🎧 New: AI-Generated Podcasts Turn your study notes into engaging audio conversations. Learn more

Loading...
Loading...
Loading...
Loading...
Loading...
Loading...
Loading...

Document Details

ResourcefulRaleigh

Uploaded by ResourcefulRaleigh

Tags

humanism philosophy ethics

Full Transcript

‫גל ספיר ‪ -‬פרקים בחשיבה הומניסטית – פרופ׳ צבי טריגר‬ ‫של יצחק ניצלו כי הוקרבו חייו של האייל‪.‬כל הפרק עוסק במבט של האייל בהתרחשות‪.‬מדובר בטקסט מאוד מאיר עיניים‬ ‫ויפה‪ ,‬אנחנו יכולים לחשוב על האופן שבו למשל האנושו...

‫גל ספיר ‪ -‬פרקים בחשיבה הומניסטית – פרופ׳ צבי טריגר‬ ‫של יצחק ניצלו כי הוקרבו חייו של האייל‪.‬כל הפרק עוסק במבט של האייל בהתרחשות‪.‬מדובר בטקסט מאוד מאיר עיניים‬ ‫ויפה‪ ,‬אנחנו יכולים לחשוב על האופן שבו למשל האנושות יצרה כללים וחוקים שמגנים על קדושת החיים של בני האדם‪,‬‬ ‫אבל לא על החיים של יצורים חיים אחרים‪.‬האם זאת גישה הומניסטית? על החמלה הרבה שאנחנו נוקטים כלפי חיות‬ ‫המחמד שלנו‪ ,‬בו‪-‬זמנית אחנו או מעלימים עין מאכזריות כלפי בעלי חיים אחרים‪.‬‬ ‫״ההפיכה של בע״ח לבשר היא בימינו תהליך מהיר של המרה‪.‬יצור חי בעל תכונות ורגשות‪ ,‬יצור שיש לו הורים ולפעמים‬ ‫צאצאים‪ ,‬הופך למוצר ארוז‪ ,‬פרוס ומוקפא״‪.‬״זה שינוי קיצוני – מחי לדומם‪ ,‬מחיים לחיי‪-‬מדף‪.‬אכילת הבשר היא השלב‬ ‫הבא‪ :‬המוצר הופך למזון‪ ,‬האכילה מנצלת חיים כדי לבנות את חיינו״ )עמ׳ ‪.(14‬‬ ‫נועה שקרג׳י‪/‬תעשיית הבשר‬ ‫סופרת‪ ,‬מתוך ספרה‪ :‬״חותמת חום״ כותבת שיר ‪ֲ ß‬אַנְחנוּ ַהנּוָֹלִדים ְלַתֲעִשַׂיּת ַהָבָּשׂר ֻמְשָׁלִכים ִעם ְבִּקיָעֵתנוּ ְלַמְחָסִנים‬ ‫ִמְשַׁפְּחִתִּיּים ֲחשׂוֵּכי ַחלּוֹנוֹת ָשׁם ְנַבֶלּה ֶאת ַחֵיּינוּ ַהְקָּצ ִרים‪ְ.‬גִּדיָלֵתנוּ ְמִהיָרה וִּבְלִתּי ִטְבִעית — ַהִטּפּוַּח ַהֶגֶּנִטי גּוֵֹרם ְלָכ‪ֶ z‬שֵׁמַּעל‬ ‫‪ֵ 90%‬מִאָתּנוּ סוְֹבִלים ִמָנֻּכיּוֹת‪ַ ,‬הָפּלוֹת וַּמֲחלוֹת ָקשׁוֹת‪ִ.‬עם ַה ְגִּדיָלה‪ַ ,‬הְצִּפיפוּת עוָֹלה ְוָאנוּ ֶנֱאָלִצים ִלְדֹר‪ֶ z‬זה ַעל ֶזה ְכֵּדי ְלַה ִגּיַע‬ ‫ַלָמּזוֹן‪ֵ.‬סֶבל ֶזה ִמְתַעֵצּם ְבֶּשׁל ְתָּנֵאי ַההוָֹבָלה ְוֵנרוֹת ַעל עוּגוֹת ֶשֵׁיּשׁ ְלַכבּוֹת‪.‬‬ ‫חֶפשׁ וַּמֲחַנק ִמַוָּדּאוּת ָהעוָֹלם‪ַ.‬רִבּים נוְֹשׁ ִרים ְבָּכל ָשָׁנִה‬ ‫ְבַמֲהַל‪ַ z‬הִשּׁנּוַּע‪ִ ,‬נ ְגָרִמים ְנָקִעים וְּשָׁב ִרים ֶבָּחֶזה וַּבְכָּנַפִים ְכּמוֹ ַגּם ָצָמא ְל ֹ‬ ‫לּוּל ַהִתּינוֹקוֹת ֶאל ַהִמּיָתה‪ַ ,‬הנּוָֹת ִרים מוָּבִאים ֶאל ַהשּׁוֵֹחט ַהחוֵֹת‪ֶ z‬את ַצָוּאָרם וֵּמִטיל אוָֹתם ְלַדֵמּם וְּלַפ ְרֵכּס ְלתוֹ‪ְ z‬דִּלי אוֹ‬ ‫ְכֶּשֵׁהם ְתּלוִּיים ְבַּנֲעֵליֶהם ִמַמּסּוַֹע‪ְ ,‬מעוְֹפִפים ַבֲּחלוֹמוֹת‪ָ.‬אנוּ גּוְֹסִסים ְבַּהָכָּרה ִמְסַפּר ַדּקּוֹת ֵעֶקב ְז ִריַמת ִתְּקָוה ַלמּוַֹח ִמְכֵּלי ָדּם‬ ‫ֶהֵקִּפִיּים‪..‬‬ ‫אורי רפּ‪ ,‬הומאניזם – הרעיון ותולדותיו‪ ,‬עמ' ‪ – 32-17‬שניר הציגה‬ ‫תקציר‪ :‬ההומאניזם מתואר כאקלים רוחני‪ ,‬שרווח בתרבות המערב זה כ‪ 600-‬שנה וניזון ממקורות של התרבות העתיקה‬ ‫)יון‪ ,‬רומא‪ ,‬ישראל(‪ ,‬ומהתמודדות עם הנצרות ועם השקפת עולם דתית בכלל ‪ -‬ותוך עימות עם הממסדים הדתיים ועם כל‬ ‫ממסד טוטאליטארי‪.‬לאחר סקירה של תולדות ההומאניזם לשלוחותיו‪ ,‬והשפעת הרעיונות ההומניסטיים על הפילוסופיה‬ ‫ועל ההגות המדינית והחברתית‪ ,‬נידונות כאן שתי מגמות עיקריות‪ :‬רעיונות בתחום האינטלקטואלי‪ ,‬בתחום ההשכלה‬ ‫וחיי התרבות‪ ,‬ומאבקים על חירותם של בני אדם ועמים ועל זכויות האדם‪.‬הספר כולל דיון במספר נושאים מרכזיים‬ ‫להומניזם‪ ,‬כגון פלורליזם‪ ,‬יחסי האדם והמדינה‪ ,‬יחס התרבות המודרנית לתרבויות אחרות‪ ,‬ערכים מוסריים ודילמות‬ ‫מוסריות‪ ,‬והקשר בין העם היהודי לבין התנועה ההומאניסטית‪.‬‬ ‫שניר מציגה‪ :‬אורי רפ ד״ר וסופר איש מדע התנהגות וסוציולוגיה‪ ,‬חלק ממאמריו וספריו תורמו למחזות בתיאטרון‪.‬בפתח‬ ‫דבר‪ ,‬מבקש להשאיר את הדיון בגבולות המדע וההיסטוריה ולא לגלוש למחלוקות פוליטיות ואקטואליות בנושאים‬ ‫שבספר‪.‬‬ ‫מספר על ה ו מ נ י ז ם כ א ק ל י ם ר ו ח נ י ב ת ר ב ו ת ה מ ע ר ב ש מ ו ש פ ע ב ת ר ב ו י ו ת ע ת י ק ו ת ‪ ,‬ה ת מ ו ד ד ו ת מ ו ל ת פ י ס ו ת ד ת י ו ת ) ב פ ר ט‬ ‫הנצרות(‪ ,‬וממדים טוטליטריים‪.‬סקירת תולדות ההומניזם והאופן בו משפיע על הפילוסופיה המדינית – חברתית והוגי‬ ‫הדעות‪.‬רעיונות בתחום האינטלקטואלי‪.‬‬ ‫הומניזם – רפ ממקד את זה למחלוקת‪ ,‬שההומניזם מכיל בתוכו מחלוקת בין רציונליזם לבין לבקר את הקיים אל מול‬ ‫מסורות‪.‬הוא מדבר בפרקו על שני אנשים מרכזיים ‪ ß‬אנשי סמל להומניזם‪ :‬מרטין לותר קינג ואנדריי סחרוב‪.‬‬ ‫אנדריי סחרוב – קידם את הביקורות על הנישואים שנעשים ברוסיה‪ ,‬שכן‪ ,‬הם מסכנים את חיי האדם‪.‬הפך להיות פעיל‬ ‫למען זכויות האדם‪.‬אלמנט בסיסי שדיבר עליו במסורת ההומוניסטית – פולמוס‪ ,‬מדובר בעצם על כמה טענות שמשוגרות‬ ‫אחת אחרי השנייה‪.‬זה מקור ההומניזם‪ ,‬מבלי זה‪ ,‬לא מדובר בהגדרת הומניזם‪.‬‬ ‫אמנת הלסינקי )‪ – (1975‬מדינות אירופה ‪ +‬ארה״ב ‪ +‬קנדה; אמנת זכויות אדם מחייבת; ; סע׳ ‪ 1‬לאמנה – בטחון אירופה‬ ‫והכרתה בגבולות הארצות; סע׳ ‪ – 2‬שת״פ בנ״ל בין הארצות באמנה‪.‬סע׳ ‪ – 3‬כניסה ויציאה חופשית מכל ארץ באמנה;‬ ‫שכן‪ ,‬רפ אומר ״הצביעות היא המס שהשקר משלם לאמת״ ‪ -‬מצטט את הנשיא ברג׳נייב – ״בפורום בלתי רגיל ונשגב זה‪,‬‬ ‫אנחנו מבקשים להדגיש הדגשה יתרה את התכונה האיתנה‪ ,‬ללא כל פגימה‪ ,‬של מדיניות החוץ הסובייטית‪ ,‬של מדיניות‬ ‫השלום הלניניסטית ושל מדיניות הידידות בין העמים‪ ,‬הרי זה ההומניזם״‪.‬‬ ‫גל ספיר ‪ -‬פרקים בחשיבה הומניסטית – פרופ׳ צבי טריגר‬ ‫המסורת ההומניסטית – חסכונית ובטוחה; רייס מיילס מדבר על כך שיש מיעוט של אנשי רוח שגם נתנו ביטוי למוסכמות‬ ‫ומקובלות )מסורת( אך גם התמרדו בהם;‬ ‫למה הביטוי ״מסורת הומניסטית״ מכיל פרדוקס? מסורת מדעית‪ :‬דוגמה על מוזיאון ]פירטה בהמשך[‪.‬לסיכום‪ :‬מסורת‬ ‫הומניסטית חייבת להכיל צירוף של ״הישן והחדש״‪.‬מסורת כשלעצמה היא יעילה‪ ,‬אנשים נשענים על המסורת והיא‬ ‫בעצם פותרת בעיות‪ ,‬זה מאגד את בני אדם לפעול במסורת מסוימת – אולם מצד שני צריך לבקרה כל הזמן‪.‬‬ ‫מסורת צריכה להכיל רציונליזם )התבונה והרצון לפתור בעיות( ‪ vs‬מסורות אחרות;‬ ‫מציג רפ ‪ 2‬גישות‪.(1 :‬גטה אומר שיש מעמסה של דורות רבים על כתפייך; ‪.(2‬ניוטון אומר איני גדול בפיזיקה אני גמד‬ ‫העומד על כתפי ענקים‪.‬‬ ‫התגבשות נושאים מרכזיים בזכויות אדם באמנות בינ״ל ועד היום – דיסקורס ]שיח[ )ג׳ון סטיוראט מיל –אמר שאחד‬ ‫ממאפייני ההומניזם ז ה ה י ד ב ר ו ת ב י ן ‪ 2‬צ ד ד י ם ש ה מ ט ר ה ה י א ל ה ג י ע ל ה ס כ מ ה ב י נ י ה ם ‪.‬ש כ ן ‪ ,‬א ם מ ב י א י ם ב ן א ד ם ש א י נ ו‬ ‫נכון לשמוע‪ ,‬מדובר על בן אדם שאינו הומניסט‪.‬הומניסטים חייבים לעבוד בדיסקורס‪ ,‬מצד אחד הם מאמינים במשהו אך‬ ‫מצד שני הם חייבים שיהיו להם טיעונים מבססים(;‬ ‫מ ו ש ג י ם ע כ ש ו ו י י ם ש ה ת פ ת ח ו מ ר ע י ו נ ו ת ה ו מ נ י ס ט י ם – כמו המילה אנציקלופדיה למשל‪ ,‬שכן‪ ,‬במקור המסורת ההומניסטית‬ ‫התפתחה בעיקר במוסד לימוד שדיבר על התנהגות ועיצוב האדם באופן כללי ולא לימד חומר לימודי‪.‬‬ ‫היחס אל הספר – הוא אומר שההומניסטים הגדולים מאוד העריכו את הספר‪ ,‬הם שאבו השראה אך הטילו ספק‪.‬יש‬ ‫הערצה כלפי הספר‪.‬סוגר את פרק ב׳ בכך שדיבר על ההתלבטות בין מסורת ליצירה מקורית – הריב בין עתיקים לחדשים‪,‬‬ ‫היינו‪ ,‬שעלתה השאלה ״מי מנצח״‪ ,‬התשובה שהוכרעה – לחדשים‪.‬כיוון שהם היו עם נכונות לחדש אותם‪.‬‬ ‫ת‪.‬ל ‪ -‬ההומניסטים חייבים לדעת מה היה ע״מ לדעת מה יהיה‪.‬‬ ‫בפרק ג׳ – דיבר על מקורות ההומניזם ‪ ß‬הזרם האליטיסטי – האדם כפי שצריך להיות‪.‬אך מה הביקורת?; הזרם הפולטי‬ ‫ציבורי – בני אדם חייבים להיות תחת שלטון‪ ,‬אולם‪ ,‬האדם כפי שהוא עכשיו צריך להיאבק ע״י הפרישה; התמזגות במאה‬ ‫ה‪ – 20-‬האדם כפי שהוא אדם כמו שצריך להיות; קיקרו ]טען כי מעצר או הגליה של הקושרים יחמירו את הסכנה[;‬ ‫הבעיה‪ :‬גישור בין המסורת הנוצרות למורשת היוונית‪-‬רומית‪-‬אלילית; פלורליזם‪.‬‬ ‫ה מ ש ך – ש נ י ר ] ב ש י ע ו ר מ ס ׳ ‪: [4‬‬ ‫חזרה על הנאמר‪ :‬דיברנו על פרק ב׳ בספרו של אורי רפ‪ ,‬אשר בספרו מדבר על המסורת ההומניסטית‪.‬שכן‪ ,‬אומר שמסורת‬ ‫זה דבר שהוא מאוד ״נוח״‪.‬מסורת מבחינתו זה דבר שמנוגד להומניסט כיוון שהוא לא אוהב את הרעיון הזה‪.‬הוא מאזכר‬ ‫את אנדריי סחרוב שעם הזמן התחיל לפתח רעיונות של זכויות אדם‪.‬דיברנו על ועדת אלסינקי ששם נקבעה אמנת זכויות‬ ‫אדם‪ :‬סע׳ ‪ – 1‬הכרה בגבולות אירופה; סע׳ ‪ – 2‬שת״פ בין כל הארצות הללו; סע׳ ‪ – 3‬כניסה ויציאה חופשית מגבולות‬ ‫המדינה ‪.‬ש כ ן ‪ ,‬ה ב י נ ו ש ס ע י פ י ם א ל ו ה כ ר ח י י ם ע ״ מ ל ה ג ש י ם א ת ה מ ט ר ו ת ‪.‬ה ז כ י ר א ת ה צ ב י ע ו ת ה ה ו מ נ י ס ט י ת – נתן לדוגמה‬ ‫את הנאצים ואמר שלומר על האנשים הללו שהם כלל לא בני אדם‪.‬היינו‪ ,‬הצביעות זה להזכיר שהם בני אדם אולם בפועל‬ ‫להתכוון לכך שהם בכלל לא בני אדם‪].‬תזכורת חשובה – מבחינתו הם כן בני אדם[‪.‬‬ ‫מזכיר את הנשיא ברז׳נייב – ״בפורום בלתי רגיל ונשגב זה‪ ,‬אנו מבקשים להדגיש הדגשה יתרה את התכונה האיתנה‪ ,‬ללא‬ ‫כל פגימה‪...‬״; שכן‪ ,‬מציין שמסורת זה חסכוני ובטוח – לכן הומניסט אמיתי תמיד יסתקרן מתרבות אחרת‪.‬נתן את‬ ‫דוגמאת קיקרו כאחד כזה‪.‬הומניזם רוצה שתמיד נבקר ונטען‪ ,‬שכן‪ ,‬כדוגמה לכך נותן את דוגמת המוזיאון‪ :‬נותן את‬ ‫הדוגמה של מסורת מדעית‪ ,‬שהרי היא לא מובנת מאליה‪.‬במוזיאון יש חדרים בהם הציורים הם לפי תקופות‪ ,‬שכן‪ ,‬ע״מ‬ ‫להסביר את ההווה אמנים היו מציירים לפי רוח התקופה‪.‬גישות לרציונליזם‪ :‬כפי שציינו‪.‬כיום‪ ,‬רואים התגבשות של‬ ‫נושאים מרכזיים בזכויות אדם ]לפי דוגמאות של פיראטים‪ ,‬עינוי אסירים[‪.‬הומניסטים תמיד דגלו בחיקוי‪.‬‬ ‫בפרק ג׳ – מדובר על פרק שהוא יותר טכני‪ ,‬על מקורות ההומניזם‪ ,‬שכן – פרופ׳ ישעיהו ליבוביץ' מגדיר את ההמוניזם‪.‬‬ ‫שכן‪ ,‬דיברנו על הזרם האליטיסטי והזרם הפוליטי‪-‬ציבורי‪.‬בהמשך‪ ,‬יש התמזגות בין ‪ 2‬הזרמים במאה ה‪ ,20-‬והמזיגה‬ ‫מוגדרת כ‪-‬השאיפה לעשות מן האדם כפי שהוא אדם‪ ,‬כפי שהוא אמור להיות‪.‬היינו‪ ,‬מסתכלים על האדם כאינדיבידואל‪,‬‬ ‫כיחיד‪ ,‬זה בא לידי ביטוי בניסוח‪.‬אחרי מלחמת העולם זה צבר תאוצה וצמח‪ ,‬שכן‪ ,‬מודעים לכך שלא כל אדם יגיע‬ ‫לפוטנציאל שלו‪ ,‬אולם על המדינה לאפשר לו להגיע לכך בכלל‪.‬היינו‪ ,‬שוויונם של אנשים הוא השוני שלהם‪.‬‬ ‫גל ספיר ‪ -‬פרקים בחשיבה הומניסטית – פרופ׳ צבי טריגר‬ ‫הזרם האליטיסטי – התפתח מאליטא‪ ,‬הם הביאו משהו שונה; עם כמה שהיו אליטא‪ ,‬הם לא הביאו את שפתם לכולם‬ ‫אלא רק האנשים המלומדים הבינו‪.‬לעניין קיקרו – היה עו״ד ופוליטיקאי מסוך הרפובליקה הרומית‪ ,‬שכן‪ ,‬פיתח עקרונות‬ ‫ב מ ע ר כ ת ה ח י נ ו ך‪ :‬ש ל ע ר כ י ם ו נ י מ ו ס י ם ‪.‬ה ד ו ר ו ת ש ל א ח ר ק י ק ר ו ‪ ,‬ע ס ק ו ב ל פ ר ס ם א ת מ ה ש כ ת ב ק י ק ר ו ‪ ,‬מ ה ש ה ו ב י ל ל ב ע י ה‬ ‫‪ ß‬הצורך לגשר בין הדת לבין האמונה האלילית‪.‬זאת כיוון שההומניסטים הראשונים היו דתיים ]ארסמוס[‪ ,‬ובעצם רצו‬ ‫להגיע לפשרה בין הדת לבין האמונה האלילית‪.‬‬ ‫ת‪.‬ל – ישעיהו ליבוביץ' אמר שאם רעיונות הומניסטיים יגיעו לדת‪ ,‬הם עלולים לפגוע בדת כיוון שאנשים יתחילו לבקר את‬ ‫הדת וכו׳‪.‬‬ ‫גל ספיר ‪ -‬פרקים בחשיבה הומניסטית – פרופ׳ צבי טריגר‬ ‫שיעור מס׳ ‪28/03/2024 – 4‬‬ ‫בהמשך למאמר של אורי רפ‪ ,‬טריגר מוסיף‪:‬‬ ‫המקור של המילה הומניסט – הוא במאה ה‪ ,15-‬מי שטבע את המילה הוא המשורר פרנצ׳סקו פטראקקה‪ ,‬שגילה כמה‬ ‫ממכתביו של קיקרו‪.‬שכן‪ ,‬המילה הומאניזם – נוצרה במאה ה‪.19-‬‬ ‫אורי רפ מביא כמה הגדרות מתחרות מכמה מקורות נוספים‪:‬‬ ‫‪.(1‬האנציקלופדיה העברית ‪" -‬כל מערכת של מחשבות ומעשים‪ ,‬המייחסת מעמד יתר לענייניו של האדם לגבי כל עניינים‬ ‫אחרים ומדגישה את האוטונומיה של האדם"‪.‬מערכת מחשבות ששמה את האדם בראש הפירמידה‪.‬‬ ‫‪.(2‬אריך פרום ]‪ - [Erich Fromm‬״הומאניזם במובניו הפשוטים ביותר הוא אמונה באחדות המין האנושי ובפוטנציאל‬ ‫של האדם לשכלל את עצמו במאמציו שלו‪ ".‬אריך פרום היה פסיכואנליטיקאי גרמני )מטפל בנפש(‪ ,‬זה זרם של טיפול נפשי‬ ‫שמגיע מפרויד‪.‬פסיכואנליזה = תורת הנפש‪ ,‬שוכבים על ספה‪ ,‬המטפל יושב מאחוריי ואני מדבר בלי לראות אותו‪ ,‬נפגשים‬ ‫‪ 4-5‬ימים בשבוע‪.‬זה הטיפול הנפשי "המקורי" שהמציא פרויד‪.‬‬ ‫‪.(3‬פרופ' ון פראג ]‪ - [van Pragg‬ההומאניזם הוא ההשקפה המתאפיינת בניסיון להבין את החיים ואת העולם‪ ,‬ולפעול‬ ‫בתוכו‪ ,‬ניסיון המבוסס אך ורק על הכישורים האנושיים‪ ,‬ומכוון להגדרה עצמית של כל יחיד בתוך אנושות משותפת"‪.‬‬ ‫המסורת ההומניסטית‪:‬‬ ‫המסורת ההומניסטית בת כ‪ 600-700-‬שנים – החלה בתקופת הרנסנס‪.‬מקורותיה‪ :‬חשיבה על האדם כפי שהוא צריך‬ ‫להיות ]הוגים משכילים‪ ,‬אנשי אקדמיה ואומנים[ ‪.‬‬ ‫החשיבה ההומניסטית מדברת על איך אנחנו אמורים וצריכים להיות‪ ,‬אולם גם לוקחת בחשבון שהאדם בפועל רחוק‬ ‫מלהיות מושלם‪.‬שכן‪ ,‬הוא צריך לשאוף להיות מושלם ומתחשב‪ ,‬אך יש לנו חולשות כבני אדם ולכן צריך להסתכל על‬ ‫אנשים כמו שהם‪ ,‬ולא רק על איך האדם האידיאלי צריך לנהוג‪.‬‬ ‫האידיאל – חשיבה על האדם כפי שהוא צריך להיות‪ :‬משכיל‪ ,‬איש אקדמיה‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫ו מ צ ד ש נ י –מ ה י ש ל נ ו ו מ ה א י ן ל נ ו ? צ ר י ך ל ח ש ו ב ע ל ה א ד ם כ פ י ש ה ו א ‪ ,‬ע ל ח ו ל ש ו ת י ו ] מ ל מ ט ה ‪ ,‬מ ה ע ם ‪ ,‬ל א ב ה כ ר ח כ א ד ם‬ ‫משכיל ואיש אקדמיה[‪.‬‬ ‫מהזרם השני ‪ -‬צמחה החשיבה על זכויות האדם‪ ,‬התנגדות לקיפוח‪ ,‬אפליה‪ ,‬ניצול‪ ,‬עיוותי דין‪.‬למה אנחנו צריכים משפט‬ ‫וחוקים? למה אנחנו צריכים מחסומים בפני אפליה‪ ,‬ניצול ואכזריות? כי בני אדם לא מושלמים‪ ,‬ויש בהם לא רק טוב אלא‬ ‫גם רע‪.‬למה יש משפט? אם היינו יכולים להתחבר רק לצד הטוב שלנו ולממש רק אותו לא היינו צריכים חוקים‪.‬זאת מתוך‬ ‫ידיעה שיש בקרב בני האדם אנשים שהם חוטאים והם עבריינים ‪ ß‬צומחת התפיסה שצריך להגן על זכויות נאשמים ויש‬ ‫להתאים את התפיסה הפילוסופית לתפיסה המשפטית ]זאת לא לפי המחשבה האידיאלית[‪.‬החשיבה‬ ‫על האדם כיצור עם חולשות היא עומדת בשורש החשיבה של עיגון זכויות אדם‪ ,‬איסורי הפליה‪ ,‬ניצול על פרוצדורה‬ ‫משפטית שתמנע עיוותי דין‪.‬המשפט נתפס כדבר הכרחי נוכח החולשות של האדם‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬העם הראשון שהפך את היציאה מעבדות לחירות‪ ,‬הם בני ישראל שיצאו ממצרים ]דוגמה של אורי רפ במאמרו[‬ ‫‪ ß‬הדוגמה של אורי רפ לראשונים שהפכו את היציאה מעבדות לחירות לחג לאומי – בני ישראל שיצאו ממצרים‪ ,‬חגיגה‬ ‫של דרך החירות )גם אם הדרך של אורי רפ הייתה דרך בעייתית אולי(‪.‬העם הראשון שהפך את חיסול העבדות לחג לאומי‬ ‫אלו היהודים‪ ,‬העלו על ראש שמחתם את החירות‪.‬החירות כעקרון לאומי וככזה הנובע מהתפיסה ההומניסטית היא משהו‬ ‫שמאפיין את התפיסה היהודית מראשיתה‪ ,‬אנחנו העם הראשון שיש לו חג לאומי שכולו מוקדש ליציאה מעבדות לחירות‪.‬‬ ‫יש לא מעט זרמים שונים של דת ]כפי שציינו גם ביהדות[‪.‬שכן‪ ,‬ניתן למצוא במקורות היהודים חשיבה הומניסטית‬ ‫מתקדמת ומתחכמת‪.‬‬ ‫גל ספיר ‪ -‬פרקים בחשיבה הומניסטית – פרופ׳ צבי טריגר‬ ‫מי הוא הומניסט‬ ‫כולם אוהבים לחשוב על עצמם כהומניסטים ]אורי רפ[; אולם‪ ,‬בפועל‪ ,‬גם מי שהם אנטי‪-‬הומניסטים הגדירו עצמם‬ ‫כהומניסטים‪ ,‬ולכן ההגדרה העצמית לא מספיק טובה‪.‬‬ ‫כמה מהאנשים האיומים ביותר בהיסטוריה – הגדירו עצמם כהומניסטים‪.‬שכן‪ ,‬נותן דוגמאות של כמה מהמשטרים‬ ‫״האפלים״ ביותר‪:‬‬ ‫© הסובייטים ‪.‬‬ ‫© הנאצים‪.‬‬ ‫© האירופים שכבשו ארצות באפריקה וטבחו באפריקאים ]כפי שמתאר לינדקוויסט בספרו – שמצטט שם הוגים‬ ‫מתקופת הקולוניאליזם שעשו רציונליזציה וניסו להסביר למה הטבח בשחורים באפריקה‪ ,‬מכירתם לעבדות‪ ,‬שוד‬ ‫הזהב והיהלומים של מדינות אפריקה – למה כל אלו נעשו לטובתם? אותם פראים שנתפסו ככאלה והם רצו להציל‬ ‫אותם מפני עצמם‪.‬כאשר שדדו את האפריקאים ולקחו להם את הנפט‪ ,‬הפחם וכו׳‪.‬כל אלו ששדדו אותם‪ ,‬ראו עצמם‬ ‫כאנשי תרבות הומניסטים[‪.‬‬ ‫ת‪.‬ל ‪ -‬זו לא שאלה של הגדרה עצמית‪ ,‬אלא זו שאלה של פרקטיקה בפועל‪.‬גם אם אדם רואה עצמו הומניסט‪ ,‬אם הוא לא‬ ‫מתנהג ככה בפועל ‪ ß‬ה ו א פ ש ו ט ל א ‪; J‬‬ ‫© לכן‪ ,‬המילה הומניסט או התיאור הומניסט הרבה פעמים ריק מתוכן כי אפשר להשתמש בו לכל מיני כיוונים‪.‬אין‬ ‫לנו את הרשות העליונה לסיווג הומניסטי‪ ,‬זה עניין של הגדרה‪.‬‬ ‫פרדוקס המסורת ההומניסטית‪:‬‬ ‫לכאורה‪ ,‬המסורת וההומניזם לא מסתדרים זה עם זה‪.‬חשיבה הומניסטית היא חשיבה שמתבססת על ידע‪ ,‬רציונל‪ ,‬כבוד‬ ‫לאדם באשר הוא אדם‪ ,‬על הכלה של אי הסכמה והכלה של ויכוח‪.‬חשיבה מסורתית מתבססת ייתכן שגם על כבוד‪ ,‬אבל‬ ‫היא מתבססת על אמונה‪ ,‬סיפורים מיתולוגיים שהם לאו דווקא בהכרח נכונים עובדתית‪ ,‬וגם מסורת היא דבר שמעוניין‬ ‫להנציח את עצמו‪ ,‬בעוד שההומניזם‪ ,‬בגלל הרגל החזקה שיש לו בתוך המדע הוא דבר שפתוח לחידושים ולהתחדשות‪.‬לכן‪,‬‬ ‫הכבוד למסורת הוא חלק בלתי נפרד מהחשיבה ההומניסטית‪.‬זה אחד הפרדוקסים‪ ,‬כי מי שלא מכבד מסורת לא יכול‬ ‫להיות הומניסט‪.‬שכן‪ ,‬חשיבה מסורתית יכולה לעתים להיות חשיבה מפלה ]למשל גברים ונשים[‪ ,‬על זה אומר רפ‪:‬‬ ‫לכאורה‪ :‬יש פרדוקס ‪ ß‬מסורת >‪

Use Quizgecko on...
Browser
Browser