סיכום שיעורי קורס תאוריות למידה 2020-2021 PDF

Summary

This document is a summary of learning theories. It covers topics such as the definition of learning, different learning approaches, and conditioning. Includes detailed information on classical and operant conditioning, and the work of Ivan Pavlov and Edward Thorndike.

Full Transcript

‫‪29/01/21‬‬ ‫אריאל חן‪-‬ציון‬ ‫סיכום שיעורי קורס תאוריות למידה‬ ‫סמסטר א‪ ,‬תשפ"א‪2021–2020 ,‬‬...

‫‪29/01/21‬‬ ‫אריאל חן‪-‬ציון‬ ‫סיכום שיעורי קורס תאוריות למידה‬ ‫סמסטר א‪ ,‬תשפ"א‪2021–2020 ,‬‬ ‫יחידה ‪ :1‬מהי למידה‬ ‫המונח למידה‪:‬‬ ‫ ‬ ‫ הגדרה אופרציונלית‪:‬‬ ‫שינוי נצפה בהתנהגות כתוצאה מניסיון‪.‬אנחנו נזקקים להוכחה שהאדם אכן למד כתוצאה מהניסיון (הלמידה)‬ ‫שעבר‪.‬ההוכחה היא שינויים התנהגותיים (שינויים במהירות‪ ,‬בעוצמה ובמורכבות של ההתנהגות‪ ,‬או התנהגות‬ ‫חדשה לגמרי)‪.‬‬ ‫ שימושים במונח למידה‪:‬‬ ‫ למידה כהתנהגות לימודית (למשל הקשבה‪ ,‬ניסוי‪ ,‬ושינון)‪.‬‬ ‫ למידה כתוצאה (למשל שיפור בידע‪ ,‬שיפור באיכות פתרון הבעיות‪ ,‬והבנה טובה יותר)‪.‬‬ ‫ למידה כתהליכי למידה (למידה ולא הוראה)‪.‬‬ ‫ ‪ 9‬עקרונות כלליים על למידה‪:‬‬ ‫ למידה היא שינוי‪.‬‬ ‫ למידה היא בלתי נמנעת (משהו יילמד בכל מקרה)‪.‬‬ ‫ אפשר להתנגד ללמידה (יש דברים שפוגעים ומעכבים אותה)‪.‬‬ ‫ למידה היא לא תמיד לטובה (לא נרצה שאנשים ילמדו כל דבר)‪.‬‬ ‫ למידה יכולה להיות בלתי מכוונת או מודעת‪.‬‬ ‫ בני אדם לומדים בצורה אנושית (בכפוף לביולוגיה שלהם)‪.‬‬ ‫ למידה מתייחסת לתוצאה ולתהליך‪.‬‬ ‫ למידה שונה בנקודות שונות על פני הזמן (בהתאם לגיל האדם)‪.‬‬ ‫ למידה היא אינטראקטיבית‪.‬‬ ‫יחידה ‪ :2‬הגישה הביהביוריסטית‬ ‫גישות מוקדמות על למידה‪:‬‬ ‫ ‬ ‫ רציונליזם‪ :‬הידע הוא מולד (אפריורי)‪ ,‬ויש לגלות אותו מחדש‪.‬רציונליסטים הדגישו את רכישת הידע על ידי השכל‬ ‫ללא תלות או צורך בניסיון חושי‪.‬‬ ‫ אמפיריציזם‪ :‬הידע הוא נרכש (אפוסטריורי)‪.‬הלמידה היא תולדה של ניסיון והסקה‪.‬‬ ‫מאפייני הגישה הביהביוריסטית‪:‬‬ ‫ ‬ ‫ גישה מדעית‪ :‬הסתמכות על תצפיות והתנהגות גלויה‪.‬‬ ‫ יצירת קשר בין אסוציאציות (‪ :)Associationism‬התפיסה כי האדם נולד כלוח חלק (‪ )tabula rassa‬אך עם‬ ‫"מערכת הפעלה"‪ ,‬ואבן הבסיס לכל למידה היא יצירת קשר בין שני דברים‪.‬‬ ‫ חוקי הלמידה (‪ :)The Laws of Learning‬יש מספר מועט של חוקי למידה אוניברסליים‪.‬‬ ‫ השפעה דרוויניסטית‪ :‬האדם ובעלי החיים נתונים לאותם החוקים‪.‬לפי הרברט ספנסר התנהגותו הראשונית של‬ ‫כל אורגניזם היא אקראית וחלק מההתנהגויות מתוגמלות (עקרון ההנאה)‪.‬ההתנהגויות שזוכות לתגמול הופכות‬ ‫לנפוצות‪.‬‬ ‫התניות‪:‬‬ ‫ ‬ ‫‪1‬‬ ‫‪29/01/21‬‬ ‫אריאל חן‪-‬ציון‬ ‫ התניה קלאסית‪:‬‬ ‫ הגדרה‪ :‬יצירת קשר בין אירוע לאירוע (‪.)Event-event Learning‬נלמד קשר בין גירוי מותנה (למשל רעש‬ ‫חזק) לבין תגובה לא‪-‬מותנת (למשל תחושת פחד)‪.‬‬ ‫ הניסוי של פבלוב‪:‬‬ ‫ איוואן פבלוב (‪ )Ivan Pavlov‬גילה שהכלבים מתחילים לרייר כבר כשהם שומעים את צעידתו של‬ ‫מי שהולך להביא להם אוכל‪.‬באמצעות פעמון היא לימד אותם שהפעמון מעיד על אוכל‪.‬‬ ‫ גירוי לא מותנה > תגובה לא מותנית‬ ‫(האוכל מתקרב והכלב מרייר)‪.‬‬ ‫ גירוי מותנה ‪ +‬גירוי לא מותנה > תגובה לא מותנית‬ ‫(הפעמון מצלצל‪ ,‬האוכל מתקרב והכלב מרייר)‪.‬‬ ‫ גירוי מותנה > תגובה מותנית‬ ‫(הפעמון מצלצל והכלב מרייר)‪.‬‬ ‫ הכחדה (‪ )Unlearning‬מתרחשת כאשר הגירוי המותנה כבר לא מעורר עוד את התגובה המותנית‬ ‫(למשל‪ ,‬הכלב לומד שלאחר צלצול הפעמון כבר לא מגיע אוכל)‪.‬‬ ‫ תנאים להתרחשות התניה‪:‬‬ ‫ סמיכות בזמן (בין הגירוי הלא‪-‬המותנה לגירוי המותנה)‪ ,‬חזרתיות (הגירוי הלא‪-‬המותנה חוזר‬ ‫פעמים רבות בסמוך לגירוי המותנה) ותלות (כמעט תמיד שהגירוי הלא‪-‬המותנה מופיע‪ ,‬יופיע גם‬ ‫הגירוי המותנה)‪.‬‬ ‫ חשיבות הישרדותית ומוכנות מולדת (למשל‪ ,‬נחשים ועכבישים מפחידים בני אדם יותר מארנבים)‬ ‫ובולטות הגירוי המותנה (הלומד שם לב אליו)‪.‬‬ ‫ התניה אופרנטית‪:‬‬ ‫ הגדרה‪ :‬יצירת קשר בין אירוע לתוצאה (או בין התנהגות או גירוי לתוצאה)‪.‬‬ ‫ הניסוי של תורנדייק‪:‬‬ ‫אדוארד תורנדייק (‪ )Edward Thorndike‬הבחין שהחתול לאחר ניסיונות רבים בדרך טעות הצליח לפתוח‬ ‫את הדלת של הקופסה בה היה מצוי‪.‬באמצעות ניסוי וטעייה החתול מבין אילו פעולות מביאות לתוצאה‬ ‫שהוא מעוניין בה‪.‬‬ ‫ חוקי הלמידה של תורנדייק‪:‬‬ ‫ חוק האפקט (‪:)Law of effect‬‬ ‫פעולות שזוכות לתגמול יחזרו בתדירות גבוהה יותר‪.‬‬ ‫ חוק התרגול (‪:)Law of exercise‬‬ ‫ככל שיש יותר חזרות‪ ,‬הקשר הנלמד חזק יותר‪.‬‬ ‫ חוק המוכנות (‪:)Law of readiness‬‬ ‫הלמידה תהיה יותר כשהפרט "מוכן" (כהתוצאה מספקת את הצרכים שלו וכשהוא מסוגל לבצע‬ ‫את הפעולה)‪.‬‬ ‫חיזוקים ועונשים‪:‬‬ ‫ ‬ ‫ פרדריק סקינר (‪ )Skinner‬חקר התנהגות עכברים בכלובים מסוג ‪( Skinner box‬קופסה סגורה עם דוושה שניתן‬ ‫ללחוץ עליה וכך להפסיק כאב או לקבל אוכל)‪.‬‬ ‫שני מונחים יסודיים שתבע סקינר‪:‬‬ ‫ חיזוק (‪:)reinforcement‬‬ ‫ הגדרה‪ :‬מתרחש בסמיכות להתנהגות מסוימת ומגביר את הסיכוי להופעתה החוזרת‪.‬‬ ‫ סוגי חיזוקים‪:‬‬ ‫ חיזוק חיובי‪ :‬הופעה של אירוע נעים (למשל לחיצה על הכפתור מביאה אוכל)‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪29/01/21‬‬ ‫אריאל חן‪-‬ציון‬ ‫ חיזוק שלילי‪ :‬הסרה של אירוע לא נעים (למשל לחיצה על הכפתור מפסיקה את‬ ‫החשמול)‪.‬‬ ‫עונש (‪:)punishment‬‬ ‫ ‬ ‫ הגדרה‪ :‬מתרחש בסמיכות להתנהגות מסוימת ומקטין את הסיכוי להופעתה החוזרת‪.‬‬ ‫ סוגי עונשים‪:‬‬ ‫ עונש מסוג הוספה‪ :‬הופעה של אירוע לא נעים ‪ /‬אברסיבי (למשל לחיצה על הכפתור‬ ‫מוסיפה חשמול)‪.‬‬ ‫ עונש מסוג הסרה‪ :‬הסרה של אירוע נעים (למשל לחיצה על הכפתור מונעת גישה לאוכל)‪.‬‬ ‫סוגים ספציפיים של עונשים מסוג הסרה‪:‬‬ ‫ ‪ :Time-Out‬הסרת כל החיזוקים לזמן קצוב (למשל לצאת מהכיתה או לשלוח‬ ‫ילד לחדר)‪.‬‬ ‫ ‪ :Response Cost‬הסרת חיזוק חיובי ספציפי (למשל לא לראות טלוויזיה או‬ ‫לא לצאת להפסקה)‪.‬‬ ‫שיקולים במתן חיזוקים ועונשים‪:‬‬ ‫ ‬ ‫ שיקולים במתן חיזוקים‪:‬‬ ‫ סמיכות בזמן (בין הפעולה לתגובה‪ ,‬כדי שתיווצר התניה)‪.‬‬ ‫ סלקטיביות (לדעת לבחור את החיזוקים הנכונים‪ ,‬ולא לחזק התנהגות שכבר קיימת) ו‪Fading-‬‬ ‫(ברגע שההתנהגות היא מבוססת‪ ,‬לדעת להפסיק את החיזוקים באופן הדרגתי)‪.‬‬ ‫ ספציפיות ובהירות (החיזוק החיובי חייב להיות אינפורמטיבי בשביל להיות אפקטיבי‪.‬שיהיה‬ ‫ברור מדוע ניתן החיזוק)‪.‬‬ ‫ אפקט הרוויה (‪ )Satiation effect‬הוא שימוש יתר בחיזוק חיובי מסוים אשר הופך אותו לפחות‬ ‫אפקטבי‪.‬‬ ‫ בדיקת יעילות ההתערבות (חיזוק או עונש) כל הזמן (חיזוק אפקטיבי עשוי לחדול מלהיות כזה‬ ‫ככל שיעבור הזמן)‪.‬‬ ‫ חיזוקים חומריים כדאי לתת רק על מנת לעורר עניין ראשוני (האידאל הוא לשאוף למצב בו‬ ‫התוצאה של הפעולה היא מהנה בפני עצמה)‪.‬‬ ‫ לתת חיזוק מלא (בביסוס התנהגות חדשה) ולעבור למתן חיזוק חלקי (קבלת חיזוק רק עבור חלק‬ ‫מהתנהגות‪ ,‬לאחר שההתנהגות כבר התבססה)‪.‬‬ ‫ כלכלת אסימונים (‪ :)Token economy‬תוכנית מקיפה לניהול התנהגות בכיתה כאשר הלומדים‬ ‫צוברים "נקודות" על התנהגות חיובית (מספר רב של "נקודות" מביא לפרסים ידועים מראש)‪.‬‬ ‫ שיקולים במתן עונשים‪:‬‬ ‫ התעלמות לפני עונש עשויה להיות יעילה (לעתים כשאין יחס ההתנהגות השלילית מפסיקה)‪.‬‬ ‫ ניתוק בין האישיות לבין ההתנהגות (להתרכז במטרה של להפסיק את ההתנהגות הלא רצויה‪,‬‬ ‫ולא חלילה לפגוע אישית באדם עצמו)‪.‬‬ ‫ מיידיות ועקביות (יש לממש איומים) והקפדה על אזהרות מעטות (לא מומלץ להרבות באזהרות)‪.‬‬ ‫ לשים לב איך העונש מתפרש אצל התלמיד (אשר עשוי לתפוס את העונש כחיזוק)‪.‬‬ ‫ עונשים פרטיים או פומביים (פומביות עשויה לחזק את האפקטיביות ולהוסיף ממד של הרתעה‪,‬‬ ‫אך עשויה להיות גם כרוכה בהשפלה עבור הנענש)‪.‬‬ ‫ עונש פרטני או קולקטיבי (עונש קולקטיבי עשוי לחזק את הערבות ההדדית ולהפעיל לחץ חברתי‬ ‫על הילדים הסוררים‪ ,‬אך עשוי גם לעודד תלמידים שהתנהגו בצורה תקינה לחדול מכך‪ ,‬היות‬ ‫ובכל מקרה הם נענשים)‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪29/01/21‬‬ ‫אריאל חן‪-‬ציון‬ ‫ תזמון מתן העונש בשרשרת פעולות ושקיפות לגבי מדרג עונשים (להתחיל מעונשים קלים ורק‬ ‫אזל עבור לעונשים כבדים)‪.‬‬ ‫ להפגין תלות בין ההתנהגות לבין העונש (מדתיות העונש ביחס למעשה)‪.‬‬ ‫ לא לתת עונשים בלבד‪ ,‬אלא לתת גם חיזוקים (על מנת ליצור אווירה נעימה ולא מאיימת‪ ,‬ללמד‬ ‫מה כן רצוי לעשות‪.‬עונש הוא גם פחות אפקטיבי אם המאזן הכללי של הילד לא נוטה לכיוון‬ ‫החיובי)‪.‬‬ ‫עיצוב התנהגות (‪:)Shaping‬‬ ‫ ‬ ‫ הגדרה‪:‬‬ ‫למידת התנהגויות חדשות ומורכבות שאינן חלק מהרפרטואר ההתנהגותי הטבעי והקיים של הלומד (למשל ללמד‬ ‫כלב להביא נעלי בית או ללמד ילד לצחצח שיניים)‪ ,‬על ידי קירוב הדרגתי אל ההתנהגות הרצויה ( ‪Successive‬‬ ‫‪.)Approximation‬‬ ‫ הדרך לבצע עיצוב התנהגות לפי סקינר‪:‬‬ ‫קביעת מדרג (סדרת פעולות) מההתנהגות הכללית לספציפית יותר הרצויה‪ ,‬וקירוב הדרגתי תוך שימוש בהבחנה‬ ‫מתקדמת במתן חיזוקים (רף החיזוקים עולה לפי ההתפתחות בהתנהגות של הלומד‪ ,‬כאשר נותנים חיזוק רק לרף‬ ‫ההתנהגות הגבוה‪ ,‬הקרוב יותר להתנהגות הרצויה)‪.‬‬ ‫לימוד בריחה ולימוד הימנעות‪:‬‬ ‫ ‬ ‫ הגדרות‪:‬‬ ‫ לימוד בריחה (‪ :)Escape learning‬הפרט לומד לברוח מהמצב הלא‪-‬נעים‪.‬‬ ‫ לימוד הימנעות (‪ :)Avoidance learning‬הפרט לומד למנוע את המצב הלא‪-‬נעים מלכתחילה‪.‬‬ ‫ הניסויים של מרטין זליגמן (‪:)Martin Seligman‬‬ ‫ ניסוי ‪ :1‬שוק בתא א‪ :‬מופעל שוק חשמלי בתא א ולאחר מספר פעמים הכלב לומד לקפוץ לתא השני מייד‬ ‫עם הופעת השוק (חיזוק שלילי עבור הכלב)‪.‬הכלב לומד בריחה (‪ )Escape‬כדי להפסיק את הכאב‪.‬‬ ‫ ניסוי ‪ :2‬שוק בתא א ‪ +‬צליל‪ :‬מופעל צליל רגע לפני הופעת השוק חשמלי בתא א‪.‬לאחר מספר פעמים‬ ‫הכלב לומד לקפוץ לתא השני מייד עם הופעת הצליל (חיזוק שלילי עבור הכלב)‪.‬הכלב לומד הימנעות‬ ‫(‪ )Avoidance‬כדי למנוע את הכאב מלכתחילה‪.‬‬ ‫חוסר אונים נלמד (‪:)Learned helplessness‬‬ ‫ ‬ ‫ הגדרה‪:‬‬ ‫מצב בו הפרט למד כי אין תלות בין פעולותיו לבין המצב בו הוא נמצא (הוא השתכנע כי אין לו את השליטה או‬ ‫היכולת להפסיק מצב לא נעים)‪.‬‬ ‫ הניסוי מרטין זליגמן (‪:)Martin Seligman‬‬ ‫ שלב א‪ :‬שני כלבים סגורים בשני כלובים מסוג ‪:Skinner box‬‬ ‫ בכלוב ‪ 1‬הכלב יכול להפסיק את השוק על ידי פעולה (לחיצה על דוושה)‪.‬‬ ‫ בכלוב ‪ 2‬הכלב לא יכול הפסיק את השוק (הוא מחכה עד שהשוק יעבור)‪.‬‬ ‫ שלב ב‪ :‬שני הכלבים מוכנסים ל‪ Shuttlebox-‬כאשר מופעל אור רגע לפני הופעת השוק חשמלי בתא א‪.‬‬ ‫לאחר מספר פעמים כמעט כל הכלבים שהיו בכלוב ‪ 1‬למדו לקפוץ לתא השני מייד עם הופעת הצליל‪ ,‬אך‬ ‫רוב הכלבים שהיו בכלוב ‪ 2‬לא למדו לקפוץ וסבלו מחוסר אונים נלמד‪.‬‬ ‫יחידה ‪ :3‬תיאוריית הלמידה החברתית‬ ‫ההבדל העקרוני בין הבהיביוריזם לתיאוריית הלמידה החברתית‪:‬‬ ‫ ‬ ‫ לפי הבהיביוריזם מתקיים דטרמיניזם לצד השפעה חד‪-‬כיוונית של הסביבה על הפרט‪.‬‬ ‫ לפי הלמידה החברתית מתקיים דטרמיניזם הדדי לצד השפעה דו‪-‬כיוונית בין הסביבה‪ ,‬הפרט וההתנהגות שלו‪.‬‬ ‫‪4‬‬

Use Quizgecko on...
Browser
Browser