Notes on Corporate Law (Hebrew) PDF
Document Details
Uploaded by ResourcefulRaleigh
College of Management
2024
Ziv Pinhas
Tags
Summary
These are lecture notes on corporate law from תשפ"ד for the College of Management, covering topics like the introduction to corporate law, the need for corporate law, conflicts of interest, and legal personality.
Full Transcript
מחברות אונליין -תשפ״ד זיו פנחס מחברת בחינה -קורס דיני תאגידים תשפ"ד פרופ' אורית פישמן זיו פנחס 1 מחברות אונליין -תשפ״ד...
מחברות אונליין -תשפ״ד זיו פנחס מחברת בחינה -קורס דיני תאגידים תשפ"ד פרופ' אורית פישמן זיו פנחס 1 מחברות אונליין -תשפ״ד זיו פנחס ת וכן עניינים שיעור -1מבוא ,הצורך בדיני החברות ,ניגודי אינטרסים ,אישיות משפטית. שיעור -2המשך האישיות המשפטית ,עקרון הגבלת האחריות ,דיני הרמת מסך. שיעור -3המשך דיני הרמת מסך ,אשכול חברות ,הרמת מסך חלקית ,הדחייה ,תורת האורגנים. שיעור -4המשך תורת האורגנים -דין פלילי ,דין אזרחי ,קהוט ,חוזה התאגדות -תקנון חברה ,חוזה אחיד. שיעור -5מבנה החברה ומוסדותיה . שיעור -6אחריות נושא משרה בתאגיד. שיעור -7המשך שיעור קודם ,חובות בעלי המניות. שיעור -8המשך חובות בעלי מניות ,קיפוח המיעוט. שיעור -9המשך קיפוח המיעוט ,קהוט ,תביעות של בעלי מניות [תביעה נגזרת]. שיעור -10המשך שיעור קוד; תביעה נגזרת ,תביעה ייצוגית ,מבנה ההון ,המבחן. 2 מחברות אונליין -תשפ״ד זיו פנחס שיעור |3.3.2024 |1קורס דיני תאגידים מבוא יובל נוח הררי שואל בספרו "קיצור תולדות האנושות" :מה מייחד את בני האדם מבעלי החיים?; היכולת לחשוב.בני האדם יכולים לדמיין יש לנו חשיבה מופשטת. יובל נוח הררי נותן דוגמאות לחשיבה מופשטת של בני אדם ,הדוגמא המובהקת לדמיון :החברה העסקית. ובנוסף ,הוא אומר שחברה עסקית היא אחת ההמצאות הגאוניות ביותר של תולדות האנושות והחשיבה המופשטת של בני האדם.לדעת פישמן ,דיני התאגידים הם המנוע של החברות. למה צריך את דיני החברות? בחיים המודרניים יש לנו היכרות עם כל מני סוגים של תאגידים; חברה ,עמותה ,אגודה שיתופית ,חברת עובדי ציבור ,שותפות וכו'.בקורס נתמקד בדיני החברות.מדוע נדון רק על חברות? זה התאגיד שהוא המנוע של הכלכלה המודרנית ולולא הם ,הכלכלה הייתה 'פרימיטיבית'.הכלי שהוציא אותנו לשוק המודרני הוא החברה.החברה היא תאגיד (מנוע של הכלכלה). בקורס נדבר על שני סוגים של חברות :חברה פרטית ,וחברה ציבורית; ( )1חברה פרטית :חברה שהמניות שלה אינן נסחרות בבורסה ( )2חברה ציבורית :חברה שהמניות שלה נסחרות בבורסה; דיני החברות מתפצלים; ישנם כללים שנוגעים רק לחברות ציבוריות ואילו ישנם כללים הנוגעים רק לפרטיות )1( :הציר העליון :תאוריות של עולם החברות (אינטרסים/רציונליים) ( )2הציר התחתון :הכללים (מה מותר לכל אחד לעשות). ציר עליון; תאוריות ציר תחתון; כללים בקורס אנו נתמקד בציר העליון -דיני החברות הם 'מים סוערים מאוד'; יש כל הזמן שינויי חקיקה/פסיקה. 3 מחברות אונליין -תשפ״ד זיו פנחס מה מסדירים דיני החברות? איזו גורמים באים במגע עם חברה ואילו ענפי משפט מסדירים את היחסים בין הגורמים הללו? איזה דין מסדיר את היחסים? מי בא במגע עם החברה? חוק החוזים ,חוק הגנת הצרכן ,נזיקין לקוח דיני איכות הסביבה הציבור הרחב דיני החוזים ,דיני התחרות חברות אחרות דיני המיסים המדינה דיני החוזים ,דיני העבודה עובד דיני חוזים ,דיני שעבודים ,דיני הקניין בעלי מניות דיני החוזים ,דיני חדלות פרעון נושים דיני החוזים ,דיני העבודה מנהלים התפקיד המרכזי של דיני החברות בעבר ,התפקיד של דיני החברות היה הגישה שחברה היא פקעת של חוזים (משמע ,חוק החוזים הוא מעין 'שחקן חוזר') הנחת מוצא )1( :באתי במגע עם החברה ( )2נולד חוזה נוצר פלונטר. כיום ,דיני החברות לא באו לתקן את הפקעת החוזית; ישנן סוגיות בסיסיות בדיני החברות שדיני החוזים לא יכולים לפתור לכן יש לקבוע כלל שהוא חוץ חוזי. התפקיד המרכזי של דיני החברות הוא לפתור ניגודי אינטרסים בין השחקנים המרכזיים בסביבה של החברה העסקית.אם לא נפתור את ניגוד האינטרסים באמצעות חקיקה מתערבת ,החברה העסקית לא תוכל לתפקד. ניגודי האינטרסים המרכזיים ישנם מספר ניגודי אינטרסים מרכזיים שדיני החברות חלים עליהם: .1בין בעלי המניות לנושים בעיה רוחבית אופקית .2בין בעלי המניות לבין המנהלים בעיות קשות מאוד; ניגוד אינטרסים חריף .3בין בעלי המניות ובין עצמם בעיה אנכית 4 מחברות אונליין -תשפ״ד זיו פנחס ניגוד אינטרסים בין בעלי המניות לבין הנושים בעלי המניות בין בעלי המניות לבין הנושים יש אינטרס הופכי; המתח ביניהם נובע מכך שבעלי המניות מעוניינים תמיד ברמה מסוימת של סיכון עסקי.הרעיון בעולם המניות הוא שככל שערך החברה עולה ,ערך המניה עולה בהתאם.המניה יכולה לשקף מחיר שוק שהוא יותר גבוה מהערך הריאלי שלה.בעל המניות מוכן לשלם מעל ערך המנייה מפני שהוא צופה שהמניה תמשיך לעלות. אפשרות נוספת הינה פיזור סיכון; לקחת סכום מסוים ולחלק אותו בין מניות שונות.כן מי שקונה מניות תמיד מעוניין בסיכון כלשהו.כאשר אדם משקיע במניות טווח הרווחים שהוא חושב עליו נע בין 0עד אין סוף. הנושים הנושה נותן הלוואה לחברה (בנק\ אג"ח =אגרות חוב).ההלוואה מורכבת משני חלקים )1( :קרן ( )2ריבית. האינטרס של הנושה הוא שבסוף תקופת ההלוואה החברה תחזיר לו את הקרן +ריבית.הרווח של הנושים הוא הריבית ככל שהרווחים של החברה עולים ,רווח הבנק נשאר אותו הדבר.קרי ,הבנק לא רוצה סיכונים והוא לא מרוויח מהם כמו בעלי המניות (לכן נושים שונאים סיכונים). על כן -ישנו מתח רב בין הציפיות של כל אחד מהחברה.בעלי המניות רוצים לקחת סיכונים ולעומתם הנושים לא רוצים סיכונים לכל אחד יש אינטרס הופכי.התביעה שיש לבעל המניה מהחברה היא תביעה משתנה בהתאם לרווח של החברה.לעומת זאת ,התביעה שיש לנושה מהחברה היא תביעה קבועה.איך פותרים את המתח ואת הניגוד האינטרסים? קביעת מערכת כללים שתיישב ביניהם.אף אחד לא יסכים להיות לא נושה ולא בעל מניות= קביעת נק' שיווי משקל. אם זה ישאר ללא מסגרת ,כחלק מכללי המשחק החופשי ,הבנקים יעלו את הריבית .אם תהיה עליה בריבית לא תהיה הזרמת כספים לשוק יהיה מחנק באשראי נהיה במיתון כשל שוק.כיצד נמנע? בעזרת ערבות רגולטורית.שהחברות לא יוכלו לעשות את מה שהן רוצות עם הכסף ,אלא יצטרכו גם להתחבר בנושים.יכול להיות שהבנקים ובעלי המניות יגיעו לנק' שיווי המשקל בכוחות השוק החופשי.הבעיה היא שעלויות העסקה גבוהות מאוד ועל כן זה לא יעיל כלכלית. לכן -חוק החברות מציע לבעלי המניות ולנושים עסקת שיווי משקל מוצעת.אם הם רוצים הם יכולים לקחת ואם הם לא יכולים לשלם לעו"ד ולעשות מו"מ כנראה יגיעו לאותה תוצאה.חוק החברות מטרתו לייעל את העסקאות בין הצדדים זה היעד הדיספוזיטיבי של חוק החברות.הוא נועד לייעל את השוק החופשי בכך שמכוון אותו לפתרונות מאוזנים; שמרבית העסקים משתמשים בהם. ניגוד אינטרסים בין בעלי המניות לבין המנהלים אחד המאפיינים הבסיסיים של שוק ההון המודרני הוא שבניגוד לעולם הישן ,בכלכלה המודרנית אדם משקיע במניות אבל לא מנהל אותה.כל מה שמעניין את בעלי המניות זה התשואה.המאפיין נקרא ההפרה בין הבעלות לבין השליטה בפועל זהו היתרון של שוק ההון; כאשר החברה רוצה לגייס כסף היא מנפיקה מניות לציבור שלא מעוניין להתערב בניהול.יתרון נוסף הוא הניהול המקצועי של החברות. 5 מחברות אונליין -תשפ״ד זיו פנחס ההפרדה בין הבעלות לשליטה בפועל הולידה את אחת הבעיות הקשות של עולם הכלכלה המודרנית בעיית הנציג :החשש שהמנהלים של החברה יפעלו לטובתם שלהם ולא לטובת החברה ,המשקיעים ,והנושים.בעלי השליטה עשויים לפעול כך שירוויחו על חשבון רווח החברה -כך שבעלי המניות יפסידו. בעיית הנציג היא לא בעיה ייחודית לעולם החברות -אלא בעיה כללית בעולם המשפט.היא קיימת בכל מקום שבו נותנים למישהו אחד לנהל רכוש של מישהו אחר.את בעיית הנציג בעולם החברות חייבים לפתור בגלל שאין חובה להשקיע בחברות ,השוק יכול להגיע למיתון ועל כן אנחנו מוכרחים לטפל בבעיית הנציג.ככל שפער המידע גדל ,כך גדל עמו החשש לבעיית הנציג.חוק החברות מכניס גורמי ביניים שמפקחים על המנהלים ,כמו למשל רואי חשבון עבור בעלי המניות.יש מספר כללים שהתפקיד שלהם הוא להגביר את הפיקוח ואת היכולת של בעלי המניות בכדי לדעת שמישהו שואל את השאלות שהם 'לא יודעים לשאול' השוק החופשי הוא הדרך הטובה ביותר לתיקון הכשלים הללו. שוק השליטה הינו מודל בעייתי מפני שאין דרך לדעת שזה יקרה ,יכול להיות שכוחות השוק יעשו את זה ויכול להיות שלא.בנוסף -נוצר נזק.זה לא פתרון מיידי לבעלי המניות הנוכחיים מפני שהפסידו את כספם. שוק המנהלים לא הרתעתי כלפי המנהלים שגונבים כמות כסף גבוהה ובורחים -לכן זה מתמרץ קרימנליות קיצוניות.אין ביטוח נגד עבירה פלילית ועל כן השליטה בשוק הוא פתרון בעייתי והחקיקה צריכה להיות מעורבת. שוק המנהלים הינו טיעון לא צריך להתערב בבעיית הנציג והשוק יסדר את עצמו; בתרבות של עולם העסקים האמריקאי ,מנכ"ל מתיישב על הכסא ,גם אם אין לו את זה בחוזה -קדנציה של 4שנים.התפיסה היא תפיסה ניהולית והרעיון הוא סירקולציה.לכן החוקרים האמריקאים אומרים שיש פתרון שוקי לבעיית הנציג; המנהלים לא ישתוללו ולא יעלו את המשכורת של עצמם כי אחרי שהם יסיימו את הקדנציה הם לא יצליחו למצוא עבודה. פתרון :רגולציה ניגוד אינטרסים בין בעלי המניות לבין עצמם ניגודי האינטרסים החריפים ביותר ,שאם לא נפתור אותם אף אחד לא יסכים להיות בעל המניות.ניתן לומר שהבעיה שיש ביניהם היא גם בעיית הנציג ולכן קוראים לה בעיית הנציג האופקית.בעיית הנציג היא החשש ש( -א) שמנהל את רכושו של (ב) ינהל אותו לטובתו שלו ולא לטובת האחרים.אז איך יכולה להיות שיש בעיית נציג בין בעלי המניות לבין עצמם? לבעל המניות שיש לו מעל 50%קוראים בעל השליטה ( מי שיש לו את היכולת לכוון את פעולתו של תאגיד) במילים אחרות הוא המנהל של החברה בפועל. הוא בעל השליטה במינוי הדירקטורים ,והוא ימנה דירקטורים שיהיו לטובתו וכן הוא יודע שהוא בעל השליטה.ולכן -מי ששולט בפועל על מה שקורה הוא בעל השליטה.החברה שייכת לבעלי המניות ולא רק לבעל השליטה.החשש הוא שמי שיש לו שליטה ינהל את החברה לטובתו שלו ועל חשבון בעלי המניות האחרים.לכן זאת בעיית הנציג האופקית. 6 מחברות אונליין -תשפ״ד זיו פנחס זוהי בעיה מהותית -קשה למשטר את בעל הנכס.בעוד שעל נושה משרה ניתן להטיל את חובת אמונים ,על בעל מניות בחברה אי אפשרת להטיל חובות. אישיות משפטית נפרדת אין הגדרה מובהקת של המושג חברה מפני שאי אפשר להגדיר במשפט אחד.על פי חוק החברות חברה היא "חברה שהתאגדה על פי חוק זה" יש מספר עקרונות בסיסיים שמרכיבים את ההבנה מהי חברה; חברה כוללת מונחים מורכבים וישנם הוראות מקבילות בחוקים נוספים -למשל חוק הפרשנות. "חברה היא אישיות משפטית" בכלל בעולם המשפט ,מתייחסים לגופים הפועלים השונים כאישיות משפטית.אישיות משפטית הינה תופעה שהדין מייחס לה זכויות וחובות משל עצמה. בכל מדינה החוק הפוזיטיבי צריך להגיד מהן האישיות המשפטיות באותה המדינה וזאת בכדי שנדע מי השחקנים בחברה שיש להם זכויות וחובות באותה שיטת משפט.ס' 4לחוק החברות (לעיל) מגדיר עבורנו מהי חברה= אישיות חברתית.החוק שמסדיר את הפעילויות של התאגידים השונים צריך להגיד האם הם אישיות משפטיות אבל זה לא מסביר לנו מה זה אישיות משפטית בשביל להתמודד עם המכשול יש טכניקות משפטיות שונות; אחת מן הטכניקות הבולטת הינה טכניקה של מיונים (מיונים של סוגים של אישיות משפטיות שעוזרים להבין את המהות) מיון ראשון :ההבחנה בין אישיות משפטית טבעית לאישיות טבעית מלאכותית: אישיות משפטית טבעית היא בני אדם -יש להם זכויות וחובות מעצם זה שהם בני אדם.גם לגבי אישיות משפטית זו חייב להיות חוק שיגיד שבני האדם אישיות משפטית טבעית; ס' 1לחוק הכשרות; אישיות משפטית מלאכותית -אישיות שהחוק הכיר בה גם כאישיות משפטית.היא לא קיימת בעולם המציאות אלא הומצאה ע"י המחוקק (מדינה ,עיזבון ,תאגיד וכו') מיון שני :הבחנה בין אישיות משפטית כללית לבין אישיות משפטית מוגבלת: אישיות משפטית כללית היא אישיות שכשרה לכל זכות וחובה.היא לא מוגבלת לעניינים ספציפיים.בני אדם הם אישיות משפטית טבעית וכללית וחברה היא אישיות משפטית מלאכותית וכללית.חריגים :פסולי דין/קטינים/אסירים. המחוקק קובע בסיפא של ס' 4לחוק החברות שחברה היא אישיות משפטית כשרה לכל זכות ,חובה ופעולה המתיישבת עם אופיה וטבעה כגוף מאוגד.לכן המחוקק כתב סטדנרט בחוק ולא עשה רשימה של מה מותר ומה אסור.ביהמ"ש מכריע האם חברה יכולה לעשות פעולות מסוימות.המגמה הכללית של בית המשפט היא להרחיב את הפעולות שחברות יכולות לעשות. 7 מחברות אונליין -תשפ״ד זיו פנחס אישיות משפטית מוגבלת היא אישיות שמראש המחוקק צמצמם את הזכויות והחובות שלה; יכולה לבצע פעולות ספציפיות בלבד. אישיות משפטית מול כשרות משפטית האם יש או אין אישיות משפטית זה עניין דיכוטומי -כן או לא.רק לגבי מה שהוא אישיות משפטית עולה השאלה מה היקף הכשרות המשפטית של אותה אישיות משפטית? בדר"כ המחוקק ישר מגדיר את הכשרות המשפטית וזה אומר שבהכרח זו אישיות משפטית.כאשר עוסקים במשפט עלינו להבין מי האישיות הרלוונטית מולה אנחנו מתנהלים. מאפיין נוסף שעוזר לנו להבין מהי חברה הוא המניע לכך שאנשים רוצים לנהל עסקים באמצעות חברה; חברה היא אישיות משפטית נפרדת מבעליה ומנהליה.מרבית הפעולות של החברה מחייבים אלמנטים קוגניטיביים ולכן המנהל של החברה מייצר לחברה את הפעולות.האישיות המשפטית הטבעית עומדת מאחורי האישיות המשפטית המלאכותית. עפ"י דיני החברות ,המנהל של החברה ,כשהוא מייצר את הרצון האנושי לחברה -יש לו הכפלה של רצון.הוא לא מרוקן את רצונו שלו לתוך החברה אלא יש הכפלה של שני מוקדי רצון נפרדים ועצמאיים ולכן המנהל יכול לחתום על חוזה עם החברה שלו. ]Salmon v. salmon [1897 ✓ זהו פסק הדין שאיתו התחילו דיני החברות.בית הלורדים הבין שאו שהולכים עד הסוף ,או שלא הולכים בכלל.בפסק הדין בית הלורדים נתן סיגנל מאוד חשוב לכלכלה האנגלית – לקדם חברות.פסק דין זה נתפס כמכונן בכלכלה העולמית.בית הלורדים ,מסוף המאה ה -19ועד סוף המאה ה -20רואה עצמו כמכווין התנהגות ברמת המאקרו ,ופחות עניין אותו הצדק בין הצדדים.לעומת זאת ,בית המשפט העליון בישראל רוצה לעשות צדק נקודתי בין הצדדים ,ולכן התוצאות יכולות להיות שונות. אדון סלמון הוא סוחר ויצרן עורות.סלמון מחליט להעביר את העסק שלו לפורמט של חברה (עד אז כל העסק היה רשום על שמו).הוא פתח חברה שנקראת Salmon& Coהוא העביר לפורמט של חברה בשביל שהילדים לא יריבו על הירושה – רצה להעביר לכל ילד מניה והם ינהלו בעתיד את העסק.לאחר מכן הוא חתם על חוזה עם החברה ,שאומר שסלמון מעביר את כל העסק שלו לחברת סלמון בהלוואה ,וקובע שהחברה תשלם לו בעתיד.סלמון כתב בחוזה בינו לבין החב רה ,שהחברה מתחייבת שסלמון יהיה נושה ראשון מובטח.העסק נקלע לקשיים ,יש לו הרבה נושים ,החברה לא יכולה לשלם לכל נושיה.סלמון ,יחד עם כל הנושים האחרים , מגישים תביעה לכספם.בערכאה הנמוכה בית המשפט קיבל את הטענה של הנושים.הסיפור הגיע לבית הלורדים. בית הלורדים הבין שהוא נמצא בצומת – או שבית הלורדים לא יעלה על הדעת ,ואז אין דיני חברות; או שבית הלורדים ישחק את המשחק עד הסוף.בית הלורדים קובע מסר חד וברור :סלמון הקים חברה כדין , זה לא עניינו של בית הלורדים מה הסיבה להעברת העסק לפורמט של חברה ,החוזה בינו לבין החברה תקף לכל דבר ועניין.לכן ,בית הלורדים החליט לכבד את החוזה ככתבו וכלשונו.בית הלורדים הסביר שהנושים השונים ,כולל הבנקים ,ידעו שהם עושים עסקים עם אישיות משפטית שהיא חברה ,ולכן יכלו לבקש לראות 8 מחברות אונליין -תשפ״ד זיו פנחס את כל החוזים ,הנושים יכולים להגן על עצמם ובית המשפט לא צריך להגן עליהם.סלמון וחברת סלמון הן שתי אישיויות נפרדות ולכן בית הלורדים מכבד את החוזה.לאחר מכן הכלכלה באנגליה עלתה. 9 מחברות אונליין -תשפ״ד זיו פנחס שיעור |10.3.2024 |2קורס דיני תאגידים האישיות המשפטית הנפרדת האישיות המשפטית מתי היא מתחילה ומתי היא נגמרת? ס' 5לחוק החברות; מתי נגמרת האישיות המשפטית? עד פקיעת ההתאגדות כתוצאה מחיסולה של החברה; 2דרכים לחסל חברה: )1דרך מנהלית -מחיקה של החברה.רשם החברות ,רואה שחברה ריקה מתוכן ,אין שום פעילות של החברה.רשם החברות יכול למחוק את הרישום של החברה כאקט מנהלי.הוא שולח מכתב לרושם החברה ,כאשר אין פעילות ,תוך 30יום הוא מוחק את החברה ונגמרת האישיות המשפטית.פעם בכמה שנים ,רשם החברות עושה "ניקיון" ,הוא רוצה שהמרשם ישקף את האישיות המשפטיות האמיתיות, לכן פעם בכמה שנים הוא מוחק את החברות שלא פעילות כדי "לנקות את המרשם". )2דרך ביהמ"ש -דרך פירוק.פירוק מתבצע על-ידי צו של בימה"ש שמורה על כך שהחברה פורקה.כאשר יש צו פירוק ,האישיות המשפטית פקעה. צו פירוק יכול להיות תוצאה של הליך מרצון ,או של הליך שלא מרצון: הליך מרצון = בעלי המניות רוצים לפרק את החברה ,משלמים את כל חובותיהם את הרכוש מחלקים בין עצמם ,ומגישים צו פירוק.ביהמ"ש בודק שכל החובות שולמו ,לאחר מכן ביהמ"ש בדיון נותן את צו הפרוק בהסכמה. הליך שלא מרצון = לחברה יש חובות ,הנושים מבקשים בקשה לפרק את החברה שלא מרצון.המשמעות היא שיש הרבה נושים ,החברה "חדלת פירעון" (לא יכולה לעמוד בחובותיה).השאלה היא איך מחלקים את מה שנשאר בין הנושים הנשארים? ביהמ"ש מבצע הליך פירוק שלא מרצון ,ועוסק בדרך החלוקה בין הנושים.הליך הפירוק עוסק בשאלה מהו הסדר הנושים ,ומתחשב בגורמים הבאים :האם יש נושה מובטח ,חוזים בין הנושים וכ"ו.הליך פירוק של חברה גדולה יכול לקחת שנים ,אם זה חברה קטנה יכול לקחת מעט זמן.ביהמ"ש ממנה נאמן ,שפועל על פי הוראות ביהמ"ש -סוגר את כל העניינים ומפרק את החברה. עקרון הגבלת האחריות החברה היא אישיות משפטית ,תופעה שהדין מייחס לה זכויות וחובות משל עצמה.מהי הכוונה משל עצמה? פס"ד סלמון קבע שחברה היא האישיות משפטית נפרדת מבעליה וממנהליה ,כאשר יש לחברה חובות, החובות הן של החברה בלבד. עקרון הגבלת האחריות /עקרון האחראיות המוגבלת ,הוא עקרון הבסיסי בעלי המניות בחברה לא אחראים על חוב של החברה ,היא חוב של החברה בלבד. עקרון הגבלת האחריות המשמעות שלו שאחרי שסלמון הקים אישיות משפטית נפרדת ממנו ,היא זאת 10 מחברות אונליין -תשפ״ד זיו פנחס שנושאת באחריות בלבד ולא סלמון.עיקרון זה הוא המנוע של החברה העסקית ,החברה צריכה להחזיר את החובות ומאפשר את בעל המנייה לגלגל את הסיכון העסקי על הנושה ,ולהרחיק ממנו את הסיכון.לדוגמא אם החברה לא הצליחה במיזם העסקי שלה ,הנושה ישלם את המחיר ולא בעל המניות.בעל המניות נמצא "חסין" מהאחריות.מי שנפגע כאן זה הנושים בלבד. העיקרון הוא עיקרון עסקי שמגלגל את הסיכון ביזמות העסקית על הנושים ,עקרון זה מעודד יזמות עסקית. עקרון הגבלת האחריות מיושם באמצעות מונח משפטי שנקרא מנייה. מהי מנייה חברה היא התאגדות עסקית ,הרעיון הוא להיפרד מדיני הקניין הישנים ולעבור לדיני הקניין המודרני.הקמת חברה ,שהיא אישיות משפטית נפרדת וכל אחד מהשותפים יעביר את הנכסים שבבעלותו לחברה.בתמורה, השותפים יקבלו התחייבות חוזית שנקראת מנייה. התחייבות החוזית תשקף את הזכויות והחובות שיש לחברה במאגר המשותף.התביעה החוזית המנייה היא חוזה שמשקף את הזכויות והחובות של בעל המנייה מהחברה המסוימת.המנייה אמנם היא חוזה ,אבל היא צריכה לשקף זיקה קניינית מורכבת. 4מניות שוות וזהות -דוגמא: משה (בעלים של 100,000דולר) ושם במאגר המשותף.הבעלים של הכסף עכשיו הם החברה בלבד ,למשה יש זכאות בלתי מסוימת ל 1/4מערך החברה.הוא הבעלים של אחת מ 4-מניות שוות וזהות.איך הזכאות ל¼ - מהערך. במנייה שהיא חוזה כתוב המאפיין הבא -בעל המנייה זכאי ליהנות לערך השיורי של נכסי החברה לאחר תשלום חובות בעת פירוק.המאפיין יוצר את הזיקה הקניינית של בעל המניה לערך החברה. לכל חברה ,יש מאזן כספי שמורכב מ 2-חלקים: צד פלוס= נכסים.נכסים הקיימים בחברה (לדוגמא :כסף ,בתים ,רכבים) ,ואומר כמה שווה הכל (לדוגמא: )4000 צד מינוס= ההתחייבויות.חובות ,הלוואות והתחייבויות. כאשר רוצים לפרק את הרכוש מרצון ,זכאות בעל המנייה יהיה הערך השיורי.נחלק בין כל בעלי המניות ,כל בעל מנייה יקבל .₪ 1,000לאחר מלוא תשלום החובות ,יחולקו המניות לפי ערך בעלי המניות.יש לבדוק את ערך המנייה ,ערך המנייה הוא ערך משתנה לפי הנכסים וההתחייבויות. אם נרצה לחשב ערך שמאי מאזני של מנייה -זה החישוב :כמה נכסים יש פחות התחייבויות לחלק למס' המנויות.המנייה תמיד משקפת ערך בלתי מסוים ,שיורי ומשתנה.לעולם נצטרך להגיד שזה עולה ויורד, בהתאם ליום מאזן מסוים. המנייה משקפת תביעה שיורית ומשתנה.לא חייב לממש מנייה רק בפירוק ,בעל המנייה יכול למכור את המנייה שלו בכל עת. זיקה קניינית -בקניין הישן הבעלות היא בעלות ישירה ,בקניין המודרני הבעלות היא עקיפה כי הוא בלתי מסוים ,עולה ויורדת לפי המאזן ,ומשקפת אינטרס שונה. 11 מחברות אונליין -תשפ״ד זיו פנחס לניהול עסקים בצורה של הקניין המודרני יש יתרונות אדירים של ניהול עסקים באמצעות חברת המניות. היתרונות: )1יתרון הדינאמיות -אם בקניין הישן אני צריכה כסף אני חייבת למכור נכס ,מכירה נעשית בתהליך ארוך ומורכב.לעומת זאת ,אם הנכס מנוהל על ידי חברה אני צריכה רק למכור מנייה ואני מקבלת את הערך השיורי.הדינאמיות ,מימוש הנכסים בקניין המודרני נעשה בתהליך פשוט ומהיר יותר.ניהול עסקים באמצ עות חברה ,נותן המשכיות של החברה וזה לא משפיע על ניהול העסק ביום יום.עקרון זה נקרא "החיות". )2יתרון הנפקת המניות -יתרון דרמטי של הקניין המודרני לעומת הקניין הישן.לדוגמא :כאשר בעל מכולת רוצה להגדיל את העסק ,ואין לו כסף הוא צריך לקחת הלוואה ולשלם ריבית ,מדובר בגיוס כסף יקר.לעומת זאת ,כאשר מנהלים את העסק באמצעות חברת המניות ,קיימת דרך זולה -לחברה יש דרך נוספת לגייס כסף ,והיא הנפקת מניות נוספות.המניות הנוספות נמכרות כי הקונים מאמינים ברעיון העסקי והיזמי של החברה.כל אחד שמקבל את המנייה ,ישלם לחברה.זה לא הלוואה שצריך להחזיר. לדוגמא :הנפקנו 4מניות במחיר של 2,000כל מנייה והכסף יגיע לקופת החברה ויקפיץ את הערך של החברה. למה שבעלי המניות ירצו שירד המאזן שלהם בחברה? כי הערך של החברה יעלה ,וזה רק יקפיץ להם את הערך שמגיע להם. הנפקת המניות היא מכשיר שהוא טוב לכולם ,הוא טוב ל 4-המניות הראשונים ,ול 4-מניות הבאים ,כדאי לכל השחקנים. המנייה היא חוזה ,ניתן לשקף את טיב הזיקה הקניינית שישקפו את עוצמת הזיקה הקניינית.ניתן לגוון בסוגים של המניות ,ולקבוע סוגים שונים של מניות 4.בעלי המניות הראשונים יבקשו זיקה קניינית "מוגברת" ומובדלת לעומת 4בעלי המניות הבאים 4.הראשונים יכולים לקבל תנאים טובים יותר.דוגמאות לתנאים טובים יותר :דבידנד ,זיקה קניינית ,זכות הצבעה ,עקרון הגבלת אחריות. א.דבידנד :התחייבות חוזית של החברה ,לשלם לבעל המנייה סכום מסוים כפי שקבוע בחוזה בין הצדדים. לדוגמא 4 :בעלי המניות הראשונים ,יבקשו בחודש מסוים לקבל תוספת או כל מיני תניות חוזיות (לחלק לחלק מהמניות ולא לאחרים). ב.זכות הצבעה -לתת רק לבעלי המניות הראשונות זכות הצבעה ,זכות הצבעה לכולם ורק לבעלי המניות הראשונים ווטו.ניתן לגוון לא רק בהיקף הזיקה הקניינית ,אלא גם לגוון ולבטא שכבות שונות של טיב זיקה קניינית. ג.עקרון הגבלת האחראיות -מאפיין חוזי של המנייה ( כמו דיביבנד זכות הצבעה).בעל המנייה מוגבל באחריותו לחובות החברה.חייב להיות כתוב במנייה ,שהיא מוגבלת באחריות.בעבר ,הגבלת האחריות מיושמת במונח נוסף "ערך נקוב". ערך נקוב = אם החברה נכנסת לחדלות פירעון ,מה שכתוב על המנייה הוא צריך לשלם את הערך הנקוב שכתוב.לדוגמא ₪ 1 :ערך נקוב ,זה ערך סמלי.פעם זה היה חובה ,הדרך ליישם את העיקרון הוא להגיד מהו 12 מחברות אונליין -תשפ״ד זיו פנחס הערך הנקוב של המנייה.המנייה מוגבלת באחריות ,בעל המנייה צריך לשלם עד ₪ 1עבור כל מנייה ,לשלם על החובות. בחוק המניות החדש ,חברה יכולה להחליט אם היא רוצה להיות עם מניות מוגבלות באחריות או לא ,קבוע בס' 35לחוק החברות. % 99מהחברות מוגבלות ,אך יש חברות שכן רוצות להיות לא מוגבלות מטעמי שוק חופשי. המחוקק קבע שניתן להמשיך עם הערך הנקוב ,וניתן לקבוע שהגבלת האחריות היא ללא ערך נקוב.עד שנת 2000כל החברות היו חייבות להיות בעלות ערך נקוב ,זאת דרך הישנה.ברגע שחברה מחליטה שהיא עם מניות מוגבלות באחראיות ,החברה חיי בת להוסיף "בע"מ".בלי שום חריג ,כל חברה :תזמורת ,חברה עסקית ,תרופות.ההוספה של בע"מ ,מזהירה מפני נושים שמדובר בחברה עסקית שבעלי המניות לא צריכים לשלם את החובות. ס' 26לחוק החברות -החברה חייבת לציין שהיא חברה "בע"מ". ס' 34לחוק החברות -החברה יכולה להיות מוגדרת בערך נקוב (חייב לציין כמה ערך נקוב יהיה אם החברה תכנס לחדלות פירעון) ,או בלי ערך נקוב. ס' 35לחוק החברות -הגבלת האחריות.אם יש הגבלת אחריות ,צריך להגדיר זאת במפורש בתקנון. עקרון הגבלת האחריות קיבל את תוקפו בפס"ד פרי העמק.פס"ד נתן את התוקף לדיני החברות בישראל, עסק ביסודות התיאורטיים של דיני החברות. פס"ד פרי העמק פס"ד עסק באגודה שיתופית ,האגודות השיתופיות כלפי חוץ הם מתנהגים כמו חברה עסקית וכלפי פנים מתנהגים כמו חברה עסקית.הקימו אגודה שיתופית התושבים לייצור ושיווק פירות.לאגודה השיתופית היו חובות גדולים ,התקבלה החלטה ברוב קולות ,לתאגיד יש חובות ובעלי המניות השונים קיבלו החלטה שכל בעלי המניות ישלמו את חובות החברה.המדינה הגיעה להסדר עם הסקטור החקלאי ,רק עם הקיבוצים ולא עם המושבים וכך הם יקבלו חבילת סיוע מהמדינה. השאלה המשפטית :האם ההחלטה של רוב בעלי המניות בניגוד למיעוט מחייב את כל בעלי המניות.האם בעל מנייה שנכנס לעסק שידע שהוא נהנה מהגבלת האחריות ,האם ניתן לכפות את שינוי כלל הגבלת האחריות מבלי שמעוניין בכך? ביהמ"ש -קבע שהחלטה זו היא לא חוקית ,לא הייתה לא ברירה לבחור אחרת (אם היה קובע שזה כן חוקית, המדינה הייתה נכנסת לפשיטת רגל כי זה היה מוביל למשבר כלכלי מוחלט).ביהמ"ש מבין שהפסיקה שלו מתורגמת באופן ישיר על השוק ,ביהמ"ש צריך להיות זהיר בהחלטות שלו כדי לא ליצור כאוס כלכלי.שוק ההון חייב וודאות כלכלית ,כללי היסוד חייבים להיות מובטחים.אדם קונה מנייה ויודע שהיא מוגבלת באחריות ,צריך לדעת מהו היקף הסיכון הכלכלי שהוא נחשף אליו.אף אחד לא ירצה לקנות מניות ,אם לא יהיה הבטחה וודאות. השופט ברק -עקרונות האישיות המשפטית והגבלת האחריות הם עקרונות שונים שנובעים אחד מהשני. עקרון האישיות המשפטית הנפרדת ,חל ביחסים בין החברה לבין הנושים.הנושה יכול לתבוע את התאגיד (החברה) בלבד רק ביניהם יש חוזה ולא את בעלי המניות שיחזירו לו את המנייה כי אין ביניהם חוזה. עקרון הגבלת האחריות נכנס לפעולה ביחסים בין בעלי המניות לבין התאגיד ,כי החוזה זה המנייה.כאשר 13 מחברות אונליין -תשפ״ד זיו פנחס התאגיד לא יכול לשאת בחובותיו ,הוא יחפש גורם נוסף שיעזור לו לשלם את החובות ,כאשר המניות מוגבלות לא ניתן לבקש לשלם מבעל המניה לשלם. הנפקות שלו היא נמצאת כאשר החברה נמצאת בחדלות פירעון ,ובודקים האם יש בעלי מניות שיש להם ערך נקוב נבקש מהם לשלם ונחזיר לנושים.אם המנייה מוגבלת באחריות ,לא ניתן לבקש. ניתוח של פרו' פרוקצה לעניין -נכון שיש חלוקה משפטית פרוצדורלית ,לשיטתו מבחינה כלכלית המשמעות של האישיות המשפטית הנפרדת היא שבעלי המניות לא צריכים לשלם.תאגיד שאיננו דוגל בהגבלת אחריות, היא לא אישיות משפטית נפרדת מבחינה תאגיד ללא הגבלת אחריות בעלי המניות מעורבים בכל מה שקורה בחברה וצריך לשלם מכיסו את כל התנהגויות החברה ,ולכן לא יהיה אישיות משפטית נפרדת ועצמאית. השופט ברק -התאגיד לא יכול לשלם את חובותיו.אמנם כאשר בעל מנייה קונה מנייה אין לו זכות מוקנית שהמנייה לעולם לא תשתנה ,הזכויות של המנייה יכולות להשתנות לאורך הזמן.יש כמה עקרונות שהם בסיס ההסכמה ,כללי היסוד של המשחק ,אינם ניתנים לשינוי ללא הסכמה אישית: עקרון הגבלת האחריות -הוא בסיס ההסכמה ,ניתן לשנותו רק בהסכמה אישית.למשל ,בעל המנייה יכול להסכים לשנות אך לא ניתן לכפות על בעל המנייה.השופט ברק מסביר את זה מאותו הטעם ,שלא ניתן לכפות על בעל המנייה לשלם עוד כסף.עקרון הברזל ,אדם קונה מנייה וקיימת לו הבטחה חוזית וסטטוטורית ,שהסיכון הכלכלי שהוא יכול להפסיד מודע לו מראש.כדי לעודד יזמות ,צריך להבטיח שליטה לבעלי המניות ולהציג בפניהם את הסיכון הכלכלי המקסימלי. המחיר הכבד של עקרון הגבלת האחריות בעלי המניות אין להם שום אחריות ,זה מעודד את בעלי המניות להקים חברות והחברות הללו יכולות להיות מנוהלות באופן מופקר ,ובעלי המניות לא יפגעו בכלל כאשר הנושים נפגעים קשות (נושה יכול להיות בנק ,או כל אדם פרטי שקונה מחברה). האשם בבעיה זאת ,היא כלל הגבלת האחריות.יש לעקרון הגבלת האחריות מחיר כבד. הכלכלה המודרנית ,היזמות והצמיחה מונעת על ידי קיומה של החברה העסקית ,המנוע של שוק ההון המודרני הוא עקרון הגבלת האחריות ולא מעקרון האישיות הנפרדת.רק בגלל עקרון זה של פיזור סיכון, קיימת צמיחה כלכלית ושוק ההון ,אנחנו קונים מנייה ולא מעורבים בשימוש שלה. במידה ולא היה את עקרון הגבלת האחריות ,בעלי המניות היו צריכים לשלם את מניות החברה ביחד ולחוד. לכן בעלי המניות מתעניינים מי הם בעלי המניות האחרים ,מי השותפים כדי לדעת האם יוכלו לעמוד בתשל ום החובות.כלל הגבלת האחריות פותר אותנו מהליך בדיקה זה ,כל המאפיין של הדינאמיות והסוחרות הקלה ,פיזור סיכון ,הפרדה בין בעלות לבין ניהול בפועל מתקיים בגלל כלל הגבלת האחריות. ללא זה לא התקיים שוק חופשי וכלכלה מודרנית.החברה העסקית היא כלל הגבלת האחריות. יש צורך לקבוע תנאים שיגבילו את השימוש כדי שהוא לא יהיה מנוצל לרעה.איך נטפל במצבים שבו העקרון הגבלת האחריות מנוצל לרעה? כאשר בעלי המניות מנצלים את המצב ומנהלים את החברה באופן מופקר. כדי לטפל בבעיה זו ,קיימת דוקטרינת "הרמת מסך" שתחתיה מס' תתי נושאים.במקרים מתאימים שבהם נעשה ניצול לרעה של אישיות משפטית הנפרדת והגבלת האחריות ,ביהמ"ש יכול להתעלם באופן חלקי או מלא מעקרון אישיות משפטית נפרדת ובמקרים מתאימים יכול להתעלם מעקרון הגבלת האחריות. 14