1.pdf

‫‪29/01/21‬‬ ‫אריאל חן‪-‬ציון‬ ‫סיכום שיעורי קורס תאוריות למידה‬ ‫סמסטר א‪ ,‬תשפ"א‪2021–2020 ,‬‬...

‫‪29/01/21‬‬ ‫אריאל חן‪-‬ציון‬ ‫סיכום שיעורי קורס תאוריות למידה‬ ‫סמסטר א‪ ,‬תשפ"א‪2021–2020 ,‬‬ ‫יחידה ‪ :1‬מהי למידה‬ ‫המונח למידה‪:‬‬ ‫ ‬ ‫ הגדרה אופרציונלית‪:‬‬ ‫שינוי נצפה בהתנהגות כתוצאה מניסיון‪.‬אנחנו נזקקים להוכחה שהאדם אכן למד כתוצאה מהניסיון (הלמידה)‬ ‫שעבר‪.‬ההוכחה היא שינויים התנהגותיים (שינויים במהירות‪ ,‬בעוצמה ובמורכבות של ההתנהגות‪ ,‬או התנהגות‬ ‫חדשה לגמרי)‪.‬‬ ‫ שימושים במונח למידה‪:‬‬ ‫ למידה כהתנהגות לימודית (למשל הקשבה‪ ,‬ניסוי‪ ,‬ושינון)‪.‬‬ ‫ למידה כתוצאה (למשל שיפור בידע‪ ,‬שיפור באיכות פתרון הבעיות‪ ,‬והבנה טובה יותר)‪.‬‬ ‫ למידה כתהליכי למידה (למידה ולא הוראה)‪.‬‬ ‫ ‪ 9‬עקרונות כלליים על למידה‪:‬‬ ‫ למידה היא שינוי‪.‬‬ ‫ למידה היא בלתי נמנעת (משהו יילמד בכל מקרה)‪.‬‬ ‫ אפשר להתנגד ללמידה (יש דברים שפוגעים ומעכבים אותה)‪.‬‬ ‫ למידה היא לא תמיד לטובה (לא נרצה שאנשים ילמדו כל דבר)‪.‬‬ ‫ למידה יכולה להיות בלתי מכוונת או מודעת‪.‬‬ ‫ בני אדם לומדים בצורה אנושית (בכפוף לביולוגיה שלהם)‪.‬‬ ‫ למידה מתייחסת לתוצאה ולתהליך‪.‬‬ ‫ למידה שונה בנקודות שונות על פני הזמן (בהתאם לגיל האדם)‪.‬‬ ‫ למידה היא אינטראקטיבית‪.‬‬ ‫יחידה ‪ :2‬הגישה הביהביוריסטית‬ ‫גישות מוקדמות על למידה‪:‬‬ ‫ ‬ ‫ רציונליזם‪ :‬הידע הוא מולד (אפריורי)‪ ,‬ויש לגלות אותו מחדש‪.‬רציונליסטים הדגישו את רכישת הידע על ידי השכל‬ ‫ללא תלות או צורך בניסיון חושי‪.‬‬ ‫ אמפיריציזם‪ :‬הידע הוא נרכש (אפוסטריורי)‪.‬הלמידה היא תולדה של ניסיון והסקה‪.‬‬ ‫מאפייני הגישה הביהביוריסטית‪:‬‬ ‫ ‬ ‫ גישה מדעית‪ :‬הסתמכות על תצפיות והתנהגות גלויה‪.‬‬ ‫ יצירת קשר בין אסוציאציות (‪ :)Associationism‬התפיסה כי האדם נולד כלוח חלק (‪ )tabula rassa‬אך עם‬ ‫"מערכת הפעלה"‪ ,‬ואבן הבסיס לכל למידה היא יצירת קשר בין שני דברים‪.‬‬ ‫ חוקי הלמידה (‪ :)The Laws of Learning‬יש מספר מועט של חוקי למידה אוניברסליים‪.‬‬ ‫ השפעה דרוויניסטית‪ :‬האדם ובעלי החיים נתונים לאותם החוקים‪.‬לפי הרברט ספנסר התנהגותו הראשונית של‬ ‫כל אורגניזם היא אקראית וחלק מההתנהגויות מתוגמלות (עקרון ההנאה)‪.‬ההתנהגויות שזוכות לתגמול הופכות‬ ‫לנפוצות‪.‬‬ ‫התניות‪:‬‬ ‫ ‬ ‫‪1‬‬ ‫‪29/01/21‬‬ ‫אריאל חן‪-‬ציון‬ ‫ התניה קלאסית‪:‬‬ ‫ הגדרה‪ :‬יצירת קשר בין אירוע לאירוע (‪.)Event-event Learning‬נלמד קשר בין גירוי מותנה (למשל רעש‬ ‫חזק) לבין תגובה לא‪-‬מותנת (למשל תחושת פחד)‪.‬‬ ‫ הניסוי של פבלוב‪:‬‬ ‫ איוואן פבלוב (‪ )Ivan Pavlov‬גילה שהכלבים מתחילים לרייר כבר כשהם שומעים את צעידתו של‬ ‫מי שהולך להביא להם אוכל‪.‬באמצעות פעמון היא לימד אותם שהפעמון מעיד על אוכל‪.‬‬ ‫ גירוי לא מותנה > תגובה לא מותנית‬ ‫(האוכל מתקרב והכלב מרייר)‪.‬‬ ‫ גירוי מותנה ‪ +‬גירוי לא מותנה > תגובה לא מותנית‬ ‫(הפעמון מצלצל‪ ,‬האוכל מתקרב והכלב מרייר)‪.‬‬ ‫ גירוי מותנה > תגובה מותנית‬ ‫(הפעמון מצלצל והכלב מרייר)‪.‬‬ ‫ הכחדה (‪ )Unlearning‬מתרחשת כאשר הגירוי המותנה כבר לא מעורר עוד את התגובה המותנית‬ ‫(למשל‪ ,‬הכלב לומד שלאחר צלצול הפעמון כבר לא מגיע אוכל)‪.‬‬ ‫ תנאים להתרחשות התניה‪:‬‬ ‫ סמיכות בזמן (בין הגירוי הלא‪-‬המותנה לגירוי המותנה)‪ ,‬חזרתיות (הגירוי הלא‪-‬המותנה חוזר‬ ‫פעמים רבות בסמוך לגירוי המותנה) ותלות (כמעט תמיד שהגירוי הלא‪-‬המותנה מופיע‪ ,‬יופיע גם‬ ‫הגירוי המותנה)‪.‬‬ ‫ חשיבות הישרדותית ומוכנות מולדת (למשל‪ ,‬נחשים ועכבישים מפחידים בני אדם יותר מארנבים)‬ ‫ובולטות הגירוי המותנה (הלומד שם לב אליו)‪.‬‬ ‫ התניה אופרנטית‪:‬‬ ‫ הגדרה‪ :‬יצירת קשר בין אירוע לתוצאה (או בין התנהגות או גירוי לתוצאה)‪.‬‬ ‫ הניסוי של תורנדייק‪:‬‬ ‫אדוארד תורנדייק (‪ )Edward Thorndike‬הבחין שהחתול לאחר ניסיונות רבים בדרך טעות הצליח לפתוח‬ ‫את הדלת של הקופסה בה היה מצוי‪.‬באמצעות ניסוי וטעייה החתול מבין אילו פעולות מביאות לתוצאה‬ ‫שהוא מעוניין בה‪.‬‬ ‫ חוקי הלמידה של תורנדייק‪:‬‬ ‫ חוק האפקט (‪:)Law of effect‬‬ ‫פעולות שזוכות לתגמול יחזרו בתדירות גבוהה יותר‪.‬‬ ‫ חוק התרגול (‪:)Law of exercise‬‬ ‫ככל שיש יותר חזרות‪ ,‬הקשר הנלמד חזק יותר‪.‬‬ ‫ חוק המוכנות (‪:)Law of readiness‬‬ ‫הלמידה תהיה יותר כשהפרט "מוכן" (כהתוצאה מספקת את הצרכים שלו וכשהוא מסוגל לבצע‬ ‫את הפעולה)‪.‬‬ ‫חיזוקים ועונשים‪:‬‬ ‫ ‬ ‫ פרדריק סקינר (‪ )Skinner‬חקר התנהגות עכברים בכלובים מסוג ‪( Skinner box‬קופסה סגורה עם דוושה שניתן‬ ‫ללחוץ עליה וכך להפסיק כאב או לקבל אוכל)‪.‬‬ ‫שני מונחים יסודיים שתבע סקינר‪:‬‬ ‫ חיזוק (‪:)reinforcement‬‬ ‫ הגדרה‪ :‬מתרחש בסמיכות להתנהגות מסוימת ומגביר את הסיכוי להופעתה החוזרת‪.‬‬ ‫ סוגי חיזוקים‪:‬‬ ‫ חיזוק חיובי‪ :‬הופעה של אירוע נעים (למשל לחיצה על הכפתור מביאה אוכל)‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪29/01/21‬‬ ‫אריאל חן‪-‬ציון‬ ‫ חיזוק שלילי‪ :‬הסרה של אירוע לא נעים (למשל לחיצה על הכפתור מפסיקה את‬ ‫החשמול)‪.‬‬ ‫עונש (‪:)punishment‬‬ ‫ ‬ ‫ הגדרה‪ :‬מתרחש בסמיכות להתנהגות מסוימת ומקטין את הסיכוי להופעתה החוזרת‪.‬‬ ‫ סוגי עונשים‪:‬‬ ‫ עונש מסוג הוספה‪ :‬הופעה של אירוע לא נעים ‪ /‬אברסיבי (למשל לחיצה על הכפתור‬ ‫מוסיפה חשמול)‪.‬‬ ‫ עונש מסוג הסרה‪ :‬הסרה של אירוע נעים (למשל לחיצה על הכפתור מונעת גישה לאוכל)‪.‬‬ ‫סוגים ספציפיים של עונשים מסוג הסרה‪:‬‬ ‫ ‪ :Time-Out‬הסרת כל החיזוקים לזמן קצוב (למשל לצאת מהכיתה או לשלוח‬ ‫ילד לחדר)‪.‬‬ ‫ ‪ :Response Cost‬הסרת חיזוק חיובי ספציפי (למשל לא לראות טלוויזיה או‬ ‫לא לצאת להפסקה)‪.‬‬ ‫שיקולים במתן חיזוקים ועונשים‪:‬‬ ‫ ‬ ‫ שיקולים במתן חיזוקים‪:‬‬ ‫ סמיכות בזמן (בין הפעולה לתגובה‪ ,‬כדי שתיווצר התניה)‪.‬‬ ‫ סלקטיביות (לדעת לבחור את החיזוקים הנכונים‪ ,‬ולא לחזק התנהגות שכבר קיימת) ו‪Fading-‬‬ ‫(ברגע שההתנהגות היא מבוססת‪ ,‬לדעת להפסיק את החיזוקים באופן הדרגתי)‪.‬‬ ‫ ספציפיות ובהירות (החיזוק החיובי חייב להיות אינפורמטיבי בשביל להיות אפקטיבי‪.‬שיהיה‬ ‫ברור מדוע ניתן החיזוק)‪.‬‬ ‫ אפקט הרוויה (‪ )Satiation effect‬הוא שימוש יתר בחיזוק חיובי מסוים אשר הופך אותו לפחות‬ ‫אפקטבי‪.‬‬ ‫ בדיקת יעילות ההתערבות (חיזוק או עונש) כל הזמן (חיזוק אפקטיבי עשוי לחדול מלהיות כזה‬ ‫ככל שיעבור הזמן)‪.‬‬ ‫ חיזוקים חומריים כדאי לתת רק על מנת לעורר עניין ראשוני (האידאל הוא לשאוף למצב בו‬ ‫התוצאה של הפעולה היא מהנה בפני עצמה)‪.‬‬ ‫ לתת חיזוק מלא (בביסוס התנהגות חדשה) ולעבור למתן חיזוק חלקי (קבלת חיזוק רק עבור חלק‬ ‫מהתנהגות‪ ,‬לאחר שההתנהגות כבר התבססה)‪.‬‬ ‫ כלכלת אסימונים (‪ :)Token economy‬תוכנית מקיפה לניהול התנהגות בכיתה כאשר הלומדים‬ ‫צוברים "נקודות" על התנהגות חיובית (מספר רב של "נקודות" מביא לפרסים ידועים מראש)‪.‬‬ ‫ שיקולים במתן עונשים‪:‬‬ ‫ התעלמות לפני עונש עשויה להיות יעילה (לעתים כשאין יחס ההתנהגות השלילית מפסיקה)‪.‬‬ ‫ ניתוק בין האישיות לבין ההתנהגות (להתרכז במטרה של להפסיק את ההתנהגות הלא רצויה‪,‬‬ ‫ולא חלילה לפגוע אישית באדם עצמו)‪.‬‬ ‫ מיידיות ועקביות (יש לממש איומים) והקפדה על אזהרות מעטות (לא מומלץ להרבות באזהרות)‪.‬‬ ‫ לשים לב איך העונש מתפרש אצל התלמיד (אשר עשוי לתפוס את העונש כחיזוק)‪.‬‬ ‫ עונשים פרטיים או פומביים (פומביות עשויה לחזק את האפקטיביות ולהוסיף ממד של הרתעה‪,‬‬ ‫אך עשויה להיות גם כרוכה בהשפלה עבור הנענש)‪.‬‬ ‫ עונש פרטני או קולקטיבי (עונש קולקטיבי עשוי לחזק את הערבות ההדדית ולהפעיל לחץ חברתי‬ ‫על הילדים הסוררים‪ ,‬אך עשוי גם לעודד תלמידים שהתנהגו בצורה תקינה לחדול מכך‪ ,‬היות‬ ‫ובכל מקרה הם נענשים)‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪29/01/21‬‬ ‫אריאל חן‪-‬ציון‬ ‫ תזמון מתן העונש בשרשרת פעולות ושקיפות לגבי מדרג עונשים (להתחיל מעונשים קלים ורק‬ ‫אזל עבור לעונשים כבדים)‪.‬‬ ‫ להפגין תלות בין ההתנהגות לבין העונש (מדתיות העונש ביחס למעשה)‪.‬‬ ‫ לא לתת עונשים בלבד‪ ,‬אלא לתת גם חיזוקים (על מנת ליצור אווירה נעימה ולא מאיימת‪ ,‬ללמד‬ ‫מה כן רצוי לעשות‪.‬עונש הוא גם פחות אפקטיבי אם המאזן הכללי של הילד לא נוטה לכיוון‬ ‫החיובי)‪.‬‬ ‫עיצוב התנהגות (‪:)Shaping‬‬ ‫ ‬ ‫ הגדרה‪:‬‬ ‫למידת התנהגויות חדשות ומורכבות שאינן חלק מהרפרטואר ההתנהגותי הטבעי והקיים של הלומד (למשל ללמד‬ ‫כלב להביא נעלי בית או ללמד ילד לצחצח שיניים)‪ ,‬על ידי קירוב הדרגתי אל ההתנהגות הרצויה ( ‪Successive‬‬ ‫‪.)Approximation‬‬ ‫ הדרך לבצע עיצוב התנהגות לפי סקינר‪:‬‬ ‫קביעת מדרג (סדרת פעולות) מההתנהגות הכללית לספציפית יותר הרצויה‪ ,‬וקירוב הדרגתי תוך שימוש בהבחנה‬ ‫מתקדמת במתן חיזוקים (רף החיזוקים עולה לפי ההתפתחות בהתנהגות של הלומד‪ ,‬כאשר נותנים חיזוק רק לרף‬ ‫ההתנהגות הגבוה‪ ,‬הקרוב יותר להתנהגות הרצויה)‪.‬‬ ‫לימוד בריחה ולימוד הימנעות‪:‬‬ ‫ ‬ ‫ הגדרות‪:‬‬ ‫ לימוד בריחה (‪ :)Escape learning‬הפרט לומד לברוח מהמצב הלא‪-‬נעים‪.‬‬ ‫ לימוד הימנעות (‪ :)Avoidance learning‬הפרט לומד למנוע את המצב הלא‪-‬נעים מלכתחילה‪.‬‬ ‫ הניסויים של מרטין זליגמן (‪:)Martin Seligman‬‬ ‫ ניסוי ‪ :1‬שוק בתא א‪ :‬מופעל שוק חשמלי בתא א ולאחר מספר פעמים הכלב לומד לקפוץ לתא השני מייד‬ ‫עם הופעת השוק (חיזוק שלילי עבור הכלב)‪.‬הכלב לומד בריחה (‪ )Escape‬כדי להפסיק את הכאב‪.‬‬ ‫ ניסוי ‪ :2‬שוק בתא א ‪ +‬צליל‪ :‬מופעל צליל רגע לפני הופעת השוק חשמלי בתא א‪.‬לאחר מספר פעמים‬ ‫הכלב לומד לקפוץ לתא השני מייד עם הופעת הצליל (חיזוק שלילי עבור הכלב)‪.‬הכלב לומד הימנעות‬ ‫(‪ )Avoidance‬כדי למנוע את הכאב מלכתחילה‪.‬‬ ‫חוסר אונים נלמד (‪:)Learned helplessness‬‬ ‫ ‬ ‫ הגדרה‪:‬‬ ‫מצב בו הפרט למד כי אין תלות בין פעולותיו לבין המצב בו הוא נמצא (הוא השתכנע כי אין לו את השליטה או‬ ‫היכולת להפסיק מצב לא נעים)‪.‬‬ ‫ הניסוי מרטין זליגמן (‪:)Martin Seligman‬‬ ‫ שלב א‪ :‬שני כלבים סגורים בשני כלובים מסוג ‪:Skinner box‬‬ ‫ בכלוב ‪ 1‬הכלב יכול להפסיק את השוק על ידי פעולה (לחיצה על דוושה)‪.‬‬ ‫ בכלוב ‪ 2‬הכלב לא יכול הפסיק את השוק (הוא מחכה עד שהשוק יעבור)‪.‬‬ ‫ שלב ב‪ :‬שני הכלבים מוכנסים ל‪ Shuttlebox-‬כאשר מופעל אור רגע לפני הופעת השוק חשמלי בתא א‪.‬‬ ‫לאחר מספר פעמים כמעט כל הכלבים שהיו בכלוב ‪ 1‬למדו לקפוץ לתא השני מייד עם הופעת הצליל‪ ,‬אך‬ ‫רוב הכלבים שהיו בכלוב ‪ 2‬לא למדו לקפוץ וסבלו מחוסר אונים נלמד‪.‬‬ ‫יחידה ‪ :3‬תיאוריית הלמידה החברתית‬ ‫ההבדל העקרוני בין הבהיביוריזם לתיאוריית הלמידה החברתית‪:‬‬ ‫ ‬ ‫ לפי הבהיביוריזם מתקיים דטרמיניזם לצד השפעה חד‪-‬כיוונית של הסביבה על הפרט‪.‬‬ ‫ לפי הלמידה החברתית מתקיים דטרמיניזם הדדי לצד השפעה דו‪-‬כיוונית בין הסביבה‪ ,‬הפרט וההתנהגות שלו‪.‬‬ ‫‪4‬‬