סיכום העצה של פרנקפורטר PDF
Document Details
Uploaded by ResourcefulRaleigh
Tags
Summary
סיכום מאמר על העצה של פרנקפורטר, שמפרש מאוטנר, הוא מאמר על זיקה בין משפט לעולם, ומעודד משפטנים לקרוא ו לצפות במדיומים אמנותיים כמו ספרות, יצירות מחזות. מאוטנר מבקר את מערכת המשפט.
Full Transcript
סיכום העצה של פרנקפורטר סיכום מורחב של המאמר ,תוך התייחסות לביקורת של מאוטנר על מערכת המשפט: מנחם מאוטנר פותח את מאמרו בסיפור על ילד בן 12ששלח בשנת 1954מכתב לשופט פליקס פרנקפורטר מבית המשפט העליון האמריקאי ,ובו ביקש עצה כיצד...
סיכום העצה של פרנקפורטר סיכום מורחב של המאמר ,תוך התייחסות לביקורת של מאוטנר על מערכת המשפט: מנחם מאוטנר פותח את מאמרו בסיפור על ילד בן 12ששלח בשנת 1954מכתב לשופט פליקס פרנקפורטר מבית המשפט העליון האמריקאי ,ובו ביקש עצה כיצד להכין את עצמו ללימודי המשפטים.תשובתו המפתיעה של פרנקפורטר הייתה שהדרך הטובה ביותר להכשרה למשפטים היא להקדיש את הזמן לקריאה נרחבת של ספרות וספרי היסטוריה ,לצפייה בהצגות וסרטים ,ולהעשרה אינטלקטואלית ורגשית של העולם הפנימי. מאוטנר מבקש להבין את הרציונל שעמד מאחורי העצה הזו ומציע עבורה 5הצדקות: ההצדקה הראשונה היא שמשפטנים ,בפעילותם המקצועית ,באים במגע עם מגוון רחב של תחומי החיים ובני אדם.לכן הם נדרשים לידע נרחב לגבי מורכבות הקיום האנושי והיבטיו השונים.קריאה מעמיקה בספרות ובהיסטוריה היא הדרך הטובה ביותר לרכוש ידע זה. ההצדקה השנייה היא שקריאת ספרות וצפייה בסרטים ומחזות מאפשרת למשפטנים להתנסות בתהליכים אינטלקטואליים של שיפוט ,הנדרשים רבות בעבודתם.בעוד המשפט עצמו אינו מספק הזדמנויות מספקות לשיכלול יכולות השיפוט ,חשיפה למדיומים נרטיביים כן יכולה לעשות זאת. ההצדקה השלישית נוגעת לרגישות האנושית לה נדרשים משפטנים.בהיותם בעלי השפעה מכרעת על חיי אדם ,על משפטנים לפתח יכולת להזדהות ולהבין נקודות מבט מגוונות.גם כאן ,קריאה וצפייה במדיומים נרטיביים היא הדרך המומלצת לפתח רגישות זו. ההצדקה הרביעית מדברת על תפקיד הקריאה כ"תזכורת".המשפט נוטה לתפיסה רזה וצרה של האדם והקיום.ספרות והיסטוריה ,לעומת זאת ,חושפות את מלוא העושר והמורכבות של חיי אנוש.הן מזכירות למשפטנים את הפער הגדול בין חיי אדם לייצוגם הרזה במסגרת המשפטית. ההצדקה החמישית קושרת את הקריאה לביקורת על הקפיטליזם והניתוח הכלכלי של המשפט.מאוטנר טוען כי שתי אלה מושתתות על תפיסה רזה ומפשטת של האדם ,כיצור רציונלי ואינדיבידואלי הנעדר ממדים חברתיים ורגשיים.הקריאה בספרות וההיסטוריה תשמש כאן כתזכורת למימדים אלה שנעדרים מהשיח המשפטי-כלכלי. בהמשך פורש מאוטנר את הביקורת שלו על מערכת המשפט.הוא טוען שהמשפט ,במתכונתו הנוכחית ,לוקה ברדידות ובשטחיות בהתייחסותו למצבים אנושיים מורכבים.החשיבה המשפטית הבינארית והקטגורית אינה תופסת את מלוא היקף הגוונים של הוויית האנוש.היא מפשטת את יחסי הגומלין הססגוניים בין פרטים וקבוצות ונותנת להם ייצוג חסר.כמו כן ,המשפט אינו מכיר דיו בהשפעות התרבותיות ,החברתיות והמבניות המגבילות את חופש הבחירה של הסובייקט.לטענת מאוטנר ,ספרות והיסטוריה מציעות תמונה עשירה ומלאה בהרבה של האדם והחברה ,ובכך יכולות לתקן את העיוורון של המשפט למציאות האנושית המורכבת. מאוטנר מדגים את הדברים דרך חשיפת הקורא לדמויות במחזותיו של חנוך לוין.מחזות אלה ,על אף אופיים הלא -ריאליסטי ,חושפים את המאבק הקיומי והמצוקות האנושיות טוב יותר מכל חיבור משפטי.הם ממחישים את האדם כיצור הכלוא במערכות כוחות ביולוגיות ,חברתיות ותרבותיות שאינן בשליטתו ,ובכך מפריכים את התפיסה הליברלית הרווחת במשפט של האדם כסוכן בחירה אוטונומי.דוגמה זו מחזקת את התפיסה של מאוטנר בדבר תרומתם האפשרית של מדיומים נרטיביים לחידוד הרגישויות המוסרית והחברתית של משפטנים. בסיכומו של דבר ,העצה של פרנקפורטר ,כפי שמפרשה מאוטנר ,אינה עצה טכנית או פרקטית בלבד.זוהי עצה הנושאת משמעויות רחבות בנוגע לזיקה שבין משפט לעולם.באמצעות עידוד משפטנים לקריאה וצפייה במדיומים נרטיביים-אמנותיים ,פרנקפורטר קורא למעשה להרחבת השדה המשפטי ולפתיחתו למימדים נוספים של החוויה האנושית.זוהי קריאה לאחריות חברתית רחבה של המשפט ,ולנכונות להתמודד עם שאלות של צדק והוגנות.בעיני מאוטנר ,זהו האתגר המרכזי של המשפטנים בני דורנו -לחתור תחת התפיסה הרזה והמפשטת שהמשפט מציע לאדם ,ולהכניס למערכת המשפט מימדים של עומק ,גיוון ומורכבות שיאפשרו לה למלא את ייעודה החברתי.
