פסיכולוגיה התפתחותית: ינקות, ילדות והתבגרות PDF

Summary

This document details the development of the cerebral cortex in infancy, childhood, and adolescence, covering specific functions of different areas of the cortex and their development. Moreover, it explores how different brain regions interact.

Full Transcript

‫‪File #0005218 belongs to Adan Zbidat- do not distribute‬‬ ‫פסיכולוגיה התפתחותית‪ :‬ינקות‪ ,‬ילדות והתבגרות‬ ‫‪228‬‬ ‫התפ...

‫‪File #0005218 belongs to Adan Zbidat- do not distribute‬‬ ‫פסיכולוגיה התפתחותית‪ :‬ינקות‪ ,‬ילדות והתבגרות‬ ‫‪228‬‬ ‫התפתחות הקורטקס המוחי‬ ‫הקורטקס המוחי מקיף את המוח הגדול‪ *.‬הוא דומה לחצי קליפה של אגוז מלך‪.‬הקורטקס‬ ‫קורטקס מוחי‬ ‫הוא מבנה המוח הגדול ביותר ‪ -‬הוא אחראי על ‪ 85‬אחוזים ממשקל המוח ומכיל את המספר‬ ‫(‪)cerebral cortex‬‬ ‫הגדול של תאי עצב וסינפסות‪.‬מאחר שהקורטקס המוחי הוא החלק האחרון של המוח‬ ‫* חלק המוח התופס את‬ ‫שמפסיק להתפתח‪ ,‬הוא רגיש להשפעות הסביבה במשך תקופה ארוכה יותר מאשר כל חלק‬ ‫מרבית נפחו‪.‬‬ ‫אחר במוח‪.‬‬ ‫אזורים בקורטקס בתרשים ‪ 5.6‬רואים תפקודים ספציפיים של אזורים בקורטקס‬ ‫המוחי כגון קליטת מידע מהחושים‪ ,‬הוראות לגוף לנוע וחשיבה‪.‬סדר התפתחותם של אזורי‬ ‫הקורטקס המוחי מותאם לסדר הופעת היכולות השונות אצל תינוקות וילדים גדלים‪.‬לדוגמה‪,‬‬ ‫במרוצת שנת החיים הראשונה חל פרץ של גדילה סינפטית בקורטקס השמע‪ ,‬בקורטקס‬ ‫הראייה ובאזורים האחראים על תנועת הגוף‪.‬זוהי תקופה של הישגים דרמטיים בתפיסה‬ ‫שמיעתית וחזותית וברכישת שליטה במיומנויות מוטוריות )‪.(Gilmore et al., 2012‬אזורי‬ ‫השפה פעילים במיוחד משנות הינקות ועד תחילת הלימודים בבית הספר‪ ,‬כשהתפתחות‬ ‫השפה משגשגת )‪.(Pujol et al., 2006‬‬ ‫‪__--______-____-______-________-____-_____-______-‬‬ ‫‪10493-Book 1-10.indb 228‬‬ ‫‪08/09/2022 14:30:01‬‬ ‫‪229‬‬ ‫פרק ‪ :5‬ההתפתחות הגופנית בינקות ובגיל הרך‬ ‫אונות המצח )‪ (frontal lobes‬הן אזורי מוח‬ ‫תנועת הגוף‬ ‫החישה בגוף‬ ‫שלהתפתחותם נדרש פרק זמן ממושך יותר מאונות אחרות‪.‬‬ ‫וקואורדינציה‬ ‫אונת הקודקוד ‬ ‫הקורטקס הקדם־מצחי‪ ,‬הממוקם לפני האזור השולט‬ ‫אונת המצח‬ ‫בתנועות הגוף‪ ,‬אחראי על החשיבה‪ ,‬בייחוד על מודעות‪,‬‬ ‫קורטקס‬ ‫קורטקס‬ ‫ריסון דחפים‪ ,‬אינטגרציה של מידע והשימוש בזיכרון‪ ,‬הסקת‬ ‫'קדם־מצחי‬ ‫הראייה‬ ‫מסקנות‪ ,‬תכנון ואסטרטגיות לפתרון בעיות‪.‬מגיל חודשיים‬ ‫ואילך הקורטקס הקדם־מצחי מתפקד ביעילות רבה יותר‪.‬‬ ‫ואולם הוא עובר ציפוי בשכבת מיילין ויצירת סינפסות‬ ‫וגיזומן במהירות בשנות הגן ובית הספר‪.‬בגיל ההתבגרות‬ ‫קורטקס‬ ‫אונת‬ ‫חלה תקופה נוספת של גדילה מואצת‪ ,‬כאשר הקורטקס‬ ‫השמע‬ ‫העורף‬ ‫אונת‬ ‫הקדם־מצחי מגיע לרמת חיבורים סינפטיים של מבוגר‬ ‫הרקה‬ ‫(‪Nelson, 2002; Nelson, Thomas, & de Haan, 2006; Sowell‬‬ ‫‪.)et al., 2002‬‬ ‫צידיות וגמישות של הקורטקס המוחי לקורטקס‬ ‫תרשים ‪ 5.6‬הצד השמאלי של‬ ‫המוחי יש שתי המיספרות )‪ (hemispheres‬או צדדים‪ ,‬הממלאות תפקידים שונים‪.‬חלק‬ ‫המוח האנושי‪ ,‬המראה את‬ ‫מהמטלות נעשות בעיקר על ידי ההמיספרה השמאלית ואחרות על ידי ההמיספרה הימנית‪.‬‬ ‫הקורטקס המוחי‪.‬הקורטקס‬ ‫מחולק לאונות שונות; כל אחת‬ ‫לדוגמה‪ ,‬כל המיספרה מקבלת מידע חושי מצד הגוף המנוגד לה‪ ,‬ששולט רק בצד הזה‪ 1.‬אצל‬ ‫מהאונות מכילה מגוון אזורים‬ ‫רובנו‪ ,‬ההמיספרה השמאלית אחראית על היכולות המילוליות )כגון שפה דבורה וכתובה( ועל‬ ‫שלהם תפקידים מסוימים‪.‬‬ ‫רגשות חיוביים )כגון שמחה(‪.‬ההמיספרה הימנית מנהלת את יכולות ההתמצאות במרחב‬ ‫בתרשים מוצגים כמה אזורים‬ ‫חשובים‪.‬‬ ‫)שיפוט מרחקים‪ ,‬קריאת מפות וזיהוי צורות גיאומטריות( ורגשות שליליים )כגון מצוקה(‬ ‫)‪.(Nelson & Bosquet, 2000‬אצל איטרים הדפוס עשוי להיות הפוך או‪ ,‬שכיח יותר‪ ,‬דפוס‬ ‫קורטקס קדם־מצחי‬ ‫שבו ההתמחות בקורטקס המוחי עשויה להיות פחות ברורה מאשר אצל ימניים‪.‬‬ ‫(‪)prefrontal cortex‬‬ ‫מדוע מתרחשת ההתמחות של שתי ההמיספרות הללו‪ ,‬המכונה בשם צידיות? מחקרים‬ ‫שהשתמשו ב־‪ fMRI‬מגלים כי ההמיספרה השמאלית מיטיבה לעבד מידע באופן רציף‬ ‫צידיות )‪(lateralization‬‬ ‫ואנליטי )פריט אחר פריט(‪ ,‬שזו גישה טובה לעיסוק במידע תקשורתי ‪ -‬הן מילולי )שפה( והן‬ ‫רגשי )חיוך שמח(‪.‬לעומת זאת‪ ,‬ההמיספרה הימנית מתמחה בעיבוד מידע באופן הוליסטי‬ ‫ואינטגרטיבי יותר‪ ,‬אידיאלי להבנת מידע מרחבי ולוויסות רגשות שליליים‪.‬ייתכן כי צידיות‬ ‫המוח התפתחה כיוון שסייעה לבני אדם להתמודד ביתר הצלחה עם דרישות סביבתיות‬ ‫משתנות )‪.(Falk, 2005‬הצידיות מאפשרת לבצע ביעילות מערך רחב יותר של תפקודים‬ ‫מאשר אילו שתי ההמיספרות היו מעבדות מידע בדיוק באותה דרך‪.‬עם זאת‪ ,‬הרעיון‬ ‫הפופולרי שלאדם יש או "מוח שמאלי" או "מוח ימני" סובל מפשטנות יתר‪.‬שתי ההמיספרות‬ ‫מתקשרות ועובדות יחד‪ ,‬והן עושות זאת באופן מהיר ויעיל יותר ככל שהגיל עולה‪.‬‬ ‫גמישות המוח‬ ‫חוקרים בוחנים את עיתוי יצירת הצידיות במוח כדי ללמוד עוד על גמישות המוח‪.‬‬ ‫(‪)brain plasticity‬‬ ‫קורטקס מוחי גמיש מאוד‪ ,‬שבו אזורים רבים עדיין אינם מחויבים לתפקודים ספציפיים‪,‬‬ ‫ניחן ביכולת למידה גבוהה‪.‬ואם חלק מהקורטקס נפגע‪ ,‬חלקים אחרים יכולים לקחת על‬ ‫עצמם את התפקודים שהוא היה אמור למלא‪.‬אך מרגע שההמיספרות מתמחות ומחויבות‬ ‫העיניים הן יוצאות מן הכלל‪.‬מסרים מהחצי הימני של כל רשתית עוברים להמיספרה הימנית ומסרים‬ ‫‪1‬‬ ‫מהצד השמאלי של כל רשתית להמיספרה השמאלית‪.‬יוצא איפה שמידע חזותי משתי העיניים מתקבל‬ ‫בשתי ההמיספרות‪.‬‬ ‫‪Adan‬‬ ‫‪Zbidat‬‬ ‫‪__--______-____-______-________-____-_____-______-‬‬ ‫‪10493-Book 1-10.indb 229‬‬ ‫‪08/09/2022 14:30:01‬‬ ‫‪File #0005218 belongs to Adan Zbidat- do not distribute‬‬ ‫פסיכולוגיה התפתחותית‪ :‬ינקות‪ ,‬ילדות והתבגרות‬ ‫‪230‬‬ ‫לתפקודים ספציפיים‪ ,‬נזק לאזור ספציפי בכל אחת מהן פירושו שאי־אפשר להחזיר את‬ ‫היכולות שבהן היא שולטת באותה מידה ובאותה קלות כמו לפני הפגיעה‪.‬‬ ‫בעת הלידה ההמיספרות כבר מתחילות להתמחות‪.‬רוב היילודים מעדיפים את הצד‬ ‫הימני של גופם במנח ראשם ובתגובות הרפלקס שלהם (& ‪Grattan et al., 1992; Ronnqvist‬‬ ‫‪.(Hopkins, 1998‬אצל רובם נצפית )באמצעות ‪ ERP‬או ‪ (NIRS‬פעילות רבה יותר בהמיספרה‬ ‫השמאלית כשהם מקשיבים לקולות דיבור או כשהם במצב חיובי של עירור‪.‬בניגוד לכך‪,‬‬ ‫ההמיספרה הימנית מגיבה חזק יותר לקולות שאינם דיבור ולגירויים )כגון נוזל בטעם חמוץ(‬ ‫המעוררים תגובה שלילית (‪.)Fox & Davidson, 1986; Hespos et al., 2010‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬ממחקרים על ילדים ומבוגרים עם פגיעה מוחית‪ ,‬עולות ראיות לגמישות ניכרת‬ ‫של המוח הצעיר‪.‬סיכום ממצאי מחקרים אלה תמצאו בתיבה ביולוגיה וסביבה ‪ -‬גמישות‬ ‫המוח‪ :‬תובנות ממחקר על ילדים ומבוגרים עם פגיעה מוחית‪.‬‬ ‫ביולוגיה וסביבה‬ ‫גמישות המוח‪ :‬ותובעות ממחקר על ילדים ומבוגרים עם פגיעה מוחית‬ ‫מפוזר באזורי מוח שונים‪.‬אך בהגיעם לגיל חמש‪ ,‬הילדים סגרו‬ ‫בשנות החיים הראשונות המוח גמיש מאוד‪.‬הוא יכול לארגן‬ ‫את הפער ורכשו את אוצר המילים ואת המיומנויות הדקדוקיות‪.‬‬ ‫מחדש אזורים המחויבים לתפקודים ספציפיים באופן שהמוח‬ ‫אזורים שלא נפגעו ‪ -‬בהמיספרה הימנית או השמאלית ‪ -‬קיבלו‬ ‫הבשל אינו מסוגל לעשות‪.‬למבוגרים שסבלו מפגיעה בחלק‬ ‫על עצמם את תפקודי השפה הללו‪.‬‬ ‫מהמוח בינקות ובילדות המוקדמת יש בדרך כלל פחות שיבושים‬ ‫בהשוואה לשפה‪ ,‬מיומנויות ההתמצאות במרחב ניזוקו‬ ‫קוגניטיביים ממבוגרים שמוחם נפגע מאוחר יותר (‪Holland,‬‬ ‫יותר אחרי פגיעה מוחית מוקדמת‪.‬כאשר ילדים מגיל הגן ועד‬ ‫‪.)Huttenlocher ;2004, 2002‬עם זאת‪ ,‬המוח הצעיר אינו גמיש‬ ‫גיל ההתבגרות התבקשו להעתיק צורות שונות‪ ,‬הילדים עם נזק‬ ‫לחלוטין וכאשר הוא נפגע‪ ,‬התפקוד שלו חלקי‪.‬ככל שהיקף ההרס‬ ‫מוקדם בהמיספרה הימנית התקשו בעיבוד הוליסטי ‪ -‬ייצוג‬ ‫ברקמות מוח בינקות או בילדות המוקדמת רחב יותר‪ ,‬התוצאות‬ ‫מדויק של הצורה הכללית‪.‬מנגד‪ ,‬ילדים שההמיספרה השמאלית‬ ‫גרועות יותר (‪.)Anderson et al., 2006‬מידת הגמישות של המוח‬ ‫שלהם נפגעה‪ ,‬תפסו את הצורה הבסיסית‪ ,‬אך השמיטו פרטים‬ ‫הפגוע תלויה במספר גורמים‪ ,‬לרבות הגיל בעת הפגיעה‪ ,‬המיקום‬ ‫קטנים‪.‬למרות הדברים האלו‪ ,‬במרוצת הזמן ניכר שיפור בשרטוטי‬ ‫שלה‪ ,‬מידת חומרתה‪ ,‬המיומנות שהאזור הפגוע אחראי עליה‬ ‫הילדים‪ ,‬שיפור שלא נמצא אצל מבוגרים פגועי מוח (‪Stiles,‬‬ ‫ותמיכת הסביבה בתהליך ההחלמה‪.‬‬ ‫‪.(Reilly, & Levine, 2012; Stiles et al., 2003, 2008, 2009‬‬ ‫אין ספק כי התאוששות כישורי השפה לאחר פגיעה מוחית‬ ‫גמישות המוח בינקות ובילדות המוקדמת‬ ‫מוקדמת טובה יותר מאשר התאוששות מיומנויות ההתמצאות‬ ‫במחקר רחב היקף על ילדים שסבלו מפגיעה בקורטקס המוחי‬ ‫במרחב‪.‬נשאלת השאלה‪ :‬מדוע? החוקרים משערים כי בתולדות‬ ‫סמוך ללידה או בששת החודשים הראשונים לחייהם‪ ,‬העריכו‬ ‫האבולוציה שלנו‪ ,‬יכולת עיבוד המרחב קדמה ליכולת השפתית‬ ‫החוקרים וחזרו והעריכו מיומנויות שפה והתמצאות במרחב עד‬ ‫ומשום כך היא צידית יותר בעת הלידה (‪.)Stiles et al., 2008‬‬ ‫לגיל ההתבגרות ובמהלכו )‪Stiles, Reilly, & Levine, 2012; Stiles‬‬ ‫אולם‪ ,‬השפעתה של פגיעה מוחית מוקדמת על מיומנויות שפה‬ ‫‪.(et al., 2005, 2008, 2009‬כל המשתתפים במחקר חוו פרכוסים‬ ‫ומרחב גם יחד קטנה יותר מהשפעתה של פגיעה מאוחרת ומעידה‬ ‫או דימום במוח בגיל צעיר מאוד‪.‬טכניקות של הדמיה מוחית‬ ‫על גמישותו של המוח הצעיר‪.‬‬ ‫(‪ fMRI‬ו־‪ )PET‬עזרו לגלות את המקום המדויק של הפגיעה‪.‬‬ ‫בין שהפגיעה הייתה בהמיספרה השמאלית או בימנית‪,‬‬ ‫מחיר הגמישות הרבה של המוח הצעיר‬ ‫לילדים היו עיכובים בהתפתחות השפה שנמשכו עד לגיל שלוש‬ ‫למרות ההתאוששות המרשימה של כישורי השפה‪ ,‬ובמידה‬ ‫וחצי‪.‬הנזק שנגרם להמיספרה הימנית או השמאלית והשפיע‬ ‫פחותה‪ ,‬גם של ההתמצאות במרחב‪ ,‬ילדים עם פגיעות מוחיות‬ ‫על כישורי השפה המוקדמים‪ ,‬מלמד שבהתחלה תפקוד השפה‬ ‫@‬ ‫‪__--______-____-______-________-____-_____-______-‬‬ ‫‪10493-Book 1-10.‬‬ ‫‪230‬‬ ‫‪14:30:01‬‬ ‫‪231‬‬ ‫פרק ‪ :5‬ההתפתחות הגופנית בינקות ובגיל הרך‬ ‫מוקדמות סובלים בשנות הלימודים מחסכים במגוון רחב של‬ ‫כישורים מנטליים מסובכים‪.‬לדוגמה‪ ,‬התקדמותם בקריאה‬ ‫ובמתמטיקה איטית; כשהם מספרים סיפורים‪ ,‬סיפוריהם‬ ‫פשוטים יותר מאלו של בני גילם שלא עברו פגיעה במוח‪.‬ככל‬ ‫שגדלות הדרישות בחיי היום־יום‪ ,‬הם מתקשים להכין שיעורי בית‬ ‫וליטול על עצמם אחריות מסוגים שונים )‪Anderson, Spencer-‬‬ ‫‪.(Smith, & Wood, 2011; Stiles, Reilly, & Levine, 2012‬‬ ‫החוקרים מסבירים כי לגמישותו הרבה של המוח יש מחיר‪.‬‬ ‫כאשר אזורי מוח בריאים תופסים את מקומם של אזורים שנפגעו‪,‬‬ ‫מתרחש אפקט הצפיפות (‪.)crowding effect‬רקמות מוח‬ ‫נדרשות לבצע מטלות רבות בנפח קטן מהרגיל (‪.)Stiles, 2012‬‬ ‫עקב כך המוח מעבד מידע בצורה פחות מהירה ומדויקת מאשר‬ ‫ילדת גן וו עברה פגיעה מוחית בינקותה‪ ,‬אך גמישות המוח חסכה ממנה‬ ‫פגיעה מסיבית‪.‬בתצלום‪ ,‬מורה מעודדת אותה לגזור צורות בסיסיות כדי‬ ‫אלמלא נפגע‪.‬יכולות מנטליות מורכבות מכל הסוגים נפגעות‬ ‫לחוק מיומנויות מרחב‪ ,‬שנשארות לקויות יותר ממיומנויות שפה אחרי‬ ‫עד אמצע שנות הילדות ולעתים קרובות גם אחריהן‪ ,‬משום‬ ‫פגיעה מוחית מוקדמת‪.‬‬ ‫שכדי לבצע אותן כהלכה נדרש שיתוף פעולה של אזורים רבים‬ ‫בקורטקס המוחי‪.‬לסיכום‪ ,‬ייתכן כי השפעתה המלאה של פגיעה‬ ‫גמישות המוח אינה מוגבלת לשנות הילדות המוקדמות‪.‬‬ ‫מוחית מוקדמת לא תהיה ניכרת במשך שנים רבות‪ ,‬ותתבטא רק‬ ‫ארגון מחדש במוח יכול להתרחש מאוחר יותר‪ ,‬אפילו בבגרות‪,‬‬ ‫בשלב שבו מצפים להתפתחות מיומנויות מורכבות יותר‪.‬‬ ‫אם כי באופן מוגבל הרבה יותר‪.‬לדוגמה‪ ,‬מבוגרים שעברו שבץ‬ ‫מוחי מחלימים לעתים קרובות החלמה ניכרת‪ ,‬בייחוד בתגובה‬ ‫גיל הפגיעה וגמישות‬ ‫לגריית מיומנויות השפה והתנועה‪.‬מממצאי הדמיה מוחית עולה‬ ‫בינקות ובילדות המוח גדל במטרה ליצור חיבורים עצביים‬ ‫כי המבנים הצמודים לאזורים הפגועים לצמיתות או נמצאים‬ ‫שמבטיחים רכישת מיומנויות חיוניות‪.‬ממחקרים על בעלי‬ ‫בקורטקס המוחי בהמיספרה הנגדית‪ ,‬מתארגנים מחדש כדי‬ ‫חיים עולה כי הגמישות גדולה ביותר כאשר המוח יוצר הרבה‬ ‫לתמוך ביכולת הפגועה )& ‪Kalra & Ratan, 2007; Murphy‬‬ ‫סינפסות חדשות‪.‬הגמישות קטנה בעת גיזום סינפטי (‪Murphy‬‬ ‫‪.)Corbett, 2009‬כאשר אדם מתרגל מטלות רלוונטיות‪ ,‬המוח‬ ‫‪.)& Corbett, 2009‬עם זאת‪ ,‬מסיבות שעדיין אינן מובנות‪ ,‬יש‬ ‫מחזק סינפסות קיימות ומחולל חדשות‪.‬‬ ‫ילדים צעירים הסובלים מנזק קבוע לאחר פגיעה מקומית במוח‬ ‫נראה כי גמישות היא תכונה בסיסית של מערכת העצבים‪.‬‬ ‫)‪.(Anderson, Spencer-Smith, & Wood, 2011‬גיל הוא רק אחד‬ ‫החוקרים מקווים לגלות כיצד גמישות המוח והתנסות פועלים‬ ‫מהגורמים המשפיעים על יכולת ההתאוששות; גורמים נוספים‬ ‫יחד במהלך החיים כדי לעזור לבני אדם בכל הגילים‪ ,‬עם או בלי‬ ‫הם מיקום הפגיעה וחומרתה‪ ,‬וכן גורמים סביבתיים‪ ,‬כגון הורים‬ ‫פגיעה מוחית‪ ,‬להגיע להתפתחות מיטבית‪.‬‬ ‫אוהבים ומאתגרים וגישה לשירותי שיקום‪.‬‬ ‫התנסות מוקדמת משפיעה מאוד על הארגון בקורטקס המוחי‪.‬לדוגמה‪ ,‬חירשים בוגרים‬ ‫שלמדו בינקותם ובילדותם שפת סימנים )מיומנות מרחבית( תלויים בהמיספרה הימנית לצורך‬ ‫עיבוד שפה יותר משומעים )‪.(Neville & Bavelier, 2002‬פעוטות המתקדמים בהתפתחות‬ ‫השפה מראים התמחות בשפה בהמיספרה השמאלית יותר מבני גילם שהתפתחות השפה‬ ‫שלהם איטית יותר (‪.)Luna et al., 2001; Mills et al., 2005‬כנראה שעצם התהליך של רכישת‬ ‫השפה ומיומנויות אחרות מחיש את הצידיות‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬המוח גמיש יותר בשנות החיים הראשונות מכפי שיהיה בכל גיל מאוחר‬ ‫יותר‪.‬שפע של חיבורי סינפסות תומך בגמישות המוח ומכאן נובעת יכולתם של ילדים‬ ‫קטנים ללמוד‪ ,‬החיונית להישרדותם‪.‬אף כי הקורטקס מתוכנן מן ההתחלה להתמחות‬ ‫המיספרית‪ ,‬להתנסות יש השפעה רבה על הקצב ועל ההצלחה של התקדמות הארגון בשתי‬ ‫ההמיספרות‪.‬‬ ‫‪Adan‬‬ ‫‪Zbidat‬‬ ‫‪__--______-____-______-________-____-_____-______-‬‬ ‫‪10493-Book 1-10.indb 231‬‬ ‫‪08/09/2022 14:30:02‬‬ ‫‪File #0005218 belongs to Adan Zbidat- do not distribute‬‬ ‫פסיכולוגיה התפתחותית‪ :‬ינקות‪ ,‬ילדות והתבגרות‬ ‫‪232‬‬ ‫תקופות רגישות בהתפתחות המוח‬ ‫מחקרים על בעלי חיים מאשרים שחסך חושי מוקדם וקיצוני גורר אחריו נזק קבוע במוח‬ ‫ואיבוד תפקודים ‪ -‬ממצאים המאמתים את קיומן של תקופות רגישות בהתפתחות המוח‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬כדי שמרכזי הראייה במוח יתפתחו בצורה נורמלית‪ ,‬חייבות להתרחש התנסויות‬ ‫חזותיות מגוונות‪.‬אם מונעים אור מחתלתול בן חודש אפילו רק לשלושה או לארבעה ימים‪,‬‬ ‫האזורים הללו במוח מתנוונים‪.‬אם מחזיקים את החתלתול בחושך בשבוע הרביעי לחייו או‬ ‫יותר‪ ,‬הנזק גדול ובלתי הפיך (‪.)Crair, Gillespie, & Stryker, 1998‬גם איכותה הכללית של‬ ‫הסביבה המוקדמת משפיעה על גדילתו הכללית של המוח‪.‬השוואה בין בעלי חיים שגדלו‬ ‫מיום לידתם בסביבות פיזיות וחברתיות עתירות גירויים ובין כאלה שגדלו בבידוד‪ ,‬מלמדת‬ ‫כי מוחם של בעלי החיים שנחשפו לגירויים גדול יותר והחיבורים הסינפטיים שלהם צפופים‬ ‫יותר לאין ערוך (‪.)Sale, Berardi, & Maffei, 2009‬‬ ‫ראיות בקרב בני אדם‪ :‬קורבנות של חסכים בסביבה המוקדמת מסיבות‬ ‫אתיות‪ ,‬אין אנו יכולים לחסוך מתינוקות בכוונה תחילה התנסויות גדילה נורמליות ולצפות‬ ‫בהשפעת החסכים על מוחם ועל יכולותיהם‪.‬תחת זאת עלינו לפנות לניסויים טבעיים שבהם‬ ‫ילדים נפלו קורבן לחסכים בסביבתם המוקדמת‪ ,‬חסכים שהושלמו במועד מאוחר יותר‪.‬‬ ‫במחקרים כאלה נמצאו כמה מקבילות לממצאים במחקרים על‬ ‫בעלי חיים שתוארו לעיל‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬לעתים תינוקות נולדים עם קטרקט בשתי העיניים‬ ‫)עדשות עכורות המונעות ראייה צלולה(‪.‬אצל אלה העוברים ניתוח‬ ‫לתיקון הבעיה בתוך ארבעה עד שישה חודשים מהלידה חל שיפור‬ ‫מהיר בראייה למעט היבטים עדינים של תפיסת תווי פנים‪ ,‬הדורשים‬ ‫קלט ראייה מוקדם בהמיספרה הימנית כדי להתפתח )& ‪Maurer‬‬ ‫‪.)Lewis, 2013; Maurer, Mondloch, & Lewis, 2007‬ככל שניתוח‬ ‫הקטרקט נדחה אל מעבר לתקופת הינקות‪ ,‬ההחלמה של מיומנויות‬ ‫הראייה תהיה פחות מושלמת‪.‬אם הניתוח מושהה עד לבגרות‪,‬‬ ‫הליקוי בראייה נעשה חמור וקבוע )‪.(Lewis & Maurer, 2005‬‬ ‫מחקרים על יילודים שהושמו בבתי יתומים ומאוחר יותר‬ ‫גדלו אצל משפחה מאששים את חשיבותה של סביבה עם גירויים‬ ‫להתפתחות הפסיכולוגית‪.‬חוקרים עקבו אחר ההתקדמות של מדגם גדול של ילדים שהועברו‬ ‫ליתום רומני זה אין הרבה מגע‬ ‫עם מבוגרים והוא אינו חשוף‬ ‫בין הלידה לגיל שלוש וחצי מבתי יתומים בסביבה דלה ביותר ברומניה למשפחות מאמצות‬ ‫לגרייה‪.‬ככל שישהה בסביבה‬ ‫בבריטניה ( ‪.)Beckett et al., 2006; O’Connor et al., 2000; Rutter et al., 1998,2004,2010‬בעת‬ ‫שדופה זו תקופה ממושכת‬ ‫הגעתם סבלו רוב הילדים מליקויים בכל תחומי ההתפתחות‪.‬סגירת הפערים הקוגניטיביים‬ ‫יותר‪ ,‬כך גדל הסיכון לנזק מוחי‬ ‫ולליקויים בלתי הפיכים בכל‬ ‫הייתה מרשימה אצל ילדים שאומצו לפני שמלאה להם חצי שנה‪.‬ילדים אלו קיבלו ציונים‬ ‫תחומי ההתפתחות‪.‬‬ ‫ממוצעים במבחנים שמדדו מיומנויות קוגניטיביות בילדותם ובבגרותם‪ ,‬וביצועיהם לא נפלו‬ ‫מאלה של ילדים בקבוצת ביקורת של ילידי בריטניה שאומצו בגיל צעיר מאוד‪.‬‬ ‫אך לילדים רומנים ששהו במוסדות יותר מששת החודשים הראשונים לחייהם היו‬ ‫חסכים אינטלקטואליים חמורים )ראו תרשים ‪.(5.7‬הציונים שלהם במבחנים הקוגניטיביים‬ ‫אמנם השתפרו בשנות הילדות ובגיל ההתבגרות‪ ,‬אך לרוב הם נשארו הרבה מתחת לממוצע‬ ‫ולרובם היו לפחות שלוש בעיות בבריאות הנפש‪ ,‬כגון חוסר קשב‪ ,‬פעלתנות יתר‪ ,‬התנהגות‬ ‫‪__--______-____-______-________-____-_____-______-‬‬ ‫‪10493-Book 1-10.indb 232‬‬ ‫‪08/09/2022 14:30:02‬‬ ‫‪233‬‬ ‫פרק ‪ :5‬ההתפתחות הגופנית בינקות ובגיל הרך‬ ‫פרועה ותסמינים דמויי אוטיזם )חוסר עניין חברתי‪,‬‬ ‫התנהגות סטריאוטיפית( )‪.(Kreppner et al., 2007, 2010‬‬ ‫החוקרים גילו התאמה בין משך השהייה במוסד והתפקוד‬ ‫הקוגניטיבי הרגשי לבין היקף הראש )זמן ממושך יותר‬ ‫במוסד ותפקוד קוגניטיבי ורגשי גרוע אפיינו יותר את‬ ‫הילדים שהיקף ראשם היה קטן מהממוצע(‪.‬ממצא‬ ‫זה מרמז על נזק קבוע שנגרם למוח עקב חוסר גרייה‬ ‫מוקדמת (‪.)Sonuga-Barke, Schlotz, & Kreppner, 2010‬‬ ‫מממצאים נוירוביולוגיים עולה כי שהייה ממושכת‬ ‫במוסדות מובילה לירידה כללית בפעילות הקורטקס‬ ‫המוחי‪ ,‬בייחוד בקורטקס הקדם־מצחי‪ ,‬ששולט בקוגניציה‬ ‫מסובכת ובריסון דחפים‪.‬כמו כן חלה ירידה בסיבים‬ ‫פחות‬ ‫פחות‬ ‫‪ 24-42‬חודשים ‪ 6-24‬חודשים‬ ‫מ־‪ 6‬חודשים‬ ‫מ־‪ 6‬חודשים‬ ‫עצביים המחברים את הקורטקס הקדם־מצחי עם מבני‬ ‫קבוצה ‪ /‬גיל האימוץ‬ ‫מוח אחרים המעורבים בשליטה ברגשות )‪Eluvathingal‬‬ ‫‪.)et al., 2006; Nelson, 2007b‬הפעלת ההמיספרה‬ ‫תרשים ‪ 5.7‬הקשר בין גיל‬ ‫השמאלית‪ ,‬השולטת ברגשות חיוביים‪ ,‬מצטמצמת יחסית להפעלת ההמיספרה הימנית‪,‬‬ ‫האימוץ לציונים במבחן‬ ‫השולטת ברגשות שליליים )‪.(McLaughlin et al., 2011‬‬ ‫אינטליגנציה בגילי שש ו־‪11‬‬ ‫בקרב ילדים בריטים ורומנים‬ ‫ראיות נוספות מחזקות את העובדה כי עקה כרונית בשל שהות בגיל צעיר בבית יתומים‬ ‫מאומצים‪.‬ילדים שהועברו מבתי‬ ‫דל משבשת את יכולתו של המוח להתמודד עם עקה‪.‬במחקר אחר‪ ,‬החוקרות התחקו‬ ‫יתומים ברומניה למשפחות‬ ‫אחר התפתחותם של ילדים ששהו בשמונת החודשים הראשונים או יותר לחייהם בבתי‬ ‫בריטיות מאמצות במהלך‬ ‫ששת החודשים הראשונים‬ ‫יתומים ברומניה ואחר כך נמסרו לאימוץ אצל משפחות קנדיות )‪Gunnar & Cheatham,‬‬ ‫לחייהם קיבלו ציונים ממוצעים‬ ‫‪.(Gunnar et al ;2003., 2001‬בהשוואה לבני גילם שאומצו סמוך ללידה‪ ,‬לילדים אלו הייתה‬ ‫וביצועיהם לא נפלו מאלה של‬ ‫תגובתיות קיצונית לעקה‪ ,‬כפי שהעידו ריכוזים גבוהים של קורטיזול‪ ,‬הורמון העקה‪ ,‬ברוק‬ ‫תינוקות שאומצו בבריטניה‬ ‫בגיל מוקדם‪ ,‬ויוצא אפוא שהם‬ ‫שלהם ‪ -‬תגובה פיזיולוגית הקשורה למחלות מתמשכות‪ ,‬לצמיחה גופנית מעוכבת ולבעיות‬ ‫החלימו לחלוטין מחסכים‬ ‫למידה והתנהגות‪ ,‬ובהן ליקויים בקשב ובשליטה בכעסים ובדחפים אחרים‪.‬ככל שהילדים‬ ‫מוקדמים ניכרים מאוד‪.‬‬ ‫ביצועיהם של ילדים רומנים‬ ‫שהו זמן ממושך יותר תחת חסותו של בית היתומים‪ ,‬כך עלתה רמת הקורטיזול בגופם‪,‬‬ ‫שאומצו אחרי גיל שישה חודשים‬ ‫אפילו שש שנים וחצי אחרי האימוץ‪.‬במחקר אחר נמצאה רמה נמוכה מאוד של קורטיזול‬ ‫היו הרבה מתחת לממוצע‪.‬אף‬ ‫אצל ילדים ששהו בעברם בבתי יתומים‪ ,‬תגובה פיזיולוגית בוטה לעקה שייתכן כי היא‬ ‫על פי שילדים שאומצו אחרי גיל‬ ‫שנתיים השתפרו בין גיל שש‬ ‫תהליך הסתגלות של מערכת העצבים המרכזית לשכיחות גבוהה של רמות קורטיזול גבוהות‬ ‫לגיל ‪ ,11‬עדיין היו להם חסכים‬ ‫בתקופות מוקדמות יותר )‪.(Loman & Gunnar, 2010‬‬ ‫אינטלקטואליים חמורים‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬שהות מוקדמת בסביבה המאופיינת בחסכים עלולה גם להרוס את התגובה הטיפוסית‬ ‫של המוח להתנסויות חברתיות מהנות‪.‬במחקר על ילדים מתחת לגיל בית ספר שאומצו בגיל‬ ‫שנה וחצי בממוצע מבתי יתומים ברומניה‪ ,‬אף שישבו בחיק אימם ושיחקו במשחק מהנה‪,‬‬ ‫נמצאה אצלם בשתן רמה נמוכה באופן חריג של אוקסיטוצין‪ ,‬הורמון שמופרש על ידי המוח‬ ‫ומעורר רגיעה והנאה בנוכחות בני אדם מוכרים ואמינים )‪.(Fries et al., 2005‬כפי שניווכח‬ ‫בפרק ‪ ,7‬ילדים ששהו בינקותם במוסדות מזניחים סובלים לעתים קרובות מקשיי היקשרות‪.‬‬ ‫גרייה נאותה בניגוד לילדים בבתי יתומים שתוארו לעיל‪ ,‬גרייס‪ ,‬שמוניקה וקווין אימצו‬ ‫אותה בקמבודיה כשהייתה בת ‪ 16‬חודשים‪ ,‬הראתה התקדמות חיובית‪.‬שנתיים קודם לכן‬ ‫הם אימצו את אחיה המבוגר יותר‪ ,‬איליי‪.‬כשאיליי היה בן שנתיים‪ ,‬מוניקה וקווין שלחו‬ ‫מכתב ותמונה לאימו הביולוגית שבו הם תיארו ילד מבריק ומאושר‪.‬למחרת האם הקמבודית‬ ‫‪Adan‬‬ ‫‪Zbidat‬‬ ‫‪__--______-____-______-________-____-_____-______-‬‬ ‫‪10493-Book 1-10.indb 233‬‬ ‫‪08/09/2022 14:30:03‬‬ ‫‪File #0005218 belongs to Adan Zbidat- do not distribute‬‬ ‫פסיכולוגיה התפתחותית‪ :‬ינקות‪ ,‬ילדות והתבגרות‬ ‫‪234‬‬ ‫ביקשה בדמעות מסוכנות האימוץ לשלוח גם את התינוקת שלה להצטרף לאחיה ולמשפחתו‬ ‫האמריקנית‪.‬‬ ‫למרות דלותה הרבה של הסביבה שבה גדלה גרייס בינקותה‪ ,‬בזכות הטיפול המסור‬ ‫שהעניקה לה אימה הביולוגית שהחזיקה אותה בעדינות‪ ,‬דיברה אליה ברכות‪ ,‬חשפה אותה‬ ‫לגרייה תוך כדי משחק והיניקה אותה‪ ,‬ייתכן שנמנע נזק בלתי הפיך למוחה‪.‬בנוסף לגרייה‬ ‫עדינה ונאותה‪ ,‬טיפול רגיש על ידי מבוגר מסייע לקורטיזול להגיע לרמות נורמליות אצל‬ ‫תינוקות וילדים קטנים המתפתחים כרגיל וגם אצל אלה שעברו טראומה רגשית )& ‪Gunnar‬‬ ‫‪.)Quevedo, 2007; Tarullo & Gunnar, 2006‬נראה כי הורות טובה מגוננת על המוח הצעיר‬ ‫מהשפעות של נזק אפשרי כתוצאה מחשיפה עודפת ובלתי נאותה להורמון עקה‪.‬‬ ‫בפרויקט ההתערבות המוקדמת בבוקרשט‪ 136 ,‬תינוקות רומנים שגדלו במוסדות חולקו‬ ‫באופן אקראי לאחת משתי קבוצות‪ :‬קבוצת תינוקות שהמשיכו להיות מטופלים כרגיל או‬ ‫קבוצת תינוקות שהועברו למשפחות מאמצות איכותיות מאוד בין גיל שישה ל־‪ 31‬חודשים‪.‬‬ ‫עובדים סוציאליים שהוכשרו לכך במיוחד העניקו להורים המאמצים ייעוץ ותמיכה‪.‬מעקב‬ ‫שנערך בין גיל שנתיים וחצי לגיל שמונה גילה שקבוצת הילדים המאומצים השיגה את קבוצת‬ ‫ילדי המוסדות בציוני מבחן אינטליגנציה‪ ,‬במיומנויות שפה‪ ,‬בתגובתיות רגשית‪ ,‬במיומנויות‬ ‫חברתיות ובהערכות של התפתחות המוח באמצעות ‪i eeg‬־‪Fox, Nelson, & Zeanah( erp‬‬ ‫‪; Nelson, Fox, & Zeanah, 2014‬בכל המדדים נמצא כי ככל שהאימוץ התרחש מוקדם ‪2013(.‬‬ ‫יותר‪ ,‬כך הייתה התוצאה טובה יותר‪.‬אך באופן עקבי עם מושג התקופה המוקדמת הרגישה‪,‬‬ ‫קבוצת הילדים המאומצים שחיו לפני האימוץ בבית יתומים‪ ,‬פיגרה אחרי קבוצת ילדים‬ ‫שאומצו בידי משפחות בבוקרשט ומעולם לא שהו במוסדות‪.‬‬ ‫לא רק סביבות דלות‪ ,‬גם סביבות המציפות ילדים בציפיות לביצועים מעבר ליכולותיהם‬ ‫הנוכחיות מפריעות לפוטנציאל ההתפתחות של המוח‪.‬בשנים האחרונות צצו מרכזי למידה‬ ‫יקרים שבהם מאמנים תינוקות בעזרת כרטיסיות של אותיות ומספרים ופעוטות מקבלים‬ ‫תוכנית לימודים מלאה הכוללת קריאה‪ ,‬מתמטיקה‪ ,‬מדעים‪ ,‬אמנות‪ ,‬חינוך גופני ועוד‪.‬אין‬ ‫שום ראיות לכך שהתוכניות הללו מניבות "תינוקות־על" חכמים או טובים יותר )‪Hirsh-‬‬ ‫‪.(Pasek & Golinkoff, 2013‬ההפך הוא הנכון‪ :‬הניסיון להעמיס על תינוקות גרייה כשהם‬ ‫עדיין לא מוכנים לה‪ ,‬עלול לגרום להם להתכנס בתוך עצמם‪ ,‬וכך לאיים על ההתעניינות‬ ‫שלהם בלמידה וליצור תנאים הדומים לחסכים בגרייה!‬ ‫אם כן‪ ,‬כיצד נאפיין גרייה מתאימה לשנות החיים הראשונות? בהשיבם על‬ ‫שאלה זו‪ ,‬החוקרים מבחינים בין שני סוגי התפתחות של המוח‪ :‬הסוג הראשון‪,‬‬ ‫צמיחת מוח צפויה כתוצאה מניסיון חיים כללי‪ ,‬מתייחס להתארגנות המתפתחת מהר של המוח‬ ‫צמיחת מוח צפויה כתוצאה‬ ‫הצעיר‪ ,‬התלויה בהתנסויות רגילות ‪ -‬הזדמנויות לחקור את הסביבה‪ ,‬אינטראקציה עם בני אדם‬ ‫מניסיון חיים כללי‬ ‫(‪experience-expectant‬‬ ‫ושמיעת שפה וקולות אחרים‪.‬מיליוני שנות אבולוציה הביאו לכך שמוחם של תינוקות‪ ,‬פעוטות‬ ‫‪)brain growth‬‬ ‫וילדים צעירים מצפה להתנסויות אלה‪ ,‬ואם אכן הן מתרחשות‪ ,‬המוח מתפתח באופן נורמלי‪.‬‬ ‫הסוג השני של התפתחות המוח‪ ,‬צמיחת מוח תלוית התנסויות ייחודיות‪ ,‬מתרחש במהלך חיינו‪.‬‬ ‫צמיחת מוח תלוית‬ ‫התנסויות ייחודיות‬ ‫הוא מורכב מהמשך הצמיחה ומליטוש מבני מוח קיימים הנובעים מהתנסויות למידה ספציפיות‬ ‫(‪experience-dependent‬‬ ‫שמשתנות בין יחידים ובין תרבויות )‪.(Greenough & Black, 1992‬דוגמאות אחדות הן קריאה‬ ‫‪)brain growth‬‬ ‫וכתיבה‪ ,‬משחקים במחשב‪ ,‬אריגה מורכבת של שטיח ונגינה בכינור‪.‬מוחו של כנר שונה בדרכים‬ ‫מסוימות ממוחו של משורר‪ ,‬שכן כל אחד מתרגל אזורים אחרים במוח במשך זמן רב‪.‬‬ ‫התפתחות מוח צפויה כתוצאה מניסיון חיים כללי מתרחשת מוקדם ובאופן טבעי‬ ‫כאשר הדמויות המטפלות מציעות לתינוקות ולילדים בגיל הגן חומרי משחק הולמים‬ ‫‪__--______-____-______-________-____-_____-______-‬‬ ‫‪10493-Book 1-10.indb 234‬‬ ‫‪08/09/2022 14:30:03‬‬ ‫‪235‬‬ ‫פרק ‪ :5‬ההתפתחות הגופנית בינקות ובגיל הרך‬ ‫לגילם ומעסיקות אותם בשגרת יום מהנה ‪ -‬ארוחה משותפת‪ ,‬משחק‬ ‫ב"מחבואים"‪ ,‬אמבטיה לפני השינה‪ ,‬ספר עם תמונות ושיחה עליו או‬ ‫שיר ששרים יחד‪.‬הגדילה הנובעת מפעולות כאלה מניחה את היסודות‬ ‫להתפתחות תלוית התנסויות במועדים מאוחרים יותר )‪Belsky & de‬‬ ‫‪.)Haan, 2011; Huttenlocher, 2002‬לא נמצאו ראיות לתקופה רגישה‬ ‫בשנות החיים הראשונות לרכישת מיומנויות התלויות בתרגול מרובה כגון‬ ‫קריאה‪ ,‬נגינה או התעמלות )‪.(Bruer, 1999‬להפך‪ ,‬המוח נפגע מהאצת‬ ‫למידה מוקדמת מדי‪ ,‬המציפה את המעגלים העצביים שלו‪ ,‬וכך מקטינה‬ ‫את רגישות המוח להתנסויות היום־יומיות שהוא זקוק להן כדי להתחיל‬ ‫את החיים בבריאות טובה‪.‬‬ ‫מצבי עירור משתנים‬ ‫צמיחה מהירה של המוח פירושה שהרגלי השינה והעוררות משתנים‬ ‫משמעותית בין הלידה לגיל שנתיים‪ ,‬ואי־שקט ובכי פוחתים גם הם‪.‬‬ ‫יילודים ישנים ‪ 16‬עד ‪ 18‬שעות ביממה‪.‬סך משך השינה יורד בהדרגה;‬ ‫צמיחת המוח הצפויה כתוצאה‬ ‫בני שנתיים עדיין זקוקים ל־‪ 12‬עד ‪ 13‬שעות שינה‪ ,‬אולם מספר פרקי השינה והערות הולך‬ ‫מניסיון חיים כללי מתרחשת‬ ‫ופוחת‪ ,‬הם נמשכים יותר זמן‪ ,‬ודפוס השינה‪-‬ערות מתאים את עצמו ללוח זמנים של לילה‬ ‫באופן טבעי באמצעות התנסויות‬ ‫בגרייה רגילה‪.‬פעוט זה‪ ,‬החוקר‬ ‫ויום‪.‬רוב התינוקות בני השישה עד תשעה חודשים זקוקים לשני פרקי תנומה במשך היום‪.‬‬ ‫אזוב על גבי בול עץ‪ ,‬עסוק‬ ‫בגיל ‪ 18‬חודשים ילדים זקוקים על פי רוב לפרק שינה אחד בלבד במהלך היום )‪Galland et‬‬ ‫בפעולה המיטיבה לקדם את‬ ‫‪.(al., 2012‬לבסוף‪ ,‬בין גיל שלוש לחמש פרקי השינה פוחתים מאוד‪.‬‬ ‫התפתחות המוח בגיל צעיר‪.‬‬ ‫דפוסי ערות משתנים אלה מקורם בהתפתחות המוח‪ ,‬אך הם מושפעים גם מאמונות‬ ‫ומפרקטיקות הקשורות לתרבות וכן מצורכי ההורים )‪.(Super & Harkness, 2002‬לדוגמה‪,‬‬ ‫הורים בהולנד מייחסים הרבה יותר חשיבות לדפוסי שינה סדירים מאשר הורים בארצות‬ ‫הברית‪.‬בעוד שהורים אמריקנים מאמינים כי הילד הוא שיקבע את זמני השינה באופן טבעי‪,‬‬ ‫הורים הולנדים סבורים שיש לכפות לוח זמני שינה‪ ,‬שאם לא כן‪ ,‬התפתחותו של התינוק‬ ‫עלולה להינזק (‪.)Super & Harkness, 2010; Super et al., 1996‬הורים לתינוקות בני שישה‬ ‫חודשים בהולנד משכיבים אותם לישון מוקדם יותר‪ ,‬והם ישנים בממוצע שעתיים יותר‬ ‫במשך היום מתינוקות בני גילם בארצות הברית‪.‬‬ ‫בעולם המערבי‪ ,‬הורים רבים נוטים להתאים את שעות השינה של התינוקות לשעות‬ ‫העבודה התובעניות שלהם ולצרכים אחרים שלהם־עצמם‪ ,‬והם מנסים להביא את התינוקות‬ ‫שלהם לישון כל הלילה ברצף כבר בגיל שלושה עד ארבעה חודשים‪.‬לתכלית זו ההורים‬ ‫מאכילים את התינוקות בערב ‪ -‬מנהג שעלול לא לעלות בקנה אחד עם יכולותיהם‬ ‫הנוירולוגיות של התינוקות‪ ,‬שכן עד אמצע השנה הראשונה הפרשת המלטונין‪ ,‬הורמון במוח‬ ‫שמקדם ישנוניות‪ ,‬אינה גדולה יותר בלילה מאשר במשך היום )‪.(Sadeh, 1997‬‬ ‫כפי שעולה מהתיבה השפעות תרבותיות ‪ -‬שונות תרבותית במנהגי השינה של תינוקות‪,‬‬ ‫בידוד תינוקות בזמן השינה במטרה לעודד שינה נדיר במקומות אחרים בעולם‪.‬כאשר‬ ‫תינוקות ישנים עם הוריהם‪ ,‬ממוצע פרק שינה אחד שלהם נשאר קבוע‪ ,‬שלוש שעות מגיל‬ ‫חודש עד שמונה חודשים‪.‬רק בסוף השנה הראשונה‪ ,‬כאשר שנת ‪) REM‬המצב שבדרך כלל‬ ‫מקדם ערות( פוחתת‪ ,‬או אז תינוקות מתחילים לפתח לוח זמני שינה‪-‬ערות של מבוגרים‬ ‫(‪.)Ficca et al., 1999‬‬ ‫‪Adan‬‬ ‫‪Zbidat‬‬ ‫‪__--______-____-______-________-____-_____-______-‬‬ ‫‪10493-Book 1-10.indb 235‬‬ ‫‪08/09/2022 14:30:03‬‬

Use Quizgecko on...
Browser
Browser