סיכום היסטוריה – מבחן 2 - לאומיות באירופה

‫סיכום ‪ -‬היסטוריה – מבחן ‪ - 2‬ניב‪:‬‬ ‫לאומיות באירופה ‪ -‬המאה ה ‪19 -‬‬ ‫תזכורת‪:‬‬ ‫לאומיות‪ :‬תופעה שהחלה במאה ה – ‪ 19‬בה עמים שונים באירופה רצו להשתחרר משלטון האימפריות...

‫סיכום ‪ -‬היסטוריה – מבחן ‪ - 2‬ניב‪:‬‬ ‫לאומיות באירופה ‪ -‬המאה ה ‪19 -‬‬ ‫תזכורת‪:‬‬ ‫לאומיות‪ :‬תופעה שהחלה במאה ה – ‪ 19‬בה עמים שונים באירופה רצו להשתחרר משלטון האימפריות ולקבל‬ ‫עצמאות‪.‬בשביל זה החלו לקום תנועות לאומיות שנלחמו כנגד שליטת האימפריות‪.‬‬ ‫תנועה לאומית‪ :‬קבוצת אנשים שהקימו תנועה שמטרתה להוביל את העם לקראת עצמאות בדרכים שונות כמו‪:‬‬ ‫מלחמות‪ ,‬הסכמים‪ ,‬מרידות וכ'ו‪...‬לתנועה מטרה נוספת שהיא ללכד את העם סביב המאפיינים המשותפים‬ ‫תודעה לאומית‪ :‬הקשר שנוצר בין האדם ללאום שלו על בסיס רגש לאומי‪.‬רגש לאומי – אנשים שמרגישים גאווה‬ ‫ושייכות ללאום ‪ /‬עם שלהם‪ ,‬כמו לדוגמא ספורטאי שמנשק את הדגל של מדינתו לאחר הזכייה‪.‬‬ ‫לאום‪ :‬קבוצה בעלת זהות משותפת‪ ,‬יסודות משותפים כמו שפה‪ ,‬היסטוריה וכ'ו‪...‬והם שואפים לעצמאות (להיות‬ ‫עם)‬ ‫‪ 5‬מאפיינים המקשרים בין בני אותו לאום‪:‬‬ ‫שפה – כל בני אותו לאום מדברים באותה שפה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫מנהגים ומסורת – לכל לאום יש מנהגים ומסורות משותפות כמו‪ :‬לבוש‪ ,‬סיפורים‪ ,‬מנהגים וכ'ו‪...‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫היסטוריה – לכל לאום יש עבר והיסטוריה משותפת‪ ,‬חיבור העם לעבר שלו ואירועים חשובים‬ ‫‪.3‬‬ ‫מהעבר שמלכדים את העם‪.‬‬ ‫סמלים – לכל לאום יש סמלים שמאפיינים אותו ומעבירים את המורשת של העם והלאום להמונים‬ ‫‪.4‬‬ ‫כמו‪ :‬דגל‪ ,‬המנון וכ'ו‪...‬‬ ‫טריטוריה ‪ /‬מולדת – הלאום מתגבש סביב שטח שהוא נלחם עליו‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫מאפייני מנהיגי התנועות הלאומיות – דפוסי פעילות‪:‬‬ ‫לתנועות הלאומיות במאה ה – ‪ 19‬היו מאפיינים ודפוסי פעילות משותפים‪:‬‬ ‫מעמד חברתי‪ :‬רוב המנהיגים הגיעו ממעמד נמוך‪ ,‬הם היו צעירים משכילים חילוניים כריזמטיים שרצו‬ ‫לקדם את רעיון הלאומיות‪.‬‬ ‫מקור הסמכות‪ :‬המנהיגים נבחרו על ידי העם בזכות הכישורים הכריזמה והסמכות שלהם‪ ,‬ודאגו לסחוף‬ ‫אחריהם את העם‪.‬‬ ‫אמונה ביכולת ליצור שינוי‪ :‬מנהיגי התנועות הלאומיות האמינו שהם יכולים ליצור שינוי‪ ,‬ולהפעיל לחץ על‬ ‫האימפריות ולהשתחרר מהשלטיה שלהם‪.‬‬ ‫השינויים שיצרה הלאומיות‪:‬‬ ‫‪.1‬מסגרות השתייכות חדשות –‬ ‫עד להופעת הלאומיות בני אדם הרגישו שייכים למלוכה‪ ,‬קייסרות‪ ,‬או כניסיה‪ ,‬ומאז הלאומיות‬ ‫אנשים ראו את עצמם כשייכים לעם ‪ /‬לאום‪.‬‬ ‫‪.2‬פירוק אימפריות רב לאומיות –‬ ‫בעקבות תקופת הלאומיות הרבה אימפריות התפרקו ובמקומם קמו מדינות לאום חדשות לדוגמא‪:‬‬ ‫האימפריה האוסטרו – הונגרית התפרקה למדינה אוסטריה ולמדינה הונגריה‪.‬‬ ‫‪.3‬נטישת הדתות –‬ ‫בני האדם נטשו את הדתות שלהם והפכו לחילוניים‪ ,‬הם ביקשו להחליף את רעיון הדת ולאמץ את‬ ‫הלאומיות‪.‬‬  ‫הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות באירופה‪:‬‬ ‫הגורמים שבעקבותם החלו לקום תנועות לאומיות מחולקים לשני סוגים ‪ -‬גורמים רעיוניים‪ ,‬וגורמים‬ ‫היסטוריים‬ ‫גורמים רעיוניים‪:‬‬ ‫‪.1‬השפעת תנועת ההשכלה –‬ ‫במאה ה – ‪ 19‬קמה תנועה של סופרים‪ ,‬משוררים‪ ,‬ופילוסופים‪ ,‬שטענו שבני האדם צריכים להיות‬ ‫משוחררים ולפעול לפי השכל וההגיון שלהם‪ ,‬ולכן גם עמים צריכים להשתחרר ולהפוך להיות‬ ‫מדינות עצמאיות‪.‬התנועות הלאומיות הסכימו והושפעו מטענת תנועת ההשכלה ולכן קמו מדינות‬ ‫חדשות‪.‬‬ ‫‪.2‬השפעת תהליך החילון –‬ ‫במשך שנים השפעת הדת הייתה עצומה ואנשים האמינו שכל המתרחש בעולם‪ ,‬הוא פרי רצון‬ ‫האל‪.‬רעיון תנועת ההשכלה הביא לשינוי והעמיד את האדם במרכז ולא את האל‪ ,‬מה שגרם‬ ‫לאנשים לעזוב את הדת ולהיות חילוניים‪ ,‬ככל שהשפעת הכנסייה נחלשת כך הקשר של האנשים‬ ‫לדת נחלש‪.‬תהליך החילון השפיע ושם את האדם תחת מסגרת לאומית ולא דתית‪.‬‬ ‫גורמים היסטוריים ( גורמים שקשורים לאירועים)‪:‬‬ ‫‪.3‬המהפכה האמריקנית –‬ ‫המהפכה האמריקנית‪ ,‬היא המהפכה הלאומית הראשונה ‪ -‬מהפכה לאומית‪-‬פוליטית‪.‬‬ ‫האנגלים הקימו מושבות באמריקה‪ ,‬אליהן הגיעו מהגרים‪ ,‬רובם ‪ -‬מאנגליה‪.‬‬ ‫באמריקה‪ ,‬הם פיתחו זהות לאומית חדשה ‪ -‬זהות אמריקנית‪.‬‬ ‫האמריקנים מרדו באנגלים‪ ,‬בהשפעת רעיונות תנועת ההשכלה‪.‬‬ ‫כשהאמריקנים הרגישו שהשלטון האנגלי הוא שלטון כוחני ואכזר‪ ,‬שפוגע בזכויות הטבעיות שלהם‪,‬‬ ‫הם הכריזו על עצמאותם‪ ,‬התנתקו מאנגליה‪ ,‬הקימו את ארה"ב וקבעו את צורת המשטר‬ ‫המתאימה להם‪.‬‬ ‫מהפכה זו השפיעה על צמיחת תנועות לאומיות נוספות כשעמים נוספים רצו גם הם עצמאות‪.‬‬ ‫‪.4‬המהפכה הצרפתית –‬ ‫הצרפתיים הושפעו מהמהפכה האמריקנית וגם הם ביצעו מהפכה והחליפו את השלטון‪.‬‬ ‫המהפכה הצרפתית‪ ,‬היא מהפכה ששינתה את הסדר המדיני‪-‬חברתי בצרפת‪.‬‬ ‫האסיפה הלאומית של צרפת גיבשה את הלאומיות הצרפתית‪ :‬הקימה את צבא‪-‬העם‪ ,‬הפיצה את‬ ‫השימוש בשפה הצרפתית ברחבי צרפת‪ ,‬וגיבשה סמלים לאומיים שקיימים בצרפת עד היום‪ :‬דגל‬ ‫שלשת הצבעים‪ ,‬הימנון צרפת והחג הלאומי של צרפת‪.‬‬ ‫כמו המהפכה האמריקנית‪ ,‬המהפכה הצרפתית השפיעה על צמיחת תנועות לאומיות נוספות‬ ‫כשעמים נוספים רצו גם הם עצמאות‪.‬‬ ‫‪.5‬כיבוש נפוליאון –‬ ‫נפוליאון היה קיסר צרפת והוא יצא למסע כיבושים בכל רחבי אירופה‪ ,‬בכל מקום שהוא כבש הוא‬ ‫ביטל את המשטר שהיה באותו מקום והבטיח לאזרחים שהוא יאפשר להם להגיע לעצמאות‪.‬‬ ‫בהתחלה העמים שכבש נפוליאון ראו בו כמי ששחרר אותם מהמשטר האכזרי שהיה להם אך‬ ‫מהר מאוד הבינו שהחליפו את המשטר האכזרי בדיקטטורה של נפוליאון (הוא כפה על עמים‬ ‫לפרנס את צבאו ואף להלחם בעבורו)‪.‬‬ ‫בשלב מסוים העמים שכבש יצאו נגדו ונלחמו בו כדי להשיג את החירות שלהם‪.‬‬ ‫כלומר בעקבות הכיבושים של נפוליאון קמו תנועות לאומיות‪.‬‬ ‫‪.6‬המהפכה התעשייתית –‬  ‫המהפכה התעשייתית החלה באנגליה במאה ה‪ ,18-‬והתפשטה בהדרגה לארצות נוספות‬ ‫באירופה‪.‬היא הביאה לשינויים כלכליים‪ ,‬חברתיים ופוליטיים‪.‬התפתחות התעשייה השפיעה על‬ ‫תהליך העיור (מעבר מאזורים כפריים לערים מתקדמות ומפותחות יותר) ובעקבות השינויים‬ ‫אנשים החלו לעבור מהכפר אל העיר ולהיחשף את רעיונות תנועת ההשכלה ואל הלאומיות‪.‬כך‬ ‫בעצם עוד ועוד אנשים נחשפו אל הלאומיות מה שהשפיע על הקמת תנועות חדשות ועמים‪.‬‬ ‫שלבי ההתפתחות של התנועות הלאומיות‪:‬‬ ‫שלב ראשון – היערכות‪:‬‬ ‫כמה אנשים שמתחילים לגבש שפה לאומית‪ ,‬ומחפשים את הדברים המשותפים של הלאום כמו‪:‬‬ ‫היסטוריה‪ ,‬אגדות‪ ,‬גיבורים ועוד‪...‬‬ ‫שלב שני – הרחבה‪:‬‬ ‫בשלב הזה מצטרפים יותר אנשים ומקימים ארגונים שמטרתם לצרף כמה שיותר מבני הלאום‪ ,‬לאסוף‬ ‫כספים ולממן את הפעילויות של התנועה‪.‬‬ ‫שלב שלישי – מאבק‪:‬‬ ‫בשלב הזה התנועה יוצאת במאבק בכדי להשיג את העצמאות שלה‪.‬ישנם ‪ 2‬סוגי מאבק‪:‬‬ ‫מאבק עממי – העם יוצא בהפגנות ‪ ,‬מחאות‪ ,‬ומרידות כנגד האימפריה השולטת‪.‬‬ ‫מאבק מדיני – בו מנהיגי התנועה הלאומית פונים לגורמים שונים (מדינות אחרות או מנהיגים מסוימים)‬ ‫ומנסים לעשות הסכמים‪ ,‬בריתות או משא ומתן‪.‬‬ ‫שלב רביעי – עצמאות‪:‬‬ ‫בשלב הזה התנועה מצליחה לסלק את השלטון הזר ‪ /‬אימפריה ולהקים מדינה עצמאית‪.‬‬ ‫גורמים מסייעים ומעכבים‪:‬‬ ‫גורמים מעכבים‪:‬‬ ‫‪.1‬שלטון כוחני ומדכא – התנגדות השלטון המקומי משפיעה על הצלחת המאבק‬ ‫‪.2‬כוח כנסייה חזק – כאשר הכנסייה בעלת כוח רב והיא נגד רעיון הלאומיות יותר קשה להקים מדינות לאום‬ ‫‪.3‬מידת הפיצול המדיני – כשהלאום מפוזר במקומות שונים עם שלטונות שונים קשה לקדם את הלאומיות‬ ‫‪.4‬מידת הפיצול התרבותי – כשלאום גדל במקומות עם תרבויות שונות קשה לייצר מאפיינים משותפים וזהות‬ ‫לאומית משותפת לבני הלאום‬ ‫‪.5‬היקף המודרניזציה – ככל שהמקום פחות מפותח ("מודרני") ככה קשה יותר להפיץ את הרעיון הלאומי‬ ‫‪.6‬מעמד בורגני חלש – מנהיגים חלשים‬ ‫גורמים מסייעים‪:‬‬ ‫‪.1‬שלטון מתון – שלטון מקומי שמאפשר פעילות פוליטית ותומך במאבק הלאומי מקל על הצלחת המאבק‬ ‫‪.2‬כוח כנסייה חלש – כשהכנסייה במיעוט יש פחות מתנגדים למאבק שזה מקל על הצלחת המאבק‬ ‫‪.3‬מידת האחדות המדינית – כאשר כמעט כל האוכלוסייה חיה באותו שטח יותר קל להתאחד‬ ‫‪.4‬מידת האחדות התרבותית – לבני האדם היו מאפיינים משותפים שהקלו על הצלחת המאבק הלאומי‬ ‫‪.5‬היקף המודרניזציה – ככל שהאזור יותר מפותח קל יותר להפיץ את רעיון הלאומיות‬ ‫‪.6‬מעמד בורגני חזק – מנהיגים חזקים‬  ‫יוון ‪ -‬מדינה מדגימה‪:‬‬ ‫מצבה של יוון לפני קבלת העצמאות היה מורכב‪.‬‬ ‫מצבה המדיני ‪ -‬יוון נשלטה על ידי האימפריה העותמנית מאז המאה ה – ‪.15‬בין יוון לאימפריה‬ ‫העותמנית היה שוני בדת‪ ,‬בשפה‪ ,‬ובתרבות‪.‬האימפריה העותמנית התייחסה בעריצות (כוחניות ואכזריות)‬ ‫אל היוונים‪ ,‬הם נאלצו לשלם מיסים גדולים מאוד ולשרת בצבא העותמני וסבלו מהגבלות על התרבות‬ ‫והדת היוונית‪.‬בנוסף לכך מקור הפרנסה העיקרי של היוונים היה חקלאות אך גם שם העותמנים הגבילו‬ ‫אותם בכך שהתשתיות היו ישנות ומוזנחות‪.‬‬ ‫מצבה החברתי ‪ -‬החברה היוונית סבלה מאי שוויון‪ ,‬אפליה‪ ,‬והייתה במעמד נמוך‪ ,‬רוב היוונים היו נוצרים‬ ‫והם היו במעמד נחות‪ ,‬חיו תחת השלטון העותמני‪ ,‬וסבלו מהגבלות על החינוך והדת שלהם‪ ,‬ובנוסף גם‬ ‫העותמנים אסרו על קיומה של התרבות היוונית‪.‬לעומת זאת‪ ,‬המוסלמים היו במעמד גבוה יותר ולא סבלו‬ ‫ממיסים כבדים הגבלות דתיות ואפליות‪.‬‬ ‫מצבה הכלכלי ‪ -‬יוון סבלה מעוני‪ ,‬הפעילות הכלכלית העיקרית הייתה חקלאות‪ ,‬אך היא סבלה מהזנחה‬ ‫של התשתיות‪ ,‬משאבי טבע מוגבלים ומקושי המיסים הכבד‪.‬‬ ‫מטרות התנועה הלאומית היוונית‪:‬‬ ‫המטרות של התנועה הלאומית היוונית במאבקם בשלטון העותומאני היו‪:‬‬ ‫להשתחרר משלטונה של האימפריה העות'מאנית‪ ,‬להשיג עצמאות ולהקים את מדינת יוון‪.‬‬ ‫ ‬ ‫לחדש את התרבות היוונית העתיקה ששימשה מקור לתרבות האירופאית‪.‬‬ ‫ ‬ ‫לשחרר ביחד איתם עמים נוספים שחיו תחת השלטון העותמני‪ ,‬היוונים לא ראו את המרד שעשו‬ ‫ ‬ ‫כמטרה עצמית אלא גם כחלק ממאבק כללי לשחרור לאומים נוספים מהשלטון העותמני‪.‬‬ ‫יוון‪:‬‬ ‫השלבים העיקריים במאבק לעצמאות של‬ ‫שלב ‪ – 1‬היערכות‪:‬‬ ‫היוונים החלו להחיות את השפה היוונית‪ ,‬אספו וחקרו על שירים‪ ,‬אגדות‪ ,‬וסיפורים היסטוריים של העם‬ ‫שלהם‪.‬הם החלו להתכונן ולהיערך לקראת היציאה למאבק‪.‬‬ ‫שלב ‪ - 2‬התפרצות המרד ‪:1821‬‬ ‫במרץ ‪ 1821‬החל במרד ברחבי יוון כנגד השלטון העותמני‪.‬בעיני היוונים מרד זה נחשב למלחמת‬ ‫העצמאות שלהם‪ ,‬היוונים הקימו לעצמם צבא‪ ,‬ממשלה זמנית‪ ,‬וגייסו לוחמים ואמצי לחימה‪.‬למרות זאת‬ ‫היוונים לא הצליחו לעמוד בקושי ובלחץ שהמרד הביא איתו ונזקקו לעזרה חיצונית‪.‬המרד הפך למלחמת‬ ‫שחרור ארוכת טווח‪.‬‬ ‫שלב ‪ - 3‬מעורבות המעצמות‪:‬‬ ‫בשנת ‪ 1827‬מצב המלחמה התדרדר והיוונים נזקקו לתמיכה חיצונית‪.‬היוונים קיבלו תמיכה מהמעצמות ‪-‬‬ ‫בריטניה‪ ,‬צרפת ורוסיה‪ ,‬המעצמות הגדולות באותה התקופה‪.‬הן ראו בכך הזדמנות להחלשת האימפריה‬ ‫העות'מאנית ועל כן הפעילו לחץ דיפלומטי ואף צבאי להשגת עצמאות יוון‪.‬בעזרתן של המעצמות היוונים‬ ‫ניצחו‪ ,‬והצי של בריטניה צרפת ורוסיה כבש את הצי העותמני‪.‬‬ ‫שלב ‪ - 4‬הכרזת העצמאות ‪:1827‬‬ ‫ב – ‪ ,1827‬הכריזו רשמית על עצמאותה של יוון‪ ,‬וכבר ב – ‪ 1830‬הוכרזה יוון כמדינה עצמאית עם גבולות‬ ‫מדינה‪ ,‬עם זאת‪ ,‬השחרור מהשלטון העותמני לא כלל את כל אדמת יוון‪.‬‬  ‫שלב ‪ - 5‬סיום המלחמה והקמת ממלכת יוון ‪:1832‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬ב‪ ,1832-‬יוון הוכרה על ידי תורכיה כמדינה ריבונית‪ ,‬והוחלט כי יוון תהיה עצמאית תחת משטר‬ ‫מלוכני‪ ,‬בערבות שלושת המעצמות‪.‬‬ ‫גורמים מסייעים ומעכבים במאבק של יוון‪:‬‬ ‫גורמים שסייעו למאבק‪:‬‬ ‫‪.1‬המעצמות – רוסיה צרפת ובריטניה היו המעצמות גדולות בעלות אינטרס להחליש את האימפריה‬ ‫העותמנית‪ ,‬הן תרמו כספים‪ ,‬תחמושת‪ ,‬וכוח אדם ליוונים‪.‬‬ ‫‪.2‬הפילהנלים – מתנדבים (לא יוונים) מרחבי אירופה שאהבו את היוונים ואת התרבות והשפה שלהם ותמכו‬ ‫במאבקם לעצמאות‪ ,‬הם התנדבו לעזור לתרום ולעבוד‪.‬‬ ‫‪.3‬יוונים אירופיים עשירים – יוונים משכילים ועשירים שחיו באירופה ותרמו כספים וממון רב למאבק‪.‬‬ ‫גורמים שעיכבו את המאבק‪:‬‬ ‫‪.1‬השלטון העתמני – האימפריה העותמנית בהתחלה לא הסכימה לוותר על יוון והייתה שלטון כוחני‪.‬‬ ‫‪.2‬חוסר ארגון צבאי – צבא היוונים לא היה מאורגן מספיק כדי לסייע במאבק‪.‬‬ ‫‪.3‬וויכוחים בין מנהיגי יוון – בין המנהיגים והמובילים של יוון היו וויכוחים ופיצולים רבים‪.‬‬ ‫נקודות הדמיון והשוני בין המאבק לעצמאות של יוון לבין תנועות לאומיות אחרות‪:‬‬ ‫הדמיון‪:‬‬ ‫מטרות ‪ -‬המטרה הייתה אותה מטרה בכל התנועות – להשתחרר מהשלטון הקיים ולהקים מדינה לאומית‬ ‫ריבונית (מדינת לאום)‪.‬‬ ‫מאבק ‪ -‬כל התנועות הלאומיות נאבקו במאבק צבאי או דיפלומטי בכדי להשיג את מטרתן‪.‬‬ ‫מנהיג ‪ -‬כל תנועה גיבשה לעצמה מנהיג שינהיג אותה בצורה הטובה ביותר‪.‬‬ ‫תודעה לאומית ‪ -‬בתנועות החלה תודעה לאומית בקרב בני הלאום שהיוותה בסיס לקיום התנועות הללו‪.‬‬ ‫אנשים החלו לגבש שפה‪ ,‬להתעניין בהיסטוריה של הלאום‪ ,‬החלו לפתח סמלים לאומיים‪ ,‬סיפורי עם וכ'ו‪...‬‬ ‫השוני‪:‬‬ ‫התערבות מעצמות ‪ -‬במאבק לעצמאות של יוון היא הייתה יותר תלויה בהתערבות של מעצמות כמו‬ ‫בריטניה‪ ,‬צרפת ורוסיה‪ ,‬הרבה יותר מאשר תנועות לאומיות אחרות‪.‬‬ ‫מנהיג זר ‪ -‬המושל הראשון של יוון נרצח וביוון ניהיה חוסר יציבות ומלחמת אזרחים‪ ,‬בריטנה צרפת ורוסיה‬ ‫התערבו והביאו מלך ממדינה ניטרלית (גרמניה) והשליט של יוון לא היה בן לאום‪ ,‬לעומת המנהיג בתנועות‬ ‫לאומיות אחרות שהוא כן היה בן אותו הלאום של האזרחים‪.‬‬ ‫אביב העמים ‪ -‬אביב העמים הוא שם כולל לגל של התקוממויות ומהפכות לאומיות באירופה בשנים‬ ‫‪. 1849–1848‬היוונים הקדימו את הגל הזה ביותר מ – ‪ 20‬שנים‪ ,‬המאבק של יוון לעצמאות התחיל ב –‬ ‫‪ 1821‬בשונה משאר התנועות הלאומיות שמאבקם התחיל בתקופת אביב העמים‪.‬‬  ‫התנועה הלאומית – הציונות‪:‬‬ ‫הגורמים לצמיחת התנועה הציונית‪:‬‬ ‫‪.1‬כישלון האמנציפציה – למרות שהחוק הפסיק להפלות יהודים בפועל‪ ,‬מבחינת האוכלוסייה ליהודים לא‬ ‫היה שוויון זכויות ובעקבות כך היהודים הרגישו שהם לא יכולים להשתלב בחברה ולכן עליהם להקים‬ ‫מדינה יהודית נפרדת‪.‬‬ ‫‪.2‬תהליך החילון – תהליך החילון גרם לצמיחת הציונות מכיוון שיהודים שהפכו לחילוניים רצו להיות עצמיים‬ ‫ולשנות את גורלם בידיהם מה שגרם להם לרצות להקים תנועה ציונית שתממש את התפיסה הזאת‪.‬‬ ‫‪.3‬אנטישמיות – יהודים רבים הבינו שאי אפשר להשתלב בעמי אירופה והם סבלו מאנטישמיות רבה‪,‬‬ ‫(הסטה כנגד היהודים בעיתונים‪ ,‬האשמות על רצח ישו‪ ,‬נחשבו כנחותים וכ'ו‪ )...‬והבינו שצריך להקים‬ ‫ליהודים מדינה משלהם הנפרדת משאר העמים‪.‬‬ ‫‪.4‬התעוררות לאומית בקרב עמי אירופה – היה גל של התעוררות תנועות לאומיות שניסו להתנתק‬ ‫מהשלטון ולהקים מדינת לאום עצמאית‪ ,‬וזה גרם לעוד יהודים לחשוב על הרעיון של תנועה ציונית‪.‬‬ ‫הרצל והתנועה הלאומית היהודית‪:‬‬ ‫הרצל נולד בבודפשט (שהייתה תחת השלטון האוסטרו‪-‬הונגרי)‪ ,‬הוא למד משפטים והתעסק בכתיבה של‬ ‫מחזות ועיתונים‪.‬הרצל הושפע מ ‪ 2‬אירועים שבגללם החליט להתמסר לרעיון הציוני‪ ,‬האירועים היו‪ :‬פרשת‬ ‫דרייפוס‪ ,‬ואירועים אנטישמים שהוא חווה במהלך לימודיו‪.‬הרצל החל לעבוד ככתב בעיתון אוסטרי‪.‬הוא‬ ‫היה כותב יומן אישי ובתוכו גיבש רעיונות שהתפרסמו בספר "מדינת היהודים"‪.‬‬ ‫הספר מדינת היהודים‬ ‫הרצל רשם ספר בשם "מדינת היהודים"‪ ,‬הספר היה מחולק ל‪ 2‬חלקים‪:‬‬ ‫חלק ראשון – בעיית העם היהודי (על פי הרצל)‬ ‫היהודים התמודדו עם ‪ 3‬בעיות עיקריות‪:‬‬ ‫‪.1‬טריטוריה – היהודים היו עם ללא טריטוריה שחי בקרב אירופיים שלא מקבלים אותם‪.‬‬ ‫‪.2‬אנטישמיות – היהודים סבלו באירופה מאנטישמיות שרדפה אותם לכל מקום שהם היגרו (ברחו) אליו‪.‬‬ ‫‪.3‬כישלון האמנציפציה (אמנציפציה = שוויון זכויות) – מבחינת השלטון באירופה ליהודים היה שוויון זכויות‪,‬‬ ‫למרות זאת האוכלוסייה הכללית לא התייחסה ליהודים בשוויון מלא ולכן האמנציפציה נכשלה‪.‬‬ ‫חלק שני – הפתרון שהרצל מציע לבעיה‬ ‫הרצל מציע להקים תנועה לאומית באופן רשמי שתשאף להשיג צ'ארטר (צ' ארטר = אישור התיישבות‬ ‫בחסות המעצמות)‪.‬הרצל טוען שהתנאי להתיישבות הוא לדאוג שכל היהודים יהגרו למדינה החדשה‬ ‫ויקימו מדינה חילונית ליברלית שנותנת זכויות מלאות למיעוט הערבי‪.‬‬ ‫הרצל מציג ‪ 2‬ארגונים שיש להקים בכדי שיעזרו להקים את המדינה החדשה‪:‬‬ ‫‪.1‬חברת היהודים – גוף שתפקידו לנהל את נכסי המהגרים‪ ,‬ואת הכספים לרכוש אדמות בארץ החדשה‪.‬‬ ‫‪.2‬אגודת היהודים – גוף שתפקידו לנהל את המדינה החדשה‪ ,‬ועד שהמדינה החדשה תקום הגוף הזה ינהל‬ ‫את המשאי ומתן מול המעצמות כדי להקים את המדינה‪.‬‬ ‫* הרצל לקח על עצמו לעמוד בראש התנועה הלאומית היהודית שנקראה התנועה הציונית‪ ,‬והמהלך הבא שלו‬ ‫היה לארגן כינוס עולמי שנקרא הקונגרס הציוני הראשון‪.‬‬  ‫הקונגרס הציוני הראשון ותכנית באזל‪:‬‬ ‫הרצל ארגן קונגרס (כינוס‪ ,‬ישיבה) של הנציגים הציונים (‪ 16‬נציגים ממדינות שונות) כדי שיצליחו להגשים‬ ‫את הרעיון הציוני בצורה מאורגנת ומסודרת‪.‬הקונגרס התקיים בעיר באזל שבשוויץ‪ ,‬ונמשך כשלושה ימים‪,‬‬ ‫ובסיום הקונגרס הוצגה תכנית באזל‪.‬‬ ‫תכנית באזל – ניסוח מסודר של המטרות ושהתנועה הציונית הציבה לעצמה‪ ,‬ושל האמצעים להגשמת‬ ‫המטרות אלו‪.‬‬ ‫המטרות של כינוס הקונגרס היו‪:‬‬ ‫להקים באופן רשמי את התנועה הציונית‬ ‫‪-‬‬ ‫להפיץ את בעיית היהודים ולחתור לפתרון באמצעות המעצמות‬ ‫‪-‬‬ ‫מטרת התנועה הציונית על פי תכנית באזל‪:‬‬ ‫הציונות שואפת להקמת בית מולדת בארץ ישראל‪ ,‬מובטח על פי משפט הכלל (בהסכמתן של‬ ‫המעצמות)‪.‬‬ ‫האמצעים להגשמת המטרה‪:‬‬ ‫‪.1‬עלייה של בודדים לשם פיתוח הארץ – לשלוח עובדי אדמה ובעלי מלאכה שיקימו תשתיות‪.‬‬ ‫‪.2‬הקמת סניפים של התנועה הציונית – להקים מסגרות וארגונים בכל ארצות הגולה שיפיצו את הרעיון‬ ‫הציוני‪ ,‬ויעסקו בגיוס תרומות למימון ההגירה ולפעילות הציונית בגולה‪ ,‬בהתאם לחוקי כל ארץ‪.‬‬ ‫‪.3‬רגש לאומי – הגברת הרגש הלאומי בקרב יהודי הגולה‪.‬‬ ‫‪.4‬צ'ארטר – להשיג אישור התיישבות בעזרת משא ומתן בחסות המעצמות‪.‬‬ ‫חשיבות ומשמעות הקונגרס הציוני‪:‬‬ ‫תשתיות ארגוניות‪ :‬הקמת מוסדות ותשתית ארגונית שתשמש את התנועה כבסיס לבניית הבית‬ ‫‪-‬‬ ‫הלאומי ומוסדות ניהוליים וביצועיים‪.‬‬ ‫קביעת מטרות הציונות‪ :‬נקבע מסמך של מצע התנועה הציונית ומטרותיה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הנהגה לאומית מוסכמת‪ :‬נבחר מנהיג (הרצל) על ידי הקונגרס שיעמוד בראש התנועה הציונית‬ ‫‪-‬‬ ‫ויקבל לגיטימציה להיפגש עם מנהיגי המעצמות כדי לקבל צ'ארטר‪.‬‬ ‫השפעה על דעת הקהל היהודית והעולמית‪ :‬כינוס הקונגרס היה הכרזה והכרה בקיומה של‬ ‫‪-‬‬ ‫התנועה הציונית‪ ,‬התנועה הציונית הייתה במעמד מוביל בייצוג העם היהודי בעולם‪.‬‬