דגימה - שיטות וטיפים PDF

**[7- דגימה]** אי אפשר לראיין את כל האוכלוסייה הרלוונטית. היסקים מתבססים על תת- קבוצה של מצבור שלם. תת מערכת זו נקראת מדגם (השלם נקרא אוכלוסייה). **מדגם** זה אמור לשקף בדיוק את התכונות של האוכלוסייה. **סוגי דגימה מסוימים מאפשרים להסיק מסקנות מתוצאות המדגם לגבי האוכלוסייה.** **[אוכלוסיית המחקר]**...

**[7- דגימה]** אי אפשר לראיין את כל האוכלוסייה הרלוונטית. היסקים מתבססים על תת- קבוצה של מצבור שלם. תת מערכת זו נקראת מדגם (השלם נקרא אוכלוסייה). **מדגם** זה אמור לשקף בדיוק את התכונות של האוכלוסייה. **סוגי דגימה מסוימים מאפשרים להסיק מסקנות מתוצאות המדגם לגבי האוכלוסייה.** **[אוכלוסיית המחקר]**: אוכלוסיית המטרה היא האוכלוסייה **שלגביה מסקים מתוצאות הסקר** והיא מוגדרת **לפי מטרות המחקר**. יחידת דגימה: פרט אחד בתוך אוכלוסייה נקרא יחידת דגימה. לדוגמה:\ [אוכלוסיית המחקר]: משקי בית, [יחידת דגימה]: כל משק בית.\ [אוכלוסיית המחקר]: סטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה, [יחידת הדגימה]: כל סטודנט הלומד במערכת ההשכלה הגבוהה. חוקרת מעוניינת להסביר כיצד צרכנים בישראל מחליטים לקנות בגדים בעזרתה האינטרנט.\ [אוכלוסיית המטרה]- כלל הצרכנים בישראל, [יחידת הדגימה]- כל צרכן וצרכנית בישראל. [חוקרים מעוניינים לבחון את יעילותו של מסע שכנוע באמצעי התקשורת לנהיגה זהירה.\ אוכלוסיית המטרה]- כלל הנהגים ברכב. [יחידת המטרה]- כל נהג/ת. ערך מפורט של [האוכלוסייה] נקרא **[פרמטר]**, למשל הגיל הממוצע באוכלוסייה.\ ערך מפורט [במדגם] נקרא **[סטטיסטי]**, למשל, הגיל הממוצע במדגם. ליחידות דגימה יש תכונות רבות שאנחנו מעוניינים לחקור. דוגמה: דפוסי צריכה של משקי בית. [יחידות הדגימה]: משקי בית. [תכונות]: מעמד סוציואקונומי, הוצאו בתחומים שונים, הכנסות, מקור הכנסה, מספר נפשות. דוגמה נוספת- [נושא המחקר]: דפוסי ההצבעה בישראל. [יחידות הדגימה]: כל המצביעים הרשומים במשרד הפנים בשנה נתונה.\ [תכונות]: למי הם מצביעים? יכול להיות שארצה לבחון משהו נוסף, מי הם, מה שאני מתעניינת במחקר. **[מסגרת הדגימה]**: כוללת את כל **הפריטים שמתוכם אני לוקחת את המדגם**. למשל: אם אני רוצה להגיע לאוכלוסיית הסטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה, למשל רשימה של כל הסטודנטים הללו. אני רוצה שהמדגם שלי יהיה כמה שיותר מייצג, משקף את האוכלוסייה. מסקנות: אם אספנו נתונים שהמדגם שלנו לא מייצג, אז אי אפשר להגיד שהוא מייצג. צריך להגיד שהמדגם לא מייצג ואי אפשר להכליל לאוכלוסייה. צריך לחשוב על הדרך בה מעבירים את הסקר- אם מעבירים בהודעה או טלפון למשל, או טלפון נייח שלא משתמשים יותר. שיטות דגימה [2 שיטות כלליות לדגימה]: 1) **דגימה הסתברותית** 2) **דגימה לא הסתברותית** **[דגימה הסתברותית]**: בדגימה זו ניתן לחשב לגבי כל יחידת דגימה של האוכלוסייה את ההסתברות שהיא תיכלל במדגם. לרוב במחקר כמותני תהיה דגימה הסתברותית. [**שלושת התנאים לדגימה הסתברותית** (שאלה במבחן!):]\ 1) לכל הפריטי באוכלוסייה יש [הסתברות ידועה להיבחר למדגם].\ 2) לשום פריט אין [סיכוי ודאי] להיבחר.\ 3) שום פריט [אינו יוצא מכלל האפשרות] להיבחר. [4 סוגי מדגמים **הסתברותיים**:] 1. **[מדגם אקראי פשוט]** (רנדומלי): כל האלמנטים יכולים להיבחר ולכולם סיכוי שווה להיבחר. יש הסתברות שווה שאבחר בכל אחד מהפריטים. כדי להבטיח דרישה זו משתמשים **באחת מ-2 הפרוצדורות הבאות**: 1) הגרלה, 2) שימוש בטבלה או בתוכנה ליצירת מספרים מקריים. 2. **[מדגם שיטתי]**: בחירה ב״צעד״ קבוע מתוך האוכלוסייה. שימושי בעיקר כאשר מסגרת הדגימה או המדגם עצמו מאוד גדולים ולא רוצים לטרוח למספר את כל האנשים שברשימה ואחר כך לעשות הגרלה.\ דגימה שיטתית עלולה להיות בעייתית במיוחד כאשר רשימת מסגרת הדגימה היא מחזורית וגודל המחזור חופף ליחסה דגימה.\ איך בונים דגימה שיטתית? את התצפית הראשונה בוחרים בצורה מקרית, ואת הבאות דוגמים ב״צעד״ קבוע מתוך האוכלוסייה. למשל כל דירה חמישית לפי סדר מסוים של צעירה רחוב.\ אזהרה! אם קיימת חוקיות נסתרת בסדר רשימה ממנה דוגמים, חוקיות זו עלולה לעוות את התוצאות, מצב בעייתי במיוחד קורה כאשר רשימת מסגרת הדגימה היא מחזורית, וגודל המחזור חופך ליחס הדגימה.**\ אני צריכה לבדוק את יחס המדגם ולוודא שהוא מייצג.\ **למשל בהמשך לדוגמה, כל הדירות שאבדוק יהיו פנטהאוזים, **ואני עלולה לקבל מדגם לא מייצג.** 3. **[מדגם שכבות]**: משתמשים בעיקר כדי **להבטיח שקבוצות שונות של האוכלוסייה מיוצגות כראוי במדגם**, באופן שרמת הדיוק באמידת הפרמטרים גדלה. כאשר ידועה החלוקה של האוכלוסייה לקבוצות (שכבות) הקשורות עם התכונה הנחקרת ניתן לשפר את הדגימה המקרית או שיטתית על ידי שימוש במדגם שכבות. הרעיון המונח ביסודה של דגימת שכבות הוא שמשתמשים בידע שכבר קיים לגבי האוכלוסייה כדי לחלק אותה לקבוצות כך **שמאפיינים מסוימים של הפרטים בתוך כל קבוצה דומים יותר זה לזה מאשר לאלו של האוכלוסייה הכללית.** זה מבטיח שיש לכל קבוצה ייצוג.\ דוגמה: מחקר על עמדות פוליטיות בקרב אזרחי ישראל, גודל המדגם: 1000 משיבים, אם נשתמש בסוגי מדגם שונים, יהיה חוסר בייצוג. כדי להבטיח מדגם מתאים: אחלק את האוכלוסייה לפי יהודים-ערבים ובתוך זה לעוד קבוצות, ובמחקר אדאג שיהיה ייצוג. 4. **[מדגם אשכולות]** (כדי לזכור: אשכול ענבים): החלוקה היא טבעית וכבר נמצאת בשטח (כמו האשכול ענבים)**,** כאשר האוכלוסייה גדולה מאוד ומפוזרת על פני אזורים נרחבים, החוקרים עלולים להיתקל ב-2 בעיות מרכזיות:\ 1) אין בנמצא רשימה המתארת את מסגרת הדגימה או אי אפשר להשיגה.**\ **2) עבודת שטח יכולה להיות יקרה ובזבוז זמן.\ אני יכולה לעשות דגימת אשכולות: אם אני רוצה להגיע לכל המנויים לספריות עירוניות, ואין רשימה כזו, [אחת הדרכים להתגבר על בעיות אלו]:\ \*לחלק את האוכלוסייה לתת קבוצות הנקראות אשכולות.\ \*לדגום מקרית מספר אשכולות.\ \*לכלול במדגם את כל הפריטים המשתייכים לאשכולות שנדגמו (חד-שלבי) או לדגום אקראי או שיטתי בתוך האשכול (רב-שלבי). **[דגימה בלתי הסתברותית]**: אין דרך לחשב את ההסתברות שיש לכל יחידה להיכלל במדגם ואין כל ערובה שלכל יחידה יש סיכוי כלשהו להיכלל.\ יש פעמים שדגימה הסתברותית -- או [איננה אפשרית] או [איננה השיטה הולמת ביותר את ממטרותיו של מחקר] מסוים.\ למבחן: עם דגימה בלתי הסתברותית אני לא יכולה להכליל לאוכלוסייה, ההכלה היא אנליטית, היא תיאורית (מתחבר לדדוקטיבית ואינדוקטיבית)- אני באה להבין משהו על הנתונים שאספתי. לפעמים יש קושי להגיע לנחקרים. [דוגמאות לקשיים באיתור נחקרים:]\ -אוכלוסייה העוסקת בפעילות בלתי חוקית -- צרכני סמים, זנות. או עובדים זרים בלתי חוקיים בישראל.\ -אוכלוסייה שקשה לאתר, למשל בוגרי אוניברסיטה מלפני 20 שנה. ב**[מחקר איכותני]** לרוב הדגימה היא בלתי הסתברותית.\ [מחקר איכותני- מה מאפיין אותו?]\ -להאיר או על תופעה מסוימת, **[תהליך]** או **[המורכבות]**.\ -להבין את המשמעות שאנשים מייחסים **[למשמעות]**.\ -דגש על כך שהחיים החברתיים תמיד ממוקמים בתוך **[הקשר]**.\ -שאלות של ״**[כיצד]**״ ו-״**[מדוע]**״. בדרך כלל, [אין שאיפה להכליל לכלל האוכלוסייה.\ ]דגימה לא הסתברותית, סוגים: [דגימת נוחות], [דגימת כדור שלג], [דגימה מכוונת/מטרה/תכלית], דגימת מכסות. **[דגימת נוחות]**: **דוגמת יחידות דגימה כשהן זמינות בנוחות**, כמו למשל מרצה באוניברסיטה שמגייס נסיינים מהאוניברסיטה בה הוא מלמד, או חוקר שעומד ברחוב ומחלק את הסקר באזור בו נמצא.\ **אין כל דרך לאמוד את הייצוגיות** של מדגמי נוחות ולתקן טעויות דגימה. **[דגימת כדור שלג]**: גם פה יש ממד של נוחות. כמו כדור שלג שהולך ומתגלגל.\ החוקר **מתחיל עם קבוצה קטנה של ״מודיעים״**, **שמהם מקבלים את השמות וכתובות של אנשים נוספים** השייכים לקבוצה הנחקרת.\ למשל, סטודנטית שהולכת לחפש נחקרים בבית אבות, מוצאת נחקרים ושם שואלת אם יוכלו להפנות אותה לנחקרים נוספים, והם יכולים לשאול את חבריהם, אם הם משתתפים המדגם גדל. **[דגימה מכוונת/מטרה/תכלית]**: משתמשת לעיתים במחקר תיאורי או מחקרי שדה איכותניים. **בחירה במקרים שהחוקר מחשיב כחשובים במיוחד**.\ למשל, מחקרים שנחשבים כמייצגים את האוכלוסייה או דווקא כמאוד שונים/ קיצוניים (למשל, ילדים שנשרו בגיל צעיר מבית הספר).\ אני יכולה גם לבנות קטגוריה למי אני לא רוצה שייחקר במחקר. **[דגימת מכסה]**: מטרתה העיקרית של דגימת מכסה היא בחירתו של מדגם שהוא **העתק קרוב ככל האפשר של האוכלוסייה**. דואגים שהיחס שקיים באוכלוסייה במשתנה רקע מסוים ישמר גם במדגם, אך הבחירה אינה אקראית, כלומר איננה רנדומלית.\ אם תרצה החוקרת לשמור על המאזן המגדרי הקיים בכלל האוכלוסייה, כלומר 50%-50%, אך היא תבחר רנדומלית נשים וגברים.\ דוגמה, אם ידוע שבאוכלוסייה יש מספר שווה של קתוליים ופרוטסטנטים, החוקר ידאג שבמדגם שלו יהיה מספר שווה של קתולים ופרוטסטנטים. [חסרונות של דגימות לא הסתברותיות:]\ - אי אפשר לאמוד את טעויות הדגימה.\ - הוצאה מחוץ למדגם מראש: אם המראיין עומד במרכז קניות בשעות הבוקר ומראיין אנשים לפי המכסה שנקבעה לו סביר לשער שיראיין מעט גברים ונשים עובדות (שאינם מסתובבים במרכזי הקניות בשעות הבוקר).\ - לא מייצג: אם נושא הריאיון קשר למגדר של המרואיינים של או לעיסוקם עלולה להתקבל מהמדגם השכונתי תמנוה שאינה משקפת את כלל תושבי השכונה. **לסיכום**\ הסיכוי שהמדגם ישקף את המתרחש באוכלוסייה תלוי במידה רבה בדרך בה דוגמים אותו.