מחשבת ישראל PDF

‫פרק א‪ -‬האדם מחפש את עצמו‬ ‫הרב אלימלך בר שאול – מצווה ולב‬ ‫שני סוגי אנשים‪ :‬איש הפנים ואיש החוץ‬ ‫איש החוץ‪ :‬הוא אדם שכל דבר מעניין אותו מסביבו חוץ מדבר אחד‪ ,‬נפשו‪,‬‬ ‫להתעסק בעצמו (בנפשו) זה משעמם אותו‪ ,‬אז הוא...

‫פרק א‪ -‬האדם מחפש את עצמו‬ ‫הרב אלימלך בר שאול – מצווה ולב‬ ‫שני סוגי אנשים‪ :‬איש הפנים ואיש החוץ‬ ‫איש החוץ‪ :‬הוא אדם שכל דבר מעניין אותו מסביבו חוץ מדבר אחד‪ ,‬נפשו‪,‬‬ ‫להתעסק בעצמו (בנפשו) זה משעמם אותו‪ ,‬אז הוא מתעסק בדברים אחרים‬ ‫ובורח מנפשו‪.‬‬ ‫לעומתו‪ ,‬איש הפנים‪ :‬זה אדם שמתעסק רק בנפשו וזה הדבר היחיד שמעניין‬ ‫אותו‪.‬‬ ‫איש הפנים קרוב יותר לתשובה כיוון שהוא עסוק יותר בנפשו ויודע מה חסר‬ ‫אצלו ומה בעייתי אצלו‪ ,‬לימוד התורה שלו יהיה מלא משמעות פנימית לעומת‬ ‫הלימוד של איש החוץ שיהיה יבש וחיצוני‬ ‫פראנקל‬ ‫בספרו פראנקל מדבר על המרכז של המשמעות בחיי האדם ועל היכולת שלה‬ ‫לעזור עם קשיים‪ ,‬לדבריו‪ ,‬זה יכול לעורר מתיחות פנימית‪ ,‬אך בסוף החיפוש‬ ‫הזה מוביל לבריאות נפשית‪ ,‬הוא מצוטט את הפילוסוף ניטשה "מי שיש לו מה‬ ‫שלמענו יחיה יוכל לשאת כמעט כל איך" הכוונה היא מי שיש לו סיבה לחיות‬ ‫(משמעות) יכול להתמודד עם כל הקשיים שלו‬ ‫הלל צייטלין – על גבול ‪ 2‬עולמות‬ ‫הרב הלל מתייחס לשלוש תופעות שקיימות בנפש האדם‪:‬‬ ‫‪.1‬הרהורי מצפון‪ ,‬לדבריו המצפון הוא קול פנימי שמקורו אלוקי שמנסה‬ ‫למנוע מהאדם לעשות חטאים‪ ,‬והקול הפנימי לא עוזב אותו‪.‬‬ ‫‪.2‬פחד לחטוא‪ ,‬למרות שאדם חוטא‪ ,‬יש לו יראה לחטוא‪ ,‬ועל פי צייטלין‬ ‫מקורה של היראה הזאת היא באלוהים‪.‬‬  ‫‪.3‬צימאון למשמעות נשגבת ועליונה‪ ,‬למרות שהאדם חושב שהישגים‬ ‫רוחניים ימלאו לו את החסר‪ ,‬בסוף זה לא קורה והוא רוצה עוד‪ ,‬כיוון‬ ‫שהרצון והשאיפה זה למשהו רוחני ונשגב יותר‪ ,‬ועל פי צייטלין‪ ,‬גם זה‬ ‫מעיד על נשמה‬ ‫מהרל – תפארת ישראל ג'‬ ‫המהרל טוען שלמרות שלאדם יש מעלה בנפש האלוהית שלו‪ ,‬הוא צריך לדעת‬ ‫שאם הוא לא יפעל להוציא את המעלה הזאת לידי מימוש אין לה שום משמעות‪.‬‬ ‫לכן האדם נקרא אדם‪ ,‬מלשון אדמה‪ ,‬כמו ששמים זרע באדמה והוא חייב את‬ ‫התנאים הנכונים ואת ההשקעה בשביל שיצא משהו‪ ,‬כך גם האדם חייב לפעול‬ ‫ולהתאמץ בשביל לממש את הפוטנציאל שבו‪ ,‬לעומת זאת המלאכים והבהמות‬ ‫אין להם פוטנציאל והתקדמות‪ ,‬הם תמיד באותו המקום‪.‬‬ ‫בהמה=בה מה‪ ,‬כלומר‪ ,‬מה שיש בה זה מה שיש בה‬ ‫המהרל משווה בין האדם לאדמה ובין המלאכים לבהמות בעניין הזה‪.‬‬ ‫המהרל מוסיף שאם אדם נפטר מוקדם ולא מימש את הפוטנציאל שלו‪ ,‬יזכה‬ ‫לעולם הבא‪ ,‬כיוון שהחיסרון שלו הוא גשמי ולא רוחני‪.‬‬ ‫המהרל מוסיף שנשמה לא תגיע לשלמותה כל עוד האדם חי ומורכב גם מגוף‬ ‫וגם מנשמה‪ ,‬כמו במשל "בת המלך שנישאה לעירוני"‬ ‫המשל והנמשל‬ ‫הנשמה היא כמו בת מלך שהתחתנה עם עירוני (אדם פשוט)‪ ,‬כמה שייתן לה‬ ‫לאכול אוכל טעים‪ ,‬היא עדיין תתגעגע למלך ולארמון‪ ,‬גם כך התורה והמצוות‬ ‫טעימים לנשמה בעולם הזה‪ ,‬אבל היא עדיין מתגעגע לה ולחיי הנשמה ללא‬ ‫הגוף‪.‬‬ ‫בקצרה‪ :‬האדם מגיע למשמעות המקסימליים רק אחרו מותו שהנשמה בלי‬ ‫הגוף‪.‬‬ ‫מהי משמעות החיים?‬ ‫רמב"ם – ההקדמה לפירוש המשנה‬  ‫הרמב"ם קובע לפי הקדמונים שכל דבר במציאות יש לו תכלית‪ ,‬והמציאות‬ ‫מתחלקת ל‪ 2‬דברים‪,‬‬ ‫נמצאים מלאכותיים‪ :‬דברים שהאדם יצר‬ ‫נמצאים אלוקיים‪ :‬דברים שאלוהים ברא‬ ‫כל הדברים שאדם יצר‪ ,‬תכליתם ידועה‪ ,‬והדברים ש ה' ברא‪ ,‬חלק מהתכלית‬ ‫ידועה וחלק לא‪ ,‬ולמרות זאת אפשר לדעת שכל דבר שה ברא הוא לטובת‬ ‫האדם‪.‬‬ ‫כעת‪ ,‬אחרי שהכל נוצר לטובת האדם‪ ,‬מהי תכלית האדם עצמו?‬ ‫הרמב"ם אומר ש מה שמייחד את האדם מבעלי החיים הוא שיש לו יכולת‬ ‫לעשות פעולות רבות ומגוונות‪ ,‬ולכן צריך לברר מה הייעוד של בני האדם‪,‬‬ ‫הרמב"ם אומר שתכלית האדם היא להשיג בעזרת השכל שלו את העניינים‬ ‫העליונים והרוחניים ואת זה יוכל לעשות אם ימעיט בתענוגות גופניים‪" ,‬חורבן‬ ‫הנפש בתיקוף הגוף‪ ,‬וחורבן הגוף בתיקון הנפש" כשאדם דואג רק לתקן את‬ ‫גופו הוא מחריב את נפשו‪ ,‬וכשהוא רוצה לתקן את נפשו‪ ,‬עליו להמעיט‬ ‫בתענוגות גופניים‪ ,‬לא להתנזר לגמרי‪ ,‬אלא התענגות ראויה ולא מוגזמת‪.‬‬ ‫מסקנתו של הרמב"ם היא שתכלית האדם באה לידי ביטוי עי ידי שכלו‪ ,‬מכך ש‬ ‫מה שמייחד את האדם שמשאר הנבראים הוא היכולת השכלית שלו‬ ‫רמח"ל‪ -‬מסילת ישרים פרק א'‬ ‫הרמח"ל פותח את ספרו באמירה שאדם שעובד את ה צריך לברר מהיו חוותו‬ ‫בעולם‪.‬‬ ‫לדעתו בפרק א תכלית האדם היא התענגות על ה והנאה מזיו שכינתו‪ ,‬והדרך‬ ‫להגיע לעונג הזה זה קיום המצוות בעולם הזה וכך להנות בעולם הבא‪.‬‬ ‫הרמח"ל מבאר את דבריו ואומר שהדבר היחיד שמושלם בעולם הזה זה‬ ‫הדביקות ב ה'‪ ,‬כל שאר הדברים שאנשים חושבים שהם טובים הם לא יותר‬ ‫מהבל‪.‬האדם בעולם הזה נמצא במלחמה (מול יצר הרע)‬ ‫ואם ינצח במלחמה הוא יזכה לצאת מהפרוזדור (עולם הזה) ולהיכנס לחדר‬ ‫הזהב (עולם הבא)‬  ‫רמחל מסילת ישרים פרק י"ט‬ ‫בניגוד לדברים בפרק א‪ ,‬הרמח"ל אומר בפרק יט שאדם שעובד את ה רק‬ ‫בשביל להנות מזיו השכינה‪ ,‬הוא טועה וזו לא התכלית האמיתית‪.‬‬ ‫התכלית האמיתית היא לעבוד את ה' לא לשם הנאה אישית אלא כדי להאדיר‬ ‫את שמו של בורא היקום‪.‬‬ ‫האדם תמיד צריך להצטער על הגלות ועל חורבן בית המקדש‬ ‫כמו כן‬ ‫כי הם מורידים מהכבוד של ה'‪ ,‬אסור לומר "מי אני שאתפלל על הגלות?" אלא‬ ‫כל אדם צריך לעשות ולומר "בשבילי נברא העולם"‬ ‫יש הרבה דרכים לתרץ את הסתירות בין פרק א ל יט בדברי הרמחל‪ ,‬לדוגמא‪:‬‬ ‫בפרק א הוא מציג את התכלית האמיתית לאדם במדרגה רוחנית נמוכה‪ ,‬ובפרק‬ ‫יט הוא מציג את התכלית לאנשים בדרגה רוחנית גבוהה‪.‬‬ ‫הרב דסלר – מכתב מאליהו חלק א‬ ‫הרב דסלר מסביר שה' נתן באדם ‪ 2‬כוחות‬ ‫כוח הנתינה וכוח הנטילה‪:‬‬ ‫כוח הנתינה הוא כוח אלוקי (ה נותן ואינו מקבל בתמורה)‬ ‫וכוח הנטילה מקורו באהבה עצמית‪ ,‬והוא השורש של כל הרוע בעולם‬ ‫הנתינה והנטילה הם שורשי כל הכוחות בעולם‪ ,‬בכל אדם יש את כוח הנתינה‪,‬‬ ‫ואם לא אף אחד לא היה מביא ילדים ומתחתן‪.‬‬ ‫הרב דסלר מסביר שיש קשר בין אהבה לנתינה‪ ,‬אדם נותן ובעקבות הנתינה‬ ‫הוא אוהב את זה שהוא נתן לו‪ ,‬כי באדם שקיבל ממנו יש חלק מהנותן "לאשר‬ ‫יתן – יאהב"‬ ‫לפי הרב דסלר‪ ,‬התכלית של ה' היא לעשות טוב לברואים‪ ,‬ותכלית האדם היא‬ ‫להכיר את הטוב ש ה' עושה‪ ,‬וכדי להכיר את טוב ה‪ ,‬חייב האדם לתת מעצמו‬ ‫כי "שלא יכיר החסד אלא מי שיש בו חסד" – אדם שלא נותן לא יכול לזהות‬ ‫נתינה כי הוא רואה הכל כאינטרס‬  ‫שים לב! התכלית לפי הרב דסלר איננה לתת בלבד‪ ,‬הנתינה רק עוזרת לאדם‬ ‫להכיר את חסד ה' בעולם שזאת התכלית הסופית‬ ‫הרב שמשון רפאל הירש )רש"ר(‪ -‬פירוש לספר בראשית‬ ‫לפי הרשר הירש חטא האדם ה‪ 1‬לא גרם לקללה לאדם (לא מוזכר הביטוי‬ ‫קללה ביחס לאדם) כפי שהנוצרים סבורים‪ ,‬החטא גרם לשינוי התנאים‬ ‫החיצוניים (עבודה קשה‪ ,‬צער בלידה וכו) והיום כל אדם נברא בטהרה ויכול‬ ‫להגיע למימוש התכלית שלו בתנאי שיהיה נאמן לחובותיו (מצוות ה)‬ ‫הרשר מסביר שיש סתירה עם הנצרות‪ ,‬לפי הנוצרים החטא הקדמון למציאות‬ ‫של שקר חטא וקללה‪ ,‬לחוסר יכולת להיות טוב‪ ,‬והאדם לא יכול לצאת‬ ‫מהמציאות הזאת אלא על ידי גורם חיצוני "ישו"‬ ‫היהדות חולקת על זה בתוקף‪ ,‬גם לאחר החטא האדם יכול לחיות בטהרה‪ ,‬וכך‬ ‫אומר כל אדם כל בוקר‪" ,‬נשמה שנתת בי טהורה"‬ ‫הרב אברהם יצחק הכהן קוק )הראי"ה קוק(‪ -‬מוסר אביך‬ ‫הרב קוק לומד מהפסוק "בכל דרכך דעהו" שצריך לעבוד את ה בכל דבר‬ ‫שעושים‪.‬כשאדם מתפלל הוא צריך להיות כל כולו בתפילה ושם לעבוד את ה‪,‬‬ ‫כשהוא לומד תורה להיות בלימוד‪ ,‬וכך כל דבר שהוא עושה הוא צריך לעשות‬ ‫אותו בשלמות ובכל כוחותיו לשם ה ‪.‬‬ ‫פרק ב‪ -‬אני מאמין‬ ‫האם חקירה באמונה היא טובה או שעדיף להאמין בתמימות?‬  ‫ריה"ל‪ -‬הכוזרי מאמר שני סעיף כ"ו ומאמר חמישי סעיפים א‪-‬ב‬ ‫ריהל בספר הכוזרי אומר שאמנם אמונה תמימה עדיפה על פני חקירה אבל‬ ‫היום רוב האנשים לא מאמינים באמונה תמימה ויש להם ספיקות בלב‪ ,‬ואם יש‬ ‫להם ספיקות בלב עדיף שכבר יחקרו‪ ,‬ורק אותם מועטים שזכו לאמונה תמימה‬ ‫אמיתית אינם צריכים לחקור‬ ‫ר' נחמן מברסלב‪ -‬ליקוטי מוהר"ן תנינא אות י"ט‬ ‫ר נחמן אומר בצורה חד משמעית שאין לחקור אמונה בשום מצב‪ ,‬על האדם‬ ‫לעבוד את ה בתמימות לגמרי בלי אף חקירה‪ ,‬ורק צדיקים גמורים יכולים‬ ‫להיכנס לחקירות בלי ליפול בזה‪.‬‬ ‫חשיבות לימוד האמונה‬ ‫רב סעדיה גאון (רסג) ההקדמה לאמונות ודעות‬ ‫רסג מתאר ‪ 4‬סוגי אנשים ויחסם אל האמונה‪:‬‬ ‫מי שמצא את האמת ושמח בה‬ ‫‪.1‬‬ ‫מי שהגיע אל האמת אבל עדיין יש לו ספיקות‬ ‫‪.2‬‬ ‫מי שאימת את השקר מתוך מחשבה שהוא אמת ובכך מאמין בשקר‬ ‫‪.3‬‬ ‫מי שכל הזמן מחליף אמונות ושיטות‬ ‫‪.4‬‬ ‫רסג אומר שהוא כתב את ספריו בשביל כל אותם האנשים שיש להם בעיה‬ ‫באמונה (‪ 3‬אחרונים)‬ ‫רס"ג מתמודד עם השאלה האם אפשר ללמוד אמונה‪ ,‬הרי האנשים רגילים‬ ‫לומר שהעיון גורם לכפירה?‬ ‫הוא עונה שזו טעות של ההמון‪ ,‬כמו שכולם חושבים שמי שהולך להודו‬ ‫מתעשר‬ ‫שאלה נוספת איתה הוא מתמודד היא דברי חז"ל לפיהם אסור לעיין באמונה‬ ‫)כל המסתכל בארבעה דברים ראוי לו שלא בא לעולם מה למטה מה‬ ‫למעלה‪?(...‬‬ ‫הרסג משיב שחזל לא יכולים לבקש מאיתנו לא לעיין באמונה‪ ,‬יש הרי‬ ‫פסוקים מפורשים בתנך שיוצא מהם שצריך לעיין באמונה‪,‬‬ ‫את דברי חזל הוא מסביר כך‪:‬‬ ‫אסור לעיין בלבד ולעזור את דברי הנביאים‪ ,‬אנחנו צריכים לעיין ומצד שני‬ ‫לקבל את דבריהם‪ ,‬מי שרק יעיין יכול להיות שיטעה ולא יגיע לאמת‪ ,‬ועד‬ ‫שיגיע אל האמת יישאר ללא אמונה‪ ,‬או שגם אחרי שהוא יאמין יבוא ספק‬ ‫ויבטל את אמונתו‪ ,‬ולכן צריך גם לעקוב אחרי דברי הנביאים‬ ‫מטרת העיון על פי רסג‪:‬‬ ‫א‪ ,‬דע מה שתשיב לאפיקורוס (כופר)‬ ‫ב‪ ,‬לאמת בשכל את מה שאנחנו יודעים בנבואה‬ ‫למרות שאפשר להאמין רק בעזרת השכל‪ ,‬בכל זאת צריך לעיין‪ ,‬כי אם‬ ‫יטעה‪ ,‬יקח לו זמן להאמין שוב‪.‬‬ ‫ר' משה חיים לוצאטו )רמח"ל(‪ -‬ההקדמה למסילת ישרים‬ ‫הרמחל אומר שהוא חיברו את ספרו לא בשביל ללמד מידע חדש אלא‬ ‫להזכיר את המידע שכבר קיים כי אנשים נוטים לזנוח מרוב שהם מודעים‪.‬‬ ‫רובם המוחלט של החכמים מתעסקים בלימוד תורה בעיון‪ ,‬ורק מעטים‬ ‫מתעסקים בענייני אהבת ה ודבקות בו‪ ,‬אם תשאל אותם מדוע הם כך הם‬ ‫יענו לך שזה דברים ידועים ואין צורך להשקיע בהם זמן‬ ‫לפי הרמחל המצב הזה הוא רע גם לחכמים וגם ל לא חכמים‪ ,‬החכמים לא‬ ‫לומדים דברים אלה בטענה שהם יודעים‪ ,‬והלא חכמים הם לומדים את זה‬ ‫ומגיעים למסקנות שגויות כמו צומות קשים והמון התענויות‬  ‫הרמחל אומר שענייני אהבת ה אינם דברים שלא צריך ללמוד אותך‪ ,‬אלא‬ ‫אלו דברים שמחייבים עיון‪ ,‬ורק אם ינהג כך האדם ידע איך לעבוד את ה‬ ‫באמת‪.‬‬ ‫לא ייתכן שאדם יזנח את העיון החשוב באמונה ובעבודת ה‬ ‫הרמחל מוכיח את דבריו מהפסוק "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים‬ ‫תחפשנה‪ ,‬אז תבין יראת ה'‪ ,‬כדי להבין את יראת ה' יש לעמול קשה כמו‬ ‫שמחפשים כסף‬ ‫רבנו בחיי‪ ,‬הקדמה לחובות הלבבות‬ ‫רבנו בחיי מחלק את חכמה התורה לשניים‬ ‫‪.1‬חובות האברים – מצוות ומעשיות (לולב תפילין וכו)‬ ‫‪.2‬חובות הלבבות – מצווה שבלב (אהבת ה ויראת ה)‬ ‫חובות האברים מחלקות לשניים‪ ,‬מצוות שאפשר להבין אותן‪ ,‬ומצוות שלא‬ ‫מובנות לנו בשכל‪.‬‬ ‫חובות הלבבות הן כולו מצוות שאפשר להבין אותן‪.‬‬ ‫רבינו בחיי תוהה מדוע לא קיים אף ספר על חובות הלבבות‪ ,‬ועל חובות‬ ‫האברים יש המון ספרים‪ ,‬הוא תוהה שאולי אין חיוב כזה מהתורה‪ ,‬והוא‬ ‫מוכיח שיש כזה ב‪ 3‬דרכים‬ ‫‪.1‬מהשכל‪ -‬א‪.‬האדם מורכב מנפש וגוף‪ ,‬ואם צריך לעבוד את האדם בגוף‬ ‫(אברים) אז וודאי שצריך לעבוד אותו גם בנפש (לבבות)‬ ‫ב‪.‬חובות האברים לא יהיו שלימות ללא חובות הלבבות‪ ,‬כי לכל מעשה‬ ‫חייב להיות תלוי ברצון ובלב‬ ‫‪.2‬מהכתוב(תורה)‪ -‬בתורה ישנם מצוות רבות שקשורות לבב‪ :‬אהבת ה‪ ,‬לא‬ ‫תחמוד‪ ,‬וכו‬ ‫‪.3‬דברי חזל‪ -‬חזל מתבטאים בביטואים שונים לגבי חשיבות חובות‬ ‫הלבבות‪ ,‬לדוגמא "רחמנא ליבא בעי" (ה רוצה את הלב)‬  ‫על בסיס דברים אלה מוכיח רבינו בחיי שחייב לעיין בחובות הלבבות ומי שלא‬ ‫עושה את זה מעצלות ייענש‪.‬‬ ‫הוא מביא משל לעבד שהמלך ציווה אותו לאסוף כסף מהעבדים האחרים‪,‬‬ ‫העבד לא עשה זאת וסמך על העבדים האחרים‪ ,‬וכאשר המלך שאל אותו את‬ ‫מספר הכסף הוא לא ידע והוא נענש‪.‬‬ ‫התועלת בחובות הלבבות היא "שיהיה גלויינו וצפונינו שווים" כלומר שמעשי‬ ‫המצוות יהיו קשורים ללב ועבודת ה תהיה אמיתית‪,‬‬ ‫כלומר‪ ,‬המטרה העליונה היא שמטרת ההתעסקות בחובות הלבבות זה‬ ‫שהמעשה הגשמי מחובר לכוונה הפנימית של האדם‬ ‫הרב אברהם יצחק הכהן קוק‪ ,‬הראיה – מאמר הדור‬ ‫הרב קוק מדבר על הדור שלו וטען שהשאיפה הרוחנית שלהם גדולה יותר‬ ‫מאשר בדורות קודמים‬ ‫בדורות קודמים גדולי הדור היו צדיקים גדולים ושאר העם היו במדרגה נמוכה‬ ‫יותר‪ ,‬לעומת זאת בדורו גדולי הדור פחתו אבל הרמה הרוחנית של כולם עלתה‬ ‫העלייה הגדולה ברמה הרוחנית של הדור היא לא בהכרח דבר טוב‪ ,‬הדור‬ ‫מזלזל בדורות הקודמים כמו ההורים והמורים‪ ,‬הניסיון לחנך בדרך של יראה לא‬ ‫מתאימה לדור‪ ,‬אלא רק אהבה‬