Notes on Corporate Law (Hebrew) PDF

‫מחברות אונליין ‪ -‬תשפ״ד‬ ‫זיו פנחס‬ ‫מחברת בחינה‪ -‬קורס דיני‬ ‫תאגידים‬ ‫תשפ"ד‬ ‫פרופ' אורית פישמן‬ ‫זיו פנחס‬ ‫‪1‬‬  ‫מחברות אונליין ‪ -‬תשפ״ד‬...

‫מחברות אונליין ‪ -‬תשפ״ד‬ ‫זיו פנחס‬ ‫מחברת בחינה‪ -‬קורס דיני‬ ‫תאגידים‬ ‫תשפ"ד‬ ‫פרופ' אורית פישמן‬ ‫זיו פנחס‬ ‫‪1‬‬  ‫מחברות אונליין ‪ -‬תשפ״ד‬ ‫זיו פנחס‬ ‫ת וכן עניינים‬ ‫שיעור ‪ -1‬מבוא‪ ,‬הצורך בדיני החברות‪ ,‬ניגודי אינטרסים‪ ,‬אישיות משפטית‪.‬‬ ‫שיעור ‪ -2‬המשך האישיות המשפטית‪ ,‬עקרון הגבלת האחריות‪ ,‬דיני הרמת מסך‪.‬‬ ‫שיעור ‪ -3‬המשך דיני הרמת מסך‪ ,‬אשכול חברות‪ ,‬הרמת מסך חלקית‪ ,‬הדחייה‪ ,‬תורת האורגנים‪.‬‬ ‫שיעור ‪ -4‬המשך תורת האורגנים‪ -‬דין פלילי‪ ,‬דין אזרחי‪ ,‬קהוט‪ ,‬חוזה התאגדות‪ -‬תקנון חברה‪ ,‬חוזה אחיד‪.‬‬ ‫שיעור ‪ -5‬מבנה החברה ומוסדותיה ‪.‬‬ ‫שיעור ‪ -6‬אחריות נושא משרה בתאגיד‪.‬‬ ‫שיעור ‪ -7‬המשך שיעור קודם‪ ,‬חובות בעלי המניות‪.‬‬ ‫שיעור ‪ -8‬המשך חובות בעלי מניות‪ ,‬קיפוח המיעוט‪.‬‬ ‫שיעור ‪ -9‬המשך קיפוח המיעוט‪ ,‬קהוט‪ ,‬תביעות של בעלי מניות [תביעה נגזרת]‪.‬‬ ‫שיעור ‪ -10‬המשך שיעור קוד; תביעה נגזרת‪ ,‬תביעה ייצוגית‪ ,‬מבנה ההון‪ ,‬המבחן‪.‬‬ ‫‪2‬‬  ‫מחברות אונליין ‪ -‬תשפ״ד‬ ‫זיו פנחס‬ ‫שיעור ‪|3.3.2024 |1‬קורס דיני תאגידים‬ ‫מבוא‬ ‫יובל נוח הררי שואל בספרו "קיצור תולדות האנושות"‪ :‬מה מייחד את בני האדם מבעלי החיים?; היכולת‬ ‫לחשוב‪.‬בני האדם יכולים לדמיין ‪ ‬יש לנו חשיבה מופשטת‪.‬‬ ‫יובל נוח הררי נותן דוגמאות לחשיבה מופשטת של בני אדם‪ ,‬הדוגמא המובהקת לדמיון‪ :‬החברה העסקית‪.‬‬ ‫ובנוסף‪ ,‬הוא אומר שחברה עסקית היא אחת ההמצאות הגאוניות ביותר של תולדות האנושות והחשיבה‬ ‫המופשטת של בני האדם‪.‬לדעת פישמן‪ ,‬דיני התאגידים הם המנוע של החברות‪.‬‬ ‫למה צריך את דיני החברות?‬ ‫בחיים המודרניים יש לנו היכרות עם כל מני סוגים של תאגידים; חברה‪ ,‬עמותה‪ ,‬אגודה שיתופית‪ ,‬חברת‬ ‫עובדי ציבור‪ ,‬שותפות וכו'‪.‬בקורס נתמקד בדיני החברות‪.‬מדוע נדון רק על חברות? זה התאגיד שהוא המנוע‬ ‫של הכלכלה המודרנית ולולא הם‪ ,‬הכלכלה הייתה 'פרימיטיבית'‪.‬הכלי שהוציא אותנו לשוק המודרני הוא‬ ‫החברה‪.‬החברה היא תאגיד (מנוע של הכלכלה)‪.‬‬ ‫בקורס נדבר על שני סוגים של חברות‪ :‬חברה פרטית‪ ,‬וחברה ציבורית; (‪ )1‬חברה פרטית‪ :‬חברה שהמניות‬ ‫שלה אינן נסחרות בבורסה (‪ )2‬חברה ציבורית‪ :‬חברה שהמניות שלה נסחרות בבורסה;‬ ‫‪ ‬דיני החברות מתפצלים; ישנם כללים שנוגעים רק לחברות ציבוריות ואילו ישנם כללים הנוגעים רק‬ ‫לפרטיות‪ )1( :‬הציר העליון‪ :‬תאוריות של עולם החברות (אינטרסים‪/‬רציונליים) (‪ )2‬הציר התחתון‪ :‬הכללים‬ ‫(מה מותר לכל אחד לעשות)‪.‬‬ ‫ציר עליון;‬ ‫תאוריות‬ ‫ציר תחתון;‬ ‫כללים‬ ‫בקורס אנו נתמקד בציר העליון‪ -‬דיני החברות הם 'מים סוערים מאוד'; יש כל הזמן שינויי חקיקה‪/‬פסיקה‪.‬‬ ‫‪3‬‬  ‫מחברות אונליין ‪ -‬תשפ״ד‬ ‫זיו פנחס‬ ‫מה מסדירים דיני החברות?‬ ‫איזו גורמים באים במגע עם חברה ואילו ענפי משפט מסדירים את היחסים בין הגורמים הללו?‬ ‫איזה דין מסדיר את היחסים?‬ ‫מי בא במגע עם החברה?‬ ‫חוק החוזים‪ ,‬חוק הגנת הצרכן‪ ,‬נזיקין‬ ‫לקוח‬ ‫דיני איכות הסביבה‬ ‫הציבור הרחב‬ ‫דיני החוזים‪ ,‬דיני התחרות‬ ‫חברות אחרות‬ ‫דיני המיסים‬ ‫המדינה‬ ‫דיני החוזים‪ ,‬דיני העבודה‬ ‫עובד‬ ‫דיני חוזים‪ ,‬דיני שעבודים‪ ,‬דיני הקניין‬ ‫בעלי מניות‬ ‫דיני החוזים‪ ,‬דיני חדלות פרעון‬ ‫נושים‬ ‫דיני החוזים‪ ,‬דיני העבודה‬ ‫מנהלים‬ ‫התפקיד המרכזי של דיני החברות‬ ‫בעבר ‪ ,‬התפקיד של דיני החברות היה הגישה שחברה היא פקעת של חוזים (משמע‪ ,‬חוק החוזים הוא מעין‬ ‫'שחקן חוזר') ‪ ‬הנחת מוצא‪ )1( :‬באתי במגע עם החברה (‪ )2‬נולד חוזה ‪  ‬נוצר פלונטר‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬דיני החברות לא באו לתקן את הפקעת החוזית; ישנן סוגיות בסיסיות בדיני החברות שדיני החוזים‬ ‫לא יכולים לפתור ‪ ‬לכן יש לקבוע כלל שהוא חוץ חוזי‪.‬‬ ‫התפקיד המרכזי של דיני החברות הוא לפתור ניגודי אינטרסים בין השחקנים המרכזיים בסביבה של החברה‬ ‫העסקית‪.‬אם לא נפתור את ניגוד האינטרסים באמצעות חקיקה מתערבת‪ ,‬החברה העסקית לא תוכל‬ ‫לתפקד‪.‬‬ ‫ניגודי האינטרסים המרכזיים‬ ‫ישנם מספר ניגודי אינטרסים מרכזיים שדיני החברות חלים עליהם‪:‬‬ ‫‪.1‬בין בעלי המניות לנושים ‪ ‬בעיה רוחבית אופקית‬ ‫‪.2‬בין בעלי המניות לבין המנהלים ‪ ‬בעיות קשות מאוד; ניגוד אינטרסים חריף‬ ‫‪.3‬בין בעלי המניות ובין עצמם ‪ ‬בעיה אנכית‬ ‫‪4‬‬  ‫מחברות אונליין ‪ -‬תשפ״ד‬ ‫זיו פנחס‬ ‫ניגוד אינטרסים בין בעלי המניות לבין הנושים‬ ‫בעלי המניות‬ ‫בין בעלי המניות לבין הנושים יש אינטרס הופכי; המתח ביניהם נובע מכך שבעלי המניות מעוניינים תמיד‬ ‫ברמה מסוימת של סיכון עסקי‪.‬הרעיון בעולם המניות הוא שככל שערך החברה עולה‪ ,‬ערך המניה עולה‬ ‫בהתאם‪.‬המניה יכולה לשקף מחיר שוק שהוא יותר גבוה מהערך הריאלי שלה‪.‬בעל המניות מוכן לשלם מעל‬ ‫ערך המנייה מפני שהוא צופה שהמניה תמשיך לעלות‪.‬‬ ‫אפשרות נוספת הינה פיזור סיכון; לקחת סכום מסוים ולחלק אותו בין מניות שונות‪.‬כן מי שקונה מניות‬ ‫תמיד מעוניין בסיכון כלשהו‪.‬כאשר אדם משקיע במניות טווח הרווחים שהוא חושב עליו נע בין ‪ 0‬עד אין‬ ‫סוף‪.‬‬ ‫הנושים‬ ‫הנושה נותן הלוואה לחברה (בנק\ אג"ח =אגרות חוב)‪.‬ההלוואה מורכבת משני חלקים‪ )1( :‬קרן (‪ )2‬ריבית‪.‬‬ ‫האינטרס של הנושה הוא שבסוף תקופת ההלוואה החברה תחזיר לו את הקרן‪ +‬ריבית‪.‬הרווח של הנושים‬ ‫הוא הריבית ‪ ‬ככל שהרווחים של החברה עולים‪ ,‬רווח הבנק נשאר אותו הדבר‪.‬קרי‪ ,‬הבנק לא רוצה סיכונים‬ ‫והוא לא מרוויח מהם כמו בעלי המניות (לכן נושים שונאים סיכונים)‪.‬‬ ‫על כן‪ -‬ישנו מתח רב בין הציפיות של כל אחד מהחברה‪.‬בעלי המניות רוצים לקחת סיכונים ולעומתם הנושים‬ ‫לא רוצים סיכונים ‪ ‬לכל אחד יש אינטרס הופכי‪.‬התביעה שיש לבעל המניה מהחברה היא תביעה משתנה‬ ‫בהתאם לרווח של החברה‪.‬לעומת זאת‪ ,‬התביעה שיש לנושה מהחברה היא תביעה קבועה‪.‬איך פותרים את‬ ‫המתח ואת הניגוד האינטרסים? קביעת מערכת כללים שתיישב ביניהם‪.‬אף אחד לא יסכים להיות לא נושה‬ ‫ולא בעל מניות= קביעת נק' שיווי משקל‪.‬‬ ‫אם זה ישאר ללא מסגרת‪ ,‬כחלק מכללי המשחק החופשי‪ ,‬הבנקים יעלו את הריבית‪ .‬אם תהיה עליה‬ ‫בריבית ‪ ‬לא תהיה הזרמת כספים לשוק ‪ ‬יהיה מחנק באשראי ‪ ‬נהיה במיתון ‪ ‬כשל שוק‪.‬כיצד נמנע?‬ ‫בעזרת ערבות רגולטורית‪.‬שהחברות לא יוכלו לעשות את מה שהן רוצות עם הכסף‪ ,‬אלא יצטרכו גם להתחבר‬ ‫בנושים‪.‬יכול להיות שהבנקים ובעלי המניות יגיעו לנק' שיווי המשקל בכוחות השוק החופשי‪.‬הבעיה היא‬ ‫שעלויות העסקה גבוהות מאוד ועל כן זה לא יעיל כלכלית‪.‬‬ ‫לכן‪ -‬חוק החברות מציע לבעלי המניות ולנושים עסקת שיווי משקל מוצעת‪.‬אם הם רוצים הם יכולים לקחת‬ ‫ואם הם לא יכולים לשלם לעו"ד ולעשות מו"מ כנראה יגיעו לאותה תוצאה‪.‬חוק החברות מטרתו לייעל את‬ ‫העסקאות בין הצדדים ‪ ‬זה היעד הדיספוזיטיבי של חוק החברות‪.‬הוא נועד לייעל את השוק החופשי בכך‬ ‫שמכוון אותו לפתרונות מאוזנים; שמרבית העסקים משתמשים בהם‪.‬‬ ‫ניגוד אינטרסים בין בעלי המניות לבין המנהלים‬ ‫אחד המאפיינים הבסיסיים של שוק ההון המודרני הוא שבניגוד לעולם הישן‪ ,‬בכלכלה המודרנית אדם‬ ‫משקיע במניות אבל לא מנהל אותה‪.‬כל מה שמעניין את בעלי המניות זה התשואה‪.‬המאפיין נקרא ההפרה‬ ‫בין הבעלות לבין השליטה בפועל ‪ ‬זהו היתרון של שוק ההון; כאשר החברה רוצה לגייס כסף היא מנפיקה‬ ‫מניות לציבור שלא מעוניין להתערב בניהול‪.‬יתרון נוסף הוא הניהול המקצועי של החברות‪.‬‬ ‫‪5‬‬  ‫מחברות אונליין ‪ -‬תשפ״ד‬ ‫זיו פנחס‬ ‫ההפרדה בין הבעלות לשליטה בפועל הולידה את אחת הבעיות הקשות של עולם הכלכלה המודרנית ‪ ‬בעיית‬ ‫הנציג‪ :‬החשש שהמנהלים של החברה יפעלו לטובתם שלהם ולא לטובת החברה‪ ,‬המשקיעים‪ ,‬והנושים‪.‬בעלי‬ ‫השליטה עשויים לפעול כך שירוויחו על חשבון רווח החברה‪ -‬כך שבעלי המניות יפסידו‪.‬‬ ‫בעיית הנציג היא לא בעיה ייחודית לעולם החברות‪ -‬אלא בעיה כללית בעולם המשפט‪.‬היא קיימת בכל מקום‬ ‫שבו נותנים למישהו אחד לנהל רכוש של מישהו אחר‪.‬את בעיית הנציג בעולם החברות חייבים לפתור בגלל‬ ‫שאין חובה להשקיע בחברות‪ ,‬השוק יכול להגיע למיתון ועל כן אנחנו מוכרחים לטפל בבעיית הנציג‪.‬ככל‬ ‫שפער המידע גדל‪ ,‬כך גדל עמו החשש לבעיית הנציג‪.‬חוק החברות מכניס גורמי ביניים שמפקחים על‬ ‫המנהלים‪ ,‬כמו למשל רואי חשבון עבור בעלי המניות‪.‬יש מספר כללים שהתפקיד שלהם הוא להגביר את‬ ‫הפיקוח ואת היכולת של בעלי המניות בכדי לדעת שמישהו שואל את השאלות שהם 'לא יודעים לשאול' ‪‬‬ ‫השוק החופשי הוא הדרך הטובה ביותר לתיקון הכשלים הללו‪.‬‬ ‫שוק השליטה הינו מודל בעייתי מפני שאין דרך לדעת שזה יקרה‪ ,‬יכול להיות שכוחות השוק יעשו את זה‬ ‫ויכול להיות שלא‪.‬בנוסף‪ -‬נוצר נזק‪.‬זה לא פתרון מיידי לבעלי המניות הנוכחיים מפני שהפסידו את כספם‪.‬‬ ‫שוק המנהלים לא הרתעתי כלפי המנהלים שגונבים כמות כסף גבוהה ובורחים‪ -‬לכן זה מתמרץ קרימנליות‬ ‫קיצוניות‪.‬אין ביטוח נגד עבירה פלילית ועל כן השליטה בשוק הוא פתרון בעייתי והחקיקה צריכה להיות‬ ‫מעורבת‪.‬‬ ‫שוק המנהלים הינו טיעון לא צריך להתערב בבעיית הנציג והשוק יסדר את עצמו; בתרבות של עולם העסקים‬ ‫האמריקאי‪ ,‬מנכ"ל מתיישב על הכסא‪ ,‬גם אם אין לו את זה בחוזה‪ -‬קדנציה של ‪ 4‬שנים‪.‬התפיסה היא תפיסה‬ ‫ניהולית והרעיון הוא סירקולציה‪.‬לכן החוקרים האמריקאים אומרים שיש פתרון שוקי לבעיית הנציג;‬ ‫המנהלים לא ישתוללו ולא יעלו את המשכורת של עצמם כי אחרי שהם יסיימו את הקדנציה הם לא יצליחו‬ ‫למצוא עבודה‪.‬‬ ‫פתרון‪ :‬רגולציה‬ ‫ניגוד אינטרסים בין בעלי המניות לבין עצמם‬ ‫ניגודי האינטרסים החריפים ביותר‪ ,‬שאם לא נפתור אותם אף אחד לא יסכים להיות בעל המניות‪.‬ניתן לומר‬ ‫שהבעיה שיש ביניהם היא גם בעיית הנציג ולכן קוראים לה בעיית הנציג האופקית‪.‬בעיית הנציג היא החשש‬ ‫ש‪( -‬א) שמנהל את רכושו של (ב) ינהל אותו לטובתו שלו ולא לטובת האחרים‪.‬אז איך יכולה להיות שיש‬ ‫בעיית נציג בין בעלי המניות לבין עצמם? לבעל המניות שיש לו מעל ‪ 50%‬קוראים בעל השליטה (‪ ‬מי שיש‬ ‫לו את היכולת לכוון את פעולתו של תאגיד) במילים אחרות הוא המנהל של החברה בפועל‪.‬‬ ‫הוא בעל השליטה במינוי הדירקטורים‪ ,‬והוא ימנה דירקטורים שיהיו לטובתו וכן הוא יודע שהוא בעל‬ ‫השליטה‪.‬ולכן‪ -‬מי ששולט בפועל על מה שקורה הוא בעל השליטה‪.‬החברה שייכת לבעלי המניות ולא רק‬ ‫לבעל השליטה‪.‬החשש הוא שמי שיש לו שליטה ינהל את החברה לטובתו שלו ועל חשבון בעלי המניות‬ ‫האחרים‪.‬לכן זאת בעיית הנציג האופקית‪.‬‬ ‫‪6‬‬  ‫מחברות אונליין ‪ -‬תשפ״ד‬ ‫זיו פנחס‬ ‫זוהי בעיה מהותית‪ -‬קשה למשטר את בעל הנכס‪.‬בעוד שעל נושה משרה ניתן להטיל את חובת אמונים‪ ,‬על‬ ‫בעל מניות בחברה אי אפשרת להטיל חובות‪.‬‬ ‫אישיות משפטית נפרדת‬ ‫אין הגדרה מובהקת של המושג חברה מפני שאי אפשר להגדיר במשפט אחד‪.‬על פי חוק החברות חברה היא‬ ‫"חברה שהתאגדה על פי חוק זה" יש מספר עקרונות בסיסיים שמרכיבים את ההבנה מהי חברה;‬ ‫חברה כוללת מונחים מורכבים וישנם הוראות מקבילות בחוקים נוספים‪ -‬למשל חוק הפרשנות‪.‬‬ ‫"חברה היא אישיות משפטית"‬ ‫בכלל בעולם המשפט‪ ,‬מתייחסים לגופים הפועלים השונים כאישיות משפטית‪.‬אישיות משפטית הינה תופעה‬ ‫שהדין מייחס לה זכויות וחובות משל עצמה‪.‬‬ ‫בכל מדינה החוק הפוזיטיבי צריך להגיד מהן האישיות המשפטיות באותה המדינה וזאת בכדי שנדע מי‬ ‫השחקנים בחברה שיש להם זכויות וחובות באותה שיטת משפט‪.‬ס' ‪ 4‬לחוק החברות (לעיל) מגדיר עבורנו‬ ‫מהי חברה= אישיות חברתית‪.‬החוק שמסדיר את הפעילויות של התאגידים השונים צריך להגיד האם הם‬ ‫אישיות משפטיות אבל זה לא מסביר לנו מה זה אישיות משפטית ‪ ‬בשביל להתמודד עם המכשול יש‬ ‫טכניקות משפטיות שונות; אחת מן הטכניקות הבולטת הינה טכניקה של מיונים (מיונים של סוגים של‬ ‫אישיות משפטיות שעוזרים להבין את המהות)‬ ‫מיון ראשון‪ :‬ההבחנה בין אישיות משפטית טבעית לאישיות טבעית מלאכותית‪:‬‬ ‫אישיות משפטית טבעית היא בני אדם‪ -‬יש להם זכויות וחובות מעצם זה שהם בני אדם‪.‬גם לגבי אישיות‬ ‫משפטית זו חייב להיות חוק שיגיד שבני האדם אישיות משפטית טבעית;‬ ‫ס' ‪ 1‬לחוק הכשרות;‬ ‫אישיות משפטית מלאכותית‪ -‬אישיות שהחוק הכיר בה גם כאישיות משפטית‪.‬היא לא קיימת בעולם‬ ‫המציאות אלא הומצאה ע"י המחוקק (מדינה‪ ,‬עיזבון‪ ,‬תאגיד וכו')‬ ‫מיון שני‪ :‬הבחנה בין אישיות משפטית כללית לבין אישיות משפטית מוגבלת‪:‬‬ ‫אישיות משפטית כללית היא אישיות שכשרה לכל זכות וחובה‪.‬היא לא מוגבלת לעניינים ספציפיים‪.‬בני אדם‬ ‫הם אישיות משפטית טבעית וכללית וחברה היא אישיות משפטית מלאכותית וכללית‪.‬חריגים‪ :‬פסולי‬ ‫דין‪/‬קטינים‪/‬אסירים‪.‬‬ ‫המחוקק קובע בסיפא של ס' ‪ 4‬לחוק החברות שחברה היא אישיות משפטית כשרה לכל זכות‪ ,‬חובה ופעולה‬ ‫המתיישבת עם אופיה וטבעה כגוף מאוגד‪.‬לכן המחוקק כתב סטדנרט בחוק ולא עשה רשימה של מה מותר‬ ‫ומה אסור‪.‬ביהמ"ש מכריע האם חברה יכולה לעשות פעולות מסוימות‪.‬המגמה הכללית של בית המשפט‬ ‫היא להרחיב את הפעולות שחברות יכולות לעשות‪.‬‬ ‫‪7‬‬  ‫מחברות אונליין ‪ -‬תשפ״ד‬ ‫זיו פנחס‬ ‫אישיות משפטית מוגבלת היא אישיות שמראש המחוקק צמצמם את הזכויות והחובות שלה; יכולה לבצע‬ ‫פעולות ספציפיות בלבד‪.‬‬ ‫אישיות משפטית מול כשרות משפטית‬ ‫האם יש או אין אישיות משפטית זה עניין דיכוטומי‪ -‬כן או לא‪.‬רק לגבי מה שהוא אישיות משפטית עולה‬ ‫השאלה מה היקף הכשרות המשפטית של אותה אישיות משפטית?‬ ‫בדר"כ המחוקק ישר מגדיר את הכשרות המשפטית וזה אומר שבהכרח זו אישיות משפטית‪.‬כאשר עוסקים‬ ‫במשפט עלינו להבין מי האישיות הרלוונטית מולה אנחנו מתנהלים‪.‬‬ ‫מאפיין נוסף שעוזר לנו להבין מהי חברה הוא המניע לכך שאנשים רוצים לנהל עסקים באמצעות חברה;‬ ‫חברה היא אישיות משפטית נפרדת מבעליה ומנהליה‪.‬מרבית הפעולות של החברה מחייבים אלמנטים‬ ‫קוגניטיביים ולכן המנהל של החברה מייצר לחברה את הפעולות‪.‬האישיות המשפטית הטבעית עומדת‬ ‫מאחורי האישיות המשפטית המלאכותית‪.‬‬ ‫עפ"י דיני החברות‪ ,‬המנהל של החברה‪ ,‬כשהוא מייצר את הרצון האנושי לחברה‪ -‬יש לו הכפלה של רצון‪.‬הוא‬ ‫לא מרוקן את רצונו שלו לתוך החברה אלא יש הכפלה של שני מוקדי רצון נפרדים ועצמאיים ולכן המנהל‬ ‫יכול לחתום על חוזה עם החברה שלו‪.‬‬ ‫]‪Salmon v. salmon [1897‬‬ ‫✓ זהו פסק הדין שאיתו התחילו דיני החברות‪.‬בית הלורדים הבין שאו שהולכים עד הסוף‪ ,‬או שלא‬ ‫הולכים בכלל‪.‬בפסק הדין בית הלורדים נתן סיגנל מאוד חשוב לכלכלה האנגלית – לקדם חברות‪.‬פסק‬ ‫דין זה נתפס כמכונן בכלכלה העולמית‪.‬בית הלורדים‪ ,‬מסוף המאה ה‪ -19‬ועד סוף המאה ה ‪ -20‬רואה‬ ‫עצמו כמכווין התנהגות ברמת המאקרו‪ ,‬ופחות עניין אותו הצדק בין הצדדים‪.‬לעומת זאת‪ ,‬בית‬ ‫המשפט העליון בישראל רוצה לעשות צדק נקודתי בין הצדדים‪ ,‬ולכן התוצאות יכולות להיות שונות‪.‬‬ ‫אדון סלמון הוא סוחר ויצרן עורות‪.‬סלמון מחליט להעביר את העסק שלו לפורמט של חברה (עד אז כל העסק‬ ‫היה רשום על שמו)‪.‬הוא פתח חברה שנקראת ‪ Salmon& Co‬הוא העביר לפורמט של חברה בשביל שהילדים‬ ‫לא יריבו על הירושה – רצה להעביר לכל ילד מניה והם ינהלו בעתיד את העסק‪.‬לאחר מכן הוא חתם על חוזה‬ ‫עם החברה‪ ,‬שאומר שסלמון מעביר את כל העסק שלו לחברת סלמון בהלוואה‪ ,‬וקובע שהחברה תשלם לו‬ ‫בעתיד‪.‬סלמון כתב בחוזה בינו לבין החב רה‪ ,‬שהחברה מתחייבת שסלמון יהיה נושה ראשון מובטח‪.‬העסק‬ ‫נקלע לקשיים‪ ,‬יש לו הרבה נושים‪ ,‬החברה לא יכולה לשלם לכל נושיה‪.‬סלמון‪ ,‬יחד עם כל הנושים האחרים ‪,‬‬ ‫מגישים תביעה לכספם‪.‬בערכאה הנמוכה בית המשפט קיבל את הטענה של הנושים‪.‬הסיפור הגיע לבית‬ ‫הלורדים‪.‬‬ ‫בית הלורדים הבין שהוא נמצא בצומת – או שבית הלורדים לא יעלה על הדעת‪ ,‬ואז אין דיני חברות; או‬ ‫שבית הלורדים ישחק את המשחק עד הסוף‪.‬בית הלורדים קובע מסר חד וברור‪ :‬סלמון הקים חברה כדין ‪,‬‬ ‫זה לא עניינו של בית הלורדים מה הסיבה להעברת העסק לפורמט של חברה‪ ,‬החוזה בינו לבין החברה תקף‬ ‫לכל דבר ועניין‪.‬לכן‪ ,‬בית הלורדים החליט לכבד את החוזה ככתבו וכלשונו‪.‬בית הלורדים הסביר שהנושים‬ ‫השונים‪ ,‬כולל הבנקים‪ ,‬ידעו שהם עושים עסקים עם אישיות משפטית שהיא חברה‪ ,‬ולכן יכלו לבקש לראות‬ ‫‪8‬‬  ‫מחברות אונליין ‪ -‬תשפ״ד‬ ‫זיו פנחס‬ ‫את כל החוזים‪ ,‬הנושים יכולים להגן על עצמם ובית המשפט לא צריך להגן עליהם‪.‬סלמון וחברת סלמון הן‬ ‫שתי אישיויות נפרדות ולכן בית הלורדים מכבד את החוזה‪.‬לאחר מכן הכלכלה באנגליה עלתה‪.‬‬ ‫‪9‬‬  ‫מחברות אונליין ‪ -‬תשפ״ד‬ ‫זיו פנחס‬ ‫שיעור ‪|10.3.2024 |2‬קורס דיני תאגידים‬ ‫האישיות המשפטית הנפרדת‬ ‫האישיות המשפטית ‪ ‬מתי היא מתחילה ומתי היא נגמרת?‬ ‫ס' ‪ 5‬לחוק החברות;‬ ‫מתי נגמרת האישיות המשפטית? עד פקיעת ההתאגדות כתוצאה מחיסולה של החברה;‬ ‫‪ 2‬דרכים לחסל חברה‪:‬‬ ‫‪ )1‬דרך מנהלית‪ -‬מחיקה של החברה‪.‬רשם החברות‪ ,‬רואה שחברה ריקה מתוכן‪ ,‬אין שום פעילות של‬ ‫החברה‪.‬רשם החברות יכול למחוק את הרישום של החברה כאקט מנהלי‪.‬הוא שולח מכתב לרושם‬ ‫החברה‪ ,‬כאשר אין פעילות‪ ,‬תוך ‪ 30‬יום הוא מוחק את החברה ונגמרת האישיות המשפטית‪.‬פעם בכמה‬ ‫שנים‪ ,‬רשם החברות עושה "ניקיון"‪ ,‬הוא רוצה שהמרשם ישקף את האישיות המשפטיות האמיתיות‪,‬‬ ‫לכן פעם בכמה שנים הוא מוחק את החברות שלא פעילות כדי "לנקות את המרשם"‪.‬‬ ‫‪ )2‬דרך ביהמ"ש‪ -‬דרך פירוק‪.‬פירוק מתבצע על‪-‬ידי צו של בימה"ש שמורה על כך שהחברה פורקה‪.‬כאשר‬ ‫יש צו פירוק‪ ,‬האישיות המשפטית פקעה‪.‬‬ ‫צו פירוק יכול להיות תוצאה של הליך מרצון‪ ,‬או של הליך שלא מרצון‪:‬‬ ‫הליך מרצון = בעלי המניות רוצים לפרק את החברה‪ ,‬משלמים את כל חובותיהם את הרכוש מחלקים בין‬ ‫עצמם‪ ,‬ומגישים צו פירוק‪.‬ביהמ"ש בודק שכל החובות שולמו‪ ,‬לאחר מכן ביהמ"ש בדיון נותן את צו הפרוק‬ ‫בהסכמה‪.‬‬ ‫הליך שלא מרצון = לחברה יש חובות‪ ,‬הנושים מבקשים בקשה לפרק את החברה שלא מרצון‪.‬המשמעות היא‬ ‫שיש הרבה נושים‪ ,‬החברה "חדלת פירעון" (לא יכולה לעמוד בחובותיה)‪.‬השאלה היא איך מחלקים את מה‬ ‫שנשאר בין הנושים הנשארים?‬ ‫ביהמ"ש מבצע הליך פירוק שלא מרצון‪ ,‬ועוסק בדרך החלוקה בין הנושים‪.‬הליך הפירוק עוסק בשאלה מהו‬ ‫הסדר הנושים‪ ,‬ומתחשב בגורמים הבאים‪ :‬האם יש נושה מובטח‪ ,‬חוזים בין הנושים וכ"ו‪.‬הליך פירוק של‬ ‫חברה גדולה יכול לקחת שנים‪ ,‬אם זה חברה קטנה יכול לקחת מעט זמן‪.‬ביהמ"ש ממנה נאמן‪ ,‬שפועל על פי‬ ‫הוראות ביהמ"ש‪ -‬סוגר את כל העניינים ומפרק את החברה‪.‬‬ ‫עקרון הגבלת האחריות‬ ‫החברה היא אישיות משפטית‪ ,‬תופעה שהדין מייחס לה זכויות וחובות משל עצמה‪.‬מהי הכוונה משל עצמה?‬ ‫פס"ד סלמון קבע שחברה היא האישיות משפטית נפרדת מבעליה וממנהליה‪ ,‬כאשר יש לחברה חובות‪,‬‬ ‫החובות הן של החברה בלבד‪.‬‬ ‫עקרון הגבלת האחריות ‪/‬עקרון האחראיות המוגבלת‪ ,‬הוא עקרון הבסיסי בעלי המניות בחברה לא אחראים‬ ‫על חוב של החברה‪ ,‬היא חוב של החברה בלבד‪.‬‬ ‫עקרון הגבלת האחריות המשמעות שלו שאחרי שסלמון הקים אישיות משפטית נפרדת ממנו‪ ,‬היא זאת‬ ‫‪10‬‬  ‫מחברות אונליין ‪ -‬תשפ״ד‬ ‫זיו פנחס‬ ‫שנושאת באחריות בלבד ולא סלמון‪.‬עיקרון זה הוא המנוע של החברה העסקית‪ ,‬החברה צריכה להחזיר את‬ ‫החובות ומאפשר את בעל המנייה לגלגל את הסיכון העסקי על הנושה‪ ,‬ולהרחיק ממנו את הסיכון‪.‬לדוגמא‬ ‫אם החברה לא הצליחה במיזם העסקי שלה‪ ,‬הנושה ישלם את המחיר ולא בעל המניות‪.‬בעל המניות נמצא‬ ‫"חסין" מהאחריות‪.‬מי שנפגע כאן זה הנושים בלבד‪.‬‬ ‫העיקרון הוא עיקרון עסקי שמגלגל את הסיכון ביזמות העסקית על הנושים‪ ,‬עקרון זה מעודד יזמות עסקית‪.‬‬ ‫עקרון הגבלת האחריות מיושם באמצעות מונח משפטי שנקרא מנייה‪.‬‬ ‫מהי מנייה‬ ‫חברה היא התאגדות עסקית‪ ,‬הרעיון הוא להיפרד מדיני הקניין הישנים ולעבור לדיני הקניין המודרני‪.‬הקמת‬ ‫חברה‪ ,‬שהיא אישיות משפטית נפרדת וכל אחד מהשותפים יעביר את הנכסים שבבעלותו לחברה‪.‬בתמורה‪,‬‬ ‫השותפים יקבלו התחייבות חוזית שנקראת מנייה‪.‬‬ ‫התחייבות החוזית תשקף את הזכויות והחובות שיש לחברה במאגר המשותף‪.‬התביעה החוזית המנייה היא‬ ‫חוזה שמשקף את הזכויות והחובות של בעל המנייה מהחברה המסוימת‪.‬המנייה אמנם היא חוזה‪ ,‬אבל היא‬ ‫צריכה לשקף זיקה קניינית מורכבת‪.‬‬ ‫‪ 4‬מניות שוות וזהות‪ -‬דוגמא‪:‬‬ ‫משה (בעלים של ‪ 100,000‬דולר) ושם במאגר המשותף‪.‬הבעלים של הכסף עכשיו הם החברה בלבד‪ ,‬למשה יש‬ ‫זכאות בלתי מסוימת ל‪ 1/4‬מערך החברה‪.‬הוא הבעלים של אחת מ‪ 4-‬מניות שוות וזהות‪.‬איך הזכאות ל‪¼ -‬‬ ‫מהערך‪.‬‬ ‫במנייה שהיא חוזה כתוב המאפיין הבא‪ -‬בעל המנייה זכאי ליהנות לערך השיורי של נכסי החברה לאחר‬ ‫תשלום חובות בעת פירוק‪.‬המאפיין יוצר את הזיקה הקניינית של בעל המניה לערך החברה‪.‬‬ ‫לכל חברה‪ ,‬יש מאזן כספי שמורכב מ‪ 2-‬חלקים‪:‬‬ ‫צד פלוס= נכסים‪.‬נכסים הקיימים בחברה (לדוגמא‪ :‬כסף‪ ,‬בתים‪ ,‬רכבים)‪ ,‬ואומר כמה שווה הכל (לדוגמא‪:‬‬ ‫‪)4000‬‬ ‫צד מינוס= ההתחייבויות‪.‬חובות‪ ,‬הלוואות והתחייבויות‪.‬‬ ‫כאשר רוצים לפרק את הרכוש מרצון‪ ,‬זכאות בעל המנייה יהיה הערך השיורי‪.‬נחלק בין כל בעלי המניות‪ ,‬כל‬ ‫בעל מנייה יקבל ‪.₪ 1,000‬לאחר מלוא תשלום החובות‪ ,‬יחולקו המניות לפי ערך בעלי המניות‪.‬יש לבדוק את‬ ‫ערך המנייה‪ ,‬ערך המנייה הוא ערך משתנה לפי הנכסים וההתחייבויות‪.‬‬ ‫אם נרצה לחשב ערך שמאי מאזני של מנייה‪ -‬זה החישוב‪ :‬כמה נכסים יש פחות התחייבויות לחלק למס'‬ ‫המנויות‪.‬המנייה תמיד משקפת ערך בלתי מסוים‪ ,‬שיורי ומשתנה‪.‬לעולם נצטרך להגיד שזה עולה ויורד‪,‬‬ ‫בהתאם ליום מאזן מסוים‪.‬‬ ‫המנייה משקפת תביעה שיורית ומשתנה‪.‬לא חייב לממש מנייה רק בפירוק‪ ,‬בעל המנייה יכול למכור את‬ ‫המנייה שלו בכל עת‪.‬‬ ‫זיקה קניינית‪ -‬בקניין הישן הבעלות היא בעלות ישירה‪ ,‬בקניין המודרני הבעלות היא עקיפה כי הוא בלתי‬ ‫מסוים‪ ,‬עולה ויורדת לפי המאזן‪ ,‬ומשקפת אינטרס שונה‪.‬‬ ‫‪11‬‬  ‫מחברות אונליין ‪ -‬תשפ״ד‬ ‫זיו פנחס‬ ‫לניהול עסקים בצורה של הקניין המודרני יש יתרונות אדירים של ניהול עסקים באמצעות חברת המניות‪.‬‬ ‫היתרונות‪:‬‬ ‫‪ )1‬יתרון הדינאמיות‪ -‬אם בקניין הישן אני צריכה כסף אני חייבת למכור נכס‪ ,‬מכירה נעשית בתהליך ארוך‬ ‫ומורכב‪.‬לעומת זאת‪ ,‬אם הנכס מנוהל על ידי חברה אני צריכה רק למכור מנייה ואני מקבלת את הערך‬ ‫השיורי‪.‬הדינאמיות‪ ,‬מימוש הנכסים בקניין המודרני נעשה בתהליך פשוט ומהיר יותר‪.‬ניהול עסקים‬ ‫באמצ עות חברה‪ ,‬נותן המשכיות של החברה וזה לא משפיע על ניהול העסק ביום יום‪.‬עקרון זה נקרא‬ ‫"החיות"‪.‬‬ ‫‪ )2‬יתרון הנפקת המניות‪ -‬יתרון דרמטי של הקניין המודרני לעומת הקניין הישן‪.‬לדוגמא‪ :‬כאשר בעל‬ ‫מכולת רוצה להגדיל את העסק‪ ,‬ואין לו כסף הוא צריך לקחת הלוואה ולשלם ריבית‪ ,‬מדובר בגיוס כסף‬ ‫יקר‪.‬לעומת זאת‪ ,‬כאשר מנהלים את העסק באמצעות חברת המניות‪ ,‬קיימת דרך זולה‪ -‬לחברה יש דרך‬ ‫נוספת לגייס כסף‪ ,‬והיא הנפקת מניות נוספות‪.‬המניות הנוספות נמכרות כי הקונים מאמינים ברעיון‬ ‫העסקי והיזמי של החברה‪.‬כל אחד שמקבל את המנייה‪ ,‬ישלם לחברה‪.‬זה לא הלוואה שצריך להחזיר‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬הנפקנו ‪ 4‬מניות במחיר של ‪ 2,000‬כל מנייה והכסף יגיע לקופת החברה ויקפיץ את הערך של‬ ‫החברה‪.‬‬ ‫למה שבעלי המניות ירצו שירד המאזן שלהם בחברה? כי הערך של החברה יעלה‪ ,‬וזה רק יקפיץ להם את‬ ‫הערך שמגיע להם‪.‬‬ ‫הנפקת המניות היא מכשיר שהוא טוב לכולם‪ ,‬הוא טוב ל‪ 4-‬המניות הראשונים‪ ,‬ול‪ 4-‬מניות הבאים‪ ,‬כדאי‬ ‫לכל השחקנים‪.‬‬ ‫המנייה היא חוזה‪ ,‬ניתן לשקף את טיב הזיקה הקניינית שישקפו את עוצמת הזיקה הקניינית‪.‬ניתן לגוון‬ ‫בסוגים של המניות‪ ,‬ולקבוע סוגים שונים של מניות‪ 4.‬בעלי המניות הראשונים יבקשו זיקה קניינית‬ ‫"מוגברת" ומובדלת לעומת ‪ 4‬בעלי המניות הבאים‪ 4.‬הראשונים יכולים לקבל תנאים טובים יותר‪.‬דוגמאות‬ ‫לתנאים טובים יותר‪ :‬דבידנד‪ ,‬זיקה קניינית‪ ,‬זכות הצבעה‪ ,‬עקרון הגבלת אחריות‪.‬‬ ‫א‪.‬דבידנד‪ :‬התחייבות חוזית של החברה‪ ,‬לשלם לבעל המנייה סכום מסוים כפי שקבוע בחוזה בין הצדדים‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ 4 :‬בעלי המניות הראשונים‪ ,‬יבקשו בחודש מסוים לקבל תוספת או כל מיני תניות חוזיות (לחלק‬ ‫לחלק מהמניות ולא לאחרים)‪.‬‬ ‫ב‪.‬זכות הצבעה‪ -‬לתת רק לבעלי המניות הראשונות זכות הצבעה‪ ,‬זכות הצבעה לכולם ורק לבעלי המניות‬ ‫הראשונים ווטו‪.‬ניתן לגוון לא רק בהיקף הזיקה הקניינית‪ ,‬אלא גם לגוון ולבטא שכבות שונות של טיב זיקה‬ ‫קניינית‪.‬‬ ‫ג‪.‬עקרון הגבלת האחראיות‪ -‬מאפיין חוזי של המנייה ( כמו דיביבנד זכות הצבעה)‪.‬בעל המנייה מוגבל‬ ‫באחריותו לחובות החברה‪.‬חייב להיות כתוב במנייה‪ ,‬שהיא מוגבלת באחריות‪.‬בעבר‪ ,‬הגבלת האחריות‬ ‫מיושמת במונח נוסף "ערך נקוב"‪.‬‬ ‫ערך נקוב = אם החברה נכנסת לחדלות פירעון‪ ,‬מה שכתוב על המנייה הוא צריך לשלם את הערך הנקוב‬ ‫שכתוב‪.‬לדוגמא‪ ₪ 1 :‬ערך נקוב‪ ,‬זה ערך סמלי‪.‬פעם זה היה חובה‪ ,‬הדרך ליישם את העיקרון הוא להגיד מהו‬ ‫‪12‬‬  ‫מחברות אונליין ‪ -‬תשפ״ד‬ ‫זיו פנחס‬ ‫הערך הנקוב של המנייה‪.‬המנייה מוגבלת באחריות‪ ,‬בעל המנייה צריך לשלם עד ‪ ₪ 1‬עבור כל מנייה‪ ,‬לשלם‬ ‫על החובות‪.‬‬ ‫בחוק המניות החדש‪ ,‬חברה יכולה להחליט אם היא רוצה להיות עם מניות מוגבלות באחריות או לא‪ ,‬קבוע‬ ‫בס' ‪ 35‬לחוק החברות‪.‬‬ ‫‪ % 99‬מהחברות מוגבלות‪ ,‬אך יש חברות שכן רוצות להיות לא מוגבלות מטעמי שוק חופשי‪.‬‬ ‫המחוקק קבע שניתן להמשיך עם הערך הנקוב‪ ,‬וניתן לקבוע שהגבלת האחריות היא ללא ערך נקוב‪.‬עד שנת‬ ‫‪ 2000‬כל החברות היו חייבות להיות בעלות ערך נקוב‪ ,‬זאת דרך הישנה‪.‬ברגע שחברה מחליטה שהיא עם‬ ‫מניות מוגבלות באחראיות‪ ,‬החברה חיי בת להוסיף "בע"מ"‪.‬בלי שום חריג‪ ,‬כל חברה‪ :‬תזמורת‪ ,‬חברה‬ ‫עסקית‪ ,‬תרופות‪.‬ההוספה של בע"מ‪ ,‬מזהירה מפני נושים שמדובר בחברה עסקית שבעלי המניות לא צריכים‬ ‫לשלם את החובות‪.‬‬ ‫ס' ‪ 26‬לחוק החברות‪ -‬החברה חייבת לציין שהיא חברה "בע"מ"‪.‬‬ ‫ס' ‪ 34‬לחוק החברות‪ -‬החברה יכולה להיות מוגדרת בערך נקוב (חייב לציין כמה ערך נקוב יהיה אם החברה‬ ‫תכנס לחדלות פירעון)‪ ,‬או בלי ערך נקוב‪.‬‬ ‫ס' ‪ 35‬לחוק החברות‪ -‬הגבלת האחריות‪.‬אם יש הגבלת אחריות‪ ,‬צריך להגדיר זאת במפורש בתקנון‪.‬‬ ‫עקרון הגבלת האחריות קיבל את תוקפו בפס"ד פרי העמק‪.‬פס"ד נתן את התוקף לדיני החברות בישראל‪,‬‬ ‫עסק ביסודות התיאורטיים של דיני החברות‪.‬‬ ‫פס"ד פרי העמק‬ ‫פס"ד עסק באגודה שיתופית‪ ,‬האגודות השיתופיות כלפי חוץ הם מתנהגים כמו חברה עסקית וכלפי פנים‬ ‫מתנהגים כמו חברה עסקית‪.‬הקימו אגודה שיתופית התושבים לייצור ושיווק פירות‪.‬לאגודה השיתופית היו‬ ‫חובות גדולים‪ ,‬התקבלה החלטה ברוב קולות‪ ,‬לתאגיד יש חובות ובעלי המניות השונים קיבלו החלטה שכל‬ ‫בעלי המניות ישלמו את חובות החברה‪.‬המדינה הגיעה להסדר עם הסקטור החקלאי‪ ,‬רק עם הקיבוצים ולא‬ ‫עם המושבים וכך הם יקבלו חבילת סיוע מהמדינה‪.‬‬ ‫השאלה המשפטית‪ :‬האם ההחלטה של רוב בעלי המניות בניגוד למיעוט מחייב את כל בעלי המניות‪.‬האם‬ ‫בעל מנייה שנכנס לעסק שידע שהוא נהנה מהגבלת האחריות‪ ,‬האם ניתן לכפות את שינוי כלל הגבלת‬ ‫האחריות מבלי שמעוניין בכך?‬ ‫ביהמ"ש‪ -‬קבע שהחלטה זו היא לא חוקית‪ ,‬לא הייתה לא ברירה לבחור אחרת (אם היה קובע שזה כן חוקית‪,‬‬ ‫המדינה הייתה נכנסת לפשיטת רגל כי זה היה מוביל למשבר כלכלי מוחלט)‪.‬ביהמ"ש מבין שהפסיקה שלו‬ ‫מתורגמת באופן ישיר על השוק‪ ,‬ביהמ"ש צריך להיות זהיר בהחלטות שלו כדי לא ליצור כאוס כלכלי‪.‬שוק‬ ‫ההון חייב וודאות כלכלית‪ ,‬כללי היסוד חייבים להיות מובטחים‪.‬אדם קונה מנייה ויודע שהיא מוגבלת‬ ‫באחריות‪ ,‬צריך לדעת מהו היקף הסיכון הכלכלי שהוא נחשף אליו‪.‬אף אחד לא ירצה לקנות מניות‪ ,‬אם לא‬ ‫יהיה הבטחה וודאות‪.‬‬ ‫השופט ברק‪ -‬עקרונות האישיות המשפטית והגבלת האחריות הם עקרונות שונים שנובעים אחד מהשני‪.‬‬ ‫עקרון האישיות המשפטית הנפרדת‪ ,‬חל ביחסים בין החברה לבין הנושים‪.‬הנושה יכול לתבוע את התאגיד‬ ‫(החברה) בלבד רק ביניהם יש חוזה ולא את בעלי המניות שיחזירו לו את המנייה כי אין ביניהם חוזה‪.‬‬ ‫עקרון הגבלת האחריות נכנס לפעולה ביחסים בין בעלי המניות לבין התאגיד‪ ,‬כי החוזה זה המנייה‪.‬כאשר‬ ‫‪13‬‬  ‫מחברות אונליין ‪ -‬תשפ״ד‬ ‫זיו פנחס‬ ‫התאגיד לא יכול לשאת בחובותיו‪ ,‬הוא יחפש גורם נוסף שיעזור לו לשלם את החובות‪ ,‬כאשר המניות מוגבלות‬ ‫לא ניתן לבקש לשלם מבעל המניה לשלם‪.‬‬ ‫הנפקות שלו היא נמצאת כאשר החברה נמצאת בחדלות פירעון‪ ,‬ובודקים האם יש בעלי מניות שיש להם ערך‬ ‫נקוב נבקש מהם לשלם ונחזיר לנושים‪.‬אם המנייה מוגבלת באחריות‪ ,‬לא ניתן לבקש‪.‬‬ ‫ניתוח של פרו' פרוקצה לעניין‪ -‬נכון שיש חלוקה משפטית פרוצדורלית‪ ,‬לשיטתו מבחינה כלכלית המשמעות‬ ‫של האישיות המשפטית הנפרדת היא שבעלי המניות לא צריכים לשלם‪.‬תאגיד שאיננו דוגל בהגבלת אחריות‪,‬‬ ‫היא לא אישיות משפטית נפרדת מבחינה תאגיד ללא הגבלת אחריות בעלי המניות מעורבים בכל מה שקורה‬ ‫בחברה וצריך לשלם מכיסו את כל התנהגויות החברה‪ ,‬ולכן לא יהיה אישיות משפטית נפרדת ועצמאית‪.‬‬ ‫השופט ברק‪ -‬התאגיד לא יכול לשלם את חובותיו‪.‬אמנם כאשר בעל מנייה קונה מנייה אין לו זכות מוקנית‬ ‫שהמנייה לעולם לא תשתנה‪ ,‬הזכויות של המנייה יכולות להשתנות לאורך הזמן‪.‬יש כמה עקרונות שהם בסיס‬ ‫ההסכמה‪ ,‬כללי היסוד של המשחק‪ ,‬אינם ניתנים לשינוי ללא הסכמה אישית‪:‬‬ ‫עקרון הגבלת האחריות‪ -‬הוא בסיס ההסכמה‪ ,‬ניתן לשנותו רק בהסכמה אישית‪.‬למשל‪ ,‬בעל המנייה יכול‬ ‫להסכים לשנות אך לא ניתן לכפות על בעל המנייה‪.‬השופט ברק מסביר את זה מאותו הטעם‪ ,‬שלא ניתן‬ ‫לכפות על בעל המנייה לשלם עוד כסף‪.‬עקרון הברזל‪ ,‬אדם קונה מנייה וקיימת לו הבטחה חוזית‬ ‫וסטטוטורית‪ ,‬שהסיכון הכלכלי שהוא יכול להפסיד מודע לו מראש‪.‬כדי לעודד יזמות‪ ,‬צריך להבטיח שליטה‬ ‫לבעלי המניות ולהציג בפניהם את הסיכון הכלכלי המקסימלי‪.‬‬ ‫המחיר הכבד של עקרון הגבלת האחריות‬ ‫בעלי המניות אין להם שום אחריות‪ ,‬זה מעודד את בעלי המניות להקים חברות והחברות הללו יכולות להיות‬ ‫מנוהלות באופן מופקר‪ ,‬ובעלי המניות לא יפגעו בכלל כאשר הנושים נפגעים קשות (נושה יכול להיות בנק‪ ,‬או‬ ‫כל אדם פרטי שקונה מחברה)‪.‬‬ ‫האשם בבעיה זאת‪ ,‬היא כלל הגבלת האחריות‪.‬יש לעקרון הגבלת האחריות מחיר כבד‪.‬‬ ‫הכלכלה המודרנית‪ ,‬היזמות והצמיחה מונעת על ידי קיומה של החברה העסקית‪ ,‬המנוע של שוק ההון‬ ‫המודרני הוא עקרון הגבלת האחריות ולא מעקרון האישיות הנפרדת‪.‬רק בגלל עקרון זה של פיזור סיכון‪,‬‬ ‫קיימת צמיחה כלכלית ושוק ההון‪ ,‬אנחנו קונים מנייה ולא מעורבים בשימוש שלה‪.‬‬ ‫במידה ולא היה את עקרון הגבלת האחריות‪ ,‬בעלי המניות היו צריכים לשלם את מניות החברה ביחד ולחוד‪.‬‬ ‫לכן בעלי המניות מתעניינים מי הם בעלי המניות האחרים‪ ,‬מי השותפים כדי לדעת האם יוכלו לעמוד‬ ‫בתשל ום החובות‪.‬כלל הגבלת האחריות פותר אותנו מהליך בדיקה זה‪ ,‬כל המאפיין של הדינאמיות‬ ‫והסוחרות הקלה ‪ ,‬פיזור סיכון‪ ,‬הפרדה בין בעלות לבין ניהול בפועל מתקיים בגלל כלל הגבלת האחריות‪.‬‬ ‫ללא זה לא התקיים שוק חופשי וכלכלה מודרנית‪.‬החברה העסקית היא כלל הגבלת האחריות‪.‬‬ ‫יש צורך לקבוע תנאים שיגבילו את השימוש כדי שהוא לא יהיה מנוצל לרעה‪.‬איך נטפל במצבים שבו העקרון‬ ‫הגבלת האחריות מנוצל לרעה? כאשר בעלי המניות מנצלים את המצב ומנהלים את החברה באופן מופקר‪.‬‬ ‫כדי לטפל בבעיה זו‪ ,‬קיימת דוקטרינת "הרמת מסך" שתחתיה מס' תתי נושאים‪.‬במקרים מתאימים שבהם‬ ‫נעשה ניצול לרעה של אישיות משפטית הנפרדת והגבלת האחריות‪ ,‬ביהמ"ש יכול להתעלם באופן חלקי או‬ ‫מלא מעקרון אישיות משפטית נפרדת ובמקרים מתאימים יכול להתעלם מעקרון הגבלת האחריות‪.‬‬ ‫‪14‬‬