תזונה - עקרונות, אבולוציה ואקולוגיה PDF

‫טל סממה ‪2024‬‬ ‫תזונה ‪-‬עקרונות‪ ,‬אבולוציה ואקולוגיה‬ ‫שיעור ‪27....

‫טל סממה ‪2024‬‬ ‫תזונה ‪-‬עקרונות‪ ,‬אבולוציה ואקולוגיה‬ ‫שיעור ‪27.5.24 -1‬‬ ‫המוטיבציה מאחורי הקורס‪:‬‬ ‫‪ -‬אנחנו חיים בזרם בלתי פוסק של מידע על תזונה‬ ‫‪ -‬תזונה צריכה להיות הוליסטית ‪-‬לא צריך לדבר רק על בני אדם‬ ‫‪ -‬תזונה היא מוטיבציה מרכזית בחיים של כל יצור חי‪.‬‬ ‫טל גלבוע‪ -‬בחור שמציין כי אפשר להתקיים מאנרגיית הפראנה‪.‬יש לו המון חסידים בארץ והמון אנשים‬ ‫שהולכים אחרי זה ומאמינים שאפשר לחיות בלי לאכול‪ -‬בלי בזבוז זמן‪ ,‬ללא קניות‪.‬בפועל הם מתים‪.‬‬ ‫אנחנו לא מכירים ייצור אחד שיכול להסתדר בלי להכניס משהו לגוף שלו‪.‬אין מי שיכול לחיות באנרגיית‬ ‫פראנה‪.‬‬ ‫תזונה היא החוט המקשר בין כמעט כל תחום חיים באבולוציה וקשור כמעט לכל מוטיב בחיים שלנו‪ -‬הכחדות ‪,‬‬ ‫רעב‪ ,‬עיור‪ ,‬יחסיים בינלאומיים ובריאות‪.‬‬ ‫תזונה יכולה להיות מורכבת‪:‬‬ ‫ קרטנואידים‪ -‬חומרים עם צבע בין צהוב לאדום‪,‬‬ ‫נפוצים מאד בצמחים ‪,‬עוזרים לרכז קרינת שמש‬ ‫בתוך פוטוסיסטם ‪ 1‬ומשפרים את הפוטוסינטזה‪.‬‬ ‫כאשר יש שלכת ‪ ,‬העצים בסתיו ממחזרים כלורופיל‬ ‫ואז רואים קרוטנואידים ממש בולטים‪.‬הקרטנואידים‬ ‫גם נמצאים באצות ובאצות קדמוניות ועוזרים לרכז‬ ‫קרני אור‪.‬בעח מנצלים את זה בצורה שונה לחלוטין‪-‬‬ ‫למשל בצבעי נוצות ‪ ,‬ובצבע המקור ‪.‬פלמינגו אוכל‬ ‫קוקופודים‪ ,‬שהם סוג של סרטנים המרכזים קרטנואים‬ ‫בגוף שלהם על מנת להימנע מהקרינה האולטרה סגול‪.‬ה הפלמינגו מקבלים גוון יותר ורוד‬ ‫במקום עם קרינת שמש חזקה יותר (למשל באילת יחסית שראינו בפאוניסטיקה יחסית חיוורים‬ ‫לאלו שהוא דיבר עליהם בדרום אמריקה)‪.‬ציצנית היא ציפור שבה הזכרים מבליטים עצמם על‬ ‫ידי אזור צהוב בזנב לפני כמה שנים מצאו זנב כתום והבינו שזה יכול לשנות המון את המשיכה‬ ‫מינית בין זכרים לנקבות‪.‬מסתבר כי הכניסו לצפון אמריקה מין של עץ עם פרות אדומים במקום‬ ‫צהובים‪.‬‬ ‫משפיע על הראייה של ציפורים‪.‬ברשתית יש תאי קנין ומדוכים (קנים אחראיים על אור מדוכים‬ ‫‬ ‫צבע) אצל עופות טיפות יש במדוכים טיפת שמן שמפלטרת אור וגורמות לאור להיות חד יותר‬ ‫לצבעים מסוימים‪.‬טיפות השמן מכילות קרוטנואידים ‪ -‬ותזונה ענייה בקרטנואידים פוגעים‬ ‫בראיית העופות‪.‬‬ ‫ריסה אדומת רגל (שחף)‪ -‬במחקר שנעשה הראו כי בשינוי אקלים הדגה התחלפה באזורי‬ ‫‬ ‫קינון ‪ ,‬היום יש יותר דגים עשירים בחלבון מאשר בשומן‪.‬ראו כי גוזלים ניהיו פחות חכמים‪.‬‬ ‫קאקאפו (תוכיליל)‪ -‬הולכים על הקרקע ומתרבים ממש לאט ‪ ,‬תלויים בהבשלה של עץ‬ ‫‬ ‫ספציפי שנותן פירות פעם בחמש שנים ‪ -‬כל הרבייה תלויה בו (בשגרה אוכלים חרקים)‪.‬‬ ‫‪1‬‬  ‫טל סממה ‪2024‬‬ ‫רפרף (עש)‪ -‬בתמונה‬ ‫‬ ‫רואים את הרפרף‬ ‫שותה צוף מפרח‬ ‫הבטורה ‪.‬הרפרף הוא‬ ‫יחידת הפצה של גנים‬ ‫על ידי הטלת ביצים על‬ ‫צמחים‪.‬כל המזון שלו‬ ‫הוא צוף פרחים (סוכר‬ ‫ומים)‪ ,‬בביצים יש כל‬ ‫מה שצריך על מנת‬ ‫לפתח זחל ‪.‬שומן‬ ‫וחלבון הוא מקבל‬ ‫בשלב הזחל ‪.‬הזחל עושה חישוב מבחינה אנרגטית כמה הוא צריך לשים בגולם כי אחר כך הוא יאכל‬ ‫רק צוף פרחים‪.‬לפרחים יש אינטרס שהרפרף יאביק כמה יותר פרחים הולכן "הם שמים בצוף " גם‬ ‫סוכרים וחומצות אמינו על מנת שהרפרפים יוכלו לייצר יותר ביצים‪.‬הם שמים חומצות אמינו‬ ‫שקושרות להתנהגות כמו ‪ GABA‬מה שמשפיע על קוגניציית הפרפר והופך אותו לחד יותר בנוסף‬ ‫בטא אלנין‪ -‬שנותנים לחייילים מתפקדים טוב יותר במצבי לחץ‪.‬בנוסף הראו כי נקבה יודעת אם‬ ‫זכראכל טוב או לא ולפי זה מזדווגת ‪ -‬יודעת שצריכה להשקיע יותר בזכר שאכל‪.‬‬ ‫מדע התזונה הקלאסי‬ ‫‪ -‬אנתרופוצנטרי‬ ‫‪ -‬מכון לבריאות או ספורט‪ -‬לא מדברים על המחיר של זה תמיד יש טרייד אוף‪.‬‬ ‫‪ -‬מושפע מאופנות והן מתחלפות מהר ומאינטרסים כלכלים‬ ‫‪ -‬שימוש במעט מאד מודלים מהחי‪ -‬עכברים או זבובים או ‪.c.elegans‬‬ ‫מדע התזונה צעיר יחסית התחיל אותו לבואזיה שהיה כימאי דגול התחתן עם מארי אן פיירט‬ ‫(הייתה מתרגמת את העבודות שלו מצרפתית לאנגלית‪ ,‬ייצרה רישומים וכנראה לקחה חלק‬ ‫פעיל ברישומים והוא לקח קרדיט על עבודות שלה)‪.‬מצא מספר דברים חשובים‪:‬‬ ‫‪ -‬מצא את תפקיד החמצן בבערה‪.‬‬ ‫‪ -‬גילה קלורימטריה‬ ‫‪ -‬שימור מסה בתגובות כימיות‬ ‫קלוריה‪ -‬יחידת אנרגיה= ‪ 4.78‬ג'אוול‪.‬מוגדרת ככמות החום שצריך להשקיע על מנת‬ ‫לחמם גרם מים במעלה אחת‪.‬במזון אנחנו מדברים באלפי קלוריות(‪0‬ליטר מים)‪.‬על כל‬ ‫דבר שאנחנו אוכלים רואים כמה קלוריות יש בו‪.‬השיטה המקורית הייתה לשרוף מזון‬ ‫ולרוקן את כל המים שבו ואז לשים בתא חמצן חומר יבש לשרוף ולבדוק בכמה מעלות עלו‬ ‫המים בקלורימטר‪.‬שיטה זו לא לוקחת בחשבון את יכולת העיכול ‪-‬למשל תפוח מורכב‬ ‫בעיקר מתאית מה שמעלה טמפרטורה ממש( כי נשרף טוב) אבל יוצא דיי מהר מהגוף וזה‬ ‫לא קלוריה שזמינה לנו‪.‬היום עושים ממוצעים והערכות לפי כמות פחמימות‪ ,‬סיבים‪,‬‬ ‫שומנים וחלבונים יש במזון ותזונאים יודעים כמה קלוריות יש בכל רכיב ונותנים לנו עריך‪,‬‬ ‫עדיין בעייתי אבל משתמשים כי אין משהו יותר טוב‪.‬‬ ‫יש ‪ 2‬שיטות למדידת קלוריות‬ ‫‪ -‬קלורימטריה ישירה‪ ,‬לבואזייה‪ -‬לוקחים חיה שמים בתא עם קרח‬ ‫ומודדים את קצב המסת קרח ‪,‬נעשה במקביל לכמה פדח החיה‬ ‫משחררת‪ -‬מבינים כי יש קשר בין שרפה של מזון לנשימה ופליטת פדח‪.‬‬ ‫‪ -‬קלורימטריה לא ישירה‪ -‬כיום אוספים רק את הגז שבעל החיים ‪/‬הבן‬ ‫אדם נושם ומסיקים כמה קלוריות אנחנו שורפים‪.‬בתא מכניסים אוויר ללא‬ ‫לחות ובלי פדח ‪,‬האוויר יוצא מהתא והולך לאנלייזר ומשווים לעומת‬ ‫האוויר שנכנס לתא כמה חמצן נגרע וכמה פדח נוסף מנשימה ‪.‬מזה‬ ‫אפשר לחשב כמות קלוריות‪.‬‬ ‫‪2‬‬  ‫טל סממה ‪2024‬‬ ‫יחס ‪ -RQ‬יחס בין פדח נפלט לחמצן נקלט ‪.‬‬ ‫‪ -‬בפחממות ‪RQ= 1‬‬ ‫‪ -‬בשומנים ‪RQ= 0.7 -‬‬ ‫‪ -‬בחלבונים‪RQ= 0.81 -‬‬ ‫מקור האנרגיה יכול להגיע מאכילה או על ידי יצור כימי ממקור לא‬ ‫אורגני‪.‬‬ ‫ אוטוטרופים‪ -‬מקור האנרגיה הוא מהשמש ‪ ,‬מייצרים‬ ‫לעצמם מזון ‪ ,‬נמצאים ברמה טרופית ראשונה‪.‬צריכים מקור‬ ‫פחמן אי אורגני ‪ CO2‬חוץ מצמחים רואים גם באצות ‪,‬‬ ‫פיטופלנקטון ובקטריות‪.‬מי שמאופיין בזה הם יצורים קטנים‬ ‫עם קצב מטבולי נמוך ולרוב אין להם תכונות תנועה ועובדים‬ ‫בהספק נמוך‬ ‫ הטרוטרופים‪ -‬תלויים באורגניזמים אחרים לתזונה‪ ,‬מצויים‬ ‫ברמות טרופיות גבוהות וצריכים מקור פחמן לא אורגני‪-‬‬ ‫פטריות ‪,‬בעח ‪,‬פרוטיסטים ורוב הבקטריות‪.‬‬ ‫יש פוטוסינתזה ויש כימואוטוטרופים‪-‬‬ ‫ כימואוטוטרופים‪ -‬שימוש בדברים כמו במעשנות שחורות‪ -‬מים חמים‬ ‫עם גופרית ומתאן ‪ ,‬נפולת לוויתנים ומתאן הידרט ‪.‬בנפולת לוויתנים יש‬ ‫פיתוח מערכת אקולוגית שלמה על גופת הלוויתן‪.‬חיידקים מתיישבים על‬ ‫הגופה ויש נשימה אנאירובית של גופרית‪.‬על החיידקים מתפתחים יצורים‬ ‫רב תאיים ויש חברה שלמה וזה מגיע לחברת תמנונים ודגים‪.‬מעשנות‬ ‫קרות הן זרמי מתאן שיש בקרקעית שאוטוטרופים יודעיםיותר לנצל‪.‬‬ ‫מתאן ‪ -CH4‬בשכבות גבוהות בים יש פירוק לפדח ומים‪.‬תמונה של תולעים‬ ‫שחיות בסימביוזה עם חיידקים שיודעים לנשום מתאן‪.‬‬ ‫פוטוסינתזה‪ -‬הפיכת פחמן אי אורגני בעזרת מים לסוכר וחמצן ‪.‬כל החמצן‬ ‫באטמוספרה שלנו היא בפעילות הזאת‪.‬היום הוא התייצב סביב ‪ 21%‬מנוצל על‬ ‫ידי יצורים פוטוסינטטם‬ ‫לא ברור מתי בעח עברו להיות הטרוטרופים אבל מבינים שאחרי זה התחיל‬ ‫מרוץ חימוש בין טורפים לנטרפים‪ ,‬זה יוצר מרוץ אבולוציוני ושיתופי פעולה שונים‬ ‫(למשל פטריות מספקות מיקרו נוטריינטים לצמחים וצמחים סוכר לפטרייה)‪.‬‬ ‫היסודות הנפוצים בכדוהא‪ -‬ברזל ‪, 34%‬חמצן ‪, 29%‬סיליקה ‪ , 15%‬מגנזיום ‪ , 12%‬גופרית‬ ‫‪ , 2%‬ניקל ‪ , 2%‬סידן ‪, 1%‬אלומיניום ‪1%‬‬ ‫חמצן ‪ -‬היסוד השני בכמותו בכדוהא ‪.29%‬מהווה ‪ 21%‬מהאטמוספרה (גם ‪) O3‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אמפשר סינון קרינה אולטרה סגולה ומאפשר חיים‪.‬ממש קבוע וכמעט לא משתנה‬ ‫מפעילות האדם‪.‬‬ ‫פחמן‪ -‬מהווה רק ‪ 0.2%‬מכדור הארץ‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫באוקיינוסים יש מעבר של פדח‬ ‫מהאטמוספירה לים ומהים בחזרה‬ ‫לאטמוספרה והמקום היחידי של‬ ‫הפחתה של פחמן מהמערכת היא‬ ‫מהים ‪.‬בים יש השקעה של פחמן‬ ‫לקרקעית בצורת חומר אורגני שהופך‬ ‫לסלע גיר ומוציא פחמן מזמינות‬ ‫במערכת‪.‬נמצא בטבע ב‪ 3‬צורות הכי‬ ‫נפוץ פחמן ‪ 1%. 12‬מכל הפחמן‬ ‫‪3‬‬  ‫טל סממה ‪2024‬‬ ‫בביוספרה זה איזוטופ פחמן ‪( 13‬עם נויטרון אחד נוסף)‪ ,‬הוא יציב ולא מתפרק‪.‬יש עוד צורה של‬ ‫פחמן ‪ 14‬שהיא רדיואקטיבית לא יציבה( יש ‪ 2‬נויטרונים נוספים )‪,‬הוא נוטה להתפרק וקצב הפירוק‬ ‫‪ 5000‬שנה ‪ -‬זמן מחצית חיים‪.‬פחמן ‪ 14‬משמש לתיארוך ארכיאולוגי‪.‬מרגע המוות מפסיקים להכניס‬ ‫פחמן ופחמן ‪ 14‬מתחיל להתפרק וכך אפשר להאריך מתי הייצור מת‪.‬הפחמן ‪ 14‬נוצר בשכבות‬ ‫גבוהות של האטמוספירה‪ ,‬אטומי חנקן סופגים קרינה קוסמית ושהיא פוגעת באטומים של חנקן יוצא‬ ‫פרוטון ומתחבר לפחמן מה שיוצר פחמן ‪.14‬ההבדל בצורות הפחמן ממש שימושי חוץ ממה‬ ‫שהסברנו בנוגע לתיארוך היחס בין פחמן ‪ 13‬ל‪ 12‬יכול להגיד לנו איזה צמחים אנחנו אוכלים‪.‬צמחי‬ ‫‪ C4‬שגדלים מהר במהלך מעגל קלווין צוברים יותר פחמן ‪ 13‬מ‪.12‬וסוכר פשוט כמו שיש בסלק לא‪.‬‬ ‫מאפשר לגלות זיופי מזון ולהבין מה מקור הסוכר שאנחנו אוכלים‪.‬‬ ‫חנקן‪ -‬מרכיב את רוב האטמוספרה הוא לא זמין כגז‪ ,‬ממש אינרטי‬ ‫‪-‬‬ ‫‪.‬משתמשים בו כנושא לתגובות כימיות כי כמעט לא מגיב‪.‬יש חומרים‬ ‫שיודעים לקבע אותו‪ :‬סופות ברקים וחיידקים מקבעי חנקן‪.‬לרוב יהיה חנקן‬ ‫‪ 14‬נפוץ ‪,‬פחמן ‪ 15‬איזוטופ יותר נדיר אבל יציב‪ ,‬חנקן ‪ 16‬נדיר ומתפרק‬ ‫בכמה שניות ונוצר רק בניסוים גרעיניים‪.‬חנקן כבד נוטה להצטבר‬ ‫במעלה שרשרת המזון‪ -.‬כלי מדהים למחקר אקולוגי אפשר לדעת מה‬ ‫הדרגה ומה בעל החיים אוכל‪ -‬מאפשר ללמוד על רמות טרופיות‪.‬כל הזמן‬ ‫מגלים בעוד ועוד מקומות חיידקים וחד תאים שמקבעים חנקן (פעם חשבו‬ ‫שרק סוג ספציפי של צמחים)‪.‬לדוגמא טרמיטים (שייכים למשפחת‬ ‫התיקניים) הן חיות חברתיות שאוכלות תאית הן מסוגלות גם לקבע חנקן‬ ‫אטמוספרי במערכת העיכול‪.‬יש קיבוע חנקן גם במערכת העכול שלנו‬ ‫בחיידקי המעיים ‪ -‬כיום אנחנו יודעים שאין לזה משמעות ביולוגית לבריאות שלנו‪.‬‬ ‫זרחן‪ -‬מחזור ממש איטי לא עובר‬ ‫‪-‬‬ ‫באטמוספרה‪ ,‬כמעט לא במצב גזי‬ ‫נמצא רק באדמה‪ ,‬בבעח ומים‬ ‫(ליתוספרה) ‪.‬חשיבות אדירה בייצור‬ ‫אנרגיה (‪. )ATP‬זרחן בכדוהא‬ ‫נמצא בסלעים מסויימים ממוצא ימי‪.‬‬ ‫לבני אדם יש עניין אדיר במחצבי‬ ‫הזרחן על מנת לייצר דשנים ‪.‬‬ ‫שעושים דשן מחנקן ‪ 0‬יש השקעת‬ ‫אנרגיה חנקן אטמוספרי הוספת‬ ‫אנרגיה אבל בזרחן מכיוון שיש אותו‬ ‫רק בקרקע והוא מתחדש ממש לאט‬ ‫אנחנו בבעיה‪.‬תעשיית המזון מהחי‬ ‫מכלא את כמות הזרחן ‪16 -‬‬ ‫קילוגרם בקר צורך ‪ 1‬קילוגרם זרחן‬ ‫לעומת מספר מטורף של ירקות ופירות שמשתמשים באותה כמות‪.‬‬ ‫בישראל קריית הזרחן נעשת על ידי כיל הם מוציאים זרחן מאדמה‬ ‫והורסים שטחים בנגב‪.‬שולחים אותו לחול ‪ -‬הורגים ביטחון תזונתי‪.‬‬ ‫ברזל‪-‬היסוד הנפוץ בכדוהא‪ ,‬נפות בסלעים ומשתחרר בבלייה‪,‬בעל‬ ‫‪-‬‬ ‫נטייה למסור ולקבל אלקטרונים ‪.‬‬ ‫מגניזןם‪ -‬נפוץ בכדוהא‪ ,‬נפוץ סלעים‪ 12% ,‬מהחומר בכדוהא‪.‬זמין‬ ‫‪-‬‬ ‫מבליית סלעים‪.‬מרכיב מרכזי בכלורופיל ‪.‬משתתף בפעילות‬ ‫אינזמתית ‪ ,‬התכווצות שרירים‪ ,‬תפקוד עצבי וסינתזת דנא‪.‬עובר רק בין מים לקרקע‬ ‫לביוספרה ולא נמצא באטמוספרה‪.‬‬ ‫‪4‬‬  ‫טל סממה ‪2024‬‬ ‫שיעור ‪03.06.24 -2‬‬ ‫סוכר‬ ‫סוכר הוא ממש עתיק ופרמטיבי‪ ,‬במטאוריטים שמגיעים לישראל ‪ ,‬מוצאים ריבוז שהוא מוצא לרנא ‪.‬אחת‬ ‫ההשערות לתחילת החיים בכדור הארץ זה שמטאורים הביאו מולקולות‬ ‫אורגניות וחומרי מוצא לרנא שיכול לייצר סינתזה של חומרים אחרים‪-‬‬ ‫התאוריה נחשבת חזקה ונפוצה ‪.‬‬ ‫פוטוסינתזה‪ -‬אם כל הפחממות‬ ‫כל אטום פחמן בגוף היה פעם גלוקוז שנעשה בפוטוסינתזה יש קצת‬ ‫פחמן שמגיע מהחלל וכימוסינתזיס אבל זניח ממש)‪.‬‬ ‫הפולימר של פחמן הכי נפוץ זה תאית ‪ -‬פולימר גלוקוז ממש ורסטילי‬ ‫ויוצר מבנים מרשימים ‪.‬המיבנים הללו מבוססים על סוכר ופולימריזציה‬ ‫של גלוקוז לתאית‬ ‫מה זה סוכר‬ ‫פחמימה= פחמן ‪+‬מים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בפחמימות לכל פחמן יש קבוצת הידרוקסיל בצורה של קטונים או אלדהידים‪.‬‬ ‫הסוכרים יכולים להיות במבנה פתוח או מבנה ציקלי של טבעת ‪.‬יכולים להיות‬ ‫באורכים של שלושה פחמנים (טריוזות) ועד ‪ 8‬פחמנים‪.‬מעל ‪ 4‬פחמנים נוכל‬ ‫לראות ייצור של טבעת ‪.‬‬ ‫תכונות פיזיקליות של סוכר‬ ‫לסוכרים בגלל קבוצו הידרוקסיל יש הרבה תכונות‪:‬‬ ‫‪ -‬מסיסות במים‪ -‬בגלל הידרוקסיל שיכול ליצור קשרי מימן‪.‬‬ ‫‪ -‬טעם‪ -‬חיישנים לטעם התפתחו המון פעמים בעולם החי‪.‬בדגים למשל יש‬ ‫חיישנים בכל הגוף‪ ,‬בחרקים על הרגליים וגם לנו חיישנים על מנת לבדוק‬ ‫את הסביבה ‪.‬בני אדם חווים ‪ 5‬טעמים (חמוץ (‪ ,)PH‬טעם מר (לרוב חומר רעיל בצמחים‪ ,‬מלח‬ ‫(חשוב מאד ונדבר עליו )‪ ,‬סוכר (ממש רגישים‪ ,‬אנחנו מסוגלים לגלות מיליוניות של סוכר בתמיסת‬ ‫מים) הרגישות שלנו לסוכר כמעט כמו של דבורים ‪ ,‬אוממי ‪ ,‬מחקה טעם של בשר ומפותח אצל‬ ‫טורפים)‪.‬‬ ‫*טורפים לא מרגישים סוכר‬ ‫חילקו מתיקות של סוכר‬ ‫‪-‬‬ ‫יחסית לסוכרוז ‪ -‬הכריזו‬ ‫שסוכרוז זה אחד ולפי‬ ‫ממוצע מדידה של‬ ‫אנשים חילקו מה רמות‬ ‫המתיקות של סוכרים‬ ‫נוספים‪.‬פרוקטוז יותר‬ ‫מתוק ( ‪,)1.6‬גלקטוז‬ ‫למשל פחות מתוק‬ ‫(‪.)0.3‬שינוי בקבוצת‬ ‫ההידרוקסיל משנה את‬ ‫דרגת המתיקות‪.‬‬ ‫בסוכרלוז החלפה של ‪ 3‬קבוצת הידרוקסיל בכלור ויש מתיקות פי ‪!600‬‬ ‫רצפטורים למתוק‪ -‬נקראים‬ ‫‪-‬‬ ‫‪.T1R2, T1R3‬הם חוצי‬ ‫ממברנה ויוצרים קומפלקס‬ ‫חוץ ממברנלי‪ ,‬אליהם‬ ‫נקשרים הסוכרים שנותנים‬ ‫תחושת מתוק במוח ‪.‬יכולים‬ ‫למשל להיקשר אליהם לא‬ ‫‪5‬‬  ‫טל סממה ‪2024‬‬ ‫רק סוכרים ‪,‬למשל סכרין וציקלאמט הם שני ממתיקים מלאכותיים שהתגלו בטעות‪ -‬ממש נפוצים‬ ‫ונחשבו פעם מסרטנים (כיום לא נחשב)‪.‬במשקאות ממותקים יש שימוש באספרטיים (פניל אלנין‬ ‫‪+‬חומצה אספרטית) דימר שניהם יוצר טעם מתוק פי ‪ 2‬מסוכרוז‪-‬נחשב לא יציב ולא בריא ויש כמות‬ ‫מומלצת ביום‪.‬ממתיקים כמו אספרטיים פעמים רבות‬ ‫מפעילים את הרצפטורם בלי לכבות ולכן נשאר טעם מתוק‬ ‫להרבה זמן‪.‬‬ ‫ברזין צמח אפריקאי שיש לו מתיקות פי ‪ 2000‬מסוכרוז ‪,‬‬ ‫‪ miracle fruit‬לוקח רצפטורים של מתוק והופך אותם לרגישים‬ ‫לחומציות (לדוגמא אם נוכל לימון הוא נהיה מתוק)‪ -‬השפעה נשארת‬ ‫לחצי שעה‪.‬ממתיק נוסף הוא הסטיביה ‪-‬שלה יש סטיביול קומפלקס‬ ‫שהוא מתוק פי ‪ 30-300‬מסוכר אך יוצר גם טעם לוואי קצת מר ויש‬ ‫הרבה תעשייה ופיתוחים סביב זה‪.‬‬ ‫לקטוז‪ -‬מתיקות ‪ 0.3‬העררך האנרגטי שלו הוא כמו גלוקוז רק פחות‬ ‫מתוק‪.‬בטבלה של כמות לקטוז בחלב אם ניתן לראות כי הכמות‬ ‫ממש גבוהה בבני אדם וקופים נפח‪ -‬זה קורה כי המוח שלנו ממש‬ ‫גדול ואוהב סוכר (צריך הרבה אנרגיה)‪.‬שאלה שעולה מכך היא‬ ‫למה אין גלוקוז כסוכר חלב?‬ ‫‪.1‬אנחנו לא אמורים לצרוך לקטוז אחרי‬ ‫גיל ההתבגרות ‪ -‬אמור לגרום לנו לסבל‬ ‫וכאבי בטן= הבטחה לכך שבוגרים לא‬ ‫ינצלו את חלב הנקבות וישאר באמת חלב‬ ‫לתינוקות‪.‬באמצעות מוטציה התגברנו על‬ ‫זה וכיום הרבה מהאוכלוסיה עמידה‬ ‫ללקטוז ‪ ,‬אך יש כיום מגמה הפוכה‪.‬‬ ‫‪.2‬ילדים יכולים לניוק לעיתים עד גיל ‪ 3‬מה‬ ‫שיוצר מצב שבו השיניים יוצאות עוד‬ ‫שהילד יונק‪ -‬הלקטוז בניגוד לגלוקוז זה‬ ‫סוכר יחסית בטוח לשיניים כלומר עששת לא נגרמת מלקטוז‪.‬‬ ‫תפקיד סוכר בעולם החי‪:‬‬ ‫‪.1‬מבנה‬ ‫‪.2‬אגירה‬ ‫‪.3‬תקשורת והעברת אותות‬ ‫מבנה‬ ‫ריבוז‪ -‬נפוץ ממש במזון ונוצר דה‪ -‬נובו במסלול הפנטוז‬ ‫‪-‬‬ ‫פוספט‪.‬מהווה בסיס דנא ורנא‪.‬בדנא יש מימן בריבוז וברנא‬ ‫יש ישקבוצת הידרוקסיל ולכן נקרא דאוקסיריבוז‪.‬רנא לא‬ ‫יציב כי קבוצת הידרוקסיל נוטה לתקוף את הקשר‬ ‫הזרחני ולכן חיסוני רנא למשל צריך לשמור בקירור ‪.‬כאשר‬ ‫מחליפים הידרוקסיל במימן יש יציבות ‪.‬‬ ‫פולימריזציה של גולוקוז יכול לשמש למבנה או לאגירה‪.‬גלוקוז‬ ‫‪-‬‬ ‫וחד סוכרים קל לפלמר עמילן והוא חומר טגירה ואילו צלולוז חומר‬ ‫מבני‪ -‬שניהם מורכבים משרשרת ללא הסתעפויו כאשר בעמילן‬ ‫מיקום קבוצת ה‪ CH2OH‬הוא בציס ואילו בצלולוז בטראנס מה שיוצר‬ ‫מבנה יציב וחזק‪.‬כל השוני הוא במבנה‬ ‫גלוקוז בתמיסת מים יהיה בשיווי משקל בין צורה לינארית לבין סגירה‬ ‫‪-‬‬ ‫באוריינטציית בטא לבין סגירה באלפא זה משפיע על יכולת פלמור‪.‬‬ ‫אם מפלמרים באלפא מקבלים עמילן מסיס במים אם בבטא‬ ‫‪-‬‬ ‫מקבלים פולימר לא מסיסי וקשה לפירוק צלולוז‪.‬‬ ‫צורה שלישית אגירה בבעח ‪ -‬גליקוגן‪ -‬פילמור עם הסתעפויות של‬ ‫‪-‬‬ ‫שרשרת‪.‬‬ ‫‪6‬‬  ‫טל סממה ‪2024‬‬ ‫תאית‪-‬צלולוז‬ ‫פחמימה ‪ ,‬רב סוכר המורכבת משרשראות ארוכות של‬ ‫מולקולת גלוקוז‪ -‬בטא‪.‬מהווה אחת משתי התרכובות‬ ‫האורגניות הכי נפוצות בטבע ומשמשת כמרכיב עיקרי בדפנות‬ ‫תאים ובצמחים‪.‬קשרי מימן שיש בשרשרת מקשים על‬ ‫אנזימים לתקוף אותה ולפרק אותה‪.‬בני אדם למדו לנצל אותה‬ ‫להרבה דברים‪.‬‬ ‫נגזרות צלולוז‬ ‫‪ -‬ניטרוצלולוזה ‪-‬משמש כחומר נפץ שמתקבל מניטרציה‬ ‫של צלולוזה‪.‬בוער ממש מהר ויכול לעבור דנטורציה‬ ‫ספונטנית בבעירה‪.‬משמש גם להכנת כדורי פינגפונג‬ ‫(‪ fun fact‬הם גם נדלקים ממש מהר )‪.‬‬ ‫‪ -‬צללאויד ‪-‬חומר תרמופלסטי המיוצר מלולוזה‬ ‫ומקמפור‪.‬מדובר בחומר קרני ‪ ,‬גמיש ומבריק‪.‬בעבר‬ ‫שימש שעושים להכנת סרטי קולנוע ויוצר חלופה‬ ‫לפלסטיק (גם דליק וזאת ממש ושמו בעבר את‬ ‫הסרטים בקולנוע ומכונת ההקרנה בחדר נפרד‬ ‫מהאולם‪ ,‬על מנת שאם סרטי הצילום יתחממו וידלקו‬ ‫ממכונת ההקרנה לא תפרוץ שריפה באולם ‪-‬סצנה‬ ‫ממזרים חסרי כבוד) ‪ -‬בנוסף פטריות אוהבות לנשנש‬ ‫את זה מה שגרם לאובדן של המון ארכיונים חשובים‪.‬‬ ‫‪ -‬צלופן ‪-‬החלפה בגופרית חלק מקבוצות הידרוקיסל יוצר‬ ‫יריעות שקופות ידידיותי יחסית ומתכלה‪.‬‬ ‫בעח לא ממש מפרקים תאית אבל מי שכן מפרק‬ ‫תאית מעולה זה פטריות ‪ -‬את כל הנשורות עלים‬ ‫פטריות מפרקות ובלעדיהן היינו קבורים תחת‬ ‫נשורת עצים‪.‬‬ ‫‪ -‬נמלה מסוג אטא‪ -‬נפוצה בדרום‬ ‫אמריקה חותכות חתיכות עלים מביאות‬ ‫לקן ומגדלות עליהם פטרייה שהופכת‬ ‫את העלים לסוכר זמין‪.‬מלכה שעוברת‬ ‫מהמושבה לוקחת איתה חתיכת פטרייה‬ ‫להקמת המושבה החדשה‪.‬גילו בנוסף‬ ‫כי על הנמלים יש חיידקים אנטיביוטים‬ ‫המונעים התפתחות עובשים שונים‬ ‫שיכולים לפגוע בפעולת הפטרייה‪.‬‬ ‫‪ -‬טרמיטיםו תיקן אמריקאי‪-‬יכולים לפרק תאית מהמקרוביום שלהם‪.‬‬ ‫‪ -‬זנבזיף כספי ‪-‬מפרקים תאית ללא סימביוטים‬ ‫‪ -‬פרה‪ -‬רובה מכילה מיקרואורגניזמים‪ -‬לפרה ‪ 4‬קיבות ‪ -‬קיבה ‪ 1‬מכילה מיקרואורגנימים ופורוטיסטים ‪,‬‬ ‫וחיידקים המתסיסים את המזון ‪.‬בזמן העלאת הגירה הפרה מוסיפה לחומר רוק עם סידן ותוספים‬ ‫‪7‬‬  ‫טל סממה ‪2024‬‬ ‫אחרים‪.‬מיקרואורגניזמים שוברים תאית לחומצות כמו חומצה בוטירית‪ ,‬חומצה אצטית ו‪propionic‬‬ ‫‪.acid‬‬ ‫הואצין‪-‬ציפור ממרכז אמריקה‪ ,‬אוכל עלים יש לו הרכב חיידקים בקיבה‬ ‫‪-‬‬ ‫דומה לפרות הוא נקרא עוף הפרה בידיי המקומים כי הצואה שלו דומה‬ ‫לצואת פרה מבחינת ריח וכמויות‪.‬הקצב המטבולי שלו איטי ממש‪.‬לרוב‬ ‫לא עף ופשוט אוכל ומתסיסי תאית‪.‬‬ ‫לכל הבעח שאוכלים תאית הפירוק שלה נעשה על ידי מיקרואורגניזמים‬ ‫‪-‬‬ ‫שעושים פירוק של הפולימרים‪.‬בקואלות הגורים מאוכסנים בכיס על‬ ‫הרגל האחורית של האם ‪ ,‬קרוב לפתח הצואה‪.‬חלק מהגורים אוכלים‬ ‫יציאות ההורים וככה מקבל את המיקרואורגניזמים על מנת שיוכלו‬ ‫לאכול תאית גם ‪.‬‬ ‫פקטין‬ ‫נמצא בפירות בשלים‪ -‬פולימר‬ ‫גלוקוז ‪/‬גלקטוז תוספות של‬ ‫חומצה גלקטרונית ומתיל‬ ‫אסטר‪.‬משמש לייצור ריבה‪ ,‬נותן‬ ‫יציבות לדפנות תא ‪.‬מיוצר בגולג'י‬ ‫שמייצרים ריבה מחממים אותו‬ ‫ושרשראות הפקטין מוציאות מימן‬ ‫מה שיוצר מטען שלילי והם דוחות‬ ‫אחת את השנייה לאחר הוספת‬ ‫לימון המטען מבוטל ונוצרת ריבה‪.‬כאשר הוא בתוך התא‪ ,‬הפקטין מכיל התמרות מתיליות שמונעות ממנו‬ ‫קישור לסידן על מנת שלא ייווצר ג'ל בתוך התא‪.‬עם היציאה מהתא האנזים פקטין מתיל אסטראז מסיר את‬ ‫הקבוצה המתיליות וחושף קבוצת‬ ‫קרבוקסיל ליצירת קשרים כימיים‪.‬‬ ‫אגר‪-‬‬ ‫מורכב משני רבי סוכרים ‪:‬אגרוזה‬ ‫ואגרופקטין‪.‬מופק מדופן תא של אצות‬ ‫אדומיות‪.‬בעבר שימש להכנת קינוחים אך‬ ‫כיום הוא משמש כמצע גידול‬ ‫למיקרואורגניזמים שונים‪.‬‬ ‫כיטין‪-‬‬ ‫פולימר השני הכי נפוץ בעולם‬ ‫החי שרשראות של שתי יחידות‬ ‫אצטילגולוקוזמין (‪N-acetyl-D-‬‬ ‫‪ ) glucos-2-amin‬אשר‬ ‫מחוברות בינהם בקשרים‬ ‫גליקוזידיים ‪ 1,4‬בבטא‬ ‫חיבור זה זהה לחיבור‬ ‫מולקולות הגלוקוז בתאית‪ ,‬ולכן‬ ‫מולקולת הכיטין היא למעשה‬ ‫מולקולה של תאית‪ ,‬שבכל‬ ‫מונומר של גלוקוז‪ ,‬אחד ההידרוקסילים (קבוצות ‪)OH-‬‬ ‫הוחלף בקבוצה אצטילאמינית‪.‬החלפה זו מאפשרת‬ ‫יצירת קשרי מימן נוספים בין שרשרות סוכריות קרובות‪,‬‬ ‫מה שמביא לחוזק הרב של החומר הנוצר‪.‬‬ ‫קלונצית החולות‪ -‬סוג של פטריה מסוגלת‬ ‫‪-‬‬ ‫להרים כביש אם יוצאת מתחתיו‬ ‫הכיטין הוא מרכיב בשריון פרוקי רגליים חשוב להגיד כי‬ ‫אחד יוצר‬ ‫הוא ממש ורסטילי‪ -‬רשת סיבים שיוצרת מבנה חזק‪.‬מצד‬ ‫שריון חזק של חיפושיות ויכל להיות גם עדין וליצור את הכנפיים של חרקים ‪.‬‬ ‫לרוב שקוף אך יכול להיות צבעוני ובעל תכונות של שבירת אור ופיגמנטים שונים‪.‬הכיטין גם‬ ‫מרכיב את מערכת הטרכאות ממש חזק וגמיש ( במבנה שדומה לצינור של שואב אבק)‬ ‫‪8‬‬  ‫טל סממה ‪2024‬‬ ‫בחרקים השלד הוא חיצוני והם בנויים בתוכו וזה גורם לכך שהם צריכים להתנשל‪.‬תהליך ההתנשלות מבוקר‬ ‫הורמונלית שצפוף לחרק יש הפעלה של כיטניאזות שיוצרות בקעים‪ ,‬זה מאפשר לחרק לצאת מהשלד ‪,‬לתנפח‬ ‫לגודל החדש ואז יוצר שריון חדש שעובר תהליך בירוס (התקשות)‪.‬לפעמים חרקים אוכלים את הנשל‪ -‬מקור‬ ‫טוב לנוטריינטים‪.‬‬ ‫כיטינאזות ‪-‬אנזימים נפוצים בבעח אבל אנחנו לא יכולים לעכל כיטין אז מדוע יש לנו כיטינאזות? ‪ -‬הכיטינאזות‬ ‫נועדו להגן עלינו מפטריות למשל חלקן נמצאות על העור שלנו ומפרקות פטריות שרוצות להיכנס לרקמה‬ ‫ולפגוע בנו‪.‬אצל אנשים צעירים זה עובד יותר טוב (לצעירים כמעט אין פטריות ברגליים וככל שמתבגרים‬ ‫הנטייה לכך עולה) ‪.‬היום מתמשים בכיטין לתעשיית חוטי תפירה נמסים כי הגוף יודע לפרק ולא צריך להוציא‬ ‫את התפרים יש ניסיון לייצר פלסטיק מכיטין כי אמין חזק אבל מתכלה‪.‬‬ ‫צרעות‪ -‬ציידות ותופסות דבורים ‪ -‬ומאכילות את הצאצאים בדבורה‪.‬בשק יש המון ……‪.‬‬ ‫סוכר כמקור אנרגיה‪-‬‬ ‫סוכר מתפרק באמצעות גליקוליזה‪ -‬תהליך עתיק מראשית החיים שבו גלוקוז בעל ‪ 6‬פחמנים‬ ‫מתפרק ל‪ 2‬מולוקלות פירובט בעלות ‪ 3‬פחמנים תוך כדי השקעת אנרגיה וקבלת ‪ NADH‬ו‪ATP‬‬ ‫‪.‬על מנת שגליקוליזה תמשיך יש צורך לפרוק נשאי אלקטרונים וזה מה שמזיז ראקציה‪.‬אם יש‬ ‫אוויר יש העברת אלקטרון לחמצן והוא מקבל האלקטרונים הסופי ואז נשאי האלקטרונים יהיו‬ ‫מוכנים לקבל אלקטרונים חדשים ‪.‬אם לא יהיה חמצן התהליך יפסיק כי נשאי האלקטרונים יהיו‬ ‫רווים באלקטרונים ולא יהיה להם לאן לפרוק אותם ‪.‬יש יצורים שפתרו את זה ויכולים לקחת‬ ‫פירובט לפרק אותו לאצטיל אלדהיד ואז לאאתנול מה שיגרום לכך שהנשא אלקטרונים ריק‬ ‫ויכול לחזור לתהליך (פרמנטציה אלכוהולית) ‪.‬‬ ‫שמרי יין‪-‬‬ ‫מבצעים פרמנטציה אלכוהולית‪.‬אחד היצורים הכי שימושים‬ ‫במשק האדם משמשים גם להכנת לחם כי הם פולטים פדח‬ ‫ועוזרים לתפיחה ‪.‬‬ ‫‪ -‬גם קריפיון מבצע סוג של תסיסה אלכוהולית שאין‬ ‫חמצן במים עוברים לייצר אתנול בגוף שלהם תהליך‬ ‫זה בדגים‪ ,‬בנוסף לתסיסת חומצת חלב מספק‬ ‫אנרגיה כאשר ריכוז החמצן דל‪.‬לדגים יש‬ ‫בהמוגלובין‪ /‬אפקט רות אם ה‪ PH‬יורד ההמוגלובין‬ ‫מפסיק לקשור חמצן וזורק אותו ובמקום זה ישנה תסיסה כהלית מה שמאפשר לו להמשיך לייצר‬ ‫אנרגיה‪.‬‬ ‫אתנול‬ ‫‪9‬‬  ‫טל סממה ‪2024‬‬ ‫אתנול מולקולה קטנה עם מלא אנרגיה‪ (.‬יש פי ‪ 2‬אנרגיה מגלוקוז)‪ ,‬הדלק המטאבולי הכי טוב בטבע ובבעח‬ ‫ואצלנו יש מסלול פירוק אתנול בגוף‪.‬האתנול יכול להפוך לאצטיל אלדהיד ה(רעיל ומסרטן וגורם להשפעה‬ ‫פיזיולוגית הנגאובר) לאחר מכן באמצעות אלדהיד דהידרוגנז מפורק לאצטט ובאמצעות אצטין ‪ COA‬סינטז‬ ‫הופך לאצטיל ‪.COA‬האצטט נכנס למסלול סינתזת שומן בגוף ומגיע לכבד ‪.‬בבני אדם יש שונות גנטית גדולה‬ ‫באלל אלדהיד דהידרוגנז יש כאל השעובד אצליהם לאט (מזרח אסיה ‪/‬יהודים) מה שייצור יצטברות של אצטיל‬ ‫אלדהיד ויותר תופעות לא נעימות של הנגאובר ולא יפתחו אלכוהוליזם ‪.‬אצל רוב האירופאים והאפריקאים יש‬ ‫פירוק מהיר ממש לאצטיל ‪ COA‬והם מסוגלים לשתות המון אלכוהול ללא תופעות לוואי ותיהיה להם נטייה‬ ‫לאלכוהליזם‪.‬אלכוהול בעייה קשה ממש ‪ 5.3% 0‬ממקרי המוות קשורים לצריכת אלכוהול ונוצרת התמכרות‬ ‫לאלכוהול יש תכונות בעייתיות‬ ‫‪ -‬עובר מחסום דם מח ומעבר ממברנות‬ ‫עיכוב נוירוטרנסמיטורים‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ -‬משפיע על שחרור דופמין‬ ‫‪ -‬דיכוי תפקוד קליפת המח הקדם מצחית בקבלת החלטות‬ ‫בצריכה כרונית‪ -‬ירידה בנפח המח‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ -‬פגיעה בזכרון‪ ,‬קואורדינציה‪ ,‬עירנות‬ ‫אתנול בעולם החי‪-‬‬ ‫נפוץ בפירות נרקבים ‪ ,‬פירות עם סוכר נגועים‬ ‫בשמרים ומחפשים כל הזמן מודלים לבעח‬ ‫שהסתגלו לאלכוהול‬ ‫‪ -‬דרוזופילה‪ -‬יכולים לפרק אלכוהול טוב‪,‬‬ ‫יש זנים מלאוכתיים שיכולים לצרוך‬ ‫אפילו ‪ 8‬אחוז‪.‬לרוב נראה ב‪ 3‬אחוז‬ ‫השפעה ותמותה‬ ‫‪ -‬דבורים‪ -‬כנראה נמשכות אך לא‬ ‫מפרקות טוב‬ ‫‪ -‬חדף עצים‪ -‬אוכלים עד ‪ 5‬אחוז‬ ‫אלכוהול יכולים לפתח תסמינים‬ ‫אלכוהוליזם במעבדה‪.‬‬ ‫בני אדם ואתנול‪-‬‬ ‫פרימטים אחרים מאוד אוהבים‬ ‫פירות בשלים מאד ויש להם גם‬ ‫את כל החושים לכךולכן‬ ‫נמשכים לזה ‪.‬אנחנו נחשפים‬ ‫מראשית האבולוציה לכמויות‬ ‫קטנות של אלכוהול ‪.‬חושבים‬ ‫שבצריכת כמויות קטנות של‬ ‫אלכוהול יש יתרון אנרגטי ומניע‬ ‫טפילות‪.‬דרוזופילה יחפשו מזון‬ ‫עם ריכוז גבוהה יותר של אלכוהול על מנת להימנע מטפילים‪.‬ממש‬ ‫משותף לכל תרבויות האדם‪.‬‬ ‫שמרי היין בויתו לפני ‪ 12,000‬שנה‪.‬אחת השאלות זה איך השמרים מגיעים בכלל‬ ‫לפירות?‬ ‫לפני ‪ 12‬שנה קבוצה איטלקית גילתה שבמלכות של צרעות בחורף יש‬ ‫‪-‬‬ ‫במערכת העיכול שמרים וכל ‪ 120‬מיני השמרים שהיו ביין היו בצרעות‪.‬‬ ‫הצרעות משמרות שמרים על פרות והם מתססים יין‪.‬‬ ‫‪ -‬מחקר של ערן‪ -‬אם לצרעות יש שמרים ומשיכה לאלכוהול (רואים את זה‬ ‫ממש בכל מיני פסטיבלי בירה באירופה‪ ,‬קשה לשתות בלי שצרעה מגיעה‬ ‫ונכנסת לכוס שלך)‪.‬אולי יש להם יכולת חריגה בפירוק אלכוהול ?לקחו אתנול‬ ‫עם פחמן ‪ 13‬מסומן נתנו ‪,‬נתנו אותו כמזון לצרעה‪.‬לאחר מכן שמו אותה‬ ‫בתא מטאבולי שנקי מפדח נתנו לה לנשום ואספו פדח שהשתחרר ואנחנו‬ ‫מצפים שאם היא מפרקת אלכוהול נראה עלייה בפדח ועשו השוואה בין צרעה‬ ‫לדבורה‪.‬רואים הבדל משמעותי בפליטת פחמן‪.‬בנוסף בדקו אלכוהול ‪80%‬‬ ‫כמצע מזון לצרעות וראו כי אין אפקט על תמותה ואפילו יש מעט הארכה של‬ ‫‪10‬‬  ‫טל סממה ‪2024‬‬ ‫החיים ‪.‬לפי מה שאנחנו יודעים היום צרעות החיה היחידה שעמידה לאלכוהול ומפיקה את האנרגיה‬ ‫שלה‪.‬‬ ‫למעשה משערים כי בחורף יש הדגרה של שמרים בבטן הצרעה ‪ ,‬בקיבה של הצרעה השמרים עוברים רבייה‬ ‫מינית ויוצרים וריאציות והסלקציה היא לזנים החדשים‪.‬באביב הצרעה מקימה קן חדש ומעבירה לפועלות חלק‬ ‫מהשמרים והן מפזרות שמרים על פרות מתוקים והופכות את סוכר הפירות לאלכוהול ובעצם בעח אחרים לא‬ ‫יכולים להשתמש בסוכר הזה כי הוא לא זמין להן ‪.‬‬ ‫למעשה אפילו ניתן לראות כי טמפ גוף צרעות היא ‪ 30‬מעולות בחזה‬ ‫לעומת ‪ 37‬מעלות בשאר הגוף ‪.‬הנוזלים מצטברים בזפק ואז‬ ‫במערכת העיכול והיא יכול לאגור בזפק המון מזון ‪ -‬זוהי טמפ מעולה‬ ‫להתססת אלכוהול ‪ -‬קורה בצורה פתולוגית בבני אדם (‪auto‬‬ ‫‪ )brewery syndrome‬ולכן טוענים שאין סיבה שלא יתפתח בצרעות‪.‬‬ ‫אצלנו בגוף אין ייצור אתנול‬ ‫ובתנאים אנארוביים אנחנו מייצרים‬ ‫לקטט שביצירתו יש היפטרות‬ ‫מאלקטרון 'אפשר להמשיך‬ ‫גליקוליזה‪.‬פעילות אנאירובית‬ ‫מתפרצת נעשת רק בגליקוליזה‬ ‫אבל חייבים להיפטר מהלקטט‬ ‫איכשהו‪ -‬לכן אנחנו מתנשפים ‪ -‬חוב‬ ‫חמצן ‪.‬‬ ‫חולד ערום ‪ -‬אם שמים במיכל‬ ‫ללא חמצן לא סובל בכלל עד ‪15‬‬ ‫דק בכלל‪ -‬באופן רגיל אנחנו‬ ‫מתחיליםעם גלוקוז ועוברים דרך‬ ‫פוספופרקטוקינאז ‪,‬אם יש חוסר‬ ‫בחמצן האנזים נתקע ונסגרת‬ ‫הגליקוליזה אבל החולד משתמש‬ ‫בפרוקוז כחלק המוצא של‬ ‫המטבוליזם וכך הוא לא מוגבל‬ ‫בגלל הנשימה האנאירובית ‪-‬‬ ‫פטנט לעקיפת גליקוליזה‪.‬‬ ‫אגירה של סוכר‬ ‫לא ממש נפוצה בעולם החי אלא בצומח‪.‬עוזר לשמירת מים‪.‬לסוכר‬ ‫תכונה היגרוסקופית וצמחים אוגרים סוכר ולא שומן כי שומן הידרופובי ‪.‬‬ ‫הסוכר הכי נפוץ בצמחים זה סוכרוז ולא גלוקוז‪ -‬לגלוקוז יש קבוצת‬ ‫אלדהיד לפרוקטוז יש קבוצת יש קבוצת קטון והקבוצות הללו‬ ‫ריאקטיביות ‪ -‬את הסיבה שגלוקוז בדם רעיל ברמה גבוהה‪.‬לדוגמא‬ ‫‪11‬‬  ‫טל סממה ‪2024‬‬ ‫תגובות מאייר (תגובה כימית בין חומצת אמינו לסוכר מחזר המתרחשת בדרך כלל בחום‪ ,‬לקבלת תוצרים‬ ‫בעלי צבע שחום‪.‬תגובה זו חיונית בהכנת מגוון מוצרי מזון ובדומה ליצירת קרמל היא מנגנון של השחמה‬ ‫לא‪-‬אנזימטית)‪ -‬מתבצעת כל עוד הקבוצות הללו חופשיות‪.‬בסוכרוז יש קשר בין קבוצת אלדהיד של גלוקוז‬ ‫וקבוצת קטון של פרוקטוז וככה הוא לא רעיל ולכן צמחים אוגרים סוכרוז כסוכר אגירה‪.‬‬ ‫‪ -‬קנה סוכר‪ -‬קרוב של התירס ממשפחת דגניים הביות נעשה לפני‪ 10,000‬שנה בדרום מזרח אסיה‬ ‫והודו ‪.‬כאשר התגלה על ידי האירופאים הוא שינה את העולם ‪ -‬כי חוץ מדבש לא היה סוכר זמין‬ ‫והאירופאים החלו ליישב אזורים טרופיים על מנת לגדל קנה סוכר‪.‬סביב זה התפתח תעשיית‬ ‫העבדות ‪.‬התפתחה מלחמה בין הצרפתים לאנגלים ובמהלך גילו את סלק סוכר‪ -‬גדל לאורך חופי‬ ‫אירופה תכולת סוכר נמוכה אבל פותר בעיה ו‪ 20%‬ממנו מגיע משם ‪.‬סירופ תירס‪ -‬פירוק עמילן‬ ‫והפיכה של גלוקוז לפרוקטוז היה נפוץ בעבר ‪.‬קולה בארהב עם סירופ סוכר ממותקת באמצעות‬ ‫סירופ תירס ובמקומות אחרים עם קנה סוכר יש סיפורים על כך שבפסח מקומות היו מביאים קולה עם‬ ‫סוכר קנים במקום סירופ תירס (כי כשר) ואנשים פשוט היו אוגרים את זה לכל השנה‪.‬טוענים שסירופ‬ ‫תירס יותר משמין ומעמיס על הכבד אבל כיום לא מוצאים את זה וכנראה לא בעייתי אבל ניהיה ממש‬ ‫מושמץ ופחות מקובל היום כממתיק למרות שזול וזמין‪.‬מייפל ‪ -‬מופק בצפון אמריקה מעץ האדר ‪-‬שיש‬ ‫הפרשי טמפ גדולים מאדמה לאוויר ‪,‬יש עלייה של סוכרים משורשים למעלה לעלים המתפתחים ואז‬ ‫עושים חריצים בגזע המפל ואוספים את הסירופ ויש בו בין ‪ 2‬ל‪ 5‬אחוז‬ ‫סוכר ויוצרים מזה ממתיק מלאוכתי נפוץ‪.‬‬ ‫סוכר חום ‪ VS‬לבן‪ -‬סוכר חום הוא סוכר לבן עם מולסה ‪.‬סוכר דמררה מוסיפים‬ ‫חזרה קצת מולסה‪.‬אין קשר לבריאות ! קצת יותר אנרגטי‬ ‫בצמחים אנרגיה נאגרת על ידי עמילן ‪ 25%‬ועמילופקטין ‪75%‬‬ ‫‪ -‬פודינג‪ /‬סחלב‪ -‬סמיכות נוצרת בגלל נקודה שבה השרשראות נשברות‬ ‫וזה יוצר פודינג וזאת הנקודה שהקשרים נשברים‬ ‫‪ -‬גידולים עמילניים התחילו על ידי בני אדם ממזרח אסיה‪ -‬אורז ‪,‬תירס‬ ‫בדרום אמריקה ובאפריקה שורשים‪.‬היכולת לצבור גרעינים עשירים‬ ‫בעמילן יוצרת ציוויליזציות כי מאפשר לאכסן לתקופות ארוכות וזה יוצר‬ ‫ירון אדיר‪.‬‬ ‫בעלי חיים לא אוגרים סוכר‬ ‫‪ -‬דבורים כן אוגרות סוכר הן יוצאות דופן‪ -‬דבורים מאדות אדי מים מצוף ויוצרות‬ ‫חומר סמיך‬ ‫‪ -‬יש נמלים שיש להן פועלות שהבטן שלהן הופכת לאיבר אגירה ומתמלאת‬ ‫בסוכר‬ ‫סוכר הדם שלנו הוא גלוקוז ‪ ,‬יש גם פרוקטוז בדם אבל ברמות נמוכות‪.‬‬ ‫בחרקים סוכר הדם העיקרי הוא טריאלוז ‪ 2 -‬מולקולות גלוקוז בקשר ‪ 1-1‬תופס מים‬ ‫טוב וקשה לשחרר אותן ‪ ,‬חושבים כי עוזר לחרקים למנוע התייבשות ‪.‬משמש‬ ‫לתעשיית המזון בעיקר לגלידות ‪ ,‬מוריד נקודת קפיאה‪.‬אנחנו לא אוגרים סוכר בגוף כי‬ ‫תופס הרבה מים ועדיף לאגור שומן (היינו צריכים להגדיל מסת גוף שלנו פי ‪ 2‬על מנת‬ ‫לקלב מספיק אנרגיה)‪.‬‬ ‫רפינוז ‪-‬מהווה קשר גלקטוז‪-‬גלוקוז‪ -‬פרוקטוזתלת סוכר שקשה לפרק נפוץ בקטניות‬ ‫כרוב ניצנים ובארטישוק ירושלמי מגיע למערכת העיכול האחורית והבקטריות שיש לנו‬ ‫שם עוזרות לנו לפרק אותו והם משחררות המון גזים‪.‬‬ ‫‪12‬‬  ‫טל סממה ‪2024‬‬ ‫אינולין‪ -‬פולימר פרוקטוז שאנחנו לא יודעים לפרק ונמצא בארטישוק ירושלמי כחומר אגירה‪,‬המיקרוביום שלנו‬ ‫מפרק ולכן נפיחות‪.‬‬ ‫שיעור ‪10.6.24 -3‬‬ ‫המשך סוכר‬ ‫סיבים במזון מחלקים למסיסים ולא מסיסים‪-‬‬ ‫לא מסיסים‬ ‫מסיסים‬ ‫ צלולוז‬ ‫ פקטין‬ ‫ המיצלולוז‬ ‫ בטא גלוקן‬ ‫ ליגנין (לא פחמימה)‬ ‫ אינולין‬ ‫ כיטין‪/‬כיטוזן‬ ‫ פסיליום‬ ‫סיבים מסיסים מאכילים בעיקר את המיקרביום שלנו‪.‬למשל שאנחנו אוכלים תפוח ‪ -‬יש בו ערך ‪ 4‬כפיות‬ ‫סוכר ‪ -‬הסיבים מאיטים את העיכול ותופסים סוכר ומאפשרים לו גם להגיע למיקרוביום‪.‬‬ ‫סיבים לא מסיסים נשארים בצורה סיבית‪ -‬הם מנקים את המעיים ועושים פוליש ופחות האכלה של‬ ‫מיקרוביום ‪-‬למשל בתעשיית השרימפס הופכים את הכיטין (שכבת המגן החיצונית שלו כי פרוק רגליים)‬ ‫לכיטוזין והוא הופך לג'לי כזה ועוזר להאטה של העיכול‪.‬סיבים זה ממש חשוב במזון אבל יש חברות למשל‬ ‫באזורים ארקטיים שאין להם כמעט סיבים במון ויש עבודות יפות עליהם‬ ‫מלזיטוז‪ -‬רב סוכר שיש בכנימות ‪ -‬לכנימות‬ ‫מחזורי חיים מעניינים ומורכבים‪.‬הכנימות‬ ‫מתחברות לצינורות ההולכה של הצמח‬ ‫ושותות את המוהל ‪ ,‬הן רוצות את חלבוני‬ ‫הצמח‪-‬למעשה את הסוכר הן לא צריכות‪.‬‬ ‫הן מיצרות מהגלוקוז או הסוכרוז את‬ ‫המלזיטוז‪.‬יש לו נטייה לאגור מים מה‬ ‫שעוזר להן להיפטר מהמים העודפים שהן‬ ‫מקבלות מהצמח‪.‬נמלים אוהבות את זה ומעניקות שמירה‬ ‫והגנה לכנימה‪ -‬הנמלה מתופפת על הכנימה ומקבל‬ ‫הפרשת טל דבש‪ -.‬זה ממש חמוד ממליצה לראות סרטונים‬ ‫של זה‪.‬‬ ‫אינוזיטול‪ -‬חסר קבוצת אלדהיד‪ -‬סוכר שנאגר אצלנו בגוף‬ ‫בכל מיני וריאציות‪.‬יכול להיות מאגר לזרחן‪.‬יודעים‬ ‫שמשפיע על פוריות ביונקים ובני אדם‪.‬משפיע על למידה‬ ‫בדבורים‪ ,‬ספיגת סוכר בציפורים וכנראה יש לו חשיבות‬ ‫אקולוגית ופיזיולוגית ממש גדולה‪.‬יש המון דיבורים על זה‬ ‫וזה נושא חם‪.‬יש לו משמעות של סיגנל ‪ ,‬ותיווך מסלולים‪.‬‬ ‫גליקוגן‪ -‬הדרך של בע''ח לאגור סוכר‪.‬פולימר של גלוקוז‬ ‫בקשרים ‪ 1-4‬כמו עמילן אבל העם הסתעפויות בעמדה ‪.6‬נבנה‬ ‫סביב החלבון גליקוגינן ‪.‬מולקולה מסיסה בערך ‪ 8%‬ממסת‬ ‫הכבד ובערך ‪ 1-2%‬בשריר‪.‬לעופות כמעט אותו כחומר‬ ‫‪13‬‬  ‫טל סממה ‪2024‬‬ ‫תשמורת כי ממש הידרופילי ומושך מים ‪ -‬מה שמעלה את משקל העופות ‪ ,‬הופך אותן ללא יעילות לתעופה‬ ‫‪ -‬תרשים של מבנה הגליקוגן‪ :‬העיגולים מציינים שיירי גלוקוז‪ ,‬כאשר כל שני עיגולים אפורים סמוכים‬ ‫קשורים בקשר ‪ ;α-1,4‬עיגול ירוק מציין נקודת סיעוף שבה הקשר הוא ‪ ;α-1,6‬עיגול אדום מציין קצה‬ ‫לא‪-‬מחזר של שרשרת שממנו יכול להתחיל פירוק של השיירים מהשרשרת‬ ‫סוכר וקצב מטאבולי‬ ‫לכל החיות שאוכלות סוכר כמזון עיקרי יש קצב מטאבולי גבוהה ולרוב ניזונות מחד סוכרים או‬ ‫דו סוכרים פשוטים‪.‬‬ ‫צוף‪ -‬התפתח בצמחים לא מפרחים אלא מצופונים איברים שנמצאים על פני הצמח‪.‬אצל‬ ‫קקטוסים שהפרח מתפתח הוא מוגן מקוצים ואז מתרחק מהם הוא מפריש את הצוף‬ ‫מהצופונים וזה מושך נמלים והן נותנות הגנה לניצן הרגיש‪.‬בשלב מאוחר יותר הצופונים‬ ‫התפתחו באיברי הרבייה של הצמחים ‪ -‬זז מהגנה לשירותי האבקה‪.‬עד שנות ה‪ 80‬חשבו‬ ‫שצוף זה מים וסוכר וראו במחקרים שנעשו לאחר מכן כי ציפורים שמתמחות בצוף מעדיפות‬ ‫סוכרוז ומי שלא סוכרים אחרים‪.‬חטפית (ציפור) אוכלות הרבה צוף לפני הנדידה אבל לא‬ ‫מסוגלות לפרק אותו ולכן יאכלו פרחים שמייצרים יותר פרוקטוז‪.‬‬ ‫אצל אוכלי צוף התפתחו התאמות מדהימות‪-‬‬ ‫עטלפים ‪ -‬לשונות ארוכות מגולגולת עד‬ ‫‪-‬‬ ‫החלק התחתון של הבטן‪.‬הקצה של‬ ‫הלשון מלא בפפילות שסופגות צוף טוב ‪.‬‬ ‫צורת פרח הקקטוס (תמונה שמאלית‬ ‫תחתונה) מחזירה גלי טוב ככה הוא יודע‬ ‫בדיוק מה המרכז‪.‬תמיד טוענים כי‬ ‫דבורים הכי טובות באכילת צוף אבל‬ ‫עטלפים נחשבים יותר טובים ויש תאמה‬ ‫מדהימה בין העטלפים לפרחים ‪.‬‬ ‫צופיות אפריקאיות ‪ -‬צופית בוהקת יש בארץ בעבר היו רק‬ ‫‪-‬‬ ‫בים המלח אבל נפוץ בכל הארץ בגלל הגינון (עוד הסבר‬ ‫בסיכום פאוניסטיקה)‪.‬באוסטרליה אוכלי דבש הכי‬ ‫מפורסמים‪.‬באמריקות קוליבריים יונקי דבש ויש להם מקור‬ ‫ארוך ביוחד ‪ -‬איך מסתרקים עם זה? יש להם מסרק מיוחד‬ ‫ברגל ‪.‬‬ ‫ליונקי דבש יש יכולת תעופה מדהימה י‪-‬מבצעים עם הכנף‬ ‫צורת ‪ 8‬מאפשר לעמוד במקום ואפילו לעופף לאחור‪.‬זוהי‬ ‫צורת התעופה הכי יקרה שיש בטבע‪ -‬בהתאם יש להם את‬ ‫הקצב המטבולי הכי גבוהה‬ ‫חרקים יודעים לעשות הכל ‪ -‬רפרפים (משפחת עשים) יש להם קצב מטאבולי הכי‬ ‫‪-‬‬ ‫גבוהה ואוכלים תוך כדי תעופה ‪.‬רפרף כזה אם היינו מגדילים אותו לגודל של בני אדם‬ ‫‪14‬‬  ‫טל סממה ‪2024‬‬ ‫כמות סוכר בארוחה אחת שלו שווה בהתאמה ל‪ 7‬קילו סוכר! תמיד חשבו שזה מסביר קצב מטבולי‬ ‫גבוהה‪.‬‬ ‫קצב מטבולי גבוהה דורש נשימה של המון חמצן ( רפרף נושם כאילו לקח מיכל חמצן של צוללן שמספיק ל‪40‬‬ ‫דקות והוא גומר אותו בדקה!) חמצן הוא מראש רדיקל אבל יש לו נטיייה להיו יותר ראקטיבי ‪.‬‬ ‫ רדיקל= אלקטרון לא מזווג בקליפה החיצונית ‪,‬לכן יקח‬ ‫את זה מהסביבה שלו וזה יכול לגרום לנזקים ענקיים‪.‬‬ ‫המקור העיקרי לרדיקלי חמצן זו פעילות מיטוכונדריאלית גם‬ ‫תקינה‪.‬ייחסו לזה הזדקנות (לא בהכרח נכון?) ‪ ,‬מוות תאי‬ ‫ומוטציות בדנ''א‪.‬מערכת החיסון שלנו לפעמים מייצרת בכוונה‬ ‫רדיקלים של חמצן על מנת להרוג פולש (מוגלה)‪.‬‬ ‫ נוגדי חמצון =מוסרים אלקטרון לרדיקל ומנטרלים את‬ ‫התאבון שלו לקחת אלקטרון מאחרים‪.‬‬ ‫‪ -‬השפעת רדיקלים על ממברנות תאים‪ -‬ממברנת תאים מורכבת‬ ‫מ ‪ 2‬שכבות פוספוליפידים‪.‬שרדיקל תוקף את השרשראות של חומצות‬ ‫השומן הוא יוצר תגובת שרשרת וזה יכול להרוס את הממברנה‪.‬כל מה‬ ‫שמוכרים לנו כאנטי אוקסידנטים (ויטמין ‪ ,C‬כורכום‪ ,‬אוכמניות‪ ,‬לימון‪ ,‬תה‬ ‫ירוק‪ ,‬מיץ סלק‪ ,‬גוג'י ברי‪ ,‬מיץ גזר‪ ,‬ליקופן‪ ,‬יין אדום ) ‪ -‬לא כל כך ברור מה‬ ‫המשמעות הביולוגית של זה לגבי המיטוכונדריה (מחקר מגמתי‪ ,‬תוצאות‬ ‫סותרות)‪.‬‬ ‫מה עושים בעלי חיים עם קצב מטאבולי גבוהה וללא נוגדי חמצון במזון?‬ ‫ קצב מטאבולי‪-‬כמות חמצן‬ ‫נצרכת ליחידת זמן‪.‬מתוקן‬ ‫לגודל גוף‪.‬‬ ‫מסלול הפנטוז פוספטי ‪PPP‬‬ ‫‪ -‬מסלול שלרוב לא מתייחסים‬ ‫אליו‪ ,‬במסלול גלוקוז ‪6‬‬ ‫פוספט (נוצר בתחילת‬ ‫הגליקוליזה) אבל מקום זה‬ ‫עובר פירוק מגולוקז ‪6‬‬ ‫פחמנים לריבולוז ‪ 5‬פחמנים‬ ‫ותוך כדי מקבלים ‪2‬‬ ‫מולקולות ‪ NADPH‬שהוא נשא אלקטרונים ויכול להעביר אלקטרון למולקולה אחרת‪.‬בתהליך יש‬ ‫פליטה של מולקולת פד''ח אחת‪.‬‬ ‫אחת ההשערות שלנו זה שמפעילים את זה בבעח‬ ‫שאוכלים מלא סוכר על מנת לייצר נוגדי חמצון‪.‬יכול להיום‬ ‫שהשימוש ב‪ PPP‬מגן על נזקי חמצון ‪.‬‬ ‫מחסור ב‪ G6PD‬האנזים הראשון במסלול הפנטוז‬ ‫‪-‬‬ ‫פוספט מחסור הוא לטאלי אבל חוסר תפקוד שלו‬ ‫כן מאפשר חיים אבל גורם לחשיפה לנזק חמצוני‪.‬המחסור הוא מה שנקרא "אלרגיה לפול" (לא‬ ‫באמת אלרגיה אלא מוטציה)‪.‬בפול יש חומר הנקרא דיביצין שכשהוא מגיע לדם הוא יוצר רדיקלים‬ ‫ותוקף תאי דם ולפירוקם‪.‬לאנשים בעלי מוטציה ב‪ G6PD‬זה יכול לגרום למוות בעת חשיפה לפול‬ ‫אבל במקביל יש להם עמידות למלריה ועמידות לסוגים שונים של סרטן ‪-‬קשור לזה שגם התאי סרטן‬ ‫בגוף לא יכולים להתגונן מהתקפה של הגוף עם‬ ‫הרדיקלים ‪.‬‬ ‫‪15‬‬  ‫טל סממה ‪2024‬‬ ‫רפרף הטבק‪ -‬אמרנו שיש לו קצב מטבולי גבוהה ואנחנו מצפים שיהיו המון רדיקלים של חמצן‬ ‫‪-‬‬ ‫בשריר‪,‬חשוב לציין כי גם יש להם שרירים ענקיים‪.‬‬ ‫‪2‬במחקר שערן עשה קבוצת אחת של רפרפים קיבלה רק מים וקבוצה שנייה קיבלה מים עם סוכר‪.‬‬ ‫שמדדו את מרחק התעופה ראו כי הקבוצה שקיבלה מים עם סוכר עפה מרחק כפול ‪ ,‬בהתאם יש לה‬ ‫יותר עבודה אירובית ‪ ,‬ונצפה ליותר נזק חימצוני אבל רואים שיש נזק חימצוני יותר נמוך= משהו‬ ‫בסוכר נתן הגנה נגד רדיקלים בשרירים‪.‬אחד החשודים זה גלוטתיון ‪( -‬מורכב מגלוטמט‪ ,‬ציסטאין‬ ‫וגליצין מחוברים) ציסטאין מיוחד כי יש בו קשר עם גופרית‪ ,‬מחוברת למימן ונותנת אותו ‪.‬יכולה ליצור‬ ‫עקב זה קשר גופרית גופרית ובזכות זה נחשב לאחד הנוגדי חמצון בטבע הטובים‪.‬לאחר שנותן‬ ‫אלקטרון צריך לטעון אותו‬ ‫מחדש ושוב מוסר‬ ‫אלקטרונים‪.‬בקבוצה‬ ‫שקיבלה סוכר טענו את‬ ‫הגלוטתיון יותר טוב‪.‬אנחנו‬ ‫טוענים שסוכר עובר דרך‬ ‫‪ PPP‬ונותן אלקטרון‬ ‫לגלוטתיון וזה דרך טובה יותר להתמודד עם רדיקלים שיש‬ ‫בשריר‪.‬‬ ‫דיברנו על ‪ - RQ‬ובאוכלי צוף מוצאים ערכים סביב ‪ 1.3/ 1.2‬ואפילו בעטלפים‬ ‫‪( 1.7‬זה ממש גבוהה!‬ ‫זה נגרם מפדח שנפלט בנשימה‪ -‬בכל האוכלי סוכר כנראה מסלול פנטוז‬ ‫פוספט ממש משמעות‪,‬הם לא מקבלים נוגדי חמצון אלא מייצרים בעצמם ולכן‬ ‫יש עודף פדח (ראינו שבמסלול יש פליטת פדח) וזה מסביר את ה‪ RQ‬הגבוהה‪ ,‬עודפי פדח ממסלול הפנטוז‬ ‫פוספט שנפלטים בנשימה‪.‬מסביר למה כאשר תשושים סוכר עוזר ‪ -‬מייצר פוטנציאל נוגד חמצון‪.‬‬ ‫זה מסביר נדידה למרחקים ‪ -‬סבכי שחור כיפה לפני נדידה ובזמן נדידה עוברים‬ ‫‪-‬‬ ‫לאכול סוכר ‪ ,‬המון פירות יער (במקום חרקים?)‪.‬במשך שנים חשבו שזה על מנת‬ ‫להחזיר נוגדי חמצון‪ -‬אבל לא מצאו שום אפקט והאפקט היחיד הוא סוכר שעוזר‬ ‫לבנות נוגדי חמצון ‪.‬למעשה הרפרוף לא בגלל המון האנרגיה שיש בסוכר(בשומן יש‬ ‫פי ‪ 2‬אנרגיה והיו אם כך יכולים לאכול שומן) אלא בגלל שסוכר עוזר להגן על השרירים‬ ‫בגלל רפרוף (טענה של ערן)‪.‬בשומן יש פי ‪ 2‬אנרגיה מבסוכר אבל באוכלי שומן אין‬ ‫קצב מטבולי גבוהה וגם אוכלי שומן במאמץ כמו נדידה עוברים לאכול סוכר‪.‬‬ ‫מסלול הפנטוז פוספט ממש קדום ‪,‬הגלוקוז עושה סיבוב וקבלים פוטנציאל חיזור וחוזר לשלב מאוחר יותר‬ ‫בגליקוליזה ועדיין מרוויחים את רוב האנרגיה מסוכר‪.‬בבעח שאוכלים המון סוכר זה לא מחיר מבחינת איבוד‬ ‫אנרגיה‬ ‫אי אפשר למדוד רדיקלים בדם אפשר למדוד נזק עם תוסף נוגד חמצון ובלי וזה מחקרים בעייתים המגמות‬ ‫שם ממש לא ברורות כל פעם מראה משהו אחר וזה השפעות ממש קורלטיביות ואי אפשר באמת לבדוק‪.‬‬ ‫חושבים שאם בעח שאומרים לסבול המון נמזקי חמצון לא צורכים את זה כנראה שזאת ההוכחה שאחנו לא‬ ‫צריכים את זה‪.‬‬ ‫סיכום סוכר‬ ‫ חומר בניה‬ ‫ מאפיינים פיזיקלים – מסיסות‪ ,‬פולימריזציה‪.‬‬ ‫ מקור אנרגיה‬ ‫ מקור לכח מחזר שלא ?