בסלי-1-15.pdf

‫עדי בסלי‪ ,‬סמסטר ב' ‪2024‬‬ ‫מאמרים ופס"ד – מסומן בתכלת‪ ,‬חקיקה תסומן בצהוב‬ ‫די...

‫עדי בסלי‪ ,‬סמסטר ב' ‪2024‬‬ ‫מאמרים ופס"ד – מסומן בתכלת‪ ,‬חקיקה תסומן בצהוב‬ ‫דיני תאגידים ‪ -‬מרצה‪ :‬אורית פישמן אפורי‬ ‫מבוא לדיני תאגידים‬ ‫ספרו של פרופ' יובל נוח הררי – "קיצור תולדות האנושות" – "מובן שלא כל סיפור הולך‪.‬כשמכשפים וכוהנים יוצרים אלים‪ ,‬הם‬ ‫מגדירים את תכונותיהם בדקדקנות רבה באמצעות סיפורים מיתולוגיים‪ ,‬ומתווכחים ביניהם בלמדנות אין קץ אם לאל כזה או אחר‬ ‫יכולה להיות תכונה כזו או אחרת ("האם אל הים יכול להוריד גשם‪ ,‬או שרק אל הגשם מסוגל לעשות את זה?") באותו אופן גם‬ ‫תכונותיהן של חברות בעירבון מוגבל מוגדרות בדקדקנות רבה בסיפורים משעממים למדי אך חשובים מאוד הנקראים דיני‬ ‫החברות"‪.‬בספר נאמר כי מה שמאבחן את בני האדם מהחיות הוא שלבני האדם יש חשיבה מופשטת ויכולת לדמיין בניגוד לבעלי‬ ‫החיים‪.‬לכלבים אין יכולת לדמיין ולחשוב באופן מופשט‪.‬‬ ‫הדוגמא למיתוס מדומיין (חשיבה מופשטת) – חברה (עסקית)‪.‬למשל‪ ,‬חברת פיג'ו‪.‬במיתוס‪ ,‬הקמת החברה נעשתה ע"י אלים‬ ‫ומכשפות‪ ,‬הלכו לעו"ד והוציאו את החברה‪.‬בפועל‪ ,‬החברה הוקמה באמצעות דיני החברות‪.‬דיני החברות הוא כלי מאוד חשוב‬ ‫ובלי דיני החברות לא היינו מתפתחים כחברה אנושית בתחילת המאה ה‪.20-‬‬ ‫החברה העסקית היא אחת ההמצאות הגאוניות ביותר בתולדות האנושות‪ ,‬שהחלה בסוף המאה ה‪ 19-‬הגבול בין ימי הבינים לימים‬ ‫המודרניים‪.‬החברה העסקית היא המנוע של הכלכלה המודרנית‪.‬‬ ‫מדוע נחוצים דיני החברות?‬ ‫בחברה המודרנית‪ ,‬ישנם סוגים שונים של תאגידים – חברה‪ ,‬עמותה‪ ,‬אגודה שיתופית‪ ,‬מושב‪ ,‬שותפות‪ ,‬שותפות מוגבלת ועוד'‪.‬‬ ‫מוסד שלא מהווה תאגיד הינו מלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח) – סיווג מס‪.‬‬ ‫בקורס נעסוק בתאגיד שנקרא "חברה"‪ ,‬מכיוון שחברה היא תאגיד החשוב ביותר והוא המנוע של הכלכלה וצמיחה‪.‬‬ ‫(*) ‪ -‬ישנם עקרונות יסוד שנלמד שהם נכונים לכלל סוגי התאגידים‪.‬‬ ‫נתמקד ב‪ 2-‬סוגים של חברות‪ :‬חברה פרטית וחברה ציבורית‪.‬ההבדל ביניהן – סחר במניות בבורסה‪ :‬חברה פרטית‪ ,‬המניות שלה‬ ‫לא נסחרות בבורסה‪.‬לעומת זאת חברה ציבורית‪ ,‬המניות שלה כן נסחרות בבורסה‪.‬‬ ‫(*) ‪ -‬ההבדל בין השניים הולך וגדל עד כדי כך שרואים בהן כשני סוגים של תאגידים כי ההתנהלות שלהן שונה וכך גם החקיקה‬ ‫והבעיות בהן‪.‬‬ ‫בקורס נלמד על חברות לפי הציר העליון והתחתון‪:‬‬ ‫ציר עליון‪ :‬הציר החשוב והעקרוני בו נבין עקרונות יסוד‪ :‬מניה‪ ,‬דירקטור ועוד'‪.‬חוק החברות נחקק בשנת ‪ ,1999‬מאז ובכל שנה ישנם‬ ‫תיקונים משמעותיים בחוק החברות‪ ,‬מכיוון שהחוק עצמו ודיני החברות בכלל מסדירים את הכלכלה‪.‬‬ ‫ציר תחתון‪ :‬כללים לפי חוק לשכת עו״ד ועוד'‪.‬‬ ‫החוקים שמסדירים את מערכת היחסים‪:‬‬ ‫בין לקוח לחברה – דיני צרכנות (הגנת הצרכן)‪ ,‬דיני חוזים‪ ,‬דיני נזיקין‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בין ‪ 2‬חברות שונות – דיני תחרות‪ ,‬דיני חוזים דיני קניין (רוחני – פטנטים)‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בין ספק לחברה – דיני חוזים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1‬‬  ‫עדי בסלי‪ ,‬סמסטר ב' ‪2024‬‬ ‫מאמרים ופס"ד – מסומן בתכלת‪ ,‬חקיקה תסומן בצהוב‬ ‫בין עובד‪/‬מנהל בחברה לחברה עצמה – דיני עבודה‪ ,‬דיני חוזים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בין המדינה לחברה – דיני מיסוי‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בין נושים לחברה (לדוג' בנק שנותן הלוואה לחברה) – דיני חוזים‪ ,‬דיני חדלות פרעון‪ ,‬דיני קניין‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫(*) – כאשר חברה לא עומדת בהתחייבות שלה היא עומדת בפני הליכי חדלות פרעון‪.‬‬ ‫בין בעל מניות בחברה לחברה – דיני קניין‪ ,‬דיני חוזים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יש המון גורמים שבאים במגע עם החברה ויש מערכות דינים רבות שמסדירים את מערכת היחסים בין הגורמים הללו לחברה‪.‬דיני‬ ‫החברות לא מסדירים את היחסים של החברה עם הגורמים הללו‪.‬ראינו שדיני החוזים מסדירים את רוב מערכות יחסים אלה‪.‬‬ ‫מטרת דיני החברות‪ :‬להסדיר את ניגודי האינטרסים (וכשלי השוק) בין שחקנים מרכזיים בסביבת החברה באמצעות יצירת‬ ‫כללי פעולה שיגרמו לחברה העסקית להמשיך לתפקד‪.‬אם לא נסדיר את ניגודי אינטרסים אלה‪ ,‬החברה העסקית לא תוכל לתפקד‪.‬‬ ‫ככל שהחברה העסקית לא תתפקד לא תהיה כלכלה מודרנית‪.‬‬ ‫מהי מניה? – מניה היא חוזה‪ ,‬בחוזה רשום מהן הזכויות והחובות של בעל המניה והחברה‪.‬בעלי מניות יכולים להיות בני אדם או‬ ‫החברה עצמה‪.‬בעלי מניות מחזיקים מניות של החברה באחוז החזקות משתנה‪ ,‬שיעור החזקות בכללותו משתווה ל‪.100%-‬תמיד‪,‬‬ ‫יש לבחון מי בעל המניות וכמה אחוזי מניות הוא מחזיק‪.‬‬ ‫בחברה ציבורית – המניות נסחרות בבורסה ולכן יש אחוז מניות מסוים שמפוזר ונסחר בבורסה ("החזקה בפיזור רחב")‪.‬‬ ‫כמעט לכל חברה יש נושה מרכזי והוא הבנק‪.‬בנוסף‪ ,‬בכל חברה יש חברי הנהלה שמורכבים ממנכ"ל ומעליו דירקטוריון‬ ‫(הדירקטוריון ממנה את המנכ"ל ומפקח עליו ומשכך המנכ"ל כפוף אליו)‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬השחקנים המרכזיים בחברה – בעלי מניות‪ ,‬נושה‪ ,‬חברי הנהלה (מנכ"ל ודירקטוריון)‪.‬‬ ‫חברה = ריבוע‬ ‫ישנם ‪ 3‬קונפליקטים‪/‬ניגודי אינטרסים מרכזיים‪:‬‬ ‫פירמידה ניהולית (מנכ"ל ודירקטוריון) =‬ ‫משולש‬ ‫יחסים בין בעלי המניות לנושים – בכל חברה שיש לה נושה (בנק)‪ ,‬יש מתח מובנה בין‬ ‫‪.1‬‬ ‫בן אדם = עיגול‬ ‫האינטרסים של הנושים לאינטרסים של בעלי המניות בשל ניגוד אינטרסים ביניהם‪.‬ככל‬ ‫שלא נפתור את ניגוד אינטרסים זה ונקבע דרכי פעולה שפותרים את ניגוד האינטרסים‬ ‫החברה העסקית לא תתפקד‪.‬‬ ‫יחסים בין בעלי המניות להנהלה – בכל חברה יש מתח מובנה בין בעלי המניות‬ ‫‪.2‬‬ ‫לה נהלה‪ ,‬שוב בשל ניגוד האינטרסים‪.‬ככל שלא נפתור מתח זה‪ ,‬החברה העסקית לא‬ ‫תתפקד‪.‬‬ ‫יחסים שבין בעלי המניות לבין עצמם – בעלי המניות לא עשויים מקשה אחת‪ ,‬יש בעלי‬ ‫‪.3‬‬ ‫מניות מהציבור ובעלי מניות מהבורסה‪.‬בנוסף‪ ,‬לכל בעל מניות יש אחוז מניות שונה‪,‬‬ ‫משכך האינטרסים של בעל מניות שמחזיק אחוז מניות גבוה יותר שונים מהאינטרסים של בעל מניות שמחזיק אחוז קטן יותר‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬יש מתח מובנה בין בעלי המניות‪ ,‬ו ככל שלא נקבע כללי פעולה שיפתרו את הקונפליקטים הללו‪ ,‬לא תהיה חברה עסקית‬ ‫מתפקדת‪.‬צריך לקבוע מה מותר ומה אסור לבעלי השליטה והמניות לעשות‪.‬‬ ‫(*) ‪ -‬יש עוד המון מתחים‪ ,‬אך אלה המתחים המרכזיים שיש בחברות‪.‬‬ ‫‪2‬‬  ‫עדי בסלי‪ ,‬סמסטר ב' ‪2024‬‬ ‫מאמרים ופס"ד – מסומן בתכלת‪ ,‬חקיקה תסומן בצהוב‬ ‫(*) – קונפליקטים אלה חלים גם בחברה פרטית וגם בחברה ציבורית‪.‬בחברה ציבורית הקונפליקטים מורכבים יותר‪.‬‬ ‫(*) ‪ -‬ככל שמדובר בחברה שהבעלים שלה הוא גם העובד‪ ,‬המנהל‪ ,‬המנקה ועוד' לא מדובר בחברה עסקית בה נעסוק בשיעור‪.‬‬ ‫חוק החברות מהווה רגולציה כלכלית הכי חשובה שיש (מעבר לדיני ניירות ערך)‪.‬‬ ‫למה יש מתח בין כלל הגורמים הבאים?‪:‬‬ ‫❖ המתח ביחסים בין בעלי המניות לנושים – נוצר בעקבות אינטרסים כלכליים הופכיים של הצדדים (סיכון למול היעדר סיכון)‪.‬‬ ‫בעלי מניות‪ :‬מנייה היא מכשיר כלכלי שבידי בעל המניה‪.‬בעלי המניות שקונים מניה בחברה מעוניינים תמיד ברמה מסוימת של‬ ‫סיכון עסקי‪.‬כאשר בעל המניה משקיע כסף בחברה‪ ,‬הוא מצפה שערך המניה שלו יגדל‪.‬ככל שיש יותר כסף בקופת החברה‪ ,‬הערך‬ ‫הכלכלי של המניה גדל בהתאם וביחס ישיר‪.‬מבחינה כלכלית טהורה – ערך המניה נגזר משווי החברה‪.‬כלומר‪ ,‬ככל שהחברה‬ ‫חשובה יותר או המוצר שאותו היא מייצרת בעל ערך‪ ,‬ערך המניה יעלה והפוך (ככל שערך החברה יורד כך גם ערך המניה)‪.‬המניה‬ ‫יכולה לש קף מחיר שוק שהוא יותר גבוה מהערך הריאלי שלה‪.‬בעל מניות מוכן לשלם מעל ערך המניה מפני שהוא צופה שערך‬ ‫המניה יעלה‪ ,‬כך הוא מסתכן מבחינה עסקית‪ ,‬כאשר קונים מניה טווח הרווח שלה הוא בין ‪ 0‬לאין סוף‪.‬מי שלא מעוניין בסיכון עסקי‬ ‫לא קונה מניות‪.‬פיזור סיכון ‪ -‬בעלי מניות מפזרים את הסיכון שלהם ושמים כסף בכל חברה‪.‬‬ ‫נושים‪ :‬ההלוואה מורכבת משני חלקים‪ :‬קרן וריבית‪.‬האינטרס של הנושה הוא שבסוף תקופת ההלוואה החברה תחזיר לו את הקרן ‪+‬‬ ‫הריבית‪.‬הרווח של הנושים הוא ריבית‪.‬הריבית היא קבועה בהתאם לנקבע בחוזה‪.‬ככל שרווח החברה עולה‪ ,‬רווח הבנק נשאר‬ ‫קבוע והוא לא נגזר מההצלחה העסקית‪.‬לכן‪ ,‬הבנק רוצה שהחברה תצליח כדי שתוכל להחזיר לו את הכסף (ככל שהחברה לא‬ ‫תצליח היא תפסיד‪ ,‬תכנס להליכי פרעון ולא תוכל להחזיר לו את הכסף)‪.‬הבנק לא רוצה (ואף שונא) סיכונים (אלא מעדיף פעילות‬ ‫סולידית) משום שהוא לא מרוויח מהם כמו בעלי מניות‪.‬‬ ‫התביעה של הבנק מהחברה היא תביעה חוזית וקבועה‪.‬לעומת זאת‪ ,‬התביעה של בעלי המניות מהחברה היא תביעה חוזית משתנה‬ ‫(בהתאם לרווח של החברה)‪.‬‬ ‫בעבר‪ ,‬הייתה תפיסה שהנושים הם כספומט שנותן הלוואה והחברה תדבר איתם רק במועד החזרת ההלוואה‪.‬כיום‪ ,‬תפיסה‬ ‫זו לא רלוונטית‪ ,‬משום שהחברה העסקית מתפקדת באמצעות כספי הבנקים כמממנים עיקריים של הפעילות העסקית‬ ‫(הכסף של החברה ברובו מקורו מהלוואות של הבנק) – וכמממן עיקרי יש להתחשב בדעתם‪.‬‬ ‫דיני החברות יוצרים כללים שונים שבאים להגן על הנושה והאינטרסים שלו מפני ההכתבות של בעלי המניות‪.‬ככל שלא נגן על‬ ‫האינטרסים של הנושים‪ ,‬הם לא יתנו הלוואות ותפגע הפעילות העסקית‪.‬‬ ‫מדובר ב‪ 2-‬גורמים שונים שממ מנים את החברה העסקית ויש להם ציפיות כלכליות שונות – יש צורך ליישב ביניהם את‬ ‫הקונפליקטים שכן חברה לא תוכל להתקיים ללא חברי מניות וללא בנקים‪.‬‬ ‫דעת אנשי הכלכלה חופשית (שנות ה‪ – )'80‬כוחות השוק החופשי יסדרו את הקונפליקטים באופן עצמאי‪.‬אנשי כלכלת השוק‬ ‫החופשי יגידו שבקונפליקט בין החברה לנושים אין צורך שהמחוקק יתערב כי זה יגרום רק נזק‪.‬הצדדים ידאגו לאינטרס של עצמם‬ ‫ויגיעו לפתרון בהתאם לכללי המשחק‪.‬לגישתם‪ ,‬אם נשאיר את הקונפליקט לכללי המשחק החופשי ‪ -‬הבנק כגוף חזק יכתיב בחוזה‬ ‫כללים שלפיהם החברה תתנהל וכך יכפו דעתם על בעלי המניות‪.‬הבנק בחוזה עם החברה‪ ,‬יוכל להגביל את החברה בלקיחת‬ ‫‪3‬‬  ‫עדי בסלי‪ ,‬סמסטר ב' ‪2024‬‬ ‫מאמרים ופס"ד – מסומן בתכלת‪ ,‬חקיקה תסומן בצהוב‬ ‫סיכונים ויגד יל את הריבית במקרה של לקיחת סיכון (וזה יגרום להפנמת הסיכון)‪.‬בנוסף יוכל לדרוש ערבויות ועוד'‪.‬לכן‪ ,‬לכאורה לא‬ ‫צריך להתערב וליצור רגולציה‪.‬‬ ‫הבעיה – פתרון זה לא עובד בהכרח‪.‬‬ ‫לגבי הריבית – הבנק יכול לדרוש ריבית גבוהה‪ ,‬אך ככל שידרוש ריבית גבוהה יותר‪ ,‬כמות העסקאות במשק תרד באופן דרמטי‬ ‫(אנשים‪/‬חברות לא ייקחו הלוואות)‪.‬הבעיה לא תיפתר ע"י כוחות השוק כי לא יהיה שוק‪.‬בזמני מיתון – מורידים את הריבית כדי‬ ‫למנוע מחנק אשראי ולהזרים כספים לשוק‪.‬ללא התערבות‪ ,‬כוחות השוק יגרמו לעליית הריבית וכך הבעיה לא תיפתר ולא תהיה‬ ‫כלכלה‪.‬‬ ‫לעניין ההסכם החוזי בין הבנק לחברה ‪ -‬יכול להיות מצב בו הצדדים יגיעו להסכם בחוזה ושיווי משקל פארטו‪.‬אז אם יש הסכם למה‬ ‫שהחוק יתערב? גם אם הצדדים יגיעו לפשרה יעילה‪ ,‬הדרך היא מאוד ארוכה ומלווה בעלויות עסקה גבוהות מאוד‪.‬הבנק‪ ,‬החברה‬ ‫והעו״ד צריכים להגיע להסכם זה והעו״ד ירוויחו בעיקר‪.‬הצדדים (הבנק והחברה) לא ירוויחו מכך‪.‬‬ ‫בכך נוצר כשל שוק – הצדדים לא יכולים להגיע לשווי משקל ביניהם לפי כוחות השוק ולכן הדרך היחידה להוציא צדדים מכשל‬ ‫שוק היא באמצעות התערבות רגולטורית כופה‪.‬לדוג'‪ :‬מתן ערובות חקיקתיות לבנקים שיגנו על האינטרסים שלהם‪ ,‬לא כי‬ ‫הבנקים חלשים אלא כי יש אינטרס ציבורי בכך ‪ -‬ככל שלא ניתן הגנות לבנקים לא תהיה כלכלה משגשגת‪.‬במנגנון פעולה זה הבנק‬ ‫יוכל לתת הלוואה בריבית מסוימת אבל כשיש הלוואה‪ ,‬לבעלי מניות יהיה את הבנק על הראש‪.‬מי שמשלם צריך להתחשב בדעתו‪,‬‬ ‫לכן‪ ,‬יש להתחשב בבנק ולהוריד את רמת הסיכון שלוקחת החברה‪.‬‬ ‫כלים שנועדו לפתור כשלי שוק קשים – כלים קוגנטיים‪ :‬היעד הראשון של דיני החברות – ליצור כלים קוגנטיים (כופים) שיגנו על‬ ‫הצדדים וכך הכלכלה תשגשג ותפתור את כשלי השוק‪.‬‬ ‫מרוכך יותר‪ :‬המחוקק מתערב ביחסים בין הצדדים – כלים דיספוזיטיביים‪ :‬היעד השני של דיני החברות – לייעל את עולם‬ ‫העסקים באמצעות כלים דיספוזיטיביים‪.‬כלומר‪ ,‬להציע "מוצר מדף" יעיל ומתפקד לצדדים שיוכלו להשתמש בו לטובת חיסכון‬ ‫עלויות עסקה וייעול שוק ההלוואות והעסקאות (מהיר‪ ,‬דינאמי ועוד')‪.‬‬ ‫חוק החברות מטרתו לייעל את העסקאות בין הצדדים‪ ,‬זה היעד הדיספוזיטיבי שלו‪.‬הוא נועד לייעל את השוק החופשי בכך‬ ‫שמכוון אותו לפתרונות מאוזנים שמרבית העסקים משתמשים בהם‪.‬‬ ‫כללי פעולה אלה אמנם מהווים סטנדרט עסקי ומומלץ הוא לא כפוי על הצדדים אלא דיספוזיטיבי‪.‬עם זאת‪ ,‬בפועל הצדדים‬ ‫משתמשים בהם כאל כללי פעולה קוגנטיים‪ ,‬ומתיישרים לפי ההסדר המומלץ‪.‬כלומר בפועל‪ ,‬השוק מתיישר לפיהם‪.‬‬ ‫ככל שהמחוקק מתערב בצורה מתוחכמת יותר (ובאמצעות כללים דיספוזיטיביים) – נפתרים כשלי השוק והקונפליקטים בין‬ ‫הצדדים‪.‬‬ ‫(*) ‪ -‬כשמדובר בכשל שוק קשה – טיפול בכללים קוגנטיים‪ ,‬בכשל שוק מרוכך יותר – טיפול בכללים דיספוזיטיביים‪.‬‬ ‫(*) ‪ -‬אגרת חוב (אג"ח) – הלוואה שקונים אותה דרך מנגנון הבורסה‪ ,‬מי שקונה אגרות חוב הוא נושה ולא בעל מנייה‪.‬יש גורמים‬ ‫שהם גם בעלי מניות וגם בעלי אגרות חוב ויש גורמים שהם לא‪.‬‬ ‫(*) ‪ -‬כמות כללי הפעולה שמגנים על האינטרסים הולכת וגדלה ‪ -‬נוצרו כלים שונים שאפשרו לבנק להתערב בפעולות החברה‪.‬בעבר‪,‬‬ ‫הבנק לא יכל להוציא צו מניעה ע"מ למנוע פעילות עסקית של החברה‪.‬כיום‪ ,‬זה אפשרי‪.‬‬ ‫‪4‬‬  ‫עדי בסלי‪ ,‬סמסטר ב' ‪2024‬‬ ‫מאמרים ופס"ד – מסומן בתכלת‪ ,‬חקיקה תסומן בצהוב‬ ‫❖ יחסים בין בעלי המניות להנהלה‬ ‫יחסים אלה יותר אינטואיטיביים וחשופים לציבור‪.‬אחד המאפיינים של הכלכלה העסקית המודרנית הוא שיש הפרדה בין בעלי‬ ‫המניות לבין המנהל והשולט בחברה בפועל (הפרדה בין הבעלות במניות לשליטה בפועל)‪.‬‬ ‫אם מדובר בחברה קטנה ומשפחתית של פעם (שאין לה בדיוק מאפיינים של חברה עסקית) מקים החברה הוא העובד וגם המנהל‪.‬‬ ‫חברה זו לא משקפת את היזמות העסקית כי ניתן לנהל את החברה הזאת גם בלי מטרות רווח (מלכ״ר)‪.‬‬ ‫המאפיין של ההפרדה בין הבעלות לשליטה הוא גם היתרון של שוק ההון – כאשר חברה רוצה לגייס כסף היא מנפיקה מניות לציבור‬ ‫שלא מעוניין להתערב בניהול‪.‬וזה מאפשר ניהול מקצועי של מנהלי החברות‪.‬ככל שהחברה הולכת וגדלה ובוודאי כאשר היא ציבורית‬ ‫יש צורך בהנהלה ציבורית‪.‬בעלי המניות בחברה אמורים לתת אמון בניהול המקצועי של החברה‪ ,‬מה שמעניין אותם זה הביצועים‬ ‫של החברה (התשואה)‪.‬אם תהיה תשואה טובה כל הצדדים מרוצים‪ ,‬אם לא‪ ,‬בעלי המניות ישקלו למכור את המנייה‪.‬בעלי המניות‬ ‫לא ירצו לשלוט ולנהל את החברה‪.‬‬ ‫לניהול החברה יש מבנה ארגוני פירמידי ובו ‪ 2‬שכבות עיקריות‪ :‬מנכ״ל ומעליו דירקטוריון‪.‬בין המנכ״ל לדירקטור יש יחסי היררכיה‬ ‫אבל יש גם את בעלי המניות‪.‬ההנהלה היא הנהלה מקצועית‪.‬‬ ‫הבעיה – כאשר יש הפרדה בין הבעלות לבין הניהול נולדה בעיה קשה שנקראת "בעיית הנציג"‪ -‬החשש שהמנהלים ינהלו את‬ ‫החברה לטובת האינטרס האישי שלהם בלבד ולא לטובת האינטרס של בעלי המניות‪.‬‬ ‫דוג'‪ :‬המנהל ממנה לסמנכ"ל שיווק את הבן הקטין שלו (פרשת אלוביץ')‪ ,‬זה לא לטובת החברה או בעלי המניות אך כן זה לטובת‬ ‫המנהל (קבלת כסף)‪.‬כאן מדובר בבעיית הנציג – זה טוב למנהל‪ ,‬זה רע לבעלי המניות שאם הערך של החברה יורד כך גם ערך‬ ‫המנייה‪.‬‬ ‫בעיית הנציג אינה ייחודית לדיני החברות‪ ,‬זה קיים בכל מקום שמישהו מנהל את הרכוש של מישהו אחר‪.‬במקרה זה יש חשש‬ ‫ש המנהל ינהל את הרכוש לטובת האינטרסים שלו בלבד ולא לטובת בעל הרכוש‪.‬‬ ‫דוג'‪ :‬מוסך – בעל רכב לוקח את רכבו לטיפול שנתי‪.‬במצב זה בעל הרכב מוסר את רכושו למוסכניק תוך ציפייה שהוא יטפל ברכב‬ ‫בצורה הטובה ביותר‪.‬כשהמוסכניק מחליף רכיב שלא צריך להחליפו הוא מממש את בעיית הנציג ודואג לטובתו שלו על פני טובת‬ ‫בעל הרכב ‪ -‬זה קיים בכל מצב בו א׳ מטפל ברכוש של ב׳‪.‬‬ ‫מאפיינים של שוק ההון שמגבירים את בעיית הנציג‪:‬‬ ‫פערי ידע ‪ -‬ככל שיש פער ידע גדול יותר‪ ,‬כך יש סיכוי גבוה יותר שתהיה בעיית הנציג – ככל שיש פער ידע לבעלי המניות‬ ‫‪.1‬‬ ‫בנוגע לחברה ואין להם כלים להתערב בענייני ההנהלה‪ ,‬כך גדל הסיכוי שתהיה בעיית הנציג שכן בעל הרכוש חסר יכולת לפקח‬ ‫על מה שנעשה ברכושו‪.‬בניגוד לעולם המוסכים‪ ,‬יש בעלי מניות שלא אכפת להם‪.‬‬ ‫"אדישות רציונאלית" – בעלי המניות אדישים בצורה רציונלית‪ ,‬ככל שהם משקיעים סכום שהוא קטן יחסית לא תהיה להם‬ ‫‪.2‬‬ ‫מוטיבציה לפקח במידה רבה ולכן מישהו אחר מפקח על הכסף הזה‪.‬בעיה זו מגדילה עוד יותר את בעיית הנציג‪.‬‬ ‫המחוקק לא חייב להתערב בבעיית הנציג במוסכים‪ ,‬שכן הלקוחות עדיין ילכו למוסכים בין אם ירצו או לא‪ ,‬היות והם חייבים לטפל‬ ‫ברכב פעם בשנה‪.‬לעומת זאת‪ ,‬אם המחוקק לא ימגר את בעיית הנציג‪ ,‬לא ישקיעו בחברות באותה מדינה כי אין חובה‬ ‫‪5‬‬  ‫עדי בסלי‪ ,‬סמסטר ב' ‪2024‬‬ ‫מאמרים ופס"ד – מסומן בתכלת‪ ,‬חקיקה תסומן בצהוב‬ ‫להשקיע ולא יהיה "שוק הון"‪.‬בגלל שאין חובה להשקיע בחברות (בניגוד למוסך)‪ ,‬השוק יכול להגיע למיתון ולכן חייבים לטפל‬ ‫בבעיית הנציג‪.‬אם רוצים שלבעלי מניות יהיה אמון בחברות‪ ,‬חייב למגר את בעיית הנציג‪.‬‬ ‫המפתח למדינת כלכלה משגשגת – שוק הון מפותח שמתבסס על רגולציה תאגידית‪.‬כלכלה מודרנית מפותחת של יזמות‬ ‫עסקית ושגשוג כלכלי צועדת על שוק הון‪.‬מדינות מפותחות עם כלכלה משגשגת בהכרח כוללות חקיקה מתערבת שממגרת את‬ ‫בעיית הנציג‪.‬מ דינה שמציעה רגולציה ששומרת על המשקיעים מאופיינת בשוק הון חזק ואטרקטיבי יותר להשקעה‪.‬‬ ‫כל נושאי המשרה בתאגיד (מנכ"ל‪/‬דירקטוריון) בעלי חובת אמון כלפי בעלי המניות – כאשר הם פועלים למען האינטרסים של‬ ‫עצמם הם מפרים את חובת האמון‪.‬‬ ‫מטבע האדם‪ ,‬ישנם מנהלים שיבצעו פעולות למימוש בעיית נציג כל עוד זה מפיק רווח לטובתם (ירוויח כסף)‪.‬ככל שאין‬ ‫גורמי פיקוח או איסורים שמוטלים עליו כך זה מגדיל את הסיכון למימוש בעיית הנציג‪.‬‬ ‫הפתרון ‪ -‬גורמי פיקוח‪ :‬הממשל התאגידי וחוק החברות ממנה גורמים שמפקחים על החברות ועל נושאי המשרות בחברה עבור‬ ‫בעלי המניות‪.‬במסגרת מודל הפיקוח יש גורם שיפקח על המנכ"ל – דירקטוריון (מהווה גורם ניהול נוסף)‪.‬מי שמפקח על הדירקטוריון‬ ‫הוא וועדת ביקורת‪.‬ישנו גורם פיקוח נוסף שהוא רואה חשבון מבקר‪.‬‬ ‫(*) ‪ -‬וועדת הביקורת בעיקר פועלת למול חברה ציבורית אך גם לעיתים תפעל למול חברה פרטית‪.‬‬ ‫חוק החברות משקיע את רובו במיגור בעיית הנציג‪ ,‬מכיוון שאם לא יפתור את הבעיה שוק ההון בישראל ירד לתחתית‪.‬עם זאת‪ ,‬לא‬ ‫ניתן למגר לחלוטין את בעיית הנציג‪.‬‬ ‫אנשי הכלכלה החופשית (‪ 2‬זוכי פרס נובל ‪ -‬איסטרבול ופישר) – טוענים שבעיית הנציג תיפתר ע"י כוחות השוק החופשי‪ ,‬מכיוון‬ ‫שלא כדאי למנהלים לממש את בעיית הנציג מ‪ 2-‬טעמים‪:‬‬ ‫ערך החברה ירד‪ ,‬הביצועים יהיו כושלים ובעלי המניות יפטרו אותם‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫שוק המנהלים ידע לתת למנהל שמימש את בעיית הנציג מוניטין שלילי ולכן לא תהיה להם עבודה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫לאור אלה‪ ,‬יהיה להם תמריץ מלכתחילה לא לממש את בעיית הנציג‪.‬‬ ‫הבעיה ‪ -‬שוק המנהלים לא עובד מהרבה סיבות‪:‬‬ ‫בעלי מניות לא מפטרים מנהלים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫המנהל כן מוצא עבודה לאחר הפיטורין או גונב מספיק כסף שמאפשר לו שלא לעבוד אחר"כ (גונב ובורח)‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫שוק המנהלים מבוסס על ההנחה שהוא שוק משוכלל‪ ,‬דבר כזה לא קורה בכל מדינה בעולם‪.‬אין בישראל תרבות של שוק‬ ‫‪.3‬‬ ‫מנהלים ואין זרימת מידע משוכ ללת ולכן השוק לא יכול לתקן את עצמו‪.‬כלומר‪ ,‬בישראל המנהלים יכולים לשבת שנים רבות‬ ‫בתפקידם לא משנה מה הביצועים שלהם‪ ,‬ומכאן שאין בשוק סירקולציה‪/‬תחלופה משמעותית‪.‬‬ ‫‪.4‬שוק המנהלים לא מתייחס לממד הזמן ‪ -‬אולי יתקן את עצמו אבל זה ייקח הרבה מאוד זמן‪.‬כלומר בעיית הנציג תתממש‬ ‫ובינתיים נגרם נזק‪.‬נרצה למנוע את הנזק מראש ולא למנוע אותו בדיעבד‪.‬‬ ‫לכן הפתרון הוא רגולציה (ולא השוק עצמו) – פתרון בעיית הנציג הוא קוגנטי‪ :‬נושא משרה לא יכול לבצע פעולה שמהווה הפרה‬ ‫של חובת אמון‪.‬‬ ‫‪6‬‬  ‫עדי בסלי‪ ,‬סמסטר ב' ‪2024‬‬ ‫מאמרים ופס"ד – מסומן בתכלת‪ ,‬חקיקה תסומן בצהוב‬ ‫הרגולציה לא מונעת באופן מלא את מימושה של בעיית הנציג אלא את רוב בעיה זו‪.‬‬ ‫(*) – בעיית הנציג כוללת הרבה מופעים‪.‬לכן‪ ,‬במבחן – ברוב הפעמים ברגע שיש בעיה עם ההתנהלות של המנהל נעלה בעיית‬ ‫הנציג‪.‬‬ ‫❖ יחסים שבין בעלי המניות לבין עצמם‬ ‫מדובר בניגודי האינטרסים החריפים ביותר‪.‬כאמור‪ ,‬בין בעלי המניות יש אחוזי החזקות שונים‪.‬בעולם החברות ישנו מושג שנקרא‬ ‫"בעל שליטה" – מי שיש לו מחצית ומעלה מאמצעי השליטה בחברה (‪ 50%‬במניות ומעלה) או מי שיש לו יכולת לכוון פעולתו‬ ‫של תאגיד‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬בעל השליטה יכול למנות את המנהלים והדירקטוריון‪ ,‬לכנס אספת בעלי מניות ולהשפיע על החוזים והעסקים – מידת השפעה‬ ‫גדולה‪.‬‬ ‫בפרשת אלוביץ׳‪ ,‬אלוביץ׳ מודע שהוא מכנס את הישיבה כדי לפטר את הדירקטור‪ ,‬כי יש לו יכולת לכוון את פעולתו של תאגיד ולכן‬ ‫הוא בעל שליטה דה‪-‬פקטו‪.‬‬ ‫לכן נולדה בעיית נציג חדשה‪/‬אופקית – בעל השליטה יכול לגרום לכך שהחברה תשרת את האינטרסים שלו בלבד על חשבון בעלי‬ ‫המניות המופחתות‪.‬‬ ‫(*) ‪ -‬ביחסים שבין בעלי מניות להנהלה – לבעיית הנציג יש מופע אנכי‪ ,‬כלומר יש חשש שהמנהל ינהל את החברה לטובתו ולא לטובת‬ ‫החברה‪/‬בעלי המניות‪.‬ביחסים שבין בעלי מניות לעצמם – לבעיית הנציג יש מופע אופקי‪ ,‬כלומר בעל השליטה מנהל את החברה‬ ‫לטובתו האישית על חשבון בעלי מניות המיעוט‪.‬כאמור‪ ,‬החברה שייכת לכל בעלי המניות ולא רק לבעל השליטה‪.‬‬ ‫בפרשת דנקנר – דנקנר הוא יו"ר הבנק ובעל מניות אשר גרם לבנק הפועלים לקחת הלוואה מבנק תורכי בלי ריבית‪ ,‬עסקה זו לא‬ ‫טובה לחברה‪/‬בנק הפועלים אך טובה לטובתו האישית‪.‬מדובר בבעיית הנציג האופקית‪.‬‬ ‫(*) ‪ -‬מכאן למדים ש לא טוב לחברה שיו"ר החברה הוא גם בעל מניות‪.‬‬ ‫לסיכום – לבעיית הנציג יש כמה מופעים‪.‬האחד‪ ,‬בעיית הנציג ביחסים בין בעלי המניות להנהלה שזו מטופלת וממוגרת בצורה ניכרת‬ ‫ע"י דיני החברות‪.‬השני‪ ,‬בעיית נציג ביחסים בין בעלי המניות לעצמם‪.‬‬ ‫ככל שלא ניתן הגנה לבעלי מניות המיעוט מפני הכוח של בעל השליטה‪ ,‬הם לא יסכימו לקנות מניות בחברה‪ ,‬לכן אם נרצה‬ ‫שוק הון משגשג ומשיכת משקיעים יש צורך לדאוג לכלי ריסון (בדומה ליחסים בין בעלי המניות להנהלה)‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬במקרה של הקונפליקטים בין בעלי המניות לבין עצמם‪ ,‬הבעיה מורכבת יותר מפני שקשה למשטר את בעל הנכס‬ ‫‪ -‬בעוד שעל נושא משרה ניתן להטיל חובות אמונים‪ ,‬על בעל מניות לא ניתן להטיל חובות‪.‬מה שכן ניתן לעשות זה לקבוע בחוק‬ ‫לגרום לנציגים ‪/‬בעל השליטה להגיע לישיבות ולשמור על האינטרסים‪.‬‬ ‫עד חצי מהמשקיעים בבורסה הם אנשים פרטיים‪ ,‬וחצי מבעלי המניות בבורסה הם גופים מוסדיים‪.‬‬ ‫גופים מוסדיים = גופים שונים שקונים מניות בבורסה עם כסף שהוא לא פרטי שלהם אלא עבור אחרים‪.‬לדוג' חברת אלטשולר‪.‬גוף‬ ‫זה משקיע באופן מרוכז את הכספים של כל אותם אנשים שמפקידים בידם את כספיהם (לדוג' קרנות פנסיה)‪.‬‬ ‫‪7‬‬  ‫עדי בסלי‪ ,‬סמסטר ב' ‪2024‬‬ ‫מאמרים ופס"ד – מסומן בתכלת‪ ,‬חקיקה תסומן בצהוב‬ ‫למשקיעים בציבור יש מניות נסחרות בבורסה בפיזור רחב‪.‬‬ ‫גוף מוסדי לא יכול להיות אדיש בצורה רציונאלית שכן הוא מנהל כסף של אחרים בנאמנות ולא של עצמו (לעומת בעל מניות‬ ‫שמנהל את כספו האישי ולכן הוא אדיש רציונלית)‪.‬‬ ‫מי יפקח על בעל השליטה שלא למממש את בעיית הנציג? – לגבי בעלי מניות מוסדיים‪ ,‬התקווה היא שהם יהיו גורמי הפיקוח‬ ‫ושומרי הסף‪.‬שהם יגיעו להצבעות ויקראו דוחות‪ ,‬יש להם יכולת מקצועית לכך‪.‬לגבי בעלי מניות פרטיים‪ ,‬לא ניתן להכריח אותם‬ ‫להגיע לישיבות‪.‬עם זאת‪ ,‬לגבי בעלי מניות מוסדיים ניתן להכריח אותם להגיע לישיבות‪.‬‬ ‫עד שנת ‪ – 2011‬בעיית נציג האופקית כמעט ולא טופלה בישראל‪.‬החל משנת ‪ - 2011‬נחקק תיקון מס' ‪ 16‬לחוק החברות ולאחריו‬ ‫באו תיקוני חקיקה נוספים שתפקידם הוא למגר את בעיית הנציג האופקית עם שורה ארוכה של כללי פעולה‪.‬‬ ‫לדוג'‪ :‬אם בעל השליטה רוצה לעשות עסקה שמטיבה איתו בלבד‪ ,‬יש צורך באישור של בעלי מניות מיעוט אחרים‪.‬הציפייה‬ ‫ש הגופים המוסדיים יגיעו לישיבות ויצביעו האם לאשר או לא‪ ,‬צי פייה כזאת פחות רלוונטית לבעלי מניות פרטיים‪.‬מכיוון שהגופים‬ ‫המוסדיים תמיד נמענו לאשר עסקה שכזאת‪ ,‬חייבו אותם לנקוט עמדה‪ ,‬לקרוא את הדוחות‪.‬‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫הצורך בדיני חברות – הוא לא כדי להסדיר את מערכת היחסים‪.‬אלא תפקידו לפתור קונפליקטים בסייסים בחברה (בין בעלי‬ ‫המניות לנושים‪ ,‬בין בעלי המניות למנהלים‪ ,‬בין בעלי המניות לעצמם)‪.‬אם נרצה כלכלה משגשגת יש צורך בחקיקה חזקה שתפתור‬ ‫את ניגודי האינטרסים‪.‬‬ ‫עקרון אישיות משפטית נפרדת‬ ‫נשאלת השאלה ‪ -‬מהי חברה? בחוק החברות אין הגדרה לגבי חברה מכיוון שלא ניתן להגדיר בקלות את שאלה זו‪.‬כדי להבין‬ ‫מהי חברה‪ ,‬יש שורה של עקרונות וכללים שבכללותם נבין מהי חברה‪.‬‬ ‫המושג "חברה" הוא מיתוס מדומיין‪ ,‬מדובר במושג חברתי מופשט אשר מורכב משורה של כללים ועקרונות‪.‬‬ ‫כדי להבין מהי חברה צריך להכיר כמה עקרונות יסוד‪:‬‬ ‫חברה היא גוף מאוגד שנרשם ע"פ חוק – הגדרה זו לא עונה לנו על השאלה "מהי חברה?"‪ ,‬זו הגדרה ריקה ועמומה‪.‬‬ ‫ס' ‪ 4‬לחוק החברות הוא הסעיף הקרוב ביותר להגדרה של החברה שכותרתו היא "האישיות המשפטית של החברה" – "חברה היא‬ ‫אישיות משפטית כשרה לכל זכות‪ ,‬חובה ופעולה המתיישבת עם אופייה וטבעה כגוף מואגד"‪.‬‬ ‫(*) ‪ -‬יש הגדרות דומות בחוקים נוספים‪ ,‬כגון ההגדרה ל"תאגיד" בחוק הפרשנות – גוף משפטי הכשיר לפעולות‪ ,‬חיובים וזכויות‪.‬‬ ‫כדי לענות על ההגדרה של "מהי חברה" יש לענות על השאלה "מהי אישיות משפטית?" כאמור‪ ,‬אין הגדרה בחוק למהי אישיות‬ ‫משפטית‪.‬‬ ‫אישיות משפטית מתוארת‪/‬מובנת כ ‪" -‬תופעה" (כלשהי) שהדין מייחס לה זכויות וחובות משל עצמה‪.‬‬ ‫בכל מדינה‪ ,‬הדין הפוזיטיבי צריך להגיד מהן האישיות המשפטיות הרלוונטיות לאותה מדינה‪.‬משכך‪ ,‬הדין הפוזיטיבי צריך להגיד‬ ‫מהן התופעות במשפט הישראלי שיש להן חובות וזכויות משל עצמן‪.‬תאגידים הם דוגמא מובהקת לאישיות משפטית‪.‬‬ ‫‪8‬‬  ‫עדי בסלי‪ ,‬סמסטר ב' ‪2024‬‬ ‫מאמרים ופס"ד – מסומן בתכלת‪ ,‬חקיקה תסומן בצהוב‬ ‫יש כל מיני סוגים של תאגידים‪.‬ס' ‪ 4‬לחוק החברות קובע מהי חברה – "אישיות משפטית"‪.‬אבל יש צורך בחוק שיקבע‬ ‫שעמותה‪/‬שותפות וכו׳ מהווה אישיות משפטית‪.‬לדוג׳‪ :‬ס׳ ‪ 8‬לחוק העמותות קובע כי‪..." :‬תהיה העמותה תאגיד‪ ,‬כשר לכל זכות‪,‬‬ ‫חובה ופעולה משפטית"‪.‬דוג' נוספת‪ :‬אגודה שיתופית מוגדרת בפקודת האגודות השיתופיות‪ ,‬מיום שהאגודה נרשמה כגוף מאוגד‬ ‫היא תהיה כשרה לזכויות וחובות)‬ ‫מכאן שיש צורך שדברי החקיקה השונים יגידו בצורה דקלרטיבית (הצהרתי)‪ ,‬שגוף מסוים הוא גוף המוכר כאישיות משפטית הכשר‬ ‫לזכויות וחובות‪ ,‬וזה משתנה מגוף לגוף‪.‬אם החוק לא מכיר בכך = לא מדובר באישיות משפטית‪.‬‬ ‫הנושא של אישיות משפטית הוא נושא חמקמק ומורכב בעולם המשפט‪.‬‬ ‫טכניקה נפוצה בעולם המשפט – "טקסונומיה" (=סיווג שיטתי של דברים מאותו תחום)‪ :‬כאשר אנו לא יודעים בדיוק להבין ולהגדיר‬ ‫תופעה משפטית (אישיות משפטית)‪ ,‬נעשה סיווגים של אותה תופעה שתעזור לנו ליצור את המאפיינים שלה ("אישיות משפטית")‪.‬‬ ‫(*) ‪ -‬בישראל יש אלפי אישיות משפטיות בעולם המשפט‪.‬‬ ‫סיווג ראשון ‪ -‬בין אישיות משפטית טבעית לאישיות משפטית מלאכותית‪.‬‬ ‫▪‬ ‫בן אדם הוא אישיות משפטית טבעית‪ ,‬ס' ‪ 1‬לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע ש"כל אדם כשר לזכויות ולחובות‬ ‫מגמר לידתו ועד מותו"‪.‬סיווג אדם כאישיות משפטית טבעית נעשה כך מכיוון שהוא קיים באופן פיזי ומוחשי במציאות‪.‬האישיות‬ ‫המשפטית הטבעית מתחילה מגמר לידתו ופוקעת במותו‪.‬‬ ‫ההבדל בין אישיות טבעית למלאכותית ‪ -‬אם יש או אין קיום פיזי‪.‬לבן אדם יש קיום במציאות ולכן הוא מהווה אישיות משפטית‬ ‫טבעית‪.‬לעומת זאת‪ ,‬לחברה אין ולכן היא מהווה אישיות משפטית מלאכותית‪ ,‬היא "מיתוס מדומיין" (פרופ' יובל נוח הררי)‪.‬‬ ‫דוגמאות לדברים שיש להם קיום פיזי במציאות אבל הם אינם מהווים אישיות משפטית בעלת זכויות וחובות‪:‬‬ ‫עובר וגופה ‪ -‬יש להם קיום פיזי במציאות‪ ,‬אבל הם אינם מהווים אישיות משפטית מפני שהחוק קבע ממתי ועד מתי מדובר‬ ‫‪-‬‬ ‫באישיות משפטית והם לא נכללים בזמנים אלה‪.‬עם זאת‪ ,‬לא ניתן לפגוע בהם מכיוון שלבני האדם כאישיות משפטית יש חובות‬ ‫שאוסרות עליהם לעשות פעולות בגופות‪/‬עוברים‪.‬העובר‪/‬הגופה לא יכולים לתבוע אך זה לא אומר שניתן לעשות בהם מה שהם‬ ‫רוצים‪.‬‬ ‫שולחן ‪ -‬יש לו קיום פיזי במציאות‪ ,‬אך הוא לא מהווה אישיות משפטית כי אין אף חוק שמכיר בו ככזה‪.‬עם זאת‪ ,‬אף אדם כאישיות‬ ‫‪-‬‬ ‫משפטית לא יכול לפגוע בשולחן כי יש לו חובה לא להזיק לרכוש‪.‬לשולחן אין זכויות וחובות הוא לא יכול לתבוע את מי שהזיק‬ ‫לו כי הוא לא מהווה אישיות משפטית‪.‬‬ ‫כלבים ובעלי חיים ‪ -‬אין להם זכויות כי אין חוק שקובע שלבעלי חיים יש זכויות‪.‬הזכויות של בעלי החיים הם בעצם החובות‬ ‫‪-‬‬ ‫המשפטיות שחלות על בני האדם שלא להזיק לבעלי חיים‪.‬‬ ‫אם המחוקק יקבע אחרת בחוק (כלומר ששולחן‪/‬כלב‪/‬עובר הם אישיות משפטית) – כל אלה יהוו אישיות משפטית טבעית כי יש‬ ‫להם קיום פיזי במציאות והחוק הכיר בהם ככזה‪.‬‬ ‫אישיות משפטית טבעית = יש לה קיום פיזי במציאות ‪ +‬החוק הכיר בה כאישיות משפטית (‪ 2‬תנאים)‪.‬בני האדם הם האישיות‬ ‫הטבעית היחידה שמוכרת בחוק (בס' ‪ 1‬לחוק הכשרות המשפטית)‪.‬‬ ‫‪9‬‬  ‫עדי בסלי‪ ,‬סמסטר ב' ‪2024‬‬ ‫מאמרים ופס"ד – מסומן בתכלת‪ ,‬חקיקה תסומן בצהוב‬ ‫אישיות משפטית מלאכותית = אישיות משפטית שהמחוקק מכיר בה‪ ,‬אין לה קיום פיזי במציאות‪ ,‬מדובר במשהו מופשט ומדומיין‪.‬‬ ‫כל התאגידים (חברה‪/‬עמותה‪/‬אגודה שיתופית) הם אישיות משפטית מלאכותית‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬כל אלה מהווים אישיות משפטית מלאכותית גם כן‪ :‬מדינה‪ ,‬רשויות מקומיות‪ ,‬עזבון המנוח‪ ,‬וועדה מקומית לתכנון ובנייה‪,‬‬ ‫וועדת רישוי‪.‬‬ ‫(*) ‪ -‬כל אישיות משפטית מלאכותית צריכה חוק מסמיך נפרד‪.‬‬ ‫(*) ‪ -‬יש אלפים של אישיות משפטיות מלאכותיות שהוכרו בחוק בניגוד‪ ,‬לאישיות משפטית טבעית אחת שהוכרה בחוק (בני אדם)‪.‬‬ ‫(*) ‪ -‬כדי להגיש תביעה כנגד אישיות משפטית יש לחפש את החוק שמכונן את קיומה כאישיות משפטית‪.‬‬ ‫נושא האישיות המשפטית הוא בסיסי בעולם המשפט‪ ,‬בכל תביעה שמגישים צריך להבין האם הנתבע מהווה "אישיות משפטית"‬ ‫ואיזה סוג של אישיות משפטית – טבעית‪/‬מלאכותית ‪.‬לא תמיד קל למצוא את האישיות המשפטית הרלוונטית ולכן ההבחנה בין‬ ‫אישיות משפטית טבעית‪/‬מלאכותית היא חשובה‪.‬‬ ‫דוגמא‪ :‬אם רוצים להגיש תביעה כנגד מכולת רחמים – אם זה מול רחמים כבן אדם פרטי אז זה תביעה כנגד אישיות משפטית‬ ‫טבעית‪ ,‬אם זה מול מכולת רחמים שמהווה חברה אז התביעה תהיה כנגד אישיות משפטית מלאכותית‪.‬‬ ‫סיווג שני – בין אישיות משפטית כללית לאישיות משפטית מוגבלת‪.‬‬ ‫▪‬ ‫‪ #‬אישיות משפטית כללית = אישיות כשרה לכל זכות וכל חובה ואין הגבלה לזכויות‪/‬חובות ספציפיות‪.‬‬ ‫דוגמאות‪ :‬חברה = אישיות משפטית מלאכותית ‪ +‬כללית‪.‬אדם = אישיות משפטית טבעית ‪ +‬כללית‪.‬‬ ‫הכלל ‪ :‬כשרות לכל החובות והזכויות‪.‬חריג לכלל ‪ :‬לא חייב שזה יהיה אבסולוטי אלא יש חריגים כלומר‪ ,‬לא חייב שתהיה כשרות לכל‬ ‫זכות‪/‬חובה‪ ,‬לפי ס׳ ‪ 1‬לחוק הכשרות‪ ,‬אדם כשר לזכויות וחובות כל עוד לא הוכח אחרת‪.‬‬ ‫דוגמאות לחריג לכלל‪ :‬אסירים (הגבלה של הכשרות המשפטית)‪ ,‬קטינים (עד גיל ‪ 12‬אין אחריות פלילית)‪ ,‬פסול דין (לא מהווה‬ ‫אישיות משפטית כשרה לכל זכות וחובה ולכן ממנים לו אפוטרופוס)‪.‬‬ ‫לגבי החברה – ס' ‪ 4‬לחוק החברות קובע כלל לפיו‪ :‬חברה כשרה לכל זכות וחובה רק אם היא מתיישבת באופייה וטבעה כגוף‬ ‫מאוגד‪.‬חריג לכלל ‪ :‬יש זכויות שלא ניתן לתת לחברה‪ ,‬מכיוון שזה לא מתיישב עם אופייה כאישיות משפטית מלאכותית‪.‬‬ ‫יש פעולות שחברה לא יכולה לבצע‪ ,‬דוג'‪ :‬נישואין – נישואין זו פעולה משפטית שנתייחדה לאישיות משפטית טבעית בלבד‪.‬‬ ‫תאגיד‪/‬חברה לא יכולה להינשא כי זה לא מתיישב עם אופייה וטבעה כגוף מאוגד – חברות יכולות להתמזג אך לא להתחתן‪.‬‬ ‫אי אפשר לקבוע כללים ברורים שבהתקיימותם נבחן האם ה זכות‪/‬חובה מתיישבת עם אופייה‪/‬טבעה של החברה כגוף מאוגד‪.‬‬ ‫במקרה לא ברור‪ ,‬נזדקק לפרשנות שיפוטית של ביהמ"ש שיחליט בפרשנות תכליתית האם פעולות מתיישבות או לא עם אופיו‬ ‫של תאגיד‪.‬‬ ‫בשורה של פסקי דין שעסקו בשאלה הזו‪ ,‬המגמה הברורה הייתה שביהמ"ש בחר בפרשנות מקיימת – באופן עקרוני‪ ,‬החברה תהווה‬ ‫אישיות משפטית כללית (כשרה לכל זכות וחובה)‪ ,‬למעט מקרים בהם הפעולה לא הגיונית ולא מתיישבת עם אופי תאגיד‪.‬‬ ‫‪10‬‬  ‫עדי בסלי‪ ,‬סמסטר ב' ‪2024‬‬ ‫מאמרים ופס"ד – מסומן בתכלת‪ ,‬חקיקה תסומן בצהוב‬ ‫דוג׳ ‪ :1‬רישיון להפעלת מונית ‪ -‬בעבר‪ ,‬מי שיכל להגיש בקשה לרישיון כזה הוא כל אדם שעומד בקריטריונים שונים‪.‬כיום‪ ,‬ביהמ״ש‬ ‫קבע שרישיון להפעלת מונית הוא לא רק לאדם אלא גם לחברה עצמה שיכולה להיות בעלים של רישיון ירוק‪ ,‬ומי שעומד בתנאים‬ ‫יוכל לנהוג ברכב עם הרישיון המדובר‪.‬‬ ‫דוג׳ ‪ :2‬האם חברה יכולה לכהן כשר בממשלת ישראל?‪ -‬החוק לגבי פעולה זו עמום‪.‬אם נסתכל על פרשנות תכליתית הרעיון הוא‬ ‫ששר יהיה אדם‪.‬כאמור‪ ,‬שר מייצג את הציבור ומנהל משרד מסוים‪.‬כיום בחוק נאסר על חברה לכהן כשר‪.‬עם זאת‪ ,‬מבחינה הגיונית‬ ‫אין אף סיבה שחברה לא תהכן כשר‪ ,‬היא אף תוכל לעשות זאת בצורה מיטבית ולייצג נאמנה את הציבור‪.‬‬ ‫אמנם‪ ,‬חברה יכולה לכהן כדירקטור ‪ -‬הרציונל הוא שדירקטור הוא תפקיד ניהולי מקצועי בעל אחריות ציבורית שמקבל החלטות‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬אין סיבה שחברה לא תכהן כדירקטוריונית (וזה אף מקובל בארה״ב – חברה ניהולית שנושאת בתפקיד הדירקטוריון)‪.‬‬ ‫(*) ‪ -‬המגמה היום בעולם זה להרבות במצבים בהם חברה (שהיא אישיות משפטית מלאכותית) תישא בפונקציות ניהוליות‬ ‫מסוימות‪.‬‬ ‫‪ #‬אישיות משפטית מוגבלת = אישיות משפטית שמלכתחילה המחוקק קבע שהיא יכולה לבצע פעולות ספציפיות בלבד (לא‬ ‫פעולות כלליות‪ ,‬אלא מלכתחילה פעולות מסוימות)‪.‬עזבון המנוח מראש מהווה פונקציה מלאכותית מוגבלת שיש באפשרותה לבצע‬ ‫פעולות ספציפיות בלבד (מקבל רכוש ומעביר אותו הלאה)‪.‬‬ ‫דוגמא לאישיות משפטית מלאכותית ומוגבלת – וועד בית‪ :‬לפי ס' ‪ 69‬לחוק המקרקעין ‪ -‬וועד בית נקבע בחוק כאישיות משפטית‬ ‫מלאכותית (אין לו קיום פיזי במציאות) שיש לו זכויות וחובות (להתקשר בחוזים‪ ,‬להיות צד בהליך משפטי ובכל מו"מ בשם בעלי‬ ‫הדירות)‪.‬אך מדובר באישיות משפטית מוגבלת כי וועד הבית זכאי לפעול בעניינים מסוימים בלבד (של ניהול הבית והחזקתו‬ ‫התקינה) ‪ -‬גם שם יש מתחם פרשני‪.‬‬ ‫(*) ‪ -‬ניתן לפתוח חשבון בנק שהבעלים שלו יהיה וועד בית ולא בעל דירה ספציפי‪.‬‬ ‫אישיות משפטית מלאכותית וכללית תהיה בעיקר תאגידים‪/‬מדינה‪.‬רוב האישיות המשפטיות המלאכותיות שיש במדינה הן‬ ‫אישיות מוגבלות (ההגבלות נקבעו בחוק)‪.‬‬ ‫(*) – רשות מקומית מהווה אישיות משפטית מלאכותית מוגבלת – היא זכאית לזכויות וחובות בהתאם לחוק המסמיך‪.‬‬ ‫אישיות משפטית למול כשרות משפטית‪:‬‬ ‫ישנו ספקטרום מאוד רחב ויש אישיות משפטיות מכל מיני סוגים‪ ,‬מוגבלות יותר או פחות והחלוקה היא לא הרמטית לגמרי‪.‬מכאן‪,‬‬ ‫בעולם המשפט מבחינים בין שני מושגים (שהרבה עו״ד מתבלבלים ביניהם)‪ :‬האישיות המשפטית והכשרות המשפטית‪.‬‬ ‫‪ #‬אישיות משפטית = קיימת או שלא קיימת (בינארי) ‪ ,‬מי שקובע מהי אישיות משפטית הוא החוק‪.‬ברגע שמשהו מוגדר כאישיות‬ ‫משפטית (ורק אם הוא כזה) נדון בהיקף הכשרות המשפטית שלו‪.‬‬ ‫תחילה נבחן האם מדובר באישיות משפטית‪.‬במידה וכן – נבחן את היקף הכשרות המשפטית‪.‬‬ ‫‪ #‬כשרות משפטית = יש לכך ספקטרום רחב‪ ,‬לכל אישיות משפטית יש היקף כשרות שונה‪.‬לדוג'‪ :‬קטין‪.‬‬ ‫ההבדל בין אישיות משפטית לכשרות משפטית – אישיות משפטית נבחנת בצורה בינארית (כן או לא)‪ ,‬כשרות משפטית נבחנת על‬ ‫ספקטרום רחב שהוא לא בינארי‪.‬‬ ‫‪11‬‬  ‫עדי בסלי‪ ,‬סמסטר ב' ‪2024‬‬ ‫מאמרים ופס"ד – מסומן בתכלת‪ ,‬חקיקה תסומן בצהוב‬ ‫(*) ‪ -‬אם נשלל ו כלל הזכויות והחובות כבר לא מדובר באישיות משפטית‪.‬‬ ‫תשומת לב – ברוב המקרים (למעט חוק החברות‪/‬חוק הכשרות) המחוקק במדינת ישראל לא קובע ישירות מהי אישיות משפטית‬ ‫אלא מהי כשרות משפטית‪.‬משכך‪ ,‬כאשר המחוקק קבע שיש כשרות משפטית בהכרח יש אישיות משפטית‪.‬‬ ‫עד כה‪ ,‬למדנו שחברה היא אישיות משפטית (טבעית‪/‬מלאכותית) כשרה לזכויות וחובות והיא מוגבלת או כללית‪.‬‬ ‫מאפיין נוסף של חברה – אישיות משפטית נפרדת מבעליה‪:‬‬ ‫▪‬ ‫מאפיין נוסף ומרכזי של החברה כאישיות משפטית מלאכותית והוא‪" :‬עקרון האישיות המשפטית הנפרדת" = החברה היא אישיות‬ ‫משפטית שהיא עצמאית ונפרדת מבעליה ומנהליה‪.‬כאן‪ ,‬בעצם המוטיבציה‪/‬המניע לנהל עסקים באמצעות חברה‪.‬‬ ‫למה לנהל את העסק באמצעות חברה ולא אדם פרטי? אחד המאפיינים החשובים היא שהיא אישיות משפטית עצמאית נפרדת‬ ‫מהבעלים שלה והמנהלים שלה‪.‬‬ ‫מאפיין זה מחבר אותנו לעסקים ‪ -‬כלומר‪ ,‬הבעלים והמנהלים של החברה הם אישיות משפטית אחרת‪.‬החברה כחברה היא אישיות‬ ‫משפטית עצמאית ונפרדת מהם‪.‬לכן‪ ,‬נבין למה יש לנהל עסקים בצורת חברה ולא כאדם‪.‬‬ ‫לדוג׳‪ :‬אם אדם הקים חברה והלך לבנק לקחת הלוואה‪ ,‬החברה (כישות משפטית נפרדת) שהוקמה היא זו שתצטרך להחזיר את‬ ‫ההלוואה‪.‬לא אותו אדם ספציפי שהקים את החברה‪.‬זו מוטיבציה מרכזית לנהל עסקים באמצעות חברה כי מי שלקח את ההלוואה‬ ‫היא החברה‪.‬על כן‪ ,‬היריבות החוזית של הבנק היא למול החברה ולא האדם‪ ,‬החברה היא זו שתחזיר את ההלוואה‪.‬‬ ‫לעניין ערבות בעל המנייה ‪ -‬כאשר הבנק דורש מבעל המניה ערבות‪ ,‬הוא מבקש עוד אישיות משפטית שתערוב באופן חיצוני לחוב‬ ‫של החברה‪.‬ברגע שבעל המניה מסכים לערבות‪ ,‬הבנק יוכל לתבוע אותו במקרה של אי תשלום ההלוואה מכוח חוזה הערבות‪.‬ולא‬ ‫מכוח ההלוואה כי מי שלקח אותה זה החברה‪.‬כך בעצם יש לחברה אישיות משפטית עצמאית ונפרדת מבעליה‪/‬מנהליה‪.‬‬ ‫לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת יש חריגים מצומצמים‪ ,‬אחד מהם הוא חריג "הרמת מסך" – כלי משפטי שהמחוקק יצר‬ ‫המאפשר לייחס את החובות והזכויות של החברה בערבון מוגבל לבעליה‪.‬‬ ‫חברה היא אישיות משפטית מלאכותית‪ ,‬בדיני חוזים רוב הפעולות המשפטיות משתכללות כאשר יש אלמנט קוגניטיבי‪.‬לדוג'‬ ‫– תנאי בסיסי לכריתת חוזה הינו "גמירות דעת" (רצון לכריתת חוזה)‪.‬‬ ‫לאישיות משפטית מלאכותית אין רצון אלא רק לאישיות משפטית טבעית‪.‬חברה מהווה נייר היא מיתוס מדומיין אין לה מצב נפשי‪,‬‬ ‫אדם יכול להיות עם מצב נפשי‪.‬איך חברה יכולה להתקשר בחוזה אם היא לא יכולה לייצר גמירות דעת? נצטרך שמישהו ייצר עבור‬ ‫החברה רצון‪ ,‬החברה לא יכולה לייצר כוונה‪ ,‬הבנה‪ ,‬ידיעה‪ ,‬רצון ‪ -‬מדובר ביסודות נפשיים שיש רק לאישיות משפטית טבעית (אדם)‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬אם נרצה שהחברה תתקשר בחוזים‪ ,‬ותרצה להיות זכאית לזכויות וחובות‪ ,‬נרצה לייצר עבור החברה את היסוד הנפשי שלה‪.‬מי‬ ‫יכול ליצור עבור החברה את היסוד הנפשי שלה? המנהל של החברה ‪.‬הגאונות של דיני החברות היא שאמנם האדם מייצר עבור‬ ‫החברה את היסוד הנפשי (ידיעה‪ ,‬גמירות דעת‪ ,‬כוונה)‪ ,‬האדם לא מרוקן את הרצון שלו לתוך החברה אלא יש כאן מצב של "הכפלת‬ ‫רצון" ‪ -‬המנהלים מייצרים את הרצון לחברה ובנוסף‪ ,‬נשארים עם רצון משל עצמם (הכפלת רצון ולא ריקון רצון) – משכך‪ ,‬אדם יכול‬ ‫לייצר יסוד נפשי לחברה‪.‬‬ ‫(*) – הכפלת רצון מהווה שני מוקדי רצון נפרדים‪.‬‬ ‫‪12‬‬  ‫עדי בסלי‪ ,‬סמסטר ב' ‪2024‬‬ ‫מאמרים ופס"ד – מסומן בתכלת‪ ,‬חקיקה תסומן בצהוב‬ ‫אדם שהקים החברה ומינה עצמו למנכ״ל החברה‪ ,‬יכול לחתום על חוזה עם החברה‪.‬מצד אחד‪ ,‬הוא חותם על החוזה בשמו ומצד‬ ‫שני‪ ,‬הוא חותם על החוזה בשם החברה‪.‬‬ ‫האם יש פה מפגש רצונות בין שני סוגי אישיות משפטיות? כן‪.‬האם החוזה אכיף? כן‪.‬זה חוזה תקף לכל דבר ועניין עם מוקדי רצון‬ ‫שונים ועצמאיים‪.‬‬ ‫האם הוא יכול לחתום על חוזה כשהוא הקים את החברה וגם הוא המנכ״ל שלה? כן‪.‬‬ ‫"עקרון אישיות משפטית נפרדת" הוא עקרון חשוב ביותר בדיני חברות אשר התחיל מפס"ד אנגלי חשוב‪:‬‬ ‫‪)1897( salmon v. salmon & co ‬‬ ‫עקרון זה מהווה עקרון בסיס בדיני חברות‪ ,‬אשר הוכר בפסיקה האנגלית‪.‬דיני תאגידים הוא ענף משפטי צעיר שהתחיל בפסק הדין‬ ‫הזה‪.‬לפני זה‪ ,‬לא תפסו חברות כאישיות משפטית עצמאית ונפרדת מבעליה ומנהליה – זהו העיקרון והמאפיין החשוב ביותר בעולם‬ ‫המודרני‪.‬בפסק דין זה‪ ,‬בית הלורדים הבין את הגדולה של העיקרון הזה ושהגיעה העת לקיים אותו‪.‬יש מחקרים שמראים שבעקבות‬ ‫פסק הדין התחילה תנופה כלכלית באנגליה‪ ,‬הוקמו חברות והתחילה יזמות עסקית‪.‬הקשר בין פסק הדין ובין ההשלכות הכלכליות‬ ‫שלו הוא מידי ואדיר‪.‬זהו פסק הדין שלקח את עולם המשפט צעד אחד קדימה‪.‬באמצעות עקרון זה‪ ,‬החברה צריכה בעצם לקחת‬ ‫הלוואות ולהחזיר אותן ובעל המניות מתרחק מהסיכון‪.‬‬ ‫רקע‪ :‬אדון סלמון בעל עסק משגשג בלונדון‪ ,‬היה סוחר ומעבד עורות (בורסקאי)‪.‬סלמון המבוגר חשב איך יוכל לשלוט בילדיו‬ ‫היורשים‪ ,‬ובסוף דרכו רצה שהם יסתדרו ולא יריבו‪.‬לכן החליט להעביר את העסק שלו לפורמט של חברה‪.‬אדון סלמון פתח את‬ ‫חברת "סלמון אנד קו"‪.‬אדון סלמון כתב את עצמו כבעל מניות ‪.97%‬ל‪ 2-‬ילדיו ואשתו היה אחוז מנייה בודד ונפרד‪.‬אדון סלמון‬ ‫הקים את החברה ברשם החברות ומינה עצמו למנכ״ל‪.‬חברת סלמון חתמה על חוזה עם אדון סלמון שלפיו אדון סלמון ימכור את‬ ‫העסק לחברת סלמון בשווי האמיתי של העסק והוא י עביר לחברה את כל הציוד‪ ,‬הסחורה וכל העסק החי‪.‬לחברה לא היה מספיק‬ ‫כסף לשלם עבור המכירה ולכן נחתם חוזה הלוואה בין החברה לסלומון ‪.‬בחוזה ההלוואה כתוב שחברת סלמון צריכה לשלם לאדון‬ ‫סלמון‪ ,‬עוד נכתב שאם יש נושים נוספים לחברה אז אדון סלמון הוא נושה ראשון מובטח‪.‬כלומר‪ ,‬חברת סלמון התחייבה לאדון סלמון‬ ‫שאם יש כסף בקופה ויש נושים‪ ,‬מי שמקבל ראש ון את מה שנשאר בקופה הוא אדון סלמון ורק אחריו כל הנושים האחרים‪.‬אדון סלמון‬ ‫חתם בצד אחד בשם עצמו ובצד השני חברת סלמון חתמה אחרי מו״מ נוקשה על החוזה‪.‬העסק היה מאוד משגשג אך לאחר רעידת‬ ‫אדמה העסק ירד והחובות לנושים פחתו‪.‬העסק נקלע לחובות והגיע למצב חדלות פירעון (העסק לא יכול לשלם את חובותיו)‪.‬לכן‪,‬‬ ‫כל הנושים (הספקים) הגישו תביעה כלפי חברת סלמון‪.‬גם אדון סלמון מגיש תביעה מכוח החוזה הראשון שלו והיותו נושה ראשון‬ ‫מובטח‪.‬אם יישאר עוד כסף בקופה הנושים האחרים יקבלו אותו‪.‬שאר הנושים מגישים תביעה לביהמ"ש על "תרגיל הונאת נושים"‪.‬‬ ‫ביהמ״ש בערכאה נמוכה בלונדון‪ :‬זו תרמית על הנושים והונאתם ואדון סלמון מפסיד‪.‬‬ ‫בערעור לבית הלורדים בלונדון נקבע כי‪ :‬או שחברה היא אישיות משפטית עצמאית ונפרדת או שלא‪.‬או שהכללים תקפים‬ ‫מההתחלה ועד הסוף או שאין טעם בכללים‪.‬לא יכול להיות שאדם מקים חברה ואם העסק משגשג זה לגיטימי‪ ,‬ואם קשה לא מכבדים‬ ‫את כלל ההפרדה בין האדם לאישיות המשפטית‪.‬בית הלורדים בדק שכל ההליך נעשה כדין‪.‬‬ ‫הכרעה‪ :‬החברה לא רימתה ולכן בית הלורדים קובע שמדובר בהסדר לגיטימי ותקף לכל דבר ועניין‪ ,‬קובע כי מדובר בהסכם‬ ‫חוזי תקף ומחייב‪ ,‬אם לא – אין טעם בדיני החברות‪.‬משכך‪ ,‬בבית הלורדים הכיר בעקרון "אישיות משפטית נפרדת"‪ ,‬סלמון הוא‬ ‫נושה ראשון מובטח ומקבל הכל לפני הנושים‪.‬‬ ‫‪13‬‬  ‫עדי בסלי‪ ,‬סמסטר ב' ‪2024‬‬ ‫מאמרים ופס"ד – מסומן בתכלת‪ ,‬חקיקה תסומן בצהוב‬ ‫לסיכום‪ :‬חשוב לדבוק ולהקפיד לשמור על עיקרון זה מכיוון שעולם העסקים חייב וודאות משפטית ויציבות‪ ,‬בלעדיו אנשים לא‬ ‫יוכלו להקים עסקים ולא יהיה להם תמריץ להקים חברה ולקחת סיכון (בישראל אין הקפדה יתרה עליו)‪.‬‬ ‫תמיד נצטרך לייחס את הסוגיות שנלמד בקורס על היחסים בין סוגי האנשים בחברה שלמדנו (נושים‪ ,‬מנהלים‪ ,‬בעלי מניות)‪.‬‬ ‫ס׳ ‪ 4‬לחוק החברות קובע שחברה היא אישיות משפטית שכשרה לזכויות וחובות‪.‬מתוך הגדרה זו‪ ,‬ישנו מאפיין נוסף של הישות‬ ‫המשפטית של החברה ‪ -‬החברה היא ישות משפטית נפרדת מהחברה ומבעליה ("עקרון הישות הנפרדת")‪ ,‬עקרון זה מעוגן‬ ‫בפרשת סלמון‪.‬‬ ‫כשדיברנו על עקרון האישיות המשפטית העצמאית והנפרדת ראינו שלפי חוק הכשרות והאפוטרופסות‪ ,‬בני האדם גם הם אישיות‬ ‫משפטית‪.‬לגבי בני אדם נקבע כי האישיות המשפטית מתחילה בלידה ופוקעת במוות (בס' ‪ 1‬לחוק הכשרות והאפוטרופסות)‪.‬‬ ‫כך גם לגבי חברה צריך להגיד ממתי יש אישיות משפטית ועד מתי‪.‬‬ ‫מתי מתחילה ופוקעת האישיות המשפטית של החברה?‬ ‫ס' ‪ 5‬לחוק החברות מגדיר מהי תקופת החיים של חברה (שהיא ישות משפטית מלאכותית) – "קיומה של חברה הוא מיום התאגדות‬ ‫המצוין בתעודת ההתאגדות ועד לפקיעת ההתאגדות כתוצאה מחיסולה של חברה"‪.‬‬ ‫יום לידת החברה ‪ -‬כדי שחברה תהיה ישות משפטית צריך להגיש בקשה לרשם החברות שינפיק תעודת התאגדות חברה‪.‬‬ ‫הנפקת תעודת ההתאגדות ורישום החברה במרשם מהווה מעין "תעודת לידה"‪.‬‬ ‫תעודת הלידה לא הכרחית לקיומה של ישות משפטית טבעית ‪ ,‬שכן‪ ,‬גם ללא תעודת לידה הילד יהווה ישות משפטית‪.‬כלומר‪ ,‬מכיוון‬ ‫שבן אדם בעל קיום ממשי במציאות‪ ,‬גם אם לא תהיה לו תעודה ולא נרשום אותו הוא עדיין יהווה אישיות משפטית (טבעית)‪.‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬תעודת ההתאגדות הכרחית לקיומה של החברה כישות משפטית‪ ,‬זאת מכיוון שמדובר באישיות משפטית מלאכותית שאין לה‬ ‫קיום במציאות ‪ -‬אין רישום = אין אישיות משפטית! הרישום הוא לא דקלרטיבי (הצהרתי) אלא קונסטיטוטיבי (מכונן)‪.‬‬ ‫חברה הופכת להיות אישיות משפטית כשרה מיום ההתאגדות המצוין בתעודת ההתאגדות (ברשם החברות)‪.‬אם לא נרשום את‬ ‫החברה ברשם החברות ברישום קונסטיטוטיבי (מכונן) החברה לא קיימת‪.‬כל עוד החברה לא נרשמה שום התחייבות לא מחייבת‬ ‫כלפיה ‪ -‬היא לא אישיות משפטית‪.‬מכאן שחייבת להיות תעודת התאגדות לחברה (מדובר בהליך פשוט)‪.‬‬ ‫יום מות החברה ‪ -‬מות החברה קורה כאשר החברה מתחסלת (ס׳ ‪ 5‬קובע שיום המוות הוא ״בפקיעת ההתאגדות כתוצאה מחיסולה‬ ‫של החברה״)‪.‬‬ ‫חיסול החברה נעשה ב‪ 2-‬דרכים‪:‬‬ ‫מחיקת חברה – מדובר באקט מנהלי שרשם החברות מוחק את החברה ממרשם החברות‪.‬במצב שכזה החברה לא קיימת‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫פעם בכמה שנים הרשם מבצע "סדר" במרשם החברות כדי לשקף את עולם הישויות המשפטיות הפעיל וכדי שהמרשם לא‬ ‫יהיה עמוס בחברות שאינן פעילות‪.‬במסגרת ה"סדר" שהרשם מבצע הוא שולח מכתבים לחברות שאינן פעילות בפרק זמן‬ ‫מסוים וקובע זמן תגובה למכתב ‪ -‬אם החברה עונה משאירים את רישומה‪ ,‬אם החברה לא עונה מוחקים אותה מהמרשם‪.‬כדי‬ ‫שהרשם יבין שמדובר בחברה פעילה‪ ,‬שולחים דוח לרשם עם מאזן החברה‪.‬‬ ‫‪.2‬פירוק חברה – פירוק החברה נעשה במסגרת צו שיפוטי שניתן ע"י ביהמ"ש‪.‬מרגע שניתן צו לפירוק החברה‪ ,‬החברה לא תהווה‬ ‫אישיות משפטית והיא "מתחסלת"‪.‬בעקבות צו הפירוק הרשם מוחק את החברה מהמרשם‪.‬‬ ‫‪14‬‬  ‫עדי בסלי‪ ,‬סמסטר ב' ‪2024‬‬ ‫מאמרים ופס"ד – מסומן בתכלת‪ ,‬חקיקה תסומן בצהוב‬ ‫הליך פירוק החברה שמסתיים בחיסולה יכול להיות מונע מ‪ 2-‬מצבים‪:‬‬ ‫הליך פירוק מרצון – פירוק מרצונם של בעלי המניות‪ ,‬בעלי המניות מחלקים את הנכסים‪ ,‬משלמים את החובות וכו'‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫פירוק מרצון לרוב לא נפוץ שכן אם בעלי המניות לא רוצים עוד את החברה הם יעדיפו למכור אותה‪.‬‬ ‫פירוק שלא מרצון לבקשת הנושים – מדובר בהליך הנפוץ יותר‪.‬מדובר במצב שבו החברה איננה יכולה לעמוד‬ ‫ב‪.‬‬ ‫בחובותיה ולכן היא נכנסת למצב של חדלות פרעון‪ ,‬הנושים מבקשים מביהמ"ש שיפרק את החברה‪.‬ביהמ"ש לוקח‬ ‫את נכסי החברה ומחלק אותם בין הנושים בהתאם לסדר הנשייה (ע"פ חוק עובדי החברה יהיו ראשונים ואחר"כ‬ ‫הנושים האחרים)‪.‬‬ ‫לרוב‪ ,‬מצבת הנשייה גדולה ממצבת הנכסים‪ ,‬משכך ייתכן כי הנושים לא יקבלו את מלוא החובות שמגיעים להם‪.‬‬ ‫הליך פירוק כזה יכול לקחת שנים כי יש סכסוך בין הנושים ומדובר בסכומי כסף גדולים‪.‬ביהמ״ש במקרה כזה ממנה‬ ‫לחברה נאמן שמנהל אותה כי היא כבר לא אישיות משפטית‪.‬הנאמן מנהל את החברה לפי הוראות ביהמ״ש עד‬ ‫לחיסולה‪.‬ביהמ״ש בודק שהכל נקי ומסודר ואז הוא נותן צו פירוק‪.‬מדובר באיזון בין האינטרסים השונים של‬ ‫הנושים‪.‬‬ ‫במהלך הפירוק יכול להיווצר מצב שיתבצע הליך של הבראת חברה – ביהמ"ש מציע לבצע תכנית הבראה שתגדיל את הנכסים‬ ‫ותחזיר את החברה לפעילות‪.‬לרוב‪ ,‬לנושים יש אינטרס שתתבצע תכנית הבראה שכן בעת פירוק שיתוף הם מפסידים חלק יחסי‬ ‫מכספם שהוא גדול יותר מאשר הכסף שיפסידו בהליך ההבראה‪.‬‬ ‫חברת אל‪-‬על הייתה במשך ‪ 20‬שנה בתכנית הבראה‪.‬בזמן תכנית ההבראה מקפיאים לזמן מה את כל חובות החברה‪ ,‬וממנים‬ ‫נאמן מטעם בית המשפט אשר מגבש תוכנית הבראה לחברה‪ ,‬ובזמן זה החברה ממשיכה לפעול תחת הגנת בית המשפט‪.‬‬ ‫(*) ‪ -‬דיני פירוק וחדלות פרעון‪ ,‬ודיני הבראה ושיקום חברות הם דינים נפרדים לדיני חברות‪ ,‬מדובר בענף משפטי גדול הכולל‬ ‫דוקטרינות שונות שלא נעסוק בו‪.‬‬ ‫עקרון הגבלת האחריות‬ ‫אישיות משפטית היא תופעה שהדין מייחס לה זכויות וחובות משל עצמה‪.‬בשיעור נפרק את המשמעות של מה הכוונה במונח‬ ‫״משל עצמה״? ראינו בפס״ד סלמון‪ ,‬שהחברה היא אישיות משפטית עצמאית ונפרדת מבעליה ומנהליה‪.‬המשמעות היא‪ ,‬שכאשר‬ ‫החברה לוקחת הלוואה ויש לה חוב‪ ,‬החוב הוא של החברה ושלה בלבד! לכן‪ ,‬יש לה זכויות וחובות משל עצמה‪.‬‬ ‫ישנו מאפיין נוסף של חברות שמסביר לנו מה הסיבה לנהל עסקים באמצעות חברה – מאפיין זה נקרא "עקרון הגבלת האחריות"‬ ‫= לפיו‪ ,‬חובות החברה הם של החברה בלבד‪ ,‬הם אינם חובות של בעלי המניות‪.‬מכיוון שהחברה היא ישות משפטית שיש לה‬ ‫זכויות וחובות משל עצמה‪.‬‬ ‫ההבדל בין עקרון "ישות משפטית נפרדת" לעקרון "הגבלת האחריות" – מכוח עקרון הישות המשפטית הנפרדת נובע עקרון‬ ‫הגבלת אחריות‪.‬‬ ‫יישום על פרשת סלמון – מכוח עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת‪ ,‬סלמון הקים חברה שהיא נפרדת ממנו‪ ,‬והוא יכול לחתום על‬ ‫חוזה עם חברת סלמון‪ ,‬הוא יכול לתבוע את החברה‪.‬אבל כאשר לחברת סלמון יש הרבה מאוד נושים‪ ,‬עיקרון הגבלת האחריות אומר‬ ‫שסלמון עצמו מוגן‪ ,‬והוא לא צריך להחזיר את חובות החברה בעצ מו‪.‬הנושים האחרים יגישו תביעה כנגד חברת סלמון‪ ,‬ומכוח עיקרון‬ ‫‪15‬‬