הגדרות למבחן אזרחות לכיתה י

**[הגדרות למבחן 1 באזרחות]** **[מדינה (תנאים למדינה)]** -- - ארגון חברתי הכולל שלטון  - אוכלוסייה  - שטח מוגדר (טריטוריה) - ריבונות פנימית וחיצונית (חוסר כפיפות לגורמים חיצוניים) - הכרה בינלאומית **[קבוצה אתנית]** -- קבצו שלה יסודות משותפים  אתניים-תרבותיים/ מוצא, שפה, תרבות, היסטור...

**[הגדרות למבחן 1 באזרחות]** **[מדינה (תנאים למדינה)]** -- - ארגון חברתי הכולל שלטון  - אוכלוסייה  - שטח מוגדר (טריטוריה) - ריבונות פנימית וחיצונית (חוסר כפיפות לגורמים חיצוניים) - הכרה בינלאומית **[קבוצה אתנית]** -- קבצו שלה יסודות משותפים  אתניים-תרבותיים/ מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה, ולעתים גם דת. קבוצה זו אינה בהכרח בעלת דרישות להגדרה עצמית/ לריבונות. **[לאום]** - קבוצה שלה יסודות משותפים (אתניים-תרבותיים וגם/או יסודות פוליטיים). לקבוצה זו מדינה ריבונית או אוטונומיה בתוך מדינה ריבונית, או שהיא שואפת לאחד משני אלו. **[לאומיות אתנית-תרבותית]** - השאיפה המשותפת לבני לאום לשלטון עצמי במסגרת של מדינה ריבונית/ לניהול עצמי בתוך מדינה. מבוססת על יסודות אתניים-תרבותיים: מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה, ולפעמים גם דת. **[לאומיות פוליטית/ אזרחית]** - השאיפה המשותפת לבני לאום לשלטון עצמי במסגרת של מדינה ריבונית/ לניהול עצמי בתוך מדינה. מבוססת על יסודות פוליטיים: שותפות/ רצון-משותף לחיות באותה מדינה/ במסגרת פוליטית ובקידום יחד ערכים ונורמות משותפים/ תפיסה של \"טוב משותף\" **[הצהרת בלפור]** - מכתב ששלח שר החוץ הבריטי בלפור (ב- 1917) ללורד היהודי רוטשילד. מודיע על החלטת ממשלת בריטניה לקדם הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. **[תוכנית החלוקה]** -- החלטת עצרת האו\"ם בכט\' בנובמבר 1947 (29.11.47). החלטה להקים בתוך החלק שנותר מן המנדט בארץ ישראל המערבית, מדינה יהודית ומדינה ערבית. ההנהגה היהודית קבלה את התכנית. ההנהגה הערבית דחתה אותה והערבים החלו בפעולות איבה/מלחמה (השלב הראשון של מלחמת העצמאות). **[הכרזת העצמאות (הגדרה):]** מסמך ההכרזה על מדינת ישראל שנחתם על ידי דוד בן גוריון וחברי מועצת העם (=נציגי הישוב היהודי בארץ ישראל). הוכרזה בה\' באייר תש\"ח/ 14 במאי 1948, בתל אביב, בעיצומה של מלחמת העצמאות. כוללת שלושה חלקים: חלק היסטורי (לגיטימציה), חלק מעשי/ביצועי/אופרטיבי, חלק הצהרתי (אופי המדינה/ עקרונות, פניה לגורמים שונים). **[הצדקות היסטוריות בהכרזת העצמאות:]** - בה הוא קם התעצב ויצר נכסי תרבות ובראשם התנ\"ך, במהלך הגלות העם המשיך בתקוה ובמאמץ לשוב לארץ ישראל - נעשה מאמץ לשיבה לארץ בדורות האחרונים שהביא להקמת ישוב גדול ומבוסס - השואה הוכיחה את ההכרח בפתרון בעיית האנטישמיות על ידי מדינה יהודית **[הצדקות בינלאומית -- משפטית:]** - הצדקה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל הנובעת מתמיכה/ הכרה בינלאומית בזכותו העם היהודי למדינה בארץ ישראל. - החלטות רשמיות של מדינות וגופים בינלאומיים/ דוגמאות: הצהרת בלפור, כתב המנדט, החלטת האו\"ם על החלוקה (החלטה 181). **[הצדקה טבעית:]** זכותו של כל עם להגשים את עצמו במדינה ריבונית עם שטח מוגדר. **[מאפיינים היהודיים של המדינה הבאים לידי ביטוי בהכרזה]** - בהכרזה בא לידי ביטוי האופי היהודי של המדינה בדברים הבאים: - בשם המדינה: מדינת ישראל/ בהכרזה עליה כמדינה יהודית -  בפתיחת שעריה לכל יהודי  - בקריאה לעם יהודי להתלכד סביבה  - בקביעה כי המדינה תושתת על יסודות החרות הצדק והשלום במורשתם של נביאי ישראל **[מאפיינים דמוקרטיים של המדינה הבאים לידי ביטוי בהכרזה]** - בהכרזה בא לידי ביטוי האופי הדמוקרטי של המדינה בדברים הבאים: - הכרזה על הקמת מוסדות דמוקרטיים / קיום בחירות/ כינון חוקה - הבטחה לשוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחיה ללא הבדל דת גזע ומין/ בהבטחה לחרות דת מצפון לשון חינוך תרבות - בהבטחה להיות נאמנים לעקרונותיה של מגילת האו\"ם - בקריאה לערבים תושבי המדינה שקמה להשתתף בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה - בהבטחה להעניק לערבים אזרחי ישראל נציגות מתאימה בכל מוסדות המדינה - שמירה על המקומות הקדושים לכל הדתות - פיתוח הארץ לטובת כל תושביה **[פניות לגורמים שונים בהכרזת העצמאות: ]** - לאו\"ם - לשיתוף פעולה בהגשמת החלטת החלוקה/ להקמת אחדות כלכלית בארץ ישראל בכללותה/ לקבל את ישראל לתוך משפחת העמים  - לערבים תושבי מדינת ישראל שזה עתה קמה - לשמור על השלום, לקחת חלק בהקמת המדינה, על יסוד אזרחות מלאה ושווה במדינה וייצוג מתאים בכל מוסדותיה   - למדינות שכנות- מושטים יד לשלום ושכנות טובה, לשיתוף פעולה במאמץ לקדם את המזרח התיכון כולו. - לעם היהודי בתפוצות להתלכד סביב הישוב היהודי ולסייע במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל **[מעמדה המשפטי של הכרזת העצמאות:]** - הכרזת העצמאות מבטאת חזון לאומי המצוי בישראל בקונצנזוס רחב  - למגילת העצמאות אין מעמד משפטי מחייב אך בית המשפט קבע שהיא מקור מרכזי לאופן פרשנותם של חוקים אחרים כאשר איננה עומדת בסתירה לחוק מפורש אחר - מעמדה המשפטי של ההכרזה התחזק מאז שנכנס לתוקף תיקון לחוקי היסוד הקובע שהם \"יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל\". לפי הגישה הרווחת נותר מעמדה כמקור לפרשנות חוקים בלבד **[יחס ישראל אל התפוצות]** - מחויבות המדינה ליהדות התפוצות באה לידי בתחומים שונים המבטאים את תפישתה כמדינת הלאום של כל העם היהודי. ביניהם ניתן למנות: - חוק השבות וחוק האזרחות המאפשרים לכל יהודי לעלות לישראל ולקבל אזרחות בה - מוסדות רשמיים של המדינה המטפלים בחיזוק זהותה היהודית של יהדות התפוצות ובעלייתה לישראל (למשל: ההסתדרות הציונית העולמית המעוגנת בחוק, קיומו של שר לענייני תפוצות ושר קליטה) - התגייסות המדינה לטובת יהודים המצויים במצוקה ברחבי העולם  - החוק הפלילי של מדינת ישראל מאפשר ענישה של מי שפגע ביהודי על רקע יהדותו גם אם עשה זאת מחוץ לשטחה של המדינה וכלפי יהודי שאיננו אזרח המדינה **[יחס התפוצות למדינה]** -- - זהות -- רבים מיהודי העולם חשים קרבה והזדהות עם מדינת ישראל על אף היותם אזרחים לכל דבר במדינותיהם. במקרים מסוימים הדבר גורם לדילמות של \"נאמנות כפולה\". - תמיכה פוליטית בישראל -- על ידי ארגונים ושדולות המשתדלים להשפיע על ממשלותיהם לתמוך בישראל בהקשרים שונים - תמיכה כלכלית -- לאורך השנים תומכת יהדות התפוצות בפעילויות שונות בישראל בסכומים גדולים - הדור הצעיר בהרבה קהילות מזדהה פחות עם ישראל ונעשים מאמצים לחיזוק הזדהות זו (פרויקט תגלית, שליחי הסוכנות היהודית וכדומה)  **[פשרת הררי]** - הצעתו של ח\"כ הררי שהתקבלה  ב-1950 והיוותה פשרה בין תומכי ומתנגדי החוקה. לפי ההצעה הכנסת תחוקק חוקי יסוד בשלבים כבסיס לחוקה. בסיום חקיקת חוקי היסוד הם יאוגדו לכלל חוקה. **[חוקה]** -- - מערכת של נורמות וערכי יסוד המנוסחים במסמך מכונן  - בעלת עליונות משפטית על חקיקה רגילה - קובעת את: 1\. עקרונות וערכי היסוד של המדינה/ חזון/ המאפיינים הייחודיים של המדינה  2\. מבנה רשויות השלטון סמכויותיהן והיחסים ביניהן  3\. עקרונות השמירה על זכויות האדם והאזרח במדינה **[פסקת ההגבלה]** - ניתן לחוקק חוק הסותר חוק יסוד רק בתנאי שהוא \"הולם את ערכיה של מדינת ישראל ונועד לתכלית ראויה\" ופגיעתו בזכות מידתית. **[חוק יסוד -- ]** - מהווים את פרקי החוקה העתידית לפי פשרת הררי  - שונים מחוק רגיל בצורה (נקרא: \"חוק יסוד\", אין שנת חקיקה), בתוכן (נושאים שבהם עוסקת חוקה) ובמאפיינים נוספים (בחלק מחוקי היסוד על ידי: שריון/ פסקת הגבלה/ יציבות- לא ניתן לשינוי בתקנות שעת חירום) - בישראל נחקקו 12 חוקי יסוד - ישנה מחלוקת פרשנית האם יש לחוקי היסוד בישראל מעמד חוקתי אף קודם שנעשה הליך לאגדם לכלל חוקה מאוחדת (בעבר סבר בית המשפט שאין להם מעמד חוקתי. בשנת 1995 שינה את פסיקתו והכריז שיש לחוקי היסוד מעמד של חוקה וזהו המצב המשפטי הנוהג בישראל) **[חוק יסוד כבוד האדם וחירותו]** - מפרט את זכויות היסוד של האדם בישראל הכוללות את: (יש לזכור שניים): הזכות לחיים ולשלמות הגוף, זכות הקניין, הזכות לכבוד ולפרטיות, חופש התנועה **[חוק יסוד ישראל מדינת הלאום של העם היהודי (חוק יסוד -- חוק הלאום)]** -- - חוק היסוד הינו חלק מהיסודות החוקתיים של המדינה שבהתאם לפשרת הררי אמורים להוות תשתית לחוקה עתידית.  - מטרת החוק לעגן בחוק את הגדרת מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי ולבסס את הזהות היהודית בחוקי היסוד בצורה מפורטת ומפורשת. - תוכן החוק (יש לדעת לפחות שלושה נושאים מתוך החוק): קובע שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, מגדיר את סמלי המדינה, את בירתה, את העברית כשפתה הרשמית, את היום הלאומי וימי הזיכרון, את פעולת המדינה לחיזוק הקשר עם התפוצות ולקידום התיישבות יהודית.   - בציבוריות הישראלי מתנהל ויכוח לגבי נחיצות החוק ואופן ניסוחו.  - התומכים בחוק סבורים שהוא נחוץ אל מול המבקשים לבטל את זכותו של העם היהודי לבית לאומי בארץ ישראל. - מנגד מתנגדי החוק סבורים כי החוק פוגע בזכות לשוויון, במעמד השפה הערבית  ובזכויות המיעוטים במדינה. **[חוק השבות -- ]** - חוק משנת 1950 הקובע שכל יהודי זכאי לעלות לארץ - החוק מאפשר גם לבני/בנות זוגם של יהודים, ילדיהם של יהודים ובני/בנות זוגם, ונכדיהם של יהודים ובני/בנות זוגם לעלות לארץ (אם כי הם לא נרשמים כיהודים) - חוק זה נובע מתפיסת היסוד של מדינת ישראל כמדינת הלאום של כל יהודי העולם ולכן מקובל לראות בו חוק מבחין ולא חוק מפלה - במדינות רבות בעולם קיימת מדיניות הגירה המבוססת על עקרון שבות של בני הלאום