.‬‬ ‫ארבע‪.‬התנגד מאוד להקמת הרבנות הראשית בשנת ‪ 1918‬והקים כתגובת נגד את העדה החרדית‪.‬‬ ‫פעולותיו בתקופת המנדט‪:‬‬ ‫‪.1‬בתקופת המנדט נאבק בהנהגה החילונית ביישוב היהודי בארץ‪.‬‬ ‫‪.2‬פעל רבות בנושא הסכסוך היהודי פלסטיני ולשם כך אף נפגש בחשאי עם מלך ירדן‪.‬‬ ‫גדולי ישראל מנהיגי הישוב נאבקו למען תואר החינוך מול ניסיונות השכלה והרס כפי שנפרט בהמשך‪:‬‬  ‫המאבק למען תואר החינוך בירושלים באמצע המאה ה‪ 19-‬ובתחילת המאה ה‪20-‬‬ ‫באמצע המאה ה‪ 19-‬החלה להתנהל מלחמת קודש על טהרת החינוך בירושלים ובכל ארץ ישראל פורצי הגדר‬ ‫מנסים להחדיר השכלה במסווה של עזרה לילדי ירושלים‪.‬‬ ‫המאבק התנהל מול שלושה גורמים‪:‬‬ ‫‪.1‬מיסיון‬ ‫‪.2‬השכלה אירופאית‬ ‫‪.3‬השכלה לאומית בעברית‬ ‫המיסיון –‬ ‫כבר בתחילת המאה ה‪ 19-‬החל למיסיון לגרום ליהודים להתנצר כשהפעילות מאירופה הועתקה גם לארץ‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫דרכי הפעולה‪ :‬המיסיונרים הזרימו כספים דרך הקונסוליות למוסדות עזרה וסעד בתי ספר בתי חולים מודרנים‬ ‫בתי יתומים וכדומה הם צדו נפשות על ידי סיוע רפואי וחינמי ועל ידי בתי ספר עם תנאים משופרים ארוחות‬ ‫חינם טיולים וכדומה‪.‬‬ ‫ניסיון זה היה ניסיון קשה ליהודי ירושלים שהיו עניים מרודים!‬ ‫מאבק גדולי ישראל נגד פעילות המיסיון‪:‬‬ ‫מלחמה תקיפה – חרם תקיף ואזהרה שמי שימות בבית חולים מיסיונרי לא יובא לקבר ישראל‪ ,‬וכן שלילת‬ ‫כספי החלוקה מהשלוחים לבתי חולים אלו‪.‬‬ ‫תשובת המשקל – מוסדות שכנגד‪.‬‬ ‫כנגד בית החולים המיסיונרי הוקמה מרפאה יהודית ובהמשך הוא קם בית החולים היהודי הראשון בארץ‬ ‫ישראל שנקרא ביקור חולים במימון השר משה מונטיפיורי – וכן המהרי"ל דיסקין הקים את בית היתומים‬ ‫דיסקין‪.‬‬ ‫השכלה אירופאית –‬ ‫משכילים מגרמניה או מאוסטריה פעלו בארץ בחסות הקונסוליות להפצת ההשכלה‪ ,‬על ידי הקמת בתי ספר‬ ‫ברוח ההשכלה האירופאית‪:‬‬ ‫‪.1‬בית הספר למל –‬ ‫הוא קם על ידי פרנקל‪ ,‬יהודי רפורמי מאוסטריה במטרה להחדיר את השפה הגרמנית והתרבות הגרמנית‬ ‫ובבית ספר זה למדו לימודי מקצוע‪.‬‬ ‫ההטבות המפתות‪ :‬בתי הספר היו בתנאים משופרים‪ ,‬הלימודים היו בחינם‪ ,‬והמשפחות קיבלו סיוע במזון‬ ‫וביגוד‪.‬‬ ‫הלומדים בבית הספר היו בעיקר ילדים עם משפחות עניות ספרדיות שלא הכירו את סכנת ההשכלה‪ ,‬והתפתו‬ ‫בגלל המקצוע המובטח‪.‬‬ ‫‪.2‬בית הספר לבנות אוולינה דה רוטשילד‬ ‫הוקם על ידי משכילים מאנגליה במטרה להכניס את השפה האנגלית ואת התרבות האנגלית שכן הלימודים‬ ‫בבית הספר יתקיימו בשפה האנגלית‪.‬‬ ‫ההתנגדות אליו‪ :‬גדולי ישראל בראשות הרב דיסקין הכריזו על חרם תקיף נגד לימוד שפות זרות "אלות‬ ‫הברית"‬ ‫‪.3‬בתי הספר של כי"ח אליאנס‬ ‫הוקמו על ידי כי"ח אליאנס במטרה להכניס את התרבות הצרפתית בשילוב לימודי מקצוע‪ ,‬על פי הראיון הכללי‬ ‫של אליאנס והשפעתו ההרסנית ובפרט בארצות האסלאם שלטון מוסלמי ארץ ישראל בתוך שלטון טורקי‬ ‫בית הספר החקלאי של אליאנס בבית הספר של מקווה ישראל חונכו ללימודי חקלאות תוך זלזול וכשרות שבת‬ ‫ושמיטה‪.‬‬ ‫תגובת גדולי ישראל‪:‬‬ ‫מלחמה תקיפה –‬ ‫‪.​1‬חרם גדולי ישראל הכריזו חרם תקיף נגד בית הספר למל ובהמשך נגד לימוד שפות זרות‬  ‫‪.​2‬שלילת החלוקה – יהודים ששלחו לבתי ספר משכילים כספי החלוקה נשללו מהם‬ ‫‪.​a‬מסעות תשובה – גדולי ישראל ברשות רבי יוסף חיים זוננפלד עברו ממושבה‬ ‫למושבה להזהיר ולהתריע מפני בתי ספר המשכילים‪.‬‬ ‫תשובת המשקל מוסדות שכנגד –‬ ‫‪.​1‬הקמת מוסדות לילדי הספרדים רבי שמואל סלנט מקים תלמודי תורה‬ ‫דורש ציון ובני ציון שם היו התנאים משופרים וגם לימודי חול על טהרת‬ ‫הקודש כדי למשוך את לב ההורים הספרדים כדי שיוציאו את ילדיהם מבתי‬ ‫ספר המשכילים‪.‬‬ ‫הקמת מוסדות חינוך שמרניים על טהרת הקודש רבי שמואל סלנט מקים תלמוד תורה‪,‬‬ ‫ישיבה‪ ,‬וכולל‪ ,‬עץ חיים‪ ,‬וכן רבי בן ציון ידלר הקים את בית הספר הירושלמי לבנות הישן כמו‬ ‫כן הוקמו במושבות תלמודי תורה על טהרת הקודש על ידי אגודת שומרי התורה‪.‬‬ ‫השכלה לאומית בעברית‬ ‫הקמת בתי ספר נצח ישראל במושבות החקלאיות הוקמו בתי ספר בשיטת תורה עם דרך‬ ‫ארץ עבור ילדים שכבר החלו להיפגע מההשכלה המשכילים רצו ליצור בידול בינם לבין אנשי‬ ‫הישוב הישן ולכן יצאו למאבק על השפה העברית המסמלת לדבריהם‪ :‬עולם חדש של‬ ‫לאומיות וניתוק מהגלות‪.‬‬ ‫אליעזר בן יהודה –‬ ‫נקרא מחיי השפה העברית הוא היה היהודי הראשון שחילל שבת בפרהסיה בירושלים מבחינתו הנחלת‬ ‫השפה העברית הייתה ערך מקודש ביותר‪ ,‬אבל לא על מנת להתקרב לערכי התורה‪ ,‬אלא להפך‪ ,‬כדי להתנתק‬ ‫ממה שהיא מסמלת‪.‬‬ ‫תוך זמן קצר התקבלה העברית כשפה המדוברת בבתי הספר במושבות החדשות‪(.‬ברוב התלמודי תורה‬ ‫המשיכו ללמד ביידיש)‪.‬‬ ‫תגובת גדולי ישראל חידוש השפה העברית‬ ‫רבי שמואל סלנט‪ :‬יין שנגע בו גוי נעשה למרות שלכתחילה היה כשר למהדרין – לשון הקודש שחיללה זיתים‬ ‫הפכה לדבר שלילי‪.‬‬ ‫רבי יוסף חיים זוננפלד‪ :‬נאבק בהמשך שלא להכניס את העברית לתלמודי התורה למרות המחיר הכלכלי‬ ‫ששילמו על כך‬ ‫חשוב לציין! "ריב השפות"ב‪ 1913-‬במסגרת העלייה השניה נחשב לשיא המאבק להנחת השפה העברית כפי‬ ‫שיפורט בהמשך‪.‬‬ ‫מיכל פינס –‬ ‫הוא היה זה שבמסווה של חרדי הביא את ההשכלה העברית מרוסיה ורצה להקים בירושלים ספריה של ספרי‬ ‫משכילים בעברית בהמשך התגלו כוונותיו הזדוניות כשפרסם עיתון חילוני בשם "הצפירה"‪.‬‬ ‫היציאה מן החומות – השכונות החדשות בירושלים‬ ‫החל מהמחצית השניה של המאה ה‪ 19-‬מתחילים יהודי ירושלים לצאת מחומות העיר העתיקה ומקימים‬ ‫שכונות חדשות בירושלים שמחוץ לחומות‪.‬‬ ‫תופעה זו נבעה מריבוי המתיישבים בירושלים וגרמה להמשך התרחבות הישוב בירושלים‪.‬‬ ‫הגורמים ליציאה מן החומות‪:‬‬ ‫‪.1‬חיי דחק ומצוקה בעיר העתיקה – בגלל ריבוי העליות הצפיפות הייתה בלתי נסבלת והביאה למצב‬ ‫תעבורתי גרוע וכך נוצרו מגפות‪.‬‬ ‫‪.2‬הערבים המקומיים דרשו תשלומי שכר דירה מופקעים בגלל העצא הדל של דירות להשכרה לעומת הביקוש‬ ‫הגבוה בדרך כלל הם דרשו תשלום מראש לכמה שנים‪.‬‬ ‫‪.3‬רבני ירושלים עוררו את עניין הקמת השכונות כערך עצום של גאולת אדמות ארץ ישראל ובפרט שידוע‬ ‫שבניין ארץ ישראל מקרב את הגאולה‪.‬‬ ‫‪.4‬בגלל שנות הבצורת‪ ,‬היה מחסור במים שהוביא למכירתם ביוקר רב‪.‬‬  ‫הקשיים שעמדו בפני המתיישבים בשכונות החדשות‪:‬‬ ‫‪.​1‬בעיית הביטחון‪ -‬הדרכים היו שוממות‪ ,‬שודדים וחיות טרף הלכו שם בחופשיות‪ ,‬והם התנפלו על‬ ‫יהודים שיצאו מהשכונה‪.‬‬ ‫הפתרונות‪ :‬נבנתה מחלאה מברזל ללקוד את החיות הטורפות‪ ,‬שערי השכונות ננעלו בכל ערב‪ ,‬המבנים‬ ‫נבנו בתורים ארוכים (כמו מבצר)‪.‬הוקמה שמירה אזרחית שנקראת גוורדיה‪.‬‬ ‫‪.​2‬בעיית המים – המים היו מבורות מי גשמים ולקח זמן רב עד שהבורות התמלאו במים ובפרט שהיו‬ ‫כמה שנות בצורת רצופות‪.‬‬ ‫הפתרונות‪ :‬פתרון מיידי הוא כמו משאבות מים‪,‬‬ ‫לטווח הארוך נבנו בורות מים חדשים‪.‬‬ ‫‪.​3‬בעיית התעסוקה ‪-‬‬ ‫בשכונות החדשות לא היו מקורות תעסוקה‪ ,‬והמתיישבים נאלצו לצאת כל יום לכל שעות היום לעיר‬ ‫העתיקה לעבודה‪.‬‬ ‫הפתרונות‪ :‬משה מונטיפיורי דאג להקמת מקומות תעסוקה בשכונות כמו תחנת הקמח‪.‬‬ ‫‪.​4‬בעיית החינוך –‬ ‫בשכונות החדשות הייתה סכנה גדולה מצד רוחות ההשכלה‪.‬‬ ‫הפתרונות‪ :‬ההתמודדות עם בעיית החינוך הייתה במלחמה תקיפה ובהקמת מוסדות כתשובת‬ ‫המשקל (כפי שלמדנו)‪.‬‬ ‫השכונות החדשות הראשונות מחוץ לחומות העיר העתיקה החל מאמצע המאה ה‪.19-‬‬ ‫​ בתי מחסה –‬ ‫השכונה הראשונה הוקמה בעיר העתיקה‪ ,‬בצמוד לחומה ליד הר ציון נקודה שכונה זו הוקמה בתמיכת רבני‬ ‫גרמניה – הרב הירש‪ ,‬הרב הילדסהיימר‪ ,‬והרב עטלינגר ובמימון חברת פאקו"ם (פקידים ואמרכלים) שבהולנד‪.‬‬ ‫​ משכנות שאננים – ימין משה‬ ‫השכונה הראשונה הוקמה ביוזמת משה מונטיפיורי שהחליט על בניית שכונת משכנות שעננים שנקרא‬ ‫בהמשך על שמו ימין משה‬ ‫השכונה נבנתה מכספי עזבונו של נדיב אמריקאי ששמו יהודה טורא שעל שמו נקראו הבתים בשכונה בתי‬ ‫טורא השכונה קללה בתי כנסת ומקורות תעסוקה למתיישבים‪ :‬בית חרושת להריגים‪ ,‬לתחנת קמח‪ ,‬המופעלת‬ ‫על ידי הרוח‪.‬‬ ‫דירות השכונה חולקו בחינם ומונטיפיורי הציע תמיכה שנתית למתיישבים אבל בתחילה הפחד מהשודדים‬ ‫והחיות היה כל כך רב עד שהם מתיישבים חזרו לעיר העתיקה בכל ערב‪.‬‬ ‫אחרי ‪ 10‬שנים לאחר הקמת מלכודות ענק מברזל (לכליאת החיות) החלה השכונה להתבסס נקודה חשוב‬ ‫לציין שהשכונה הוקמה כמבצר צבאי צר וארוך ששעריו ננעלו והוצבע בו שמירה‪.‬‬ ‫​ נחלת שבעה –‬ ‫השכונה נבנתה על ידי שבעה אברכים שיסדו חברה להקמת השכונה ובראשם הרב יוסף ריבלין שהיה‬ ‫הגיבור היחיד שהעז ללון בה בלבדו במשך תקופה ארוכה עד שגם משפחות נוספות העזו ללון בה‪.‬‬ ‫תושבי השכונה למדו לאחוז בנשק ולהניס את הפורעים וארגנו חברת שמירה יהודית שפטרלה באזור לאורך‬ ‫שעות היום והלילה‪.‬‬ ‫​ ‪ 100‬שערים –‬ ‫שכונה זו כונתה על שם הפסוק בפרשת השבוע תולדות וימצא בשנה ההיא מאה שערים מייסדי השכונה היו‬ ‫רבי זלמן בהרן רבי יוסף ריבלין‪ ,‬ורבי בן ציון ליאון‪.‬‬ ‫הם פעלו למען צביון השכונה כחממה מבוצרת עצמאית ובלתי תלויה בגורמים חיצוניים והיא הפכה להיות‬ ‫המרכז הרוחני של ירושלים שמחוץ לחומות‪.‬והצלחתה הביאה להתארגנות לבניית שכונות חדשות נוספות‪.‬‬ ‫חשוב לציין שהשכונה נבנתה כריבוע הכולל שערים חיצוניים שננעלו בלילה וכללה תאורת רחוב ובורות מים‬ ‫לאגירת מי גשמים‪.‬‬ ‫משה מונטיפיורי הוא פעולותיו למען הישוב היהודי בארץ ישראל במאה ה‪19-‬‬  ‫תולדותיו‪:‬‬ ‫משה מונטיפיורי יהודי איטלקי שחי באנגליה ונסע תואר אצולה בריטי השיר מופלג שניצל את כספו לטובת אחו‬ ‫היהודים הופעל כשתדלתן נאמן בכל אירועי האנטישמיות שהיו אז באירופה הוא פגש את רב שמואל סלנט‬ ‫בטורקיה ומאז הפך לידיד נאמן של הישוב היהודי בארץ ישראל‪.‬‬ ‫פעולותיו למען יהודי ארץ ישראל‪:‬‬ ‫​ הקמת שכונת משכנות שעננים השכונה הראשונה מחוץ לחומות מטרתו הייתה להרחיב את גבולות‬ ‫ירושלים ולפתור את הבעיות שהיו בעיר העתיקה‪.‬‬ ‫​ הקים מקורות תעסוקה ליהודי ארץ ישראל‪ ,‬גם בשכונות החדשות תחנת רוח ומפעל הריגים וגם‬ ‫במושבות החקלאיות הקמת פרדסים במקומות שונים‪.‬‬ ‫​ קידם את הרפואה היהודית בארץ ישראל הוא בהמשך הקים את בית החולים שנקרא ביקור חולים‬ ‫ביחד עם רב שמואל סלנט‪.‬‬ ‫​ סייע בהקמת בית הדפוס הראשון בירושלים‪.‬‬ ‫הערה חשובה‪:‬‬ ‫עליית תלמידי החתם סופר‪:‬‬ ‫החתם סופר אהב את ארץ ישראל ועודד את העלייה אליה ואכן תלמידי בנו‬ ‫הכתב סופר‬ ‫עלו לארץ ישראל בראשות רבי יוסף חיים זוננפלד והתיישבו בשכונת בתי הונגרים‬ ‫עליית המוגרבים‪:‬‬ ‫בתקופה זו של ריבוי העליות לארץ עולים יהודים רבים מארצות המוגרב – מערב צפון אפריקה‬ ‫חשוב לציין שהיה קשר רציף בין יהודי ארץ ישראל ליהודי צפון אפריקה שהתבטא בשותי"ם (שאלות‬ ‫ותשובות)הלכתיים שהוברו על ידי שדרים‪.‬‬ ‫משה מונטיפיורי הוא פעולותיו למען הישוב היהודי בארץ ישראל במאה ה‪19-‬‬ ‫תולדותיו‪:‬‬ ‫משה מונטיפיורי יהודי איטלקי שחי באנגליה ונסע תואר אצולה בריטי השיר מופלג שניצל את כספו לטובת אחו‬ ‫היהודים הופעל כשתדלתן נאמן בכל אירועי האנטישמיות שהיו אז באירופה הוא פגש את רב שמואל סלנט‬ ‫בטורקיה ומאז הפך לידיד נאמן של הישוב היהודי בארץ ישראל‪.‬‬ ‫פעולותיו למען יהודי ארץ ישראל‪:‬‬ ‫​ הקמת שכונת משכנות שאננים השכונה הראשונה מחוץ לחומות מטרתו הייתה להרחיב את גבולות‬ ‫ירושלים ולפתור את הבעיות שהיו בעיר העתיקה‪.‬‬ ‫​ הקים מקורות תעסוקה ליהודי ארץ ישראל‪ ,‬גם בשכונות החדשות תחנת רוח ומפעל הריגים וגם‬ ‫במושבות החקלאיות הקמת פרדסים במקומות שונים‪.‬‬ ‫​ קידם את הרפואה היהודית בארץ ישראל הוא בהמשך הקים את בית החולים שנקרא ביקור חולים‬ ‫ביחד עם רב שמואל סלנט‪.‬‬ ‫​ סייע בהקמת בית הדפוס הראשון בירושלים‪.‬‬ ‫הערה חשובה‪:‬‬ ‫עליית תלמידי החתם סופר‪:‬‬ ‫החתם סופר אהב את ארץ ישראל ועודד את העלייה אליה ואכן תלמידי בנו‬ ‫הכתב סופר‬ ‫עלו לארץ ישראל בראשות רבי יוסף חיים זוננפלד והתיישבו בשכונת בתי הונגרים‬ ‫עליית המוגרבים‪:‬‬ ‫בתקופה זו של ריבוי העליות לארץ עולים יהודים רבים מארצות המוגרב – מערב צפון אפריקה‬  ‫חשוב לציין שהיה קשר רציף בין יהודי ארץ ישראל ליהודי צפון אפריקה שהתבטא בשותי"ם (שאלות‬ ‫ותשובות)הלכתיים שהוברו על ידי שדרים‪.‬‬ ‫העליה הראשונה והעלייה השניה‬ ‫בסוף המאה ה‪ 19-‬ובתחילת המאה ה‪ 20-‬היו שתי עליות המוניות מפורסמות‪:‬‬ ‫העליה הראשונה בסוף המאה ה‪19-‬‬ ‫העליה השניה בראשית המאה ה‪.20-‬‬ ‫שתי העליות היו בעיקר מרוסיה‪ ,‬והפרעות היו הגורם העיקרי לשתיהן‪.‬ובכל זאת היה בעיניהם שוני מהותי‪:‬‬ ‫אנשי העלייה הראשונה היו יראי שמיים שרצו לפתח את הארץ ברוח התורה והמצוות ואילו אנשי העלייה‬ ‫השניה היו סוציאליסטים (חילונים שרצו להגשים בארץ ישראל סוציאליזם ציוני – כלומר‪ :‬משטר הדוגל בחיי‬ ‫שוויון ועבודה בארץ ישראל)‪.‬‬ ‫עליה ראשונה בשנת ‪ 1882‬עד שנת ‪1903‬‬ ‫הגורמים לעלייה‪:‬‬ ‫​ פוגרומים כמו "סופות בנגב" וברוסיה גרמו לעזיבה מרוסיה‪.‬‬ ‫​ התעוררות לאומית והתארגנות של חובבי ציון לעלייה המונית לארץ‬ ‫​ מצב כלכלי קשה ברומניה‬ ‫העולים‪ :‬כ‪ 20-‬אלף יהודים ירא שמיים שהגיעו רובם מרוסיה ומעט מרומניה במטרה לפתח את ארץ ישראל על‬ ‫פי התורה‪ ,‬והנה הם היו גם כ‪ 20-‬חילונים מקבוצת 'בילו' שייסדו את המושבה החילונית גדרה‪.‬‬ ‫מושבות לדוגמא‪ :‬זכרון יעקב‪ ,‬ראשון לציון‪ ,‬חדרה‪ ,‬עקרון‪.‬‬ ‫הקשיים בהם נתקלו העולים‪:‬‬ ‫​ העדר ממון‬ ‫​ העדר ידע בחקלאות‬ ‫​ מגפות בגלל הביצות‬ ‫​ מצוקת מים‬ ‫​ אדמה קשה לעיבוד‬ ‫​ העדר בכישורי חקלאי‬ ‫המושבות הגיעו כמעט לקריסה‪ ,‬ואז באה "שיטת הפקידות" של הברון רוטשילד שקנתה מושבות בארץ‬ ‫ישראל וסייעה בשיקומן‬ ‫הברון רוטשילד והקשר שלו ליהודי ארץ ישראל‪:‬‬ ‫הרב מוהליבר רבה של ביאליסטוק שבפולין פנה אליו ותיאר את מצוקת המושבות הוא ביקש ממנו‪:‬‬ ‫שיהיו עינב וליבו ליהודי ארץ ישראל כל הימים – ואכן הברון רוטשילד נרתם לעזרת יהודי המושבות‪.‬‬ ‫הברון רוטשילד תמך ביהודי ארץ ישראל ובפרט ביהודי המושבות‬ ‫​ לקח אסות על עשרות מושבות בארץ ישראל וזו שיטת הפקידות (האפוטרופסות)‬ ‫​ נתק רמים והקים יקבים כמקור פרנסה למתיישבים‪.‬‬ ‫​ פיתח את תעשיית המשי‪ ,‬והקים בית חרושת לאריגה‪.‬‬ ‫​ הביא מומחי חקלאות לעזרת המושבות‪ ,‬ויבא עצי אקליפטוס לייבוש הביצות‪.‬‬ ‫מהי שיטת הפקידות שלפיה התנהלו המושבות שבחסותו? ומדוע למרות שסייע למושבות זכורה השיטה‬ ‫הזו לדראון?‬  ‫'במושבות שנקנו על ידי הברון רוטשילד ניעלו פקידים צרפתיים את המושבות‪ ,‬והמתיישבים הועסקו בעבודות‬ ‫שונות וקיבלו מלגות קיום קבועות בלי קשר לאיכות התוצרת‪ –.‬אומנם שיטה זו הצילה את המושבות מקריסה‪,‬‬ ‫אבל היו בעיות קשות‪.‬‬ ‫הבעיות‪:‬‬ ‫​ בעיה כלכלית – העדר מוטיבציה וחשק‪ ,‬שיטת הפקידות לא אפשרה יוזמה פרטית‪ ,‬וממילא לא‬ ‫היה עניין להצליח‪ ,‬כמובן שהתוצאות החקלאיות היו בהתאם‪.‬‬ ‫​ בעיה חברתית – פקידי הברון התנסו מעל האנשים ודרשו כבוד מוגזם – המתיישבים חשו זלזול‬ ‫מצידם והביאו מרירות עזה‪.‬‬ ‫​ בעיה רוחנית – הן מצד ההשפעה הקלוקלת של משפחות הפקדים המשכילים במושבה‪ ,‬ואין מצד‬ ‫התערבותם בחינוך הילדים ודרישתם לשלוח לבתי ספר משכילים וכמובן בעניין "היתר מכירה"‪.‬‬ ‫פולמוס השמיטה –‬ ‫בשנת ‪ 1889‬היה פולמוס סביב שמירת השמיטה בארץ ישראל הציונים וחלק מהמתיישבים החלוצים‬ ‫טענו שיש כאן פיקוח נפש ואפילו זו מכתבים של רבנים מחוץ לארץ וגם פקידי הברון איימו על‬ ‫המתיישבים בחרפת רעב‪ ,‬רבני ירושלים עודדו את המתיישבים שלא להסכים ל"היתר מכירה" שהוא‬ ‫בדיעבד גדול‪.‬‬ ‫חשוב לציין שרבני ירושלים תמכו במתיישבים במאבק הרוחני בעניין השמיטה‪ ,‬וגם באו לעזרתם‬ ‫בנושא החינוך על ידי מסע התשובה ברשות רבי יוסף חיים זוננפלד לחיזוק החינוך במושבות ועל ידי‬ ‫הקמת בתי הספר "נצח ישראל" בשיטת‬ ‫תורה עם דרך ארץ‬ ‫על טהרת הקודש‪.‬‬ ‫אחרי כמעט ‪ 20‬שנה הבינה ברון רוטשילד את הבעייתיות בשיטה זו‪ ,‬והעביר את המושבות לחברת‬ ‫יק"א של אחיו הברון הירש‪.‬‬ ‫חברת יק"א (החברה להתיישבות יהודית) שינתה את ההתנהלות של המושבות ועודדה יוזמות‬ ‫פרטיות ומאז החל שגשוג ברוב המושבות – לדוגמא כפר תבור וכפר סבא‪.‬‬ ‫עליית התימנים במסגרת העלייה הראשונה – אעלה בתמר – בתמ"ר ‪ -‬תרמ"ב ‪1882‬‬ ‫הגורמים‪:‬‬ ‫​ אהבת ארץ ישראל שאפיינה אותם במיוחד ובפרט לאור החלום ודברי רבי שלום‬ ‫שבזי כ‪ 150-‬שנה קודם‪.‬‬ ‫​ גזירות קשות כלפי יהודי תימן ובפרט גזירת הקמח וגזירת היתומים‪.‬‬ ‫​ התפתחות התקשורת התחבורה והטכנולוגיה שהקלו על הנסיעה‬ ‫העולים והקשיים שעברו‪:‬‬ ‫כ‪ 2500-‬עולים יצאו לדרך לא כולם זכו להגיע לארץ ישראל אחרי חצי שנה של מסע מפרך‪.‬‬ ‫מבחינה רוחנית – בתחילה לא האמינו שהם יהודים עד שגילו שהם מקפידים אפילו "על קוצו של יוד"‪.‬‬ ‫מבחינה גשמית – מקצועות הצורפות והרקמה לא היו מבוקשים אז והם נאלצו לעבוד בעבודות כפיים קשות‬ ‫ובזויות כגון מנקי רחובות כמו כן סבלו מאוד מבחינת הדיור וכן סבלו מתמותת תינוקות‪.‬‬ ‫העליה השניה החל משנת ‪ 1903‬השפעתה על ההתיישבות היהודית בארץ – התיישבות עירונית‪,‬‬ ‫חקלאית‪ ,‬קיבוצית‪ ,‬מבחינה רוחנית – השפעה קלוקלת של סוציאליזם‪,‬והשכלה בעברית‪.‬‬  ‫עליה השניה משנת ‪ 1903‬עד שנת ‪1914‬‬ ‫הגורמים לעלייה‪:‬‬ ‫​ פרעות קישינב בשנת ‪1903‬‬ ‫​ התקווה להגשמת הסוציאליזם בארץ ישראל‬ ‫​ אחרי מותו של הרצל רצו לחזק את הציונות המעשית ודווקא בארץ ישראל‪.‬‬ ‫העולים‪:‬‬ ‫כ‪ 35-‬אלף יהודים עלו מרוסיה‪ ,‬חילונים סוציאליסטים וכפרניים הדוגלים בשוויון חברתי כלכלי ובמעמד‬ ‫הפועלים‪.‬הם הכניסו לארץ ישראל חילוניות רבה והתעוררו חיכוכים רבים בינם לבין היהודים במושבות בגלל‬ ‫השוני הרוחני וגם בגלל שהסוציאליסטים רצו עבודה עברית ודרשו לעבוד כשכירים במושבות‪.‬‬ ‫מאפייני העלייה‪:‬‬ ‫​ כיבוש העבודה – עבודה עברית – סיסמתם של אנשי העלייה השניה הייתה העברת העבודה לידיים‬ ‫עבריות מידי הערבים והפיכת העבודה לערך עליון‪ ,‬הם התיישבו במושבות ורצו דווקא עבודת כפיים‬ ‫להיות פועלים מתוך אידיאל‪.‬‬ ‫​ כיבוש השמירה – צעירים מאנשי העלייה השניה הקימו ב‪ 1909-‬את ארגון השומר שמטרתו להגן‬ ‫מפני התנפלויות של ערבים במושבות‪.‬ארגון זה היה הבסיס לארגון ההגנה שהוקם ב‪.1920-‬‬ ‫​ מפלגת הפועלים – הגשמת רעיון הסוציאליזם על ידי הקמת מפלגות פועלים שארץ ישראל תיבנה‬ ‫על ידי העם היהודי בעבודות האדמה‪.‬‬ ‫​ התיישבות קיבוצית‪-‬זוהי צורת ההתיישבות חדשה המגשימה את ערכי הסוציאליזם כך שאין הבדל‬ ‫בשכר ואין רכוש פרטי – שוויון חברתי וכלכלי קיבוצים לדוגמא‪ :‬דגניה‪,‬כנרת ‪.‬‬ ‫​ התיישבות עירונית – הקמת תל אביב שכונת אחוזת בית העולים בעלייה השניה הקימו את‬ ‫השכונה העברית אחוזת בית ליד יפו שנקראה בהמשך תל אביב העיר העברית הראשונה‬ ‫הערה‪ :‬בעלייה השניה התפתחו מאוד גם חיפה וירושלים שהעולים הקימו בהם שכונות חדשות‪.‬‬ ‫הערות‪:‬‬ ‫‪.​1‬השוני בין העליות השונות (מצד סוג העולים ומטרותיהם) גרם לחיכוכים רבים ביניהם‪.‬‬ ‫‪.​2‬במסגרת העלייה השניה מתקיים ריב השפות בשנת ‪.1913‬‬ ‫בתי הספר הכלליים בארץ ישראל היו בגרמנית צרפתית ואנגלית ואילו מוסדות הישוב הישן היו ביידיש או‬ ‫בלדינו המורים הסוציאליסטים נאבקו בהנהלת הטכניון בחיפה על ידי שביתות כדי להנחיל את השפה‬ ‫העברית‪.‬‬ ‫השפעת המאבק‪ :‬המאבק הצליח הוא בכל הארץ השפה העברית הפכה להיות ההוראה והשפה הרשמית –‬ ‫ניצחון התרבות החילונית‪.‬‬ ‫‪.​3‬בתקופה זו של ראשית המאה ה‪ 20-‬יוצאים רבני ארץ ישראל בראשות רבי יוסף חיים זוננפלד למסע‬ ‫חיזוק ותשובה במושבות‪ ,‬במטרה לעורר את האיכרים הפשוטים ולחזק את חיי הרוח במושבות ולבצר‬ ‫את החומות מול סכנות ההשכלה‪.‬‬ ‫למסע התשובה הייתה השפעה גדולה מאוד‪ :‬הקמת מוסדות על טהרת הקודש במושבות‪ ,‬וכן שליחת‬ ‫מלמדים יראי שמיים למושבות‪ ,‬והקמת מוסדות נצח ישראל שדגלו בשיטת תורה עם דרך ארץ‪.‬‬ ‫עליית התימנים במסגרת העלייה השניה‪:‬‬ ‫הגורם‪:‬‬ ‫התימנים שעלו בעלייה הראשונה הוכיחו את חריצותם והסתפקותם במועט‪ ,‬ואת אהבתם לארץ ישראל‬ ‫והסתגלותם לתנאים קשים ולכן הציונים בארץ ישראל שולחים לאב ים לארץ ישראל על ידי שמואל יבניאלי‬ ‫שהגיע מחופש לחרדי אל חמור עם מכתבים מזויפים מרבנים שקוראים להם לעלות לארץ ישראל‪.‬‬ ‫היקף העלייה ואופי העולים‪:‬‬  ‫‪ 1500‬יהודים עולים את אימם בשנה הראשונה לעלייה השניה הוא בסך הכל עלו ‪ 5000‬יהודים מתימן עד‬ ‫מלחמת העולם הראשונה‪.‬‬ ‫הקשיים עמם התמודדו‪:‬‬ ‫רוב העולים פנו להתיישבות עירונית בירושלים או ביפו וחלקם התיישבו בכפרים והם סבלו מקשיים‬ ‫רבים‪:‬‬ ‫‪.​1‬התייחסו אליהם כעבדים ובזלזול והשפלה והם היו פועלים‬ ‫‪.​2‬ניסיונות רוחניים כניסו להרחיקם ממסורת ישראל‬ ‫‪.​3‬מצוקת דיור קשה‬ ‫‪.​4‬תברואה לקויה‪ ,‬עוני‪,‬צפיפות‪ ,‬ותזונה לקויה שהובילה למחלות ולמוות‪.‬‬ ‫הערה‪:‬‬ ‫קיים שוני בין העליה הראשונה לעלייה השניה באופי העולים‪ ,‬וביחס לעבודת הכפיים‪.‬‬ ‫בעלייה הראשונה אופי העולים‪ -‬הם היו יראי שמיים בעלייה השניה הם היו סוציאליסטים חילוניים וכפרניים‪.‬‬ ‫היחס לעבודת הכפיים‪ -‬בעלייה הראשונה הם העדיפו להשיג תחתם אחרים ועדיף ערבים מפני שהם היו כוח‬ ‫עבודה זול וכנועים‬ ‫בעלייה השניה הם דוגלים בעבודה עברית ורוצים לעבוד בעצמם בשכר הוגן‪.‬‬ ‫ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה בין השנים ‪1919 -1914‬‬ ‫בשנת ‪ 1914‬פרצה מלחמת העולם הראשונה כשטורקיה ניצבת לצד גרמניה וארץ ישראל הנתונה תחת‬ ‫השלטון העותומני הפכה למחנה צבאי גדול כי הצבא התארגן בה בדרכו למצרים‪.‬‬ ‫הישוב היהודי בארץ מושפע מאוד מהמלחמה ומהשלחותיה‪ ,‬עד לשנת ‪ 1917‬שאז ארץ ישראל נכבשת על ידי‬ ‫הבריטים ומסתיימת תקופת השלטון הטורקי העותומני‪.‬‬ ‫הקשיים הכלכליים של יהודי ארץ ישראל בתקופת המלחמה – המשבר הכלכלי‬ ‫​ הפסקת הסחר הבינלאומי‬ ‫בעקבות המלחמה הישוב בארץ ישראל התנתק מאירופה לחלוטין ונוצר מחסור בחומרי גלם ובמוצרי‬ ‫מזון ותעשייה‪ ,‬גם היצוא נבלם כי אין לאן לייצר סחורה‪.‬‬ ‫​ הפסקת כספי התמיכה מחוץ לארץ כספי הכוללים וכספי התמיכה של הברון הירש רוטשילד‬ ‫פסקו מלהגיע – והישוב בסכנת מוות מרוב רעב ומחסור‪.‬‬ ‫​ מכות טבע – באותו תקופה הייתה בארץ ישראל מכת ארבה ושרב כבד‪.‬‬ ‫​ גזרות כלכליות – השלטון הטורקי הכביד מאוד במיסים כבדים נוספים‪.‬‬ ‫התוצאות של הקשיים הכלכליים היו רעב ותמותה ומגפות קשות‬ ‫ההתמודדות עם המצב הכלכלי‪:‬‬ ‫הקימו את הוועד להקלת המשבר (עם המצב הכלכלי) שייצג את היהודים בפני הטורקים וניסה לסייע‪:‬‬ ‫‪.​1‬חקיקת חוק מחיר אחיד ללחם‬ ‫‪.​2‬יזמו מקורות תעסוקה כדי לאושש את הכלכלה‬ ‫‪.​3‬המשביר לצרכן – סיפק ארוחות חינם לפועלים‬ ‫הקשיים המדיניים של יהודי ארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה‬ ‫מדיניות הטורקים‪:‬‬ ‫​ מגמה של חיסול הישוב היהודי בארץ‬  ‫​ ביטול חוק הקפטילוציות (כתבי החסות וההגנה של המדינות הזרות) שמשמעותו – גיוס לצבא‬ ‫הטורקי‬ ‫​ חיפושי נשק – הטורקים דרשו מהיהודים להתפרק מנשקם כדי לזרוע פחד ובהלה‪.‬‬ ‫​ גירוש יהודי תל אביב יפו כ‪ 5000-‬יהודים לצפון ארץ ישראל – שם מתו רבים מרעב ומגפות‪.‬‬ ‫​ המגויסים לצבא הועסקו בעבודות בזויות ומפרכות בכוונה תחילה‪.‬‬ ‫תגובת הישוב היהודי למדיניות הטורקים‪:‬‬ ‫‪.​1‬ירידה מהארץ – כ‪ 10,000-‬יהודים ברחו מהארץ כדי להשתמט מהגיוס לצבא‪.‬‬ ‫‪.​2‬קבלת אזרחות טורקית עותומנית רבים עשו זאת כדי שלא יאלצו לעזוב את ארץ ישראל‪.‬‬ ‫הצטרפות למאמץ אמיתי נגד הטורקים ולצד הבריטים‪:‬‬ ‫​ ניל"י ‪-‬נצח ישראל לא ישקר‪-‬חבורת מחתרת ריגול יהודית למען הבריטים‬ ‫נילי היא חבורת ריגול יהודית למען סיום השלטון הטורקי על ידי הכיבוש הבריטי‪ ,‬הקבוצה פעלה בצפון הארץ‬ ‫באזור זכרון יעקב בראשות אהרון ושרה אהרונסון במטרה לספק לבריטים מידע שיסייע להם לכבוש את ארץ‬ ‫ישראל מהטורקים‪.‬‬ ‫אהרון אהרונסון היה מומחה לחקלאות הוא מונע למנהל המאבק למכת הארבה ובחסות תפקידו קיבל רישיון‬ ‫להסתובב ממקום למקום והוא ניצל זאת לטובת המחתרת שקיבלה מהברית עם כסף והדרכה‪ ,‬הם העבירו את‬ ‫המידע דרך יונת דואר ובאמצעות תחנת קשר אלחוטית סמוך לחוף היהודים בארץ ישראל חששו לתמוך‬ ‫בפעולותיהם מפחד השלטון הטורקי ואכן תוכניתה של נילי התגלתה בסוף לשלטון הטורקי ורוב אנשי הקבוצה‬ ‫נתפסו‪.‬‬ ‫המידע שמסרו סייע לבריטים לכיבוש הארץ מכיוון הדרום (באר שבע)‪.‬‬ ‫הגדודים העבריים – קבוצת גדודים של החיילים יהודים מהארץ ומחו"ל שנלחמו לצד הבריטים‪.‬‬ ‫יהודים מארץ ישראל וגם מארצות הברית מציעים את עצמם לבריטים להשתלבות בחזית עצמה הבריטים‬ ‫מקימים עבורם פלוגות נפרדות שנקראו קלעי המלך ‪ 40 39 38‬וכן גדוד של אספקה ותובלה גדוד נהגי‬ ‫הפרדות‪.‬‬ ‫הבריטים ממנו את הפלוגות האלו וציידו אותם בנשק לאחר כיבוש הארץ הבריטי מפרקים את הגדודים‬ ‫העבריים מנשקם אבל לא יכלו לקחת מהם את הידע הצבאי שרכשו להגנתם והוא סייע להם בשנות המנדט‬ ‫ולקראת קום המדינה‪.‬‬ ‫הצהרת בלפור‬ ‫בשנת ‪ 1917‬חודשים ספורים לפני שהבריטים כבשו את הארץ הם פרסמו את הצהרת בלפור‪ ,‬מסמך המביע‬ ‫הזדהות ותמיכה ברעיון המדינה היהודית בארץ ישראל‪.‬‬ ‫רעיון המדינה היהודית בכלל ובארץ ישראל בפרט‪ ,‬החל להיות חזון מדובר בתחילת המאה ה‪.20-‬‬ ‫הציונים הוא בראשם הרצל וויצמן פעלו במישור המדיני לקבל הכרה ועצמאות‪.‬‬ ‫הצהרת בלפור הייתה ההכרה הראשונה‪ ,‬ומטעם מדינה כל כך נחשבת‪ ,‬לזכותם של היהודים להקים מדינה‬ ‫בארצם‪.‬‬ ‫הגורמים לפרסום ההצהרה‪:‬‬ ‫‪.​1‬אינטרסים פנימיים הקשורים למלחמה – בריטניה רוצה לרכוש את אהדת יהודי העולם ובפרט יהודי‬ ‫ארצות הברית כדי שילחצו על הממשל להצטרף למלחמה ובפרט יהודי רוסיה כדי שילחצו על הממשל‬ ‫שלא לפרוש מהמלחמה‬ ‫‪.​2‬רצון לשלוט במקום אסטרטגי – ארץ ישראל היא מקום המקודש לשלושת הדתות ויש לה מפגש‬ ‫יבשתי וימי עם שלוש יבשות‪.‬‬ ‫‪.​3‬כהכרת הטוב לנילי ולגדודים העבריים ובפרט לחיים ויצמן –שהיה הכימאי במקצועו וגילה לבריטים‬ ‫את תרכובת האציטון המשמש כאבק שריפה‪ ,‬והבריטים נעזרו בכך מאוד במהלך המלחמה‪.‬‬ ‫תוכן ההצהרה ומשמעותה‪:‬‬  ‫נוסח ההצהרה כפי שפורסמה על ידי בלפור שר החוץ הבריטי בשנת ‪ 1917‬ונשלחה לחיים ויצמן מראשי‬ ‫ההסתדרות הציונית בארץ ישראל‪:‬‬ ‫ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה את הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל ותעשה כמיטב‬ ‫מאמציה למען הגשמת מטרה זו בתנאי שזה לא יפגע בזכות העדות הלא יהודיות בארץ ובזכויות יהודי‬ ‫התפוצות‪.‬‬ ‫משמעות ההצהרה‪ :‬בריטניה מכירה בזכות עם ישראל להקים בית לאומי (מדינה) בארץ ישראל בשתי תנאים‬ ‫אלו‬ ‫‪.​1‬שאר תושבי הארץ הערבים לא יפגעו מכך‬ ‫‪.​2‬שיהודי העולם גם כן לא יפגעו מכך‬ ‫הסתייגויות וסתירות‪:‬‬ ‫הבריטים דרשו רק בארץ ישראל ולא שכל ארץ ישראל תהפוך למדינה יהודית‪.‬‬ ‫הבריטים כתבו בעין יפה כמיטב מאמציה אי אפשר למדוד ביטויים כאלו וכן אי אפשר שזה לא יפגע‬ ‫בערבי הארץ‪.‬‬ ‫ההשלכות‪:‬‬ ‫‪.​1‬הצהרת בלפור מסמנת את ראשית המאבק היהודי – פלסטיני על ההתיישבות בארץ הערבים זועמים‬ ‫מאוד על הצהרת בלפור ומבטיחים להתנגד לה בכל תוקף כולל שפיכות דמים בתקופת המנדט היו‬ ‫גלי פרעות ביהודים בארץ ישראל‪.‬‬ ‫‪.​2‬כעבור חודשים ספורים הבריטים כובשים את הארץ בתמיכת יהודי ארץ ישראל שחפצו במימוש‬ ‫ההצהרה‪.‬‬ ‫‪.​3‬התרחבות הישוב היהודי בארץ – עליות המוניות בתקופת המנדט‪ :‬עליה שלישית רביעית וחמישית‪.‬‬ ‫תגובת היהודים להצהרת בלפור‪:‬‬ ‫היהודים רוקדים ברחובות ורואים בכך "אתחלתא דגאולה"‬ ‫גם גדולי ישראל בתחילה ראו בזה חיוך משמיים אך בהמשך הביאו את דעתם בגלוי‬ ‫דעת גדולי ישראל על ההצהרה‪:‬‬ ‫​ רבי יוסף חיים זוננפלד‪ :‬כמו שנת בצורת בה מופיע ענן קטן ונוטע ציפיות אך כלל לא בטוח שירד גשם‬ ‫– כלומר‪ ,‬אין זו הגאולה לה ציפינו ‪ 2000‬שנה‪.‬‬ ‫​ רבי אהרון מבלס – אוי לנו מהצהרתו של בעל פעור – שיגרום להחטיא את ישראל‬ ‫​ החפץ חיים – ההצהרה הייתה בת צחוק קטנה משמיים‪ ,‬אולי זו בשורה לקראת הפסקת הגלות‪ ,‬אבל‬ ‫בעל החוב פרע טיפה מן הים שהבטיח‪.‬‬ ‫​ הרב אלחנן וסרמן – מלכות ישראל האמיתית היא הזכות הגדולה ביותר וראשי הציונות הם החייבים‬ ‫הגדולים ביותר ולא יעלה על הדעת שיגלגלו את הזכות הגדולה ביותר על ידי החייבים ביותר‪.‬והוסיף‪,‬‬ ‫"עם השם לא יבנה בית שווא עמלו בוניו"‪.‬‬ ‫הערה‪:‬‬ ‫חשוב להבין שמצד אחד‪ ,‬הייתה אווירת תקווה והזדמנות שבא על ידי ביטוי ביחס גדולי ישראל ובפרט מועצת‬ ‫גדולי התורה של אגודת ישראל שתמכו לה בעלייה לארץ בעקבות הצהרת בלפור‪ ,‬ומצד שני – נאבק הרבי‬ ‫מגור (האמרי אמת) בחוגים הפשרניים שתיקנו לומר הלל ביום ההצהרה‪.‬‬ ‫הישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי בין השנים ‪ 1920‬ל ‪1948‬‬ ‫לאחר כשנתיים של שלטון צבאי בריטי בארץ‪ ,‬בריטניה קיבלה את ארץ ישראל כמנדט על מנת להכינה‬ ‫לעצמאות אך אנגליה הייתה מעוניינת להחזיק במנדט עוד שנים רבות ולכן לא התאמצה לפתח את הארץ ולא‬ ‫עצרה את פרעות הערבים ביהודים‪.‬‬  ‫בשנים אלו מונו נציבים מקב אחראים על השלטון‪.‬כל נציב מונע למשך ארבע שנים‪.‬אופיו של הנציב השפיע‬ ‫רבות על המצב‪ :‬כשהוא היה תקיף הערבים פחדו ושקטו אבל כשהיה רפסן וחלש הערבים פרעו ביהודים‪.‬‬ ‫תקופת המנדט מאופיינת בשרשרת אירועים ספירלית (חוזרת על עצמה) עליית יהודים לארץ – פרעות – ספר‬ ‫לבן – עצירת העלייה‪.‬‬ ‫ספרים לבנים‬ ‫כינוי למסמך המבטא את יחס הבריטים בנוגע למצב בארץ ישראל בתקופת המנדט היו שלוש ספרים לבנים‬ ‫שכל אחד חמור יותר מקודמו – ספר לבן על שם הכריכה הלבנה‪.‬‬ ‫בספרים הלבנים בולטת מדיניות הבריטים המעדיפים את אהדת הערבים ומביאים אטימות כלפי היהודים‪.‬‬ ‫הספרים הלבנים כוללים נסיגה מהצהרת בלפור וממשמעותה (קידום המדינה היהודית אסגור סוגריים והם‬ ‫הולכים ומחמירים בחומרתם‪.‬‬ ‫בשנות המנדט בריטניה התכחשה שוב ושוב להצהרת בלפור ונסוג גם ממנו באופן הדרגתי כאשר משלב‬ ‫לשלב מתברר הכיוון‪:‬‬ ‫צמצום עליה‬ ‫אטימות לבעיות הפליטים‬ ‫איסור מכירת קרקעות ליהודים‬ ‫מאבק נוקשה בהעפלה אוניות מעפילים‪.‬‬ ‫רקע – העליות לארץ ישראל בתקופת המנדט‬ ‫החל מסוף המאה ה‪ 19-‬ועד קום המדינה במחצית המאה ה‪ 20-‬היו חמש עליות המוניות מאורגנות של יהודים‬ ‫שעלו מאירופה לארץ ישראל‪.‬‬ ‫עליה ראשונה ועלייה השניה בתקופת הטורקים כפי שלמדנו‬ ‫עליות שלישית רביעית וחמישית בתקופת המנדט הבריטי שבין השנים ‪ 1920‬ל‪.1948-‬‬ ‫כל אחת מהעליות הטביעה את חותמה על הישוב בארץ מבחינה כלכלית‪ ,‬דמוגרפית ורוחנית‪.‬‬ ‫בראשית תקופת המנדט הבריטי הייתה העליה השלישית בשנים ‪ 1919‬עד ‪ 1925‬ובמקביל אליה פרעות תרפ‬ ‫‪-‬תרפא‪.‬‬ ‫בהמשך‪ ,‬הייתה עלייה רביעית בשנים ‪ 1925‬עד ‪ 1928‬ולאחרי הפרעות תרפ"ט הנודעות לשמצה‪.‬‬ ‫ואחר כך החל מ‪ 1930-‬ועד ‪ 1936‬הייתה עלייה חמישית שהייתה הגורם המרכזי למאורעות‬ ‫תרצ"ו תרצ"ט‪.‬‬ ‫מאורעות תרצ"ו ‪ -‬תרצ"ט ‪1936-1939‬‬ ‫מאורעות תרצ"ו ‪ -‬תרצ"ט הוא כינוי לתקופה בת שנתיים וחצי שבה היו בארץ ישראל גלי מעורעות עולים‬ ‫ויורדים המאורעות התחילו כמסכת הצקות‪ ,‬פגיעה כללית‪ ,‬השחתת רכוש (ולכן קונו מאוראות ולא פרעות)‬ ‫בהמשך הידרדרו למאוראות דמים שגברו את חייהם של מאות יהודים‪.‬‬ ‫הגורמים למאורעות‪:‬‬ ‫העליה החמישית – ‪ 150‬אלף יהודים עשירים עולים מגרמניה ומפתחים מאוד את ארץ ישראל מכל הבחינות‬ ‫והערבים כועסים‪.‬‬ ‫הקמת הוועד הערבי העליון – ערביי ארץ ישראל התאחדו לוועד הערבי העליון שדרש מהברית עם דרישות‬ ‫בנוגע לריבונותם בארץ ודרישות לחנוק את התפתחות היהודים בארץ ומשלא נענו התחילו במאורעות‬  ‫הקשר הערבי הגרמני – בין המופתי של ירושלים הוא בין היטלר ימח שמו סררו יחסי ידידות והערבים בארץ‬ ‫ישראל השמיעו ברדיו המנונים גרמניים כך שהאנטישמיות בגרמניה מעוררת תסיסה נגד היהודים בארץ‪.‬‬ ‫השלב הראשון של המאורעות‪ :‬שביתה כללית ונזקים כלכליים במשך כחצי שנה‬ ‫בשלב הראשון הוועד הערבי העליון ארגן שביתה כללית שנמשכה ‪ 175‬יום‪.‬‬ ‫הערבים לא הגיעו לעבודה אצל היהודים‪ ,‬נמל יפו הושבת‪ ,‬הרכבת לא פעלה ולא הגיע תוצרת חקלאית‬ ‫לישובים – חיי המסחר שובשו לחלוטין‬ ‫תגובת היהודים‪ :‬הקמת מפעלים בתוצרת יהודית ישראלית כחול לבן ביסוס ותנופה של נמל חיפה במקום נמל‬ ‫יפו וכן העסקת יהודים במקום העסקת ערבים‪.‬‬ ‫השחתת רכוש ותשתיות הערבים הציטו שדות וכרמים יערות הם עקרו מהתאים פיצצו צינורות הזיקו לגשרים‬ ‫ותשתיות‪.‬‬ ‫בשלב זה היו גם התנפלויות של כנופיות פורעים ערבים שדרדרו את המאבק בנזקים כלכליים לשפיחות דמים‬ ‫בסך הכל נהרגו בשלב זה ‪ 21‬יהודים ונפצעו ‪ 370‬יהודים‪.‬‬ ‫השלב הראשון של המאורעות הסתיים בסוף שנת ‪ 1936‬בשבטת נשק‪ ,‬כדי לאפשר לועידת פיל (ועידת‬ ‫החקירה הבריטית) לעשות את עבודתה ולמצוא נוסחה מדינית חדשה לשאלת הארץ‪.‬‬ ‫השלב השני של המאורעות‪:‬‬ ‫מסוף שנת ‪ 1937‬ועד תחילת ‪ 1939‬כשנה וחצי‪.‬‬ ‫בעקבות פרסום מסקנות ועדת פיל התחדשו הפרעות בסוף שנת ‪ 1937‬תחילת חורף תרצ"ח המאורעות היו‬ ‫בגלים עולים ויורדים שקללו רצח מאות יהודים ונמשכו עד שנת ‪ 1939‬תרצ"ט למעלה מ‪ 500-‬יהודים נהרגו‪.‬‬ ‫הוועד הערבי מתחיל לדאוג בסוף שנת ‪ 1938‬חורף תרצ"ט בעקבות הכרזת מצב צבאי בארץ ישראל על ידי‬ ‫הבריטים‪ ,‬הקמת חומה למניעת חדירת מסתננים מהצפון הוא מאבק נגד הכנופיות‪.‬‬ ‫לקראת סיום המרד הערבי הפכו הכנופיות מארגוני טרור נגד יהודים וגם נגד הבריטים (וזה החידוש במוראות‬ ‫תרצ"ותרצ"ט שכוונו גם נגד בריטים) לקבוצות אלימות וכנופיות פשע‪.‬‬ ‫המרד שקע לבסוף למלחמת אזרחים של הערבים בינם לבין עצמם‪.‬‬ ‫הספר הלבן השלישי – ‪1939‬‬ ‫הבריטים כינסו מספר ועידות כדי לעצור את הפרעות ולעצור את הסכסוך אך לא נמצא פתרון שיהיה מוסכם‬ ‫על שני הצדדים‪ ,‬ואז החליטו הבריטים לפרסם את מדיניותם באופן חד צדדי עמוטית לטובת הערבים‪.‬‬ ‫היה זה ערב מלחמת העולם השניה כשהחרבות כבר צוחצחו והערבים נוטים לתיבת גרמניה והבריטים מנסים‬ ‫לכבוש את ליבם מבלי להתחשב בשואה שפקדה את יהדות אירופה לכן הם מפרסמים את הספר הלבן‬ ‫השלישי שמשמעותו נסיגה מוחלטת מהצהרת בלפור ומקידום רעיון המדינה היהודית (שזה אומר בגידה של‬ ‫בריטניה ביהודים)‪.‬‬ ‫הספר כונה על ידי היהודים ספר "המעל" על שם הבגידה‪.‬‬ ‫עיקרי המדיניות של הספר‪:‬‬ ‫‪.​1‬הקמת מדינה שבה רוב פלסטיני והמיעוט יהודי תוך ‪ 10‬שנים תקום בארץ ישראל מדינה פלסטינית‬ ‫עצמאית שתהיה תחת חסות בריטית ובא רוב ערבי שתי שליש ערבים ושליש יהודים וגם השלטון היה‬ ‫באותו יחס‬ ‫‪.​2‬צמצום דרמטי של עליית יהודים לארץ ישראל – העלייה היהודית לארץ ישראל תוגבל ל‪ 75-‬אלף‬ ‫יהודים בחמש שנים הבאות ‪ 25‬אלף בשנה הראשונה ואחר כך בארבע שנים שנשארו יעלו כל‬ ‫שנהיעלו לישראל ‪ 12,500‬יהודים‪.‬‬ ‫‪.​3‬איסור מכירת קרקעות ליהודים – מכירת הקרקעות בארץ ליהודים תהיה על פי חוק הקרקעות שיגביל‬ ‫לחמישה אחוז משטח הארץ‪.‬‬  ‫הספר הלבן השלישי היווה סוף פסוק ביחסי אנגליה והתנועה הציונית לאחר ‪ 20‬שנות שיתוף פעולה‬ ‫התגובות לספר הלבן השלישי‪:‬‬ ‫‪.​1‬הבריטים‪ :‬האופוזיציה הבריטית התנגדה לספר הלבן וטענה שהמנדט הבריטי כולו מתבסס על כך‬ ‫שתקום בארץ ישראל מדינה יהודית‪.‬‬ ‫‪.​2‬הערבים‪ :‬רוקדים ברחובות ומרגישים שהאלימות משתלמת יש מיעוט ערבי קיצוני שעדיין לא מרוצה‬ ‫ורוצה יותר מאלימות ברחובות‪.‬‬ ‫‪.​3‬היהודים‪ :‬בארץ ובעולם מ