חוברת באזרחות תשפה PDF

‫חוברת אזרחות‬ ‫בגרות‬ ‫חורף‬ ‫ת ש פ" ה‬ ‫צוות אזרחות‬ ‫תיכון שש שנתי העמית‬ ‫חוברת זו נועדה לשימוש פנימי בלבד‪ ,‬כל החומרים בחוברת זו נאספו‪ ,‬נערכו‪ ,‬נכתבו‬ ‫תוך שימוש בספר להיות אזרחים בישראל‪ ,‬מדינה יהודית ודמוקרטית ו אתר מפמ"ר אזרחות...

‫חוברת אזרחות‬ ‫בגרות‬ ‫חורף‬ ‫ת ש פ" ה‬ ‫צוות אזרחות‬ ‫תיכון שש שנתי העמית‬ ‫חוברת זו נועדה לשימוש פנימי בלבד‪ ,‬כל החומרים בחוברת זו נאספו‪ ,‬נערכו‪ ,‬נכתבו‬ ‫תוך שימוש בספר להיות אזרחים בישראל‪ ,‬מדינה יהודית ודמוקרטית ו אתר מפמ"ר אזרחות‪.‬‬ ‫ליקטו כתבו וערכו‪ ,‬צוות אזרחות‬ ‫מבנה בחינת הבגרות באזרחות וצורת התשאול‬ ‫בחינת הבגרות בנויה מ ‪ 4‬פרקים‪.‬‬ ‫פרק א – יש לענות על ‪ 2‬סעיפים מתוך ‪ 2‬שאלות האירוע ‪ 18(.1-2‬נק' ‪ 9‬לכל סעיף)‬ ‫פרק ב' – יש לענות על ‪ 2‬שאלות ידע פשוטות מתוך ‪ 5‬שאלות (‪ 22‬נק')‬ ‫פרק ג' – אנסין – יש לענות על ‪ 2‬שאלות מתוך ‪ 3‬שאלות‪ 32(.‬נק')‬ ‫פרק ד' – יש לענות על ‪ 1‬חצי אירוע ושאלת עמדה אחת‪ 28(.‬נק')‬ ‫צורת תשאול‪:‬‬ ‫שאלות אירוע‪( ,‬פרק א') או חצי אירוע (חלק ד') – צורת תשאול‪ :‬מילות ההוראה המקובלות‬ ‫כללים לבדיקת התשובה‬ ‫ציין ‪ -‬התלמיד מזהה את המושג עליו נשאל ‪ :‬גישה‪ ,‬זכות‪ ,‬ערך‪ ,‬עקרון‪ ,‬מדיניות‪ ,‬שיטה‪(.. ,‬זיהוי‬ ‫המושג)‬ ‫הצג ‪ -‬התלמיד מפרט את הידוע לו על המושג עליו נשאל בהתאם לחומר הלימוד ובהתאם‬ ‫לדרישות השאלה‪( ,‬הגדרת המושג)‬ ‫הסבר ‪ -‬תשובה מלאה לחלק זה מורכבת משני חלקים ‪ :‬ביסוס‪ ,‬וקישור‪.‬‬ ‫ביסוס ‪ -‬התלמיד מראה ש ‪......‬התלמיד מתייחס למרכיבים באירוע הקשורים לשאלה על ידי‬ ‫ציטוט המשפטים הרלוונטיים מהאירוע‪ ,‬או על ידי הסבר במילותיו ‪ -‬מעין סיכום של הכתוב‬ ‫באירוע‬ ‫קישור ‪ -‬התלמיד מבין ש‪......‬התלמיד מצביע על הקשר בין המושג‪ ,‬לבין ההגדרה לעובדות‬ ‫באירוע‪.‬כלומר בחלק זה התלמיד מקשר בין הזיהוי‪ ,‬ההגדרה‪ ,‬והביסוס‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ליקטו כתבו וערכו‪ ,‬צוות אזרחות‬ ‫הרקע ההיסטורי להקמת המדינה‬ ‫הצהרת בלפור ‪ )1917( -‬מכתב ששלח שר החוץ הבריטי בלפור ללורד היהודי רוטשילד‪.‬במכתב‬ ‫מודיע שר החוץ הבריטי על החלטת ממשלת בריטניה לקדם הקמת בית לאומי לעם היהודי בא"י‪.‬‬ ‫כתב המנדט – (‪ )1922‬ובו חבר הלאומים מסמיך את בריטניה להקים בית לאומי לעם היהודי‬ ‫בא"י‪.‬המנדט ניתן על א"י משני עברי הירדן‪.‬המנדט מדגיש את הצורך לשמור את הזכויות‬ ‫האזרחיות והדתיות של (כל תושבי הארץ היהודים והלא יהודים בא"י‪).‬‬ ‫החלטה ‪ 181‬תוכנית החלוקה ‪ -‬החלטת עצרת האו"ם בכט' בנובמבר ‪ 29( 1947‬בנובמבר ‪)1947‬‬ ‫תוכן ההחלטה‪:‬‬ ‫* סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪.‬‬ ‫* החלטה להקים בא"י המערבית שתי מדינות דמוקרטיות‪ ,‬לשני עמים‪ :‬מדינה יהודית ומדינה‬ ‫ערבית‪.‬‬ ‫* בתוכנית החלוקה מוקדש פרק שלם לעניין הגבולות‪ ,‬תוך פירוט מלא של היישובים ונקודות‬ ‫הציון המגדירים את שטחן של שתי המדינות העתידות לקום בשטחי א"י‬ ‫המערבית(‪.)Palestine‬השטח‬ ‫חולק ל ‪ 45%‬למדינה הערבית ו ‪ 55%‬למדינה יהודית‪ ,‬ירושלים תהיה תחת שלטון בינ"ל‪.‬‬ ‫ההנהגה הערבית דחתה אותה והערבים החלו בפעולות מלחמה (השלב הראשון של‬ ‫מלחמת העצמאות)‬ ‫‪3‬‬ ‫ליקטו כתבו וערכו‪ ,‬צוות אזרחות‬ ‫מגילת העצמאות‬ ‫החלק ההי סטורי‬ ‫בארץ ‪-‬ישראל קם העם היהודי‪ ,‬בה עוצבה דמותו הרוחנית‪ ,‬הדתית והמדינית‪ ,‬בה חי חיי קוממיות‬ ‫ממלכתית‪ ,‬בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל ‪-‬אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי‪.‬‬ ‫לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו‪ ,‬ולא חדל מתפילה‬ ‫ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית‪.‬‬ ‫מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהאחז במולדתם העתיקה;‬ ‫ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים‪ ,‬וחלוצים‪ ,‬מעפילים ומגינים הפריחו נשמות‪ ,‬החיו שפתם‬ ‫העברית ‪ ,‬בנו כפרים וערים‪ ,‬והקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו‪ ,‬שוחר שלום ומגן‬ ‫על עצמו‪ ,‬מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית‪.‬‬ ‫בשנת תרנ"ז (‪ )1897‬נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית‬ ‫תיאודור הרצל והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו‪.‬זכות זו הוכרה בהצהרת‬ ‫בלפור מיום ב' בנובמבר ‪ 1917‬ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים‪ ,‬אשר נתן במיוחד תוקף‬ ‫בין ‪-‬לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ ‪-‬ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש‬ ‫את ביתו הלאומי‪.‬השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון‪ ,‬בה הוכרעו לטבח מיליונים‬ ‫יהודים באירופה‪ ,‬הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת‬ ‫והעצמאות על ‪-‬ידי חידוש המדינה היהודית בארץ ‪-‬ישראל‪ ,‬אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת‬ ‫לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות ‪-‬זכויות בתוך משפחת העמים‪.‬‬ ‫שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה ויהודי ארצות אחרות לא חדלו להעפיל‬ ‫לארץ ‪ -‬ישראל‪ ,‬על אף כל קושי‪ ,‬מניעה וסכנה‪ ,‬ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד‪ ,‬חירות ועמל ‪-‬‬ ‫ישרים במולדת עמם‪.‬‬ ‫במלחמת העולם השניה תרם הישוב העברי בארץ את מלוא ‪-‬חלקו למאבק האומות השוחרות‬ ‫חירות ושלום נגד כוחות הרשע הנאצי‪ ,‬ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתי קנה לו את הזכות להמנות‬ ‫עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות‪.‬‬ ‫ב ‪ 29-‬בנובמבר ‪ 1947‬קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית‬ ‫בארץ ‪-‬ישראל‪ ,‬העצרת תבעה מאת תושבי ארץ ‪-‬ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים הנדרשים‬ ‫מצדם הם לביצוע ההחלטה‪.‬הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את‬ ‫מדינתו אינה ניתנת להפקעה‪.‬זו זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות‬ ‫עצמו במדינתו הריבונית‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ליקטו כתבו וערכו‪ ,‬צוות אזרחות‬ ‫החלק המעשי‬ ‫לפיכך נתכנסנו‪ ,‬אנו חברי מועצת העם‪ ,‬נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית‪ ,‬ביום סיום המנדט‬ ‫הבריטי על ארץ ‪-‬ישראל‪ ,‬ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות‬ ‫המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל‪ ,‬הי א מדינת ישראל‪.‬‬ ‫אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט‪ ,‬הלילה‪ ,‬אור ליום שבת ו' אייר תש"ח‪ 15 ,‬במאי ‪ ,1948‬ועד‬ ‫להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע ע"י האספה‬ ‫המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ ‪ 1-‬באוקטובר ‪ 1948‬תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית‪,‬‬ ‫ומוסד הביצוע שלה‪ ,‬מנהלת ‪-‬העם‪ ,‬יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית‪ ,‬אשר תיקרא‬ ‫בשם ישראל‪.‬‬ ‫החלק ההצהרתי‬ ‫מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל‬ ‫תושביה; תהא מושתת על יסודות החירות‪ ,‬הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים‬ ‫שו ויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת‪ ,‬גזע ומין; תבטיח חופש דת‪ ,‬מצפון‪,‬‬ ‫לשון‪ ,‬חינוך ותרבות ; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה‬ ‫של מגילת האומות המאוחדות‪.‬מדינת ישראל תהא מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים‬ ‫של האומות המאוחדות בהגשמת החלטת ‪ 29‬בנובמבר ‪ 1947‬ותפעל להקמת האחדות הכלכלית‬ ‫של ארץ ‪-‬ישראל בשלמותה‪.‬‬ ‫אנו קוראים לאומות המאוחדות לתת יד לעם היהודי בבנין מדינתו ולקבל את מדינת ישראל לתוך‬ ‫משפחת העמים‪.‬‬ ‫אנו קוראים ‪ -‬גם בתוך התקפת ‪-‬הדמים הנערכת עלינו זה חדשים ‪ -‬לבני העם הערבי תושבי מדינת‬ ‫ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד‬ ‫נציגות מתאימה בכל מוסדותיה‪ ,‬הזמניים והקבועים העצרת מיום‪.‬‬ ‫אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן‪ ,‬וקוראים להם לשיתוף פעולה‬ ‫ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו‪.‬מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ משותף‬ ‫לקדמת המזרח התיכון כולו‪.‬‬ ‫אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב הישוב בעליה ובבנין ולעמוד לימינו‬ ‫במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל‪.‬‬ ‫חתימות‬ ‫מתוך בטחון בצור ישראל הננו חותמים בחתימת ידינו לעדות על הכרזה זו‪ ,‬במושב מועצת‬ ‫המדינה הזמנית‪ ,‬על אדמת המולדת‪ ,‬בעיר תל ‪-‬אביב‪ ,‬היום הזה‪ ,‬ערב שבת‪ ,‬ה' אייר תש"ח‪14 ,‬‬ ‫במאי ‪.1948‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ליקטו כתבו וערכו‪ ,‬צוות אזרחות‬ ‫הכרזת העצמאות‬ ‫ההכרזה בנויה מ ‪ 4‬חלקים‪:‬‬ ‫חלק א – ההצדקות להקמת מדינה יהודית בא"י – הצדקה היסטורית‪ ,‬הצדקה בינ"ל (ה צהרת‬ ‫בלפור‪ ,‬כתב המנדט)‪ ,‬הצדקה טבעית אוניברסאלית (הזכות להגדרה עצמית‪).‬‬ ‫חלק ב'‪ -‬החלק האופרטיבי מעשי ‪ -‬הקמת מדינה‪.‬‬ ‫חלק ג' – החלק ההצהרתי – דמותה העתידית ודרכה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית‪,‬‬ ‫ופניה לגורמים השונים‪ :‬לאו"ם‪ ,‬למדינות ערביות השכנות‪ ,‬לערביי ישראל וליהודים בתפוצות‪.‬‬ ‫חלק ד' – חתימות‪.‬‬ ‫החלקים בהרחבה‪:‬‬ ‫חלק א' ‪ -‬ההצדקות להקמת מדינת ישראל כמדינה יהודית על פי הכרזת העצמאות‪:‬‬ ‫הצדקות היסטוריו ת‪ -‬אירועים מהעבר של העם היהודי הקושר אותו לא"י‪(.‬חובה לזכור ‪3‬‬ ‫דוגמאות)‪:‬‬ ‫*בה הוא קם התעצב ויצר נכסי תרבות ובראשם התנ"ך‬ ‫*במהלך הגלות העם המשיך בתקווה ובמאמץ לשוב לארץ ישראל‬ ‫*נעשה מאמץ לשיבה לארץ בדורות האחרונים שהביא להקמת ישוב גדול ומבוסס‬ ‫*השואה הוכיחה את ההכרח בפתרון בעיית האנטישמיות על ידי מדינה יהודית‬ ‫*השתתפות היישוב היהודי במלחמת העולם השנייה הקנתה לו את הזכות להימנות על העמים‬ ‫באו"ם‪.‬‬ ‫הצדקה טבעית אוניברסלית ‪ -‬העם היהודי הוא עם וכמו שלכל העמים האחרים יש זכות להגדרה‬ ‫עצמית כך גם לעם היהודי יש זכות להיות עצמאי במדינה משלו‪ -.‬הגדרה‬ ‫* ציטוט ‪ ":‬זו זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו‬ ‫הריבונית‪".‬‬ ‫הצדקות בינ"ל – נובעת מהכרה בינ"ל ( אישור המעצמות) בזכות העם היהודי להקים מדינה‬ ‫יהודית בא"י‪.‬החלטות רשמיות של מדינות וגופים בינלאומיים דוגמאות‪ :‬הצהרת בלפור‪ ,‬כתב‬ ‫המנדט‪ ,‬החלטת האו"ם על החלוקה (החלטה ‪.)181‬‬ ‫*לדעת לפרט לפחות על דוגמא אחת (הפירוט נמצא בעמוד ‪)10‬‬ ‫חלק ב' ‪ -‬החלק המעשי‪ ,‬החלק החשוב ביותר ‪ ,‬הכרזה על הקמת מדינה יהודית‪.‬מדינת ישראל‬ ‫קמה בערב שבת ה' באייר תש"ח‪ 14 ,‬במאי ‪ , 1948‬שם המדינה ישראל‪.‬בחלק זה ישנה התייחסות‬ ‫להקמת השלטונות הזמניים נבחרים (מועצת העם ‪ -‬הכנסת‪ ,‬ומנהלת העם ‪-‬הממשלה) עוד נקבע כי‬ ‫מדינת ישראל תכונן חוקה‪.‬‬ ‫‪6‬‬  ‫ליקטו כתבו וערכו‪ ,‬צוות אזרחות‬ ‫חלק ג' ‪ -‬על פי הכרזת העצמאות אופי ‪ /‬דמות המדינה שתקום הינה יהודית ודמוקרטית‬ ‫ביטויים מתוך המגילה המעידים על אופייה כמדינה יהודית‪( :‬חובה לזכור ‪ 3‬ביטויים)‬ ‫‪"1‬אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בא"י היא מדינת ישראל‪ –".‬זוהי הכרזה רשמית‬ ‫על הקמה של מדינה יהודית ו שם המדינה‪ :‬מדינת ישראל‪.‬השם נלקח מן התנ"ך על שם יעקב‬ ‫אבינו שהוא אבי האומה היהודית‪.‬‬ ‫‪..."2‬מדינת ישראל תהיה פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות‪ – "..‬פתיחת שערי המדינה‬ ‫לכל היהודים‪.‬‬ ‫‪.."3‬אנו קוראים לעם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב הישוב היהודי‪"..‬‬ ‫ביטויים מתוך המגילה המעידים על אופייה כמדינה דמוקרטית ‪ /‬היחס למיעוטים במגילה‪:‬‬ ‫(חובה לזכור ‪ 3‬ביטויים)‬ ‫‪-‬הכרזה על הקמת מוסדות דמוקרטיים‪ :‬קיום בחירות‪ ,‬כינון חוקה‪.‬‬ ‫‪ -‬מחויבות לערך השוויון והחירות "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה ללא‬ ‫הבדל דת גזע ומין‪" "..‬תבטיח חופש דת‪ ,‬מצפון‪ ,‬לשון‪ ,‬חינוך ותרבות" – הכרה בערבים כקבוצת‬ ‫מיעוט ומתן זכויות מיעוט‪.‬‬ ‫‪ -‬ביטויים המבטאים את ערך השוויון ‪" -‬תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה‪ ,‬תשמור על‬ ‫המקומות הקדושים לכל הדתות‪".‬‬ ‫‪ -‬קריאה לערבים תושבי המדינה שקמה – לשלום‪ ,‬להשתתף בבניין המדינה על יסוד אזרחות‬ ‫מלאה ו שווה והבטחה להעניק להם נציגות מתאימה במוסדות השלטון‪.‬‬ ‫‪ 4‬פניות מתוך המגילה לגורמים השונות‪:‬‬ ‫‪ -‬קריאה לאו"ם – לעזור לעם היהודי בבניית המדינה ‪ ,‬בהגשמת החלטת החלוקה ולקבל את‬ ‫מדינת ישראל לתוך משפחת העמים‪.‬‬ ‫‪ -‬קריאה לערביי ישראל ‪ -‬לשמור על השלום ליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה‬ ‫ושווה ונציגות מתאימה בכל המוסדות‪.‬‬ ‫‪ -‬קריאה למדינות השכנות ‪ -‬קריאה לשלום‪ ,‬ולשיתוף פעולה למען פיתוח המזרח התיכון כולו‪.‬‬ ‫‪ -‬קריאה לעם היהודי בתפוצות – קריאה לעלות לארץ ולהתלכד סביב הישוב היהודי ולסייע‬ ‫במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל‪.‬‬ ‫חלק ד' ‪ -‬חתימות‪ :‬ההכרזה מסתימת במילים‪" :‬מתוך ביטחון בצור ישראל הננו חותמים בחתימת ידנו"‬ ‫המילה "צור" מהווה פשרה בין נציגי הדתיים לנציגי החילוניים‪".‬צור" פירושו סלע (ביטחון חוזק)‪ ,‬ושם נרדף‬ ‫לאלוהים‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ליקטו כתבו וערכו‪ ,‬צוות אזרחות‬ ‫משטר דמוקרטי‬ ‫סוגי זכויות‪ :‬טבעיות‪ ,‬פוליטיות אזרחיות‪ ,‬חברתיות כלכליות ותרבותיות קבוצתיות‪.‬‬ ‫‪. 1‬סוג ראשון‪ :‬זכויות אדם טבעיות ‪:‬‬ ‫הגדרה ‪ -‬זכות אוניברסלית‪ ,‬זכות טבעית בסיסית‪ ,‬השייכת לכל אדם מרגע לידתו‪.‬כל אדם‬ ‫נולד עם הזכויות הטבעיות השלטון איננו מעניק זכויות אלה‪ ,‬אסור לו לפגוע בזכויות אלה‬ ‫והוא חייב להגן עליהן‪.‬‬ ‫הזכויות הנכללות בזכויות הטבעיות‪" :‬כח החשק" כבוד (פרטיות ושם טוב)‪ ,‬חיים ביטחון‬ ‫ושלמות הגוף‪ ,‬הליך הוגן חירות שוויון קניין‪.‬‬ ‫‪. 2‬סוג שני‪ :‬זכויות פולי טיות ‪ /‬אזרחיות‪ :‬זכויות הקשורות לתחום הפוליטי שותפות האזרחים‬ ‫בניהול המדינה‪.‬‬ ‫הן מהוות את הקשר בין האזרח למדינתו‪.‬‬ ‫זכויות פוליטיות שהן זכויות אזרח בלבד ‪ :‬ל"לל – לבחור ‪ -‬זכותו של כל אזרח מגיל ‪18‬‬ ‫לבחור למוסדות הנבחרים במדינה‪(.‬לרשויות המקומיות מגיל ‪ )17‬ולהיבחר ‪ -‬זכותו של כל‬ ‫אזרח להתמודד למוסדות‪.‬הנבחרים במדינה החל מגיל ‪.21‬ולהתאגד כמפלגה‪(.‬זכויות‬ ‫המוענקות לאזרחי המדינה בלבד‪).‬‬ ‫זכויות פוליטיות הנובעות מזכויות טבעיות‪ :‬חופש ההפגנה והמחאה‪ ,‬והאפשרות לבקר‬ ‫את השלטון‪(.‬אינן מוגבלות לאזרחי המדינה)‪.‬‬ ‫‪. 3‬סוג שלישי‪ :‬זכויות חברתיות כלכליות‪ :‬זכויות המוענקות ע"י המדינה‪ ,‬במטרה להבטיח‬ ‫קיום של רמת חיים אנושית רמת חיים בסיסית לכל הפרטים החיים במדינה‪ ,‬הזכויות‬ ‫קשורות לשירותים ומשאבים חברתיים שהמדינה מקצה ‪ ,‬היקף הזכויות הניתנות נקבע על‬ ‫פי הגישה החברתית כלכלית הנהוגה במדינה (ליברלית או סוציאל דמוקרטית)‪.‬הזכויות‬ ‫ה נכללות בזכויות החברתיות‪ :‬חינוך‪ ,‬דיור‪,‬זכות לרמת חיים בסיסית‪ ,‬זכויות עובדים ותנאי‬ ‫עבודה‪ ,‬שרותי בריאות‪.‬‬ ‫זכויות עובדים ותנאי עבודה – זכויות שהמדינה מחייבת את המעסיקים להעניק לעובדים‬ ‫עפ"י חוק‪.‬הזכות של כל אדם לתנאי עבודה בסיסיים והוגנים‪.‬לדוגמה‪ :‬שכר מינימום‪ ,‬מתן‬ ‫ימי חופשה‪ ,‬הגבלת שעות עבודה‪ ,‬שכר שווה עבור עבודה שווה‪ ,‬ועוד‪.‬היקף הזכויות תלוי‬ ‫במדיניות חברתית כלכלית‪.‬‬ ‫‪.4‬סוג רביעי‪ :‬זכויות קבוצתיות‪ /‬תרבותיות‪ :‬זכויות קיבוציות הניתנות לאדם כחלק מקבוצת‬ ‫מיעוט אתניות תרבותיות או לאומית במטרה להסדיר בצורה מוסדית את זהותה הייחודית‬ ‫של הקבוצה‪ ,‬הנבדלת משאר האוכלוסייה‪(.‬בישראל דרוזים‪ ,‬בדואים‪,‬ערבים ועוד‪ ).‬בא לידי‬ ‫ביטוי בשפה‪ ,‬תרבות‪ ,‬דת‪ ,‬מוצא אתני או מורשת היסטורית‪.‬המדינה קובעת את היקף‬ ‫הענקתן ואת מידת התמיכה המוסדית בזכויות אלה‪.‬הזכויות הנכללות בזכויות הקבוצתיות‪:‬‬ ‫שחי"פ הכרה בשפה של בני המיעוט‪ ,‬הזכות לייצוג‪ ,‬חינוך‪ ,‬חופש פולחן (דת)‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ליקטו כתבו וערכו‪ ,‬צוות אזרחות‬ ‫פירוט של זכויות אדם טבעיות‪" -‬כח החשק"‬ ‫הזכות לחיים בטחון ושלמות הגוף‪-‬זכותו של אדם לחיות מבלי לחשוש מפגיעה גופנית או‬ ‫נפשית המסכנת את חייו או פוגעת בשלמות גופו וחובת המדינה להגן על כל בני האדם החיים‬ ‫בשטחה ולפעול למימוש זכות זו ‪.‬‬ ‫הזכות לכבוד כוללת בתוכה את הזכות לפרטיות ושם טוב‪.‬‬ ‫הזכות לכבוד ‪ -‬זכותו של אדם שלא להיות נתון ליחס משפיל או מעליב‪.‬מקורה של זכות זו‬ ‫בתחושתו הסובייקטיבית של האדם ובדימוי העצמי‪.‬כל פגיעה בכבודו העצמי של האדם ‪ -‬העלבה‪,‬‬ ‫זלזול‪ ,‬השפלה פיזית או מילולית – היא פגיעה בזכותו של הפרט לכבוד‪.‬‬ ‫הזכות לפרטיות ‪ :‬זכות זו מאפשרת לאדם לחיות את חייו ללא חשיפה והתערבות וחדירה לחייו‬ ‫ללא רשותו‪.‬לדוגמא‪ :‬אין לגעת או לחטט בחפציו של אדם‪ ,‬אין לצותת לדבריו ואין לאסוף מידע או‬ ‫לפרסם פרטים על האדם ללא רשותו‪ ,‬או כל דבר אחר שעלול לגרום לו להיות במצב מביך‪,‬או‬ ‫במצב לא נעים‪.‬‬ ‫הזכות לשם טוב‪ :‬זכותו של כל אדם שלא יפיצו עליו מידע שיקרי ומזיק למעמדו‪ ,‬הכפשה הוצאת‬ ‫דיבה‪(.‬אם הפרסום הוא אמיתי זאת לא פגיעה בשם טוב)‪.‬‬ ‫הזכות לקניין (רכוש) קניין ‪ -‬כל דבר שהוא בעל ערך כלכלי‪ ,‬זכותו של כל אדם להיות בעל רכוש‬ ‫ולעשות בו כרצונו ללא חשש שרכושו ייגזל ממנו ‪.‬כלומר הזכות להחזיק רכוש פרטי וליהנות‬ ‫ממנו ‪,‬אין לפגוע בקניינו של אדם‪.‬קניין חומרי ‪ :‬רכוש‪ ,‬קרקע‪ ,‬בית‪ ,‬כסף‪ ,‬מכונית‪ ,‬תכשיטים‬ ‫וכו‪...‬קניין רוחני ‪ :‬זכויות יוצרים‪ ,‬רישום פטנט‪,‬המצאה‪,‬תקליטים‪ ,‬תוכנות‪ ,‬סרטים מחקרים ציורים‬ ‫וכו‪..‬‬ ‫הזכות להליך הוגן ‪:‬זכותו של כל אדם הנמצא בהליך משפטי שזכויותיו הטבעיות לא ייפגעו‬ ‫מעבר לנדרש לצורך חקירה ומשפט‪.‬אדם חף מפשע עד אשר לא הוכחה אשמתו וכל אדם זכאי‬ ‫למשפט הוגן ופומבי‪.‬‬ ‫מספר אמצעים ‪ /‬תנאים שעוגנו בחקיקה בכדי להבטיח את קיומו של הליך הוגן ובכך פגיעה לא‬ ‫מוצדקת בזכויות יסוד של אדם ע"י המדינה‪:‬‬ ‫זכותו של אדם לדעת במה הוא מואשם‪ ,‬כתב האישום והראיות עליהן הוא מתבסס‪.‬‬ ‫ ‬ ‫זכותו של כל אדם לקבל הגנה משפטית – ייצוג משפטי על ידי עורך דין ‪ :‬סנגור‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ייצוג משפטי הולם‪.‬ואם אין לו כסף הוא יקבל עורך דין על ידי הסנגוריה הציבורית‪.‬‬ ‫הזכות שהמשפט יתנהל בפני שופטים בלתי תלויים‪ ,‬עצמאיים‪ ,‬ניטראליים אובייקטיבים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫זכותו של אדם לערער על פסיקת בית משפט בעניינו‪.‬‬ ‫ ‬ ‫בישראל מותר לעצור אדם עד ‪ 24‬שעות על מנת להאריך את מעצרו מעבר לכך נדרש להביאו לפני‬ ‫ ‬ ‫שופט‪.‬‬ ‫בכדי לחפש בביתו של אדם יש צורך בצו מבית המשפט‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪9‬‬  ‫ליקטו כתבו וערכו‪ ,‬צוות אזרחות‬ ‫הזכות לחירות זכותו של כל אדם לחיות‪ ,‬לבחור‪ ,‬לעצב את אישיותו על פי רצונו החופשי‪.‬‬ ‫מן הזכות לחירות נגזרות חירויות רבות כמו חופש הביטוי‪ ,‬התנועה‪ ,‬העיסוק ‪,‬דת ומדת ועוד‪.‬‬ ‫חירויות שונות הנגזרות מהזכות לחירות‪" :‬תבע דמ"‬ ‫חופש התנועה‪ :‬זכותו של כל אדם לנוע ממקום למקום באופן חופשי בתוך גבולות המדינה או‬ ‫לצאת אל מחוץ לגבולותיה‪ ,‬ואח"כ לחזור אליה מבלי שיגבילו אותו ‪.‬‬ ‫חופש הביטוי ‪ :‬זכותו של כל אדם לבטא בפומבי (בגלוי) כל דעה‪ ,‬רגש‪ ,‬אמונה‪ ,‬העדפה בכל‬ ‫דרך שיבחר‪(.‬תקשורת‪ ,‬שירה פיסול ציור צילום הפגנה‪ ,‬שביתה‪ ,‬מחאה ועוד)‪.‬‬ ‫חופש העיסוק‪ :‬זכות של כל אדם לעסוק בכל עבודה שירצה‪ ,‬על פי כישוריו ועל פי דרישות‬ ‫המקצוע ‪.‬זכות זו מאפשרת לאדם לממש את הפוטנציאל האישי שלו‪ ,‬למטרת פרנסה‪.‬‬ ‫חופש דת ‪ -‬זכותו של כל אדם להאמין או להשתייך לזרם דתי כלשהו ו לקיים מנהגים‪/‬טקסים‬ ‫הנובעים מאותה דת‪.‬‬ ‫חופש מדת‪ :‬זכותו של כל אדם שלא להאמין ולא להשתייך לזרם דתי כלשהוא‪.‬ושלא ייכפו על‬ ‫קיום מצוות וטקסים בניגוד לרצונו‪.‬‬ ‫הזכות לשוויון זכותו של כל אדם לקבל יחס זהה לזולתו ללא הבדל דת‪ ,‬גזע‪ ,‬ומין‪ ,‬אין להפלות‬ ‫אדם בשל זהותו או שיוכו‪.‬לכל אדם הזכות לשוויון בפני החוק‪ ,‬שווין פוליטי (לבחור ולהיבחר) שוויון‬ ‫הזדמנויות כלכלי וחברתי‪.‬‬ ‫ישנם מצבים בהם לא נוקטים בשוויון‪:‬‬ ‫אפליה פסולה – פגיעה בזכות לשוויון ע"י התייחסות שונה לבני האדם שווים ללא סיבה מוצדקת‪,‬‬ ‫התייחסות שונה על רקע דת‪ ,‬גזע‪ ,‬מין וכו'‬ ‫הבחנה ‪ :‬היא הענקת יחס שונה לאנשים השונים זה מזה בכישורים ‪ /‬ביכולות ‪ /‬בצרכים ייחודיים‬ ‫כאשר כשהשוני ביניהם רלוונטי ומוצדק לנושא ההתייחסות‪(.‬כל עוד השוני רלוונטי תתקיים‬ ‫הבחנה‪ ).‬למשל‪ :‬חניית נכים‪ ,‬הענקת תוספת זמן בבחינות לתלמידים עם לקויות למידה‪ ,‬העשרה‬ ‫למחוננים ועוד‪.‬‬ ‫העדפה מתקנת ‪ :‬הענקת יחס מועדף‪ ,‬הטבות (שריון מקומות‪ ,‬תקציבים) לקבוצת אנשים‬ ‫שהמדינה קיפחה בעבר קבוצות נחותות בחברה ‪ /‬קבוצות שנגרם להן עוול היסטורי‪,‬‬ ‫(נשים‪,‬מיעוטים‪,‬עיירות פיתוח) במטרה לצמצם פערים ולהשיג שוויון בין האוכלוסיות‪.‬הענקת‬ ‫היחס המועדף הינה זמנית עד לצמצום הפערים החברתיים כלכליים‪.‬‬ ‫זכרו ‪ 4 :‬שאלות שצריך לענות בהעדפה מתקנת‪.‬מה? למי? למה? כמה?‬ ‫טענות נגד העדפה מתקנה‬ ‫טיעונים בעד העדפה מתקנת‬ ‫‪. 1‬זוהי אפליה פסולה‬ ‫צמצום פערים וקידום אוכלוסייה‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪. 2‬יוצרת תלות של הקבוצה במדינה‬ ‫ביטול דעות קדומות ושינוי יחס החברה‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪. 3‬מקטינה את הרצון של בני הקבוצה הנחותה להתאמץ‬ ‫ביטול השונות בינם לבין שאר האוכלוסייה וכך לאפשר‬ ‫‪.3‬‬ ‫ולהשקיע כדי להגיע להישגים‬ ‫להם התמודדות שווה עם הקבוצות האחרות‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫ליקטו כתבו וערכו‪ ,‬צוות אזרחות‬ ‫הבחנה‬ ‫העדפה מתקנת‬ ‫‪. 1‬ההבחנה היא לבודד (או לקבוצה של בודדים)‬ ‫‪. 1‬ההעדפה ניתנת לקבוצות של אנשים או אזורים מוגדרים‪.‬‬ ‫‪. 2‬ההבחנה היא בגלל צרכים ייחודים או כישורים‬ ‫‪. 2‬היחס המועדף ניתן בגלל קיפוח או עוול שנוצר בגלל מדיניות‬ ‫‪. 3‬ההבחנה היא על בסיס קבוע‪.‬כל עוד הצורך הייחודי‬ ‫‪. 3‬היחס המועדף מוגבל בזמן‪ ,‬עד לצמצום הפער‪.‬‬ ‫קיים‪.‬‬ ‫חובות האדם כאדם‪:‬‬ ‫החובה המוסרית היא לאפשר לכל אדם אחר את מימוש זכויותיו הטבעיות‪ ,‬כלומר לא לפגוע‬ ‫בו ובזכויותיו ‪ /‬לכבד את זכויות האחר‪ /‬לנהוג בסובלנות‪.‬‬ ‫חובות האדם כאזרח‪:‬‬ ‫חובות האדם כלפי המדינה שבה הוא חי‬ ‫הן חובות ה נובעות מעצם היותו חלק מן העם הריבון ומאחריותו לקיום המסגרת המדינית יחד עם‬ ‫שאר האזרחים‪:‬‬ ‫‪.1‬חובות לאזרחים מכוח החוק‪ :‬חובה לציית לחוקים החלים רק על אזרחי המדינה‪:‬‬ ‫*‪.‬חובת תשלום מיסים מעוגנת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בפקודת מס הכנסה‪ ,‬המאפשרים לשלטון לנהל את‬ ‫ענייני המדינה‪ ,‬לשמור על הביטחון להעניק לציבור שירותים חיוניים‪.‬‬ ‫*‪.‬חובת שירות ביטחון מצויה בחוק שירות ביטחון‪ ,‬המחייב כל אזרח או תושב קבע בגיוס לצה״ל‪,‬‬ ‫למעט מי שהמדינה פטרה אותו מגיוס ‪.‬‬ ‫*‪.‬חובת הנאמנות למדינה מעוגנת בחוק העונשין‪ ,‬המגדיר עבירות הפוגעות בריבונות המדינה‬ ‫ובביטחונה‪ ,‬וקובע את העונש הצפוי לאזרח שנמצא אשם בהפרת חובת הנאמנות למדינה‪.‬‬ ‫‪.2‬חובות ערכיות‪:‬‬ ‫*‪.‬השתתפות בחיים הפוליטיים ‪ -‬ישנו ערך אזרחי להשתתפות בעיצוב החיים הציבוריים כמו‬ ‫הצבעה בבחירות‪ ,‬ביקורת השלטון והשתתפות אזרחית‪.‬ישנן מדינות בהן יש חובה אזרחית‬ ‫להשתתף בבחירות למשל‪ :‬אוסטרליה וניוזילנד‪.‬‬ ‫מילוי החובות האזרחיות מבטא את הנאמנות הזו‪ ,‬שכן האזרח תורם לשמירת המסגרת‬ ‫המדינית שהוא שותף‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫ליקטו כתבו וערכו‪ ,‬צוות אזרחות‬ ‫התנגשות בין זכויות‪:‬‬ ‫הזכויות הן יחסיות‪ ,‬הן סותרות לא פעם זו את זו‪ ,‬באף חברה אנושית הן אינן ניתנות להגשמה‬ ‫באורח מלא‪.‬במקרים רבים הזכויות מתנגשות זו בזו או באינטרס ציבורי למשל ‪ :‬חופש ההפגנה‬ ‫מול חופש התנועה‪ ,‬זכות הציבור לדעת מול הזכות לפרטיות‪.‬‬ ‫במקרים של התנגשות בין זכויות יש צורך בשקלול ואיזון או במבחן הוודאות הקרובה‬ ‫שקלול ואיזון ‪ -‬בין זכויות שמתנגשות לשקול מהו הפתרון שיביא לפגיעה מידתית ככל האפשר בכל‬ ‫אחת מהזכויות‪..‬ניתן לעשות זאת על ידי שקילת הזכויות המתנגשות במקרה הספציפי‪ ,‬והכרעה‬ ‫לאיזו זכות יש ליחֵ ס חשיבות רבה יותר ‪ -‬במקרה הנדון בלבד‪.‬‬ ‫מבחן הוודאות הקרובה ‪ -‬ניתן להגביל זכויותיו של אדם (כולל חופש הביטוי) כאשר מימושן פוגע‬ ‫בביטחון המדינה או שלום הציבור‪.‬‬ ‫הרעיון הדמוקרטי‬ ‫גישות חברתיות‪ -‬כלכליות במדינה הדמוקרטית‬ ‫ישנן שתי גישות חברתיות כלכליות‪ :‬גישה ליברלית‪ ,‬גישה סוציאל דמוקרטית‬ ‫‪. 1‬הגישה הליברלית‬ ‫‪ -‬הערך המרכזי‪ :‬מדגישה את ערך החירות הכלכלית על פני השוויון החברתי כלכלי ‪.‬‬ ‫‪ -‬מידת המעורבות‪ :‬מעורבות המדינה בתחום הכלכלי חברתי היא מצומצמת‪/‬מינימלית‬ ‫לדוגמא‪ :‬הפרטה‪ ,‬צמצום מעורבות ע"י קיצוץ תקציבים‪/‬קצבאות תמיכה בצמצום המיסוי‬ ‫למינימום‪.‬‬ ‫‪ -‬אחריות המדינה‪ :‬האדם אחראי לעצמו‪ ,‬הגישה מעודדת יוזמה פרטית‪ ,‬ותחרות חופשית‬ ‫בין הפרטים בחברה‪.‬‬ ‫‪. 2‬הגישה הסוציאל ‪-‬דמוקרטית‬ ‫‪ -‬הערך המרכזי‪ :‬גישה זו מדגישה את השוויון הכלכלי על פני החירות הכלכלית‪.‬צמצום‬ ‫פערים חברתיים כלכליים‪,‬‬ ‫‪ -‬מעורבות המדינה‪ :‬המדינה דוגלת במעורבות רבה בתחום הכלכלי חברתי ע"י סבסוד‬ ‫או הענקת שירותים חברתיים‪ ,‬קצבאות‪ ,‬חקיקה חברתית‪ ,‬הלאמה‪ ,‬מיסוי גבוה על העשירון‬ ‫העליון‪.‬‬ ‫‪ -‬אחריות המדינה‪ :‬בגישה זו הפרט יכול להישען על המדינה בעת הצורך‪ ,‬המדינה מבטיחה‬ ‫קיום בסיסי בכבוד לכל אדם‪/‬מדינת רווחה‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫ליקטו כתבו וערכו‪ ,‬צוות אזרחות‬ ‫‪ 7‬עקרונות דמוקרטים‬ ‫‪.5‬עקרון הכרעת הרוב‪.‬‬ ‫‪. 1‬עקרון שלטון העם‬ ‫‪.6‬עקרון הגבלת השלטון‪.‬‬ ‫‪. 2‬עקרון הפלורליזם‬ ‫‪.7‬עקרון שלטון החוק‪.‬‬ ‫‪. 3‬עקרון הסובלנות‬ ‫‪. 4‬עקרון ההסכמיות‬ ‫‪. 1‬עקרון שלטון העם‬ ‫הגדרה ‪ -‬כלל האזרחים הם הריבון במדינה‪.‬האזרחים מנהלים את המדינה ע"י הנציגים אותם‬ ‫בחרו בבחירות למוסדות הנבחרים של המדינה לפרק זמן קצוב המוגדר בחוק‪.‬הנציגים חייבים‬ ‫לדאוג למימוש הרצונות של האזרחים במדינה‪.‬‬ ‫שני סוגים של דמוקרטיה‪:‬‬ ‫דמוקרטיה ישירה – דמוקרטיה שבה האזרחים שולטים באופן ישיר (בלתי ‪-‬אמצעי) בשלטון‪ ,‬ללא‬ ‫מתווכים‪.‬כלל האזרחים מקבלים את ההחלטות באופן ישיר בענייני המדינה‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬בקבלת ההחלטות‪ ,‬באישור תקציב ובמילוי תפקידים ציבוריים‪.‬דוגמה מובהקת שהייתה נהוגה‬ ‫היא אתונה ביוון הקלאסית‪.‬האמצעי של משאל עם בדמוקרטיה מודרנית מהווה סוג של מימוש‬ ‫הדמוקרטיה הישירה‪.‬‬ ‫דמוקרטיה עקיפה (ייצוגית) – כלל האזרחים שולטים במדינה באופן עקיף‪ ,‬ע"י בחירת נציגים‬ ‫לשלטון‪ ,‬המקבלים עבורם החלטות בענייני המדינה‪.‬לנבחרים יש ייפוי כוח לפעול בשם הבוחרים‪ ,‬כדי‬ ‫לקדם מדיניות מסוימת למען הבוחרים‪.‬‬ ‫משאל עם – זהו הליך של דמוקרטיה ישירה שלפיה הממשלה פונה אל האזרחים‪ ,‬בשאלה מהותית‬ ‫מדינית עקרונית המצויה על סדר היום של המדינה‪ (.‬למשל‪ :‬שינוי בחוקה או בנושאים מדיניים‬ ‫בטחונים כמו שטחים תמורת שלום‪ ).‬התשובות הן כן או לא בחלק מן המדינות השלטון מחויב לקבל‬ ‫את החלטת האזרחים ובאחרות המשאל מוגדר ככלי מייעץ בלבד‪.‬‬ ‫יתרונות – בעד משאל עם‬ ‫‪. 1‬ביטוי של שלטון העם – משקף את דעת העם‪ ,‬זהי דמוקרטיה במיטבה = דמוקרטיה‬ ‫ישירה‬ ‫‪. 2‬מגביר את ההשתתפות הפוליטית של האזרחים – מעניק לציבור יכולת לבטא את‬ ‫עמדתם באופן ישיר ובכך לקחת חלק בחיים הפוליטיים במדינה‪ ,‬מחנך למעורבות ואחריות‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫חסרונות – נגד משאל עם‬ ‫‪. 1‬ניסוח השאלות עלול להיות מוטה ולהשפיע על התוצאות‪.‬‬ ‫‪. 2‬משאל עם אינו מאפשר פתרונות מורכבים וטיפול בבעיות מורכבות‪ ,‬אלא רק הכללות‪/.‬‬ ‫רק תשובות" כן "או" לא" ולכן מחריף מתחים ושסעים בחברה סביב הסוגיות הנדונות ‪/‬‬ ‫אינו מאפשר פשרות‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫ליקטו כתבו וערכו‪ ,‬צוות אזרחות‬ ‫בחירות‬ ‫התנאים ההכרחיים לקיום בחירות דמוקרטיות‪"( :‬כח משה")‬ ‫‪. 1‬כלליות – כל האזרחים במדינה זכאים לבחור ולהיבחר למוסדות הנבחרים במדינה‬ ‫במגבלות הכתובות בחוק‪(.‬לבחור מגיל ‪ 18‬ולהיבחר מגיל ‪.)21‬‬ ‫‪. 2‬חשאיות – איש מלבד הבוחר אינו ראשי לדעת מה הוא בוחר‪ ,‬המטרה למנוע הפעלת לחץ‬ ‫על הבוחרים‪.‬‬ ‫‪. 3‬מחזוריות – הבחירות מתקיימות כל פרק זמן קבוע בחוק ‪ ,‬על מנת למנוע עריצות שלטונית‪.‬‬ ‫‪. 4‬שוויוניות – לכל אזרח קול אחד בלבד ולכל קול יש משקל זהה‪.‬‬ ‫‪. 5‬התמודדות חופשיות – קיומה של תחרות הוגנת בין שני מועמדים או יותר‪ ,‬ובין שתי‬ ‫מפלגות לפחות‪ ,‬אשר מאפשרת למעשה‪ ,‬ביטוי לחירויות יסוד כמו‪ :‬חופש הביטוי‬ ‫והתאגדות‪.‬וזכויות פוליטיות ‪.‬‬ ‫שיטת הבחירות בישראל ומרכביה‪ :‬ארצית‪ ,‬רשימתית‪ ,‬יחסית‬ ‫‪ -‬ארצית ‪ -‬כל הארץ מהווה אזור בחירה אחד לצורך חישוב התוצאות‪.‬‬ ‫‪ -‬רשימתיות ‪ -‬בוחרים רשימה של מועמדים‪.‬הרשימה נקבעת ע"י בחירות מקדימות(פריימריס)‪ ,‬ועדה‬ ‫מסדרת או שראש הרשימה קובע‪.‬‬ ‫‪ -‬יחסיות ‪ -‬כל מפלגה מיוצגת בכנסת‪ ,‬באופן יחסי לכוחה בציבור‪ (.‬מפלגה שקיבלה ‪ 10%‬מן קולות הבוחרים‬ ‫תכניס ‪ 10%‬מן המושבים בכנסת )ז"א יש קשר ישיר בין כמות המצביעים לרשימת המועמדים לבין כמות‬ ‫המושבים בכנסת‪.‬החישוב נעשה לפי מספר הקולות הכשרים בתנאי שמפלגה עברה את אחוז החסימה‪.‬‬ ‫*אחוז חסימה – ‪ 3.25%‬רק מפלגה שעברה את אחוז החסימה נכנסת לכנסת‪.‬‬ ‫*פריימריס‪ -‬בחירות מקדימות‪ ,‬שבהן משתתפים כל מי שהתפקדו למפלגה או אפילו כלל הבוחרים‪.‬‬ ‫הפריימריס היא שיטת בחירות שמטרתה לקבוע את הסדר של רשימה המועמדים לכנסת‪.‬‬ ‫יתרונות השיטה‪:‬‬ ‫ייצוג‪ :‬הרכב הפרלמנט משקף את כוחן היחסי של המפלגות‪ ,‬ולכן גם את הקבוצות והאינטרסים בקרב‬ ‫המצביעים‪.‬גם ממשלת קואליציה משקפת ייצוג של מגוון מפלגות‪.‬לכן‪ ,‬השיטה הזו מבטאת היטב את עקרון‬ ‫שלטון העם ‪.‬‬ ‫חסרונות השיטה‪:‬‬ ‫ריבוי המפלגות יוצר חוסר יציבות שלטונית‪ ,‬שכן בדרך כלל אין מפלגה שזוכה ברוב הקולות‪ ,‬באופן‬ ‫שיאפשר לה להקים ממשלה יציבה‪.‬הדבר גם מקשה על המפלגה הגדולה להגשים את רעיונותיה‪ ,‬בשל‬ ‫ההכרח לצרף מפלגות נוספות לממשלה‪ ,‬על מנת לזכות לרוב בפרלמנט‪.‬‬ ‫ריבוי מפלגות מחייב הקמת ממשלה קואליציונית‪ ,‬המורכבת מכמה מפלגות‪.‬מפלגות קטנות מוצאות את‬ ‫עצמן לפעמים כ״לשון מאזניים״‪ ,‬כופות את עמדותיהן ואת האינטרסים שלהן על המפלגות הגדולות‪ ,‬וזוכות‬ ‫בעוצמה ובהשפעה החורגות בהרבה מכוחן הריאלי ‪(.‬סחטנות)‬ ‫‪14‬‬  ‫ליקטו כתבו וערכו‪ ,‬צוות אזרחות‬ ‫‪. 2‬עקרון פלורליזם‬ ‫הגדרה ‪ -‬הכרה בערך של מגוון דעות והשקפות שונות‪.‬ו הכרה בזכות קיומן של הקבוצות השונות‬ ‫ובאפשרותן לבטא את השונות ביניהן ו להתארגן במסגרות שונות‪ ,‬תוך תמיכה ועידוד מצד‬ ‫המדינה‪.‬‬ ‫פלורליזם קיים בתחומים שונים בחברה כמו ‪ :‬פלורליזם דתי‪ ,‬מוסדי פוליטי ועוד‬ ‫ ‬ ‫‪. 3‬עקרון הסובלנות‬ ‫הגדרה ‪ -‬נכונות לקבל את השונה ולנהוג בכבוד כלפיו‪ ,‬הנכונות לסבול דעות שונות ומנוגדות למרות אי‬ ‫הנוחות ואי ההסכמה‪(.‬מתוך ידיעה שאין אמת אחת) הי מנעות מתגובות אלימות מילוליות או פיזיות בעת‬ ‫מחלוקת‪ ,‬והימנעות מהפעלת סמכות שלטונית כלפי עמדות ביקורתיות או מרגיזות‪.‬‬ ‫"אני שולל את דבריך‪ ,‬אבל אגן עד מוות על זכותך לאמר את הדבר" (וולטר)‬ ‫‪. 4‬עקרון ההסכמיות‬ ‫הגדרה ‪ -‬הסכמה לאומית רחבה בין הקבוצות השונות במדינה על כללי משחק דמוקרטיים (לדוג'‬ ‫קביעת אופי המדינה‪ ,‬בחירות וכו' ) (מכנה משותף) כדי שיוכלו לחיות יחד למרות חילוקי הדעות‬ ‫ביניהן ‪.‬מחזק ומקדם יציבות חברתית ושלטונית‪.‬‬ ‫‪. 5‬עקרון הכרעת הרוב‬ ‫הגדרה ‪ -‬זוהי הדרך בה מתקבלות החלטות מתוך מספר אפשרויות בחברה דמוקרטית‪.‬‬ ‫בהכרעת הרוב מתקבלת האפשרות שרוב האוכלוסייה הצביעה לה ותומכת בה‪.‬‬ ‫אסור לרוב לקבל החלטות שפוגעות באופן לא סביר בזכויות יסוד ובמיוחד בזכויות המיעוט‪.‬‬ ‫עריצות הרוב – רוב מנצל את כוחו לרעה ופוגע בזכויות המיעוט ללא סיבה ( הרוב מקבל החלטות שלא‬ ‫יאפשרו למיעוט לצבור עוצמה ולהפוך לרוב‪).‬‬ ‫רקע‪ :‬סוגי רוב‪:‬‬ ‫‪ 51%‬מכלל האנשים שמשתתפים בקבלת ההחלטה‬ ‫רוב רגיל‪:‬‬ ‫זהו מספר לא קבוע כיוון שמספר האנשים שמשתתפים בהצבעה משתנה‬ ‫רוב מוחלט‪ 51% :‬מבעלי זכות ההצבעה‪.‬‬ ‫(גם אם חלקם לא נמצאים) ‪ 51%‬מהמספר המוחלט‪.‬‬ ‫זהו מספר קבוע‪ ,‬כיוון שאין חשיבות למספר האנשים הנמצאים בהצבעה‪,‬‬ ‫צריך להגיע לרוב של מספר האנשים שהיו צריכים להיות בהצבעה‪.‬‬ ‫למשל רוב מוחלט של ח"כ הוא תמיד ‪ 61‬ח"כ ‪ ,‬כיוון שמספר ח"כ הוא ‪120‬‬ ‫רוב מיוחס‪ :‬רוב גדול מאוד שאין עליו עוררין‪ ,‬הוא נקב ע על פי אחוז מוגדר מראש (לדוגמא בכנסת ‪ 66%‬או‬ ‫‪ )75%‬מבעלי זכות ההצבעה כך שההחלטה היא ברורה וחד משמעית‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫ליקטו כתבו וערכו‪ ,‬צוות אזרחות‬ ‫‪. 6‬עקרון הגבלת השלטון‬ ‫הגדרה ‪ -‬השלטון מרכז בידיו כוח רב סמכויות רבות‪ ,‬עצמה רבה (משאבים כלכלים‪ ,‬אמצעי‬ ‫אכיפה‪ ,‬ידע)‪.‬לכן יש להגבילו על מנת שלא ישתמש בכוחו לרעה ‪ /‬שלא יפגע במשטר‬ ‫הדמוקרטי‪ ,‬ובזכויות האדם האזרח והמיעוט‪.‬בדמוקרטיה ישנם מספר אמצעים להגבלת‬ ‫השלטון כמו הפרדת רשויות‪ ,‬חוקה‪ ,‬מנגנוני פיקוח וביקורת מוסדיים ולא מוסדיים שנועדו‬ ‫למנוע עריצות שלטונית‪.‬‬ ‫ישנם ‪ 4‬אמצעים להגבלת השלטון‬ ‫אמצעי מספר ‪1‬‬ ‫עקרון הפרדת רשויות‪ :‬במשטר דמוקרטי יש לפצל את הכוח השלטוני ל ‪ 3‬רשויות נפרדות‬ ‫רשות מחוקקת‪ ,‬מבצעת ושופטת (כנסת‪ ,‬ממשלה ובתי המשפט) שכוחן וסמכויותיהן מוגבלים והן‬ ‫מאזנות מרסנות ובולמות האחת את השנייה‪.‬לכל רשות סמכות ייחודית בתחומה‪ ,‬אך הסמכות‬ ‫איננה מוחלטת‪.‬‬ ‫המטרה היא‪ :‬הגבלת השלטון ומניעת ריכוזיות יתר בידי שליט יחיד‪ ,‬על מנת למנוע עריצות‪,‬‬ ‫ולהבטיח את חירותו של הפרט ‪.‬‬ ‫אמצעי מספר ‪2‬‬ ‫חוקה‪ :‬זהו מסמך מכונן הקובע את עקרונות היסוד הנורמות והערכים של המדינה‪.‬‬ ‫מסמך המגדיר את מבנה רשויות השלטון סמכויותיהן את היחסים ביניהן‪.‬‬ ‫ומפרט את זכויות האדם האזרח והמיעוט‪.‬לחוקה יש עליונות משפטית על חקיקה רגילה‪.‬‬ ‫החוקה נועדה להגדיר את אופייה ערכיה וייחודה של המדינה‪ ,‬להגביל ולרסן את השלטון‪ ,‬למנוע שימוש‬ ‫לרעה בכוחו‪ ,‬ולמנוע את עריצות הרוב ולהגן על זכויות אדם אזרח ומיעוט‪.‬‬ ‫אמצעי מספר ‪3‬‬ ‫מנגנוני פיקוח וביקורת פורמאליים ‪ /‬מוסדיים‪ -‬מוסדות שלטוניים מפקחים המבקרים‬ ‫ומגבילים את כוחו של השלטון על פי סמכות המוקנית להם בחוק‪.‬הדרך‪ :‬פרסום דוחות חוקים‬ ‫ועוד‪(.‬פרלמנט‪ ,‬מבקר המדינה‪ ,‬יועץ‪ ,‬בג"צ)‬ ‫אמצעי מספר ‪4‬‬ ‫מנגנוני פיקוח וביקורת בלתי פורמאליים ‪ /‬לא מוסדיים‪ -‬כוללים גופים‪/‬ארגונים ‪/‬‬ ‫קבוצות ‪ /‬אזרחים שהחוק לא הסמיך אותם‪ ,‬אלא פועלים מתוקף יוזמה פרטית במטרה להגביל את‬ ‫השלטון לפקח עליו ועל חוקיות פעולותיו באמצעות הפעלת לחץ על השלטון בכדי שישנה מדיניותו‪.‬‬ ‫(תקשורת‪ ,‬דעת קהל‪ ,‬אומנות)‪.‬‬ ‫‪16‬‬  ‫ליקטו כתבו וערכו‪ ,‬צוות אזרחות‬ ‫‪. 7‬עקרון שלטון החוק‬ ‫עקרון הקובע כי החוק הנחקק בבית המחוקקים ע"י נציגי האזרחים הוא עליון במדינה כלומר‪ ,‬כולם‬ ‫כפופים לחוק כולם שווים בפני החוק רשויות השלטון והאזרחים כאחד ומי שלא מציית לחוק ייענש‪.‬‬ ‫החוק חייב להיות גלוי וקובע את כללי ההתנהגות המחייבים את האזרחים (מותר ואסור)‬ ‫סוגי עבריינות‬ ‫עבריינות פלילית רגילה – אדם העובר על החוק ופועל מתוך מניע אישי ‪.‬לדוגמא‪ :‬גניבה‪ ,‬אונס‪,‬‬ ‫רצח‪ ,‬שוחד‪ ,‬תקיפה וקבלת דבר במרמה‪.‬‬ ‫עבריי נות שלטונית אישית – נושא משרה ציבורית המנצל את תפקידו ‪/‬סמכותו‪ ,‬עובר על החוק‬ ‫מתוך מניע אישי‪.‬‬ ‫עבריינו ת שלטונית ציבורית‪ -‬נושא משרה ציבורית המנצל את תפקידו ‪/‬סמכותו‪ ,‬עובר על החוק‬ ‫כדי להטיב עם קבוצה ‪ /‬מגזר או המדינה על פי השקפת עולמו‪.‬‬ ‫השוואה בין סוגי הפרות החוק (עברייניות)‬ ‫עבריינות שלטונית ציבורית‬ ‫עבריינות שלטונית אישית ‪-‬‬ ‫עבריינות פלילית‬ ‫שחיתות שלטונית‬ ‫רגילה‬ ‫תבחין‬ ‫נושא משרה ציבורית (נבחר או ממונה) העובר‬ ‫אדם העובר על‬ ‫המבצע‬ ‫נושא משרה ציבורית (נבחר או ממונה) )‬ ‫על החוק המנצל את תפקידו ‪/‬סמכותו‬ ‫החוק‬ ‫העובר על החוק המנצל את תפקידו ‪/‬סמכותו‬ ‫להיטיב עם ציבור מסוים או טובת הכלל‬ ‫אינטרס אישי‬ ‫אינטרס אישי‬ ‫המניע‬ ‫מנקודת מבטו של מפר החוק‪.‬‬ ‫סוגי פקודות‪:‬‬ ‫‪.1‬פקודה חוקית‪ -‬פקודה הניתנת ע"פ החוק‪ ,‬ע"י מפקד או סמכות אחרת‪.‬החייל חייב לציית ולבצע‬ ‫את הפקודה‪ ,‬אי ציות לפקודה גורר עונש‪.‬‬ ‫‪.2‬פקודה בלתי חוקית ‪ -‬פקודה שאינה חוקית מבחינה משפטית‪ ,‬הניתנת ע"י בעל סמכות בצבא או‬ ‫במשטרה‪.‬החייל חייב לציית ולבצע את הפקודה‪ ,‬בגלל חשיבות המשמעת הצבאית‪ ,‬אם החייל לא‬ ‫יבצע את הפקודה יועמד לדין‪.‬החייל יכול להתלונן על מפקדו רק לאחר ביצוע הפקודה‪.‬‬ ‫‪.3‬פקודה בלתי חוקית בעליל – פקודה המנוגדת לחוק באופן מהותי ‪ ,‬פקודה הניתנת ע"י בעל‬ ‫סמכות בצבא או במשטרה‪.‬פקודה הנוגדת את המוסר האנושי של כל אדם‪.‬לפקודה זו אסור‬ ‫לציית ‪ ,‬חובה לסרב‪ ,‬חייל המציית לפקודה זו יועמד לדין ביחד עם נותן הפקודה‪.‬‬ ‫‪17‬‬  ‫ליקטו כתבו וערכו‪ ,‬צוות אזרחות‬ ‫השוואה בין פקודה בלתי חוקית לפקודה בלתי חוקית בעליל‬ ‫פקודה בלתי חוקית בעליל‬ ‫פקודה בלתי חוקית‬ ‫תבחין‬ ‫מפקד במערכת צבאית או משטרתית‬ ‫מפקד במערכת צבאית או משטרתית‬ ‫נותן הפקודה‬ ‫לבצע מעשה שאינו מעוגן בחוק‪ ,‬מעשה הנוגד את‬ ‫לבצע מעשה שאינו מעוגן בחוק‬ ‫תוכן הפקודה‬ ‫המוסר האנושי של כל אדם‪".‬דגל שחור מתנוסס‬ ‫מעל צובט את העין ודוקר את הלב"‪.‬‬ ‫אסור לציית‪ ,‬חובה לסרב‪.‬‬ ‫חייב לציית‪.‬‬ ‫התנהגות מקבל‬ ‫הפקודה‬ ‫נותן הפקודה יועמד לדין‪.‬מבצע הפקודה יועמד לדין‬ ‫מקבל הפקודה יכול להתלונן על נותן הפקודה‬ ‫התנהגות לאחר‬ ‫ויואשם בעבירה פלילית‪.‬‬ ‫וניתן יהיה להעמיד לדין את נותן הפקודה‪.‬‬ ‫ביצוע‪/‬השלכות‬ ‫ניתן להעמיד לדין את הפקוד אם סרב לבצע‬ ‫את הפקודה‪.‬‬ ‫פרשת "כפר קאסם" ‪ -‬הרג חפים מפשע‪.‬‬ ‫פקודה להיכנס לבית ולערוך חיפש ללא צו‬ ‫דוגמא‪:‬‬ ‫חיפוש‪.‬‬ ‫ביטחון ודמוקרטיה‬ ‫זכות הדמוקרטיה להגן על עצמה – דמוקרטיה מתגוננת‬ ‫הגנה על המשטר הדמוקרטי ואופי המדינה מפני אדם או קבוצה הפועלים בצורה אנטי‬ ‫‪-‬‬ ‫דמוקרטית במרחב הציבורי על מנת לפגוע או לחסל את המשטר הדמוקטי‪ ,‬תוך ניצול‬ ‫הכליים הדמוקרטים‪.‬‬ ‫בדמוקרטיה המתגוננת המדינה מתגוננת ע"י שלילת הזכות להיבחר‪ ,‬להתאגד וע"י הגבלת‬ ‫‪-‬‬ ‫חופש הביטוי‪.‬‬ ‫דמוקרטיה מתגוננת בישראל‪:‬‬ ‫מדינת ישראל נוקטת בגישה זו לפיה היא מגנה על המשטר הדמוקרטי ואופייה כמדינה יהודית‬ ‫מפני אדם או קבוצה הפועלים במרחב הציבורי על מנת לפגוע באופי המדינה תוך ניצול הכלים‬ ‫הדמוקרטים‪.‬על פי חוק יסוד‪ :‬הכנסת וחוק המפלגות‪ ,‬מפלגה לא תירשם ולא תשתתף בבחירות‬ ‫לכנסת אם יש במטרותיה או במעשיה אחד מאלה‪:‬‬ ‫‪ -‬שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית‬ ‫‪ -‬הסטה לגזענות‪.‬‬ ‫‪ -‬תמיכה במדינת אוייב או בארגון טרור נגד מדינת ישראל‬ ‫מעצר מנהלי ‪ -‬כליאת אדם באופן זמני ללא צו שופט או משפט‪ ,‬על סמך חשדות בלבד שהוא‬ ‫מהווה סכנה מיידית לביטחון המדינה‪.‬זהו מעצר מנעתי בכדי למנוע סכנה לביטחון המדינה‪.‬‬ ‫החוק מסמיך את שר הביטחון לעצור אדם לתקופה שלא תעלה על חצי שנה‪.‬מעצר מנהלי נתון‬ ‫לביקורת רבה בשל הפגיעה הקשה בזכויות אדם רבות‪ :‬זכות לחירות‪ ,‬חופש ביטוי‪ ,‬חופש התנועה‪,‬‬ ‫ובעיקר בזכות להליך הוגן‪.‬‬ ‫‪18‬‬  ‫ליקטו כתבו וערכו‪ ,‬צוות אזרחות‬ ‫לאום ומדינת לאום‪:‬‬ ‫לאומיות –השקפת עולם הטוענת כי לכל לאום(עַ ם) יש זהות משותפת‪ ,‬ויש לו זכות למדינה משלו‪,‬‬ ‫שבה יקיים‪ ,‬ישמר ויקדם את אותה זהות‪.‬הלאומיות מתבססת על ההכרה של בני אותה קבוצה בכך‬ ‫שיש ביניהם מכנים משותפים‪ ,‬על רצונם לחיות ביחד ועל השאיפה למדינה ריבונית של בני הלאום‪.‬‬ ‫הזכות להגדרה עצמית ‪ -‬זכותו הטבעית של כל עם לשאוף לחיות במדינה משלו בזיקה לטריטוריה‪.‬‬ ‫קבוצה אתנית ‪ -‬קבוצה חברתית שלכל חבריה יסודות מייחדים ומשותפים המבוססים על יסודות‬ ‫אתניים תרבותיים כגון‪ :‬היסטוריה‪ ,‬שפה‪ ,‬דת‪ ,‬מוצא‪ ,‬מנהגים‪ ,‬מורשת‪ ,‬מסורת‪ ,‬תרבות (השד‬ ‫מ"ת)‪.‬קבוצה זו אינה שואפת להגדרה עצמית‪.‬לא חייבת להיות זיקה לטריטוריה למשל‪ :‬הדרוזים‪.‬‬ ‫לאום ‪ -‬קבוצה חברתית ‪,‬שיש לה זהות משותפת המאחדת את כולם‪ ,‬עם ששואף להגדרה עצמאית ‪-‬‬ ‫ריבונות‪ ,‬בזיקה לטריטוריה מסוימת ‪.‬היסודות המשותפים ‪ /‬הזהות המשותפת לכל לאום נחלקים לשני‬ ‫סוגים‪ :‬יסודות אתניים ‪ -‬תרבותיים ויסודות פוליטיים ‪ /‬אזרחיים ‪ /‬מדינתיים‪.‬‬ ‫שני סוגי לאומיות‪:‬‬ ‫‪. 1‬לאומיות אתנית תרבותית‬ ‫‪ -‬השאיפה המשותפת של בני לאום לניהול עצמי במדינה ריבונית‪.‬‬ ‫‪ -‬בני הלאום מתבססים על יותר יסודות אתניים משותפים כמו‪ :‬היסטוריה‪ ,‬שפה‪ ,‬דת‪ ,‬מוצא‪,‬‬ ‫מנהגים‪ ,‬מורשת‪ ,‬מסורת‪ ,‬תרבות "השד מת " ‪ ,‬ז"א יש דגש על הרוב הדומיננטי במדינה‪(.‬וגם על‬ ‫יסודות פוליטיים)‪.‬‬ ‫‪ -‬אין בהכרח חפיפה בין הזהות האזרחית לזהות הלאומית‪ ,‬הלאום קודם למדינה‪.‬‬ ‫‪. 2‬לאומיות פוליטית‪/‬אזרחית‪/‬מדינתית‬ ‫‪ -‬השאיפה המשותפת של בני לאום לניהול עצמי במדינה ריבונית‪.‬‬ ‫‪ -‬לאומיות זו מתבססת על יותר יסודות פוליטיים משותפים ‪ ,‬רצון משותף של האזרחים לחיות‬ ‫באותה מדינה ולקדם יחד ערכים ונורמות משותפים‪.‬‬ ‫‪ -‬ישנה חפיפה בין הזהות האזרחית לזהות הלאומית‪.‬המדינה יוצרת את הלאום‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫ליקטו כתבו וערכו‪ ,‬צוות אזרחות‬ ‫עמדות שונות לגבי אופייה הרצוי של מדינת ישראל ‪-‬‬ ‫היבט דתי ולאומי‬ ‫אין קשר הכרחי בין האופן שבו האדם מגדיר את זהותו לבין עמדתו ביחס לזהותה הרצויה של‬ ‫ ‬ ‫המדינה‪.‬‬ ‫עמדות לגבי אופייה הרצוי של ישראל כמדינה יהודית ‪-‬ההיבט הדתי‬ ‫ארבע עמדות מרכזיות כלפי מדינת ישראל בהיבט הדתי‪:‬‬ ‫‪. 1‬מדינת הלכה‪:‬‬ ‫מקור הסמכות במדינה הוא ההלכה היהודית‪ ,‬ולא ציבור האזרחים‪ ,‬בשונה מדמוקרטיה‪.‬‬ ‫חוקי המדינה ייקבעו על פי דיני התורה בכל תחומי החיים‪.‬‬ ‫ישנן תפיסות שונות באשר למידת האכיפה הרצויה בפועל מצד המדינה בביתו הפרטי של‬ ‫האזר ‪.‬‬ ‫‪. 2‬מדינה המשלבת חקיקה דתית ‪ -‬הלכתית בהקיף חלקי‪:‬‬ ‫מקור הסמכות במדינה הוא ציבור האזרחים ‪.‬‬ ‫למדינה ערך דתי‪ ,‬לכן עליה לשאוף לשלב מרכיבים הלכתיים בחקיקה ובמרחב הציבורי‬ ‫משיקולים דתיים‪.‬‬ ‫יהדותה של המדינה תתבטא בחיזוק‪/‬שימור האופי היהודי הדתי‪/‬הלכתי בעיקר במרחב‬ ‫הציבורי ובתחום המעמד האישי ( שבת‪ ,‬כשרות‪ ,‬נישואין‪ ,‬גיור) ובשילוב המשפט העברי‬ ‫בחקיקה ובפסיקה‪.‬‬ ‫( בין שני היסודות‪ ,‬הדתי והדמוקרטי‪ ,‬עשוי להיווצר מתח‪ ,‬ולכן יש לחתור לפתרונות שונים‬ ‫ביניהם‪).‬‬ ‫‪. 3‬מדינה מסורתית (מורשתית) תרבותית‪:‬‬ ‫מקור הסמכות במדינה הוא ציבור האזרחים‪.‬‬ ‫מ"י כמדינת העם היהודי ‪ ,‬צריכה לתת ביטוי בחקיקה ובמרחב הציבורי למורשת היהודית‬ ‫במובן התרבותי והלאומי מתוך זיקה למסורת אך ללא מחויבות להלכה‪.‬‬ ‫‪. 4‬מדינה חילונית שיש בה הפרדה מלאה בין הדת למדינה ‪:‬‬ ‫מקור הסמכות במדינה הוא ציבור האזרחים ‪.‬‬ ‫המדינה יהודית מבחינה לאומית‪ ,‬אך יש להפריד לחלוטין בין הדת והמורשת היהודית‬ ‫לבין המדינה‪/‬המוסדות הפוליטיים‪ ,‬למעט סמלים‪.‬‬ ‫אין זה מתפקידה של המדינה לחוקק חוקים בעלי אופי דתי ‪ ,‬להעניק שירותים דתיים או‬ ‫להתערב בענייני דת‪ ,‬אך עליה לאפשר קיום פולחן דתי פרטי‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫ליקטו כתבו וערכו‪ ,‬צוות אזרחות‬ ‫עמדות לגבי אופייה הרצוי של מדינת ישראל ‪ -‬ההיבט הלאומי‬ ‫‪. 1‬מדינת לאום אתנית יהודית דמוקרטית‪:‬‬ ‫זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית לאומית בא"י ועם זאת מ"י מחויבת לשוויון‬ ‫מלא בין כל אזרחיה ללא הבדלי השתייכות אתנית לאומית או דתית‪.‬‬ ‫מדינה יהודית‪:‬‬ ‫‪-‬ישראל היא מדינתו של העם היהודי בארץ ובתפוצות המזוהה ברמה הקולקטיבית עם‬ ‫לאום אתני ‪-‬תרבותי יהודי ומבטאת את זכותו להגדרה עצמית לאומית ‪.‬‬ ‫‪-‬במדיניות ההגירה יש העדפה ללאום היהודי‪ ,‬זכותו של כל יהודי לעלות למדינת‬ ‫ישראל(הכרזת העצמאות וחוק השבות)‪.‬‬ ‫‪ -‬עברית היא שפתה הרשמית המרכזית של המדינה‪.‬‬ ‫‪-‬חלק מהסמלים‪ ,‬המועדים הרשמיים‪ ,‬החוקים ומוסדות המדינה נותנים ביטוי ליסודות‬ ‫האתניים ‪-‬תרבותיים היהודיים (מוצא‪ ,‬שפה‪ ,‬תרבות‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬מורשת ודת)‪.‬‬ ‫מדינה דמוקרטית‪:‬‬ ‫‪-‬יש הבחנה ברורה בין מישור ההגדרה העצמית הלאומית ‪ /‬זהותה הלאומית של‬ ‫הריבונות על המדינה מסורה לכל אזרחיה באמצעות הבחירות לכנסת וייתר זכויות האזרח‪.‬‬ ‫‪-‬אין חפיפה מלאה בין לאומיות לאזרחות ‪.‬‬ ‫‪-‬יש הכרה גם בזכויות קבוצתיות מסוימות לקבוצות האתניות השונות‪.‬‬ ‫עמדות שאינן תואמות את תפיסתה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ‪:‬‬ ‫‪.2‬מדינת לאום יהודית אתנית – תרבותית לא דמוקרטית‪-‬‬ ‫ישראל מזוהה ברמה הקולקטיבית עם לאום אתני ‪-‬תרבותי יהודי ומבטאת את זכותו‬ ‫להגדרה עצמית לאומית ‪.‬‬ ‫במדיניות ההגירה יש העדפה ללאום היהודי ‪.‬‬ ‫הסמלים‪ ,‬המועדים הרשמיים‪ ,‬החוקים ומוסדות המדינה נותנים ביטוי ליסודות האתניים ‪-‬‬ ‫תרבותיים היהודיים )מוצא‪ ,‬שפה‪ ,‬תרבות‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬מורשת ודת)‬ ‫מדינת ישראל אינה מחויבת בהכרח לשוויון זכויות מלא בין כל אזרחיה ללא הבדלי‬ ‫השתייכות לאומית ‪.‬‬ ‫בכל התנגשות או מתח בין היסוד היהודי ליסוד הדמוקרטי ‪ ,‬היסוד היהודי גובר ‪.‬גרסתה‬ ‫הקיצונית של עמדה זו מבקשת לשלול את אזרחותם של אזרחי ישראל הערבים ולכונן‬ ‫מדינה ליהודים בלבד ‪.‬‬ ‫‪.3‬מדינה דו לאומית דמוקרטית‬ ‫מדינה המזוהה ברמה הקולקטיבית עם הלאום היהודי והלאום הערבי במידה שווה‬ ‫(בדומה למדינה דו לאומית ‪,‬כמו בלגיה)‪.‬‬ ‫יש לשנות את דגל המדינה‪ ,‬סמליה‪ ,‬המנונה ומרכיבים זהותיים נוספים כך שיתנו ביטוי‬ ‫מקביל ובעל משקל שווה גם לזהות ערבי ת‪.‬‬ ‫יש לבטל את ההכרה במוסדות הציוניים על ידי המדינה (הסוכנות היהודית‪ ,‬קק"ל)‪.‬‬ ‫מדיניות ההגירה לישראל צריכה להתייחס בשוויוניות להגירת ערבים ויהודים כאחד‬ ‫(למשל‪ ,‬על ‪-‬ידי ביטול חוק השבות או השוואתו לתביעת השיבה הפלסטינית‪ /‬פתיחת‬ ‫שערי הארץ להגירה ערבית המונית)‪.‬‬ ‫במדינה יהיו גם יסודות אזרחיים משותפים לכלל אזרחי המדינה‬ ‫‪21‬‬ ‫ליקטו כתבו וערכו‪ ,‬צוות אזרחות‬ ‫‪.4‬מדינת לאום אזרחית דמוקרטית‬ ‫עמדה התומכת בביטול זהותה היהודית של המדינה ומבקשת למנוע זיקה של המדינה‬ ‫לקבוצה לאומית אתנית ‪-‬תרבותית כלשהי‪.‬‬ ‫המדינה תגדיר את זהותה הלאומית על בסיס האזרחות הישראלית בלבד‪.‬‬ ‫תהיה חפיפה מלאה בין לאומיות לאזרחות והיסודות המשותפים לכלל אזרחי המדינה יהיו‬ ‫אזרחיים בלבד‪.‬‬ ‫הסמלים‪ ,‬המועדים‪ ,‬החוקים ומוסדות המדינה יבטאו רק יסודות המשותפים לכל‬ ‫האזרחים במדינה‪.‬‬ ‫מדיניות ההגירה לא תיתן עדיפות לבני קבוצה לאומית כלשהי ויבוטל חוק השבות‪.‬‬ ‫מאפייניה היהודים של מדינת ישראל‬ ‫היבטים משפטיים בחקיקה‪:‬‬ ‫ביטויים לאופייה היהודי לאומי בחקיקה‪ -‬חוקים שיש בהם ביטוי ללאום היהודי = חוקים‬ ‫שמטרתם לשמור על קשר עם העם היהודי ולהבטיח רוב יהודי בארץ‪.‬‬ ‫החוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם (‪ : ) 1950‬החוק מאפשר להעמיד לדין נאצים ועוזריהם על‬ ‫פשעיהם נגד העם היהודי זאת למרות שנעשו לפני הקמת המדינה‪ ,‬מחוץ לגבולותיה ונגד מי‬ ‫שאינם אזרחיה‪.‬הייחוד בחוק זה הוא עונש מוות‪.‬על פי חוק זה הועמד אדולף אייכמן למשפט‬ ‫בישראל‪ ,‬והוצא להורג‪.‬‬ ‫ביטויים לאופייה היהודי דתי בחקיקה ‪ -‬חוקים שיש בהם ביטוי לדת היהודית = חוקים שמקורם‬ ‫במצוות הדת היהודית או שמטרתם לחזק את הקשר לדת היהודית‪ ,‬מדגישים את הקשר לדת‬ ‫ולמסורת‪.‬ביטוי לעובדה כי אין הפרדה בין דת למדינה‪.‬‬ ‫א‪.‬חוק חג המצות ( איסור הצגת חמץ בפסח) (‪ )1986‬החוק אוסר על בעלי עסקים להציג חמץ‬ ‫בפומבי למכירה או לצריכה בישובים יהודים במשך כל ימי חג הפסח‪.‬החוק אינו חל ביישובים‬ ‫שבהם רוב התושבים אינם יהודים או שמרבית העסקים ביישוב אינם של יהודים ‪.‬החוק אינו אוסר‬ ‫אכילת חמץ‪.‬‬ ‫ב ‪.‬חוק שעות עבודה ומנוחה (‪ – )1951‬החוק מגדיר את שעות העבודה וימי העבודה ו מנוחה‬ ‫במשק‪.‬ליהודים נקבע יום השבת כיום שבתון שבועי וללא יהודים – שישי שבת או ראשון על פי‬ ‫בחירתם‪.‬העסקת עובד ביום המנוחה השבועי אסורה‪.‬‬ ‫ג ‪.‬חוק איסור גידול חזיר– החוק אוסר על גידול חזירים בארץ חוץ מאזורים שבהם מרוכזת‬ ‫אוכלוסיה לא יהודית ולא מוסלמית‪.‬החוק אינו אוסרת על אכילה חזיר וגידול חיות לא כשרות‬ ‫אחרות‪.‬‬ ‫ד‪.‬חוק שיפוט בתי דין רבניים ‪ 1953-‬קובע כי ”ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל‪ ,‬אזרחי‬ ‫המדינה או תושביה‪ ,‬יהיו בשיפוטם הבלעדי של בתי דין רבניים”‪.‬כלומר‪ ,‬יהודי רשאי להינשא או‬ ‫להתגרש רק בבית דין רבני‪ ,‬על פי ההלכה היהודי ‪.‬‬ ‫חובת השיפוט הדתי חלה גם על בני הדתות האחרות המוכרות בישראל‪ ,‬על פי ההלכות שלהם‪.‬‬ ‫‪22‬‬  ‫ליקטו כתבו וערכו‪ ,‬צוות אזרחות‬ ‫ביטויים לאופייה היהודי תרבותי בחקיקה ‪ -‬חוקים שיש בהם ביטוי לתרבות למורשת‬ ‫ולהיסטוריה היהודית ויש בהם היבט חינוכי = חוקים שרוצים להשפיע על אופייה של המדינה‬ ‫מתוך קשר להיסטוריה ולתרבות היהודית‪.‬‬ ‫א‪.‬חוק יסודות המשפט (‪ - )1980‬קובע כי אם בית המשפט נתקל בשאלה משפטית שאין לה‬ ‫תשובה בספר החוקים שלנו‪( ,‬לקונה) הוא יכריע בה לאור עקרונות‪ ,‬החירות הצדק‪ ,‬היושר והשלום‬ ‫של מורשת ישראל‪.‬‬ ‫ב‪.‬חוק השידור הציבורי ‪ -‬החוק כולל את יעדיו של השידור הציבורי‪.‬השידור יופנה לכלל‬ ‫אזרחי מדינת ישראל ותושביה‪ ,‬ישקף ויתעד את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית‬ ‫ודמוקרטית‪.‬את מורשת ישראל‪.‬וייתן ביטוי הוגן‪ ,‬שוויוני ומאוזן למגוון ההשקפות והדעות‬ ‫הרווחות בציבור בישראל‪.‬תאגיד השידור הציבורי יספק תוכן חדשותי בשפה העברית והערבית‪.‬‬ ‫מאפייניה של מדינת ישראל כמדינה יהודית במרחב הציבורי‪:‬‬ ‫ סמלי המדינה‬ ‫הסמלי המדינה הקבועים בחוק מבטאים את זהותה היהודית של המדינה‪.‬‬ ‫‪ -‬דגל המדינה ‪ -‬מורכב ממגן דוד שהוא סמל יהודי מס ורתי ומפסי תכלת ולבן שהם צבעי הטלית‬ ‫היהודית‪.‬הצבע הלבן מסמל טוהר בגלל הבגד הלבן שהכהן הגדול לבש שנכנס לקודש הקודשים‬ ‫ביום הכיפורים‪.‬‬ ‫‪ -‬הסמל המדינה המנורה ‪ -‬המנורה בעלת שבעת הקנים שעמדה בבית המקדש בירושלים ומשני‬ ‫צדדיה ענפי זית המנורה ומתחתיה השם ישראל‪.‬מסמלת את עצמאות העם היהודי בארצו‪.‬‬ ‫המנורה מופיעה במספר מקומות בתנ"ך‪.‬‬ ‫‪ -‬המנון המדינה "התקווה" – מבטא את שאיפת העם היהודי לחזור לארצו ולחדש בה את חירותו‬ ‫המדינית‪".‬נפש יהודי הומיה" "עין לציון צופיה" "להיות עם חופשי בארצנו‪.‬‬ ‫ מעמדה של השפה העברית‬ ‫על פי חוק הלאום העברית היא שפת המדינה בה נכתבים החוקים התקנות ופסיקות של בית‬ ‫המשפט‪.‬לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה‪.‬‬ ‫ לוח השנה העברי ‪ -‬לוח השנה הרשמי של מ"י ולצידו ישמש הלוח הלועזי כלוח רשמי‪.‬החגים היהודים‬ ‫הם ימי שבתון רשמיים במדינה ובנוסף החוק מחייב שימוש בתאריך עברי בכל מסמך רשמי היוצא‬ ‫מטעם המדינה ומוסדותיה‪.‬‬ ‫‪23‬‬  ‫ליקטו כתבו וערכו‪ ,‬צוות אזרחות‬ ‫האחריות והמחויבות ההדדית של מדינת ישראל והעם היהודי בתפוצות‬ ‫אחריות המדינה לתפוצות‪:‬‬ ‫מחויבות המדינה ליהדות התפוצות בא לידי ביטוי בתחומים שונים המבטאים את תפיסתה כמדינת‬ ‫הלאום של כל העם היהודי למשל‪ :‬חוק השבות וחוק האזרחות מאפשרים לכל יהודי לעלות‬ ‫לישראל ולקבל אזרחות בה‪.‬‬ ‫מ"י ערבה לשלומם ולביטחונם של יהודי התפוצות היא חוקקה בחוק העונשין סעיף הקובע‬ ‫שהמדינה רשאית לשפוט מי שפגע ביהודי על רקע היותו יהודי אף אם הפשע בוצע מחוץ למ"י וכנגד‬ ‫יהודי שאינו אזרח ישראלי‪.‬כל יהודי יודע שיוכל לפנות לישראל בזמן רדיפות וגילויי אנטישמיות‬ ‫במדינה שהוא אזרח בה והמדינה פועלת להעלאת יהודים לישראל גם תוך סיכון חילי צה"ל‪(.‬‬ ‫העלאת יהדות אתיופיה) המדינה פועלת להנחלת המורשת חינוך ותרבות וחיזוק זהותה היהודית‬ ‫של יהדות התפוצות‪.‬‬ ‫יחס יהדות התפוצות למדינה‪:‬‬ ‫זהות ‪ -‬רבים מיהודי העולם חשים קירבה והזדהות עם מ"י על אף היותם אזרחים לכל דבר‬