פסיכולוגיה התפתחותית: ינקות, ילדות והתבגרות PDF

‫‪File #0005218 belongs to Adan Zbidat- do not distribute‬‬ ‫פסיכולוגיה התפתחותית‪ :‬ינקות‪ ,‬ילדות והתבגרות‬ ‫‪228‬‬ ‫התפ...

‫‪File #0005218 belongs to Adan Zbidat- do not distribute‬‬ ‫פסיכולוגיה התפתחותית‪ :‬ינקות‪ ,‬ילדות והתבגרות‬ ‫‪228‬‬ ‫התפתחות הקורטקס המוחי‬ ‫הקורטקס המוחי מקיף את המוח הגדול‪ *.‬הוא דומה לחצי קליפה של אגוז מלך‪.‬הקורטקס‬ ‫קורטקס מוחי‬ ‫הוא מבנה המוח הגדול ביותר ‪ -‬הוא אחראי על ‪ 85‬אחוזים ממשקל המוח ומכיל את המספר‬ ‫(‪)cerebral cortex‬‬ ‫הגדול של תאי עצב וסינפסות‪.‬מאחר שהקורטקס המוחי הוא החלק האחרון של המוח‬ ‫* חלק המוח התופס את‬ ‫שמפסיק להתפתח‪ ,‬הוא רגיש להשפעות הסביבה במשך תקופה ארוכה יותר מאשר כל חלק‬ ‫מרבית נפחו‪.‬‬ ‫אחר במוח‪.‬‬ ‫אזורים בקורטקס בתרשים ‪ 5.6‬רואים תפקודים ספציפיים של אזורים בקורטקס‬ ‫המוחי כגון קליטת מידע מהחושים‪ ,‬הוראות לגוף לנוע וחשיבה‪.‬סדר התפתחותם של אזורי‬ ‫הקורטקס המוחי מותאם לסדר הופעת היכולות השונות אצל תינוקות וילדים גדלים‪.‬לדוגמה‪,‬‬ ‫במרוצת שנת החיים הראשונה חל פרץ של גדילה סינפטית בקורטקס השמע‪ ,‬בקורטקס‬ ‫הראייה ובאזורים האחראים על תנועת הגוף‪.‬זוהי תקופה של הישגים דרמטיים בתפיסה‬ ‫שמיעתית וחזותית וברכישת שליטה במיומנויות מוטוריות )‪.(Gilmore et al., 2012‬אזורי‬ ‫השפה פעילים במיוחד משנות הינקות ועד תחילת הלימודים בבית הספר‪ ,‬כשהתפתחות‬ ‫השפה משגשגת )‪.(Pujol et al., 2006‬‬ ‫‪__--______-____-______-________-____-_____-______-‬‬ ‫‪10493-Book 1-10.indb 228‬‬ ‫‪08/09/2022 14:30:01‬‬  ‫‪229‬‬ ‫פרק ‪ :5‬ההתפתחות הגופנית בינקות ובגיל הרך‬ ‫אונות המצח )‪ (frontal lobes‬הן אזורי מוח‬ ‫תנועת הגוף‬ ‫החישה בגוף‬ ‫שלהתפתחותם נדרש פרק זמן ממושך יותר מאונות אחרות‪.‬‬ ‫וקואורדינציה‬ ‫אונת הקודקוד ‬ ‫הקורטקס הקדם־מצחי‪ ,‬הממוקם לפני האזור השולט‬ ‫אונת המצח‬ ‫בתנועות הגוף‪ ,‬אחראי על החשיבה‪ ,‬בייחוד על מודעות‪,‬‬ ‫קורטקס‬ ‫קורטקס‬ ‫ריסון דחפים‪ ,‬אינטגרציה של מידע והשימוש בזיכרון‪ ,‬הסקת‬ ‫'קדם־מצחי‬ ‫הראייה‬ ‫מסקנות‪ ,‬תכנון ואסטרטגיות לפתרון בעיות‪.‬מגיל חודשיים‬ ‫ואילך הקורטקס הקדם־מצחי מתפקד ביעילות רבה יותר‪.‬‬ ‫ואולם הוא עובר ציפוי בשכבת מיילין ויצירת סינפסות‬ ‫וגיזומן במהירות בשנות הגן ובית הספר‪.‬בגיל ההתבגרות‬ ‫קורטקס‬ ‫אונת‬ ‫חלה תקופה נוספת של גדילה מואצת‪ ,‬כאשר הקורטקס‬ ‫השמע‬ ‫העורף‬ ‫אונת‬ ‫הקדם־מצחי מגיע לרמת חיבורים סינפטיים של מבוגר‬ ‫הרקה‬ ‫(‪Nelson, 2002; Nelson, Thomas, & de Haan, 2006; Sowell‬‬ ‫‪.)et al., 2002‬‬ ‫צידיות וגמישות של הקורטקס המוחי לקורטקס‬ ‫תרשים ‪ 5.6‬הצד השמאלי של‬ ‫המוחי יש שתי המיספרות )‪ (hemispheres‬או צדדים‪ ,‬הממלאות תפקידים שונים‪.‬חלק‬ ‫המוח האנושי‪ ,‬המראה את‬ ‫מהמטלות נעשות בעיקר על ידי ההמיספרה השמאלית ואחרות על ידי ההמיספרה הימנית‪.‬‬ ‫הקורטקס המוחי‪.‬הקורטקס‬ ‫מחולק לאונות שונות; כל אחת‬ ‫לדוגמה‪ ,‬כל המיספרה מקבלת מידע חושי מצד הגוף המנוגד לה‪ ,‬ששולט רק בצד הזה‪ 1.‬אצל‬ ‫מהאונות מכילה מגוון אזורים‬ ‫רובנו‪ ,‬ההמיספרה השמאלית אחראית על היכולות המילוליות )כגון שפה דבורה וכתובה( ועל‬ ‫שלהם תפקידים מסוימים‪.‬‬ ‫רגשות חיוביים )כגון שמחה(‪.‬ההמיספרה הימנית מנהלת את יכולות ההתמצאות במרחב‬ ‫בתרשים מוצגים כמה אזורים‬ ‫חשובים‪.‬‬ ‫)שיפוט מרחקים‪ ,‬קריאת מפות וזיהוי צורות גיאומטריות( ורגשות שליליים )כגון מצוקה(‬ ‫)‪.(Nelson & Bosquet, 2000‬אצל איטרים הדפוס עשוי להיות הפוך או‪ ,‬שכיח יותר‪ ,‬דפוס‬ ‫קורטקס קדם־מצחי‬ ‫שבו ההתמחות בקורטקס המוחי עשויה להיות פחות ברורה מאשר אצל ימניים‪.‬‬ ‫(‪)prefrontal cortex‬‬ ‫מדוע מתרחשת ההתמחות של שתי ההמיספרות הללו‪ ,‬המכונה בשם צידיות? מחקרים‬ ‫שהשתמשו ב־‪ fMRI‬מגלים כי ההמיספרה השמאלית מיטיבה לעבד מידע באופן רציף‬ ‫צידיות )‪(lateralization‬‬ ‫ואנליטי )פריט אחר פריט(‪ ,‬שזו גישה טובה לעיסוק במידע תקשורתי ‪ -‬הן מילולי )שפה( והן‬ ‫רגשי )חיוך שמח(‪.‬לעומת זאת‪ ,‬ההמיספרה הימנית מתמחה בעיבוד מידע באופן הוליסטי‬ ‫ואינטגרטיבי יותר‪ ,‬אידיאלי להבנת מידע מרחבי ולוויסות רגשות שליליים‪.‬ייתכן כי צידיות‬ ‫המוח התפתחה כיוון שסייעה לבני אדם להתמודד ביתר הצלחה עם דרישות סביבתיות‬ ‫משתנות )‪.(Falk, 2005‬הצידיות מאפשרת לבצע ביעילות מערך רחב יותר של תפקודים‬ ‫מאשר אילו שתי ההמיספרות היו מעבדות מידע בדיוק באותה דרך‪.‬עם זאת‪ ,‬הרעיון‬ ‫הפופולרי שלאדם יש או "מוח שמאלי" או "מוח ימני" סובל מפשטנות יתר‪.‬שתי ההמיספרות‬ ‫מתקשרות ועובדות יחד‪ ,‬והן עושות זאת באופן מהיר ויעיל יותר ככל שהגיל עולה‪.‬‬ ‫גמישות המוח‬ ‫חוקרים בוחנים את עיתוי יצירת הצידיות במוח כדי ללמוד עוד על גמישות המוח‪.‬‬ ‫(‪)brain plasticity‬‬ ‫קורטקס מוחי גמיש מאוד‪ ,‬שבו אזורים רבים עדיין אינם מחויבים לתפקודים ספציפיים‪,‬‬ ‫ניחן ביכולת למידה גבוהה‪.‬ואם חלק מהקורטקס נפגע‪ ,‬חלקים אחרים יכולים לקחת על‬ ‫עצמם את התפקודים שהוא היה אמור למלא‪.‬אך מרגע שההמיספרות מתמחות ומחויבות‬ ‫העיניים הן יוצאות מן הכלל‪.‬מסרים מהחצי הימני של כל רשתית עוברים להמיספרה הימנית ומסרים‬ ‫‪1‬‬ ‫מהצד השמאלי של כל רשתית להמיספרה השמאלית‪.‬יוצא איפה שמידע חזותי משתי העיניים מתקבל‬ ‫בשתי ההמיספרות‪.‬‬ ‫‪Adan‬‬ ‫‪Zbidat‬‬ ‫‪__--______-____-______-________-____-_____-______-‬‬ ‫‪10493-Book 1-10.indb 229‬‬ ‫‪08/09/2022 14:30:01‬‬  ‫‪File #0005218 belongs to Adan Zbidat- do not distribute‬‬ ‫פסיכולוגיה התפתחותית‪ :‬ינקות‪ ,‬ילדות והתבגרות‬ ‫‪230‬‬ ‫לתפקודים ספציפיים‪ ,‬נזק לאזור ספציפי בכל אחת מהן פירושו שאי־אפשר להחזיר את‬ ‫היכולות שבהן היא שולטת באותה מידה ובאותה קלות כמו לפני הפגיעה‪.‬‬ ‫בעת הלידה ההמיספרות כבר מתחילות להתמחות‪.‬רוב היילודים מעדיפים את הצד‬ ‫הימני של גופם במנח ראשם ובתגובות הרפלקס שלהם (& ‪Grattan et al., 1992; Ronnqvist‬‬ ‫‪.(Hopkins, 1998‬אצל רובם נצפית )באמצעות ‪ ERP‬או ‪ (NIRS‬פעילות רבה יותר בהמיספרה‬ ‫השמאלית כשהם מקשיבים לקולות דיבור או כשהם במצב חיובי של עירור‪.‬בניגוד לכך‪,‬‬ ‫ההמיספרה הימנית מגיבה חזק יותר לקולות שאינם דיבור ולגירויים )כגון נוזל בטעם חמוץ(‬ ‫המעוררים תגובה שלילית (‪.)Fox & Davidson, 1986; Hespos et al., 2010‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬ממחקרים על ילדים ומבוגרים עם פגיעה מוחית‪ ,‬עולות ראיות לגמישות ניכרת‬ ‫של המוח הצעיר‪.‬סיכום ממצאי מחקרים אלה תמצאו בתיבה ביולוגיה וסביבה ‪ -‬גמישות‬ ‫המוח‪ :‬תובנות ממחקר על ילדים ומבוגרים עם פגיעה מוחית‪.‬‬ ‫ביולוגיה וסביבה‬ ‫גמישות המוח‪ :‬ותובעות ממחקר על ילדים ומבוגרים עם פגיעה מוחית‬ ‫מפוזר באזורי מוח שונים‪.‬אך בהגיעם לגיל חמש‪ ,‬הילדים סגרו‬ ‫בשנות החיים הראשונות המוח גמיש מאוד‪.‬הוא יכול לארגן‬ ‫את הפער ורכשו את אוצר המילים ואת המיומנויות הדקדוקיות‪.‬‬ ‫מחדש אזורים המחויבים לתפקודים ספציפיים באופן שהמוח‬ ‫אזורים שלא נפגעו ‪ -‬בהמיספרה הימנית או השמאלית ‪ -‬קיבלו‬ ‫הבשל אינו מסוגל לעשות‪.‬למבוגרים שסבלו מפגיעה בחלק‬ ‫על עצמם את תפקודי השפה הללו‪.‬‬ ‫מהמוח בינקות ובילדות המוקדמת יש בדרך כלל פחות שיבושים‬ ‫בהשוואה לשפה‪ ,‬מיומנויות ההתמצאות במרחב ניזוקו‬ ‫קוגניטיביים ממבוגרים שמוחם נפגע מאוחר יותר (‪Holland,‬‬ ‫יותר אחרי פגיעה מוחית מוקדמת‪.‬כאשר ילדים מגיל הגן ועד‬ ‫‪.)Huttenlocher ;2004, 2002‬עם זאת‪ ,‬המוח הצעיר אינו גמיש‬ ‫גיל ההתבגרות התבקשו להעתיק צורות שונות‪ ,‬הילדים עם נזק‬ ‫לחלוטין וכאשר הוא נפגע‪ ,‬התפקוד שלו חלקי‪.‬ככל שהיקף ההרס‬ ‫מוקדם בהמיספרה הימנית התקשו בעיבוד הוליסטי ‪ -‬ייצוג‬ ‫ברקמות מוח בינקות או בילדות המוקדמת רחב יותר‪ ,‬התוצאות‬ ‫מדויק של הצורה הכללית‪.‬מנגד‪ ,‬ילדים שההמיספרה השמאלית‬ ‫גרועות יותר (‪.)Anderson et al., 2006‬מידת הגמישות של המוח‬ ‫שלהם נפגעה‪ ,‬תפסו את הצורה הבסיסית‪ ,‬אך השמיטו פרטים‬ ‫הפגוע תלויה במספר גורמים‪ ,‬לרבות הגיל בעת הפגיעה‪ ,‬המיקום‬ ‫קטנים‪.‬למרות הדברים האלו‪ ,‬במרוצת הזמן ניכר שיפור בשרטוטי‬ ‫שלה‪ ,‬מידת חומרתה‪ ,‬המיומנות שהאזור הפגוע אחראי עליה‬ ‫הילדים‪ ,‬שיפור שלא נמצא אצל מבוגרים פגועי מוח (‪Stiles,‬‬ ‫ותמיכת הסביבה בתהליך ההחלמה‪.‬‬ ‫‪.(Reilly, & Levine, 2012; Stiles et al., 2003, 2008, 2009‬‬ ‫אין ספק כי התאוששות כישורי השפה לאחר פגיעה מוחית‬ ‫גמישות המוח בינקות ובילדות המוקדמת‬ ‫מוקדמת טובה יותר מאשר התאוששות מיומנויות ההתמצאות‬ ‫במחקר רחב היקף על ילדים שסבלו מפגיעה בקורטקס המוחי‬ ‫במרחב‪.‬נשאלת השאלה‪ :‬מדוע? החוקרים משערים כי בתולדות‬ ‫סמוך ללידה או בששת החודשים הראשונים לחייהם‪ ,‬העריכו‬ ‫האבולוציה שלנו‪ ,‬יכולת עיבוד המרחב קדמה ליכולת השפתית‬ ‫החוקרים וחזרו והעריכו מיומנויות שפה והתמצאות במרחב עד‬ ‫ומשום כך היא צידית יותר בעת הלידה (‪.)Stiles et al., 2008‬‬ ‫לגיל ההתבגרות ובמהלכו )‪Stiles, Reilly, & Levine, 2012; Stiles‬‬ ‫אולם‪ ,‬השפעתה של פגיעה מוחית מוקדמת על מיומנויות שפה‬ ‫‪.(et al., 2005, 2008, 2009‬כל המשתתפים במחקר חוו פרכוסים‬ ‫ומרחב גם יחד קטנה יותר מהשפעתה של פגיעה מאוחרת ומעידה‬ ‫או דימום במוח בגיל צעיר מאוד‪.‬טכניקות של הדמיה מוחית‬ ‫על גמישותו של המוח הצעיר‪.‬‬ ‫(‪ fMRI‬ו־‪ )PET‬עזרו לגלות את המקום המדויק של הפגיעה‪.‬‬ ‫בין שהפגיעה הייתה בהמיספרה השמאלית או בימנית‪,‬‬ ‫מחיר הגמישות הרבה של המוח הצעיר‬ ‫לילדים היו עיכובים בהתפתחות השפה שנמשכו עד לגיל שלוש‬ ‫למרות ההתאוששות המרשימה של כישורי השפה‪ ,‬ובמידה‬ ‫וחצי‪.‬הנזק שנגרם להמיספרה הימנית או השמאלית והשפיע‬ ‫פחותה‪ ,‬גם של ההתמצאות במרחב‪ ,‬ילדים עם פגיעות מוחיות‬ ‫על כישורי השפה המוקדמים‪ ,‬מלמד שבהתחלה תפקוד השפה‬ ‫@‬ ‫‪__--______-____-______-________-____-_____-______-‬‬ ‫‪10493-Book 1-10.‬‬ ‫‪230‬‬ ‫‪14:30:01‬‬  ‫‪231‬‬ ‫פרק ‪ :5‬ההתפתחות הגופנית בינקות ובגיל הרך‬ ‫מוקדמות סובלים בשנות הלימודים מחסכים במגוון רחב של‬ ‫כישורים מנטליים מסובכים‪.‬לדוגמה‪ ,‬התקדמותם בקריאה‬ ‫ובמתמטיקה איטית; כשהם מספרים סיפורים‪ ,‬סיפוריהם‬ ‫פשוטים יותר מאלו של בני גילם שלא עברו פגיעה במוח‪.‬ככל‬ ‫שגדלות הדרישות בחיי היום־יום‪ ,‬הם מתקשים להכין שיעורי בית‬ ‫וליטול על עצמם אחריות מסוגים שונים )‪Anderson, Spencer-‬‬ ‫‪.(Smith, & Wood, 2011; Stiles, Reilly, & Levine, 2012‬‬ ‫החוקרים מסבירים כי לגמישותו הרבה של המוח יש מחיר‪.‬‬ ‫כאשר אזורי מוח בריאים תופסים את מקומם של אזורים שנפגעו‪,‬‬ ‫מתרחש אפקט הצפיפות (‪.)crowding effect‬רקמות מוח‬ ‫נדרשות לבצע מטלות רבות בנפח קטן מהרגיל (‪.)Stiles, 2012‬‬ ‫עקב כך המוח מעבד מידע בצורה פחות מהירה ומדויקת מאשר‬ ‫ילדת גן וו עברה פגיעה מוחית בינקותה‪ ,‬אך גמישות המוח חסכה ממנה‬ ‫פגיעה מסיבית‪.‬בתצלום‪ ,‬מורה מעודדת אותה לגזור צורות בסיסיות כדי‬ ‫אלמלא נפגע‪.‬יכולות מנטליות מורכבות מכל הסוגים נפגעות‬ ‫לחוק מיומנויות מרחב‪ ,‬שנשארות לקויות יותר ממיומנויות שפה אחרי‬ ‫עד אמצע שנות הילדות ולעתים קרובות גם אחריהן‪ ,‬משום‬ ‫פגיעה מוחית מוקדמת‪.‬‬ ‫שכדי לבצע אותן כהלכה נדרש שיתוף פעולה של אזורים רבים‬ ‫בקורטקס המוחי‪.‬לסיכום‪ ,‬ייתכן כי השפעתה המלאה של פגיעה‬ ‫גמישות המוח אינה מוגבלת לשנות הילדות המוקדמות‪.‬‬ ‫מוחית מוקדמת לא תהיה ניכרת במשך שנים רבות‪ ,‬ותתבטא רק‬ ‫ארגון מחדש במוח יכול להתרחש מאוחר יותר‪ ,‬אפילו בבגרות‪,‬‬ ‫בשלב שבו מצפים להתפתחות מיומנויות מורכבות יותר‪.‬‬ ‫אם כי באופן מוגבל הרבה יותר‪.‬לדוגמה‪ ,‬מבוגרים שעברו שבץ‬ ‫מוחי מחלימים לעתים קרובות החלמה ניכרת‪ ,‬בייחוד בתגובה‬ ‫גיל הפגיעה וגמישות‬ ‫לגריית מיומנויות השפה והתנועה‪.‬מממצאי הדמיה מוחית עולה‬ ‫בינקות ובילדות המוח גדל במטרה ליצור חיבורים עצביים‬ ‫כי המבנים הצמודים לאזורים הפגועים לצמיתות או נמצאים‬ ‫שמבטיחים רכישת מיומנויות חיוניות‪.‬ממחקרים על בעלי‬ ‫בקורטקס המוחי בהמיספרה הנגדית‪ ,‬מתארגנים מחדש כדי‬ ‫חיים עולה כי הגמישות גדולה ביותר כאשר המוח יוצר הרבה‬ ‫לתמוך ביכולת הפגועה )& ‪Kalra & Ratan, 2007; Murphy‬‬ ‫סינפסות חדשות‪.‬הגמישות קטנה בעת גיזום סינפטי (‪Murphy‬‬ ‫‪.)Corbett, 2009‬כאשר אדם מתרגל מטלות רלוונטיות‪ ,‬המוח‬ ‫‪.)& Corbett, 2009‬עם זאת‪ ,‬מסיבות שעדיין אינן מובנות‪ ,‬יש‬ ‫מחזק סינפסות קיימות ומחולל חדשות‪.‬‬ ‫ילדים צעירים הסובלים מנזק קבוע לאחר פגיעה מקומית במוח‬ ‫נראה כי גמישות היא תכונה בסיסית של מערכת העצבים‪.‬‬ ‫)‪.(Anderson, Spencer-Smith, & Wood, 2011‬גיל הוא רק אחד‬ ‫החוקרים מקווים לגלות כיצד גמישות המוח והתנסות פועלים‬ ‫מהגורמים המשפיעים על יכולת ההתאוששות; גורמים נוספים‬ ‫יחד במהלך החיים כדי לעזור לבני אדם בכל הגילים‪ ,‬עם או בלי‬ ‫הם מיקום הפגיעה וחומרתה‪ ,‬וכן גורמים סביבתיים‪ ,‬כגון הורים‬ ‫פגיעה מוחית‪ ,‬להגיע להתפתחות מיטבית‪.‬‬ ‫אוהבים ומאתגרים וגישה לשירותי שיקום‪.‬‬ ‫התנסות מוקדמת משפיעה מאוד על הארגון בקורטקס המוחי‪.‬לדוגמה‪ ,‬חירשים בוגרים‬ ‫שלמדו בינקותם ובילדותם שפת סימנים )מיומנות מרחבית( תלויים בהמיספרה הימנית לצורך‬ ‫עיבוד שפה יותר משומעים )‪.(Neville & Bavelier, 2002‬פעוטות המתקדמים בהתפתחות‬ ‫השפה מראים התמחות בשפה בהמיספרה השמאלית יותר מבני גילם שהתפתחות השפה‬ ‫שלהם איטית יותר (‪.)Luna et al., 2001; Mills et al., 2005‬כנראה שעצם התהליך של רכישת‬ ‫השפה ומיומנויות אחרות מחיש את הצידיות‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬המוח גמיש יותר בשנות החיים הראשונות מכפי שיהיה בכל גיל מאוחר‬ ‫יותר‪.‬שפע של חיבורי סינפסות תומך בגמישות המוח ומכאן נובעת יכולתם של ילדים‬ ‫קטנים ללמוד‪ ,‬החיונית להישרדותם‪.‬אף כי הקורטקס מתוכנן מן ההתחלה להתמחות‬ ‫המיספרית‪ ,‬להתנסות יש השפעה רבה על הקצב ועל ההצלחה של התקדמות הארגון בשתי‬ ‫ההמיספרות‪.‬‬ ‫‪Adan‬‬ ‫‪Zbidat‬‬ ‫‪__--______-____-______-________-____-_____-______-‬‬ ‫‪10493-Book 1-10.indb 231‬‬ ‫‪08/09/2022 14:30:02‬‬  ‫‪File #0005218 belongs to Adan Zbidat- do not distribute‬‬ ‫פסיכולוגיה התפתחותית‪ :‬ינקות‪ ,‬ילדות והתבגרות‬ ‫‪232‬‬ ‫תקופות רגישות בהתפתחות המוח‬ ‫מחקרים על בעלי חיים מאשרים שחסך חושי מוקדם וקיצוני גורר אחריו נזק קבוע במוח‬ ‫ואיבוד תפקודים ‪ -‬ממצאים המאמתים את קיומן של תקופות רגישות בהתפתחות המוח‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬כדי שמרכזי הראייה במוח יתפתחו בצורה נורמלית‪ ,‬חייבות להתרחש התנסויות‬ ‫חזותיות מגוונות‪.‬אם מונעים אור מחתלתול בן חודש אפילו רק לשלושה או לארבעה ימים‪,‬‬ ‫האזורים הללו במוח מתנוונים‪.‬אם מחזיקים את החתלתול בחושך בשבוע הרביעי לחייו או‬ ‫יותר‪ ,‬הנזק גדול ובלתי הפיך (‪.)Crair, Gillespie, & Stryker, 1998‬גם איכותה הכללית של‬ ‫הסביבה המוקדמת משפיעה על גדילתו הכללית של המוח‪.‬השוואה בין בעלי חיים שגדלו‬ ‫מיום לידתם בסביבות פיזיות וחברתיות עתירות גירויים ובין כאלה שגדלו בבידוד‪ ,‬מלמדת‬ ‫כי מוחם של בעלי החיים שנחשפו לגירויים גדול יותר והחיבורים הסינפטיים שלהם צפופים‬ ‫יותר לאין ערוך (‪.)Sale, Berardi, & Maffei, 2009‬‬ ‫ראיות בקרב בני אדם‪ :‬קורבנות של חסכים בסביבה המוקדמת מסיבות‬ ‫אתיות‪ ,‬אין אנו יכולים לחסוך מתינוקות בכוונה תחילה התנסויות גדילה נורמליות ולצפות‬ ‫בהשפעת החסכים על מוחם ועל יכולותיהם‪.‬תחת זאת עלינו לפנות לניסויים טבעיים שבהם‬ ‫ילדים נפלו קורבן לחסכים בסביבתם המוקדמת‪ ,‬חסכים שהושלמו במועד מאוחר יותר‪.‬‬ ‫במחקרים כאלה נמצאו כמה מקבילות לממצאים במחקרים על‬ ‫בעלי חיים שתוארו לעיל‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬לעתים תינוקות נולדים עם קטרקט בשתי העיניים‬ ‫)עדשות עכורות המונעות ראייה צלולה(‪.‬אצל אלה העוברים ניתוח‬ ‫לתיקון הבעיה בתוך ארבעה עד שישה חודשים מהלידה חל שיפור‬ ‫מהיר בראייה למעט היבטים עדינים של תפיסת תווי פנים‪ ,‬הדורשים‬ ‫קלט ראייה מוקדם בהמיספרה הימנית כדי להתפתח )& ‪Maurer‬‬ ‫‪.)Lewis, 2013; Maurer, Mondloch, & Lewis, 2007‬ככל שניתוח‬ ‫הקטרקט נדחה אל מעבר לתקופת הינקות‪ ,‬ההחלמה של מיומנויות‬ ‫הראייה תהיה פחות מושלמת‪.‬אם הניתוח מושהה עד לבגרות‪,‬‬ ‫הליקוי בראייה נעשה חמור וקבוע )‪.(Lewis & Maurer, 2005‬‬ ‫מחקרים על יילודים שהושמו בבתי יתומים ומאוחר יותר‬ ‫גדלו אצל משפחה מאששים את חשיבותה של סביבה עם גירויים‬ ‫להתפתחות הפסיכולוגית‪.‬חוקרים עקבו אחר ההתקדמות של מדגם גדול של ילדים שהועברו‬ ‫ליתום רומני זה אין הרבה מגע‬ ‫עם מבוגרים והוא אינו חשוף‬ ‫בין הלידה לגיל שלוש וחצי מבתי יתומים בסביבה דלה ביותר ברומניה למשפחות מאמצות‬ ‫לגרייה‪.‬ככל שישהה בסביבה‬ ‫בבריטניה ( ‪.)Beckett et al., 2006; O’Connor et al., 2000; Rutter et al., 1998,2004,2010‬בעת‬ ‫שדופה זו תקופה ממושכת‬ ‫הגעתם סבלו רוב הילדים מליקויים בכל תחומי ההתפתחות‪.‬סגירת הפערים הקוגניטיביים‬ ‫יותר‪ ,‬כך גדל הסיכון לנזק מוחי‬ ‫ולליקויים בלתי הפיכים בכל‬ ‫הייתה מרשימה אצל ילדים שאומצו לפני שמלאה להם חצי שנה‪.‬ילדים אלו קיבלו ציונים‬ ‫תחומי ההתפתחות‪.‬‬ ‫ממוצעים במבחנים שמדדו מיומנויות קוגניטיביות בילדותם ובבגרותם‪ ,‬וביצועיהם לא נפלו‬ ‫מאלה של ילדים בקבוצת ביקורת של ילידי בריטניה שאומצו בגיל צעיר מאוד‪.‬‬ ‫אך לילדים רומנים ששהו במוסדות יותר מששת החודשים הראשונים לחייהם היו‬ ‫חסכים אינטלקטואליים חמורים )ראו תרשים ‪.(5.7‬הציונים שלהם במבחנים הקוגניטיביים‬ ‫אמנם השתפרו בשנות הילדות ובגיל ההתבגרות‪ ,‬אך לרוב הם נשארו הרבה מתחת לממוצע‬ ‫ולרובם היו לפחות שלוש בעיות בבריאות הנפש‪ ,‬כגון חוסר קשב‪ ,‬פעלתנות יתר‪ ,‬התנהגות‬ ‫‪__--______-____-______-________-____-_____-______-‬‬ ‫‪10493-Book 1-10.indb 232‬‬ ‫‪08/09/2022 14:30:02‬‬  ‫‪233‬‬ ‫פרק ‪ :5‬ההתפתחות הגופנית בינקות ובגיל הרך‬ ‫פרועה ותסמינים דמויי אוטיזם )חוסר עניין חברתי‪,‬‬ ‫התנהגות סטריאוטיפית( )‪.(Kreppner et al., 2007, 2010‬‬ ‫החוקרים גילו התאמה בין משך השהייה במוסד והתפקוד‬ ‫הקוגניטיבי הרגשי לבין היקף הראש )זמן ממושך יותר‬ ‫במוסד ותפקוד קוגניטיבי ורגשי גרוע אפיינו יותר את‬ ‫הילדים שהיקף ראשם היה קטן מהממוצע(‪.‬ממצא‬ ‫זה מרמז על נזק קבוע שנגרם למוח עקב חוסר גרייה‬ ‫מוקדמת (‪.)Sonuga-Barke, Schlotz, & Kreppner, 2010‬‬ ‫מממצאים נוירוביולוגיים עולה כי שהייה ממושכת‬ ‫במוסדות מובילה לירידה כללית בפעילות הקורטקס‬ ‫המוחי‪ ,‬בייחוד בקורטקס הקדם־מצחי‪ ,‬ששולט בקוגניציה‬ ‫מסובכת ובריסון דחפים‪.‬כמו כן חלה ירידה בסיבים‬ ‫פחות‬ ‫פחות‬ ‫‪ 24-42‬חודשים ‪ 6-24‬חודשים‬ ‫מ־‪ 6‬חודשים‬ ‫מ־‪ 6‬חודשים‬ ‫עצביים המחברים את הקורטקס הקדם־מצחי עם מבני‬ ‫קבוצה ‪ /‬גיל האימוץ‬ ‫מוח אחרים המעורבים בשליטה ברגשות )‪Eluvathingal‬‬ ‫‪.)et al., 2006; Nelson, 2007b‬הפעלת ההמיספרה‬ ‫תרשים ‪ 5.7‬הקשר בין גיל‬ ‫השמאלית‪ ,‬השולטת ברגשות חיוביים‪ ,‬מצטמצמת יחסית להפעלת ההמיספרה הימנית‪,‬‬ ‫האימוץ לציונים במבחן‬ ‫השולטת ברגשות שליליים )‪.(McLaughlin et al., 2011‬‬ ‫אינטליגנציה בגילי שש ו־‪11‬‬ ‫בקרב ילדים בריטים ורומנים‬ ‫ראיות נוספות מחזקות את העובדה כי עקה כרונית בשל שהות בגיל צעיר בבית יתומים‬ ‫מאומצים‪.‬ילדים שהועברו מבתי‬ ‫דל משבשת את יכולתו של המוח להתמודד עם עקה‪.‬במחקר אחר‪ ,‬החוקרות התחקו‬ ‫יתומים ברומניה למשפחות‬ ‫אחר התפתחותם של ילדים ששהו בשמונת החודשים הראשונים או יותר לחייהם בבתי‬ ‫בריטיות מאמצות במהלך‬ ‫ששת החודשים הראשונים‬ ‫יתומים ברומניה ואחר כך נמסרו לאימוץ אצל משפחות קנדיות )‪Gunnar & Cheatham,‬‬ ‫לחייהם קיבלו ציונים ממוצעים‬ ‫‪.(Gunnar et al ;2003., 2001‬בהשוואה לבני גילם שאומצו סמוך ללידה‪ ,‬לילדים אלו הייתה‬ ‫וביצועיהם לא נפלו מאלה של‬ ‫תגובתיות קיצונית לעקה‪ ,‬כפי שהעידו ריכוזים גבוהים של קורטיזול‪ ,‬הורמון העקה‪ ,‬ברוק‬ ‫תינוקות שאומצו בבריטניה‬ ‫בגיל מוקדם‪ ,‬ויוצא אפוא שהם‬ ‫שלהם ‪ -‬תגובה פיזיולוגית הקשורה למחלות מתמשכות‪ ,‬לצמיחה גופנית מעוכבת ולבעיות‬ ‫החלימו לחלוטין מחסכים‬ ‫למידה והתנהגות‪ ,‬ובהן ליקויים בקשב ובשליטה בכעסים ובדחפים אחרים‪.‬ככל שהילדים‬ ‫מוקדמים ניכרים מאוד‪.‬‬ ‫ביצועיהם של ילדים רומנים‬ ‫שהו זמן ממושך יותר תחת חסותו של בית היתומים‪ ,‬כך עלתה רמת הקורטיזול בגופם‪,‬‬ ‫שאומצו אחרי גיל שישה חודשים‬ ‫אפילו שש שנים וחצי אחרי האימוץ‪.‬במחקר אחר נמצאה רמה נמוכה מאוד של קורטיזול‬ ‫היו הרבה מתחת לממוצע‪.‬אף‬ ‫אצל ילדים ששהו בעברם בבתי יתומים‪ ,‬תגובה פיזיולוגית בוטה לעקה שייתכן כי היא‬ ‫על פי שילדים שאומצו אחרי גיל‬ ‫שנתיים השתפרו בין גיל שש‬ ‫תהליך הסתגלות של מערכת העצבים המרכזית לשכיחות גבוהה של רמות קורטיזול גבוהות‬ ‫לגיל ‪ ,11‬עדיין היו להם חסכים‬ ‫בתקופות מוקדמות יותר )‪.(Loman & Gunnar, 2010‬‬ ‫אינטלקטואליים חמורים‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬שהות מוקדמת בסביבה המאופיינת בחסכים עלולה גם להרוס את התגובה הטיפוסית‬ ‫של המוח להתנסויות חברתיות מהנות‪.‬במחקר על ילדים מתחת לגיל בית ספר שאומצו בגיל‬ ‫שנה וחצי בממוצע מבתי יתומים ברומניה‪ ,‬אף שישבו בחיק אימם ושיחקו במשחק מהנה‪,‬‬ ‫נמצאה אצלם בשתן רמה נמוכה באופן חריג של אוקסיטוצין‪ ,‬הורמון שמופרש על ידי המוח‬ ‫ומעורר רגיעה והנאה בנוכחות בני אדם מוכרים ואמינים )‪.(Fries et al., 2005‬כפי שניווכח‬ ‫בפרק ‪ ,7‬ילדים ששהו בינקותם במוסדות מזניחים סובלים לעתים קרובות מקשיי היקשרות‪.‬‬ ‫גרייה נאותה בניגוד לילדים בבתי יתומים שתוארו לעיל‪ ,‬גרייס‪ ,‬שמוניקה וקווין אימצו‬ ‫אותה בקמבודיה כשהייתה בת ‪ 16‬חודשים‪ ,‬הראתה התקדמות חיובית‪.‬שנתיים קודם לכן‬ ‫הם אימצו את אחיה המבוגר יותר‪ ,‬איליי‪.‬כשאיליי היה בן שנתיים‪ ,‬מוניקה וקווין שלחו‬ ‫מכתב ותמונה לאימו הביולוגית שבו הם תיארו ילד מבריק ומאושר‪.‬למחרת האם הקמבודית‬ ‫‪Adan‬‬ ‫‪Zbidat‬‬ ‫‪__--______-____-______-________-____-_____-______-‬‬ ‫‪10493-Book 1-10.indb 233‬‬ ‫‪08/09/2022 14:30:03‬‬  ‫‪File #0005218 belongs to Adan Zbidat- do not distribute‬‬ ‫פסיכולוגיה התפתחותית‪ :‬ינקות‪ ,‬ילדות והתבגרות‬ ‫‪234‬‬ ‫ביקשה בדמעות מסוכנות האימוץ לשלוח גם את התינוקת שלה להצטרף לאחיה ולמשפחתו‬ ‫האמריקנית‪.‬‬ ‫למרות דלותה הרבה של הסביבה שבה גדלה גרייס בינקותה‪ ,‬בזכות הטיפול המסור‬ ‫שהעניקה לה אימה הביולוגית שהחזיקה אותה בעדינות‪ ,‬דיברה אליה ברכות‪ ,‬חשפה אותה‬ ‫לגרייה תוך כדי משחק והיניקה אותה‪ ,‬ייתכן שנמנע נזק בלתי הפיך למוחה‪.‬בנוסף לגרייה‬ ‫עדינה ונאותה‪ ,‬טיפול רגיש על ידי מבוגר מסייע לקורטיזול להגיע לרמות נורמליות אצל‬ ‫תינוקות וילדים קטנים המתפתחים כרגיל וגם אצל אלה שעברו טראומה רגשית )& ‪Gunnar‬‬ ‫‪.)Quevedo, 2007; Tarullo & Gunnar, 2006‬נראה כי הורות טובה מגוננת על המוח הצעיר‬ ‫מהשפעות של נזק אפשרי כתוצאה מחשיפה עודפת ובלתי נאותה להורמון עקה‪.‬‬ ‫בפרויקט ההתערבות המוקדמת בבוקרשט‪ 136 ,‬תינוקות רומנים שגדלו במוסדות חולקו‬ ‫באופן אקראי לאחת משתי קבוצות‪ :‬קבוצת תינוקות שהמשיכו להיות מטופלים כרגיל או‬ ‫קבוצת תינוקות שהועברו למשפחות מאמצות איכותיות מאוד בין גיל שישה ל־‪ 31‬חודשים‪.‬‬ ‫עובדים סוציאליים שהוכשרו לכך במיוחד העניקו להורים המאמצים ייעוץ ותמיכה‪.‬מעקב‬ ‫שנערך בין גיל שנתיים וחצי לגיל שמונה גילה שקבוצת הילדים המאומצים השיגה את קבוצת‬ ‫ילדי המוסדות בציוני מבחן אינטליגנציה‪ ,‬במיומנויות שפה‪ ,‬בתגובתיות רגשית‪ ,‬במיומנויות‬ ‫חברתיות ובהערכות של התפתחות המוח באמצעות ‪i eeg‬־‪Fox, Nelson, & Zeanah( erp‬‬ ‫‪; Nelson, Fox, & Zeanah, 2014‬בכל המדדים נמצא כי ככל שהאימוץ התרחש מוקדם ‪2013(.‬‬ ‫יותר‪ ,‬כך הייתה התוצאה טובה יותר‪.‬אך באופן עקבי עם מושג התקופה המוקדמת הרגישה‪,‬‬ ‫קבוצת הילדים המאומצים שחיו לפני האימוץ בבית יתומים‪ ,‬פיגרה אחרי קבוצת ילדים‬ ‫שאומצו בידי משפחות בבוקרשט ומעולם לא שהו במוסדות‪.‬‬ ‫לא רק סביבות דלות‪ ,‬גם סביבות המציפות ילדים בציפיות לביצועים מעבר ליכולותיהם‬ ‫הנוכחיות מפריעות לפוטנציאל ההתפתחות של המוח‪.‬בשנים האחרונות צצו מרכזי למידה‬ ‫יקרים שבהם מאמנים תינוקות בעזרת כרטיסיות של אותיות ומספרים ופעוטות מקבלים‬ ‫תוכנית לימודים מלאה הכוללת קריאה‪ ,‬מתמטיקה‪ ,‬מדעים‪ ,‬אמנות‪ ,‬חינוך גופני ועוד‪.‬אין‬ ‫שום ראיות לכך שהתוכניות הללו מניבות "תינוקות־על" חכמים או טובים יותר )‪Hirsh-‬‬ ‫‪.(Pasek & Golinkoff, 2013‬ההפך הוא הנכון‪ :‬הניסיון להעמיס על תינוקות גרייה כשהם‬ ‫עדיין לא מוכנים לה‪ ,‬עלול לגרום להם להתכנס בתוך עצמם‪ ,‬וכך לאיים על ההתעניינות‬ ‫שלהם בלמידה וליצור תנאים הדומים לחסכים בגרייה!‬ ‫אם כן‪ ,‬כיצד נאפיין גרייה מתאימה לשנות החיים הראשונות? בהשיבם על‬ ‫שאלה זו‪ ,‬החוקרים מבחינים בין שני סוגי התפתחות של המוח‪ :‬הסוג הראשון‪,‬‬ ‫צמיחת מוח צפויה כתוצאה מניסיון חיים כללי‪ ,‬מתייחס להתארגנות המתפתחת מהר של המוח‬ ‫צמיחת מוח צפויה כתוצאה‬ ‫הצעיר‪ ,‬התלויה בהתנסויות רגילות ‪ -‬הזדמנויות לחקור את הסביבה‪ ,‬אינטראקציה עם בני אדם‬ ‫מניסיון חיים כללי‬ ‫(‪experience-expectant‬‬ ‫ושמיעת שפה וקולות אחרים‪.‬מיליוני שנות אבולוציה הביאו לכך שמוחם של תינוקות‪ ,‬פעוטות‬ ‫‪)brain growth‬‬ ‫וילדים צעירים מצפה להתנסויות אלה‪ ,‬ואם אכן הן מתרחשות‪ ,‬המוח מתפתח באופן נורמלי‪.‬‬ ‫הסוג השני של התפתחות המוח‪ ,‬צמיחת מוח תלוית התנסויות ייחודיות‪ ,‬מתרחש במהלך חיינו‪.‬‬ ‫צמיחת מוח תלוית‬ ‫התנסויות ייחודיות‬ ‫הוא מורכב מהמשך הצמיחה ומליטוש מבני מוח קיימים הנובעים מהתנסויות למידה ספציפיות‬ ‫(‪experience-dependent‬‬ ‫שמשתנות בין יחידים ובין תרבויות )‪.(Greenough & Black, 1992‬דוגמאות אחדות הן קריאה‬ ‫‪)brain growth‬‬ ‫וכתיבה‪ ,‬משחקים במחשב‪ ,‬אריגה מורכבת של שטיח ונגינה בכינור‪.‬מוחו של כנר שונה בדרכים‬ ‫מסוימות ממוחו של משורר‪ ,‬שכן כל אחד מתרגל אזורים אחרים במוח במשך זמן רב‪.‬‬ ‫התפתחות מוח צפויה כתוצאה מניסיון חיים כללי מתרחשת מוקדם ובאופן טבעי‬ ‫כאשר הדמויות המטפלות מציעות לתינוקות ולילדים בגיל הגן חומרי משחק הולמים‬ ‫‪__--______-____-______-________-____-_____-______-‬‬ ‫‪10493-Book 1-10.indb 234‬‬ ‫‪08/09/2022 14:30:03‬‬  ‫‪235‬‬ ‫פרק ‪ :5‬ההתפתחות הגופנית בינקות ובגיל הרך‬ ‫לגילם ומעסיקות אותם בשגרת יום מהנה ‪ -‬ארוחה משותפת‪ ,‬משחק‬ ‫ב"מחבואים"‪ ,‬אמבטיה לפני השינה‪ ,‬ספר עם תמונות ושיחה עליו או‬ ‫שיר ששרים יחד‪.‬הגדילה הנובעת מפעולות כאלה מניחה את היסודות‬ ‫להתפתחות תלוית התנסויות במועדים מאוחרים יותר )‪Belsky & de‬‬ ‫‪.)Haan, 2011; Huttenlocher, 2002‬לא נמצאו ראיות לתקופה רגישה‬ ‫בשנות החיים הראשונות לרכישת מיומנויות התלויות בתרגול מרובה כגון‬ ‫קריאה‪ ,‬נגינה או התעמלות )‪.(Bruer, 1999‬להפך‪ ,‬המוח נפגע מהאצת‬ ‫למידה מוקדמת מדי‪ ,‬המציפה את המעגלים העצביים שלו‪ ,‬וכך מקטינה‬ ‫את רגישות המוח להתנסויות היום־יומיות שהוא זקוק להן כדי להתחיל‬ ‫את החיים בבריאות טובה‪.‬‬ ‫מצבי עירור משתנים‬ ‫צמיחה מהירה של המוח פירושה שהרגלי השינה והעוררות משתנים‬ ‫משמעותית בין הלידה לגיל שנתיים‪ ,‬ואי־שקט ובכי פוחתים גם הם‪.‬‬ ‫יילודים ישנים ‪ 16‬עד ‪ 18‬שעות ביממה‪.‬סך משך השינה יורד בהדרגה;‬ ‫צמיחת המוח הצפויה כתוצאה‬ ‫בני שנתיים עדיין זקוקים ל־‪ 12‬עד ‪ 13‬שעות שינה‪ ,‬אולם מספר פרקי השינה והערות הולך‬ ‫מניסיון חיים כללי מתרחשת‬ ‫ופוחת‪ ,‬הם נמשכים יותר זמן‪ ,‬ודפוס השינה‪-‬ערות מתאים את עצמו ללוח זמנים של לילה‬ ‫באופן טבעי באמצעות התנסויות‬ ‫בגרייה רגילה‪.‬פעוט זה‪ ,‬החוקר‬ ‫ויום‪.‬רוב התינוקות בני השישה עד תשעה חודשים זקוקים לשני פרקי תנומה במשך היום‪.‬‬ ‫אזוב על גבי בול עץ‪ ,‬עסוק‬ ‫בגיל ‪ 18‬חודשים ילדים זקוקים על פי רוב לפרק שינה אחד בלבד במהלך היום )‪Galland et‬‬ ‫בפעולה המיטיבה לקדם את‬ ‫‪.(al., 2012‬לבסוף‪ ,‬בין גיל שלוש לחמש פרקי השינה פוחתים מאוד‪.‬‬ ‫התפתחות המוח בגיל צעיר‪.‬‬ ‫דפוסי ערות משתנים אלה מקורם בהתפתחות המוח‪ ,‬אך הם מושפעים גם מאמונות‬ ‫ומפרקטיקות הקשורות לתרבות וכן מצורכי ההורים )‪.(Super & Harkness, 2002‬לדוגמה‪,‬‬ ‫הורים בהולנד מייחסים הרבה יותר חשיבות לדפוסי שינה סדירים מאשר הורים בארצות‬ ‫הברית‪.‬בעוד שהורים אמריקנים מאמינים כי הילד הוא שיקבע את זמני השינה באופן טבעי‪,‬‬ ‫הורים הולנדים סבורים שיש לכפות לוח זמני שינה‪ ,‬שאם לא כן‪ ,‬התפתחותו של התינוק‬ ‫עלולה להינזק (‪.)Super & Harkness, 2010; Super et al., 1996‬הורים לתינוקות בני שישה‬ ‫חודשים בהולנד משכיבים אותם לישון מוקדם יותר‪ ,‬והם ישנים בממוצע שעתיים יותר‬ ‫במשך היום מתינוקות בני גילם בארצות הברית‪.‬‬ ‫בעולם המערבי‪ ,‬הורים רבים נוטים להתאים את שעות השינה של התינוקות לשעות‬ ‫העבודה התובעניות שלהם ולצרכים אחרים שלהם־עצמם‪ ,‬והם מנסים להביא את התינוקות‬ ‫שלהם לישון כל הלילה ברצף כבר בגיל שלושה עד ארבעה חודשים‪.‬לתכלית זו ההורים‬ ‫מאכילים את התינוקות בערב ‪ -‬מנהג שעלול לא לעלות בקנה אחד עם יכולותיהם‬ ‫הנוירולוגיות של התינוקות‪ ,‬שכן עד אמצע השנה הראשונה הפרשת המלטונין‪ ,‬הורמון במוח‬ ‫שמקדם ישנוניות‪ ,‬אינה גדולה יותר בלילה מאשר במשך היום )‪.(Sadeh, 1997‬‬ ‫כפי שעולה מהתיבה השפעות תרבותיות ‪ -‬שונות תרבותית במנהגי השינה של תינוקות‪,‬‬ ‫בידוד תינוקות בזמן השינה במטרה לעודד שינה נדיר במקומות אחרים בעולם‪.‬כאשר‬ ‫תינוקות ישנים עם הוריהם‪ ,‬ממוצע פרק שינה אחד שלהם נשאר קבוע‪ ,‬שלוש שעות מגיל‬ ‫חודש עד שמונה חודשים‪.‬רק בסוף השנה הראשונה‪ ,‬כאשר שנת ‪) REM‬המצב שבדרך כלל‬ ‫מקדם ערות( פוחתת‪ ,‬או אז תינוקות מתחילים לפתח לוח זמני שינה‪-‬ערות של מבוגרים‬ ‫(‪.)Ficca et al., 1999‬‬ ‫‪Adan‬‬ ‫‪Zbidat‬‬ ‫‪__--______-____-______-________-____-_____-______-‬‬ ‫‪10493-Book 1-10.indb 235‬‬ ‫‪08/09/2022 14:30:03‬‬