גל ספיר - פרקים בחשיבה הומניסטית - פרופ׳ צבי טריגר PDF

‫גל ספיר ‪ -‬פרקים בחשיבה הומניסטית – פרופ׳ צבי טריגר‬ ‫שיעור מס׳ ‪21/03/2024 – 3‬‬ ‫פרימו לוי‪ ,‬אם זה אדם‪...

‫גל ספיר ‪ -‬פרקים בחשיבה הומניסטית – פרופ׳ צבי טריגר‬ ‫שיעור מס׳ ‪21/03/2024 – 3‬‬ ‫פרימו לוי‪ ,‬אם זה אדם‪ ,‬עמ' ‪ 10-9‬ועמ' ‪") 114-99‬השקועים והניצולים"( ‪ -‬אריאל מציגה‬ ‫הקדמה ‪ :‬פ ר י מ ו ל ו י מ ד ב ר ע ל מ ע ב ד ת מ ח ק ר ע ל ה א ו פ י ה א נ ו ש י ‪ ,‬מ ה ק ו ר ה כ א ש ר א ד ם ל א ד ם ז א ב ‪.‬מ ה ק ו ר ה כ א ש ר א י ן מ ו ס ר‬ ‫ואין חוק ?‬ ‫לעניין המאמר‪ :‬לוי בא ממשפחה יהודית ליברלית‪ ,‬היה סופר במקצועו‪.‬הוא ניצול מאושוויץ )כל אחד אומר אחרת לגבי‬ ‫סיבת מותו(‪ ,‬לוי הצטרף עם חבריו לתנועת המחתרת האיטלקית‪.‬לוי כתב לא מעט רומנים‪ ,‬סיפורים ושירים‪ ,‬והוא ידוע‬ ‫ביצירותיו בנוגע לשואה‪.‬הוא כתב את ספרו הנ״ל לגבי החוויות שעבר באושוויץ‪.‬‬ ‫הוא חילק את האדם ל‪ 2‬קטגוריות‪.(1 :‬ניצולים ושקועים; ‪.(2‬אמיצים; ]כמו‪-‬כן‪ ,‬מדבר גם על הפחדנים[‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הוא מציין שאנחנו נתמכים במשאבים חיצוניים‪ ,‬כספיים‪ ,‬פיזיים‪.‬שכן‪ ,‬כיום יש לנו מדינה שהיא תרבותית‪ ,‬עם‬ ‫חוקים ‪ -‬אלה שהם אומללים מונעים מהם להיות כאלה‪ ,‬וכנ״ל גם על החזקים מדי‪.‬כשאתה נמצא במצב הישרדותי –‬ ‫אתה הופך להיות אדם בודד‪ ,‬שכן‪ ,‬לבסוף האנשים שאתה נמצא איתם לא יעזרו לך ‪ ß‬אלא יכו אותך‪ ,‬כיוון שאף אחד לא‬ ‫רוצה אדם שמשתרך אחריו‪.‬היינו‪ ,‬אם אדם היה מוצא בשואה מקור שמניב לו יותר לחם למשל‪ ,‬לא היה משתף עם‬ ‫אחרים‪.‬כמו כן‪ ,‬מדבר על הבעלי תפקידים החשובים – אשר המפקדים הנאצים ראו בהם תועלת‪ ,‬אשר נתון להם מעמד‬ ‫פריבילגי שבו היו צריכים לוותר על המעמד שלהם‪ ,‬כי ידעו שככל שלא יהיו רודנים מישהו אחר יחליף אותם‪.‬‬ ‫לעניין הנכנעים – אלה שממלאים אחר הפקודות‪ ,‬מסתפקים במנת מזון קטנה‪ ,‬קוראים להם ״מוזלמנים״ – חסרי ישע‪,‬‬ ‫ללא מחשבה‪ ,‬פחות חושבים על המוות כיוון שכבר אין להם כוחות לחשוב‪.‬היינו‪ ,‬ככל שאתה לא קומבינטור – אתה מזוהה‬ ‫״כמוזלמן״‪.‬‬ ‫לעניין האסירים – אשר הגורל לא היטיב עימם‪ ,‬הם נלחמו מול הרעב והקושי‪.‬הוא אומר שיש המון אפשרויות לא להגיע‬ ‫אל המוות אבל זה תלוי בסוג האנשים‪.‬‬ ‫שכן‪ ,‬נותן כמה דוגמאות על אנשים שפגש בדרך‪:‬‬ ‫‪.(1‬המהנדס אלפרד – כאשר הגיע הוא היה עירום וחסר ישע‪.‬אולם‪ ,‬תמיד היה מנקה את ידיו ע״מ להיות נקי‪ ,‬תמיד ניקה‬ ‫את בגדיו ע״א שזה היה קשה‪.‬הוא רצה להראות שהוא שונה בנוף‪.‬הוא היה מוותר על לא למעט זכויות בסיסיות עד שזה‬ ‫היטיב עמו – הוא הפך להיות טכנאי בקומנדו‪.‬‬ ‫‪.(2‬אליאס – בחור נמוך אך שרירי‪ ,‬כעקרון כל מה שהיה בלתי אפשרי עבור כולם – היה אפשרי עבורו‪.‬הוא היה חייכן‬ ‫ומצחיק‪ ,‬שכן‪ ,‬הוא יצר מוניטין בעיני מפקדיו‪.‬הם נעזרו בו ‪ ,‬ב כ ך ש ה ו א ה י ה א ח ר א י ע ל מ י ש נ מ צ א ש ם ו ה ת נ ה ג א ל י ה ם‬ ‫בצורה לא יפה )הרביץ להם וכו׳(‪ ,‬אולם‪ ,‬זה היה עוזר לו לשרוד כי מפקדיו הרעים היו מעריכים אותו על כך‪.‬‬ ‫האנשים הללו ראו את האור בקצה המנהרה ובעצם התמודדו עם הקשיים‪ ,‬שכן‪ ,‬לאור כל הסבל והקושי הם הצליחו‬ ‫להתמודד‪.‬ה י י נ ו ‪ ,‬צ ר י ך ל ה ב י ן ש ה א נ ו ש ו ת ז ה ל א ד ב ר מ ו ב ן מ א ל י ו – צ ר י ך ל ש מ ו ר ע ל א נ ו ש י ו ת ‪ ,‬ע ל ל ה י ו ת ב ן א ד ם ‪.‬י ש כ א ל ו‬ ‫שגנבו לחם‪ ,‬יש כאלה שהלשינו על חבריהם‪/‬לא הצליחו לשמור על הומור או תקווה‪.‬‬ ‫ת‪.‬ל – אומרת שלדעתה זה המרכזי‬ ‫פ ר ו פ ׳ ט ר י ג ר מ ו ס י ף‪ :‬ה ד י ו ו ח י ם ה ת ק ש ו ר ת י י ם ע ל ה ת ר ג ו ם ה ח ד ש מספרו של פרימו ‪ :‬ת ח י ל ה ‪ ,‬ב י ש ר א ל ה ת ע ל מ ו מ מ נ ו ‪ ,‬ס פ ר ו‬ ‫פורסם רק לאחרונה‪.‬גם בקטע בפתיחה שלו יש תיאור של משפחת גטן‪-‬יו – אשר מסופר עליהם שלפני שהגיעו לאושוויץ‪,‬‬ ‫הייתה תחנת מעבר באיטליה‪ ,‬שכן‪ ,‬במשפחת גטן‪-‬יו כאשר היו צריכים לעלות על הרכבת באושוויץ פרימו לוי תיאר איך‬ ‫כל האמהות מבשלות‪ ,‬מכינות אוכל‪ ,‬מכינות את הילדים ‪ ß‬כיוון שיודעות שבעוד יומיים כולם יירצחו‪.‬שכן‪ ,‬מציין שרק‬ ‫לאחר שהן מסיימות להכין את הילדים הן יושבות לכונן ולקרוא תפילה על המוות העתידי שעומד להגיע‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬ההבדל בתרגום זה שבתרגום החדש מופיע פרט קטן שההוצאה לאור בישראל השמיטה – שהמשפחה הזו הגיעה‬ ‫לאיטליה מלוב‪.‬שכן‪ ,‬לא מעט שנרצחו באושוויץ היו יהודים מדרום אפריקה‪.‬מה שאומר בפרימו לוי זה שהוא בעצם‬ ‫מכיר גם במוות של הנרצחים שהגיעו מלוב ]וההוצאה לאור בישראל השמיטה זאת[‪.‬סיפר על ברגן‪ -‬בלזן אשר היה מחנה‬ ‫ר י כ ו ז ג ר מ נ י בתקופת ג ר מ נ י ה ה נ א צ י ת – ש כ ן ‪ ,‬מ ס פ ר ב כ ל י ם ש ל ר ו מ ן ) כ ס י פ ו ר ( ע ל ה נ ר צ ח י ם ש ה ג י ע ו מ ל ו ב ש ה כ ח י ש ו א ת‬ ‫הירצחותם‪ ,‬בדגש על כך שלא רק היו יהודים אשכנזים שהגיעו מאירופה‪.‬‬  ‫גל ספיר ‪ -‬פרקים בחשיבה הומניסטית – פרופ׳ צבי טריגר‬ ‫פ ר י מ ו ל ו י מתייחס לכך שבעוד שבעולם הרגיל בחיי היום ‪ -‬י ו ם א ד ם ל א י כ ו ל ל ש ק ו ע ב צ ו ר ה מ ה י ר ה ו ט ו ט א ל י ת כ מ ו ש ה י ה‬ ‫בלאגר )המחנה הנאצי(‪ ,‬כיוון שבעולם הרגיל‪/‬הנורמלי‪/‬השפוי בחיי היום‪-‬יום‪ ,‬אנחנו קשורים לאנשים אחרים‪.‬כלומר‪ ,‬אם‬ ‫אני חולה ולא מגיע לעבודה ייתכן שיתעניינו בי‪.‬אולם‪ ,‬בלאגר‪ ,‬ככל שמפגינים חולשה – דורכים עליך‪ ,‬כי ההישרדות היא‬ ‫״או אני או אתה״‪.‬כולנו חלק מיבשת אחת – אין אדם שהוא אי‪.‬אך‪ ,‬במחנה הנאצי ‪ ß‬כל אחד הוא אי! כיוון שרק החזק‬ ‫שורד‪.‬‬ ‫דבר מעניין נוסף‪ ,‬שלמרות הטראומה שעבר הוא בעצם עושה ניתוח שכלתני‪ ,‬ללא התבכיינות‪ ,‬ללא התקרבנות או מרירות‬ ‫או כעס‪.‬הוא היה מדען)כימאי(‪ ,‬לכן הוא חילק את ממצאיו לקטגוריות‪ ,‬הוא היה מעין תצפיתן שהסתכל על הדברים‬ ‫מבחוץ ; ]עמ׳ ‪ 99‬בספרו[‪].‬אחד הסופרים האהובים עליו[‬ ‫ציטוטים מספרו של פרימו לוי‪:‬‬ ‫״הלאגר היה ניסוי ביולוגי וחברתי עצום״;‬ ‫״נכלאו בין גדרות תיל עשרות אינדיבידואלים בני גילם שונים‪ ,‬ושונים זה מזה במעמד‪ ,‬במוצא‪ ,‬בשפה‪ ,‬בתרבות‪ ,‬במנהגים‪,‬‬ ‫ונכפה עליהם משטר חיים קבוע‪ ,‬מפוקח‪ ,‬זהה בשביל כולם ועם מחסור בכל הצרכים‪ :‬זה בדיוק מה שהמחמיר בחוקרים‬ ‫יוכל לכונן כדי לקבוע מה מהותי ומה נרכש בהתנהגות של החיה אדם במאבק החיים״‪.‬‬ ‫״אנו בני אדם השייכים לאותה משפחה אנושית שאליה השתייכו התליינים שלנו‪.‬ולנוכח ממדיה העצומים של אשמתם‪,‬‬ ‫גם אנו חשים כיושבי סדום ועמורה‪.‬אין אנו מצליחים לחוש פטור מההאשמה ששופט שיבוא מחוץ לכדוה״א יטיח‬ ‫באנושות כולה על סמך העדות שלנו״‪.‬‬ ‫״אנו בניה של אירופה שבה אושוויץ קיימת‪ :‬חיינו במאה הזו שבה המדע עיוות ויצר את חוקי הגזע ואת תאי הגזים‪.‬מי‬ ‫יכול לומר שהוא מחוסן מפני הנגע המידבק הזה?״‬ ‫על פי אורי רפ‪ ,‬בתפיסה ההומניסטית המקובלת‪ ,‬המונח "דמוקרטיה" מתייחס למשטר שבו החוק שולט הן על‬ ‫האזרחים והן על השלטון עצמו‪ ,‬באופן שמגביל את כוחו של השלטון ומעניק הגנה לזכויות הפרט‪.‬‬ ‫ת‪.‬ל ‪ -‬מי שהמציא את הגז שהשתמשו בו בתאי הגזים )ציקלון( – הוא מדען יהודי‪ ,‬שפיתח גז להדברה של מזיקים‬ ‫בחקלאות‪.‬זה היה בתחילת המאה ה‪ ,20-‬שכן‪ ,‬הוא קיבל פרס על כך כיוון שבזכות זה החקלאות התחילה לשגשג‪.‬‬ ‫השבחת האדם ודילמה החיים שראויים לחיותם –‬ ‫תנועת אאגוגניקה – השבחת האדם‪ = eu.‬טוב; ‪ = genus‬מולד‪.‬‬ ‫תנועה ששאפה להשביח את האדם באמצעות עידוד תורשה חיובית ומניעת הורשת תכונות תורשתיות שליליות‪.‬זה‬ ‫הרעיון במרכז האידיאולוגיה הנאצית‪.‬למרבה הזוועה זה נעשה גם בארה"ב‪ ,‬שוויץ וכו'‪.‬לדוגמה‪ ,‬עיקור בני‪-‬אדם עם‬ ‫תכונות שנתפסו שלא ראוי שתהיה להן המשכיות‪.‬‬ ‫התנועה הזו מסתכלת על מי שראויים יותר או פחות לחיות ‪ ß‬ב‪ 2-‬היבטים‪.(1 :‬עידוד ילודה של בעלי גנים ״טובים״ ‪.(2‬‬ ‫מניעת ילודה של בעלי גנים ״רעים״‪.‬‬ ‫יש בנוסף תפיסה‪ ,‬שמי שמתנהג בצורה לא מוסרית זה בגלל גנטיקה אנושית‪.‬דוגמה‪ :‬מי שגנב לחם – התפיסה שבהתנהגותו‬ ‫היא תורשתית‪.‬לפיכך‪ ,‬המסקנות הן שצריך לעקר ולסרס את כל מי שיש לו עבר פלילי‪ ,‬כל מי שמתעסק בפשע‪.‬יש מקרים‬ ‫של עיקור כפוי של נשים שנכנסו להריון מבלי להיות נשואות‪ ,‬כי הנטייה ל"מופקרות מינית" נתפסה כנטייה תורשתית‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬בקנדה‪/‬שוויץ – עד שנות ה‪ 70‬של המאה ה‪ 20‬יש תיעוד של סירוס ועיקור במוסדות של אנשים עם צרכים מיוחדים‬ ‫או מוגבלויות‪.‬בתחילת שנות ה‪ 2000-‬בעקבות תביעות ייצוגיות‪ ,‬קנדה התחילה לפצות את האנשים שעברו עיקור‪/‬סירוס‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬בישראל היה מקרה דומה – נחשף שעם העלייה מאתיופיה קופות החולים נתנו לנשים עולות מאתיופיה זריקת‬ ‫דפו‪-‬פרוברה ]דו״ח ועדת החקירה[ – זו זריקה שמונעת היריון כמו גלולות‪ ,‬קונדומים וכו׳ ]זה מיועד בעיקר לנשים שלא‬ ‫יכלו לקחת גלולות או לנשים שהגברים שלהן לא יכלו לשים קונדומים[‪.‬אולם‪ ,‬נתנו זאת לאתיופיות מבלי לומר להן את‬ ‫זה‪.‬לפיכך – התפיסה הזו שיש כאלו שראויים לחיות ויש כאלו שלא‪ ,‬הגיעה גם לישראל‪.‬‬ ‫© דוגמה לחשיבה אאוגנית בימינו – ב‪ 2018-‬הוחלט בבריטניה לא לממן טיפולי פוריות לזוגות בהם הגבר סובל ממשקל‬ ‫יתר‪.‬‬