🎧 New: AI-Generated Podcasts Turn your study notes into engaging audio conversations. Learn more

חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי ‪1‬א – תרגול ‪11‬ PDF

Loading...
Loading...
Loading...
Loading...
Loading...
Loading...
Loading...

Document Details

EverlastingCopernicium

Uploaded by EverlastingCopernicium

Tags

calculus differential equations mathematical analysis

Summary

This document contains solutions to exercises in differential and integral calculus, including topics such as function analysis, critical points, monotonicity, and the relationship to derivatives. It also covers topics like Taylor polynomials, series expansions, and applications.

Full Transcript

‫חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי ‪1‬א – תרגול ‪11‬‬ ‫חקר פונקציות – נקודות קיצון‪ ,‬מונוטוניות והקשר לנגזרת‬ ‫‪1‬‬ ‫תזכו...

‫חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי ‪1‬א – תרגול ‪11‬‬ ‫חקר פונקציות – נקודות קיצון‪ ,‬מונוטוניות והקשר לנגזרת‬ ‫‪1‬‬ ‫תזכורת‪ :‬תהי ‪ f : (a, b) → R‬גזירה‪.‬‬ ‫‪ f ′ ≥ 0.1‬ב– )‪ f ⇔ (a, b‬מונוטונית עולה ב– )‪.(a, b‬‬ ‫‪ f ′ > 0.2‬ב– )‪ f ⇐ (a, b‬מונוטונית עולה ממש ב– )‪.(a, b‬‬ ‫הערה‪ :‬אם ‪ f‬רציפה באחד הקצוות )מהצד המתאים( אז ניתן להרחיב את המסקנה גם לקצה‪ :‬למשל‪ ,‬אם ‪ f ′ ≥ 0‬ב־)‪(a, b‬‬ ‫ו־ ‪ f‬רציפה מימין ב־‪ a‬אז ‪ f‬עולה בקטע )‪.[a, b‬‬ ‫תרגיל‪.‬הוכיחו כי ‪ log x < xe‬כאשר ‪.x > 0, x ̸= e‬והסיקו מי יותר גדול‪ eπ :‬או ‪?π e‬‬ ‫פתרון‪.‬נגדיר ‪.(x > 0) f (x) = log x − xe‬אז עלינו להראות כי ‪ f (x) < 0‬לכל ‪.0 < x ̸= e‬מתקיים ‪ ,f ′ (x) = x1 − 1e‬ולכן‬ ‫‪ f ′ (x) > 0‬לכל ‪ 0 < x < e‬ו– ‪ f ′ (x) < 0‬לכל ‪.x > e‬לכן ‪ f‬עולה ממש ב– )‪ (0, e‬ויורדת ממש ב– )∞ ‪ (e,‬והיא רציפה ב–‬ ‫‪) e‬אלמנטרית( לכן עולה ממש ב– ]‪ (0, e‬ויורדת ממש ב– )∞ ‪.[e,‬אבל ‪ ,f (e) = 0‬לכן ‪ f (x) < 0‬לכל ‪.x > 0, x ̸= e‬‬ ‫לכן קיבלנו ש‪.π e < eπ ⇐ log π < πe :‬‬ ‫משפט‪.‬תהי ‪ f : I → R‬המוגדרת בסביבה של ‪ ,x0 ∈ I‬נניח כי ‪ f‬גזירה פעמיים ב ‪ x0‬וכן ש ‪ ,f ′ (x0 ) = 0‬אז‪:‬‬ ‫‪.1‬אם ‪ f ′′ (x0 ) > 0‬אז ‪ x0‬מינ׳ מקומי‬ ‫‪.2‬אם ‪ f ′′ (x0 ) < 0‬אז ‪ x0‬מקס׳ מקומי‬ ‫‪.3‬אם ‪ f ′′ (x0 ) = 0‬הכל יכול להיות‪...‬‬ ‫תרגיל )ממבחן של ג׳ון(‪.‬נניח כי ‪ φ : [a, b) → R‬רציפה‪ ,‬וגזירה פעמיים על )‪.(a, b‬הוכח כי אם ‪ φ′′ > 0‬על )‪ ,(a, b‬אזי‬ ‫)‪ ψ(x) = φ(x)−φ(a‬הינה עולה ממש‪.‬‬ ‫‪x−a‬‬ ‫הפונקציה ‪ ψ : (a, b) → R‬המוגדרת ע"י‬ ‫פתרון‪.‬מספיק להראות ש– ‪ ψ ′ (x) > 0‬ב– )‪.(a, b‬נגזור‪:‬‬ ‫))‪φ′ (x)(x − a) − (φ(x) − φ(a‬‬ ‫= )‪ψ ′ (x‬‬ ‫‪(x − a)2‬‬ ‫)‪φ(x)−φ(a‬‬ ‫‪x−a‬‬ ‫)‪.φ′ (x) > φ(x)−φ(a‬אבל )‪= φ′ (ξ‬‬ ‫‪x−a‬‬ ‫צריך להראות )‪ ,φ′ (x)(x − a) > φ(x) − φ(a‬או באופן שקול )‪(x > a‬‬ ‫כאשר ‪.a < ξ < x‬אבל ‪ φ′′ > 0‬על )‪ ,(a, b‬לכן ‪ φ′‬עולה ממש על )‪ ,(a, b‬ולכן )‪ φ′ (ξ) < φ′ (x‬וסיימנו‪.‬‬ ‫תרגיל‪.‬הוכיחו את אי־שיוויון ‪:Young‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪q‬‬ ‫הוכיחו לכל ‪ a, b ≥ 0‬מתקיים ‪.ab ≤ ap + bq‬‬ ‫פתרון‪.‬אם ‪ a = 0‬או ‪ b = 0‬אי־השיוויון מתקיים‪.‬‬ ‫‪xp‬‬ ‫‪q‬‬ ‫= )‪.fb (x‬‬ ‫‪p‬‬ ‫אחרת‪ ,‬יהי ‪ ,b > 0‬ונתבונן בפונקציה ‪+ bq − xb‬‬ ‫נחשב נקודות קריטיות‪:‬‬ ‫‪fb′ (x) = xp−1 − b‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ולכן מתקיים כי ‪ x = b p−1‬היא נקודה קריטית‪.‬‬ ‫נשים לב כי מתקיים‪:‬‬ ‫‪fb′′ (x) = (p − 1) xp−2 > 0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫לכל ‪ x >1 0‬ובפרט עבור ‪.x = b p−1‬‬ ‫ולכן ‪ x = b p−1‬נקודת מינימום ולכן‪:‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪bq‬‬ ‫‪bq‬‬ ‫‪bq‬‬ ‫‪bq‬‬ ‫‪ 1  b p−1‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪1‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪1‬‬ ‫= ‪fb b p−1‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪− b1+ p−1 = b p−1‬‬ ‫‪−1 +‬‬ ‫‪=− +‬‬ ‫‪=0‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪q‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪q‬‬ ‫‪q‬‬ ‫‪q‬‬ ‫כלומר‪ ,‬מתקיים כי לכל ‪ fb (a) ≥ 0 ,a > 0‬ולכן‪:‬‬ ‫‪ap‬‬ ‫‪bq‬‬ ‫‪ap‬‬ ‫‪bq‬‬ ‫= )‪fb (x‬‬ ‫‪+‬‬ ‫≤ ‪− ab ≥ 0 ⇒ ab‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪q‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪q‬‬ ‫כרצוי‪.‬‬ ‫‬ ‫תרגיל‪.‬הוכיחו כי למשוואה ‪ log 1 + x2 = arctan x‬יש בדיוק ‪ 2‬פתרונות ממשיים‪.‬‬ ‫פתרון‪.‬נגדיר‬ ‫‪f : R → R, f (x) = log 1 + x2 − arctan x‬‬ ‫‬ ‫אז ‪ f‬גזירה ומתקיים‬ ‫‪2x‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2x − 1‬‬ ‫= )‪f ′ (x‬‬ ‫‪−‬‬ ‫=‬ ‫‪1 + x2‬‬ ‫‪1 + x2‬‬ ‫‪1 + x2‬‬ ‫לכן‬ ‫ ‬ ‫‪1 ′‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 ′‬‬ ‫< ‪∀x‬‬ ‫‪. f (x) < 0,‬‬ ‫‪f′‬‬ ‫‪= 0,‬‬ ‫> ‪∀x‬‬ ‫‪. f (x) > 0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫כלומר‪ f ,‬יורדת ממש בקטע ] ‪ (−∞, 12‬ועולה ממש בקטע )∞‪.[ 21 , +‬בנוסף‪ ,‬נבחין כי ‪ f (0) = 0‬ונסיק כי ‪< f (0) = 0‬‬ ‫‬ ‫‪.f‬‬ ‫‪2‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬לפי "חשבון גבולות אינסופיים"‪,‬‬ ‫∞‪lim f (x) = +‬‬ ‫∞‪x→+‬‬ ‫לסיכום‪ :‬בכל אחד מהקטעים )∞‪ (−∞, 12 ], [ 12 , +‬הפונקציה חח"ע ולכן מתאפסת לכל היותר פעם אחת‪.‬בקטע השמאלי‬ ‫ראינו שהיא מתאפסת )ב־‪ (x = 0‬ובימני היא מתאפסת לפי משפט ערך הביניים‪.‬בסה"כ‪ f ,‬מתאפסת פעמיים‪.‬‬ ‫פולינומי טיילור‬ ‫‪2‬‬ ‫סימוני לאנדאו‬ ‫‪2.1‬‬ ‫הגדרה‪ :‬לכל ‪ n ∈ N‬נגדיר את הקבוצה הבאה‪:‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫)‪f (x‬‬ ‫= ) ‪o (xn‬‬ ‫‪f : R → R; lim n = 0‬‬ ‫‪x→0 x‬‬ ‫נשים לב שאם ) ‪ ,f ∈ o (xn‬אז לכל ‪ m < n‬מתקיים ) ‪ ,f ∈ o (xm‬שכן‬ ‫)‪f (x‬‬ ‫)‪f (x‬‬ ‫‪lim‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪= lim n · xn−m = 0‬‬ ‫‪x→0‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x→0‬‬ ‫‪x‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫‪ f (x) = x · log(x).1‬שייכת ל־ )‪ ,o(1‬אך אינה שייכת ל־ )‪ ,o(x‬שכן‬ ‫‪x log x‬‬ ‫‪lim x log x = 0, lim‬‬ ‫∞‪= −‬‬ ‫‪x→0‬‬ ‫‪x→0‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ f (x) = x4 + 5x2.2‬שייכת ל־ )‪ , o(x‬אך אינה שייכת ל־ ) ‪ ,o(x2‬שכן‬ ‫)‪f (x‬‬ ‫‪lim‬‬ ‫‪= lim x3 + 5x = 0‬‬ ‫‪x→0‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x→0‬‬ ‫)‪f (x‬‬ ‫‪lim‬‬ ‫‪= lim x2 + 2 = 2 ̸= 0‬‬ ‫‪x→0‬‬ ‫‪x2‬‬ ‫‪x→0‬‬ ‫טענה‪ :‬תהיינה ) ‪ , f ∈ o(xm ), g ∈ o(xn‬אז‬ ‫‬ ‫‬ ‫) ‪f ± g ∈ o xmin{m,n} , f · g ∈ o(xm+n‬‬ ‫הוכחה‪ :‬נשים לב לשני החישובים הבאים‪:‬‬ ‫)‪(f ±g)(x‬‬ ‫)‪f (x‬‬ ‫)‪g(x‬‬ ‫‪lim‬‬ ‫}‪min{m,n‬‬ ‫=‬ ‫‪lim‬‬ ‫}‪min m,n‬‬ ‫‪±‬‬ ‫}‪xmin{m,n‬‬ ‫‪=0‬‬ ‫‪x→0 x‬‬ ‫‪x→0 x‬‬ ‫)‪lim f (x)·g(x‬‬ ‫‪m+n‬‬ ‫=‬ ‫)‪lim f (x‬‬ ‫‪m‬‬ ‫·‬ ‫)‪g(x‬‬ ‫‪xn = 0‬‬ ‫‪x→0 x‬‬ ‫‪x→0 x‬‬ ‫הערה‪ :‬נשים לב שלא ניתן לעשות יותר טוב‪.‬לדוגמא‪:‬‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫נתבונן בפונקציות הבאות‪ ,f (x) = x, g(x) = x :‬אז )‪ f ∈ o(1), g ∈ o(x‬והמכפלה שלהם )‪ f · g = x x ∈ o(x‬ואינה‬ ‫שייכת ל־ ) ‪.o(x2‬‬ ‫פולינום טיילור‬ ‫‪2.2‬‬ ‫הגדרה‪.‬תהי ‪ f‬פונקציה ונניח כי היא גזירה ‪ n‬פעמים בנקודה ‪.x0‬נגדיר את פולינום טיילור מסדר ‪ n‬של ‪ f‬בסביבת ‪x0‬‬ ‫להיות הפולינום‬ ‫) ‪f ′′ (x0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫) ‪f (n) (x0‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪Pn (x) = Pn (x; x0 , f ) = f (x0 ) + f ′ (x0 ) (x − x0 ) +‬‬ ‫‪· (x − x0 ) +... +‬‬ ‫) ‪· (x − x0‬‬ ‫!‪2‬‬ ‫!‪n‬‬ ‫השארית מסדר ‪ n‬מוגדרת ע"י‬ ‫)‪Rn (x) = Rn (x; x0 , f ) = f (x) − Pn (x‬‬ ‫)‪(k‬‬ ‫)‪(k‬‬ ‫נשים לב כי ‪ Pn‬ו־ ‪ Rn‬גזירות ‪ n‬פעמים וכן לכל }‪ k ∈ {0,... , n‬מתקיים ) ‪ f (k) (x0 ) = Pn (x0‬ו־‪.Rn (x0 ) = 0‬‬ ‫משפט )פיאנו(‪.‬בתנאים הכתובים לעיל‪ ,‬מתקיים‬ ‫)‪Rn (x‬‬ ‫‪. lim‬‬ ‫‪n =0‬‬ ‫‪x→x0 (x‬‬ ‫) ‪− x0‬‬ ‫משפט )יחידות(‪.‬תהי ‪ f‬גזירה ‪ n‬פעמים ב־ ‪.x0‬אם קיים פולינום )‪ Q(x‬ממעלה ≥ ‪ n‬המקיים )‪ f (x) = Q(x) + R (x‬כך‬ ‫)‪R(x‬‬ ‫‪ limx→x0 (x−x‬אז ) ‪.Q(x) = Pn (x; x0 , f‬‬ ‫)‪0‬‬ ‫שמתקיים ‪n = 0‬‬ ‫הערה‪.‬בספרות‪ ,‬לעיתים פולינום טיילור סביב הנקודה ‪ x = 0‬נקרא פולינום מקלורן‪.‬‬ ‫פולינומי טיילור בסיסיים‬ ‫‪2.2.1‬‬ ‫עבור הפונקציות הבאות‬ ‫‪xk‬‬ ‫‪Pn‬‬ ‫= ‪ ex‬לכל ‪.x ∈ R‬‬ ‫!‪k=0 k‬‬ ‫ )‪+ Rn (x‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪x2‬‬ ‫‪x3‬‬ ‫‪(−1)n+1‬‬ ‫‪ ,log (1 + x) = x −‬לכל ‪.x > −1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪−... +‬‬ ‫‪n‬‬ ‫ )‪· xn + Rn (x‬‬ ‫‪x3‬‬ ‫‪x5‬‬ ‫‪(−1)n x2n+1‬‬ ‫‪ sin x = x −‬לכל ‪.x ∈ R‬‬ ‫!‪3‬‬ ‫‪+‬‬ ‫!‪5‬‬ ‫‪−... +‬‬ ‫!)‪(2n+1‬‬ ‫ )‪+ R2n+1 (x‬‬ ‫‪x2‬‬ ‫‪x4‬‬ ‫‪(−1)n x2n‬‬ ‫‪ cos x = 1 −‬לכל ‪.x ∈ R‬‬ ‫!‪2‬‬ ‫‪+‬‬ ‫!‪4‬‬ ‫‪−... +‬‬ ‫!)‪(2n‬‬ ‫ ) ‪+ o(x2n+1‬‬ ‫תרגיל‪.‬מצאו פולינום טיילור סביב ‪ 0‬מדרגה ‪ n‬של ‪f (x) = x · ex‬‬ ‫פתרון‪.‬לפי משפט טיילור ומשפט פיאנו‪:‬‬ ‫‪n−1‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪xk‬‬ ‫)‪Rn−1 (x‬‬ ‫= ‪ex‬‬ ‫; )‪+ Rn−1 (x‬‬ ‫‪lim‬‬ ‫‪=0‬‬ ‫!‪k‬‬ ‫‪x→0‬‬ ‫‪xn−1‬‬ ‫‪k=0‬‬ ‫נכפיל ב ‪:x‬‬ ‫‪n−1‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪xk+1‬‬ ‫‪X xk‬‬ ‫= ‪xex‬‬ ‫= )‪+ xRn−1 (x‬‬ ‫)‪+ xRn−1 (x) =: Pn (x) + xRn−1 (x‬‬ ‫!‪k‬‬ ‫!)‪(k − 1‬‬ ‫‪k=0‬‬ ‫‪k=1‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬נבחין כי‬ ‫)‪xRn−1 (x‬‬ ‫)‪Rn−1 (x‬‬ ‫‪lim‬‬ ‫‪= lim‬‬ ‫‪=0‬‬ ‫‪x→0‬‬ ‫‪xn‬‬ ‫‪x→0‬‬ ‫‪xn−1‬‬ ‫לפי משפט היחידות‪ Pn (x) ,‬הוא פולינום טיילור של ‪.f‬‬ ‫תרגיל‪ :‬תהי )∞ ‪ f : R → [0,‬פונקציה אי־שלילית‪ ,‬גזירה פעמיים ב־‪.0‬נתון כי‪:‬‬ ‫‪f (0) = f ′ (0) = 0‬‬ ‫הוכיחו כי ‪.f ′′ (0) ≥ 0‬‬ ‫פתרון‪ :‬לפי משפט טיילור מסדר ‪ 2‬ומשפט פיאנו‪:‬‬ ‫‪2‬‬ ‫)‪(x − 0‬‬ ‫)‪f (x) = f (0) + f ′ (0) (x − 0) + f ′′ (0‬‬ ‫) ‪+ o(x2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫כלומר לפי הנתון‪:‬‬ ‫‪x2‬‬ ‫)‪f (x‬‬ ‫=‬ ‫)‪f ′′ (0‬‬ ‫⇒ ) ‪+ o(x2‬‬ ‫‪ ′′‬‬ ‫‪2‬‬ ‫)‪f ′′ (0‬‬ ‫‬ ‫)‪f (x‬‬ ‫)‪f (0‬‬ ‫‪lim‬‬ ‫‪= limx→0‬‬ ‫= )‪+ o(1‬‬ ‫‪x→0‬‬ ‫‪x2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫אבל נתון כי ‪ f (x) ≥ 0‬ולכן הגבול באגף שמאל הוא אי־שלילי‪.‬‬ ‫טענה )שארית לגראנז׳(‪.‬אם ‪ f‬גזירה ‪ n + 1‬פעמים ב־ ]‪ ,[a, b‬אז לכל ]‪ x ∈ [a, b‬קיימת נקודה ‪ c‬בין ‪ x‬ל־ ‪ x0‬עבורה מתקיים‬ ‫‪n+1‬‬ ‫) ‪(x − x0‬‬ ‫= )‪Rn (x‬‬ ‫)‪· f (n+1) (c‬‬ ‫!)‪(n + 1‬‬ ‫נשים לב שאין נוסחא מפורשת ל־ )‪ c (x‬שכן היא מתקבלת ממשפט לגרנז׳‪ ,‬יתר על כן‪ ,‬איננו יודעים שום דבר עליה כפונקציה‬ ‫)תכונות כמו רציפות או גזירות(‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫שימושים בפיתוח טיילור‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫√‬ ‫‪. 100‬‬ ‫תרגיל‪.‬חשבו את ‪ 5‬עם שגיאה ≥‬ ‫√‬ ‫פתרון‪.‬נעזר בפיתוח של הפונקציה ‪ x‬סביב הנקודה ‪.x0 = 4‬הפונקציה גזירה מכל סדר סביב ‪ x0‬ולכן נוכל לפתח מכל‬ ‫סדר שנרצה‪.‬‬ ‫‪f (4) = 2,‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪f ′ (x) = √ ; f ′ (4) = ,‬‬ ‫‪2 x‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪f ′′ (x) = −‬‬ ‫‪3/2‬‬ ‫‪; f ′′ (4) = −‬‬ ‫)‪4 (x‬‬ ‫‪32‬‬ ‫ננסה פיתוח מסדר ראשון‪.‬השארית תהיה‪:‬‬ ‫)‪f ′′ (c‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫= )‪R1 (x‬‬ ‫; ) ‪(x − x0‬‬ ‫‪|R1 (5)| = −‬‬ ‫‪3/2‬‬ ‫≤‬ ‫!‪2‬‬ ‫)‪2 4 (c‬‬ ‫‪64‬‬ ‫וזה לא מספיק טוב כי לא נוכל להיות בטוחים שזה ≥ ‪.100‬ננסה סדר נוסף‪:‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫= )‪f (3) (x‬‬ ‫= )‪; f (3) (4‬‬ ‫)‪8 (x‬‬ ‫‪5/2‬‬ ‫‪8 · 25‬‬ ‫ולכן‪ ,‬השארית מסדר ‪ 3‬תהיה‪:‬‬ ‫)‪f (3) (c‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫= )‪R2 (x‬‬ ‫; ) ‪(x − x0‬‬ ‫= )‪R2 (5‬‬ ‫·‬ ‫‪5/2‬‬ ‫=‬ ‫‪5/2‬‬ ‫≤‬ ‫≤‬ ‫!‪3‬‬ ‫)‪6 8 (c‬‬ ‫)‪16 (c‬‬ ‫‪512‬‬ ‫‪100‬‬ ‫ולכן‬ ‫√‬ ‫‪f ′′ (4) 2‬‬ ‫‪5 = f (5) = f (4) + f ′ (4) · 1 +‬‬ ‫)‪1 + R2 (5‬‬ ‫!‪2‬‬ ‫‪1 1 1‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪1‬‬ ‫· ‪=2+ −‬‬ ‫≤ |∆| ‪+ R2 (5) = 2 + ∆,‬‬ ‫‪4 2 32‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪100‬‬ ‫√‬ ‫‪ 2 15‬והמחשבון אומר ‪. 5 = 2.236‬‬ ‫ומתקיים ‪64 = 2.234‬‬ ‫תרגיל‪.‬הוכיחו כי לכל ‪ x > 0‬מתקיים‬ ‫‪x2‬‬ ‫‪x−‬‬ ‫‪< log(1 + x) < x‬‬ ‫‪2‬‬ ‫פתרון‪.‬נראה את האי־שיוויון השמאלי‪ ,‬הימני דומה‪.‬נסמן )‪.f (x) = log(1 + x‬נרשום פיתוח טיילור מסדר ‪ 2‬סביב ‪ ,0‬עם‬ ‫שארית בצורת לגרנג׳‪:‬‬ ‫‪x2‬‬ ‫‪x3‬‬ ‫‪log(1 + x) = x −‬‬ ‫)‪+ f (3) (c‬‬ ‫)‪(1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫!‪3‬‬ ‫כאשר )‪) c ∈ (0, x‬בפרט‪.(c > 0 ,‬כעת‪,‬‬ ‫‬ ‫‪′′‬‬ ‫)‪(3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪f‬‬ ‫= )‪(x‬‬ ‫=‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1+x‬‬ ‫)‪(1 + x‬‬ ‫ולכן ‪.f (3) (c) > 0‬נציב זאת ב־)‪ (1‬ונקבל את האי־שיוויון המבוקש‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫תרגיל‪ :‬חשבו את הגבול הבא‪:‬‬ ‫‪3‬‬ ‫)‪(cos x − 1‬‬ ‫‪lim‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪x→0 (sin x‬‬ ‫)‪− x‬‬ ‫הערה‪ :‬כדי לפתור בעזרת לופיטל בצורה ישירה צריך לגזור ‪ 6‬פעמים‪.‬‬ ‫פתרון‪ :‬נרצה לפתור בעזרת פיתוח טיילור‪.‬לפי משפט טיילור‪:‬‬ ‫‪x2‬‬ ‫= ‪cos x‬‬ ‫‪1−‬‬ ‫)‪+ R2 (x‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪x3‬‬ ‫= ‪sin x‬‬ ‫‪x−‬‬ ‫)‪+ S3 (x‬‬ ‫‪6‬‬ ‫לפי משפט פיאנו‪:‬‬ ‫)‪R2 (x‬‬ ‫)‪S3 (x‬‬ ‫‪lim‬‬ ‫‪= lim‬‬ ‫‪=0‬‬ ‫‪x→0‬‬ ‫‪x2‬‬ ‫‪x→0 x3‬‬ ‫נציב בגבול‪:‬‬ ‫‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫)‪(cos x − 1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫)‪− x2 + R2 (x‬‬ ‫‪lim‬‬ ‫‪2‬‬ ‫=‬ ‫‪lim‬‬ ‫‪3‬‬ ‫= ‪2‬‬ ‫‪x→0 (sin x‬‬ ‫)‪− x‬‬ ‫‪x→0‬‬ ‫)‪− x6 + S3 (x‬‬ ‫‬ ‫‪3‬‬ ‫)‪x6 − 12 + R2x(x‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪− 12‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪9‬‬ ‫=‬ ‫ ‪lim‬‬ ‫= ‪2‬‬ ‫‪ =−‬‬ ‫‪1 2‬‬ ‫‪=−‬‬ ‫‪x→0 6‬‬ ‫‪1‬‬ ‫)‪S3 (x‬‬ ‫‪−6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪x − 6 + x3‬‬ ‫טורי טיילור‬ ‫‪3‬‬ ‫אם )‪ Pn , f ∈ C ∞ (I‬מוגדר לכל ‪ ,n‬ואז נוכל להגדיר את טור טיילור של ‪ f‬סביב ‪:x0‬‬ ‫∞‬ ‫‪X‬‬ ‫) ‪f (n) (x0‬‬ ‫) ‪(x − x0 )n = lim Pn (x; x0 f‬‬ ‫‪n=0‬‬ ‫!‪n‬‬ ‫∞→‪n‬‬ ‫שתי שאלות בסיסיות לגבי הטור‪:‬‬ ‫‪.1‬האם הוא מתכנס?‬ ‫‪.2‬אם הוא מתכנס‪ ,‬האם סכומו שווה ל־ ‪?f‬‬ ‫ראיתם בכיתה שייתכן שהתשובה ל־‪ 1‬חיובית אולם ל־‪ 2‬שלילית‪ ,‬למשל עבור‪:‬‬ ‫‪( 1‬‬ ‫‪e− x2 x ̸= 0‬‬ ‫= )‪f (x‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪x=0‬‬ ‫∞‪P‬‬ ‫טור טיילור של הפונקציה סביב ‪ 0‬הוא ‪ n=0 0 · xn‬ובפרט מתכנס לכל ‪ ,x‬אולם הפונקציה אינה שווה ‪ 0‬בשום נקודה פרט‬ ‫ל־‪.0‬‬ ‫תשובה חיובית ל־‪ 1‬ו־‪ 2‬אפשר לקבל במקרה הבא‪ :‬אם ניתן להראות כי‬ ‫‪lim Rn (x; x0 , f ) = 0‬‬ ‫‪∀x ∈ I‬‬ ‫∞→‪n‬‬ ‫אז נקבל כי‬ ‫∞‬ ‫‪X‬‬ ‫) ‪f (n) (x0‬‬ ‫= )‪f (x‬‬ ‫‪(x − x0 )n‬‬ ‫‪∀x ∈ I‬‬ ‫‪n=0‬‬ ‫!‪n‬‬ ‫ראיתם מספר דוגמאות בכיתה‪:‬‬ ‫‪6‬‬ ‫∞‬ ‫‪X‬‬ ‫‪xn‬‬ ‫‪x‬‬ ‫= ‪e‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ ‪∀x ∈ R‬‬ ‫‪n=0‬‬ ‫!‪n‬‬ ‫‪n x2n+1‬‬ ‫∞‪P‬‬ ‫= ‪sin x‬‬ ‫‪n=0 (−1) (2n+1)! ,‬‬ ‫ ‪∀x ∈ R‬‬ ‫‪n−1 xn‬‬ ‫∞‪P‬‬ ‫= )‪log(1 + x‬‬ ‫)‪n=1 (−1‬‬ ‫‪n ,‬‬ ‫ ]‪∀x ∈ (−1, 1‬‬ ‫)‪(n‬‬ ‫)‪ ,(f ± g‬מתקיים קשר דומה עבור טורי טיילור‪.‬‬ ‫הערה‪.‬מכיוון שמתקיים )‪= f (n) ± g (n‬‬ ‫תרגיל )ממבחן של סודין(‪.‬חשבו את הגבול‬ ‫}‪lim {n!e‬‬ ‫∞→‪n‬‬ ‫כאשר ]‪ {x} = x − [x‬החלק השברי‪.‬‬ ‫פתרון‪.‬מפיתוח טיילור נקבל‬ ‫∞‬ ‫‪n‬‬ ‫∞‬ ‫‪X‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪X‬‬ ‫!‪n‬‬ ‫‪X‬‬ ‫!‪n‬‬ ‫!‪n!e = n‬‬ ‫=‬ ‫‪+‬‬ ‫!‪k‬‬ ‫!‪k‬‬ ‫!‪k‬‬ ‫‪k=0‬‬ ‫‪k=0‬‬ ‫‪k=n+1‬‬ ‫!‪n‬‬ ‫ולכן ד‬ ‫!‪k‬‬ ‫ראשית‪ ,‬לכל ‪ k ≤ n‬מתקיים ‪∈ N‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪X‬‬ ‫!‪n‬‬ ‫‪∈N‬‬ ‫!‪k‬‬ ‫‪k=0‬‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫∞‬ ‫(‬ ‫)‬ ‫‪X‬‬ ‫!‪n‬‬ ‫= }‪{n!e‬‬ ‫!‪k‬‬ ‫‪k=n+1‬‬ ‫כעת‪ ,‬נתבונן בסכום זה‪:‬‬ ‫∞‬ ‫∞‬ ‫∞‬ ‫∞‬ ‫‪∞  j‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪n! X‬‬ ‫!‪n‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1X 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫≤‬ ‫‪j‬‬ ‫=‬ ‫· =‬ ‫=‬ ‫‪−−−−→ 0‬‬ ‫!‪k‬‬ ‫‪j=1‬‬ ‫‪(n‬‬ ‫‪+‬‬ ‫!)‪j‬‬ ‫‪j=1‬‬ ‫‪(n‬‬ ‫‪+‬‬ ‫)‪1‬‬ ‫·‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫·‬ ‫‪(n‬‬ ‫‪+‬‬ ‫)‪j‬‬ ‫‪j=1‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪j=0‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪−‬‬ ‫)‪(1/n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪−‬‬ ‫∞→‪1 n‬‬ ‫‪k=n+1‬‬ ‫ולכן גם‬ ‫∞‬ ‫(‬ ‫)‬ ‫‪X‬‬ ‫!‪n‬‬ ‫‪−−−−→ 0‬‬ ‫!‪k‬‬ ‫∞→‪n‬‬ ‫‪k=n+1‬‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫‪lim {n!e} = 0‬‬ ‫∞→‪n‬‬ ‫אם יש זמן‬ ‫‪4‬‬ ‫תרגיל‪).‬פאטנם ‪ (B3 ,2002‬הראו כי לכל ‪,n ≥ 2 ,n ∈ N‬‬ ‫‬ ‫‪n‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪< − 1−‬‬ ‫ 1 + n log 1 − > log 1 − 2n n n ,‫אכן‬  n    n   1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 − 1− > 1− 2ne e n e ne e 2n n e n  n 1 1 1 ⇐⇒ 1 − >e 1− >1− 2n n n       1 1 1 ⇐⇒ log 1 − > 1 + n log 1 − > log 1 − 2n n n.‫כאשר המעבר האחרון ממונוטיניות עולה חזק‬ :0 ‫ סביב‬log (1 − x) ‫ ניעזר בטור הטיילור של‬,‫כעת‬ ∞ X xk log (1 − x) = − k k=1 :‫ נשים לב כי מתקיים‬,‫ כעת‬.x ∈ [−1, 1) ‫השיוויון נכון לכל‬   ∞ 1 X 1 1 log 1 − =− · 2n 2k knk k=1   ∞ ∞ ∞ 1 X 1 X 1 X 1 1 + n log 1 − =1 − n · = 1 − 1 − = − n knk knk−1 (k + 1) nk k=1 k=2 k=1   ∞ 1 X 1 log 1 − =− n knk k=1 :‫ מתקיים כי‬k ≥ 3 ‫לכל‬ 1 1 1 1 k · k ≤ k ≤ 2 kn (k + 1) n knk :‫ מתקיים כי‬k = 2 ‫ועבור‬ 1 1 1 1 < < 2 4 2n2 (2 + 1) n2 2n :‫ מתקיים כי‬,‫כלומר‬ ∞ ∞ ∞ X 1 1 X 1 X 1 · ≤ ≤ 2k knk (k + 1) nk knk k=3 k=3 k=3 :‫ולכן‬ ∞ ∞ ∞ 1 1 1 X 1 1 1 1 X 1 1 1 X 1 + + · < + + < + + 2n 4 2n2 2k knk 2n 3n2 (k + 1) nk n 2n2 knk k=3 k=3 k=3 ,‫כלומר‬ ∞ ∞ ∞ X 1 X 1 X 1 1 − log 1 −‬‬ ‫‪2n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫כלומר‪ ,‬נקבל כי לכל ‪,2 ≤ n ∈ N‬‬ ‫‬ ‫‪n‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪< − 1−‬‬ ‫ (n/e)n‬‬ ‫פתרון‪.‬באופן שקול‪ ,‬נראה כי !‪.en > nn /n‬מפיתוח טיילור‪:‬‬ ‫∞‬ ‫‪X‬‬ ‫‪nk‬‬ ‫‪nn‬‬ ‫= ‪en‬‬ ‫>‬ ‫!‪k‬‬ ‫!‪n‬‬ ‫‪k=0‬‬ ‫∈ ‪.e‬‬ ‫תרגיל‪ :‬הוכיחו כי ‪/ Q‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪m‬‬ ‫= ‪.m, n ∈ N ,e‬לפי פולינום טיילור מסדר ‪ n‬של ‪ e‬עם שארית לגרנג׳ נקבל‬ ‫‪n‬‬ ‫פתרון‪ :‬נניח בשלילה שכן רציונלי‪ ,‬ונרשום‬ ‫‪n‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ec‬‬ ‫‪m‬‬ ‫= ‪e = e1‬‬ ‫‪+‬‬ ‫=‬ ‫)‪c ∈ (0, 1‬‬ ‫‪0=1‬‬ ‫!‪k‬‬ ‫‪(n‬‬ ‫‪+‬‬ ‫!)‪1‬‬ ‫‪n‬‬ ‫נכפול שני אגפים ב־!‪ n‬ונעברי אגפים‪:‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪ec‬‬ ‫!‪n‬‬ ‫‪X‬‬ ‫!‪n‬‬ ‫‪X‬‬ ‫·‪=m‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪= m (n − 1)! −‬‬ ‫)‪n (n − 1) · · · (n − k + 1‬‬ ‫‪n+1‬‬ ‫‪n‬‬ ‫!‪k‬‬ ‫‪k=0‬‬ ‫‪k=0‬‬ ‫‪ec‬‬ ‫< ‪ ,0‬והגענו לסתירה‪.‬לכן‪ e ,‬איננו רציונלי‪.‬‬ ‫‪n+1‬‬ ‫אולם‪ ,‬אגף ימין הוא מספר שלם‪ ,‬ואגף ימין איננו‪ ,‬כי ‪< 1‬‬ ‫תרגיל‪.‬מצאו פיתוח טיילור של הפונקציה‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪1+x‬‬ ‫‪f (x) = log‬‬ ‫‪1−x‬‬ ‫סביב הנקודה ‪ 0‬וקבעו מתי הטור מתכנס לפונקציה‪.‬‬ ‫פתרון‪.‬הפונקציה מוגדרת עבור )‪.x ∈ (−1, 1‬נפתח טור טיילור לפונקציה )‪ f1 (x) = log(1 + x‬ול־ )‪f2 (x) = log(1 − x‬‬ ‫בנפרד ונחסר‪.‬כידוע‪,‬‬ ‫∞‬ ‫‪X‬‬ ‫‪xn‬‬ ‫= )‪log(1 + x‬‬ ‫‪(−1)n−1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪−1 < x ≤ 1‬‬ ‫‪n=1‬‬ ‫‪n‬‬ ‫לכן‪ ,‬אם נציב ‪ −x‬בטור הנ"ל נקבל‬ ‫∞‬ ‫∞‬ ‫‪X‬‬ ‫‪(−x)n‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪xn‬‬ ‫= )‪log(1 − x‬‬ ‫‪(−1)n−1‬‬ ‫=‬ ‫‪(−1)2n−1 ,‬‬ ‫‪−1 ≤ x < 1‬‬ ‫‪n=1‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n=1‬‬ ‫‪n‬‬ ‫לכן‪ ,‬לכל )‪ x ∈ (−1, 1‬נוכל לרשום‪:‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫∞‬ ‫∞‬ ‫‪(−1)n−1 xn‬‬ ‫‪(−1)2n−1 xn‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪1+x‬‬ ‫‪log‬‬ ‫‪1−x‬‬ ‫=‬ ‫‪n‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪n‬‬ ‫=‬ ‫‪n=1‬‬ ‫‪n=1‬‬ ‫∞‬ ‫∞‬ ‫‪xn‬‬ ‫‪2x2k+1‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪n−1‬‬ ‫‪n‬‬ ‫=‬ ‫)‪(−1‬‬ ‫) )‪(1 − (−1‬‬ ‫‪n‬‬ ‫=‬ ‫‪2k+1‬‬ ‫‪n=1‬‬ ‫‪k=1‬‬ ‫‪9‬‬ ‫לכן מצאנו את טור טיילור של ‪ f‬והוא מתכנס אליה לכל )‪.x ∈ (−1, 1‬‬ ‫תרגיל‪.‬תהי ‪ f‬גזירה פעמיים ב ]‪ ,[0, 1‬המקיימת ‪ f (0) = f (1) = 0‬ו ‪ min) min f (x) = −1‬קיים כי ‪ f‬רציפה מהנתון(‪.‬‬ ‫]‪x∈[0,1‬‬ ‫הוכיחו כי קיימת )‪ ξ ∈ (0, 1‬כך ש ‪.f ′′ (ξ) ≥ 8‬‬ ‫פתרון‪.‬לפי ויירשטראס קיימת נקודה )‪ x0 ∈ (0, 1‬בה המינימום מתקבל‪ ,‬לפי פרמה ‪.f ′ (x0 ) = 0‬נפתח את ‪ f‬לפיתוח טיילור‬ ‫מסדר ראשון סביב ‪ x0‬עם שארית לגרנז׳ )‪ R2 (x‬־ כאשר ‪ ξ‬בין ‪ x0‬ל ‪:x‬‬ ‫‪2‬‬ ‫) ‪(x − x0‬‬ ‫)‪f (x‬‬ ‫‪= f (x0 ) + (x − x0 ) f ′ (x0 ) +‬‬ ‫= )‪· f ′′ (ξ‬‬ ‫!‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫) ‪(x − x0‬‬ ‫‪= −1 +‬‬ ‫)‪· f ′′ (ξ‬‬ ‫‪2‬‬ ‫נציב ‪ x = 0, 1‬ונקבל‪:‬‬ ‫‪x20 ′′‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫=‬ ‫‪f (0) = −1 +‬‬ ‫‪· f (ξ) =⇒ f ′′ (ξ) = 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪x0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫) ‪(1 − x0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫=‬ ‫‪f (1) = −1 +‬‬ ‫= )‪· f ′′ (η) =⇒ f ′′ (η‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫) ‪(1 − x0‬‬ ‫≤ ‪ x0‬אזי ו ‪.f ′′ (ξ) ≥ 8‬בכל מקרה‪ ,‬קיימת נקודה כנדרש‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫≤ ‪ 1−x0‬ו ‪. f ′′ (η) ≥ 8‬מצד שני‪ ,‬אם‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫≥ ‪ x0‬אזי‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫וכעת‪ ,‬אם‬ ‫תרגיל‪ :‬תהי ‪ f : (−1, 1) → R‬גזירה ‪ 3‬פעמים ברציפות‪ ,‬נגדיר סדרה‪:‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪an = f‬‬ ‫‪−f −‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫הוכיחו כי הטור הבא מתכנס‪:‬‬ ‫∞‬ ‫‪X‬‬ ‫))‪(nan − 2f ′ (0‬‬ ‫‪n=1‬‬ ‫פתרון‪ :‬נפתח את ‪ f‬לפולינום טיילור מסדר ‪ 2‬סביב ‪ x = 0‬ונקבל שלכל ‪:n‬‬ ‫ ‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪= f (0) + f ′ (0) + f ′′ (0) 2 + f (3) (cn ) 3‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪2n‬‬ ‫‪6n‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪f −‬‬ ‫‪= f (0) − f ′ (0) + f ′′ (0) 2 − f (3) (dn ) 3‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪2n‬‬ ‫‪6n‬‬ ‫כאשר ‪ ,cn , dn ∈ − n1 , n1‬לכן‪:‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪ 1‬‬ ‫) ‪nan − 2f ′ (0) = f (3) (cn ) + f (3) (dn‬‬ ‫‪6n2‬‬ ‫ומכיוון ש )‪f (3‬רציפה ב ‪ , − 21 , 12‬היא מקבלת מקס׳ )‪ M = maxx∈[− 1 , 1 ] f (3) (x‬אז לכל ‪ n ≥ 2‬מתקיים‪:‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪2 2‬‬ ‫‪M‬‬ ‫≤ |)‪|nan − 2f ′ (0‬‬ ‫‪3n2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪P‬‬ ‫מתכנס‪ ,‬ממבחן ההשוואה לטורים חיוביים גם הטור הרצוי מתכנס בהחלט ולכן מתכנס‪.‬‬ ‫‪n2‬‬ ‫אז מכיוון שהטור‬ ‫‪10‬‬

Use Quizgecko on...
Browser
Browser