דיני תאגידים - מצגת PDF

‫די‪ð‬י תאגידים – חזרה לבחי‪ð‬ה‬ ‫‪.1‬‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור ראשון‬ ‫אישיות משפטית‬ ‫תוכן עני...

‫די‪ð‬י תאגידים – חזרה לבחי‪ð‬ה‬ ‫‪.1‬‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור ראשון‬ ‫אישיות משפטית‬ ‫תוכן עניינים למצגות‬ ‫פסק דין ‪Salomon v. Salomon‬‬ ‫נושא השיעור‬ ‫מספר השיעור‬ ‫מר סלומון הקים חברה בע"מ‪ ,‬קיבל מניות והעביר לה נכסים‪.‬‬ ‫שיעור ראשון – אישיות משפטית‪ ,‬אחריות מוגבלת‪ ,‬שותפות מול חברה‬ ‫החברה הפסידה כסף וסלומון הלווה לה כסף )הפך להיות גם נושה של החברה(‪.‬‬ ‫החברה הפכה חדלת פירעון ומונה לה מפרק‪.‬‬ ‫שיעור שני – התקנון כחוזה‪ ,‬תקנון כחוזה אחיד‪ ,‬שינוי תקנות‬ ‫הנושים מבקשים לתבוע את סלומון אישית בשל חובות החברה‪.‬‬ ‫שיעור שלישי – הגדרת מניה‪ ,‬הגדרת נייר ערך‪ ,‬חובות גילוי לפי חוק ני"ע‬ ‫הטענות נגד סלומון‪:‬‬ ‫שיעור רביעי – תורת האורגנים‬ ‫‪ ‬שהקים את התאגיד לצורכי מרמה כדי להימנע מאחריות אישית‪.‬‬ ‫שיעור חמישי – בעיית הנציג‪ ,‬טובת החברה‬ ‫‪ ‬שהתאגיד במהותו הוא שליח של בעלי המניות‪ -‬סלומון כשולח חייב בכל חובות החברה‪.‬‬ ‫שיעור שישי – חובת אמונים‬ ‫‪ ‬שבעלי המניות במהותם ערבים לחובות התאגיד ולכן סלומון ערב לכל חובות החברה‪.‬‬ ‫סלמון טוען שבעל מניות לא חייב בחובות החברה ושכנושה הוא זכאי לחלק מהכסף בחברה‬ ‫שיעור שביעי – חובת זהירות ‪ +‬פטור שיפוי וביטוח‬ ‫מה תהיה המשמעות אם בית המשפט יקבל את הטענות נגד סלומון?‬ ‫שיעור שמיני – קיפוח המיעוט וחובת הגינות של בעלי שליטה‬ ‫לא תהיה יותר כל משמעות להקמה של חברה כאישיות משפטית נפרדת מבעל המניות‬ ‫שיעור תשיעי – ממשל תאגידי‪ ,‬שומרי סף‪ ,‬אישור עסקאות עם בעלי ענין‬ ‫בית הלורדים‪:‬‬ ‫שיעור עשירי – הרמת מסך מדומה הרמת מסך קלאסית‪ ,‬הדחייה‬ ‫‪ ‬עצם הקמת תאגיד נפרד איננו התחמקות אסורה מאחריות‬ ‫שיעור אחת עשרה ‪ -‬חלוקה אסורה‬ ‫‪ ‬עצם הקמת תאגיד אינה יוצרת יחסי שליחות או ערבות בין התאגיד למתאגדים‪.‬כדי‬ ‫שיעור שתים עשרה ‪ -‬תביעה נגזרת ותביעה ייצוגית‬ ‫להוכיח טענת שליחות או ערבות יש להראות ששליחות או ערבות כזו אכן נוצרה בהסכם‬ ‫חיצוני למסמכי ההתאגדות‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור ראשון‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור ראשון‬ ‫אישיות משפטית‬ ‫אישיות משפטית‬ ‫הגדרה של אישיות משפטית‬ ‫מה המאפיינים של גוף שיש לו אישיות משפטית במשפט הפרטי?‬ ‫מה ההבדל בין אישיות משפטית במשפט הפרטי לאישיות‬ ‫‪.1‬יכולת בעלות על זכויות וחובות‬ ‫משפטית במשפט הציבורי?‬ ‫‪.2‬יכולת לתבוע ולהיתבע‬ ‫אישיות משפטית במשפט הפרטי‪:‬‬ ‫איזה גורמים אנחנו מכירים שיש להם אישיות משפטית?‬ ‫יכולת בעלות על זכויות וחובות ‪ +‬יכולת לתבוע ולהיתבע‬ ‫)הם יכולים להיות בעלי זכויות וחובות ויכולים לתבוע ולהיתבע(‬ ‫אישיות משפטית במשפט הציבורי‪:‬‬ ‫‪ ‬אנשים פרטיים‬ ‫סמכות מכוח החוק לבצע פעולות שלטוניות )כגון‪ :‬לתת רישיונות‪,‬‬ ‫‪ ‬גופים לא אנושיים )ערטילאיים(‬ ‫להתקין תקנות וכד'(‬ ‫במגזר הציבורי‪ :‬המדינה‪ ,‬רשויות מקומיות‪ ,‬גופים שהוקמו בחוק‪ ,‬או‬ ‫האם יש גורם שיש לו אישיות משפטית גם במשפט הציבורי וגם‬ ‫גופים שהוקמו על פי סמכות בחוק כגון תאגידי מים וביוב‬ ‫במשפט הפרטי? כן – המדינה‪ ,‬רשות מקומית‬ ‫במגזר הפרטי‪ :‬חברות‪ ,‬עמותות‪ ,‬אגודות שיתופיות‪ ,‬שותפויות‬ ‫האם יש גורם שיש לו אישיות משפטית במשפט הציבורי אבל לא‬ ‫הגדרת תאגיד – כל גוף ערטילאי )לא אנושי( שיש לו אישיות‬ ‫במשפט הפרטי? כן – שר‪ ,‬פקיד מוסמך וכד'‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫משפטית‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬  ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור ראשון‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור ראשון‬ ‫אישיות משפטית‬ ‫אישיות משפטית‬ ‫האם ניתן להכיר בגוף ערטילאי כבעל אישיות משפטית‬ ‫האם ועד ההורים בבית הספר הוא בעל אישיות משפטית?‬ ‫גם אם הדבר לא נאמר במפורש בחוק?‬ ‫האם ועד הבית הוא בעל אישיות משפטית?‬ ‫כן! לא חייבת להופיע בחוק הוראה מפורשת שהגוף הזה הוא‬ ‫"תאגיד" אבל חייבת להופיע הוראה בחוק שממנה ניתן להבין‬ ‫איך אני יודע אם גוף כלשהו הוא בעל אישיות משפטית?‬ ‫שהגוף יכול להיות בעל זכויות וחובות ויכול לתבוע ולהיתבע‪.‬‬ ‫קיימת הוראה מפורשת בחוק‪.‬לדוגמא‪:‬‬ ‫‪ ‬נציגות של בית משותף – ע"א ‪ 98/80‬נציגות הבית המשותף‬ ‫ס' ‪ 3‬לחוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים‪" :‬הרשות היא תאגיד"‬ ‫ברחוב רבי עקיבא נ‪.‬קדמת לוד‪ ,‬פ"ד לו)‪.21 ,(2‬‬ ‫ס' ‪ 7‬לפ' העיריות‪" :‬עירייה של אזור פלוני תקרא על שם אותו אזור ויהיו‬ ‫ס' ‪ 69‬לח' המקרקעין קובע‪" :‬הנציגות תשמש מורשה של כל בעלי‬ ‫לה קיום תמיד וזכות לתבוע ולהיתבע בשמה המואגד"‬ ‫הדירות בכל ענין הנוגע להחזקתו התקינה ולניהולו של הבית המשותף‪,‬‬ ‫והיא זכאית בעניינים אלה להתקשר בחוזים ולהיות צד בכל הליך‬ ‫משפטי ובכל משא ומתן אחר בשם כל בעלי הדירות"‬ ‫‪ ‬ועדה מקומית לתכנון ובניה – ע"א ‪ 324/82‬עיריית בני ברק נ‪.‬‬ ‫רוטברד‪ ,‬פ"ד מה)‪.102 ,(4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור ראשון‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור ראשון‬ ‫אישיות משפטית‬ ‫אישיות משפטית‬ ‫האם הקדש הוא בעל אישיות משפטית?‬ ‫מה זה משנה אם הגוף הוא בעל אישיות משפטית או לא?‬ ‫‪ ‬הקדש מכוח חוק הנאמנות –רע"א ‪ 46/94‬אברמוב נ‪.‬הממונה על מרשם‬ ‫אם הגוף הוא בעל אישיות משפטית אני יכול לחתום איתו על חוזה‬ ‫‪‬‬ ‫המקרקעין‪ ,‬פ"ד נ)‪.202 ,(2‬‬ ‫)גנן מול ועד הבית(‪ ,‬לתבוע אותו בנזיקין )החלקתי במדרגות( וכד'‬ ‫חוק הנאמנות – נאמנות היא זיקה לנכס שעל פיה חייב נאמן להחזיק או לפעול בו‬ ‫אם אין לו אישיות משפטית אני לא יכול לחתום איתו על חוזים או‬ ‫‪‬‬ ‫לטובת נהנה או למטרה אחרת‪.‬‬ ‫לתבוע אותו בנזיקין ואני צריך לחתום מול אדם פרטי כלשהו‬ ‫נאמנות נוצרת על פי חוק או על פי חוזה עם נאמן או על פי כתב הקדש‬ ‫הקדש ציבורי – נאמנות שמטרתה קידום עניין ציבורי‬ ‫גב' זקס אברמוב ביקשה לרשום נכס מקרקעין על שם הקדש ציבורי‪.‬‬ ‫משמעות פרקטית‬ ‫רשם המקרקעין סירב והיא הגישה ערעור למחוזי ובר"ע לעליון‪.‬‬ ‫עם חתמתי על חוזה עם גוף שאיננו אישיות משפטית – אין לי את מי‬ ‫ברק – הקדש ציבורי הוא לא אישיות משפטית כי זה לא עולה מהחוק‬ ‫לתבוע )אולי את מי שחתם מולי על חוסר תום לב במו"מ?(‬ ‫‪ ‬הקדש דתי– ע"א ‪ 2364/04‬הרן נ' הקדש גבריאלוביץ'‪.‬‬ ‫עם חתמתי על חוזה בשם גוף שאיננו אישיות משפטית – אולי יוכלו‬ ‫חוק הנאמנות לא חל על הקדש דתי שנוצר לפני חקיקת החוק )‪(1978‬‬ ‫לתבוע אותי אישית‬ ‫על יצירתו וניהולו חל החוק הדתי שלפיו הוקם ועל יתר הנושאים חל הדין העותומני‬ ‫לפי הדין העותומני הקדש דתי ‪ /‬ווקף יכול להירשם כבעל מקרקעין במרשם‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬  ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור ראשון‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור ראשון‬ ‫אישיות משפטית‬ ‫אישיות משפטית‬ ‫אישיות משפטית מול כשרות משפטית‬ ‫התאגדויות של המגזר הפרטי‬ ‫איזה סוגים של תאגידים פרטיים אתם מכירים?‬ ‫מה ההבדל בין אישיות משפטית לבין כשרות משפטית?‬ ‫חברות‪ ,‬עמותות‪ ,‬אגודות שיתופיות ושותפויות‬ ‫אישיות משפטית – האם הגוף יכול להיות בעלים של זכויות או חובות‬ ‫‪‬‬ ‫מכוח איזה חוק מוקמים תאגידים אלה?‬ ‫כלשהן והאם הוא יכול לבצע פעולות משפטיות כלשהן‬ ‫‪ ‬חברה ‪ -‬חוק החברות‬ ‫כשרות משפטית ‪ -‬סך הפעולות המשפטיות שהגוף המשפטי יכול לבצע‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬עמותה ‪ -‬חוק העמותות‬ ‫‪ ‬אגודה שיתופית ‪ -‬פקודת האגודות השיתופיות‬ ‫דוגמאות לכשרות משפטית מוגבלת‬ ‫‪ ‬שותפות ‪ -‬פקודת השותפויות‬ ‫‪ ‬קטין‬ ‫בכל אחד מהחוקים האלה יש סעיף לפיו הגוף המוקם הוא תאגיד‪.‬‬ ‫‪ ‬נציגות הבית המשותף‬ ‫כלומר יש לו אישיות משפטית נפרדת מזו של המתאגדים‪.‬‬ ‫‪ ‬ועדה מקומית לתכנון ובניה‬ ‫בכל אחד מהגופים יש הבחנה בין התאגיד למתאגדים‬ ‫חברה – בעלי מניות; אגודה שיתופית – חברי אגודה;‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬עמותה – חברי עמותה; שותפות ‪ -‬שותפים‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור ראשון‬ ‫משמעות התאגיד ‪ -‬אחריות המתאגדים‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור ראשון‬ ‫משמעות האישיות המשפטית ה‪ð‬פרדת של התאגיד‬ ‫כאשר אנחנו ]מתאגדים[ מקימים תאגיד מה בעצם קורה?‬ ‫אנחנו יוצרים גוף משפטי חדש – "התאגיד"‬ ‫אם לתאגיד יש אישיות משפטית נפרדת אז איך הוא מקבל החלטות?‬ ‫וממנים אנשים )"אורגנים"‪"/‬נושאי משרה"( שיפעלו בשם התאגיד‬ ‫התאגיד מקבל החלטות באמצעות אנשים שממלאים בו תפקידים‬ ‫רישום התאגיד ‪ +‬רישום תקנון ‪ +‬מינוי אורגנים ‪ /‬נושאי משרה‬ ‫)הם נקראים "אורגנים" או "נושאי משרה"(‪ ,‬והם מקבלים החלטות‬ ‫בהתאם לסמכויות שיש להם על פי החוק ועל פי התקנון של‬ ‫התאגיד‪.‬‬ ‫מתאגדים‬ ‫תאגיד‬ ‫כלומר לכל תאגיד יש‪:‬‬ ‫‪ ‬חוק שמקים אותו‬ ‫קבלת זכויות שמוגדרות בחוק ובמסמכי ההתאגדות‬ ‫נוצרת הפרדה בין נכסי המתאגדים לנכסי התאגיד‬ ‫‪ ‬תקנון שקובע איך הוא מתנהל‬ ‫לכן ‪ -‬כדי שהתאגיד יוכל להתחיל לפעול צריך להעביר‬ ‫‪ ‬אורגנים שמקבלים בשמו החלטות‬ ‫אליו משאבים כלכליים ‪ /‬נכסים‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬  ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור ראשון‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור ראשון‬ ‫משמעות האישיות המשפטית ה‪ð‬פרדת של התאגיד‬ ‫משמעות התאגיד ‪ -‬אחריות המתאגדים‬ ‫אם יש הפרדה בין הנכסים של התאגיד לנכסים שלי‪ ,‬אז אם‬ ‫מה המשמעות של האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד כלפי‬ ‫התאגיד מרוויח איך אני אישית מרוויח מזה?‬ ‫גורמים חיצוניים )"צד ג"(?‬ ‫"מסך ההתאגדות"‬ ‫‪ ‬אני יכול לעבוד בתאגיד ולקבל משכורת‬ ‫‪ ‬אני יכול להיות נושא משרה בתאגיד ולקבל "גמול"‬ ‫מתאגדים‬ ‫תאגיד‬ ‫גורמים חיצוניים‬ ‫‪ ‬אני יכול להיות בעל מניות בתאגיד ולקבל "דיבידנד" מהרווחים‬ ‫"ב "‬ ‫" א"‬ ‫)נושים‪/‬עובדים(‬ ‫לכל אחת מהאפשרויות יש היבטים של‪:‬‬ ‫מתי יוכלו גורמים חיצוניים שיש להם זכות תביעה כנגד התאגיד‬ ‫‪.1‬רישום בספרי התאגיד‪,‬‬ ‫לתבוע אישית את המתאגדים?‬ ‫‪.2‬דיווח לרשויות )כגון רשם התאגידים או רשויות המס(‬ ‫באופן כללי אין יריבות ישירה בין צד ג' למתאגדים ולכן צד ג' יכול לתבוע את‬ ‫המתאגדים רק במקרים הבאים‪:‬‬ ‫‪.3‬תשלום מס‬ ‫מכוח חוקים אחרים‪:‬‬ ‫דרכים נוספות "להרוויח" מהתאגיד‪:‬‬ ‫‪ ‬חוק הערבות ‪ -‬אם יש ערבות אישית של המתאגדים‬ ‫‪ ‬לתת לתאגיד שירותים‬ ‫‪ ‬חוק השליחות ‪ -‬אם התאגיד פועל כשלוח של המתאגדים‬ ‫‪ ‬לתת לתאגיד הלוואה‬ ‫מכוח דיני התאגידים‪:‬‬ ‫‪ 13‬למכור לתאגיד נכס שלי‬ ‫‪ 14‬רק אם בית המשפט מורה על "הרמת מסך"‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור ראשון‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור ראשון‬ ‫משמעות התאגיד ‪ -‬אחריות המתאגדים‬ ‫אחריות המתאגדים‬ ‫המשמעות של האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד‬ ‫אחריות מוגבלת של המתאגדים‬ ‫האם בפירוק יכול המפרק לתבוע מהמתאגדים לשאת באחריות לחובות התאגיד?‬ ‫מה קורה אם תאגיד חייב לי חוב והוא לא יכול לשלם אותו?‬ ‫אמרנו שאין יריבות ישירה בין צד ג' לבין המתאגדים‪.‬אבל אולי יש יריבות ישירה בין‬ ‫התאגיד חדל פרעון )ס' ‪ 2‬לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי(‬ ‫‪‬‬ ‫המפרק שפועל בשם התאגיד לבין המתאגדים?‬ ‫אני יכול לבקש מביהמ"ש צו לפתיחת הליכים‬ ‫‪‬‬ ‫התשובה תלויה במערכת היחסים הפנימית שבין התאגיד לבין המתאגדים שקבועה‬ ‫מסך‬ ‫ביהמ"ש מחליט על שיקום או פירוק )ס' ‪ 23‬לחוק חדלות פירעון(‬ ‫‪‬‬ ‫התאגדות‬ ‫בחוק ובתקנון‪.‬‬ ‫בית המשפט ממנה נאמן )מפרק( שנכנס בנעלי התאגיד ופועל בשמו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מערכת יחסים פנימית‬ ‫מערכת יחסים חיצונית‬ ‫המפרק מקבל לידיו את הנכסים שהחברה זכאית להם‪ ,‬מוכר נכסים‬ ‫‪‬‬ ‫מתאגדים‬ ‫תאגיד‬ ‫תאגיד‬ ‫נושים ‪ /‬עובדים‬ ‫ומגיש תביעות כלפי כל מי שהחברה זכאית ממנו לכסף‪.‬‬ ‫)מפרק(‬ ‫מחלקים את הכסף שבקופת הפירוק בין הנושים לפי סדר קדימויות )ס'‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 231‬לחוק חדלות פירעון(‪:‬‬ ‫חברות – ס' ‪ :35‬חייבים לקבוע בתקנון אם האחריות מוגבלת או לא‬ ‫‪‬‬ ‫חובות מובטחים )על ידי מימוש הבטוחה שלהם(‬ ‫‪.1‬‬ ‫אגודות שיתופיות – ס' ‪ :4‬אגודה יכולה להירשם בין בעירבון מוגבל ובין שלא בע"מ‬ ‫‪‬‬ ‫הוצאות הפירוק‪ ,‬חובות בדין קדימה וחובות מובטחים בשעבוד צף‬ ‫‪.2‬‬ ‫שותפויות – ס' ‪ :20‬כל שותף חב‪ ,‬יחד עם השותפים ולחוד‪ ,‬בכל חיובי השותפות;‬ ‫‪‬‬ ‫חובות כלליים‪ ,‬לפי חלקם היחסי )"פרו רטה"(‬ ‫‪.3‬‬ ‫ס' ‪ 34‬שותף חב כלפי שותפיו בכיסוי הפסדים של השותפות‬ ‫בעלי מניות‪ ,‬לפי חלקם היחסי )"פרו רטה"(‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪15‬‬ ‫עמותות – אין התייחסות בחוק או בתקנון המצוי‪.‬הפסיקה‪ :‬בעמותות חברים לא‬ ‫‪‬‬ ‫‪16‬‬ ‫אחראים לחובות העמותה‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬  ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור ראשון‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור ראשון‬ ‫אחריות המתאגדים‬ ‫משמעות ההתאגדות‬ ‫מי ה"בעלים" של תאגיד?‬ ‫לתאגיד אין בעלים‬ ‫מה משמעות האמירה ש‪"-‬אחריות המתאגדים מוגבלת"?‬ ‫בתאגיד יש "בעלי עניין"‪:‬‬ ‫אם האחריות מוגבלת ניתן לתבוע את המתאגדים עד לגבול‬ ‫מתאגדים‬ ‫ההגבלה – למשל עד לגובה הסכום שעליהם לשלם עבור המניות‬ ‫נושאי משרה‬ ‫)בעלי מניות(‬ ‫שהוקצו להם‪.‬‬ ‫האם ניתן‪ ,‬ברוב קולות המתאגדים‪ ,‬לשנות את התקנון ולקבוע‬ ‫זכויות וחובות מכוח החוק‬ ‫זכויות וחובות מכוח החוק‬ ‫שאחריות החברים אינה מוגבלת?‬ ‫ומכוח מסמכי ההתאגדות‬ ‫ומכוח מסמכי ההתאגדות‬ ‫תאגיד‬ ‫ע"א ‪ 525/88‬פרי העמק נ‪.‬שדה יעקב‬ ‫לא ניתן לשנות את התקנון ולהפוך את אחריות החברים ממוגבלת‬ ‫זכויות וחובות מכוח הסכמים ודינים כלליים‬ ‫ללא מוגבלת ללא הסכמת כל החברים‪.‬‬ ‫נושים‬ ‫עובדים‪ ,‬מלווים‪ ,‬בעלי זכויות תביעה בנזיקין וכד'‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור ראשון‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור ראשון‬ ‫משמעות ההתאגדות‬ ‫משמעות ההתאגדות‬ ‫מה האפשרויות של אדם פרטי "לרכוש חברה"?‬ ‫הוא יכול לרכוש את המניות של החברה מבעל המניות הקודם‬ ‫‪‬‬ ‫האם אותו אדם יכול למלא מספר תפקידים שונים‬ ‫)העסקה היא בין ב' –הרוכש – לבין א' – בעל המניות‪ ,‬הנכס הנמכר הוא‬ ‫המניות‪ ,‬התאגיד אינו צד לעסקה(‬ ‫בתאגיד?‬ ‫האם המתאגד )בעל מניות( יכול להיות בו זמנית גם נושה?‬ ‫ב‬ ‫העברת מניות‬ ‫א‬ ‫)ולהנות מאחריות מוגבלת של בעל מניות ומזכות קדימה של נושה(‬ ‫החברה‬ ‫‪ ‬כן ‪Salomon v. Salomon -‬‬ ‫הוא יכול לרכוש את הנכסים של החברה מהחברה‬ ‫‪‬‬ ‫)העסקה היא בין ב' – הרוכש – לבין החברה‪ ,‬הנכס הנמכר הוא נכסי החברה‪,‬‬ ‫האם המתאגד )בעל מניות( יכול להיות בו זמנית גם נושא משרה‬ ‫א' שהם בעלי המניות של החברה אינם צד לעסקה‬ ‫)מנהל בחברה( וגם עובד?‬ ‫א‬ ‫‪ ‬כן – ‪ ,Lee v. Lee‬ע"א ‪ 413/62‬רוזנצווייג נ‪.‬מאפיות רוזנצוייג‪,‬‬ ‫ב‬ ‫העברת נכסים‬ ‫החברה‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬  ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור ראשון‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור ראשון‬ ‫משמעות ההתאגדות‬ ‫משמעות ההתאגדות‬ ‫מה האפשרויות של חברה "לרכוש חברה"‬ ‫היא יכולה לרכוש את המניות של החברה מבעל המניות הקודם‬ ‫‪‬‬ ‫מה המשמעות של רכישת מניות לעומת רכישת נכסים?‬ ‫היא יכולה לרכוש את הנכסים של החברה מהחברה‬ ‫‪‬‬ ‫ע"א ‪ 127/63‬אחוזת רחמים נ‪.‬קריסטל‪ ,‬פ"ד יז)‪1929 ,(3‬‬ ‫היא יכולה לבצע מיזוג – העברה של כלל הנכסים והחיובים‪ ,‬של חברת‬ ‫‪‬‬ ‫ס' ‪ 10‬לח' המקרקעין‪" :‬מי שרכש זכות במקרקעין מוסדרים בתמורה ובהסתמך‬ ‫יעד לחברה קולטת‪ ,‬אשר כתוצאה ממנה מתחסלת חברת היעד‬ ‫בתום לב על הרישום‪ ,‬יהא כוחה של זכותו יפה אף אם הרישום לא היה נכון"‬ ‫התאגיד הנרכש )"חברת היעד"( מתמזג לתוך התאגיד הרוכש )"החברה‬ ‫הקולטת"(‪.‬חברת היעד נמחקת‪.‬‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫העסקה היא בין א' )החברה הקולטת( לבין ב' )בעלי המניות של חברת‬ ‫בעל ‪100%‬‬ ‫בעל ‪100%‬‬ ‫מניות‬ ‫ב' רכש את המניות‬ ‫מניות‬ ‫היעד( ו‪-‬ג' )חברת היעד( – סעיפים ‪314-327‬‬ ‫בתום לב ובתמורה‬ ‫מכר שנרשם בטאבו‬ ‫בהסתמך על מרשם‬ ‫לטענת קריסטל‬ ‫כתוצאה מרמאות‬ ‫החברה הקולטת‬ ‫תמורה‬ ‫בעלי מניות‬ ‫חברת אחוזת רחמים בע"מ‬ ‫קריסטל‬ ‫קריסטל‬ ‫נכסי וחיובי חברת היעד עובדים לחברה הקולטת‬ ‫חברת היעד‬ ‫מגרש בהרצליה פיתוח‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור ראשון‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור ראשון‬ ‫שותפות מול חברה‬ ‫שותפות מול חברה‬ ‫שותפות מול חברה בע"מ‬ ‫למה חברה היא המכשיר האידיאלי‬ ‫עד המאה ה‪ 19 -‬כמעט כל העסקים נוהלו במסגרת משפטית של‬ ‫לגיוס הון ממספר גדול של משקיעים?‬ ‫שותפות‪.‬מהמאה ה‪ 20 -‬כמעט כל העסקים מנוהלים כחברה בע"מ‬ ‫שותפות‬ ‫חברה‬ ‫אחריות השותפים בלתי מוגבלת –‬ ‫אחריות המשקיעים מוגבלת‪.‬‬ ‫מה קרה במאה ה‪ 19 -‬שיצר את הצורך בחברה בע"מ?‬ ‫הם אחראים ביחד ולחוד לכל חובות‬ ‫הסיכון הוא בגובה ההשקעה בלבד‬ ‫המאה ה‪ :19 -‬המהפכה התעשייתית ועליית מעמד הביניים‬ ‫השותפות‬ ‫‪ ‬המהפכה התעשייתית הביאה ליתרון לגודל‬ ‫לא ניתן להעביר את הזכויות בשותפות‬ ‫ניתן להעביר את המניות בקלות‬ ‫אלא באישור כל השותפים‬ ‫יחסית ללא צורך באישור שאר בעלי‬ ‫‪ ‬המהפכה התעשייתית הביאה להתרחבות מעמד הביניים‬ ‫המניות‬ ‫כל שותף יכול לבקש את פירוק השותפות‬ ‫בעל מניות לא יכול לדרוש פירוק‬ ‫נוצר רצון של ייזמים לגייס הון ראשוני ממספר גדול של משקיעים‬ ‫החברה אלא רק אם היא חדלת פירעון בכל עת‬ ‫ממעמד הביניים שכל אחד משקיע סכום לא גדול‬ ‫אין הפרדה בין ההשקעה לניהול‪.‬‬ ‫יש הפרדה בין ההשקעה לניהול‪.‬‬ ‫כל שותף יכול לחייב את השותפות ואת‬ ‫המשקיעים לא מנהלים את החברה‬ ‫‪23‬‬ ‫השותפים‬ ‫אלא יש הנהלה מקצועית‬ ‫‪24‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬  ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור ראשון‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור ראשון‬ ‫שותפות מול חברה‬ ‫מקורות די‪ð‬י החברות‬ ‫מקורות דיני החברות בישראל‬ ‫סיכום‬ ‫‪ ‬פקודת החברות האנגלית )‪(1929‬‬ ‫חברה בע"מ מתאימה לניהול עסק שבו יש צורך לגייס הון גדול‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬פקודת החברות )נוסח חדש( ‪1983‬‬ ‫ממספר רב של אנשים‪.‬‬ ‫‪ ‬חוק החברות‪ ,‬תשנ"ט – ‪) 1999‬נכנס לתוקף ‪(1.1.2000‬‬ ‫שותפות מתאימה לניהול עסק שבו יש חשיבות לאמון ההדדי בין‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי‪ ,‬תשע"ח‪(15.9.2019) 2018-‬‬ ‫השותפים‪ ,‬ופחות חשוב ההון הראשוני הגדול‪.‬‬ ‫‪ ‬הפסיקה‬ ‫מבנה ביניים – שותפות מוגבלת‬ ‫הפקודה – כללים שרובם טכניים‪.‬נושאים מהותיים )הרמת מסך‪ ,‬תביעה נגזרת‪,‬‬ ‫יש לפחות שותף כללי אחד ושותף מוגבל אחד‬ ‫‪‬‬ ‫אחריות נושאי משרה וכו'( בפסיקה‪.‬הפקודה בוטלה למעט בנושא שעבודים‪.‬‬ ‫החוק – קודיפקציה של הפסיקה לתוך החוק‪.‬טיפול גם בנושאים המהותיים‪.‬גישה‬ ‫השותפים הכלליים )כמו בשותפות(‪ :‬מנהלים את השותפות‪ ,‬מחייבים‬ ‫‪‬‬ ‫יותר ליברלית שנותנת יותר משקל לחופש ההתקשרות של המתאגדים‪.‬‬ ‫ומזכים את השותפות‪ ,‬אחראים לכל חובות השותפות ביחד ולחוד‪,‬‬ ‫לא יכולים להעביר את חלקם אלא באישור השותפים האחרים‬ ‫– הסדיר את כל נושא הפירוק או השיקום של חברה בקשיים‬‫חוק חדלות פירעון‬ ‫השותפים המוגבלים )כמו בחברה(‪ :‬לא משתתפים בניהול‪ ,‬אחריותם‬ ‫‪‬‬ ‫הוראות מעבר בחוק החברות– החוק קובע הוראות מעבר רק לעניין שינוי‬ ‫מסמכי היסוד של חברה שהתאגדה לפי הפקודה )ס' ‪ 24‬לחוק(‪.‬בכל שאר‬ ‫מוגבלת רק לגובה השקעתם‪ ,‬יכולים למכור את חלקם ללא צורך‬ ‫הנושאים החוק חל על כל אירוע שקרה אחרי תחילתו של החוק )‪(1.1.2000‬‬ ‫באישור השותפים האחרים‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור ש‪ð‬י‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור ש‪ð‬י‬ ‫תיאוריות של די‪ð‬י תאגידים‬ ‫הקמת החברה‬ ‫הקמה ורישום החברה‬ ‫‪ ‬תיאורית הפיקציה ‪ /‬ההענקה ‪ -‬האישיות המשפטית היא פיקציה‬ ‫ס' ‪ - 2‬כל אדם רשאי לייסד חברה ובלבד שמטרותיה אינן נוגדות‬ ‫‪‬‬ ‫שמקבלת את תוקפה מכוח רצונו של השליט ‪ /‬המחוקק‪ ,‬אשר‬ ‫את החוק‪ ,‬או בלתי מוסריות או נוגדות את תקנת הציבור‬ ‫מעניק לפיקציה אישיות משפטית על ידי אישור מסמכי ההתאגדות‪.‬‬ ‫משפיעה בעיקר על נושא רישום החברה‬ ‫ס' ‪ - 3‬לחברה יכול להיות בעל מניות אחד )בשונה מהמצב לפי‬ ‫הפקודה שחייבה לפחות שני בעלי מניות(‬ ‫‪ ‬התיאוריה החוזית ‪ -‬מקורה של החברה ברצונם החופשי של‬ ‫המתאגדים להתקשר אחד עם השני ב"פקעת" של חוזים המסדירה‬ ‫ס' ‪ - 5‬קיומה של חברה הוא מיום ההתאגדות המצוין בתעודת‬ ‫‪‬‬ ‫את פעילותם במסגרת של "חברה"‪.‬מעוגנת בסעיף ‪ 17‬לחוק‪.‬‬ ‫ההתאגדות‬ ‫משפיעה על השאלה האם החוק הוא קוגנטי או דיספוזיטיבי‬ ‫ס' ‪ - 8‬בקשה לרישום יש להגיש לרשם ‪ +‬עותק תקנון ‪ +‬הצהרת‬ ‫‪‬‬ ‫התיאוריה הריאליסטית ‪ -‬התיאוריה הריאליסטית רואה בחברה‬ ‫דירקטורים ראשונים ורשימת בעלי מניות מייסדים‬ ‫ממשות ריאלית העומדת בפני עצמה‪ ,‬וגורסת כי יש לתת לחברה‬ ‫ס' ‪ - 10‬הרשם רושם חברה ונותן לה תעודת התאגדות‬ ‫‪‬‬ ‫את מלוא ה"ריאליות" האפשרית‪.‬כלומר לצמצם ככל הניתן את‬ ‫ס' ‪ – 43‬המרשמים שמנהל הרשם פתוחים לעיון הציבור‬ ‫‪‬‬ ‫הפערים בטיפול המשפטי בין אדם לבין תאגיד‪.‬משפיעה בעיקר על‬ ‫הרישום הוא קונסטיטוטיבי ופומבי‬ ‫‪ 27‬תורת האורגנים והאפשרות לחייב חברה בנזיקין ובעונשין‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬  ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור ש‪ð‬י‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור ש‪ð‬י‬ ‫‪.29‬‬ ‫התק‪ð‬ון‬ ‫התק‪ð‬ון‬ ‫שם החברה שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת‬ ‫מסמכי ההתאגדות‬ ‫ס' ‪ – 35‬בתקנון חברה חייבים לקבוע האם אחריות בעלי המניות‬ ‫מה כוללים מסמכי ההתאגדות?‬ ‫מוגבלת או לא מוגבלת‬ ‫על פי הפקודה‪:‬‬ ‫ס' ‪ – 26‬שמה של חברה שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת‪,‬‬ ‫‪ ‬תזכיר – כולל שם החברה‪ ,‬מטרות החברה‪ ,‬פרטים בדבר ההון‪,‬‬ ‫כאמור בס' ‪ ,35‬יכלול בסופו את הציון "בערבון מוגבל" או "בע"מ"‬ ‫הגבלת אחריות ‪ +‬נושאי רשות‬ ‫‪ ‬תקנון – נושאי רשות‪.‬בחברה ללא תקנון יחול התקנון המצוי )נוסח‬ ‫הגבלה על הקמת חברה בע"מ‬ ‫של תקנון שצורף כתוספת לפקודת החברות(‪.‬‬ ‫‪ ‬סעיף ‪59‬א לחוק לשכת עורכי הדין‬ ‫על פי החוק‪:‬‬ ‫‪ ‬סעיף ‪6‬א לחוק רואי החשבון‬ ‫קיים רק תקנון – אין תקנון מצוי‪.‬‬ ‫‪ ‬סעיף ‪ 13‬לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה‬ ‫‪ ‬נושאי חובה )ס' ‪ :(18‬שם החברה‪ ,‬מטרות החברה‪ ,‬פרטים בדבר‬ ‫ההון‪ ,‬הגבלת אחריות‪.‬‬ ‫‪.1‬כל חברי התאגיד יהיו עורכי דין ‪ /‬רואי חשבון ‪ /‬חוקרים פרטיים‬ ‫‪ ‬נושאי רשות )ס' ‪ :(19‬זכויות וחובות של בעלי המניות ושל החברה‪,‬‬ ‫‪.2‬אחריות החברים לא תהיה מוגבלת‬ ‫הוראות לענין דרכי ניהול החברה‪ ,‬כל נושא אחר‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור ש‪ð‬י‬ ‫‪.31‬‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור ש‪ð‬י‬ ‫‪.32‬‬ ‫התק‪ð‬ון‬ ‫התק‪ð‬ון‬ ‫התקנון כחוזה‬ ‫מה הנושאים שניתן להסדיר בתקנון?‬ ‫ס' ‪)17‬א( – "דין התקנון כדין חוזה בין החברה ובין בעלי מניותיה‬ ‫ובינם לבין עצמם"‬ ‫ניתן להסדיר רק נושאים הנוגעים לעניינים הנובעים מהחברות‬ ‫בחברה‪.‬‬ ‫מי הצדדים לחוזה הזה?‬ ‫החברה ובעלי המניות‬ ‫ע"א ‪ 161/80‬מוניץ נ‪.‬אתגר קלוב ליהלומים‪ ,‬פ"ד לה)‪795 (3‬‬ ‫האם צד ג' )ספק שרותים( יכול לתבוע זכויות מכוח התקנון?‬ ‫‪ ‬סעיף הקובע כי התקנון הוא הסכם בוררות בין החברים לבין עצמם‬ ‫‪ ‬חוזה לטובת צד ג' – התקנון יכול לזכות את צד ג' אך לא לחייב אותו‬ ‫בנוגע לסכסוכים כלשהם‪ –...‬ההוראה בטלה כי אינה נוגעת לעניינים‬ ‫הנובעים מהחברות בחברה‪.‬‬ ‫‪ ‬ערך ראייתי לחוזה חיצוני – צד ג' יכול לטעון כי לתקנון יש ערך‬ ‫ראייתי לכך שנכרת חוזה בעל פה בינו לבין החברה‪.‬‬ ‫‪ ‬סעיף הקובע כי אם צד ג' שאינו חבר בחברה תובע חבר בחברה ניתן‬ ‫האם הדין יהיה שונה במקרה של‪:‬‬ ‫לחייב את החבר לברר את הסכסוך בבוררות – ההוראה בטלה כי‬ ‫‪ ‬צד ג' שהוא נושא משרה בחברה )מנכ"ל או דירקטור(?‬ ‫אינה נוגעת לעניינים הנובעים מהחברות בחברה‪.‬‬ ‫‪ ‬בעל מניות שהוא דירקטור שרוצה לתבוע בכשירותו כדירקטור?‬ ‫)ע"א ‪ 468/89‬עו"ד בלע קדרון נ‪.‬בורסת היהלומים )פ"ד מה)‪(177 (5‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬  ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור ש‪ð‬י‬ ‫‪.33‬‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור ש‪ð‬י‬ ‫‪.34‬‬ ‫התק‪ð‬ון‬ ‫התק‪ð‬ון‬ ‫התקנון כחוזה אחיד‬ ‫האם התקנון יכול להחשב כחוזה אחיד?‬ ‫מה ההגדרה של חוזה אחיד )ס' ‪ 2‬לחוק(?‬ ‫ע"א ‪ 1795/93‬אגד נ‪.‬יוסף יעקב‪ ,‬פ"ד נ"א)‪433 ,(5‬‬ ‫‪ ‬נוסח של חוזה‬ ‫תקנון יכול להיחשב כחוזה אחיד "‪...‬שעה שהמבנה של התאגיד‬ ‫‪ ‬שתנאיו כולם או מקצתם נקבעו מראש בידי צד אחד‬ ‫וטיב פעולתו יוצרים בפועל‪ ,‬בינו לבין חבריו‪ ,‬יחס הדומה עניינית‬ ‫ומהותית לזה שבין ספק ללקוח‪...‬למשל בבית אבות המספק את‬ ‫‪ ‬כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסוימים‬ ‫שירותיו לדייריו דרך חברות בתאגיד"‪.‬דוגמאות נוספות – תקנון של‬ ‫מה ההוראה לגבי תנאי מקפח בחוזה אחיד?‬ ‫קרן פנסיה‪ ,‬תקנון של קופת חולים וכדומה‪.‬‬ ‫תנאי מקפח וביטולו )סעיף ‪ 3‬לחוק(‬ ‫"אדם הרוכש מניות של תאגיד מסחרי בשוק ההון‪ ,‬ובכך משתתף‬ ‫‪ ‬בית משפט ובית הדין‪ ,‬יבטלו או ישנו‪...‬תנאי בחוזה אחיד שיש בו‬ ‫במיזם כלכלי‪ ,‬אינו נכנס לעיסקה שמסגרתה הוא יחס של "ספק"‬ ‫משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק‬ ‫ו"לקוח"‪.‬לכן‪ ,‬המסקנה המתבקשת שתקנון של חברה נסחרת‬ ‫בבורסה לא יחשב כחוזה אחיד"‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪34‬‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור ש‪ð‬י‬ ‫‪.35‬‬ ‫התק‪ð‬ון‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור ש‪ð‬י‬ ‫‪.36‬‬ ‫התק‪ð‬ון‬ ‫שינוי התקנון‬ ‫מאפייני התקנון‪ :‬חוזה מסגרת רב צדדי שניתן לשינוי ברוב דעות‪.‬‬ ‫שינוי התקנון‬ ‫הבעיה‪ :‬בעל מניות מיעוט יכול למצוא את עצמו במצב שהרוב משנה‬ ‫הוראות נוספות להגנה על בעלי מניות המיעוט‪:‬‬ ‫את התקנון באופן שפוגע בו‪.‬‬ ‫‪ ‬ס' ‪" – 192‬בעל מניה ינהג בהפעלת זכויותיו ובמילוי חובותיו כלפי‬ ‫הפתרון של הפסיקה‪ :‬פס"ד פרי העמק‬ ‫החברה וכלפי בעלי המניות האחרים‪ ,‬בתום לב ובדרך מקובלת‪,‬‬ ‫וימנע מניצול לרעה של כוחו בחברה‪ ,‬בין היתר בהצבעתו‪...‬‬ ‫הפתרון של החוק‪ :‬סעיף ‪ - 20‬מגדיר כללים שמצד אחד יאפשרו‬ ‫בעניינים הבאים‪(1 :‬שינוי התקנון‪.‬‬ ‫גמישות בשינוי התקנון ומצד שני יאסרו על שינוי תקנון באופן שפוגע‬ ‫‪ ‬בס"ק )ב( החוק מוסיף וקובע כי "בעל מניה ימנע מלקפח בעלי‬ ‫במיעוט‪:‬‬ ‫מניות אחרים"‪.‬‬ ‫)א( שינוי התקנון – רוב רגיל באסיפה הכללית אלא אם נקבע בתקנון דרישת רוב‬ ‫אחרת‪.‬‬ ‫‪ ‬ס' ‪ – 344‬חברה שאחריות בעלי המניות בה אינה מוגבלת רשאית‬ ‫)ב( נקבעה הוראה בתקנון לפיה דרוש רוב מסוים לשינוי הוראות התקנון‪ ,‬לא ניתן‬ ‫לשנות את התקנון ולקבוע שהאחריות מוגבלת – באישור בימ"ש‬ ‫לשנות את ההוראה הזו אלא באותו רוב‪.‬‬ ‫חברה שאחריות בעלי המניות מוגבלת יכולה להפוך האחריות ללא‬ ‫דוגמא‪ :‬סעיף ‪ 2‬בתקנון קובע – לצורך שינוי סעיפים ‪ 4,5,6‬בתקנון נדרש רוב של ‪.75%‬לא‬ ‫מוגבלת באישור כל בעלי המניות‬ ‫ניתן לשנות את סעיף ‪ 2‬אלא ברוב של ‪.75%‬‬ ‫)ג( לא יעשה שינוי הפוגע בזכויותיו של סוג מניות ללא אישור אסיפת אותו סוג‬ ‫)ד( לא יחייבו בעל מניות להגדיל את היקף אחריותו ללא הסכמתו‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪36‬‬  ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור ש‪ð‬י‬ ‫‪.37‬‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור ש‪ð‬י‬ ‫‪.38‬‬ ‫התק‪ð‬ון‬ ‫התק‪ð‬ון‬ ‫שינוי התקנון – הוראות מעבר‬ ‫שינוי התקנון בדרך של התנהגות‬ ‫סעיף ‪24‬‬ ‫האם ניתן לשנות את התקנון בדרך של התנהגות?‬ ‫בחברה שנרשמה לפני חוק החברות )לפני שנת ‪(2000‬‬ ‫ע"א ‪ 4937/92‬אגרא אגודה שיתופית נ‪.‬רוט –‬ ‫‪ ‬שינוי התזכיר – בדרך שקבועה בפקודת החברות )רוב של ‪(75%‬‬ ‫‪ ‬האגודה מבקשת לחייב את אחד מחבריה לכסות את חובות‬ ‫האגודה מכוח נוהג שהיה באגודה לפיו החברים מכסים את חובות‬ ‫או בדרך של הסדר באישור בית משפט לפי סעיף ‪.350‬‬ ‫האגודה‪.‬‬ ‫‪ ‬שמגר‪" :‬כפי שיכולים החברים אם רצונם בכך להסמיך את האגודה‬ ‫שינוי התקנון – ברוב של ‪ 75%‬או ברוב אחר אם קבוע בתזכיר או‬ ‫‪‬‬ ‫לחייבם בגין חובותיה בתקנון‪...‬כך יכולים החברים להביע את‬ ‫בתקנון‪.‬‬ ‫הסכמתם זו בדרך של נוהג ויהא בכך מעין שינוי התקנון באופן‬ ‫משתמע‪"...‬‬ ‫‪ ‬ההחלטה – לא הוכח באופן ברור וחד משמעי קיומו של נוהג‬ ‫‪37‬‬ ‫‪38‬‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור ש‪ð‬י‬ ‫‪.39‬‬ ‫התק‪ð‬ון‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור ש‪ð‬י‬ ‫‪.40‬‬ ‫התק‪ð‬ון‬ ‫שינוי התקנון בדרך של התנהגות‬ ‫בג"ץ ‪ 4222/95‬פלטין נ‪.‬רשם האגודות השיתופיות‬ ‫על פי התקנון נדרש רוב של ‪ 50%‬לקבלה לחברות‪.‬‬ ‫שינוי התקנון בדרך של התנהגות‬ ‫על פי הנוהג נדרש רוב של שני שליש לקבלה לחברות‪.‬‬ ‫רע"א ‪ 6726/96‬אבו אברהם נ‪.‬בית נקופה‬ ‫פלטין קיבלו ‪ 53%‬מהקולות והודיעו להם שלא התקבלו לחברות‪.‬‬ ‫נסיון נוסף לחייב חבר של אגודה שיתופית בחובות האגודה‬ ‫רשם האגודות החליט על הצבעה חוזרת – בה קיבלו ‪ 32%‬מהקולות‪.‬‬ ‫מכוח נוהג‪.‬‬ ‫עותרים לבג"ץ בטענה שיש לקבוע שהאסיפה הראשונה היתה חוקית‪.‬‬ ‫השופט זמיר קובע כי לא הוכח נוהג‪.‬‬ ‫הקיבוץ טוען שהנוהג שנדרש ‪ 2/3‬לקבלה לחברות גובר על התקנון‪.‬‬ ‫דורנר‪" :‬במקרים חריגים ויוצאי דופן‪ ,‬בהם נמשכת הסטייה מהתקנון‬ ‫הערת אגב – עדיפה הדרך הרואה בנוהג בסיס לטענת‬ ‫שנים ארוכות ורצופות ומשתרש נוהג שכל חברי האגודה יודעים‬ ‫מניעות מאשר דרך הרואה בנוהג שינוי תקנון במשתמע‪.‬‬ ‫על קיומו ופועלים לפיו‪ ,‬עשויה ההתנהגות‪...‬להתגבש לכלל‬ ‫נורמה משפטית מחייבת‪.‬‬ ‫ברק ופרוקצ'יה‪ :‬משאירים את השאלה ב"צריך עיון"‬ ‫‪39‬‬ ‫‪40‬‬  ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור שלישי‬ ‫‪.41‬‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור שלישי‬ ‫‪.42‬‬ ‫המ‪ð‬יה ו‪ð‬ייר הערך‬ ‫המ‪ð‬יה ו‪ð‬ייר הערך‬ ‫הגדרת מניה‬ ‫הזכויות הצמודות למניה‬ ‫ס' ‪ 1‬לחוק‪ :‬מניה – אגד של זכויות בחברה הנקבעות בדין‬ ‫זכות הצבעה באסיפות הכלליות )ס' ‪(188‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫ובתקנון‬ ‫זכות השתתפות ברווחי החברה )ס' ‪190‬חלוקת דיווידנד(‬ ‫‪.2‬‬ ‫זכות השתתפות בעודפי פירוק )ס' ‪ (1)330‬לפקודה(‬ ‫‪.3‬‬ ‫ד"נ ‪ 39/80‬ברדיגו נ‪.‬ד‪.‬ג‪.‬ב‪.‬טקסטיל )השופט ברק(‬ ‫זכויות נוספות‪:‬‬ ‫ס' ‪ – 184‬הזכות למידע‪ :‬זכות לעיין במסמכי החברה )פרוטוקולים‬ ‫‪‬‬ ‫מניה – "יחידה משפטית המרכזת אגד של זכויות רכושיות‬ ‫של אסיפות כלליות‪ ,‬תקנון‪ ,‬דו"חות כספיים וכד'(‬ ‫אישיות"‬ ‫ס' ‪ – 185‬זכות עיון במסמך הנוגע לעסקה הטעונה אישור‬ ‫‪‬‬ ‫האסיפה הכללית‬ ‫ס' ‪ – 186‬זכות לקבל מידע על גמול לדירקטורים‬ ‫‪‬‬ ‫האם הזכויות הללו קוגנטיות או דיספוזיטיביות?‬ ‫‪41‬‬ ‫‪42‬‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור שלישי‬ ‫‪.43‬‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור שלישי‬ ‫‪.44‬‬ ‫המ‪ð‬יה ו‪ð‬ייר הערך‬ ‫המ‪ð‬יה ו‪ð‬ייר הערך‬ ‫חופש הגיוון‬ ‫ס' ‪ – 82‬חברה רשאית לקבוע בתקנונה זכויות הצבעה שונות לסוגים‬ ‫מהותה של המניה‬ ‫שונים של מניות‪.‬‬ ‫ד"נ ‪ 39/80‬ברדיגו נ‪.‬ד‪.‬ג‪.‬ב‪.‬טקסטיל בע"מ‬ ‫ס' ‪ – 285‬לחברה יכול שיהיו מניות‪ ,‬איגרות חוב‪ ,‬או ניירות ערך אחרים‬ ‫שלכל אחד מהם זכויות שונות‪.‬‬ ‫שותף ב' שותף ג' שותף ד'‬ ‫ברדיגו‬ ‫ס' ‪46‬ב לחוק ניירות ערך – בהון החברה ]הרשומה למסחר[ יהיה סוג‬ ‫מניות אחד בלבד‪...‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪7‬‬ ‫מניות סוג א‬ ‫סוגי מניות‬ ‫מקנות זכות הצבעה‬ ‫ניתן לקבוע סוגים שונים של מניות כשלכל סוג זכויות שונות‪:‬‬ ‫‪20,000 20,000 20,000 20,000‬‬ ‫מניות סוג ב‬ ‫זכויות הצבעה מוגברות )"מניות הצבעה" "מניות מייסדים"(‬ ‫מקנות זכות לדיוידנד‬ ‫זכויות בכורה בדיוידנד )"מניות בכורה"(‬ ‫השם של המניה לא קובע את הזכויות שצמודות לה‬ ‫סעיף בתקנון – "במקרה של מוות חו"ש של בעל מניות א' – מניות‬ ‫אלה אינן ניתנות להעברה ליורשים או לכל אדם אחר"‪.‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪44‬‬  ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור שלישי‬ ‫‪.45‬‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור שלישי‬ ‫‪.46‬‬ ‫המ‪ð‬יה ו‪ð‬ייר הערך‬ ‫המ‪ð‬יה ו‪ð‬ייר הערך‬ ‫ד"נ ברדיגו‬ ‫מה זה "ניירות ערך"?‬ ‫טענות היורשות של ברדיגו‪:‬‬ ‫נייר ערך ‪ -‬מניה‪ ,‬איגרת חוב‪ ,‬או אופציה;‬ ‫‪‬‬ ‫‪.1‬לפי ס' ‪)8‬א( לח' הירושה "הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על‬ ‫ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם‪ ,‬בטלים"‬ ‫מניה ‪ -‬אגד של זכויות בחברה הנקבעות בדין ובתקנון‬ ‫‪‬‬ ‫‪.2‬לפי דיני החברות לא ניתן לקבוע שאחרי מותו של אדם המניה לא‬ ‫איגרת חוב ‪ -‬מסמך שהנפיקה חברה המעיד על קיומה של‬ ‫‪‬‬ ‫עוברת לאף אדם אחר מבלי לקבוע מה כן קורה איתה‪.‬‬ ‫התחייבות כספית שחבה החברה‪ ,‬ומגדיר את תנאיה‬ ‫בית המשפט החליט‪:‬‬ ‫אופציה – זכות לרכוש להמיר או למכור מניה או איגרת חוב‬ ‫‪‬‬ ‫מבחינת דיני ירושה – לא מדובר בהסכם בדבר הירושה‬ ‫בחוק ניירות ערך‪ ,‬תשכ"ח – ‪1968‬‬ ‫מבחינת דיני החברות – המניה איננה חפץ וגם לא מייצגת את הנתח‬ ‫של בעל המניות בנכסי החברה‪.‬המניה היא "אגד של זכויות‬ ‫נייר ערך ‪ -‬תעודות המונפקות בסדרות על‪-‬ידי חברה‪ ,‬אגודה שיתופית‬ ‫רכושיות אישיות" ולכן אין מניעה לקבוע בתקנון שהמניה פוקעת‬ ‫או כל תאגיד אחר ומקנות זכות חברות או השתתפות בהם או‬ ‫עם מותו של בעל המניות או בכל אירוע אחר‪.‬‬ ‫תביעה מהם‪ ,‬ותעודות המקנות זכות לרכוש ניירות ערך‬ ‫‪45‬‬ ‫‪46‬‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור שלישי‬ ‫‪.47‬‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור שלישי‬ ‫‪.48‬‬ ‫המ‪ð‬יה ו‪ð‬ייר הערך‬ ‫המ‪ð‬יה ו‪ð‬ייר הערך‬ ‫דיני ניירות ערך‬ ‫איך רושמים נירות ערך למסחר בבורסה?‬ ‫הרעיון הבסיסי‪:‬‬ ‫שלב ראשון – עומדים בתנאי סף של הבורסה ושל רשות ני"ע )הון‬ ‫שוק ניירות ערך שבו הציבור יכול להשקיע הוא טוב לכלכלה ולמשק‪.‬‬ ‫עצמי מינימלי‪ ,‬הון מניות אחיד ללא סוגי מניות וכד'(‬ ‫כדי שהציבור ישקיע צריך‪:‬‬ ‫שלב שני –מבצעים הנפקה ראשונה לציבור )‪(Initial Public Offer‬‬ ‫‪ ‬מקום מרוכז )"כיכר השוק"( ששם ניתן לקנות ולמכור ני"ע בקלות‬ ‫איך דואגים לשקיפות בזמן ההנפקה הראשונה )ה‪(IPO-‬‬ ‫פיקוח – פיקוח על הסוחרים ועל הסחורה‪ ,‬כללים שיבטיחו שלא ירמו‬ ‫‪‬‬ ‫ס' ‪ – 15‬אסור להציע לציבור לקנות ני"ע אלא על פי תשקיף שרשות‬ ‫‪‬‬ ‫את הציבור וימכרו לו ני"ע שלא שווים‬ ‫ני"ע התירה את פרסומו‪.‬‬ ‫הדרך‪:‬‬ ‫ס' ‪ – 16‬תשקיף יכלול כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר‬ ‫‪‬‬ ‫קביעת חובת רישיון למי שרוצה לנהל שוק לניירות ערך‪ :‬ס' ‪44‬לא לחוק ני"ע‬ ‫וכן את הפרטים שקבועים בתקנות‬ ‫בורסה ‪ -‬חברה שקיבלה רישיון להקמה וניהול של מערכת למסחר בני"ע‬ ‫ס' ‪ - 32 - 31‬מי שחתם על התשקיף )החברה המנפיקה(‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫קביעת גורם ממשלתי מפקח על שוק ניירות הערך‬ ‫הדירקטורים המנכ"ל ובעל השליטה בחברה המנפיקה וכל מי שנתן‬ ‫חוק ני"ע מקים את רשות נירות ערך שתפקידה "שמירת עניינו של ציבור‬ ‫חוות דעת לתשקיף‪ ,‬אחראים לכל נזק שיגרם בגין מידע מטעה‬ ‫המשקיעים בניירות ערך"‬ ‫בתשקיף למי שקנה ני"ע על פי התשקיף‬ ‫‪47‬‬ ‫‪48‬‬  ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור שלישי‬ ‫‪.49‬‬ ‫המ‪ð‬יה ו‪ð‬ייר הערך‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור שלישי‬ ‫‪.50‬‬ ‫איך מתנהל המסחר בני"ע בבורסה‬ ‫המ‪ð‬יה ו‪ð‬ייר הערך‬ ‫המסחר בבורסה מתנהל באמצעות מערכת ממוחשבת ועל פי כללי המסחר שקבעה‬ ‫הבורסה‪.‬‬ ‫לכל נייר ערך יש מחיר שמשתנה במהלך המסחר בהתאם להיצע וביקוש‪.‬ניתן לקנות‬ ‫עבירות של ניירות ערך‬ ‫ולמכור ניירות ערך שרשומים למסחר על ידי הזרמת פקודות קניה ומכירה דרך‬ ‫סעיפים ‪ 293-300‬עוסקים בעבירות של ניירות ערך‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫המערכת הממוחשבת‪.‬‬ ‫איך דואגים לשקיפות בזמן המסחר בני"ע בבורסה?‬ ‫‪ ‬הכלל הבסיסי – חזקה על כל נייר ערך שהוא ניתן להעברה אלא‬ ‫ס' ‪ - 36‬תאגיד שניירות הערך שלו הוצעו לציבור )נסחרים בבורסה( חייב להגיש דוחות‬ ‫אם קבעה החברה בתקנון הוראה המגבילה את העבירות‪.‬‬ ‫לרשות ולבורסה‪.‬הדוחות פתוחים לעיון הציבור‪.‬‬ ‫‪ ‬לא ניתן להגביל עבירות של נייר ערך שנסחר בבורסה‪.‬‬ ‫דוח תקופתי ‪ /‬דוח שנתי – אחת לשנה‬ ‫‪‬‬ ‫מניות למוכ"ז‬ ‫דוח רבעוני ‪ /‬דוח ביניים – אחת לרבעון‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬מניה למוכ"ז – למוסר כתב זה‪.‬החזקה בשטר המניה מהווה‬ ‫דוח מידי – יש להגיש דוח מידי על כל עניין או אירוע אשר מידע אודותיהם חשוב‬ ‫‪‬‬ ‫למשקיע סביר השוקל קניה או מכירה של ניירות ערך של התאגיד‬ ‫ראיה לבעלות עליה‪.‬העבירות בדרך של העברת החזקה‬ ‫מי שחתם על דו"ח של החברה‪ ,‬הדירקטורים המנכ"ל ובעל השליטה בחברה‪ ,‬וכל מי‬ ‫סעיף ‪289‬א )תיקון ‪ – (2016‬חברה לא תנפיק ולא תקצה נייר ערך‬ ‫שנתן חוות דעת לדו"ח‪ ,‬אחראים לכל נזק שיגרם בגין מידע מטעה בדו"ח למי שקנה‬ ‫למוכ"ז‬ ‫ני"ע בהסתמך על הדו"ח או בגין אי פרסום דו"ח במועד‪.‬‬ ‫כל ההודעות נמצאות באינטרנט באתר מאי"ה )מערכת אינטרנט להודעות(‬ ‫‪49‬‬ ‫‪50‬‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – שיעור שלישי‬ ‫‪.51‬‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – ‪ð‬ושא רביעי‬ ‫‪.52‬‬ ‫סיכום המבוא ‪ -‬סוגי חברות‬ ‫תורת האורג‪ð‬ים‬ ‫איזה סוגי חברות אנחנו מכירים?‬ ‫בעולם המשפטי למעשים פיזיים ולמצב נפשי יש משמעות‪:‬‬ ‫חברה ציבורית ‪ -‬חברה שמניותיה רשומות למסחר בבורסה‬ ‫מה המשמעות של ניהול מו"מ בחוסר תום לב? =‬ ‫או שהוצעו לציבור )בישראל או מחוץ לישראל( על פי תשקיף‪,‬‬ ‫חובת פיצוי לפי ס' ‪ 12‬לחוק החוזים‬ ‫ומוחזקות בידי הציבור‬ ‫מה המשמעות של גרימת נזק ברשלנות? =‬ ‫חברה פרטית – חברה שאינה חברה ציבורית‬ ‫עוולה נזיקית‬ ‫חברת איגרות חוב – חברה שאיגרות חוב שלה רשומות למסחר‬ ‫מה המשמעות של נטילת חפץ מתוך כוונה לשלול אותו מבעליו‬ ‫בבורסה או שהוצעו לציבור על פי תשקיף )בישראל או מחוץ לישראל(‪,‬‬ ‫שלילת קבע? =‬ ‫ומוחזקות בידי הציבור‬ ‫עבירה פלילית של גניבה‬ ‫חברה לתועלת הציבור ‪ -‬חברה שבתקנונה נקבעו מטרות ציבוריות‬ ‫בלבד וכן איסור על חלוקת רווחים או חלוקה אחרת לבעלי מניותיה )ס'‬ ‫איך מייחסים פעולות ומחשבות לגוף ערטילאי כגון חברה?‬ ‫‪345‬א(‬ ‫ס' ‪ – 47‬פעולותיו של אורגן וכוונותיו הן פעולותיה של החברה‬ ‫וכוונותיה‬ ‫‪51‬‬ ‫‪52‬‬  ‫די‪ð‬י תאגידים – ‪ð‬ושא רביעי‬ ‫‪.53‬‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – ‪ð‬ושא רביעי‬ ‫‪.54‬‬ ‫תורת האורג‪ð‬ים‬ ‫תורת האורג‪ð‬ים‬ ‫מי הם האורגנים של החברה?‬ ‫תורת האורגנים ודיני שליחות‬ ‫ס' ‪ – 46‬האורגנים של החברה הם האסיפה הכללית‪ ,‬הדירקטוריון‪,‬‬ ‫ניתן לתאר את פעולת האורגנים בשם החברה כפעולה‬ ‫המנהל הכללי וכל מי שעל פי דין או מכוח התקנון רואים את‬ ‫של שליח בשם השולח‪.‬‬ ‫פעולתו בענין פלוני כפעולת החברה לאותו ענין‪.‬‬ ‫מה היא חלוקת הסמכויות הכללית בין האורגנים?‬ ‫האם יחולו על פעולות האורגנים דיני השליחות?‬ ‫‪ ‬אסיפה כללית )ס' ‪ – (57-59‬שינויים בתקנון‪ ,‬שינויי מבנה )מיזוגים(‪,‬‬ ‫ברק‪ -‬שני הדינים יחולו זה לצד זה‪.‬‬ ‫שינויים בהון‪ ,‬מינוי דירקטורים )ניתן להתנאה(‬ ‫במקרה של סתירה יגבר הדין הנובע מתורת האורגנים‬ ‫‪ ‬דירקטוריון )ס' ‪ – (92‬קביעת מדיניות ופיקוח‬ ‫בחוק החברות )שהוא דין מיוחד( על הדין הנובע מדיני‬ ‫‪ ‬מנכ"ל )ס' ‪ – (120‬ניהול שוטף‬ ‫השליחות )שהוא דין כללי(‬ ‫]ס' ‪ – 119‬חברה ציבורית חייבת למנות מנכ"ל‪ ,‬חברה פרטית לא[‬ ‫‪53‬‬ ‫‪54‬‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – ‪ð‬ושא רביעי‬ ‫‪.4‬‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – ‪ð‬ושא רביעי‬ ‫‪.4‬‬ ‫תורת האורג‪ð‬ים‬ ‫תורת האורג‪ð‬ים‬ ‫המב‪ð‬ה הכללי של השאלות והמישורים בתורת האורג‪ð‬ים‬ ‫מישור דיני החוזים‬ ‫האם ניתן לחייב אורגן האם ניתן לחייב אורגן‬ ‫שאלה האם ניתן לחייב‬ ‫אישית בשל פעולותיו אישית בשל פעולות‬ ‫את החברה בשל‬ ‫של אורגן אחר‬ ‫בשם החברה‬ ‫פעולות האורגן‬ ‫מישור‬ ‫במישור דיני החוזים נחלק את הדיון בשאלות הבסיס‬ ‫חוזים‬ ‫של תורת האורגנים לארבעה מצבים שונים‪:‬‬ ‫‪ ‬פעולה בתחום ההרשאה‬ ‫נזיקין‬ ‫‪ ‬פעולה בחריגה מהרשאה‬ ‫‪ ‬פעולה במצב של שליחות נסתרת‬ ‫‪ ‬חוסר תום לב במו"מ‬ ‫עונשין‬ ‫‪55‬‬ ‫‪56‬‬  ‫די‪ð‬י תאגידים – ‪ð‬ושא רביעי‬ ‫‪.57‬‬ ‫די‪ð‬י תאגידים – ‪ð‬ושא רביעי‬ ‫‪.58‬‬ ‫חוזים – פעולה בתחום ההרשאה‬ ‫חריגה מהרשאה‬ ‫פעולה בתחום ההרשאה‬ ‫איך אני יודע שהפעולה היא בתחום ההרשאה? או במילים אחרות‪:‬‬ ‫אורגן )המנכ"ל( חותם על חוזה בשם החברה‪.‬‬ ‫כיצד נוצרת הרשאה?‬ ‫האם הפעולה מחייבת את החברה?‬ ‫חוק החברות לא מגדיר כיצד נוצרת הרשאה‪.‬‬ ‫האם החוזה מחייב את החברה?‬ ‫חוק השליחות )ס' ‪(3‬‬ ‫כן – ס' ‪ :47‬פעולותיו של אורגן הן פעולותיה של החברה‬ ‫)א( השליחות מוקנית בהרשאה‪ ,‬שבכתב או שבעל פה‪...‬או בהודעה‬ ‫עליה מאת השולח לצד השלישי‪ ,‬או על ידי התנהגות השולח כלפי‬ ‫האם החוזה יכול לחייב אישית את המנכ"ל?‬ ‫אחד מהם‪.‬‬ ‫לא – ס' ‪)54‬א( מפנ