לאומיות ומדינה - חזרה על מושגים

ארגון חברתי הכולל שלטון, אוכלוסייה, שטח מוגדר (טריטוריה), ריבונות פנימית וחיצונית וחוסר כפיפות לגורמים חיצוניים. כמו כן, דרושה הכרה בינלאומית.

קבוצת אנשים בעלי יסודות משותפים אתניים-תרבותיים כמו שפה, תרבות, מוצא, היסטוריה ולפעמים גם דת. הקבוצה אינה מחויבת להגדרה עצמית/ לריבונות.

קבוצה בעלת יסודות משותפים אתניים-תרבותיים ופוליטיים. הקבוצה שואפת לריבונות עצמית, אוטונומיה בתוך מדינה ריבונית או שואפת לאחד משני אלו.

השואפת המשותפת לבני לאום לשלטון עצמי במסגרת מדינה ריבונית, או לניהול עצמי בתוך מדינה. מבוססת על יסודות אתניים-תרבותיים כמו מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה ולפעמים גם דת.

השואפת המשותפת לבני לאום לשלטון עצמי במסגרת מדינה ריבונית או לניהול עצמי בתוך מדינה. מבוססת על יסודות פוליטיים: שותפות, רצון משותף לחיות באותה מדינה, בקידום ערכים ונורמות משותפים ותפיסה של "טוב משותף".

מכתב שנשלח בשנת 1917 על ידי שר החוץ הבריטי בלפור ללורד היהודי, רוטשילד. במכתב נאמר שבריטניה תומכת בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

החלטת עצרת האו"ם משנת 1947 לחלוקת הארץ בין מדינה יהודית למדינה ערבית.

הכרזת העצמאות משקפת את החזון הלאומי של ישראל, המשותף לרוב האוכלוסייה.

למרות שאין לה מעמד משפטי מחייב, הכרזת העצמאות היא מקור מרכזי לפרשנות חוקים בישראל, בתנאי שהיא אינה סותרת חוק מפורש אחר.

התיקון לחוקי היסוד מחזק את מעמדה של הכרזת העצמאות כמקור לפרשנות חוקים, אך לא מעבר לכך.

ישראל רואה את עצמה כמדינת הלאום של העם היהודי כולו, והמחויבות ליהדות התפוצות באה לידי ביטוי בתחומים שונים.

ישראל מבטאת את מחויבותה ליהדות התפוצות דרך פעולות ומדיניות, שמשקפות את תפישתה כמדינה של כל העם היהודי.

הכרזה על הקמת מדינה יהודית, פתיחה לכל היהודים, קריאה להתלכד סביבה, והקמת המדינה על יסודות חרות, צדק ושלום בהתאם למורשת נביאי ישראל

הקמת מוסדות דמוקרטיים, קיום בחירות, כינון חוקה, הבטחה לשוויון לכל אזרחי המדינה ללא הבדל דת, גזע או מין, וחירות דת, מצפון, שפה, חינוך ותרבות

שיתוף פעולה עם האו"ם בהגשמת החלטותיה, הקמת אחדות כלכלית עם כל מדינות ישראל, וקבלת ישראל לתוך משפחת העמים

קריאה לערבים תושבי המדינה לשמור על השלום, לקחת חלק בבניית המדינה, על בסיס אזרחות מלאה ושווה, וייצוג הולם בכל מוסדות המדינה

הושטת יד לשלום ושכנות טובה למדינות השכנות, ושיתוף פעולה לקידום המזרח התיכון

הבטחה להעניק לערבים אזרחי ישראל נציגות מתאימה בכל מוסדות המדינה, שמירה על המקומות הקדושים לכל הדתות ופיתוח הארץ לטובת כל תושביה

הצהרה על שם המדינה - מדינת ישראל, והצהרה עליה כמדינה יהודית

הבטחה לשוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחי המדינה ללא הבדל דת, גזע או מין

מסמך הכרזה על מדינת ישראל שנחתם על ידי דוד בן גוריון וחברי מועצת העם (נציגי הישוב היהודי בארץ ישראל). הוכרזה ב14 במאי 1948, בתל אביב, בעיצומה של מלחמת העצמאות. כולל שלושה חלקים: היסטורי, ביצועי/מעשי, וצהרתי.

חלק בהכרזת העצמאות המפרט את ההיסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל, מגלותו ושאיפתו לשוב לארץ, עד הקמת הישוב היהודי בארץ ישראל.

חלק בהכרזת העצמאות המתאר את האופי ואת העקרונות של המדינה היהודית. בין היתר, נותן ביטוי להכרה בזכויות האדם והאזרח, ושוויון בין כל אזרחיה.

חלק בהכרזת העצמאות המתאר את פעולות המדינה ומטרותיה, בין היתר, הקמת מוסדות המדינה ומערכת החינוך.

הסיבות להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל כפי שמופיעות בהכרזת העצמאות, תוך התייחסות לגלות, שיבה לארץ ישראל, השואה, והצורך במדינה יהודית להבטחת ביטחון העם היהודי.

הסיבות להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל כפי שמופיעות בהכרזת העצמאות, תוך התייחסות לתמיכה בינלאומית, זכות העם היהודי למדינה, וההכרה בחוקיות המדינה.

הסיבה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, כפי שמופיע בהכרזת העצמאות, תוך התייחסות לזכותו של כל עם להגשים את עצמו במדינה עצמאית עם שטח מוגדר

מערכת של נורמות וערכים בסיסיים של מדינה, שכתובים במסמך מכונן. היא עומדת מעל לחוקים רגילים ועוסקת בעקרונות, בערכי יסוד, במבנה הממשל, בסמכויות של כל רשות, ביחסים שביניהן ובזכויות האדם במדינה.

חוקים יסודיים שחלקם מהווים את פרקי החוקה בעתיד, שאמורים להתאחד לחוקה אחת. חוקי יסוד שונים מחוקים רגילים, בצורה (שמם 'חוק יסוד' אין להם שנת חקיקה), בתוכן (נושאים שחוקה עוסקת בהם), ובמאפיינים כמו שריון/ פסקת הגבלה/ יציבות.

אפשר לחוקק חוק חדש שמנוגד לחוק יסוד רק אם הוא 'הולם את ערכי מדינת ישראל ונועד לתכלית ראויה" ופגיעתו בזכות היא מידתית.

ישנה מחלוקת בין פרשני המשפט האם לחוקי היסוד בישראל יש מעמד חוקתי גם לפני שהם תהפכו לחוקה אחת מאוחדת.

בישראל נחקקו 12 חוקי יסוד.

חוקי יסוד בישראל מתפקדים כבסיס לחוקה עתידית.

ליצור מדינה יהודית, להכריז שהיא הלאום ה יהודי.

ה מדינה צריכה לקדם את התיישבות יהודית.

ה חוק מתייחס ל ה יום הלאומי, ל ימי הזיכרון ול שפת ה מדינה.

ה תומכים ב חוק: הוא חשוב כיוון ש הוא שומר על זכות ה עם היהודי לבית לאומי. המתנגדים: ה חוק פוגע ב זכויות המיעוטים וב שוויון.