סיכום הרצאות בפסיכולוגיה קוגניטיבית - נטע ברקת PDF

‫פסיכולוגיה קוגניטיבית א'‬ ‫נטע ברקת‬ ‫פסיכולוגיה קוגניטיבית‬ ‫מרצה‪ :‬אבי גולדשט...

‫פסיכולוגיה קוגניטיבית א'‬ ‫נטע ברקת‬ ‫פסיכולוגיה קוגניטיבית‬ ‫מרצה‪ :‬אבי גולדשטיין ‪[email protected]‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫קוגניציה ‪2..............................................................................................................................................................................‬‬ ‫שיטות בפסיכולוגיה קוגניטיבית ‪4..............................................................................................................................................‬‬ ‫פסיכופיזיקה – מדידת החוויה המודעת ‪10..................................................................................................................................‬‬ ‫תפיסה ‪16..............................................................................................................................................................................‬‬ ‫ראייה – ‪16...................................................................................................................................................................Vision‬‬ ‫קביעות תפיסתית ‪22...............................................................................................................................................................‬‬ ‫תפיסת אובייקטים ‪30...............................................................................................................................................................‬‬ ‫אגנוזיה וליקויי תפיסה‪37..........................................................................................................................................................‬‬ ‫זיהוי פנים – ‪44........................................................................................................................................... Face Recognition‬‬ ‫ייצוגים מנטליים ‪48..................................................................................................................................................................‬‬ ‫קשב – ‪55.............................................................................................................................................................. Attention‬‬ ‫היבטים נוירולוגיים של קשב ‪65.................................................................................................................................................‬‬ ‫סיכום הקורס – תהליכי תפיסה וקשב ‪75....................................................................................................................................‬‬ ‫‪1‬‬  ‫פסיכולוגיה קוגניטיבית א'‬ ‫נטע ברקת‬ ‫קוגניציה‬ ‫‪ = Cognoscere‬לדעת‪ ,‬להכיר‬ ‫‪-‬‬ ‫מכלול התהליכים המנטאליים (כגון תפיסה‪ ,‬זיכרון‪ ,‬חשיבה‪ ,‬דימוי) הקשורים ברכישת ידע‪ ,‬בעיבודו‪ ,‬בארגונו ובשימוש בו‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫רכישת ידע על ידי חשיבה‪ ,‬התנסות וחישה‬ ‫‪-‬‬ ‫עיבוד אינפורמציה במוח‬ ‫‪-‬‬ ‫או במילים אחרות‪ :‬איך האדם תופס את העולם‪ ,‬יוצר ייצוג פנימי‪ ,‬ומשתמש בייצוג זה על מנת לפעול בעולם‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫כל תחומי הפסיכולוגיה מתבססים על הייצוג הפנימי של העולם במוחו של האדם‪.‬תחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית מהווה בסיס‬ ‫‪-‬‬ ‫לתחומי מחקר פסיכולוגי רבים‪ ,‬כמו פסיכולוגיה קלינית‪ ,‬התפתחותית‪ ,‬חברתית‪ ,‬וכדומה‪.‬‬ ‫דוגמה‪ :‬המוח מתרגם את המעבר בין שתי תמונות סטטיות‪ ,‬לתנועה דינמית של העיגולים בכיוון מסוים‪.‬לא מדובר רק בתפיסה‬ ‫פסיבית – כאשר הציפיות המנטליות או הניבוי של הצופה משתנות‪ ,‬כך גם כיוון התנועה משתנה‪.‬‬ ‫התפיסה משתנה לפי הציפיות המנטליות ולפי הניבוי של הצופה‪.‬מדובר בתהליך אקטיבי ולא פסיבי‪.‬‬ ‫הנפש לא רק "קולטת" את מה שיש בחוץ‪ ,‬אלא תופסת את המציאות החיצונית בהתאם לציפיות המנטליות‪.‬תהליך יצירת הייצוג‬ ‫הפנימי אינו פסיבי‪ ,‬אלא הוא אקטיבי ומושפע מהניבוי של האדם‪.‬‬ ‫השאלות הגדולות (קלאסיות)‬ ‫‪ -‬מאיפה בא הידע?‬ ‫‪ -‬ממה הידע מורכב?‬ ‫‪ -‬איך הידע מיוצג במוח?‬ ‫בעיה‪:‬‬ ‫‪ -‬איך ניתן לחקור את זה?‬ ‫‪ -‬הבעיה העקרונית היא שמושא החקירה הוא נושא החקירה‪.‬הנפש שלי חוקרת את עצמה‪ ,‬מדובר בתהליך מעגלי ומורכב‪.‬‬ ‫אינטרוספקציה – התבוננות עצמית‬ ‫‪ -‬איך ניתן לדעת מה קורה במוחו‪/‬נפשו של אחר?‬ ‫‪ -‬הסתמכות על דיווח עצמי‪.‬‬ ‫בעיות‬ ‫‪ -‬סובייקטיביות – לכל אדם ה‪ mind-‬שלו‪ ,‬והחוויה הפנימית של אדם אינה בהכרח מייצגת אירוע אובייקטיבי‪.‬אובייקטיביות‬ ‫מהווה עיקרון מרכזי בעולם המדע‪.‬‬ ‫‪ -‬עצם ההתבוננות העצמית והדיווח עלולים להפריע ולהשפיע על התהליך עצמו אותו מעוניינים לחקור‪.‬‬ ‫‪ -‬מה שאנו חושבים שקורה במוחנו אינו בהכרח נכון‪.‬‬ ‫‪ -‬לא כל תהליך קוגניטיבי ניתן להתבוננות עצמית‪.‬‬ ‫‪2‬‬  ‫פסיכולוגיה קוגניטיבית א'‬ ‫נטע ברקת‬ ‫‪Behaviorism‬‬ ‫‪ -‬גישה פסיכולוגית לפיה אין דרך לבחון בצורה אובייקטיבית את מה שקורה בנפשנו‪.‬‬ ‫‪ -‬ניתן לצפות רק בהתנהגות (תגובות לגירויים) ולמצוא בהן חוקיות‪.‬‬ ‫‪ -‬אין טעם לדבר על ייצוגים פנימיים או תהליכים נפשיים‪ ,‬יש להתייחס רק למה שניתן למדוד בפועל‪.‬‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬התפתחה עם השנים ההבנה ש‪...‬‬ ‫‪ -‬כמו שטחי מדע אחרים‪ ,‬ניתן לחקור תופעות בלתי נראות (אטומים‪ ,‬גנים‪ ,‬וכו')‪ ,‬כל עוד המודלים שאנו בונים מייצרים השערות‬ ‫הניתנות לבדיקה על ידי תצפית אמפירית‪.‬‬ ‫‪ -‬בעזרת תצפית על תבניות התנהגות אנו יוצרים מבנים היפותטיים אותם ניתן לבחון במסגרת מחקרית‪.‬‬ ‫‪ -‬מבנים אלה הם דינאמיים ומשתנים לכאורה בעקבות תצפיות נוספות‪.‬‬ ‫‪ -‬זה הרציונל העומד מאחורי עולם המחקר הקוגניטיבי‪ :‬צופים בהתנהגות וממנה מסיקים על מבנים היפותטיים תאורטיים‪ ,‬אותם‬ ‫ניתן לבחון במחקרים נוספים‪ ,‬וכן ניתן לשנותם בהתאם לתצפיות נוספות‪.‬‬ ‫‪3‬‬  ‫פסיכולוגיה קוגניטיבית א'‬ ‫נטע ברקת‬ ‫שיטות בפסיכולוגיה קוגניטיבית‬ ‫דיווח עצמי מבוקר (למשל פסיכופיזיקה)‬ ‫‪.1‬‬ ‫מדידת זמן ״נפשי״ (‪ – )mental chronometry‬מדידת משך הזמן שלוקח לבצע תהליך מנטלי‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫נוירופסיכולוגיה – שימוש במידע לגבי נפגעי מוח והשלכות הפגיעה על התנהגותם והתהליכים הקוגניטיביים שהם מבצעים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫פסיכופיזיולוגיה ודימות – בחינת מדדים גופניים ומוחיים במטרה לבחון מודלים תאורטיים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫מדידת זמן "נפשי" – כרונומטריה מנטלית‬ ‫איך ניתן לבחון כמה זמן לוקח לבצע תהליך מנטלי?‬ ‫שיטת ההחסרה של דונדרס (‪)Subtractive method‬‬ ‫‪RT = response time, reaction time‬‬ ‫שיטת ההחסרה = מודדים את זמן התגובה (‪ )RT‬לפי כמה זמן לוקח לנבדק לבצע מטלה התנהגותית שניתן לתזמן חיצונית‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ :1‬איך ניתן לבדוק כמה זמן לוקח לצבוע שולחן?‬ ‫‪ -‬ניתן לנבדק לבנות שולחן בצבע ירוק (נמשך ‪ 6‬שעות)‬ ‫‪ -‬ניתן לנבדק לבנות שולחן ללא צביעה ( נמשך ‪ 5‬שעות)‬ ‫‪ -‬מכאן ניתן לחשב את ההפרש ולמצוא כי הצביעה אורכת כשעה‪.‬‬ ‫דוגמה ‪:2‬‬ ‫קיימות מטלות משלושה סוגים לפי הפירוט בתמונה‪.‬ניתן לקחת מדגם של‬ ‫נבדקים ולתת לכל נבדק לבצע את כל אחת משלוש המטלות מספר פעמים‪,‬‬ ‫ולחשב את זמן התגובה הממוצע של כל אחת מהמטלות‪.‬‬ ‫בהמשך ניתן לחשב הפחתה בין זמני התגובה של מטלות שונות במטרה‬ ‫לבודד את זמן התגובה הנפשי של שלב ספציפי בתהליך‪.‬למשל‪:‬‬ ‫‪response selection stage = RTb - RTc -‬‬ ‫‪discrimination signal stage = RTc – RTa -‬‬ ‫הרציונל מאחורי שיטת ההחסרה של דונדרס‪:‬‬ ‫‪ -‬ניתן למדוד תהליכים קוגניטיביים ע"י בדיקה שיטתית של מטלות דומות והשוואתן‪.‬‬ ‫‪ -‬ניתן לפרק מטלות לשלבים מנטליים‪ ,‬שהנם מופשטים ואינם ניתנים למדידה אובייקטיבית‪.‬‬ ‫‪ -‬עם זאת‪ ,‬ניתן לבקש מנבדק לבצע שתי מטלות שהן כמעט זהות מבחינת השלבים המנטליים פרט להחסרה‬ ‫של שלב בודד‪ ,‬למדוד את הפרשי הזמנים בביצוע המטלות ומכך להסיק מהו משך הזמן של השלב החסר‪.‬‬ ‫המודל של דונדרס מתבסס על מספר הנחות‪:‬‬ ‫‪ -‬ניתן לבצע הוספה טהורה (‪ – )pure insertion‬להוסיף למטלה מסוימת שלב נוסף‪ ,‬מבלי לשנות את שאר השלבים‪.‬‬ ‫‪ -‬שלבי העיבוד הם‪:‬‬ ‫דיסקרטיים – נפרדים אחד מהשני‬ ‫‪o‬‬ ‫‪ o‬סדרתיים – מתרחשים בסדר ספציפי‪ B ,‬לאיכול להתחיל לפני סיום ‪ C ,A‬לא יכול להתחיל לפני סיום ‪.B‬‬ ‫המודל עובד יפה במקרים של תהליכים חזרתיים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪4‬‬  ‫פסיכולוגיה קוגניטיבית א'‬ ‫נטע ברקת‬ ‫‪ – Visual Search‬חיפוש ויזואלי‬ ‫בניסוי של אן טריזמן (‪ )1980( Treisman & Gelade‬הנבדקים התבקשו להתבונן במרכז מסך‪ ,‬כאשר‬ ‫יופיע בכל פעם מערך של סימנים צבעוניים‪.‬‬ ‫‪ -‬התבקשו לומר "כן" אם יש אות ‪ T‬ירוקה‪.‬‬ ‫‪ -‬אם אין – לומר "לא"‬ ‫‪ -‬התבקשו להגיב מהר ככל הניתן מבלי לטעות‪.‬‬ ‫בניסוי זה טריזמן תפעלה את מספר המסיחים ובדקה מהם זמני התגובה‪.‬הגרף שלהלן מציג את זמן התגובה‬ ‫כפונקציה של מספר המסיחים‪.‬‬ ‫‪ -‬הקן התחתון מתאר את משך זמן התגובה הממוצע במקרה שכן הופיע סימן המטרה‪.‬‬ ‫‪ -‬הקו העליון מתאר את משך זמן הגובה הממוצע במקרה שלא הופיע‪.‬‬ ‫כאשר לא מופיע סימן המטרה‪ ,‬על הנבדק לבחון את כלל המסיחים בטרם ייתן תשובה‪.‬לעומת זאת‪ ,‬כאשר הסימן‬ ‫מופיע‪ ,‬הנבדק יצטרך בממוצע לעבור על מחצית מהסימנים בלבד‪ ,‬ולכן בממוצע זמן התגובה יתקצר בחצי‪.‬‬ ‫לאור זאת‪ ,‬זמן התגובה הוא פונקציה לינארית של מספר המסיחים‪ :‬ככל שיש יותר מסיחים‪ ,‬זמן התגובה עולה בצורה ישירה‪.‬‬ ‫ניתן לפיכך לבנות מודל מנטלי של החיפוש‪ :‬הבנת המטלה ‪ ‬השוואת מסיחים לסימן המטרה ‪ ‬הוצאה לפועל של התגובה‪.‬‬ ‫מתוך הגרף הבא ובדומה לשיטת ההחסרה ניתן לחשב את משך הזמן שלוקח לביצוע השוואה אחת בין סימן מסוים לסימן המטרה‪.‬‬ ‫)‪MENTAL ROTATION Metzler & Shepard (1974‬‬ ‫‪ -‬בניסוי הציגו בפני הנבדקים שתי צורות גאומטריות תלת מימדיות שמוצגות‬ ‫בזוויות שונות‪ ,‬ועל הנבדק היה לדווח האם מדובר בצורה זהה או שונה‪.‬‬ ‫‪ -‬תוצאות הניסוי יצרו פונקציה לינארית‪ ,‬לפיה זמן התגובה עולה ככל שזווית‬ ‫הסיבוב בין שתי הצורות גדלה‪.‬‬ ‫‪ -‬חלוקה של זמן התגובה במספר מעלות הסיבוב יאפשר להסיק את משך זמן‬ ‫התגובה במקרה של הזזה במעלה בודדת‪.‬‬ ‫‪ -‬מחקר זה היווה עדות לכך שבמהלך המטלה הנבדקים אכן סובבו את הצורה‬ ‫באופן מנטלי בראש‪.‬‬ ‫מודלים מורכבים‬ ‫לצד המודלים שהוזכרו לעיל‪ ,‬קיימים מודלים מורכבים יותר של מדידת זמן נפשית‪.‬‬ ‫תזוזת נקודות‬ ‫הציגו בפני נבדק נקודות שזזות לכיוונים שונים‪ ,‬ועליו היה לקבל החלטה לגבי כיוון התנועה הכללית‪.‬נמצא‬ ‫כי זמן התגובה להחלטה כזו הוא מדד של משך הזמן בו נאסף מספיק מידע‪.‬‬ ‫‪ – Hick’s Law‬חוק היק‬ ‫‪ -‬זמן תגובה עולה בצורה לוגריתמית כפונקציה של מספר אפשרויות הבחירה‬ ‫יותר אפשרויות ‪ ‬זמן התגובה גדל‪ ,‬אך העלייה אינה קבועה‪ ,‬היא קטנה ככל שיש יותר מסיחים‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ o‬הצורה לוגריתמית כי אנשים מחלקים את אוסף הבחירות הכולל לקטגוריות‪ ,‬ומבטלים‬ ‫כמחצית מהאפשרויות הנותרות בכל שלב‪ ,‬במקום לשקול כל בחירה בנפרד‪ ,‬מה שידרוש‬ ‫)‪RT=movement time+processing speed*log2(n‬‬ ‫זמן ליניארי‪.‬‬ ‫‪n is number of choices‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬במטלת מיון קלפים לפי צבע‪/‬צורה‪/‬מספר‪ ,‬זמן התגובה עולה ככל שיש יותר אפשרויות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪5‬‬  ‫פסיכולוגיה קוגניטיבית א'‬ ‫נטע ברקת‬ ‫נוירופסיכולוגיה‬ ‫הגישה הנוירופסיכולוגית בוחנת תבניות התנהגות של אנשים (או בעלי חיים) לאחר פגיעה מוחית‪.‬ניתן לעשות זאת בשני אופנים‪:‬‬ ‫‪ -‬בחינת התנהגות של (קבוצות) אנשים עם פגיעה באזור מוחי ספציפי ומציאת אזורים קריטיים לפונקציה מנטלית‬ ‫‪ o‬למשל פגיעה בהיפוקמפוס מונעת זיכרון לטווח ארוך‬ ‫בחינת קבוצות אנשים עם פגיעה התנהגותית ספציפית ומציאת מכנה משותף מבני במוח‬ ‫‪-‬‬ ‫למשל ‪ hemineglect‬קשור לפגיעות בהמיספרה ימין ‪,‬ב‪ ,basal ganglia -‬בתלמוס‪ ,‬או באונות הפרונטליות‬ ‫‪o‬‬ ‫מתודות נוירופסיכולוגיות‬ ‫הגישה הנוירופסיכולוגית משתמשת במתודות של אסוציאציה (מציאת קשר) ודיסוציאציה (מציאת חוסר קשר)‪.‬יותר קל לפרש‬ ‫דיסוציאציות במודלים פסיכולוגיים מאשר אסוציאציות‪.‬‬ ‫‪Single Dissociations‬‬ ‫חולה ‪ X‬לוקה במטלה ‪ A‬ולא במטלה ‪B‬‬ ‫‪-‬‬ ‫)‪(e.g., KF impaired short-term memory but intact long-term memory‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪could be due to general and not specific effects‬‬ ‫‪Double dissociations‬‬ ‫חולה ‪ X‬לוקה במטלה ‪ A‬אך לא במטלה ‪ ,B‬וחולה ‪ Y‬לוקה במטלה ‪ B‬אך לא במטלה ‪.A‬‬ ‫‪-‬‬ ‫משמעות הדיסוציאציה היא ששתי הפונקציות נפרדות ואינן תלויות זו בזו‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫לדוגמה‪(Understanding and producing language – Broca vs Wernicke :‬‬ ‫‪-‬‬ ‫)‪aphasia; HM vs KF, short vs long term‬‬ ‫‪Associations‬‬ ‫כאשר יש נטייה ללקויות במטלות מסוימות להופיע ביחד‬ ‫‪-‬‬ ‫האסוציאציה מצביעה על תהליך או מכניזם משותף למטלות אלו‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬יכול להיות שהתהליכים נפרדים לחלוטין‪ ,‬אך נובעים מנזק באזורים מוחיים סמוכים‪ ,‬ולכן במקרים רבים כאשר יש‬ ‫‪-‬‬ ‫פגיעה באזור כללי זה במוח‪ ,‬יתפתחו שתי הלקויות‪.‬‬ ‫דוגמה למחקר בו מציאה של חולה עם דיסוציאציה משנה את המודלים עליהם מסתמכים‪:‬‬ ‫‪Varley et al. (2005). Proc. Nat. Acad. Sci. – Agrammatic but numerate‬‬ ‫טענת המחקר‪ :‬שפה היא מיומנות בסיסית הכרחית למטלות מתמטיות‪ ,‬ומי שגרוע בשפה יהיה גרוע גם במתמטיקה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חוקרים גילו ‪ 3‬חולים הסובלים מאפזיה‪ ,‬אשר חוו קושי בלהבחין בין המשפטים "הילד רדף אחרי הכלב" לבין "הכלב רדף אחרי‬ ‫‪-‬‬ ‫הילד"‪ ,‬ובדקו את מידת הצלחתם בפתירת בעיות מתמטיות‪.‬‬ ‫בניגוד להשערת המחקר‪ ,‬הנבדקים פתרו בהצלחה פתרו בעיות מתמטיות כגון )]‪ ,(90 - [(3 + 17) x 3‬זאת למרות שהתקשו להבין‬ ‫‪-‬‬ ‫את המילים "תשעים" או "שלושים"‪.‬‬ ‫באמצעות המחקר הנוירופסיכולוגי סתרו את טענת המחקר והשתנתה לחלוטין התפיסה על הקשר בין סוגי המטלות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪6‬‬  ‫פסיכולוגיה קוגניטיבית א'‬ ‫נטע ברקת‬ ‫פסיכופיזיולוגיה‬ ‫שימוש במשתנים פיזיולוגיים (פעילות מוחית‪ ,‬פעילות מערכת השרירים‪ ,‬תזוזת עיניים‪ ,‬פעילות המערכת האוטונומית הסימפטטית‬ ‫והפרה סימפטטית) כמדדים לתהליכים פנימיים בגוף‪ ,‬בנוסף להתנהגות הגלויה‪ ,‬במטרה לבחון מודלים קוגניטיביים‪.‬‬ ‫אילו מדדים מסייעים בבחינת "התנהגות הגוף"?‬ ‫‪Electrophysiology: EEG, ERP, MEG‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪eye-movements‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪EDA (GSR), vagal tone, etc.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪EEG and event-related potentials‬‬ ‫מיקום אלקטרודות על הראש ומדידת גלי מוח כאינדיקציה לפעילות מוחית באזורים שונים‪.‬‬ ‫‪Eye-movements‬‬ ‫תנועות העיניים מתרחשות באופן תמידי‪ ,‬הן אינן חלקות‪ ,‬בתנועות שנקראות סקאדות (קפיצות) בין נקודה אחת‬ ‫לאחרת‪.‬גם כאשר מתמקדים בנקודה מסוימת יש קפיצות קטנות המכונות "מיקרו‪-‬סקאדות"‪.‬‬ ‫ניתן לפי פענוח תנועות העיניים וכיוון המבט לנתח לאן הופנה קשב ומה היו ציפיות הנבדק במצבים מסוימים‪.‬‬ ‫דוגמאות‪:‬‬ ‫ניתן לנתח לפי תנועות העיניים כיצד נבדק קורא‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ניתן לבחון האם הנבדק מקדיש תשומת לב מיוחדת לפריטים מסוגים מסוימים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ – Electrodermal activity‬מוליכות עורית‬ ‫על פני העור קיימות נקבוביות זיעה שהן צינורית שבקצה הפנימי שלה נמצא מקור אשר מייצר את מי הזיעה‪.‬ככל‬ ‫‪-‬‬ ‫שמיוצרת יותר זיעה הצינורית מתמלאת עד למצב שהזיעה יוצאת אל מחוץ לפני העור‪.‬בכל זמן נתון יש כמות‬ ‫מסוימת של מים בצינוריות הזיעה‪.‬‬ ‫מים וזרם חשמלי – מים מוליכים חשמל‪.‬כמות גדולה של מים תאפשר קלות זרימה של החשמל‪ ,‬וכמות מועטה של‬ ‫‪-‬‬ ‫מים תגרום להתנגדות רבה לזרם החשמלי‪.‬‬ ‫לאור כך‪ ,‬ניתן למדוד את כמות הזיעה‪/‬מים בנקבוביות הזיעה ע"י מדידת מוליכות העור – נשים מקור זרם קטן של‬ ‫‪-‬‬ ‫חשמל שאינו מורגש ונמדוד את עוצמת הזרם בנקודה אחרת באיבר – ככל שהזרם החשמלי חזק יותר כך נסיק‬ ‫שהנקבוביות מלאות ביותר זיעה‪.‬‬ ‫מה תכלית הבדיקה? למדוד את פעילות מערכת העצבים הסימפתטית‪ ,‬לדעת מהי מידת הלחץ שחווה הנבדק באופן‬ ‫‪-‬‬ ‫אובייקטיבי‪ ,‬שלא באמצעות דיווח עצמי שהוא סובייקטיבי‪.‬‬ ‫רמת מוליכות העור (‪ )EDA‬משתנה עם הזמן‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫קיימות תגובות טוניות אשר נמשכות זמן רב‪ ,‬כמו מצב רוח טוב או רע‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫קיימות תגובות נקודתיות לאירועים פשוטים‪ ,‬כמו תגובה למראה תמונה מסוימת‪.‬במצב כזה ניתן‬ ‫‪o‬‬ ‫למדוד את עוצמת התגובה הרגשית למראה כל גירוי‪.‬‬ ‫‪7‬‬  ‫פסיכולוגיה קוגניטיבית א'‬ ‫נטע ברקת‬ ‫ניסוי לדוגמה בו השתמשו במדד ‪:EDA‬‬ ‫‪Deciding Advantageously Before Knowing the Advantageous Strategy.‬‬ ‫‪Bechara, Damasio, Tranel, & Damasio (1997) Science‬‬ ‫בניסוי הנבדקים התבקשו לבצע מטלה במסגרתה היו צריכים לבחור פעם אחר פעם קלף אשר מכיל פרס או קנס במטרה לצבור‬ ‫‪-‬‬ ‫כמות כמה שיותר גדולה של נקודות‪.‬‬ ‫בפני הנבדקים עמדו ארבע חפיסות‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חפיסות ‪ – A B‬בהן פרסים גדולים אך גם קנסות גדולים‪.‬מכונות החפיסות הלא טובות‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫חפיסות ‪ – C D‬בהן פרסים קטנים אך גם קנסות קטנים‪.‬מכונות החפיסות הטובות שכן לטווח הארוך הן רווחיות יותר‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫לנבדקים אין דרך לנבא מה יהיה הפרס‪/‬הקנס או לחשב סיכויים הסתברותיים כאלה ואחרים כי אינם יודעים מה משך הניסוי‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מהלך הניסוי‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫במהלך הניסוי נספרה כמות הקלפים שכל נבדק שלף מכל אחת מהחפיסות‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫בכל שלב של הניסוי הנבדקים נשאלו מה התרחש בניסוי עד כה‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫הנבדקים חוברו למערכת מדידת מוליכות עורית אשר בחנה את רמת ההתרגשות לפני הרמה של קלף מאחת החפיסות‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫שלבי הניסוי‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שלב ראשון‬ ‫‪o‬‬ ‫בשלב זה הקלפים הכילו פרסים בלבד‪.‬‬ ‫▪‬ ‫התנהגות‪ :‬הנבדקים הוציאו יותר קלפים מהחפיסות הלא טובות‪.‬‬ ‫▪‬ ‫התרגשות‪ :‬הנבדקים עדיין לא חווים התרגשות‪ ,‬ואין הבדלים במוליכות‬ ‫▪‬ ‫העורית בין החפיסות השונות‪.‬‬ ‫שלב שני – ‪prehunch‬‬ ‫‪o‬‬ ‫בשלב זה מתחילים להרים גם קלפי קנס‪.‬‬ ‫▪‬ ‫התנהגות‪ :‬הנבדקים מתחילים להוציא יותר קלפים מהחפיסות הטובות‬ ‫▪‬ ‫בהשוואה ללא טובות‪.‬‬ ‫התרגשות‪ :‬רמת ההתרגשות עולה‪.‬נצפה כי לפני הוצאת קלף מחפיסה לא‬ ‫▪‬ ‫טובה‪ ,‬רמת המוליכות החשמלית יותר גבוהה‪ ,‬כלומר קיימת תחושת לחץ‬ ‫לקראת הוצאת קלף מחפיסות אלה‪.‬‬ ‫דיווח‪ :‬הנבדקים לא יודעים להגיד מה התרחש בניסוי‪ ,‬אין תחושת בטן‬ ‫▪‬ ‫לגבי מטרת המטלה‪.‬‬ ‫שלב שלישי – ‪hunch‬‬ ‫‪o‬‬ ‫התנהגות‪ :‬הנבדקים מוציאים יותר קלפים מהחפיסות הטובות‪.‬‬ ‫▪‬ ‫התרגשות‪ :‬דפוס ההתרגשות מהשלב השני נשאר‪ ,‬תמיד יש ריגוש מוגבר לפני שמוציאים קלף מהחפיסות הלא‬ ‫▪‬ ‫טובות לעומת החפיסות הטובות‪.‬‬ ‫דיווח‪ :‬רוב הנבדקים לא יודעים להסביר מה קרה‪ ,‬אך קיימת תחושת בטן שיש חפיסות יותר מושכות מאחרות‪,‬‬ ‫▪‬ ‫ללא הסבר מדוע‪.‬‬ ‫שלב רביעי‬ ‫‪o‬‬ ‫בתום שלב זה מסתיים הניסוי‪.‬‬ ‫▪‬ ‫דיווח‪ :‬רק ‪ 70%‬מהנבדקים ידעו להסביר שיש שתי חפיסות עם קנסות גדולים ושעדיף להוציא מהחפיסות‬ ‫▪‬ ‫האחרות‪.‬לעומתם‪ 30% ,‬לא ידעו להסביר זאת‪ ,‬אך כן הוציאו בפועל יותר קלפים מהחפיסות הטובות והראו‬ ‫התנהגות של למידה‪.‬‬ ‫מסקנות‪ :‬קיים נתק בין המחשבות המודעות לבין ההתנהגות‪.‬לעיתים ההסבר הרציונלי בא רק לאחר ההתנהגות‪ ,‬והיא מתבצעת‬ ‫‪-‬‬ ‫בעקבות עוררות פיזיולוגית כלשהי‪.‬‬ ‫‪8‬‬  ‫פסיכולוגיה קוגניטיבית א'‬ ‫נטע ברקת‬ ‫בהמשך ביצעו את אותו ניסוי על נבדקים עם פגיעה ב‪ vmPFC-‬אשר קשור לשימוש במידע פיזיולוגי לטובת‬ ‫‪-‬‬ ‫התנהגות ורגש‪.‬‬ ‫התגובה הריגושית בקושי קיימת‪ ,‬מוליכות עורית נמוכה ביותר‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫מבחינת התנהגות‪ ,‬בתחילה הוציאו קצת יותר קלפים מהחפיסות הלא טובות אך לאחר זמן מה כבר‬ ‫‪o‬‬ ‫לא היה הבדל בין החפיסות‪.‬‬ ‫מבחינת הדיווח‪ ,‬כמחצית הנבדקים ידעו להסביר את ההבדל בין החפיסות על אף שלא התנהגו נכון‬ ‫‪o‬‬ ‫ולא חוו תחושת סטרס כלל‪.‬‬ ‫מה המשמעות?‬ ‫‪o‬‬ ‫כאשר אין ריגוש – אין למידת התנהגות‪.‬‬ ‫▪‬ ‫בניסוי זה מודגש הנתק בין מה שאנו מבינים בצורה לוגית לבין הלמידה שהתרחשה בגוף שלא בצורה מודעת לאור הריגוש‬ ‫‪-‬‬ ‫הפיזיולוגי‪.‬‬ ‫דימות מוחי – ‪Functional Imaging Methods‬‬ ‫מדידת פעילות מוחית באזורים ספציפיים במצבים מסוימים‪.‬‬ ‫סריקת ‪ :PET‬הזרקת חומר רדיואקטיבי למערכת הדם‪.‬את החומר הרדיואקטיבי "מדביקים" למולקולה עם תכלית ביולוגית‬ ‫‪-‬‬ ‫כמו מים‪/‬גלוקוז‪.‬סורקים את הקרינה הרדיואקטיבית באזורי המוח השונים במטרה לבדוק איזה איזור היה פעיל‪ ,‬מתוך רציונל‬ ‫שאזור שהיה פעיל יצרוך יותר חמצן‪/‬גלוקוז וכך תנכח בו כמות גדולה מהחומר הרדיואקטיבי‪.‬‬ ‫‪ :fMRI‬שיטת ‪ – BOLD‬מדידת כמות הדם המחומצן שנמצא באזור נתון בעקבות מצבים שונים‪ ,‬מתוך רציונל שכמה שניות אחרי‬ ‫‪-‬‬ ‫שאזור היה פעיל מגיע אליו יותר דם מחומצן‪.‬‬ ‫מדידה דיפרנציאלית של פעילות מוחית – ניתן להשוות את כמות הדם המחומצן בכל אזור בשתי מטלות שונות‪ ,‬ומכך‬ ‫‪o‬‬ ‫להסיק את כמות החמצן הנדרשת ואת האזורים הרלוונטיים המשמשים למטלות מסוימות‪.‬‬ ‫‪9‬‬  ‫פסיכולוגיה קוגניטיבית א'‬ ‫נטע ברקת‬ ‫פסיכופיזיקה – מדידת החוויה המודעת‬ ‫פסיכופיזיקה של ‪Fechner‬‬ ‫‪-‬‬ ‫גישה פאן‪-‬פסיכית – פכנר טען שקיימת תודעה גם בעולם הפיזיקלי‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫עסק במציאת קשר מתמטי בין גרייה פיזיקלית לתחושה מודעת‪.‬התייחס לפסיכולוגיה ופיזיקה כשני צדדים לאותו מטבע‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫תוכן המודעות מתופעל על ידי שליטה על הגירוי המוצג לנבדק‬ ‫‪-‬‬ ‫כימות עקיף של התחושה – מדידת התודעה מתבצעת בצורה עקיפה כדי למנוע את הסובייקטיביות של האינטרוספקציה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪Thresholds‬‬ ‫‪Absolute threshold -‬‬ ‫‪Difference Thresholds -‬‬ ‫‪ – Absolute Threshold‬סף התפיסה‬ ‫מה הגירוי הכי חלש שאפשר לתפוס?‬ ‫מהי הכמות המינימלית של אנרגיה בחוש נתון שניתנת לתפיסה מודעת?‬ ‫לבחינת שאלה זו ערכו ניסוי‪:‬‬ ‫‪ -‬השמיעו צלילים בעוצמות שונות מספר פעמים‪ ,‬והנבדק היה צריך לדווח אם שמע את הצליל‪.‬‬ ‫‪ -‬ההשערה הייתה שסף התפיסה יהיה מוחלט – ממנו ומעלה שומעים‪ ,‬ממנו ומטה לא שומעים‪.‬‬ ‫‪ -‬הניסוי נערך בשיטת הגירויים הקבועים‪ – Method of constant stimuli :‬במקרה זה יש סט מסוים של גירויים בעוצמות שונות‬ ‫אשר חוזרים על עצמם ומופיעים בסדר אקראי‪.‬תשובת הנבדק צריכה להיות בינארית – שמעתי‪/‬לא שמעתי‪.‬‬ ‫‪ -‬תוצאות הניסוי הממשיות הן שונות‪ ,‬מתקבל למעשה גרף ‪ S‬המתאר עליה הדרגתית‪ :‬ככל שעולים‬ ‫בעוצמה‪ ,‬הנבדקים ישיבו "שמעתי" באחוז גדול יותר מהפעמים‪.‬‬ ‫‪ -‬תוצאות הניסוי הבהירו כי אין נקודה החלטית בגרף שמייצגת את הסף המוחלט‪ ,‬ולכן נקבע באופן‬ ‫שרירותי שהסף המוחלט הוא העוצמה בה הנבדק דיווח שתפס את הגירוי ‪ 50%‬מהפעמים‪.‬מהערך‬ ‫הזה ומעלה‪ ,‬הנבדק ייטה להגיד "כן" באופן יותר עקבי‪.‬‬ ‫שיטות אחרות למדידת סף תפיסה‬ ‫‪ Limits -‬גבולות – מתחילים עם ערך גבוה ומתחילים לרדת עד שלא שומעים‪.‬לאחר מכן מתחילים עם ערך נמוך ומתחילים לעלות‬ ‫בהדרגה עד ששומעים‪.‬זו שיטה מהירה יותר שמגדירה את טווח השמיעה‪.‬‬ ‫‪ – Staircase -‬מתחילים עם ערך נמוך‪ ,‬עולים עד ששומעים וממשיכים עד שלא שומעים‪ ,‬ואז יורדים עד שלא שומעים‪ ,‬ואז עולים‬ ‫ויורדים שוב בתוך טווח השמיעה‪.‬‬ ‫‪ –PEST adaptive‬מתחילים בהשמעת צלילים קיצוניים (גבוהים ונמוכים לסירוגין)‪.‬לאט לאט משמיעים צלילים פחות קיצוניים‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫גבוהים ונמוכים לסירוגין‪ ,‬עד שמתקבעים על טווח שמיעה‪.‬‬ ‫היתרון של שיטת הגירויים הקבועים היא שהיא מנטרלת את הציפייה – הנבדק לא יכול לנבא את הגירוי הבא ובכך לתפוס אותו ביתר‬ ‫קלות‪.‬מצד שני‪ ,‬מדובר בתהליך שלוקח יותר זמן ויש צורך לבחור מראש את הגירויים שייחשפו‪.‬‬ ‫בכל השיטות בסוף מוצאים סף תפיסה שמתקבע סביב ערכים דומים‪.‬‬ ‫הסף הוא תלוי חוש ואופנות (‪)modality‬‬ ‫ספי התפיסה משתנים בין חושים שונים‪ ,‬ואף באותו החוש אופנויות שונות מאופיינות בספי תפיסה שונים‪.‬לדוגמה‪:‬‬ ‫‪ -‬חוש הראייה‪ :‬קיימת אופנות תפיסת צבע‪ ,‬אופנות תפיסת עוצמה‪.‬‬ ‫‪ -‬חוש השמיעה‪ :‬אופנות השמיעה משתנה בין תדרים שונים‪.‬‬ ‫‪ -‬הגרף מתאר את סף התפיסה השמיעתית של קבוצת נבדקים‪ ,‬לפיו ניכר שככל שהתדר‬ ‫יותר קיצוני (גבוה‪/‬נמוך) יש צורך בעוצמה חזקה יותר על מנת לתפוס אותו‪.‬‬ ‫‪10‬‬  ‫פסיכולוגיה קוגניטיבית א'‬ ‫נטע ברקת‬ ‫‪ – Difference Thresholds‬סף הבדל‬ ‫כמה אנרגיה צריך להוסיף כדי להבחין בשינוי?‬ ‫ערכו ניסוי דומה לניסוי המוזכר לעיל‪ ,‬אך הפעם בשיטת ההבחנה בין גירויים‪.Discrimination between stimuli :‬‬ ‫לנבדק הוצגו מספר גירויים ברצף‪ ,‬ועל הנבדק היה לענות תשובה בינארית "כן‪/‬לא" אם הגירוי החדש היה חזק יותר מהקודם‪.‬‬ ‫לפי תוצאות הניסוי‪ ,‬ככל שההפרש בין הגירויים יותר גדול‪ ,‬כך עולה הסיכוי שהנבדק יענה שהגירוי יותר חזק‪.‬‬ ‫בשלב זה מגדירים את סף ההבדל‪ :‬מה כמות האנרגיה שצריך להוסיף על מנת שהנבדק יחוש בהבדל?‬ ‫‪ -‬הפעם הערך של ה‪ 50%-‬לא מתאים‪ ,‬כיוון שמייצג ממוצע לפיו שני הגירויים זהים‪.‬‬ ‫‪ -‬לכן‪ ,‬נקבעו באופן שרירותי שני ערכים‪:‬‬ ‫הערך שבו הנבדק אומר ‪ 75%‬מהפעמים שהגירוי יותר חזק – ממנו והלאה באופן עקבי הנבדק יענה שהיה שינוי‪.‬‬ ‫▪‬ ‫▪ הערך שבו הנבדק אומר ‪ 25%‬מהפעמים שהגירוי יותר חזק – ממנו ומטה הנבדק יענה באופן עקבי שלא היה שינוי‪.‬‬ ‫סף ההבדל הוגדר כך‪ :‬ההפרש בין שני הערכים שלעיל‪ ,‬חלקי ‪.2‬‬ ‫‪-‬‬ ‫לסיכום‪ :‬סף מוחלט‪ ,‬סף הבדל‬ ‫‪ -‬סף מוחלט‪ :‬אנרגיה מינימלית כדי לחוש את הגירוי‬ ‫‪ -‬סף הבדל‪ :‬שינוי מינימלי באנרגיה כדי לתפוס בחוש שינוי בגירוי‬ ‫האם סף ההבדל קבוע? חוק וובר‬ ‫וובר בדק איך סף ההבדל משתנה עם העוצמה‪ ,‬ומצא שסף ההבדל עולה בצורה לינארית עם העוצמה‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬אם אחזיק משקולת במשקל מסוים‪ ,‬אני מוצאת את המשקל שעליי להוסיף לה על מנת להרגיש את ההבדל‪.‬אך אם המשקולת‬ ‫ההתחלתית כבדה יותר‪ ,‬אצטרך תוספת יותר גדולה כדי לחוש בהבדל‪.‬‬ ‫‪ = I‬עוצמה‬ ‫‪ = ΔI‬העוצמה שיש להוסיף כדי לחוש בשינוי‪.‬‬ ‫חוק וובר – התוספת היא פוקנציה ישירה של ‪.I‬מנת וובר (‪ )K‬היא למעשה מקדם‬ ‫הפונקציה‪.‬המגמה הלינארית זהה בכל החושים‪ ,‬אך ‪ K‬שונה בין החושים השונים‬ ‫ובין אופנויות שונות‪.‬‬ ‫דוגמאות‬ ‫מנת וובר (‪ )K‬באחוזים‬ ‫סולם‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪0.08‬‬ ‫בהירות אור‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫רום קול‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪0.02‬‬ ‫משקל‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫שוק חשמלי‬ ‫חוק וובר הוא חוק "פיזיקלי" ולא פסיכולוגי‪.‬לעומתו פכנר רצה חוק פסיכופיזי‪ ,‬לחבר בין התחושה הפסיכולוגית לפיזיקה‪.‬‬ ‫הבדל בין פיזיקה לתחושה‪:‬‬ ‫‪Ψ‬‬ ‫‪Φ‬‬ ‫תחושה פסיכולוגית‬ ‫עוצמה פיזיקלית‬ ‫בהירות‬ ‫עוצמת הארה‬ ‫רום קול‬ ‫עוצמת לחץ קול‬ ‫גובה‬ ‫תדר צליל‬ ‫כובד‬ ‫משקל‬ ‫‪11‬‬  ‫פסיכולוגיה קוגניטיבית א'‬ ‫נטע ברקת‬ ‫התוספת הנתפסת‬ ‫‪JND – Just Noticeable Difference‬‬ ‫‪ – JND -‬יחידה פסיכולוגית המשקפת את ההרגשה של גודל הבדל מינימלי מורגש בין ‪ 2‬גירויים (המופרדים בסף הבדל)‪.‬‬ ‫‪ -‬הנחות פכנר‪:‬‬ ‫‪.1‬חוק וובר תקף (‪)ΔI = k · I‬‬ ‫‪.2‬התחושה הפסיכולוגית של כל ‪ jnd‬שווה‪ ,‬לא משנה מה גודל הגירוי ההתחלתי‪.‬‬ ‫לטענת פכנר‪ ,‬ההפרש הפסיכולוגי (‪ )JND‬בין גירוי לגירוי יהיה זהה‪ ,‬ללא תלות בעוצמת הגירויים המוצגים‪.‬גם אם ה‪ Δ-‬הפיזיקלית‬ ‫יותר גדולה‪ ,‬ההפרש הפסיכולוגי יהיה זהה‪.‬‬ ‫גרף‪ :‬ציר ‪ Y‬מייצג תחושה פסיכולוגית במדד ‪ ,JND‬ציר ‪ X‬מייצג את העוצמה‬ ‫הפיזיקלית של הגירויים המופרדים בסף הבדל‪.‬‬ ‫הגרף המתקבל הוא פונקציה לוגריתמית של העוצמה הפיזיקלית‪.‬עבור ערכים נמוכים‬ ‫יהיו הפרשי ‪ JND‬קטנים‪ ,‬ועבור ערכים גבוהים ההפרשים יהיו גדולים יותר‪.‬‬ ‫בטווח הנמוך של הסקאלה (עוצמות נמוכות)‪ ,‬כל תוספת קטנה תהיה מורגשת‪.‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬בערכים גבוהים‪ ,‬יש צורך בתוספת גבוהה הרבה יותר על מנת לחוש בהבדל‪.‬‬ ‫המערכת התפיסתית עושה התמרה לוגריתמית של השינויים הפיזיקליים‪.‬‬ ‫לפי פכנר‪ ,‬פונקציה זו זהה עבור כל החושים‪ ,‬ההבדל ביניהם תלוי רק במנת וובר (‪ )K‬שמגדירה עד כמה אנחנו רגישים באותו החוש‪.‬‬ ‫‪Fechner’s Law‬‬ ‫‪ -‬פכנר הצליח ליצור פונקציה שמקשרת מתמטית בין תפיסה לפיזיקה‪.‬‬ ‫‪ -‬לפי חוק פכנר‪ ,‬הכפלת העוצמה אינה מכפילה את התחושה כי ההתמרה היא לוגריתמית‪.‬‬ ‫‪ o‬חוק פכנר דומה לחוק ישן יותר של ברנולי על התועלת של הכסף (‪ – )Bernoulli's money utility rule‬כדי שתחושת התועלת‬ ‫תהיה שווה‪ ,‬ככל שיש לך יותר ככה התוספת צריכה להיות גבוהה יותר (שקל לאדם עני שווה יותר לעומת שקל לאדם עשיר)‪.‬‬ ‫סולמות מוכרים של עוצמות נבנו בהתאם לחוק פכנר – )‪.Decibel scale, dol scale (pain‬מדובר בסקאלות לוגריתמיות שנועדו‬ ‫‪-‬‬ ‫להתאים את התחושה שלנו לעוצמה‪.‬‬ ‫דוגמאות ותמיכה לחוק פכנר‪:‬‬ ‫‪ -‬קצב ירי של תאי עצב – קצב הירי של נוירון שמעביר אינפורמציה כמו לחץ או משקל‪ ,‬יעלה בצורה לוגריתמית לפי המשקל‬ ‫שמופעל על האיבר‪.‬זוהי דוגמה שמהווה בסיס לרעיון ההתמרה הלוגריתמית בין המימד הפיזיקלי לבין הנוירונלי‪.‬‬ ‫‪ -‬סולם בהירות הכוכבים‪:‬‬ ‫כבר אלפי שנים מסדרים את הכוכבים לפי סולם בהירות הכוכבים" – סולם פסיכולוגי המתאר את כמות האור שכוכב‬ ‫‪o‬‬ ‫מפיץ לפי תפיסת עין אנושית‪.‬הסולם מכיל ‪ 6‬קטגוריות מ‪ 1-6-‬כאשר ‪ 1‬זה הכי בהיר ו‪ 6-‬זה הכי פחות בהיר‪.‬‬ ‫‪ o‬כשמודדים את העוצמה הפיזיקלית הממשית של האור שמגיע מהכוכבים בכל אחת מהקטגוריות לפי סדרן‪ ,‬נמצא‬ ‫שהעוצמה עולה בצורה לוגריתמית‪ ,‬באופן שמתאים לרעיון שפכנר מתאר‪.‬ממצא זה מהווה תמיכה לחוק פכנר‪.‬‬ ‫הניסוי של ‪ – Plateau‬פלאטו אמר שיש לבדוק בצורה אמפירית את החוק של פכנר‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בניסויו לקח קבוצת ציירים‪ ,‬שמתוקף מקצועם יודעים להעריך בצורה טובה גוונים והבדלי אור‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫כל צייר קיבל שתי פלטות‪ ,‬אחת צבועה בשחור ואחת צבועה בלבן‪ ,‬והתבקש לבצוע פלטה שלישית בגוון שמתאר את‬ ‫‪o‬‬ ‫האמצע בין הפלטות שקיבל‪.‬‬ ‫פלאטו שרטט גרף לוגריתמי המחבר בין השחור ללבן לפי עוצמת האור הפיזיקלית המוחזרת מהם‪ ,‬ולפי גרף זה יכול היה‬ ‫‪o‬‬ ‫למצוא פיזיקלית את הגוון האפור שהוא האמצע הפסיכולוגי בין השחור ללבן‪.‬‬ ‫בניסוי כל הציירים נתנו גוון יחסית דומה של אפור‪ ,‬והתוצאה הממוצעת של כולם הייתה דומה מאוד לגוון הפיזיקלי‬ ‫‪o‬‬ ‫המבוקש לפי חוק פכנר‪.‬ניסוי זה היה משמעותי בתיקוף חוק פכנר למשך כמה עשרות שנים‪.‬‬ ‫‪12‬‬  ‫פסיכולוגיה קוגניטיבית א'‬ ‫נטע ברקת‬ ‫פכנר עשה שימוש בשיטות עקיפות‬ ‫חשוב להתייחס לכך ששיטות פכנר הן שיטות עקיפות (לא ישירות)‪.‬פכנר רצה לשמור על אובייקטיביות ושיטתיות‪ ,‬לא רצה ליפול‬ ‫ל"בור האינטרוספקציה" הסובייקטיבית‪ ,‬ולכן צמצם את התשובות האפשריות של הנבדק לתשובות בינאריות של "שונה‪/‬זהה" או‬ ‫"כן‪/‬לא"‪.‬בדרך זו לא בדק את עוצמת התחושה אלא רק בדק מהם ספי ההבדל בהסתמך על ההנחה שה‪ JND-‬הוא קבוע‪.‬‬ ‫‪Stevens‬‬ ‫סטיבנס עסק בהנדסה אקוסטית ובתפיסת צלילים‪.‬לדעתו‪ ,‬לא הייתה התאמה בין אופן תפיסתו לבין חוק פכנר‪.‬לאור זאת‪ ,‬סטיבנס‬ ‫רצה לבדוק את סוגיית ההתמרה בין הפיזיקלי לפסיכולוגי‪ ,‬אך בשונה מפכנר בחר להשתמש בשיטה ישירה ולשאול את הנבדקים בנוגע‬ ‫לעוצמת האור באמצעות שיטת ‪ Magnitude estimation‬בה הנבדק נותן מספר המייצג את עוצמתו של גירוי המוצג בפניו‪.‬‬ ‫סטיבנס רצה לבדוק את הקשר בין העוצמה הפיזיקלית לתחושה הפיזיולוגית‪.‬‬ ‫הממצאים הראו שהקשר הוא לא לוגריתמי אלא הוא פונקציה של חזקה‪ ,‬ולפיהם סטיבנס הגדיר את חוק סטיבנס‪.‬‬ ‫‪Stevens’ Law‬‬ ‫‪ -‬לפי סטיבנס‪ ,‬התחושה הפסיכולוגית של שינוי ‪ jnd‬לא חייבת להיות קבועה כמו שפכנר טוען‪.‬‬ ‫‪ -‬הקשר בין העוצמה הפיזיקלית לבין העוצמה כפי שנתפסת הוא פונקציה של חזקה ולמעשה מבטא את הנוסחה הבאה‪:‬‬ ‫‪ -‬ה‪ n-‬שבחזקה הוא תלוי חוש‪ ,‬ותלוי במנת וובר (‪ ,)K‬ובמנת אקמן (פסיכולוגי‪)E ,‬‬ ‫‪ -‬גודל ה‪( n-‬כלומר בחושים השונים) משפיע על צורת הפונקציה המקשרת בין העוצמה לתפיסה‪:‬‬ ‫חושים בהם ‪ n‬קטן מ‪" :1-‬פונקציה דוחסת" – הגרף לוגריתמי‪ ,‬השיפוע קטן ככל שהערכים עולים‪.‬מתאים לפלאטו‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫חושים בהם ‪ n‬גדול מ‪" :1-‬פונקציה מנפחת" – השיפוע גדל ככל שהערכים עולים‪.‬זה מתאים לתפיסת כאב ומשקל‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪ o‬חושים בהם ‪ n‬שווה ל‪ :1-‬פונקציה לינארית‪ ,‬כיוון שהעוצמה והתפיסה משתנות ביחד‪.‬מתאים לתפיסת אורך‪.‬‬ ‫ההבדל ב‪ n-‬ככה"נ נובע מטווח העוצמות שאפשר לתפוס בכל חוש‪.‬כלומר‪ ,‬כאשר קיים טווח גדול יש לדחוס את הסקאלה‪ ,‬וכאשר‬ ‫‪-‬‬ ‫הטווח קטן יש לנפח אותה‪.‬‬ ‫מתי כל חוק תקף?‬ ‫‪ -‬במדידה עקיפה יתקבל חוק פכנר‪.‬‬ ‫‪ -‬במדידה ישירה יתקבל חוק סטיבנס‪.‬‬ ‫‪ -‬כיום עושים שימוש נרחב יותר בשיטתו של סטיבנס‪.‬‬ ‫‪ -‬נראה אם כך שחוק פכנר הוא מקרה פרטי של חוק סטיבנס‪ ,‬עבור חלק מהחושים בלבד (כאשר ‪ n‬קטן מ‪ ,1-‬והפונקציה דוחסת)‪.‬‬ ‫לסיכום‬ ‫אלה הם חוקים המציעים פונקציה מקשרת בין עוצמת הגירוי הפיזיקלי לעוצמת התחושה (סילום)‪:‬‬ ‫‪ -‬חוק וובר – כדי להבחין בין גירוי פיזיקלי אחד למשנהו (סף הבדל)‪ ,‬יש צורך בתוספת פרופורציונלית קבועה‪ ,‬הייחודית לכל חוש‪.‬‬ ‫‪ -‬חוק פכנר – כל סף הבדל אחד הינו יחידה תחושתית שוות עצמה (‪.)JND‬בין גירוי לתחושה יחס לוגריתמי‪.‬‬ ‫‪ -‬חוק סטיבנס – מדידה ישירה‪.‬בין עוצמת הגירוי לעוצמת התחושה יחס של חזקה‪.‬מעריך החזקה משתנה מחוש לחוש וקובע האם‬ ‫מימדי הגרייה פרופורציונליים‪ ,‬דוחסים‪ ,‬או מנפחים‪.‬‬ ‫‪13‬‬  ‫פסיכולוגיה קוגניטיבית א'‬ ‫נטע ברקת‬ ‫‪ – Signal Detection Theory‬תאוריית גילוי האותות‬ ‫האם הסף המוחלט של אנשים שונים שונה?‬ ‫בניסוי בדקו את הסף המוחלט של שני נבדקים‪ ,‬כאשר כל גרף מייצג נבדק אחר‪.‬‬ ‫לפי הגרף‪ ,‬לכאורה לורי רגישה יותר מכריס וסף התפיסה המוחלט שלהם שונה‪.‬עם זאת‪ ,‬בפועל שיטת‬ ‫הדיווח העצמי אינה אובייקטיבית – קיימים מאפייני רקע פסיכולוגיים נוספים אשר יכולים להשפיע על‬ ‫תשובות הנבדקים למראה כל גירוי‪ ,‬ללא קשר לרגישות הפיזיולוגית עצמה‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬קיימים שני טיפוסים של נבדקים‪:‬‬ ‫‪ -‬טיפוס שמרן‪ :‬ימעט לענות "כן"‪ ,‬אלא אם הוא בטוח לחלוטין שהתשובה היא כן‪.‬‬ ‫‪ -‬טיפוס ליברלי‪ :‬ירבה לענות "כן"‪ ,‬גם כאשר יש לו ספק בכך‪.‬‬ ‫הטיות תגובה‪ ,‬קריטריון תגובה ותגמול‬ ‫קיים קריטריון תגובה המשתנה כתלות במצבים שונים‪ ,‬זמנים שונים‪ ,‬בגמול המתקבל‪ ,‬ובגורמים פסיכולוגיים נוספים‪.‬‬ ‫איך ניתן למדוד זאת? להפריד בין החלק התפיסתי ממש לבין החלק של קריטריון התגובה?‬ ‫בניסוי השמיעו לסירוגין צליל קרוב לסף התפיסה (עוצמה נמוכה)‪ ,‬ומבקשים מהנבדק לענות בתשובות של כן‪/‬לא אם שמע את הצליל‪.‬‬ ‫את הנתונים ניתן לארגן בטבלה‪ ,‬אשר מתארת ארבע אפשרויות לתשובות הנבדק‪:‬‬ ‫‪ – Hit.1‬כאשר הושמע צליל והנבדק ענה "כן"‪.‬‬ ‫‪ – Miss.2‬כאשר הושמע צליל והנבדק ענה "לא"‪.‬‬ ‫‪ – False alarm.3‬כאשר לא הושמע צליל והנבדק ענה "כן"‪.‬‬ ‫‪ – Correct reject.4‬כאשר לא הושמע צליל והנבדק ענה "לא"‪.‬‬ ‫ניתוח הטבלה‪:‬‬ ‫‪ -‬נבדק ליברלי שכמעט על כל גירוי יגיד "כן"‪ ,‬יאופיין במספר גבוה של ‪ hits‬אך גם במספר גבוה של אזעקות שווא‪.‬‬ ‫‪ -‬לעומתו‪ ,‬נבדק שמרן שיענה מעט מאוד "כן"‪ ,‬יאופיין בכמות פחותה של ‪ hits‬אבל בפחות אזעקות שווא ויותר דחיות מוצדקות‪.‬‬ ‫‪ -‬חשוב לציין שאותו אדם יכול להיות בעל קריטריון תגובה שונה ממצב למצב‪.‬‬ ‫מהנתונים שבטבלה ניתן לחלץ מידע לגבי קריטריון התגובה וגם לגבי הרגישות הפיזיולוגית של הנבדק לגירוי הפיזיקלי‪.‬‬ ‫דוגמה‪:‬‬ ‫במצב בו אנו מתקלחים קיים רעש רקע המתפלג נורמלית – לפעמים חזק ולפעמים חלש‪ ,‬אך לרוב באמצע‪.‬‬ ‫אם במהלך המקלחת יישמע צלצול בדלת‪ ,‬הצלצול יהיה מעין תוספת קטנה על גבי רעש הרקע‪.‬‬ ‫ברגע מסוים שמענו צליל בעוצמה מסוימת‪ ,‬ועלינו להחליט האם מדובר ברעש הרקע או בתוספת של אות יוצא דופן‪.‬‬ ‫זוהי דוגמה יום‪-‬יומית‪ ,‬אנו עושים תהליך כזה במערכת התפיסתית שלנו בכל רגע נתון – הנוירונים עובדים תמיד ולמעשה תמיד קיים‬ ‫"רעש רקע תפיסתי"‪ ,‬ועלינו להכריע האם אירוע בזמן נתון הוא חלק מרעש הרקע או שמדובר בגירוי נוסף מעל‪.‬‬ ‫‪14‬‬  ‫פסיכולוגיה קוגניטיבית א'‬ ‫נטע ברקת‬ ‫‪Signal detection theory‬‬ ‫תאוריה זו הומצאה במקור על מנת לבדוק את רגישותם של מכשירי קשר‪.‬‬ ‫איך זה עובד?‬ ‫‪ N -‬היא התפלגות הרעש‪.‬‬ ‫‪ -‬כאשר מתקבל סיגנל‪ ,‬מתווסף להתפלגות הרעש ערך הצלצול‪ ,‬וזה מייצר טרנספורמציה לינארית‬ ‫שמזיזה את התפלגות הרעש מעט ימינה לפי עוצמת הסיגנל‪.‬כך נוצרות שתי התפלגויות סמוכות‪.‬‬ ‫‪ -‬הקו האנכי מייצג את הקביעה "שמעתי‪/‬לא שמעתי" אשר נקבעת לפי קריטריון אוטומטי ולא‬ ‫מודע‪ ,‬שממנו ומעלה התשובה היא "כן" וממנו ומטה התשובה תהיה "לא"‪.‬‬ ‫בתאוריה זו מחפשים שני ערכים‪:‬‬ ‫‪ β‬קריטריון התגובה – הערך מגדיר היכן עובר הקו שמפריד בין התשובות כן ולא‪.‬ככל שהקו נמצא יותר ימינה‪ ,‬האדם יותר שמרן‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫וככל שנמצא יותר שמאלה‪ ,‬האדם יותר ליברלי‪.‬‬ ‫'‪ d‬המרחק בין ממוצעי ההתפלגויות – רגישות פיזיקלית – עד כמה ההתפלגויות רחוקות‪ ,‬כלומר עד כמה שיעור החפיפה ביניהן‬ ‫‪-‬‬ ‫מצטמצם (מזכיר את גודל האפקט)‪.‬עד כמה הנבדק תופס את הסיגנל כשונה מרעש הרקע‪.‬רגישות גבוהה תגדיל את '‪ d‬ותקטין את‬ ‫החפיפה בין ההתפלגויות‪.‬‬ ‫מתוך טבלת המספרים שהוצגה לעיל‪ ,‬ניתן לחשב את שני הערכים הללו‪ ,‬באמצעות נוסחאות שאין צורך להכיר‪.‬‬ ‫את ארבעת אפשרויות התגובה שתוארו לעיל ניתן לראות גרפית גם על התפלגויות הרעש והסיגנל‪:‬‬ ‫התשובה היא‬ ‫‪Hit‬‬ ‫"כן"‬ ‫כן‪ :‬התפלגות‬ ‫התשובה היא‬ ‫ימין‬ ‫‪Miss‬‬ ‫"לא"‬ ‫הושמע‬ ‫התשובה היא‬ ‫סיגנל?‬ ‫‪False alarm‬‬ ‫"כן"‬ ‫לא‪ :‬התפלגות‬ ‫‪correct‬‬ ‫התשובה היא‬ ‫שמאל‬ ‫‪reject‬‬ ‫"לא"‬ ‫המשמעות היא שעבור כל נבדק‪ ,‬הגרף ייראה אחרת‪.‬תשובות הנבדק יהיו תלויות הן בקריטריון התגובה והן בסף התפיסה שלו‪.‬‬ ‫‪ -‬במצב בו קיימת רגישות מאוד נמוכה‪ ,‬ה‪ d'-‬יהיה קרוב לאפס‪ ,‬הנבדק לא מבחין בסיגנל‪.‬במצב כזה כל תשובת "כן" תהיה למעשה‬ ‫ניחוש‪ ,‬וכך עלייה ב‪ Hits-‬תהיה מלווה בעלייה ב‪.False alarms-‬‬ ‫‪ -‬כאשר '‪ d‬גדול מאפס וקיימת יכולת להבחין בין ההתפלגויות‪ ,‬ניתן יהיה להעלות את כמות ה‪ Hits-‬באופן משמעותי מבלי להעלות‬ ‫את כמות ה‪.False alarms-‬‬ ‫עקומת ‪ROC‬‬ ‫אם כך‪ ,‬מהיחס בין ה‪ Hits-‬ל‪ False alarms-‬ניתן לחלץ את רמת הרגישות הפיזיקלית וכן את ‪ β‬המושפעת מאישיות‪/‬מנסיבות מצביות‪.‬‬ ‫עקומת ‪ ROC‬מתארת את יחס זה‪:‬‬ ‫‪ -‬כאשר ‪ d'=0‬תהיה בממוצע כמות שווה של ‪ H‬ו‪ FA-‬ולכן הגרף ייראה לינארי‪.‬‬ ‫‪ -‬כאשר ‪ d'=1‬תעלה כמות ה‪ H-‬על חשבון ה‪.FA-‬‬ ‫‪ -‬כאשר ‪ d'=3‬יהיו כמעט אך ורק ‪ ,H‬וכמעט ולא יהיו ‪.FA‬‬ ‫‪ – Signal detection theory‬למה לומדים?‬ ‫‪ -‬הנושא הזה נוגע לא רק בפסיכופיזיקה אלא גם בתפקודים גבוהים יותר בפסיכולוגיה כמו זיכרון וזיהוי‪.‬‬ ‫‪ -‬למעשה רלוונטי לכל תהליך שמכיל קבלת החלטות בתנאי אי‪-‬וודאות‪ ,‬אשר כולל אלמנטים של רגישות ושל קריטריון החלטה‪.‬‬ ‫)‪.(decision-making under uncertainty‬‬ ‫‪ -‬קיימים כלים קליניים‪ ,‬כמו כלי דיאגנוזה לדיכאון וחרדה‪ ,‬המתבססים על סקאלה‪ ,‬עליה כמו שתואר לעיל צריך לקבוע היכן עובר‬ ‫קריטריון האבחנה‪.‬בצורה דומה ניתן לבחון רגישות ודיוק כלי המדידה ע"י מציאת היחסים בין ה‪ Hit, Miss, FA-‬ו‪.CR-‬‬ ‫‪15‬‬  ‫פסיכולוגיה קוגניטיבית א'‬ ‫נטע ברקת‬ ‫תפיסה‬ ‫הנושאים בהם נעסוק במהלך הסמסטר‬ ‫תפיסה היא תהליך התרגום בין החוץ לפנים – כלומר כיצד בני אדם מייצגים את‬ ‫‪‬‬ ‫המציאות החיצונית כייצוגים פנימיים מנטליים‪.‬‬ ‫קשב היא תהליך הברירה במסגרתו רק חלק מהמציאות החיצונית תתורגם לייצוג פנימי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫זיכרון הוא האופן שבו אנו שומרים ושולפים את הייצוגים הפנימיים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫רכישת שפה ופתרון בעיות – האופן בו אנו משתמשים בייצוגים הפנימיים כדי לפעול על העולם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫את עיסוקנו בתפיסה נדגים באמצעות חוש הראייה כיוון שהוא מוחשי יחסית וקל לדיון‪ ,‬וכן קיים הרבה ידע וניסיון מחקרי בנושא‪.‬‬ ‫כמעט כל עיקרון שנעסוק בו לגבי ראייה יהיה תקף גם לגבי חושים אחרים‪.‬‬ ‫ראייה – ‪Vision‬‬ ‫מה אנחנו רואים?‬ ‫כאמור‪ ,‬תפיסה = תרגום של אנרגיה פיזיקלית לייצוגים פנימיים‪.‬‬ ‫במקרה של ראייה‪ ,‬האנרגיה היא אלקטרומגנטית‪.‬‬ ‫אנרגיה אלקטרומגנטית‬ ‫‪ -‬לקרינה האלקטרומגנטית ספקטרום רחב מאוד – יש גלים ארוכים כמו ‪ AM‬ויש גלים קצרים כמו גלי גאמא או רנטגן‪.‬‬ ‫‪ -‬בספקטרום זה קיים טווח קטן שהוא האור הנראה – גלים אלקטרומגנטיים בין ‪ 400-700‬ננומטר‪ ,‬הנע בין הצבעים סגול לאדום‪.‬‬ ‫‪ -‬זהו הטווח הנראה כיוון שגלים אלה מהווים את מרבית האנרגיה האלקטרומגנטית בסביבה האנושית‪ ,‬אשר מגיעה מהשמש‬ ‫ועוברת דרך האטמוספירה‪.‬‬ ‫מאפייני הגל‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫משרעת‪/‬אמפליטודה – עוצמת האור‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫אורך גל או תדר – משפיעים על הגוון הנראה‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫אורך גל = מה האורך של כל מחזור‪.‬‬ ‫▪‬ ‫תדירות = כמה אורכי גל נכנסים בתוך יחידת זמן אחת‪.‬‬ ‫▪‬ ‫קיים קשר הפוך בין אורך גל לתדירות‪ ,‬הרץ ‪ Hz‬היא יחידת מידה שמודדת את כמות אורכי הגל בשנייה‪.‬‬ ‫▪‬ ‫איך אנחנו רואים?‬ ‫פיזיולוגיה ואנטומיה של העין‬ ‫‪ -‬האור מגיע מהסביבה ונכנס לעין‪.‬בעין יש חור שנקרא אישון דרכו נכנס האור (האור נכנס ולא יוצא ולכן האישון שחור)‪.‬‬ ‫‪ -‬מסביב לאישון יש שריר אשר קובע את גודלו‪:‬‬ ‫שהסביבה חשוכה ויש צורך בהרבה אור על מנת לראות באופן מדויק האישון מתרחב‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪ o‬כשהסביבה מוארת ויש צורך במעט אור על מנת לראות באופן מדויק האישון מתכווץ‪.‬‬ ‫בחלק הקדמי של העין מצויה הקרנית – חלק שמגן על העין ומייצר מיקוד ראשוני של האור‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫האור שנכנס לגלגל העין מגיע לעדשה‪ ,‬איבר גמיש המייצר פוקוס לגלי האור כך שייקלטו בצורה‬ ‫‪-‬‬ ‫המיטבית ע"י קולטני הרשתית‪.‬העדשה משנה צורתה (יכולה להיות יותר או פחות כדורית)‪,‬‬ ‫והדבר ישפיע על כמות הפוקוס‪:‬‬ ‫כשיש פריט קרוב צריך למקד יותר‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫כשיש פריט רחוק צריך למקד פחות‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪16‬‬  ‫פסיכולוגיה קוגניטיבית א'‬ ‫נטע ברקת‬ ‫בשלב זה האור עובר דרך גלגל העין דרך ג'ל שמחזיק את צורתו העגולה של גלגל העין‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫השלב העיקרי בתהליך הראייה מתרחש ברשתית (רטינה) הנמצאת על הדופן האחורית של העין וקולטת את גלי האור‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫על הרשתית קולטנים שמתרגמים את האור לאנרגיה כימית‪ ,‬ומעליהם שתי שכבות של תאי עצב שקופים‬ ‫‪o‬‬ ‫שמתרגמים את המסר הכימי לאימפולס עצמי שיוצא דרך עצב הראייה לכיוון המוח‪.‬‬ ‫בערך במרכז הרשתית יש שקע קטן שנקרא פוביאה‪ ,‬בו קיים הריכוז הגדול ביותר של הקולטנים‪.‬כאשר‬ ‫‪o‬‬ ‫מתמקדים באובייקט מסוים הוא נקלט ע"י קולטני הפוביאה‪.‬‬ ‫מאחורי שכבת הקולטנים ובצמידות לגלגל העין האחורי קיים מסך פיגמנטים אשר בולע את האור שלא נקלט בקולטנים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫מטרתו היא לוודא שאור שנכנס לגלגל העין לא יוחזר‪ ,‬יפגע שוב בקולטנים ובכך ישבש את דיוק הראייה‪.‬אצל בני אדם‪,‬‬ ‫הדיוק בראייה גובר על הרגישות לאור‪.‬‬ ‫קיימים בעלי חיים ליליים שאין להם את מנגנון הבליעה הזה – האור שנקלט בגלגל העין מוחזר‪ ,‬דבר שגורם להם‬ ‫▪‬ ‫להיות יותר רגישים לאור אך במחיר של חוסר דיוק‪.‬נראה אצלם אור חוזר מהעיניים‪ ,‬כמו חתולים‪ ,‬שועלים וכו'‪.‬‬ ‫קולטני הרשתית – קנים ומדוכים‬ ‫‪ -‬ברשתית פוטורצפטורים משני סוגים‪:‬‬ ‫קנים (‪)rods‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪ o‬מדוכים (‪)cones‬‬ ‫הם נקראים כך לאור צורתם תחת מיקרוסקופ‪ :‬הקנים ארוכים והמדוכים נראים מעט כמו פירמידה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בקצה הרצפטור נמצא חומר כימי בשם רודופסין‪.‬כשפוגע בו אור הוא מתפרק ומייצר מסר כימי שיועבר לשאר תאי הרשתית‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫החומר הכימי בכל סוג קולטן הוא מעט שונה‪ ,‬ולכן הם מגיבים לאורכי גל שונים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫כ‪ 15-‬מעלות ממרכז הפוביאה נמצא "כתם עיוור" בו לא קיימים קנים ומדוכים‪ ,‬כיוון שזו נקודת החיבור של עצב הראייה לכיוון‬ ‫‪-‬‬ ‫המוח‪.‬בכל עין קיים כזה כתם עיוור אך מערכת הראייה משלימה את החסר‪.‬‬ ‫מה מבדיל בין הקנים למדוכים?‬ ‫‪.1‬מיקום על הרשתית‬ ‫המדוכים מרוכזים בפוביאה‪ ,‬בעוד שהקנים מפוזרים בפריפריה‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪ o‬ככל שמתרחקים ממרכז הפוביאה כך יהיו יותר קנים ופחות מדוכים‪.‬‬ ‫‪.2‬יחסי פוטורצפטור‪-‬גנגליון‬ ‫המדוכים‪ ,‬שמצויים במרכז הרשתית‪ ,‬מחוברים לגנגליונים בקשר של ‪ ,1:1‬ומאפשרים‬ ‫‪o‬‬ ‫ראייה מדויקת יותר לגבי הקלט של הקולטן הספציפי‪.‬‬ ‫‪ o‬לעומת זאת‪ ,‬הרבה קנים יהיו מחוברים לגנגליון בודד בשיטה של "איסוף"‪ ,‬המובילה‬ ‫לקליטה של הרבה אור אך לראייה פחות מדויקת‪.‬‬ ‫‪.3‬רגישות לאור‬ ‫הקנים יותר רגישים לאור‪ ,‬צריכים מעט מאוד אור כדי לפעול‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬המדוכים פחות רגישים לאור‪ ,‬וצריכים כמות גדולה של אור על מנת לפעול‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫בתנאים בהם יש הרבה אור הקנים משותקים‪ ,‬ולמעשה ראיית היום שלנו היא בעיקר‬ ‫‪o‬‬