סיכום אימונולוגיה כללית 2022-2023 PDF

‫בתול איזחימאן‬ ‫תשפ"ג ‪2022-2023‬‬ ‫⃝ אימונולוגיה כללית‬ ‫הרצאה ‪30/10/24 :1‬‬...

‫בתול איזחימאן‬ ‫תשפ"ג ‪2022-2023‬‬ ‫⃝ אימונולוגיה כללית‬ ‫הרצאה ‪30/10/24 :1‬‬ ‫ נושא ‪ – 1‬מבוא כללי‬ ‫מערכת החיסון מגנה עלינו מפני מיקרואורגניזמים שונים שמנסים‬ ‫לחדור לתוך גופנו‪.‬היא פועלת גם באופן טבעי כנגד תאים סרטניים‬ ‫(לפחות ברמה כזו או אחרת)‪.‬כשלים במערכת החיסון יכולים לגרום‬ ‫לאלרגיה או מחלות אוטו‪-‬אימוניות‪.‬אם נבין איך הכשלים האלו‬ ‫קורים אנחנו נוכל למנוע אותם‪.‬מע’ החיסון מקשה על השתלת איברים‪.‬‬ ‫מיקרואורגניזמים נכנסים לגוף שלנו כדי לחפש מזון בשביל לגדול‬ ‫ולהתרבות‪ ,‬ובעצם מערכת החיסון מנסה לשמור עלינו ועל‬ ‫הנוטריינטים שלנו שיהיו לנו ולא למישהו אחר‪.‬‬ ‫‪ ‬שלוש אפשרויות נמצאות בפני מערכת החיסון כאשר‬ ‫מיקרואורגניזם נכנס לגוף –‬ ‫‪.1‬לסלק את המיקרואורגניזם ולהחזיר את הגוף להומאוסטזיס‪.‬‬ ‫‪.2‬לשלוט על המיקרואורגניזם‪).‬ללא סילוק(‬ ‫‪.3‬המערכת לא תצליח להשתלט על המיקרואורגניזם ובעל החיים ימות‪.‬‬ ‫כאשר הגוף חוזר להומאוסטזיס הוא אינו חוזר לאותו הומאוסטזיס כמו לפני חדירת הפתוגן‪.‬‬ ‫פטריות‪,‬‬ ‫‪ ‬הסכנות שמערכת החיסון נלחמת בהם‪:‬‬ ‫א‪.‬גורמים חיצוניים – פרזיטים‪ ,‬חיידקים‪ ,‬וירוסים‪ ,‬רעלנים (כמו ארס של נחש) וטראומה (פגיעה‬ ‫ברקמה)‪.‬טראומה ‪ -‬מע’ החיסון לוקחת חלק בתיקון הרקמה גם כאשר אין חדירת פתוגנים‪.‬‬ ‫ב‪.‬גורמים פנימיים – תאים סרטניים‪ ,‬תאים שמתים באופן נורמלי וצריך לסלק אותם (כמו דם‬ ‫מחזור)‪ ,neoplasia ,‬ועוד‪...‬‬ ‫מוות בעל החיים בעקבות כניסת מיקרואורגניזמים לגוף שלו יכול לקרות משתי סיבות – או שהפתוגן‬ ‫מת רבה באופן בלתי נשלט והוא הורס את כל המערכות או שזה בגלל נזק עצמי שמערכת החיסון‬ ‫עושה כשהיא מנסה להילחם בפתוגן‪.‬‬ ‫נזק עצמי של מערכת החיסון יכול להיות כמה דברים ‪ ‬חום גבוה לאורך זמן‪ ,‬חומרים רעילים שהגוף‬ ‫מייצר כנגד פתוגנים פוגעים בטעות בתאי הגוף‪ ,‬הריגת התא שהודבק במיקרואורגניזם‪ ,‬פעילות נגד‬ ‫חיידקים ידידותיים או לא מזיקים‪.‬למשל‪ :‬האנדוטוקסין ‪ LPS‬שנמצא על גבי הממברנה של חיידקים‬ ‫גרם שליליים נותן סיגנל למערכת החיסון שיש חיידק במקום מסוים בגוף (אבל הימצאות החיידק הזה‬ ‫לא גרמה לנזק)‪ ,‬בכל זאת המערכת תפעיל את המנגנונים שלה כדי לחסל את התאים המודבקים‪.‬‬ ‫לאנדוטוקסין אין שום פעילות אנזימתית ואינו פוגע בבעל החיים בפני עצמו‪.‬עם זאת לאורך‬ ‫האבולוציה מערכת החיסון פיתחה חיישנים לאנדוטוקסין משום שחומר זה מסמל בעבורה נוכחות‬ ‫חיידקית‪.‬רמות גבוהות של אנדוטוקסין בדם‪ ,‬אפילו ללא פתוגן אמיתי‪ ,‬גורמות לתגובה כה חמורה של‬ ‫המערכת‪ ,‬עד כדי מותו של בעל החיים‪.‬גורם‬ ‫אז תגובה חיסונית מוצלח ת מבטיחה את שלימות הגוף של בעל החיים ושרידותו‪.‬‬ ‫‪ ‬מערכת החיסון – תאים ואברים שיש להם את היכולת ליצור תגובות חיסוניות שמבטיחות את‬ ‫השרידות ואת השלימות של בעל החיים‪.‬‬ ‫התגובה החיסונית ‪) -‬דלקת( הדרך לשמר את שלמות בעל החיים‪.‬‬ ‫‪1‬‬  ‫בתול איזחימאן‬ ‫תשפ"ג ‪2022-2023‬‬ ‫‪ 30%‬מהשורדים הפכו לעיוורים בעקבות המחלה‪.‬‬ ‫קצת היסטוריה על החיסונים‪:‬‬ ‫מחלת האבעבועות השחורות – חולים במחלה זו היה להם סיכוי בין ‪ 20-30%‬למות‪.‬בתקופות עתיקות‬ ‫כשיש התפשטות‪ ,‬היה נהוג לקחת מוגלה (הפרשה זיהומית מפצע או מאזור נגוע בדלקת) מהפצעים‬ ‫של חולים ולעשות שריטה (חתך שטחי) על מישהו בריא ולמרוח את המוגלה‪.‬הם קראו לתהליך הזה‬ ‫‪.variolation‬מי שקיבל את ה‪ variolation-‬הוא קיבל מחלה לרוב קלה‪ ,‬אבל משהו כמו ‪ 2%‬מהאנשים‬ ‫שקיבלו אותו מתו מהמחלה‪.‬זה לא נחשב לחיסון‪.‬‬ ‫הרופא אדוארד ג'נר ש ם לב שעל העטינים של פרות לפעמים יש פצעים מאוד דומים לפצעים של‬ ‫נשים שחולים באבעבועות שחורות‪.‬בנוסף‪ ,‬הוא ראה שלנשים שחולבות את הפרות האלה היו אותם‬ ‫פצעים על הידיים‪ ,‬אבל הפצעים היו נעלמים אחרי זמן מה‪.‬הדבר המדהים היה זה שהחולבות לא חלו‬ ‫אף פעם באבעבועות שחורות‪.‬אדוארד עשה את ההיפוטזה שהחשיפה לאבעבועות בקר מגנה‬ ‫מאבעבועות שחורות‪.‬ואז הוא התחיל להשתמש במוגלות של אבעבועות בקר כחיסון נגד אבעבועות‬ ‫שחורות‪.‬‬ ‫מאפיינים של מערכת החיסון –‬ ‫בניסוי לקחו שני עכברים‪ ,‬אחד שיש לו מערכת חיסון תקינה והשני‬ ‫חסר לו משהו במערכת החיסון‪.‬חשפו את שניהם לחיידק ואז עקבו‬ ‫אחרי רמת החיידק בדם‪.‬‬ ‫בעכבר שאין לו מערכת חיסון החיידק מתרבה בתוכו עד שהוא מת‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬בעכבר שיש לו מערכת תקינה‪ ,‬המערכת מצליחה לסלק‬ ‫את החיידק מגוף בעל החיים‪.‬‬ ‫‪ ‬רואים שכאשר אין פתוגן אין פעילות של מערכת החיסון‪ ,‬כי אנחנו לא רוצים‬ ‫שהמערכת תזיק לתאי הגוף עצמם‪.‬‬ ‫כל מיני פתוגנים וחומרים רעילים יגרמו להפעלת מערכת החיסון‪ ,‬והפעולה הזו‬ ‫תסתיים עם חיסול הגורם‪.‬‬ ‫תגובת מע’ החיסון תלויה ברמות הפתוגן בגוף וברמת הנזק שהוא עושה לגוף‪.‬‬ ‫שתי זרועות של מערכת החיסון – מבחינת זמן התחלת הפעילות של מערכת‬ ‫החיסון‪:‬‬ ‫‪.1‬מולדת (‪ – )innate‬נמצאים כבר מוכנים בתוך הגוף ומתחילים להגיב מיד כאשר מזהים גורם‬ ‫מחלה‪.‬מגיעים למקסימום פעילות תוך ‪ 24‬שעות‪.‬‬ ‫‪.2‬נרכשת (‪ – )adaptive‬לוקח לה הרבה יותר זמן לעבוד‪.‬לוקחת בערך שבוע עד שבועיים מאירוע‬ ‫חדירת הפתוגן‪.‬נכנסת לפעולה מ‪ 12-24‬שעות ומגיעה לאופטימום לאחר שבוע עד שבועיים‪.‬‬ ‫בניסוי לקחו ‪ 3‬סוגים של עכברים‪ :‬עכברי בר עם מערכת חיסון נורמלית‪,‬‬ ‫עכברים שאין להם את מערכת החיסון הנרכשת ועכברים שאין להם את‬ ‫המערכת המולדת‪.‬‬ ‫רואים ששני העכברים האחרונים לא מצליחים לטפל בחיידק ולבסוף הם‬ ‫מתים‪.‬מסיקים ששתי המערכות הכרחיות בשביל שהעכבר יצליח לטפל בגורמי‬ ‫מחלות‪.‬‬ ‫כעיקרון‪ ,‬מערכת החיסון המולדת נדרשת תמיד‪ ,‬אבל הנרכשת לא‪.‬למשל‬ ‫במקרה שנכנסו חיידקים שאין להם מנגנונים להילחם במערכת החיסון שלנו דרך‬ ‫פצע‪ ,‬המערכת המולדת תהיה מספיקה‪.‬‬ ‫בניסוי הדביקו עכברים באותו חיידק שלושה פעמים‪.‬ברור שאין זיכרון במערכת‬ ‫החיסון המולדת‪ ,‬תמיד הפעולה מתחילה מחדש‪.‬‬ ‫כיום יש תאוריה שלמע’ החיסון המולדת יש זיכרון אפיגנטי‪.‬‬ ‫‪2‬‬  ‫בתול איזחימאן‬ ‫תשפ"ג ‪2022-2023‬‬ ‫העכברים בתוך הקבוצה זהים גנטית‪.‬‬ ‫בניסוי לקחו שלושה עכברים שונים גנטית (צהוב‪ ,‬לבן וורוד)‪.‬‬ ‫אם לוקחים פריסת עור מעכבר צהוב ומשתילים אותה אצל עכבר צהוב גם‬ ‫הוא‪ ,‬היא תיקלט בהצלחה‪.‬‬ ‫אם לוקחים פיסת עור מעכבר לבן או ורוד לעכבר צהוב היא לא תיקלט‪.‬‬ ‫נראה סימנים של דלקת שתגרום לדחיית העור החדש‪.‬‬ ‫מערכת החיסון יודעת לזהות מה שייך לגוף ומה זר‪ ,‬והיא מגיבה אוטומטית‬ ‫נגד כל דבר זר‪.‬‬ ‫← ‪ – Self-tolerance‬מערכת החיסון סובלת את הדברים השייכים לגוף ודוחה את כל הגופים הזרים‬ ‫שנכנסים אליו‪.‬‬ ‫בניסוי חדש לקחו עכברים צהובים והשתילו להם שתל מעכברים‬ ‫ורודים‪.‬ואז עוקבים אחרי סימני הדלקת אצל העכברים הצהובים‪.‬‬ ‫רואים שלוקח שבוע עד שבועיים כדי לראות דחייה נגד הגוף הזר‬ ‫וכן מסיקים שמדובר במערכת החיסון הנרכשת‪.‬‬ ‫עכשיו‪ ,‬מורידים את השתלים מהעכברים הצהובים ונותנים להם‬ ‫זמן להחלים‪.‬אחר כך נותנים להם שני שתלים אחד ליד השני‪,‬‬ ‫אחד מעכבר ורוד ואחד מעכבר כחול‪.‬‬ ‫השתל מהעכבר הורוד נדחה מוקדם מאוד לעומת השתל הכחול‪.‬‬ ‫הדבר הזה מעיד על תגובת זיכרון‪.‬‬ ‫▪ אנטיגן – חומר שמגרה את מערכת החיסון‪ ,‬מפעיל אותה וגורם ליצירת הנוגדנים‪.‬‬ ‫▪ נוגדן (‪ – )antibody‬חלבון מופרש ששייך למערכת החיסון הנרכשת‪.‬קוראים לו מנגנון אפקטורי‪.‬‬ ‫הפרשת נוגדנים ודחיית שתל הם שני מנגנונים אפקטורים שונים‪.‬מנגנון אפקטורי = כל דרך של מע’ החיסון להילחם בפתוגן‪.‬‬ ‫מערכת החיסון הנרכשת נחלקת לשני חלקים –‬ ‫‪ -1‬הומורלית – מתייחס לנוגדנים שמומסים בנוזלי הגוף כמו הדם‪ ,‬הרוק והריר של המוקוזה‪.‬‬ ‫‪ -2‬תאית – התאים הפעילים בדחיית הגוף הזר‪.‬‬ ‫‪ ‬כאשר מזריקים את האנטיגן ‪ A‬לגוף מתחילה מערכת החיסון‬ ‫הנרכשת לייצר נוגדנים‪.‬אחרי סילוק גורם המחלה רמות הנוגדנים‬ ‫יורדת שוב אבל עדיין שומרים על איזושהי רמה של נוגדנים בדם‪.‬‬ ‫‪ ‬בפעם השנייה מזריקים את שני האנטיגנים ‪ A‬ו‪.B -‬רואים‬ ‫שהנוגדנים של האנטיגן ‪ A‬עולים מהר ואפילו לרמה גבוהה יותר ממה‬ ‫שהיה קודם‪.‬זאת היא תגובת זיכרון (יותר מהירה ויותר חזקה)‪.‬‬ ‫עבור האנטיגן ‪ B‬הפעולה מתחילה כבר עכשיו והגוף מתחיל לייצר את‬ ‫הנוגדנים‪.‬‬ ‫‪ ‬החיסון עוזר בלתת תגובת זיכרון טובה‪.‬‬ ‫‪ ‬לפעמים לשני גורמי מחלה יהיו אנטיגנים משותפים‪.‬ואז מספיק שהגוף ייחשף לאחד מהם כדי‬ ‫לייצר נוגדנים נגד שניהם‪.‬‬ ‫חיסון אקטיבי ופסיבי –‬ ‫▪ חיסון אקטיבי – מזריקים את גורם המחלה המת או החלש לגוף כדי לגרה את מערכת החיסון‬ ‫הנרכשת לייצר נוגדנים כנגדו‪ ,‬מסיבה זו החולים מפתחים זיכרון חיסוני‪.‬‬ ‫▪ חיסון פסיבי – מזריקים נוגדנים כנגד האנטיגן הרצוי‪.‬אין פיתוח זיכרון חיסוני‪.‬היתרון בלתת‬ ‫חיסון פסיבי זה מהירות התגובה‪.‬יחד עם זאת‪ ,‬במידה והאנטיגן ישהה הרבה זמן בגוף‪ ,‬למרות שזהו חיסון פסיבי‪ ,‬כן‬ ‫יווצר זיכרון‪.‬‬ ‫‪3‬‬  ‫בתול איזחימאן‬ ‫תשפ"ג ‪2022-2023‬‬ ‫ נושא ‪ – 2‬תאים ואברים במערכת החיסון‬ ‫תא חיסוני – הוא תא שהתפקיד הראשי שלו הוא לזהה‬ ‫אנטיגן ולהגיב במהלך דלקת‪.‬להגדרה הזו יש אוסף‬ ‫תאים רלוונטיים ששייכים לקו ההמטופואטי‪.‬‬ ‫תאי גזע‬ ‫הקו ההמטופואטי – קו של תאים שמתפתחים במח‬ ‫העצם ושומרים על היכולת להתמיין‪.‬‬ ‫ההתמיינות הראשונית היא לשני קוים‪ ,‬קו לימפואידי‬ ‫וקו מיאלואידי‪.‬‬ ‫הקו המיאלואידי מוביל לשני קוים‪ ,‬תאי הדם האדומים‬ ‫וטסיות דם‪ ,‬שלא נחשבים תאים למערכת החיסון‪.‬בנוסף‬ ‫בקו המיאלואידי יש תאים אחרים ששייכים למערכת‬ ‫החיסון המולדת – תאי פיטום (‪ ,)mast‬בזופילים‪,‬‬ ‫אאוזנופילים‪ ,‬מונוציטים‪ ,‬תאים דנדריטים ונוטרופילים‪.‬‬ ‫בקו הלימפואידי יש גם תאים ששייכים למערכת החיסון‬ ‫– תאי הרג טבעיים (מולדת)‪ ,‬לימפוציטים מסוגי ‪ B‬ו‪T -‬‬ ‫(נרכשת) ותאי ‪ ILC‬שלא ברור מהם עושים בדיוק‪.‬‬ ‫הסתכלות מורפולוגית על תאי מערכת החיסון –‬ ‫‪ ‬תאי מערכת החיסון נראים יותר גדולים מתאי הדם‬ ‫האדומים והטסיות‪.‬‬ ‫‪ ‬לתאי הדם הלבנים יש גרעינים מגוונים (גרעין בודד או‬ ‫גרעין עם כמה אונות)‪.‬‬ ‫‪ ‬יש גרגור סגול או ורוד‪-‬אדום בתוך תאי הדם הלבנים –‬ ‫גרנולות שונות‪.‬הצבע נקבע לפי ‪ pH‬הגרנולות ‪ -‬אדום ‪ -‬חומצי‪,‬‬ ‫סגול כהה ‪ -‬בסיסי‪ ,‬בהיר‪/‬שקוף ‪ -‬ניטרלי‪.‬‬ ‫‪ ‬אפשר לחלק את התאים לפי הגרעין והגרנולות –‬ ‫‪.1‬ללא גרעין‪ :‬טסיות ותאי דם אדומים‪.‬‬ ‫‪.2‬גרעין מפוצל לאונות עם גרנולות‪ :‬אאוזנופילים‪ ,‬בזופילים ונוטרופילים‪.‬מקורם מהקו ההמילואידי‪.‬‬ ‫‪.3‬גרעין בודד‪ :‬מונוציטים ולימפוציטים‪.‬יוצאי דופן שמקורם מהקו ההמילואידי‪.‬כמו כן‪ ,‬לכל הקו הלימפואידי‬ ‫יש גרעין אחד גדול וברור‪.‬‬ ‫‪ ‬אפשר להבדיל בין התאים ע"י הגליקו‪-‬פרוטאינים שנמצאים על גבי הממברנה‪.‬‬ ‫חלבונים שהתגלו על גבי ממברנות נקראים ‪.CD = cluster of di erentiation‬ביטוי החלבונים בחלקם‪ ,‬על גבי התאים‬ ‫הוא יכול להיות דינאמי ויכול להשתנות‪).‬כיום תפקידם של חלק מהחלבונים ידועים אך לא כולם‪.‬‬ ‫תאי מערכת החיסון המולדת והנרכשת –‬ ‫‪.1‬מאקרופגים – גרעין יחיד‪.‬הוא יודע לעשות פגוציטוזה‪ ,‬לבקר תהליכים‬ ‫דלקתיים‪ ,‬להציג אנטיגן‪ ,‬לעזור בתיקון רקמות ולהרוג חיידקים‪.‬‬ ‫מאקרופגים נולדים במח העצם והם יוצאים לזרם הדם‪.‬הם נקראים‬ ‫מונוציטים עד שהם נכנסים לתוך הרקמות ששמה הם עוברים איזושהי‬ ‫התמיינות והופכים למאקרופגים‪.‬הם חיים ברקמות כמה ימים ואז מתים‬ ‫ומוחלפים ע"י מאקרופגים חדשים‪.‬‬ ‫יש מאקרופגים שמקורם מהתקופה העוברית – הם הולכים לרקמות‬ ‫ומקבלים שמות ספציפיים‪.‬למשל תאי המיקרוגליאה במוח‪ ,‬תאי קופפר בכבד ותאי אבק בריאות‪.‬‬ ‫במקרופאגים מסוג ‪ M1‬ביטוי הגנים שלהם הוא פרו‪-‬דלקתי על מנת להילחם בפתוגן שפלש‪ ,‬ואילו במקרופאגים מסוג ‪ M2‬ביטוי הגנים הוא‬ ‫אנטי‪-‬דלקתי אחרי שכבר טיפלו בפתוגן ותפקידו לקחת חלק בתיקון הנזק הנגרם לרקמות בגלל הטיפול בפתוגן‪.‬‬ ‫קיים הבדל בין מאקרופגים שנוצרים בהתפתחות העוברית לבין הבגרות‪ ,‬בהתפתחות העוברית הם נודדים לרקמות ועוברים התמיינות לתפקידים‬ ‫יחודיים אך שומרים על חלק מהיכולות היחודיות של מאקרופאג‪.‬תאים אלה מתחלקים מעט ושומרים על הכמות שלהם לאורך החיים שלנו ללא חידוש‬ ‫ממח העצם‪.‬התאים האלו שונים ממאקרופאגים הנוצרים בבגרותנו שמגיבים בזמן דלקת‪ ,‬אלו לא ספציפים והם נוצרים לאורך כל חיינו‪.‬‬ ‫‪4‬‬  ‫בתול איזחימאן‬ ‫מקרופאגים ‪ M1‬הם כאלו שביטוי הגנים שלהם הוא פרו‪-‬דלקתי כדי להתגבר על פתוגן‪.‬‬ ‫תשפ"ג ‪2022-2023‬‬ ‫מקרופגים ‪ M2‬הם כאלו שהביטוי הוא אנטי‪-‬דלקתי ובעד תיקון רקמות‪.‬‬ ‫‪ ‬פגוציטוזה‪ :‬מאקרופגים יכולים לבלוע גופים זרים גדולים או קטנים‪.‬הממברנה של המאקרופג‬ ‫מקיפה את החלקיק ומתאחדת מהצד השני‪.‬נוצר הפגוזום (אברון שמכיל את החלקיק והחומר‬ ‫החוץ תאי שנכנס איתו)‪.‬‬ ‫בשלב הבא‪ ,‬המאקרופג מאחה עם הפגוזום אברון אחר שנקרא הליזוזום‪ ,‬שהוא אברון חומצי‬ ‫שמכיל הרבה אנזימים שפעילים בפירוק החלקיק הזר‪.‬‬ ‫המאקרופג סופג את כל הנוטריינטים שהוא יכול ובסוף מה שלא הצליח לספוג או לפרק הוא‬ ‫מוציא החוצה מהתא‪.‬וע”י מערכות אחרות הגוף מטפל בפסולת‪.‬‬ ‫לפעמים‪ ,‬יש פתוגניים מקצועיים שיכולים להילחם במערכת‬ ‫החיסון והם מצליחים למנוע את הפגוציטוזה‪.‬או את האיחוי עם הליזוזום‪.‬‬ ‫‪ ‬הצגת אנטיגן‪ :‬אחרי בליעת החלקיק הזר‪ ,‬המאקרופג שם‬ ‫חלק מהחלקיק שבלע על גבי הממברנה ( ‪APC – Antigen‬‬ ‫‪ )Presenting Cell‬בשביל שתאים אחרים במערכת החיסון‬ ‫יוכלו לראות מהו בלע ופירק‪ = APC.‬שם כולל של תאים המציגים אנטיגן‪.‬‬ ‫‪ ‬הרג של מיקרובים‪ :‬יצירת מולקולות מאוד ראקטיביות‬ ‫שיכולות לקשור ‪ ,RNA ,DNA‬חלבונים ושומנים ולפגוע‬ ‫ביכולתם לעשות את הפעילות שלהם‪.‬המאקרופג לא יכול להגן על עצמו מפני החומרים האלו‪,‬‬ ‫ולכן הוא נפגע גם‪.‬גורמים נזק גם לתאים אחרים בגוף עצמו‪.‬המולוקולות הראקטיביות הן ‪ NO‬ן‪.ROI-‬‬ ‫למאקרופגים יש מגוון רחב של רצפטורים‪.‬כתלות באיזה רצפטור הופעל‬ ‫‪ ‬בקרת תהליכי דלקת‪:‬‬ ‫סוג של חלבונים‬ ‫הם מפרישים ציטוקינים (כמו הורמון‪ ,‬מולקולות סיגנל של מערכת החיסון שדרכן תאי המערכת‬ ‫משפיעים ומתקשרים אחד עם השני) שמכווינים את התגובה הדלקתית‪.‬‬ ‫לדוג’‪ :‬מיקום האינפקציה‪ ,‬סוג הגורם )לדוג’ גרם חיובי‪/‬שלילי( וכו’‬ ‫‪ ‬תיקון הרקמות‪ :‬מאקרופגים בולעים ומסלקים את התאים המתים מהרקמה‪.‬בנוסף‪ ,‬הם‬ ‫מפרישים ציטוקינים שמכווינים תאים אחרים לבצע את התיקון‪.‬‬ ‫הרצאה ‪6/11/24 :2‬‬ ‫‪.2‬תאים דנדריטיים – גרעין יחיד‪.‬גם הוא נוצר במח העצם‪ ,‬עובר לדם ואז‬ ‫לאברים השונים ונשאר שם‪.‬הוא נקרא דנדריטי בגלל השלוחות שיש לו‪.‬הוא‬ ‫תא של מערכת החיסון המולדת שעוסק בהעברת מידע והפעלת תאים של‬ ‫מערכת החיסון הנרכשת‪).‬לימפוציטים(‬ ‫‪ ‬הפעלת מערכת החיסון הנרכשת‪ :‬התא הדנדריטי בולע חיידק ומפרק אותו‪,‬‬ ‫ואז הוא מציג אותו על גבי הממברנה‪.‬לאחר מכן הוא עוזב את המקום ונע לקשרי לימפה‪ ,‬שמה‬ ‫הוא פוגש תאים של מערכת החיסון הנרכשת ומראה להם מהו בלע ובכך גורם להפעלתם‪.‬‬ ‫)מציגים אנטיגן ומובילים אותו ללימפוציטים(‬ ‫‪.3‬גרנולוציטים – יש כמה סוגים שלכולם יש גרנולות‪ :‬אאוזנופילים‪,‬‬ ‫ב זופילים ונוטרופילים‪.‬גם הם נוצרים במח העצמות ונודדים לאיבר‬ ‫המטרה דרך הדם‪.‬גרעין עם אונות‪.‬הפעילות המשותפת לכולם היא דה ‪-‬‬ ‫גרנולציה‪.‬‬ ‫‪ ‬דה‪-‬גרנולציה‪ :‬ברגע הפעלת הרצפטורים על גבי הממברנה ע"י אנטיגן‪ ,‬הגרנולות מתאחות עם‬ ‫הממברנה החיצונית ואז התוכן נשפך החוצה‪.‬התוכן של הגרנולות מכיל כל מיני מולקולות‬ ‫ואנזימים שפוגעים במיקרואורגניזמים וגם ציטוקינים‪).‬או אנזימים הפוגעים בפתוגן או ציטוקינים המשפיעים על פעילות מע’ החיסון(‬ ‫א‪.‬נוטרופילים – הגרנולות נצבעים בצבעים של ‪ PH‬ניטרלי‪.‬הגרנולות מכילות אנזימים‬ ‫וחומרים אחרים שנועדים לפגוע במיקרואורגניזמים‪ ,‬למשל לזוזים‪.‬הם יודעים לבלוע‬ ‫חיידקים‪ ,‬להפריש חומרים‪ ,‬לעשות דה‪-‬גרנולציה ולהרוג חיידקים חוץ תאיים‪.‬‬ ‫לתנועה של תאים קוראים כימוטקסיס (תנועה של תאים מוטיליים במעלה או מורד של‬ ‫גרדיאנט של איזושהי מולקולה)‪.‬הנוטרופיל חש איזושהי מולקולת סיגנל על גבי הממברנה‬ ‫של החיידק והוא רודף אחריה‪.‬‬ ‫‪5‬‬  ‫ייי‬ ‫בתול איזחימאן‬ ‫תשפ"ג ‪2022-2023‬‬ ‫‪ ‬הבדלים בין נוטרופילים למאקרופגים‪) :‬תרגום של הטבלה בדף נפרד בנוטביליטי(‬ ‫מאקרופאגים בעלי תפקיד יותר חשוב בזיהוי ובקרה על מע’ החיסון‪ ,‬הם בולעים פתוגנים על‬ ‫מנת לזהות אותם‪.‬לעומת זאת‪ ,‬נויטרופילים בעלי תפקיד מרכזי בבליעת התפוגנים והריגתם‪.‬‬ ‫אדום‬ ‫ב‪.‬אאוזינופילים – יש גרנולות שנצבעים בצבעים חומציים‪.‬בעיקר עושים‬ ‫דה‪-‬גרנולציה בשביל להרוג סוג מסוים של פרזיט שנקרא ‪ ,helminth‬אלה‬ ‫הם סוג של תולעים‪.‬החומרים המופרשים עלולים לפגוע גם‬ ‫באאוזנופילים עצמם‪.‬‬ ‫)תאי ‪ = mast‬תאי פטם(‬ ‫ג‪.‬בזופילים ותאי ‪ – mast‬הם קווי תאים נפרדים‪ ,‬כי יש להם חלבונים ממברנליים שונים אחד‬ ‫מהשני‪.‬הגרעין שלהם מפוצל לאונות‪.‬נוצרים במח העצם ונודדים דרך זרם הדם עד‬ ‫שמגיעים לרקמות השונות‪.‬ברקמות הם עושים דה‪-‬גרנולציה‪ ,‬שבגרנולות שלהם יש‬ ‫חומרים שמבקרים דלקת כמו היסטמין וציטוקינים‪.‬התאים האלה מודיעים למערכת‬ ‫החיסון שיש בעיה ואז המערכת תופעל‪.‬הגרנולות שלהם בעלי ‪ pH‬בסיסי ונצבעים בצבע סגול כהה‪.‬‬ ‫החומרים שנמצאים בגרנולות הם פרו‪-‬דלקתיים‪.‬‬ ‫‪.4‬תאים הורגים טבעיים ‪ – NK cell‬גרעין מונו‪-‬נוקליארי‪.‬נראים יחסית דומים ללימפוציטים‪.‬נוצרים‬ ‫במח העצם ונודדים דרך הדם לרקמות‪.‬ברקמות הם הורגים תאים סרטניים או תאים מודבקים‬ ‫בגורם מחלה‪.‬פעילות ציטוטוקסית‪.‬‬ ‫התאים מסתובבים ברקמה וחשים איזה סיגנלים יש על ממברנות התאים‪.‬כאשר נתקעים בתא‬ ‫סרטני או מודבק בווירוס הם נוגעים בו ומפרישים כל מיני חומרים אל תוכו‪ ,‬וגורמים לו להפעיל‬ ‫את מנגנון המוות העצמי (אפופטוזיס)‪.‬לפעמים יש תאים שיודעים להתנגד‪ ,‬ולכן ה‪ NKC -‬פוגעים‬ ‫בכל זאת בתא המטרה (נקרוזיס) כדי שהמוות של התא יהיה וודאי‪.‬‬ ‫התאים האלו הם רק הורגים את התאים התקולים אבל לא מפרקים אותם‪.‬‬ ‫(כל התאים עד כה נוצרים מהקו המיאלואידי (למעט תאי ‪ – NK‬הקו הלימפואידי) והם שייכים‬ ‫למערכת החיסון המולדת)‪.‬‬ ‫‪.5‬לימפוציטים – תאים של מערכת החיסון הנרכשת‪.‬הם מונו‪-‬נוקלאריים‪.‬יש לימפוציטים שיכולים‬ ‫לבצע ‪ , cytotoxicity‬יש אלו שמפרישים נוגדנים ואחרים שמפרישים ציטוקינים ומבקרים את )שלושה סוגי תאים שונים(‬ ‫הפעילות של מערכת החיסון‪.‬כל הלימפוציטים‬ ‫נוצרים במח העצם‪ ,‬אבל מקום ההתבגרות שלהם‬ ‫הוא שונה‪.‬לימפוציטים מסוג ‪ B‬עוברים את‬ ‫ההתבגרות שלהם במח העצם (‪ ,)Bone marrow‬והם‬ ‫יוצאים ממח העצם כתאים נאיביים (לא פגשו עדיין‬ ‫אנטיגן)‪.‬לעומת זאת לימפוציטים מסוג ‪ T‬מתבגרים‬ ‫בתימוס (‪ )Thymus‬ואז נקראים נאיביים‪.‬‬ ‫‪6‬‬  ‫בתול איזחימאן‬ ‫תשפ"ג ‪2022-2023‬‬ ‫אחרי הבגרות הלימופיצים משני הסוגים יוצאים לזרם הדם והם הולכים לרקמות מיוחדות‪ :‬קשרי‬ ‫לימפה או אזורים לימפתיים במוקוזה ובעור‪.‬אחרי כמה ימים‪ ,‬יש להם תהליך נדידה חוזרת‬ ‫(‪ )recirculation‬דרך זרם הדם ואז נכנסים לקשר לימפה אחר או לטחול וכו'‪.‬נשארים מסתובבים‬ ‫ככה עד שנתקלים באנטיגן שהם מגיבים אליו‪.‬‬ ‫‪ ‬שלושה סוגי לימפוציטים‪:‬‬ ‫‪.1‬סוג ‪ – B‬מייצרים נוגדנים‪.‬אחרי שהם פוגשים‬ ‫אנטיגן הם עוברים התמיינות והופכים לתא‬ ‫פלסמה שהוא תא בית‪-‬חרושת לנוגדנים‪.‬‬ ‫‪.2‬סוג ‪ – )TH( helper T‬כשפוגשים אנטיגן הם‬ ‫יכולים להתמיין לתאי ‪ T‬הלפר שונים בהתאים‬ ‫לציטוקינים שנמצאים בסביבה (שמגיעים‬ ‫ממאקרופגים‪ ,‬תאים דנדריטים או מה‪mast -‬‬ ‫‪.)cells‬ולכן יש לנו תאי ‪ T‬הלפר מסוג ‪ 2 , 17 , 1‬ו‪.reg -‬תא ‪T‬‬ ‫הלפר שהוא עדיין נאיבי לרוב נקרא ‪ T0‬כי עדיין יש לו את כל‬ ‫האפשרויות‪.‬אחרי ההתמיינות הם מייצרים חומרים מעודדי‬ ‫דלקת וציטוקינים שמשפיעים על תאים אחרים במערכת‬ ‫החיסון‪.‬אותם חומרים מהווים את ההבדל בין סוגי תאי ה‪T-‬‬ ‫‪.3‬סוג ‪ – )TC( cytolytic T‬כשפוגשים אנטיגן הם מתמיינים‬ ‫לתאים שיודעים לזהות תאים מודבקים בווירוס ולהרוג אותם‪.‬‬ ‫הורגים גם את התאים שמציגים את האנטיגן‪.‬‬ ‫תאי ‪ T‬ותאי ‪NK‬‬ ‫יש שני סוגים של תאים שהורגים תאים מודבקים בווירוסים‪ ,‬אחד ששייך למערכת החיסון‬ ‫□‬ ‫המולדת והשני שייך למערכת הנרכשת‪.‬בעצם יש הבדל בסיגנלים על תאי המטרה ששני התאים‬ ‫האלו רואים‪ ,‬ולכן הם משלימים אחד את השני‪.‬מה שתא אחד לא ראה‪ ,‬התא השני יכול לפצות‪.‬‬ ‫תאי ‪ T‬מופעלים ע"י ‪ antigen presenting cell‬שמוצג על גבי ממברנת התא שבלע את האנטיגן‪.‬‬ ‫□‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬תאי ‪ B‬מופעלים ע"י האנטיגן עצמו‪.‬‬ ‫התגובה החיסונית ההומורלית מוצגת ע"י הנוגדנים שמופרשים מתאי ‪.B‬ואליו‪ ,‬התגובה התאית‬ ‫□‬ ‫מוצגת ע"י תאי ה‪ T-‬ציטוליטי ותאי ה‪ T-‬הלפר (שמפעילים תאים נוספים במערכת המולדת)‪.‬‬ ‫תאי ‪ B‬לא נמצאים באתר הדלקת ואילו תאי ‪ T‬חייבים להגיע לאתר על מנת לפעול‪.‬‬ ‫למה שני סוגים של תאים לימפוציטים?‬ ‫□‬ ‫תאי ‪ B‬התפתחו בשביל להגיב לפתוגנים חוץ תאיים שנמצאים בנוזלי הגוף‪.‬לעומת זאת‪ ,‬תאי ‪T‬‬ ‫התפתחו כדי להגיב לפתוגנים תוך תאיים שהנוגדנים לא יכולים להגיע אליהם‪).‬יש מקרים יוצאי מן הכלל(‬ ‫⃝ אברים של מערכת החיסון‪:‬‬ ‫בהגדרה‪ ,‬אברים של מערכת החיסון הם האתרים שבהם תאי המערכת נוצרים או מגיבים לאנטיגן‪.‬לפי‬ ‫הגדרה זו כל הגוף של בעל החיים נחשב כאיבר למערכת החיסון‪ ,‬כי תאי מערכת החיסון נודדים בערך‬ ‫לכל מקום בגוף‪.‬‬ ‫הגדרה יותר טובה (שלושה סוגים של אברים) = אברים או אתרים שרוב התאים בהם הם תאים של‬ ‫מערכת החיסון ורקמה שתומכת בהם‪ ,‬אברים שקשורים להתבגרות והתמיינות של תאי מערכת‬ ‫החיסון ולבסוף אברים ואתרים שחשובים להגדיל את הסבירות של מפגש בין אנטיגן ללימפוציט‪.‬‬ ‫של תאי ‪B‬‬ ‫← לפי ההגדרה לעיל‪ ,‬אברי המערכת הם‪:‬‬ ‫מח העצם‪ ,‬התימוס ו‪ cloacal Bursa of Fabricius -‬בעופות (היווצרות והתמיינות)‪ ,‬קשרי לימפה‪ ,‬טחול‪,‬‬ ‫המוקוזה והעור (פעילות) וכלי לימפה ודם (העברת מידע)‪.‬‬ ‫‪7‬‬  ‫בתול איזחימאן‬ ‫תשפ"ג ‪2022-2023‬‬ ‫(‪ )1‬מח העצם – האתר העיקרי של המטופואזיס‪.‬ביונקים זה גם האתר של‬ ‫)בחלל(‬ ‫הפנימי של עצמות ארוכות‬ ‫ההתמיינות של לימפוציטים מסוג ‪.B‬ממוקם בחלק‬ ‫וספוגיות‪ ,‬ככל הנראה כדי להגן על תהליך ההמטופואזיס מקרינת שמש שיכולה‬ ‫לגרום למוטציות בקו התאים המתרבה‪.‬‬ ‫(‪ )2‬התימוס – איבר קטן מעל הלב‪.‬בערך בגיל ‪ 10‬התימוס מפסיק‬ ‫לגדול ולהפך הוא קטן עם העלייה בגיל‪.‬ההנחה היא שבני אדם‬ ‫פגשו את כל הפתוגנים בילדות והסיכוי לפגוש עוד בבגרות הוא‬ ‫מאוד נמוך‪ ,‬ולכן אין צורך ליצור המון תאי ‪ T‬חדשים‪.‬‬ ‫✓ בגרף אפשר לראות את החלוקה בין תאי ‪ T‬נאיביים לבין תאי ‪T‬‬ ‫זיכרון בדם – היצורים נולדים עם המון תאי ‪ T‬נאיביים כי לא‬ ‫פגשו אף פתוגן ברחם‪ ,‬ולאורך החיים הם פוגשים פתוגנים‬ ‫ויוצרים תאי ‪ T‬זיכרון‪.‬זאת אחת הסיבות שאנשים זקנים הם‬ ‫יותר רגישים לפתוגנים חדשים שלא נתקלו בהם בילדות‪.‬‬ ‫✓ תאי ‪ T‬נבחנים בתימוס‪.‬בערך ‪ 95%‬מהתאים לא עוברים את המבחן בהצלחה ולכן הם נהרגים‪.‬מי‬ ‫שעובר את המבחן יוצא מהתימוס והוא נקרא תא ‪ T‬נאיבי‪.‬כעיקרון‪ ,‬תאי ‪ T‬צעירים נכנסים‬ ‫במדולה (במרכז) ונעים לאט לכוון הקורטקס‪.‬‬ ‫כעיקרון לאורך כל החיים נוצרים תאי ‪ T‬נאיבים אבל בכמות פחותה עם התקדמות השנים‪.‬‬ ‫המערכת הלימפתית – כוללת צינורות לימפה וקשרי לימפה‪.‬הצינורות‬ ‫(‪)3‬‬ ‫מתחילים כמעט בכל האברים בגוף‪ ,‬הם אוספים ומחליפים נוזל מה‪ECM-‬‬ ‫של האברים ומזרימים אותם אל קשרי הלימפה (במרפק‪ ,‬בשחי‪ ,‬בצוואר‬ ‫ובבטן תחתונה) – כל המקומות שיש בהם סיכון מוגבר שיהיה זיהום –‪.‬‬ ‫אחר כך‪ ,‬צינורות הלימפה יוצאים מקשרי לימפה ומתנקזים בסוף ל‪-‬‬ ‫‪ thoracic duct‬ומשם אל הוריד הנבוב התחתון ונכנס למחזור הדם‪.‬‬ ‫בתוך הרקמות‪ ,‬באזורים של התחלת הצינור‪ ,‬יש רווחים בין התאים‬ ‫✓‬ ‫שמרכיבים את הצנרת כך שנוזלים מתוך הרקמה יכולים להיכנס בקלות‬ ‫לתוך צינורות הלימפה‪.‬‬ ‫בתוך נוזל הלימפה אפשר גם למצוא תאים – לימפוציטים בעיקר‪,‬‬ ‫✓‬ ‫קצת תאים דנדריטיים ומאקרופגים‪.‬הלימפוציטים יכולים להיכנס‬ ‫לנוזל הלימפה‪ ,‬אבל יוצאים ממנו רק בצינור הלימפה המאסף‪.‬‬ ‫)גם תאים סרטניים יכולים להכנס לצנרת הלימפה(‬ ‫בתמונה אנחנו רואים קשר לימפה (מוקף באדום) ולמעלה יש נודית‬ ‫✓‬ ‫לימפה (‪ – )lymphoid follicle‬כמו קשר לימפה קטן אבל ללא הקרום‬ ‫החיצוני שעוטף אותה‪.‬קרוב לנודית ולקשר לימפה רואים תאים‬ ‫לימפוציטים ברורים‪ ,‬אבל שאר הצינורות הם ללא לימפוציטים‪.‬‬ ‫צינורות הלימפה הם מערכת חד‪-‬כיוונית – מכילים בתוכם שסתומים שמאפשרים תנועה בכוון‬ ‫✓‬ ‫יחיד‪.‬‬ ‫קשר לימפה – מקום שבו נמצאים הרבה מאוד לימפוציטים ורקמה‬ ‫✓‬ ‫תומכת‪.‬יש לו קרום שמגן עליו‪ ,‬עורק מרכזי שמתפצל לעורקיקים‬ ‫ונימים ובסוף מתאספים לוורידים ווריד מרכזי שיוצא‪.‬‬ ‫← יש אזורים עגולים של תאי ‪ B‬ושאר המקומות הם אזורים של תאי‬ ‫‪ T‬בעיקר‪.‬יש צינורות לימפה שנכנסים (מגיעים מאברים או מקשרי‬ ‫לימפה אחרים)‪ ,‬ואחר כך יש צינור אחד מאסף‪.‬‬ ‫*נאדית לימפה בעלת צינורות לימפה יוצאים אבל חסרת צינורות לימפה נכנסים‪.‬‬ ‫‪8‬‬  ‫בתול איזחימאן‬ ‫תשפ"ג ‪2022-2023‬‬ ‫דרך הקורטקס לכיוון המדולה‬ ‫)=ורידונים קטנים(‬ ‫דרך מחזור הדם‬ ‫התאים נכנסים מה‪ HEV- High Endothelial Venules -‬אל קשר הלימפה‬ ‫במדולה‪.‬הם מסתובבים בתוך קשר לימפה ואז יוצאים מצינור הלימפה‬ ‫האוסף‪.‬אם יש קשר לימפה במעלה הזרם‪ ,‬התאים יכולים להיכנס דרך‬ ‫הצינור אליו‪.‬כמו כן זרם הדם הם יכולים לצאת דרך הורידונים גם לנאדית לימפה ומשם הם תקועים‬ ‫בכלי לימפה כמו בקשרי הלימפה‪.‬‬ ‫← התאים הדנדריטים שבלעו את האנטיגן באתר הדלקת והציגו אותו על‬ ‫גבי הממברנה נודדים דרך צינורות הלימפה אל קשרי הלימפה ומציגים את‬ ‫הגן ללימפוציטים‪.‬אנטיגנים יכולים להגיע לקשר לימפה גם בצורה‬ ‫חופשית לא קשורים לתא דנדריטי (וירוסים שלמים או חלקי וירוסים)‪.‬‬ ‫← לימפוציטים לא בוגרים אף פעם לא ייכנסו לקשר לימפה‪.‬לימפוציטים נאיבים יכולים להיכנס למע׳ הלימפה דרך כלי הדם‪.‬‬ ‫← קשרי לימפה נחשבים כדרך להביא את האנטיגן מאזור הדלקת אל הלימפוציטים כדי להגדיל‬ ‫את הסיכוי שיהיה מפגש פורה ביניהם‪.‬‬ ‫)צנרת לימפה יכולה להתחדש אבל קשרי לימפה לא(‬ ‫(‪ )4‬טחול – איבר שמסנן את הדם ויש לו שני תפקידים‬ ‫חשובים‪ :‬בטחול מסלקים תאי דם אדומים והוא משמר‬ ‫נוזל דם למקרה הצורך‪.‬מאקרופגים בטחול יודעים לזהות‬ ‫כדורי דם אדומים שצריך לסלק‪ ,‬והם בולעים ומפרקים‬ ‫אותם‪.‬‬ ‫הטחול בנוי משני אזורים – הפולפה האדומה איפה שיש‬ ‫תאי הדם האדומים והפולפה הלבנה אפיה שיש את‬ ‫הלימפוציטים‪.‬אנטיגנים שמגיעים לטחול ממחזור הדם‬ ‫פוגשים את הלימפוציטים ומפעילים אותם בדיוק כמו בקשרי לימפה‪.‬מסיבה זו‪ ,‬הטחול נחשב‬ ‫כקשר לימפה שקשור לזרם הדם‪.‬‬ ‫ובלייצר סבילות לגורמים זרים שאינם פוגעים בנו ואפילו מועילים‬ ‫(‪ )5‬אזורים לימפתיים במוקוזה – לאזורים אלו יש תפקיד חשוב בלמנוע גופים זרים בתוך חללי‬ ‫האברים (כמו המיקרואורגניזמים במעי) מלהיכנס לרקמות הגוף שלנו‪.‬מוקוזה יש במעי‪,‬‬ ‫בברונכוסים ובריאות‪ ,‬באף ובמערכת המין‪.‬‬ ‫דוגמה (המעי) – באזור הלמינה יש מגוון של תאים של‬ ‫מערכת החיסון המולדת שיכולים להגיב לחדירת גופים‬ ‫זרים‪.‬יש צינורות לימפה שמובילים לקשרי לימפה ויכולים‬ ‫לעזור בהפעלת מערכת החיסון הנרכשת בעת הצורך‪.‬‬ ‫יש גם תאי פלסמה‪.‬‬ ‫← יש אזור מיוחד במעי שנקרא ‪ peyer’s patch‬שמתפקד‬ ‫כמו קשר לימפה‪.‬בתוך האזור הזה רואים תאי ‪ T‬ותאי‬ ‫פלסמה (תאי ‪ B‬בוגרים) שמייצרים נוגדנים שמיוצאים‬ ‫מתוך האזור אל המוקוזה‪.‬אחד ההיפותזות זה שחיידקים‬ ‫ידידותיים מגיעים לפייר‪-‬פאטש ונוצרים נוגדנים כנגדם וזה‬ ‫במקומם‪.‬‬ ‫עוזר לשמור עליהם כידידותיים‬ ‫ותאים דנדריטים‬ ‫בנוסף‪ ,‬יש מעל האזור תאי ‪ M‬מיוחדים שעוזרים לדגום את מה שיש בלומן של המעי ומעבירים‬ ‫אותו ישירות לתאים דנדריטים ומאקרופגים‪.‬התאים הדנדריטים מציגים‬ ‫על גבי הממברנה ישירות את הדגימה לתאי ‪.T‬‬ ‫תאי ‪ M‬ותאים דנדריטים מעבירים דגימות לתוך ה‪Peyer’s patch-‬‬ ‫← תאי ה‪ M -‬הם תאי אפיתל מאוד מיוחדים‬ ‫שעברו התמחות‪.‬יש להם אזור ריק שתאים‬ ‫אחרים יכולים להיכנס אליו‪.‬הם אוספים נוזל‬ ‫כל הזמן מבחוץ ע"י פגוציטוזה ומעבירים אותו‬ ‫לתאים פנימה (לימפוציטים ומאקרופגים)‪.‬‬ ‫אל ה‪.peyer patch-‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬יש כלי דם הנכנס ל‪ peyer patch-‬ויש צנרת לימפה יוצאת‪.‬‬ ‫‪9‬‬  ‫בתול איזחימאן‬ ‫תשפ"ג ‪2022-2023‬‬ ‫← בין תאי האפיתל יש לימפוציטים שנקראים ‪ – intra epithelial lymphocytes‬אלה הם‬ ‫לימפוציטים אפקטוריים ‪ T‬או זיכרון ‪.T‬תאים אלו לא מפריעים ל‪ tight junctions -‬בין תאי‬ ‫לא נאיבים‬ ‫האפיתל‪.‬‬ ‫עוזרים עם פתוגנים שנפגשים איתם בפעם השניה‪.‬‬ ‫בעיקר מאקרופאגים ותאי מאסט‬ ‫(‪ )6‬תאים חיסוניים בעור – בדרמיס יש מגוון תאים‪ ,‬בעיקר של‬ ‫מערכת החיסון המולדת‪.‬באפידרמיס יש תאי לנגרהנס‪ ,‬שהם‬ ‫סוג של תא דנדריטי‪.‬כאשר נתקלים בפתוגן הם בולעים אותו‪,‬‬ ‫מציגים אותו ואז נוסעים לקשר לימפה כדי להפעיל את‬ ‫מערכת החיסון הנרכשת‪.‬‬ ‫גם בעור יש לימפוציטים תוך אפיתליאליים – לימפוציטים‬ ‫אפקטוריים או לימפוציטים זיכרון‪-.‬מסוג ‪ T‬באפידרמיס‪.‬‬ ‫הרצאה ‪13/11/24 :3‬‬ ‫ללמוד על ציטוקינים מההרצאה‬ ‫ נושא ‪ – 3‬התגובה הדלקתית‬ ‫הגוף משתמש בכל מיני חסמים כדי למנוע פתוגנים שונים מלהיכנס לתוך הגוף‪.‬‬ ‫אם במקרה הפתוגן הצליח להיכנס לתוך הגוף הוא יגרום לזיהום‪ ,‬תחילה התאים‬ ‫והאמצעים המוכנים כבר ברקמות מגיבים‪ ,‬אם הם לא מצליחים הגוף יגייס תאים‬ ‫נוספים של מערכת החיסון המולדת בתקווה לסלק את הפתוגן‪.‬אם הדבר נכשל‪,‬‬ ‫מתחילים לגייס את מערכת החיסון הנרכשת ע"י כך שהתאים הדנדריטים‬ ‫לוקחים דגימות של הפתוגן ומעבירים אותו אל קשרי הלימפה‪ ,‬מפעילים את‬ ‫הלימפוציטים לתאים אפקטוריים‪.‬התאים האפקטוריים נוסעים דרך זרם הדם‬ ‫אל אתר הדלקת כדי לסלק את הפתוגן‪.‬בסוף אם הכל נכשל‪ ,‬בעל החיים ימות‪.‬‬ ‫במח העצם יש מאגרים של תאי מע’ המולדת וגם יש את היכולת להגביר את היווצרות התאים האלו‪.‬‬ ‫הדברים האלו תלויים בסיגנל – ברגע שחדר מיקרואורגניזם יש פעילות של תאי‬ ‫המערכת המולדת ויש הופעה של כל מיני חומרים שמעודדים דלקת‪ ,‬הם יוצאים‬ ‫לדם והולכים למח העצם כדי להגביר את ייצור התאים‪.‬התגובה של מח העצם‬ ‫תלויה בעוצמת הסיגנל – אם יש מעט זיהום מח העצם לא יעבוד יותר מדי‪ ,‬ככל‬ ‫שיש יותר סיגנל מאתר הדלקת מח העצם מגביר את פעילותו‪.‬אם הסיגנל הוא מקסימלי מערכת‬ ‫החיסון המולדת מגיעה למקסימום שלה תוך ‪ 24‬שעות‪ ,‬והיא ממשיכה במקסימום כל עוד יש סיגנל‪.‬‬ ‫באותו זמן‪ ,‬מערכת החיסון הנרכשת נכנסת לפעולה כבר ברגעים הראשונים‪.‬ככל שיש יותר זיהום‪,‬‬ ‫יהיו יותר תאים דנדריטים שנושאים את הסיגנל של הזיהום לקשרי לימפה‪.‬‬ ‫ההפרדה בין פנים הגוף לחוץ הגוף דק ולכן קל לפתוגנים לעבור דרך איזורים אלו‪.‬‬ ‫‪ ‬פתוגנים יכולים לחדור לתוך הגוף דרך רקמות מוקוזליות‪ ,‬למשל‪ :‬שפעת או קורונה יכולים לחדור‬ ‫דרך מוקוזת מערכת הנשימה‪ ,‬סלמונלה חדורת דרך המעי‪ ,‬וירוס ה‪ HIV -‬חודר דרך מערכת המין‪.‬‬ ‫‪ ‬העור הוא חסם ממש טוב‪ ,‬כמעט שום דבר לא יכול לחדור דרך עור בריא‪.‬אבל אם נפצעים או‬ ‫מקבלים עקיצה למשל‪ ,‬הפגיעה הזו מקלה על פתוגנים רבים לחדור אל הגוף‪ ,‬למשל‪ :‬פלסמודיום‪,‬‬ ‫טטנוס וכו'‪.‬‬ ‫‪10‬‬  ‫בתול איזחימאן‬ ‫תשפ"ג ‪2022-2023‬‬ ‫חסמים להגנת הגוף מפני פתוגנים – מכאניים‪ ,‬כימיים ומיקרוביולוגיים‬ ‫בריר יש פפטידים אנטימיקרוביאלים שפוגעים בממברנה של‬ ‫הגוף‪.‬‬‫‪ -1‬הריר – מרחיק מיקרואורגניזמים במעי מהתאים של‬ ‫המיקרואורגניזמים‪ ,‬בנוסף יש גם נוגדנים‪.‬‬ ‫‪ -2‬האפיתל‪ ,‬תנועת הריסים וה‪ – Tight junctions -‬מכריח את המיקרואורגניזמים לחדור את הגוף‬ ‫דרך האפיתל (מחסום מכאני)‪.‬ה‪ tight junction-‬יכולים לחסום אפילו מעבר מים‪.‬‬ ‫‪ -3‬תאי פנט – מייצרים פפטידים אנטי‪-‬מיקרוביאלים שהורגים מיקרואורגניזמים‪).‬תאי פאנט מהווים חלק מאפיתל המעי‪(.‬‬ ‫במצב שגרה‬ ‫‪ -4‬תאי פלסמה – מייצרים נוגדנים‪.‬‬ ‫‪ -5‬תנועת החומר בתוך המעי – התנועה הפריסטלטית עוזרת בהרחקת פתוגנים‪.‬מערכת החיסון‬ ‫יודעת להגביר את התנועתיות בזמן שיש פתוגנים בחלל המעי‪ ,‬דבר שיגרום לשלשול‪).‬תנועה אחרת לא במצב שגרה(‬ ‫‪ -6‬הפלורה הנורמלית – מיקרוביוטת הגוף הנורמלית מתחרה עם הפתוגניים על נוטריינטים‪ ,‬יש‬ ‫תחרות גם על אתרי הקישור למעי כדי לא להישטף החוצה עם המעכל‪.‬בנוסף‪ ,‬חלק ממיקרוביוטת‬ ‫הגוף מייצרים חומרים אנטי‪-‬בקטריאליים שמונעים פתוגנים לחיות בתוך הגוף‪.‬‬ ‫‪ PH -7‬חומצי בסביבה‪ ,‬אנזימים כמו פפסין‪ ,‬לזוזים בדמעות‪.‬כל אלה נחשבים כחסמים כימיים בפני‬ ‫ליזוזומים‬ ‫פתוגניים‪.‬‬ ‫‪-8‬חומצות שומן ‪ -‬בעור‪.‬‬ ‫לפתוגנים מקצועיים יש מנגנונים שונים בשביל להתגבר על החסמים האלו‪ ,‬והם יפעילו את מערכת‬ ‫החיסון‪.‬‬ ‫הסיגנלים הראשונים שמופיעים הם סיגנלים של נזק עצמי ‪ -‬תאים נפגעו‬ ‫התגובה הדלקתית‪:‬‬ ‫נניח שכלב דרס על מסמר חד ונכנס לו ברגל –‬ ‫ותוכנם יוצא למטריקס התוך תאי‪.‬‬ ‫תגובה של טסיות הדם –‬ ‫מפרישים חלבונים שמקרישים‬ ‫את הדם וסוגרים את הפצע כדי‬ ‫לא לאבד יותר נוזלים ולמנוע‬ ‫מיקרואורגניזמים נוספים‬ ‫מלהיכנס פנימה‪.‬‬ ‫תאי המערכת המולדת – יודעים‬ ‫לזהות וירוסים וחיידקים וגם‬ ‫פגיעה בתאי הגוף‪.‬תאי ‪ mast‬ובאזופילים‬ ‫עושים דה‪-‬גרנולציה ומשחררים‬ ‫את תוכן הגרנולות (למשל‬ ‫היסטמין שמרחיב את כלי הדם‬ ‫וגורם ליותר דם לזרום לאזור הנגוע‪ ,‬וגם הוא מעלה את החדירות של תאי האנדותל כך שתאי‬ ‫מערכת החיסון יוכלו לעבור לשם)‪.‬תאי ‪ mast‬ומאקרופגים מפרישים ציטוקינים שמשפיעים על‬ ‫תאים בסביבה הקרובה אבל גם על אברים רחוקים‪.‬חלק מהציטוקינים נקראים כמוקינים והם‬ ‫מולקולות שתאי מערכת החיסון יכולים לעקוב אחרי הגרדיאנט שלהן בשביל להגיע לאתר‬ ‫הדלקת‪.‬‬ ‫נוטרופילים – חלק מהכמוקינים נדבקים על גבי האנדותל‪ ,‬זה עוזר לתאי דם לבנים כמו‬ ‫הנוטרופילים לדעת שזה המקום שהם צריכים לצאת אליו ולעבוד‪.‬אחרי שהוא יצא מזרם הדם‬ ‫הוא יעקוב אחרי גרדיאנט הכמוקינים עד שיגיע לתאים שמייצרים אותם באזור הדלקת‪ ,‬שם הם‬ ‫(יחד עם המאקרופגים) מתחילים לבלוע את הפתוגנים שנתקלים בהם‪.‬‬ ‫אחרי שמסיימים לטפל בפתוגנים‪ ,‬המאקרופגים מפרישים ציטוקינים שעוזרים בתהליכי תיקון‬ ‫הרקמה‪.‬בעצם הדלקת נמשכת עד לסילוק כל הפתוגנים והתאים המתים וחידוש הרקמה‪.‬‬ ‫‪11‬‬  ‫בתול איזחימאן‬ ‫תשפ"ג ‪2022-2023‬‬ ‫חומרים כימיים שמווסתים את תהליך הדלקת – אוסף חומרים‬ ‫(כמו היסטמין) שמעודדים דלקת‪ ,‬קושרים רצפטורים על תאי‬ ‫המטרה וגורמים לתגובות שרשרת‪.‬זמן החיים שלהם מאוד‬ ‫קצר כי הם עלולים להזיק לתאי הגוף עצמם‪ ,‬לכן יש אנזימים‬ ‫שמפרקים אותם כל הזמן‪.‬צריך לייצר אותם כל הזמן בשביל‬ ‫שהדלקת תמשיך‪.‬‬ ‫משוחרר ע”י סיגנלים שונים‪ ,‬בינהם נזק עצמי )לא רק(‪.‬‬ ‫‪ ‬היסטמין – מולקולה קטנה‪ ,‬נמצא כבר במאגרים מוכנים‬ ‫עוד לפני הדלקת בתאי ‪ ,mast‬בזופילים וטסיות דם‪.‬הוא‬ ‫מרחיב עורקים וורידים כדי לגרום ליותר דם לזרום לאזור‬ ‫הדלקת‪.‬הוא משפיע (לפחות באופן ראשוני) על החדירות‬ ‫של כלי הדם ועל היכולת של תאי מערכת החיסון לצאת‬ ‫מהדם אל אזור הדלקת‪.‬מפחית את החוזק של החיבורים בין תאי האנדותל בכלי הדם‪.‬‬ ‫‪ ‬ציטוקינים – חלבונים קטנים‪.‬מגוון גדול מאוד שנבדלים בתאים שמייצרים אותם‪ ,‬תאי המטרה‬ ‫הרחבה נחוצה וההשפעות שלהם‪.‬יש להם השפעה פרהקרינית (על תאים קרובים) ואנדוקרינית (על אברים‬ ‫רחוקים)‪.‬והשפעה אוטוקרינית )השפעה עצמית( נקשרים לרצפטורים בתא המטרה ובד”כ גורמים לשינויים בביטוי גנים‪.‬הרחבה בסוף הדף***‪.‬‬ ‫על ציטוקינים‬ ‫*הפעלת‬ ‫למשל‪ :‬הציטוקין ‪ TNF‬מיוצר ע"י מאקרופגים ותאי ‪.T‬מבחינה פרהקרינית הוא משפיע על תאי‬ ‫במצגת‬ ‫האנדותל בורידים‪ ,‬מגדיל את הרווחים (חדירות)‪ ,‬ומפעיל את הנוטרופילים‪ *.‬ומבחינה אנדוקרינית הנויטרופילי‬ ‫ם יעיל מול‬ ‫פתוגנים חוץ‬ ‫הוא משפיע על ההיפותלמוס וגורם לעליית חום הגוף ‪ ,‬ומשפיע על מח העצם כדי להעלות את‬ ‫משפיע גם על תאי אפיתל לבטא מולקולות הקושרות חומרים אחרים )השפעה מקומית(‬ ‫תאיים קטנים‬ ‫ייצור תאי הדם הלבנים‪.‬מעודד בנוסף קטבוליזם ברקמת שומן ואפופטוזיס בתאים רבים‪.‬‬ ‫ופחות מול‬ ‫על‬ ‫משפיע‬ ‫הוא‬ ‫ופיברובלסטים‪.‬‬ ‫‪ Type 1 interferons‬מיוצר ע"י מאקרופגים‪ ,‬תאים דנדריטים‬ ‫המצב האנטי‪-‬וירלי ועל פעילות תאי הרג טבעיים (תאי הרג טבעי פועלים בעיקר נגד וירוסים ולכן וירוסים‪.‬‬ ‫לציטוקין זה יש פעילות אנטי‪-‬וירלית)‪.‬‬ ‫ציטוקינים אחרים משפיעים אנדוקרינית על הכבד כדי לייצר חלבונים אנטי‪-‬מיקרוביאלים‬ ‫שנקראים ‪.acute phase proteins‬‬ ‫במצב של דלקת כרונית‬ ‫‪ ‬כמו כל דבר אחר פעילות יתר יכולה לגרום לבעיות‪ :‬הפרשה מוגברת של ‪ TNF‬גורמת להיצרות של‬ ‫כלי דם‪.‬בעקבות היווצרות נוצרים קרישי דם הגורמים לפגיעה בתפקוד הלב‪.‬בנוסף מעלה את הסיכוי לפתח סכרת‪.‬‬ ‫‪ ‬סימן נוסף לפגיעה ברקמה = כאשר תאי מערכת החיסון ב‪ ECM -‬חשים מולקולות או תאים שלא‬ ‫אמורות להיות שמה כמו ‪ ,ATP‬הם יודעים שיש פגיעה איפשהו והתוכן של התאים הנפגעים נשפך‬ ‫החוצה‪.‬‬ ‫סוגים נוספים של ציטוקינים נמצאים בשקופית ‪ 36‬בנושא דלקת‪.‬‬ ‫סימנים של דלקת –‬ ‫‪.I‬חום במקום הדלקת‪ :‬כתוצאה מזרימת הדם לאזור הדלקת וגם מהפעילות הכימית שמה‪.‬‬ ‫‪.II‬אדמומיות‪ :‬כי הרבה דם מגיע לאזור הדלקת‪.‬‬ ‫‪.III‬נפיחות‪ :‬בגלל שמגיעים הברה נוזלים ותאים‬ ‫לאתר הדלקת‪.‬‬ ‫‪.IV‬כאב‪ :‬נובע מכמה סיבות אפשריות – פגיעה‬ ‫ישירה בסיבים עצביים באתר הדלקת‪ ,‬עודף‬ ‫הנוזלים שלוחץ על עצבים באזור או חומרים‬ ‫כימיים שמגרים את תחושת הכאב‪.‬‬ ‫‪.V‬פגיעה בפעילות‪ :‬נניח אצבע מתנפחת אחרי‬ ‫פגיעה‪ ,‬אנחנו לא יכולים להשתמש בה בכתיבה למשל‪.‬‬ ‫מבחינה מיקרוסקופית ‪ -‬תאים מתים וכלי דם נפגעו‪.‬מבחינה מאקרוסקופית ‪ -‬עקב הנפיחות של הדלקת‪.‬‬ ‫***הרחבה על ציטוקינים ‪ -‬ציטוקינים יכולים להשפיע במס’ רב של דרכים‪:‬‬ ‫*השפעה פלאוטרופית ‪ -‬תאים שונים יגיבו לאותו ציטוקין באופן שונה‪.‬‬ ‫*השפעה רדנדנסית )עודפת( ‪ -‬ציטוקינים שונוים ישפיעו על אותו תא מטרה באופן זהה‪.‬‬ ‫*תגוה סנרגיסטית ‪ -‬צריך שני ציטוקינים כדי שתאי מטרה יגיבו‪.‬‬ ‫*השפעה אנטגוניסטית ‪ -‬ציטוקין אחד יעצור את הפעילות של ציטוקין אחר באותו תא המטרה‪.‬‬ ‫*השפעת שרשרת והשפעה מעגלית‪.‬לדוג’‪ ,‬תאי ‪ T‬הלפר מייצרים ציטוקין ‪-IFN‬גמא שמשפיע על מקרופאגים וגורם להם לייצר ציטוקין משלהם‪ ,‬אותו ציטוקין יפעיל‬ ‫‪12‬‬ ‫בצורה מעגלית תאי ‪ T‬הלפר שיצרו עוד ציטוקין ‪-IFN‬גמא‪.‬‬  ‫בתול איזחימאן‬ ‫תשפ"ג ‪2022-2023‬‬ ‫סימנים לסיום דלקת (אקוטית) –‬ ‫‪.I‬סילוק כל החיידקים והתאים המתים וכל השאריות של הקרב בין המיקרואורגניזמים לבין תאי‬ ‫מערכת החיסון‪.‬‬ ‫‪.II‬פעילות ושלימות כלי הדם חזרו למצב הנורמלי‪.‬‬ ‫הרקמה באופן כללי תוקנה והחום הגבוה ירד‪).‬תנאי רביעי(‬ ‫‪.III‬‬ ‫‪.IV‬הכאב נעלם‪.‬‬ ‫ע”י ירידה ברמת תרגום של חלבוני תא עקב השתלטות הוירוס על יכולת התרגום‪.‬‬ ‫מצב אנטי‪-‬ויראלי‪:‬‬ ‫לפעמים תאים שהודבקו בוירוס יודעים לזהות שיש‬ ‫בתוכם וירוס (לחלק מהוירוסים יש דרכים להתגבר על‬ ‫זה)‪ ,‬כתוצאה מכך הם מייצרים את הציטוקין ‪type 1‬‬ ‫‪ ,interferon‬הוא מגיע לתאים הסמוכים שקולטים אותו‬ ‫ע"י רצפטור מסוים‪).‬השפעה פאראקרינית(‬ ‫תא שכן שקלט את הציטוקין יכול להפעיל מנגנוני הגנה‬ ‫בפני הוירוס הזה – למשל הם מבטאים חלבון ‪PKR‬‬ ‫שהוא רצפטור ציטוזולי ל‪ DNA-‬דו גדילי‪.‬כאשר‬ ‫הרצפטור הזה קושר ‪ DNA‬בפלסמה (לא המקום הטבעי‬ ‫שלו) הוא יודע שזה שייך לווירוס מבחוץ‪.‬בתגובה ה‪-‬‬ ‫‪ PKR‬מזרחן ומעכב חלבון שחשוב לתרגום ה‪DNA mRNA -‬‬ ‫לחלבון‪ ,‬וזה סוגר את יצירת החלבונים בתא ובין היתר‬ ‫עוצר את ביטוי החלבונים של הוירוס‪.‬‬ ‫תאים שכנים יכולים לבטא גם רצפטור ציטוזולי ל ‪-‬‬ ‫‪ RNA‬דו גדילי‪ ,‬כי במצב הטבעי ה‪ RNA-‬בגוף הוא חד‪-‬‬ ‫גדילי‪.‬אז אם החלבון קשר ‪ RNA‬דו‪-‬גדילי הוא מפעיל איזה ‪ RNAase‬שמפרק את ה‪ RNA-‬הווירלי‪.‬‬ ‫מנגנונים שמגבילים את מערכת החיסון המולדת – אנחנו רוצים שתגובת מערכת החיסון לא תהיה‬ ‫מוגזמת ורוצים להפסיק אותה כאשר מצליחים להתגבר על הפתוגן‪.‬‬ ‫אחד המנגנונים = ‪ , IL10‬ציטוקין זה מיוצר ע"י מאקרופגים ותאים דנדריטים והוא גם מעכב אותם‪.‬‬ ‫כל הזמן שיש ציטוקינים שדוחפים לפעילות דלקתית יהיה גם ה‪ IL10-‬שמהווה סיגנל כנגד דלקת‪.‬ברגע‬ ‫שתהליך הדלקת מפסיק הציטוקינים האחרים נעלמים קודם ואחר כך ה‪ IL10-‬מגביר את פעילותו‬ ‫ומפסיק את הדלקת כמה שיותר מהר‪.‬‬ ‫מערכת החיסון הנרכשת בזמן דלקת – התאים הדנדריטים נמצאים תמיד‬ ‫ברקמות השונות‪.‬ברגע שיש פצע והתחלה של תהליך הדלקת‪ ,‬התאים‬ ‫הדנדריטים בולעים את הפתוגנים ומציגים אותם על גבי הממברנה והם‬ ‫יוצאים מאתר הדלקת אל קשר הלימפה הקרוב ביותר דרך צינורות‬ ‫הלימפה‪.‬לא רק תאים דנדריטים שנושאים את הסיגנל עוברים בתוך‬ ‫צינורות הלימפה‪ ,‬אלא גם חיידקים שלמים או חלקים מהם יכולים לזרום‬ ‫דרכם‪.‬‬ ‫כתלות בעוצמת הסיגנל‪ ,‬התאים הדנדריטים יכולים להישאר בקשר לימפה זה או לעבור הלאה‪.‬למשל‪:‬‬ ‫אם מדובר במעט תאים דנדריטים‪ ,‬זה יהיה הקשר לי מפה היחיד שייקח חלק בדלקת‪.‬אבל אם יש‬ ‫הרבה תאים דנדריטים אז חלקם יצאו בצינור הלימפה המאסף לקשרי לימפה נוספים‪.‬‬ ‫‪13‬‬  ‫בתול איזחימאן‬ ‫תשפ"ג ‪2022-2023‬‬ ‫פאזות של מערכת החיסון הנרכשת – תאי ‪ T‬נאיביים פוגשים את‬ ‫התא הדנדריטי שמציג לו את האנטיגן‪.‬תאי ‪ B‬נאיביים מזהים את‬ ‫האנטיגן ישירות ללא תאים דנדריטיים‪.‬ברגע שהם פוגשים את‬ ‫האנטיגן הם מופעלים וכבר לא נאיביים‪.‬הם מתרבים ועוברים‬ ‫התמיינות – תא ‪ T‬יהיה תא ‪ T‬אפקטורי‪ ,‬ותא ‪ B‬הופך להיות תא‬ ‫פלסמה שמייצר נוגדנים‪.‬‬ ‫הנוגדנים ותאי ‪ T‬אפקטוריים יוצאים לאתר הדלת ועוזרים להילחם‬ ‫בפתוגן‪.‬כאשר נפטרים מהפתוגן‪ ,‬רוב התאים יעברו אפופטוזיס‬ ‫אבל יישארו תאי הזיכרון להמשך‪.‬‬ ‫שונים‬ ‫‪ ‬בקשרי לימפה‪ :‬על גבי תאי ‪ B‬נאיביים יש סוגים שונים של‬ ‫רצפטורים‪ ,‬אבל אנטיגן מסוים יודע לקשור רק אחד מהם‪.‬אחרי‬ ‫הקשירה‪ ,‬תא ‪ B‬מופעל והוא מתרבה‪.‬חלק גדול מהתאים הופך‬ ‫לתאי פלסמה‪.‬הנוגדן המיוצר זהה לרצפטור הממברנלי שהיה קודם‬ ‫על גבי הממברנה‪).‬התאים קודם מתרבים ורק לאחר מכן מתמיינים לתאים אפקטורים‪(.‬‬ ‫חלק מתאי ‪ B‬המופעלים נשארים אחרי סיום תהליך הדלקת והם‬ ‫נקראים תאי זיכרון‪.‬תאים אלו מעמידים את כל המערך הזה של‬ ‫התגובה בזמן כניסת אותו פתוגן שוב‪.‬‬ ‫תגובת הזיכרון יותר טובה מאשר התגובה הראשונית ‪‬‬ ‫‪.1‬תא הזיכרון שומר חלק מתהליכי ההתמיינות שהתא המקורי עבר עש שהוא הגיע לתא פלסמה‪.‬‬ ‫כלומר תא זיכרון כבר לא צריך לעבור את כל התהליך בשביל להתמיין לתא פלסמה‪ ,‬הוא פשוט‬ ‫ממשיך‪.‬‬ ‫‪.2‬אחרי התגובה הדלקתית נשארים מאות תאי זיכרון‪.‬זה אומר שבמפגש הבא עם האנטיגן יהיו‬ ‫המון תאים שיזהו אותו בקשרי לימפה‪.‬כתוצאה מכך‪ ,‬הסיכוי של המפגשים הראשוניים בין התא‬ ‫הדנדריטי לתא שיזהה את האנטיגן עולה‪ ,‬ולכן התגובה תקרה יותר מהר‪.‬‬ ‫‪ ‬תאי ‪ :T‬שני סוגים של תאי ‪ T‬ששונים ביניהם בחלבון ממברנלי‬ ‫שקראו לו ‪( CD4‬תאי ‪ T‬הלפר) או חלבון ממברנלי אחר ‪( CD8‬תא ‪T‬‬ ‫ציטוטוקסי)‪.‬‬ ‫התא הדנדריטי מציג את האנטיגן ומפעיל את תאי ‪ T‬הלפר‬ ‫וציטוטוקסי (לא חייב להיות באותו זמן)‪ ,‬והם כבר לא נאיביים‪.‬‬ ‫התאים המופעלים מתרבים והופכים לתאי ‪ T‬אפקטוריים ותאי ‪T‬‬ ‫זיכרון‪.‬‬ ‫לסיכום ‪ :‬מערכת החיסון המולדת היא זאת שמתחילה את הפעילות‪.‬ובשלב מסוים נכנסת לפעולה‬ ‫מערכת החיסון הנרכשת‪.‬‬ ‫פעילות מערכת החיסון המולדת עולה ומגיעה למקסימום‬ ‫תוך ‪ 24‬שעות ואז נשארת קבועה‪.‬מתי שהוא בין ‪8-24‬‬ ‫שעות מתחילה פעילות המערכת הנרכשת‪ ,‬והיא עולה‬ ‫ומגיעה למקסימום שלה בין ‪ 7-14‬יום‪.‬‬ ‫כאשר הדלקת נגמרת כל המערכת המולדת נכבית ומערכת‬ ‫החיסון הנרכשת משאירה חלקים בתור זיכרון שיעזרו לנו‬ ‫כאשר ניחשף לאותו פתוגן בפעם הבאה‪.‬‬ ‫‪14‬‬  ‫בתול איזחימאן‬ ‫תשפ"ג ‪2022-2023‬‬ ‫ נושא ‪ – 4‬נדידת תאים בגוף והתבייתות‬ ‫נוטרופילים ומונוציטים נודדים לאתר הדלקת‪.‬תאי ‪ B‬ו‪ T -‬נאיביים יוצאים ממחזור הדם אל קשר‬ ‫הלימפה‪.‬תא ‪ T‬אפקטורי צריך להגיע לאתר הדלקת‪.‬כל אלא ואחרים מעידים על זה שתאי מערכת‬ ‫החיסון השונים צריכים להגיע למקומות שונים בגוף‪.‬‬ ‫לאחר שתאים יוצאים ממח העצם ומגיעים לרקמה אין להם יכולת לצאת החוצה ולהגיע למקום אחר‪.‬‬ ‫‪ ‬תאי מערכת החיסון נמצאים באינטראקציה עם דפנות כלי הדם‬ ‫(האנדותל) והם מצליחים לעמוד בלחץ הגדול של תנועת הדם והתאים בו‪.‬‬ ‫תאי מערכת החיסון י וצאים החוצה מהדם דרך הורידים וגם בנימים‪.‬הם‬ ‫פונים לכוון אתר הדלקת בכימוטקסיס‪).‬ע”י כימוקינים(‬ ‫‪ o‬התבייתות – כאשר התא יוצא ממחזור הדם אל איבר או אתר שהוא‬ ‫צריך להגיע אליו‪.‬מבחינת האיבר‪ ,‬הוא מגייס תאים של מערכת החיסון‬ ‫אליו‪.‬אינו תהליך רנדומלי ואינו ספציפי למצבי‬ ‫לאתרי הדלקת‪.‬למשל‪ :‬לימפוציטים ‪ T‬צריכים להגיע‬