מדיטציה - סיכום מעודכן PDF

‫מדיטציה‬ ‫אותו פעמון המצלצל חרש למישהו אחר אומר לי נקודתיים בא יומך‪.‬‬ ‫אפשר שמישהו הפעמון הזה מצלצל לו חולה כל כך עד שאינו יודע שהוא מצלצל לו; ואפשר שאני חושב עצמי‬ ‫בריא יותר...

‫מדיטציה‬ ‫אותו פעמון המצלצל חרש למישהו אחר אומר לי נקודתיים בא יומך‪.‬‬ ‫אפשר שמישהו הפעמון הזה מצלצל לו חולה כל כך עד שאינו יודע שהוא מצלצל לו; ואפשר שאני חושב עצמי‬ ‫בריא יותר ממה שאני ‪-‬עד כדי כך שאלה השרויים איתי ורואים את מצבי צלצלו בו לי‪ ,‬ואני איני יודע‪.‬‬ ‫הכנסייה הקתולית‪.‬מקיפה‪ ,‬אוניברסלית‪ ,‬וכן כל מפעלותיה; כל מה שהיא עושה שייך לכל‪.‬כשהיא מטבילה‬ ‫ילד נוגע באותו מעשה‪ ,‬כי הילד מקושר בכך עם אותו ראש שהוא גם ראש שלי‪ ,‬ומורכב באותו גוף שאני איבר‬ ‫מאבריו‪.‬וכשהיא קובר את אדם‪ ,‬נוגע בי אותו מעשה‪ :‬כל האנושות היא יצירתו של מחבר אחד‪ ,‬והיא כרך‬ ‫אחד; כשאדם אחד מת‪ ,‬אין פרק אחד נתלה מתוך הספר‪ ,‬אלא הוא מתרגם לשפה טובה יותר ‪ -‬וכל פרק צריך‬ ‫להתרגם כך‪.‬אלוהים מעסיק כמה מתרגמים ‪:‬יש דפים שהזקנה מתרגמת‪ ,‬שהמחלה מתרגמת‪ ,‬או המלחמה‪,‬‬ ‫או דין צדק ‪.‬אך יד אלוהים בכל תרגום‪ ,‬וידו תשוב ותקרא אוכל כל דף נו הפזורים לכלל ספריה ‪,‬שכל ספריה‬ ‫יהיה פתוחים וגלויים זה לזה ‪.‬ולכן כשם שה פעמון הקורא לדרשה קורה לא רק לדרשן לבוא‪ ,‬אלא לקהילה‬ ‫כולה‪ ,‬כך פעמון זה קורה לכולנו‪ ,‬ומה גם לי‪ ,‬שהמחלה הזאת מתקרבת אותי כל כך אל הסף‪.‬היה פעם סכסוך‬ ‫שהגיע לכלל תביעה (שעד שמים וכבוד‪ ,‬דת ומעמד‪ ,‬שימשו בה בערבוביה)‪ ,‬בשאלה מי מן המסדרים הדתיים‬ ‫יצלצל את תפילת הבוקר‪ ,‬והוחלט שרי שונים יצלצלו אלה המשכימים קום מכולם‪.‬אם נבין כהלכה את כבוד‬ ‫הפעמון המצלצל לתפילת הערב‪ ,‬נשמח לעשותו שלנו בכך שנשכים קום‪ ,‬הווה אומר‪ ,‬שיהיה שלנו כמו גם של‬ ‫זה שהוא אכן שלו‪.‬הפעמון מצלצל למי שחושב שהוא מצלצל לו ‪,‬וגם אם יחדל‪ ,‬הרי מאותו רגע היה לאחד‬ ‫עם אלוהיו ‪.‬מלאו יישא עיניו לשמש כשהיא זורחת‪-‬אך מי הסיר עיניו מכוכב שביט כשהוא מאיר מי לא יכרה‬ ‫אוזנו לקול פעמון המצלצל בהזדמנות כלשהי ‪ -‬אך מי יוכל לטעום אוזנו לאותו פעמון המעביר חלק ממנו‬ ‫עצמו החוצה מן העולם? אין אדם שהוא אי‪ ,‬שלם לעצמו‪ :‬כל אדם הוא חלק מהיבשה‪ ,‬נתח מן האדמה‪.‬‬ ‫כשרגב עפר נסחף בים‪ ,‬אירופה פוחתת ממש כמו אילו נסחף צוק‪ ,‬כמו אילו נסחפה‪ %‬את ידידך או אחוזתך‬ ‫שלך ‪.‬מותו של כל אדם ממעיט אותי משום שאני כרוך באנושות ‪.‬ועל כן אל תשלח לעולם לברר למי מצלצל‬ ‫הפעמון‪ :‬לך הוא מצלצל‪.‬אף לא נוכל לקרוא לזה חיזור אחרי אומללות‪ ,‬או מילה ואומללות‪ ,‬כאילו לא היינו‬ ‫אומללים למדי בעצמנו‪ ,‬אלא צריכים ליטול עוד מן הבית הסמוך ולקחת עלינו את אומללותם של שכנינו‪.‬זו‬ ‫הייתה אמנם בבחינת חמדנות מוצדקת‪ ,‬שהרי מצוקה היא אוצר‪ ,‬ואין אדם שיש לו די‪.‬אין אדם שטוף‬ ‫במצוקה שאינו מתבגר ומבשיל הודות לה ונעשה בזכות הראוי לאלוהים‪.‬אתה מנוס את אוצרותיו במטילי‬ ‫כסף או זהב ואינו תובע אותם למטבע עובר‪-‬לסוחר‪ ,‬אוצרותיו לא ישמשו לתשלום בשעת נסיעה‪.‬פגעים רעים‬ ‫הם אוצר מטבעם‪ ,‬אבל אינם בגדר מטבע עובר‪-‬לסוחר בשימוש בהם ‪,‬אלא אם כן הם מקרבים אותנו עוד‪+‬‬ ‫לביתנו שבשמיים ‪.‬אדם אחד אולי חולה אף הוא ‪,‬שוכב על ערש דווי ‪,‬והפיה זה אולי מוטל בקרביו כזהב‬ ‫במכרה‪ ,‬ואין לו שימוש בו; אבל הפעמון הזה‪ ,‬המספר לי על מצוקתו‪ ,‬חופר ומוציא את הזהב ומכיל אותו‬ ‫עלי‪.‬על ידי תשומת הלב הזאת לסכנה המרחפת מעל הזולת אני מכוון את דעתי לזו המרחפת מעלי‪ ,‬וככה אני‬ ‫מבטח את עצמי בפירוט יהיה אלוהי‪ ,‬שהוא מבטחנו ואין בלתו‪.‬‬ ‫הקטע שצוטט הוא מתוך יצירתו הנודעת של ג'ון דאן "מדיטציה ‪ ,"17‬שבה הוא מהרהר על הקשר בין בני‬ ‫האדם ועל המוות‪.‬‬  ‫הנקודות המרכזיות בקטע‪:‬‬ ‫‪.1‬כשפעמון מצלצל כדי להודיע על מותו של מישהו‪ ,‬הוא מזכיר לנו את בריאותנו השברירית ואת‬ ‫התקרבותנו שלנו למוות‪.‬‬ ‫‪.2‬הכנסייה הקתולית מאחדת את כולם ‪ -‬כל מעשה שלה נוגע בכל אדם‪ ,‬כי כולנו חלק מהאנושות‪.‬‬ ‫המוות הוא כמו תרגום של פרק בספר האנושות לשפה טובה יותר‪.‬‬ ‫‪.3‬אנו כולנו קשורים זה לזה‪".‬אין אדם שהוא אי" ‪ -‬כל אדם הוא חלק מהיבשת האנושית‪.‬לכן‪ ,‬מותו‬ ‫של כל אדם ממעיט את כולנו‪.‬‬ ‫‪.4‬הסבל והמצוקה הם אוצר שמקרב אותנו לאלוהים ומבשיל אותנו‪.‬תשומת הלב למצוקת הזולת‬ ‫מפנה את תשומת לבנו לסכנות המרחפות מעלינו‪.‬‬ ‫הקטע עוסק ברעיונות מורכבים על הקשר האנושי‪ ,‬משמעות המוות‪ ,‬ותפקיד הסבל בחיינו הרוחניים‪.‬דאן‬ ‫משתמש בדימויים כמו פעמון‪ ,‬ספר‪ ,‬ואי כדי להמחיש את הרעיונות הפילוסופיים והתיאולוגיים העמוקים‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫הקטע של ג'ון דאן משקף גישה שיש בה מרכיבים הומניסטיים וגם קולקטיביסטיים‪:‬‬ ‫מבחינה הומניסטית‪:‬‬ ‫‪.1‬הקטע מדגיש את הערך והחשיבות של כל חיי אדם‪.‬מותו של כל אדם נתפס כמשמעותי ומשפיע על‬ ‫כולם‪.‬‬ ‫‪.2‬יש בקטע יסודות של אמפתיה ודאגה לזולת ‪ -‬תשומת הלב למצוקת האחר מעוררת מודעות עצמית‪.‬‬ ‫‪.3‬עולה מהקטע אמונה בערך האדם ובפוטנציאל ההתפתחות הרוחנית האנושית דרך התמודדות עם‬ ‫סבל‪.‬‬ ‫מבחינה קולקטיביסטית‪:‬‬ ‫‪.1‬הקטע מדגיש את הקשר ההדוק והגורל המשותף של כל בני האדם כחברה וקהילה‪.‬‬ ‫‪.2‬המטאפורות של פעמון‪ ,‬ספר וגוף מדגישות את האחדות האורגנית של האנושות על פני הפרט‪.‬‬ ‫‪.3‬הצלצול מכוון לכולם‪ ,‬כי כולם שייכים לאותו "גוף" של ה"כנסייה האוניברסלית‪".‬‬ ‫ניתן לראות בקטע ביטוי של הומניזם בגוון קולקטיביסטי ‪ -‬תפיסה המעמידה במרכז את ערך האדם‪ ,‬אך‬ ‫רואה אותו כחלק בלתי נפרד מהאנושות כקולקטיב מאוחד‪.‬הרווחה וההתפתחות של הפרט תלויות בהכרה‬ ‫בקשר ובגורל המשותף של כולם‪.‬‬ ‫‪.1‬לצול הפעמון ‪:‬הפעמון מצלצל להודיע על מותו של אדם‪ ,‬אבל דאן מדגיש שהוא מצלצל עבור כל‬ ‫האנשים‪.‬הכוונה היא שהמוות של כל אדם נוגע לכל אחד מאיתנו‪ ,‬כי כולנו חלק מאותה החברה‪.‬‬ ‫‪.2‬קשרי האנושות ‪:‬דאן מדגיש שכל אדם הוא חלק מהשלם‪ ,‬ושמותו של כל אחד משפיע על כל השאר‪.‬‬ ‫הוא משווה את האנושות לספר שבו כל אדם הוא דף‪.‬כשאדם מת‪ ,‬הדף הזה לא נקרע מהספר אלא‬ ‫מתורגם לשפה טובה יותר‪.‬‬ ‫‪.3‬אלוהים כמתרגם ‪:‬דאן מתאר את אלוהים כמתרגם שמתרגם את חיינו לשפה אחרת דרך המוות‪.‬‬ ‫המוות הוא כמו תרגום לשפה אחרת‪ ,‬טובה יותר‪ ,‬בה אנחנו מתקרבים לאלוהים‪.‬‬ ‫‪.4‬פעמון הקורא לדרשה ‪:‬הפעמון שמזמין אנשים לדרשה הוא כמו הפעמון שמודיע על המוות‪.‬הוא‬ ‫קורא לכולנו‪ ,‬ומזכיר לנו שאנחנו קשורים זה בזה ושאנחנו צריכים לחשוב על מצבנו‪.‬‬ ‫‪.5‬אחדות ואחריות חברתית ‪:‬דאן מדגיש שאף אדם לא חי בנפרד‪.‬כולנו חלק מיבשת גדולה אחת‪.‬‬ ‫כשאדם אחד סובל או מת‪ ,‬זה משפיע על כולם‪.‬לכן‪ ,‬כשפעמון מצלצל‪ ,‬הוא מצלצל לכל אחד מאיתנו‪.‬‬ ‫נקודות מרכזיות‪:‬‬ ‫אחדות האנושות ‪:‬הרעיון המרכזי הוא שכל בני האדם מחוברים זה לזה‪ ,‬ושאף אחד אינו חי בנפרד‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מותו של כל אדם משפיע על השלם‪.‬‬ ‫המוות כחלק מהחיים ‪:‬המוות הוא חלק מהמעבר והתרגום לחיים טובים יותר‪ ,‬והוא לא סוף אלא‬ ‫ ‬ ‫שינוי ותחילתו של משהו חדש‪.‬‬ ‫אחריות חברתית ‪:‬אנחנו צריכים להיות מודעים למצבם של אחרים ולהבין שהצרות והמצוקות של‬ ‫ ‬ ‫אחרים נוגעות גם לנו‪.‬עלינו להפגין חמלה ואחריות כלפי הקהילה‪.‬‬ ‫משמעות הפעמון ‪:‬הפעמון מצלצל לא רק כדי להודיע על מוות‪ ,‬אלא גם כדי להזכיר לנו את הקשר‬ ‫ ‬ ‫שלנו לאחרים ולקרוא לנו להרהור עצמי ולהתבוננות בחיינו‪.‬‬ ‫הקטע הזה מדגיש את הקשר העמוק בין האנשים ואת הצורך להיות מודעים ולגלות אכפתיות כלפי אחרים‪,‬‬ ‫כמו גם את המשמעות הרוחנית של המוות כחלק מהחיים‪.‬‬