עברית - דיבור ישיר ודיבור עקיף PDF
Document Details
Uploaded by Deleted User
Tags
Summary
This document provides an explanation of direct and indirect speech in Hebrew. It details grammatical concepts and examples for direct and indirect speech, as well as active and passive voice. Also, includes the study of subject and predicate of sentences in Hebrew and phrases.
Full Transcript
דיבור ישיר ודיבור עקיף דיבור ישיר: הדיבור הישיר הוא כאשר אנחנו מצטטים מישהו באופן מילולי ,כלומר ,מציגים את דבריו כפי שנאמרו.הדיבור...
דיבור ישיר ודיבור עקיף דיבור ישיר: הדיבור הישיר הוא כאשר אנחנו מצטטים מישהו באופן מילולי ,כלומר ,מציגים את דבריו כפי שנאמרו.הדיבור הישיר מוצג בתוך מרכאות (".)"... דוגמה: יוסי אמר" :אני הולך לים היום". הדיבור הישיר יכול להופיע גם במסגרת שאלות ישירות ,ציוויים ,או כל ביטוי אחר שנאמר באופן ישיר. דיבור עקיף: הדיבור העקיף הוא כאשר אנחנו מעבירים את המסר של מישהו בצורה פחות ישירה ,כלומר ,לא מציינים את דבריו באופן מילולי אלא משתמשים במילים שמסבירות או מפרשות את מה שנאמר. דוגמה: יוסי אמר שהוא הולך לים היום. בדיבור עקיף ,לעיתים יש צורך לשנות את זמן הפועל (העבר הופך להווה או להיפך).בהעברת דיבור עקיף לא תמיד מציינים את מי אמר את הדברים ,אם כי לפעמים זה עשוי להופיע. דיבור פעיל ודיבור סביל דיבור פעיל: הדיבור הפעיל הוא כאשר הפועל מציין את מי שעושה את הפעולה.כלומר ,מי שמבצע את הפעולה הוא הגורם המרכזי במשפט.דוגמה: "הילד אכל את התפוח". כאן ,הילד הוא שעושה את הפעולה של האכילה (הנושא) ,והתפוח הוא המושא של הפעולה. דיבור סביל: הדיבור הסביל הוא כאשר הפועל מציין את הפעולה עצמה מבלי להדגיש מי עושה אותה ,ומי שעובר את הפעולה (המושא) הופך לנושא המשפט. דוגמה: "התפוח נאכל על ידי הילד". במשפט הסביל" ,התפוח" הוא הנושא ,והילד שמבצע את הפעולה מוצג בסיומת "על ידי". ההבדל המרכזי הוא שמבנה הדיבור הפעיל שם את הדגש על מבצע הפעולה (הנושא) ,בעוד שבדיבור סביל הדגש הוא על הפעולה עצמה או על מה שנעשה למושא. נושא ונשוא במשפט יש שני רכיבים עיקריים :הנושא והנשוא. נושא :הנושא הוא הדבר או האדם שמבצע את הפעולה או שנעשית עליו פעולה.הנושא הוא בדרך כלל שם עצם, שמציין את הגורם לפעולה. דוגמה: במשפט "הילד משחק בכדור" ,הנושא הוא "הילד" ,כי הוא המבצע את הפעולה. נשוא :הנשוא הוא הפועל או פעולה המתארת את מה שנעשה בנוגע לנושא. דוגמה: במשפט "הילד משחק בכדור" ,הנשוא הוא "משחק". הנושא והנשוא יוצרים את הבסיס של כל משפט ,והשניים תמיד צריכים להתאים אחד לשני מבחינה תחבירית. צירוף סמיכות צירוף סמיכות הוא סוג של צירוף מילים שבו שני רכיבי המשפט קשורים זה לזה כך שמילה אחת תלויה בשנייה ומשמעה משתנה לפי קשר זה.צירוף הסמיכות בנוי משני רכיבים: הסמך – המילה הראשונה ,שהיא בדרך כלל שם עצם (ולפעמים גם פועל ,תואר ,כינוי) ,וזו שמציינת את המהות או ההקשר. הסומך – המילה השנייה ,שהיא מילה המשמשת כמציין או מפרטת את הסמך. כיצד מתבצע הצירוף? אם הסמך הוא שם עצם יחיד ,הצירוף יהיה בסדר רגיל ,ללא שינוי. אם הסמך הוא שם עצם במצב סמיכות (שהוא שם עצם ללא 'ה' הידיעה) ,אז הסומך יכול להיות בסדר הפוך, כלומר הוא יקבל את 'ה' הידיעה. דוגמה: "בית ספר" – הצירוף הוא "בית" (סמך) ו"ספר" (סומך). "החדר הגדול" – "החדר" הוא הסמך ו"הגדול" הוא הסומך ,בו הסומך מתאר את הסמך. צירופי סמיכות יכולים להיות גם מסובכים יותר ,כמו בצירופי סמיכות מסובכים שבהם יש יותר ממילה אחת