סדר הדין האזרחי - הליכים מקדמיים - חומר קריאה מיומנויות PDF

‫הליכים מקדמיים‬ ‫סדר הדין האזרחי‬ ‫‪2‬‬ ‫ו‪.‬הליכים מקדמיים‬ ‫הליכים מקדמיים ‪ -‬כללי‬ ‫...

‫הליכים מקדמיים‬ ‫סדר הדין האזרחי‬ ‫‪2‬‬ ‫ו‪.‬הליכים מקדמיים‬ ‫הליכים מקדמיים ‪ -‬כללי‬ ‫‪.1‬מהם הליכים מקדמיים?‬ ‫‪195‬‬ ‫א‪.‬הליכים מקדמיים הם הליכים שנועדו לסייע לבעלי הדין ללבן את המחלוקות ביניהם‬ ‫ולהיערך לקראת ההליך המשפטי‪ ,‬וזאת על מנת לייעל את ההליך ולקצרו‪.‬‬ ‫ב‪.‬בנוסף‪ ,‬הליכים אלה מעניקים לבעלי הדין הזדמנות לבחון את האפשרות ליישב את הסכסוך‬ ‫ביניהם מחוץ לכותלי בית המשפט (לדוגמה‪ ,‬בהליכי גישור או בוררות)‪.‬‬ ‫‪.2‬סוגי ההליכים המקדמיים‪.‬קיימים שני סוגים של הליכים מקדמיים‪ ,‬שנפרט עליהם להלן‪:‬‬ ‫א‪.‬הליכים שמתקיימים מחוץ לכותלי בית המשפט ‪ -‬דיון מקדמי בין בעלי הדין ופגישת מהו"ת‪.‬‬ ‫ב‪.‬הליך שמתקיים בבית המשפט ‪ -‬קדם משפט‪.‬‬ ‫דיון מקדמי בין בעלי הדין‬ ‫‪.1‬דיון מקדמי בין בעלי הדין ‪ -‬מהו? הדיון המקדמי הוא התדיינות שנערכת בין הצדדים מחוץ‬ ‫לכותלי בית המשפט לפני הדיון בבית המשפט‪.‬בהתאם לתקנות‪ ,‬קיום הדיון המקדמי הוא חובה‪.‬‬ ‫חריג‪ :‬בעל דין שאינו מיוצג בידי עורך דין לא ישתתף בדיון המקדמי (תקנה ‪(35‬א) לתקסד"א)‪.‬‬ ‫‪.2‬מטרת הדיון המקדמי‪.‬מטרת הדיון המקדמי היא להביא לכך שבעלי הדין ייערכו היטב לקראת‬ ‫הדיון בתביעה וילבנו את יריעת המחלוקת ביניהם תוך גילוי הדדי ושקיפות מלאה‪ ,‬באופן‬ ‫שיאפשר להם להיות מוכנים כראוי לדיון‪.‬מטרה נוספת של הדיון המקדמי היא לבחון את‬ ‫האפשרות לפתור את המחלוקת בהליך חלופי ליישוב הסכסוך (תקנה ‪ 34‬לתקסד"א)‪.‬‬ ‫‪.3‬מועד הדיון המקדמי‪.‬בעלי הדין ינהלו את הדיון המקדמי בתוך ‪ 30‬ימים מיום המצאת כתב‬ ‫הטענות האחרון (תקנה ‪(35‬א) לתקסד"א)‪.‬‬ ‫"כתב הטענות האחרון" ‪ -‬כתב התשובה או המועד שחלף להגשתו‪ ,‬לפי המוקדם (תקנה ‪ 6‬לתקסד"א)‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬אם התובע הגיש כתב תשובה‪ ,‬על בעלי הדין לנהל את הדיון המקדמי בתוך ‪ 30‬ימים מיום‬ ‫המצאת כתב התשובה‪ ,‬ואם התובע לא הגיש כתב תשובה ‪ -‬עליהם לנהל את הדיון המקדמי‬ ‫בתוך ‪ 30‬ימים מחלוף המועד להגשת כתב התשובה‪.‬‬ ‫שימו לב‪ :‬המונח "כתב הטענות האחרון" מופיע בספר פעמים רבות‪.‬בכל מקום שבו נאמר כי מניין‬ ‫הימים לעשיית פעולה מסוימת יחל ממועד הגשת "כתב הטענות האחרון"‪ ,‬הכוונה היא שמניין‬ ‫הימים יחל ממועד הגשת כתב התשובה או מחלוף המועד להגשתו‪ ,‬לפי המוקדם‪.‬‬ ‫הסבר‪ :‬אם כתב התשובה הוגש לפני המועד האחרון להגשתו‪ ,‬מניין הימים יחל מהמועד שבו‬ ‫כתב התשובה הוגש בפועל‪.‬אם לא הוגש כתב תשובה‪ ,‬מניין הימים יחל מהמועד האחרון‬ ‫להגשתו (כזכור‪ ,‬המועד האחרון להגשת כתב תשובה הוא ‪ 14‬ימים מיום המצאת כתב ההגנה)‪.‬‬ ‫| ‪| 63‬‬ ‫מהדורת קיץ ‪2024‬‬  ‫הליכים מקדמיים‬ ‫סדר הדין האזרחי‬ ‫‪2‬‬ ‫הערה‪ :‬נראה שעל בעלי הדין להתחיל לנהל את הדיון המקדמי בתוך ‪ 30‬ימים מיום המצאת כתב‬ ‫הטענות האחרון (ולהגיש את הדיווח לגבי הדיון המקדמי לכל המאוחר ‪ 20‬ימים לפני ישיבת‬ ‫קדם המשפט הראשונה‪ ,‬כמפורט בהמשך)‪.‬‬ ‫‪.4‬תוכן הדיון המקדמי‪.‬בדיון המקדמי ידונו בעלי הדין בין השאר בעניינים הבאים (תקנה ‪ 35‬לתקסד"א)‪:‬‬ ‫‪200‬‬ ‫א‪.‬תיחום הפלוגתות שביניהם‪ ,‬מיקודן ומידת האפשרות לצמצמן‪.‬‬ ‫ב‪.‬האפשרות לפתור את המחלוקת באמצעות הליך חלופי ליישוב הסכסוך‪.‬‬ ‫ג‪.‬החליטו בעלי הדין שלא ניתן לפתור את הסכסוך ביניהם ללא הליך משפטי‪ ,‬יבחנו לכל הפחות‬ ‫את האפשרות להסכים על צעדים שיסייעו לצמצם את ההליך המשפטי ולייעלו ככל האפשר‪.‬‬ ‫דוגמה‪ :‬הצדדים עשויים להסכים על הקדמת בדיקתו של נושא חוות הדעת בידי מומחה‬ ‫מטעם בעל הדין שכנגד או על מינוי מומחה מוסכם‪.‬‬ ‫ד‪.‬במהלך הדיון המקדמי ינהגו בעלי הדין בשקיפות מרבית‪ ,‬ובין השאר יאפשרו עיון במסמכים‬ ‫נחוצים וישיבו על שאלות שיש לבררן כדי ללבן את הפלוגתות ולצמצם את המחלוקות ביניהם‪.‬‬ ‫דיווח לבית המשפט (תקנה ‪ 36‬לתקסד"א)‬ ‫‪.5‬‬ ‫א‪.‬בעלי הדין יגישו לבית המשפט דיווח משותף לגבי הדיון המקדמי ויצרפו אליו את המסמכים‬ ‫הנחוצים שהם אפשרו זה לזה לעיין בהם במהלך הדיון המקדמי‪.‬‬ ‫סייג‪ :‬אם בעלי הדין לא הסכימו על נוסח דיווח משותף‪ ,‬יגיש כל בעל דין דיווח מטעמו בלבד‪.‬‬ ‫ב‪.‬הדיווח יוגש לבית המשפט בתום הדיון המקדמי‪ ,‬ולכל המאוחר ‪ 20‬ימים לפני המועד שנקבע‬ ‫לישיבת קדם המשפט הראשונה‪.‬‬ ‫| ‪| 64‬‬ ‫מהדורת קיץ ‪2024‬‬  ‫הליכים מקדמיים‬ ‫סדר הדין האזרחי‬ ‫‪2‬‬ ‫פגישת מהו"ת‬ ‫‪".1‬פגישת מהו"ת" ‪ -‬מהי? פגישת מהו"ת היא פגישת מידע‪ ,‬היכרות ותיאום לבחינת האפשרות‬ ‫‪205‬‬ ‫ליישב את הסכסוך בהליך חלופי (כגון גישור או בוררות) (תקנה ‪(37‬א) לתקסד"א)‪.‬‬ ‫הסבר‪ :‬פגישת המהו"ת ‪ -‬כשמה כן היא‪ :‬פגישת מידע‪ ,‬היכרות ותיאום‪.‬היא מתקיימת עם מגשר‬ ‫מהו"ת‪.‬מטרתה אינה ליישב את הסכסוך‪ ,‬אלא להציג בפני הצדדים את היתרונות שביישוב‬ ‫הסכסוך בגישור או בהליך חלופי אחר ולאפשר להם להחליט אם ברצונם לפנות להליך חלופי כזה‪.‬‬ ‫‪.2‬ההליכים שבהם תתקיים פגישת מהו"ת‪.‬פגישת מהו"ת תתקיים בהליכים שמתקיימים בהם‬ ‫כל התנאים הבאים (תקנות ‪(37‬ב) ו‪(37-‬יא) והתוספת השנייה לתקסד"א)‪:‬‬ ‫א‪.‬ההליך מתנהל בבית משפט השלום‪.‬‬ ‫ב‪.‬סכום התביעה או שווי נושאּה הוא מעל ‪.₪ 40,000‬‬ ‫יודגש‪ :‬בפגישת מהו"ת ישתתפו גם בעלי דין שאינם מיוצגים בידי עורכי דין‪.‬זאת בניגוד לדיון‬ ‫מקדמי‪ ,‬שמשתתפים בו רק בעלי דין המיוצגים בידי עורך דין‪.‬‬ ‫שימו לב‪ :‬קיום פגישת מהו"ת הוא חובה בתביעות שמתבררות בבית משפט השלום וששוויין‬ ‫עולה על ‪.₪ 40,000‬לעומת זאת‪ ,‬בתביעות שמתבררות בבית המשפט המחוזי‪ ,‬וכן בתביעות‬ ‫שמתבררות בבית משפט השלום וששוויין אינו עולה על ‪ ,₪ 40,000‬לא תתקיים פגישת מהו"ת‪.‬‬ ‫חריגים‪ :‬בהליכים הבאים לא תתקיים פגישת מהו"ת‪:‬‬ ‫א‪.‬תובענה לפיצויים בשל נזק גוף‪.‬‬ ‫ב‪.‬תביעת פלת"ד‪.‬‬ ‫‪.3‬ממונה לנושא פגישות מהו"ת‪.‬כל אחד מאלה יכול להתמנות לממונה לנושא פגישות המהו"ת‬ ‫על ידי נשיא בית המשפט (תקנה ‪(37‬א) לתקסד"א)‪:‬‬ ‫א‪.‬עורך דין ביחידת הגישור של הנהלת בתי המשפט‪.‬‬ ‫ב‪.‬שופט או רשם‪.‬‬ ‫(תקנות ‪(37‬ב) ו‪(37-‬ג) לתקסד"א)‬ ‫‪.4‬מינוי מגשר מהו"ת‬ ‫א‪.‬הממונה לנושא פגישות המהו"ת ימנה מגשר לפגישת המהו"ת בתוך ‪ 45‬ימים מיום הגשת‬ ‫כתב הטענות האחרון‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬זהות המגשר תיקבע על ידי יחידת הגישור של הנהלת בתי המשפט‪ ,‬מתוך רשימת‬ ‫המגשרים שמנהלת הנהלת בתי המשפט‪.‬זהות המגשר תיקבע בהתחשב בין השאר בתחומי‬ ‫התמחותו‪ ,‬בתחום עיסוקו‪ ,‬באזורי פעילותו‪ ,‬בשפות שהוא דובר ובמאפיינים מיוחדים‬ ‫אחרים הנדרשים לצורך הגישור באותה תביעה; והכול ‪ -‬באופן שוויוני ככל שניתן‪.‬‬ ‫ב‪.‬בית המשפט יודיע לצדדים על מינוי המגשר ויעביר למגשר את כתבי הטענות (לרבות בקשת‬ ‫רשות להתגונן שהוגשה לפי חוק ההוצאה לפועל‪ ,‬שדינה לעניין זה כדין כתב הגנה)‪.‬‬ ‫| ‪| 65‬‬ ‫מהדורת קיץ ‪2024‬‬  ‫הליכים מקדמיים‬ ‫סדר הדין האזרחי‬ ‫‪2‬‬ ‫(תקנות ‪(37‬ד)‪(37-‬ו) ו‪(37-‬יב) לתקסד"א)‬ ‫‪.5‬פגישת המהו"ת‬ ‫‪210‬‬ ‫א‪.‬פגישת המהו"ת תתקיים בתוך ‪ 30‬ימים מיום המצאת ההודעה על מינוי מגשר המהו"ת‪.‬‬ ‫ב‪.‬פגישת המהו"ת תתקיים ללא עלות‪ ,‬ויחולו עליה ההוראות החלות על גישור (לדוגמה‪:‬‬ ‫דברים שיימסרו במסגרת הליך הגישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי)‪.‬‬ ‫ג‪.‬דין ההזמנה לפגישת מהו"ת ‪ -‬כדין הזמנה לדיון בבית המשפט‪.‬‬ ‫ד‪.‬בפגישת המהו"ת יסביר מגשר המהו"ת לבעלי הדין את עקרונות הפגישה ואת היתרונות‬ ‫שביישוב הסכסוך בהליך חלופי‪ ,‬ויבחן עמם את הנושאים העיקריים שבמחלוקת ואת‬ ‫האפשרות ליישב את הסכסוך‪.‬‬ ‫ה‪.‬בתוך ‪ 14‬ימים ממועד פגישת המהו"ת יודיע מגשר המהו"ת לממונה אם בעלי הדין‬ ‫מסכימים להעביר את הסכסוך לגישור‪.‬‬ ‫(תקנות ‪(37‬ט) ו‪(37-‬י) לתקסד"א)‬ ‫‪.6‬התייצבות בעלי הדין לפגישת המהו"ת‬ ‫א‪.‬לפגישת המהו"ת חייבים בעלי הדין להתייצב בעצמם‪ ,‬ורשאים הם להתייצב עם עורכי דינם‪.‬‬ ‫חריגים‪:‬‬ ‫(‪ )1‬אם בעל דין מתגורר דרך קבע בחו"ל ואינו נמצא בישראל ‪ -‬יתייצב לפגישה מיופה כוחו‪.‬‬ ‫(‪ )2‬אם בעל הדין הוא המדינה‪ ,‬רשות מקומית או חברת ביטוח ‪ -‬יתייצב לפגישה הפרקליט‬ ‫או עורך הדין המייצג‪ ,‬כאשר הוא מצויד בעמדה מוסמכת בעניין העברת התביעה לגישור‪.‬‬ ‫עורך הדין רשאי להתייצב ביחד עם בעל תפקיד הבקיא בפרטי הסכסוך‪.‬‬ ‫(‪ )3‬אם בעל הדין הוא תאגיד ‪ -‬יתייצב לפגישה בעל תפקיד מטעמו הבקיא בפרטי הסכסוך‪,‬‬ ‫כאשר הוא מצויד בעמדה מוסמכת בעניין העברת התביעה לגישור‪.‬‬ ‫בעל התפקיד רשאי להתייצב ביחד עם עורך דין מטעם התאגיד‪.‬‬ ‫ב‪.‬אם בעל דין לא התייצב לפגישת מהו"ת‪ ,‬יחייב אותו הממונה בהוצאות מגשר המהו"ת‬ ‫ובהוצאות בעלי הדין שהתייצבו לפגישה‪ ,‬אלא אם כן מצא הממונה כי מתקיימים טעמים‬ ‫שלא לחייבו בהוצאות כאמור‪.‬‬ ‫(תקנות ‪(37‬ז) ו‪(37-‬ח) לתקסד"א)‬ ‫‪.7‬פנייה לממונה‬ ‫א‪.‬מגשר המהו"ת או כל אחד מבעלי הדין רשאים לבקש מהממונה הנחיה בכל עניין הנוגע‬ ‫למועד פגישת המהו"ת‪ ,‬למקומה‪ ,‬לזהות מגשר המהו"ת‪ ,‬לזהות המשתתפים בפגישה‬ ‫ולאפשרות התייצבותם בהיוועדות חזותית‪.‬‬ ‫ב‪.‬אם הממונה הוא עורך דין ביחידת הגישור‪ ,‬אזי מי שרואה עצמו נפגע מהנחיית הממונה רשאי‬ ‫לבקש להעביר את העניין לעיונו ולהכרעתו של ממונה שהוא רשם או שופט‪.‬‬ ‫דוגמה‪ :‬אם ממונה שהוא עורך דין סירב להורות על שינוי מקום פגישת המהו"ת‪ ,‬רשאי בעל‬ ‫דין שנפגע מההחלטה להביא את העניין להכרעת ממונה "בכיר" יותר‪ ,‬שהוא רשם או שופט‪.‬‬ ‫| ‪| 66‬‬ ‫מהדורת קיץ ‪2024‬‬  ‫הליכים מקדמיים‬ ‫סדר הדין האזרחי‬ ‫‪2‬‬ ‫הוראות משותפות לדיון מקדמי בין בעלי הדין ולפגישת מהו"ת‬ ‫‪.1‬הליכים שלא יתקיימו בהם דיון מקדמי ופגישת מהו"ת‪.‬בהליכים הבאים לא יתקיימו דיון‬ ‫‪215‬‬ ‫מקדמי ופגישת מהו"ת (תקנות ‪ 6‬ו‪ 39-‬לתקסד"א)‪:‬‬ ‫א‪.‬הליך שהוגש בהסכמת בעלי הדין (למשל‪ ,‬בקשה למתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה)‪.‬‬ ‫ב‪.‬תביעות "מיוחדות" כמפורט להלן‪:‬‬ ‫(‪ )1‬תביעה לפינוי מושכר (ראו הרחבה בהמשך)‪.‬‬ ‫(‪ )2‬תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים (ראו הרחבה בספר "דיני ראיות")‪.‬‬ ‫(‪ )3‬תביעה לפיצויים בשל נזק שנגרם לרכוש עקב שימוש ברכב (להלן ‪" -‬תביעת רכב")‪.‬‬ ‫(‪ )4‬תביעה שנקבעו לה סדרי דין מיוחדים (לדוגמה‪ ,‬תובענות ייצוגיות ותביעות קטנות)‪.‬‬ ‫ג‪.‬הליך שבו נשיא בית המשפט או שופט שמינה לכך או ממונה שהוא שופט (לעניין פגישת‬ ‫מהו"ת) התיר לבעלי הדין‪ ,‬מטעמים מיוחדים‪ ,‬שלא לקיים דיון מקדמי או פגישת מהו"ת‪.‬‬ ‫סייג‪ :‬בית המשפט רשאי בכל עת להורות לבעלי הדין לקיים דיון מקדמי ופגישת מהו"ת גם‬ ‫בהליכים המפורטים בסעיפים א עד ג שלעיל‪.‬‬ ‫(תקנה ‪ 38‬לתקסד"א)‬ ‫‪.2‬הפרת הוראות בעניין דיון מקדמי ופגישת מהו"ת‬ ‫‪220‬‬ ‫א‪.‬אם בעל דין הפר הוראות הנוגעות לדיון המקדמי בין בעלי הדין או לפגישת מהו"ת‪ ,‬רשאי‬ ‫בית המשפט במסגרת קדם המשפט להורות לו למלאן‪.‬‬ ‫ב‪.‬אם התובע הוא שהפר את ההוראות‪ ,‬רשאי בית המשפט להתלות את ההליך עד שימלאן‪,‬‬ ‫§‪02‬‬ ‫והוא אף רשאי במקרה כזה למחוק את כתב התביעה מטעמים מיוחדים‪.‬‬ ‫‪155‬‬ ‫ג‪.‬אם בעל דין הפר הוראות הנוגעות לדיון מקדמי או לפגישת מהו"ת ללא סיבה מוצדקת‪ ,‬יחייב‬ ‫אותו בית המשפט בהוצאות לאלתר לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה‪.‬בית‬ ‫המשפט יחייב את בעל הדין בהוצאות כאמור עד תום ישיבת קדם המשפט האחרונה‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬בית המשפט יחייב את בעל הדין בהוצאות בגין הפרת ההוראות האמורות גם אם‬ ‫מאוחר יותר הוא מילא אחריהן‪.‬‬ ‫ד‪.‬החליט בית המשפט לחייב בעל דין בהוצאות לפי סעיף ג שלעיל‪ ,‬יפסוק את שיעור ההוצאות‬ ‫בהתחשב בין השאר בהתנהגות בעל הדין ובתום ליבו‪.‬‬ ‫הסבר‪ :‬בקביעת שיעור ההוצאות יבחן בית המשפט אם בעל הדין הסתיר מבעל הדין שכנגד‬ ‫מידע שהיה עליו לגלותו; אם פעילותו של בעל הדין בהליך הייתה מועטה ביחס למידת‬ ‫מורכבות הסכסוך; ואם בעל הדין פעל באופן כן‪ ,‬כראוי וכנדרש מבעל דין הוגן‪.‬‬ ‫חריג‪ :‬על אף האמור בסעיפים א‪-‬ג שלעיל‪ ,‬בית המשפט רשאי שלא להורות לבעל דין למלא אחר‬ ‫ההוראות שהפר או שלא לחייב אותו בהוצאות‪ ,‬אם מצא טעמים מיוחדים לכך‪.‬‬ ‫| ‪| 67‬‬ ‫מהדורת קיץ ‪2024‬‬ ‫הליכים מקדמיים‬ ‫סדר הדין האזרחי‬ ‫‪2‬‬ ‫מה בין דיון מקדמי בין בעלי הדין ובין פגישת מהו"ת?‬ ‫פגישת מהו"ת‬ ‫דיון מקדמי בין בעלי הדין‬ ‫בתוך ‪ 30‬ימים מיום המצאת‬ ‫בתוך ‪ 30‬ימים מיום המצאת‬ ‫מועד קיום ההליך‬ ‫ההודעה על מינוי מגשר מהו"ת‬ ‫כתב הטענות האחרון‬ ‫בבתי משפט השלום בלבד‬ ‫בכל בתי המשפט‬ ‫בתי המשפט‬ ‫בתובענות שסכומן או ששווי‬ ‫בכל התובענות‬ ‫סוגי התובענות‬ ‫נושאן הוא מעל ‪₪ 40,000‬‬ ‫תביעת נזקי גוף; תביעת פלת"ד;‬ ‫הליך שהוגש בהסכמת בעלי הדין;‬ ‫הליך שהוגש בהסכמת בעלי הדין;‬ ‫תביעה לפינוי מושכר; תביעת רכב‬ ‫תביעה לפינוי מושכר; תביעת רכב‬ ‫(בשל נזק רכוש); תביעה אזרחית‬ ‫(בשל נזק רכוש); תביעה אזרחית‬ ‫הליכים שבהם לא‬ ‫נגררת; תביעות קטנות ותובענות‬ ‫נגררת; תביעות קטנות ותובענות‬ ‫יתקיים‬ ‫ייצוגיות; בהיתר מנשיא בית‬ ‫ייצוגיות; בהיתר מנשיא בית‬ ‫המשפט‪/‬שופט שמינה‪/‬ממונה‬ ‫המשפט‪/‬שופט שמינה ‪ -‬שיינתן‬ ‫מהו"ת שהוא שופט ‪ -‬שיינתן‬ ‫מטעמים מיוחדים‬ ‫מטעמים מיוחדים‬ ‫בעל דין שאינו מיוצג ישתתף‬ ‫בעל דין שאינו מיוצג לא ישתתף‬ ‫בעל דין שאינו מיוצג‬ ‫בפגישת המהו"ת‬ ‫בדיון המקדמי‬ ‫המגשר יודיע לממונה אם בעלי‬ ‫בעלי הדין יגישו דיווח באשר לדיון‬ ‫הדין מסכימים לגישור בתוך‬ ‫המקדמי לכל המאוחר ‪ 20‬ימים‬ ‫סיום ההליך‬ ‫‪ 14‬ימים מיום פגישת המהו"ת‬ ‫לפני ישיבת קדם המשפט הראשונה‬ ‫‪.1‬בית המשפט בקדם המשפט רשאי להורות למפר לקיים את‬ ‫ההוראות‪ ,‬אלא אם כן מצא טעמים מיוחדים שלא לעשות כן‪.‬‬ ‫‪.2‬אם התובע הוא המפר ‪ -‬רשאי בית המשפט להתלות את ההליך או‬ ‫אי מילוי ההוראות‬ ‫למחוק את התביעה מטעמים מיוחדים‪.‬‬ ‫הנוגעות לדיון‬ ‫מקדמי ולפגישת‬ ‫‪.3‬בית המשפט יחייב את המפר בהוצאות עד תום ישיבת קדם המשפט‬ ‫מהו"ת‬ ‫האחרונה‪ ,‬אלא אם כן מצא טעמים מיוחדים שלא לעשות כן‪.‬‬ ‫‪.4‬הממונה יחייב בעל דין שלא התייצב לפגישת מהו"ת בהוצאות מגשר‬ ‫המהו"ת ובעלי הדין שהתייצבו‪ ,‬אלא אם כן מצא טעמים שלא לחייבו‪.‬‬ ‫| ‪| 68‬‬ ‫מהדורת קיץ ‪2024‬‬  ‫הליכים מקדמיים‬ ‫סדר הדין האזרחי‬ ‫‪2‬‬ ‫קדם משפט‬ ‫(תקנות ‪(61‬א) ו‪ 63-‬לתקסד"א)‬ ‫‪.1‬קדם משפט‬ ‫‪225‬‬ ‫א‪.‬ישיבות קדם משפט מתקיימות בבית המשפט והן נועדו לקביעת דרכי הדיון בתביעה במגמה‬ ‫לייעל את הדיון‪ ,‬לפשטו ולהחישו וכדי לברר אם יש מקום לפשרה‪.‬‬ ‫ב‪.‬ישיבת קדם משפט תיקבע לאחר שהוגש כתב הטענות האחרון‪.‬‬ ‫ג‪.‬ככלל‪ ,‬ראוי שבית המשפט ישאף לכך שאורכו של קדם המשפט יהיה כדלהלן‪:‬‬ ‫(‪ )1‬בבית משפט השלום ‪ -‬לא יותר משתי ישיבות‪.‬‬ ‫(‪ )2‬בבית המשפט המחוזי ‪ -‬לא יותר משלוש ישיבות‪.‬‬ ‫(תקנות ‪(61‬ב) ו‪(61-‬ג) לתקסד"א)‬ ‫‪.2‬התייצבות בעלי הדין לקדם המשפט‬ ‫א‪.‬בית המשפט רשאי להורות שבעלי הדין יתייצבו לישיבת קדם משפט בעצמם‪.‬‬ ‫הסבר‪ :‬ככלל‪ ,‬בעל דין אינו חייב להתייצב לישיבת קדם משפט בעצמו‪ ,‬ודי בהתייצבותו של‬ ‫בא‪-‬כוחו כדי שייחשב כמי שהתייצב‪ ,‬אך הוא חייב להתייצב בעצמו אם בית המשפט הורה כך‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬אם בעל הדין הוא תאגיד‪ ,‬רשות מקומית או המדינה ‪ -‬בית המשפט רשאי להורות‬ ‫שיתייצב נציג מטעמם הבקיא בפרטי ההליך‪.‬‬ ‫ב‪.‬בית המשפט רשאי לקיים ישיבת קדם משפט גם בהיוועדות חזותית‪ ,‬בשיחת ועידה או בכל‬ ‫אמצעי טכנולוגי אחר‪.‬‬ ‫חריג‪ :‬אם אחד מבעלי הדין אינו מיוצג בידי עורך דין‪ ,‬רשאי בית המשפט לקיים ישיבת קדם‬ ‫משפט באמצעי טכנולוגי כאמור רק בהסכמת אותו בעל דין‪.‬‬ ‫השוואה‪ :‬לפגישת מהו"ת חייבים בעלי הדין להתייצב בעצמם כדי לבחון יחד עם מגשר המהו"ת‬ ‫אפשרות להעברת הסכסוך לגישור‪ ,‬ורשאים הם להתייצב עם עורכי דינם‪.‬לעומת זאת‪ ,‬בקדם‬ ‫§‪02‬‬ ‫המשפט בעלי הדין אינם חייבים להתייצב בעצמם‪ ,‬אלא אם כן בית המשפט הורה להם להתייצב‪.‬‬ ‫‪210‬‬ ‫‪.3‬אי‪-‬התייצבות לקדם המשפט‪.‬דין אי‪-‬התייצבות לקדם המשפט כדין אי‪-‬התייצבות לדיון‬ ‫(תקנה ‪(61‬ד) לתקסד"א)‪.‬‬ ‫הסבר‪ :‬אם התובע לא התייצב ולא נתן לכך טעם סביר‪ ,‬בית המשפט ימחק את כתב התביעה או‪,‬‬ ‫מטעמים מיוחדים‪ ,‬ידחה אותה‪.‬אם הנתבע לא התייצב ולא נתן לכך טעם סביר‪ ,‬רשאי התובע‬ ‫להוכיח את תביעתו והוא יהיה זכאי לסעד שביקש לפי הראיות שהתקבלו (§‪( )365‬תקנה ‪ 75‬לתקסד"א)‪.‬‬ ‫שימו לב‪ :‬אם בעל הדין מיוצג ובא‪-‬כוחו התייצב לקדם המשפט‪ ,‬בעל הדין ייחשב כמי שהתייצב‪,‬‬ ‫אלא אם כן בית המשפט הורה לו להתייצב בעצמו (ראו סעיף ‪2‬א שלעיל)‪.‬‬ ‫| ‪| 69‬‬ ‫מהדורת קיץ ‪2024‬‬  ‫הליכים מקדמיים‬ ‫סדר הדין האזרחי‬ ‫‪2‬‬ ‫(תקנה ‪ 62‬לתקסד"א)‬ ‫‪.4‬הגשת רשימת העדים לקראת קדם המשפט‬ ‫‪230‬‬ ‫א‪.‬לקראת ישיבת קדם המשפט הראשונה יגישו התובע והנתבע את רשימת העדים שבכוונתם‬ ‫להזמין‪.‬לצד כל עד יופיע פירוט תמציתי של הצורך והמטרה של העדתו‪.‬‬ ‫הסבר‪ :‬הרשימה תכלול את העדים שבכוונת בעל הדין להזמין למתן עדות‪ ,‬להצגת מסמכים‪,‬‬ ‫למתן תעודת עובד ציבור או למתן תעודה ציבורית‪.‬‬ ‫חריג‪ :‬בעל דין רשאי שלא לציין ברשימה את פרטי העד ואת הצורך והמטרה של העדתו אם‬ ‫קיים חשש ממשי להשפעה על העד או מסיבה מספקת אחרת‪.‬במקרה זה‪ ,‬בעל הדין יציין‬ ‫את הטעם לכך שלא ציין את הפרטים‪ ,‬ובית המשפט יברר זאת בישיבת קדם המשפט‪.‬‬ ‫ב‪.‬התובע יגיש את רשימת העדים לכל המאוחר ‪ 20‬ימים לפני ישיבת קדם המשפט הראשונה;‬ ‫הנתבע יגיש את רשימת העדים לכל המאוחר ‪ 14‬ימים לאחר שהתובע הגיש את רשימת עדיו‪.‬‬ ‫סייג‪ :‬בתביעת רכב המוגשת בדיון מהיר אין צורך להגיש את רשימת העדים לפני ישיבת קדם‬ ‫המשפט הראשונה (ראו עמ' ‪.)112‬‬ ‫‪.5‬סמכות בית המשפט‪.‬בקדם המשפט רשאי בית המשפט להחליט‪ ,‬מיוזמתו או לבקשת בעל דין‪,‬‬ ‫‪235‬‬ ‫בעניינים הבאים (תקנה ‪ 63‬לתקסד"א)‪:‬‬ ‫א‪.‬החלטות הקשורות למתכונת ניהול ההליך‪:‬‬ ‫(‪ )1‬שלבי הדיון בתביעה והמועדים לקיומם‪.‬‬ ‫(‪ )2‬העיתוי והאופן שבהם יישמעו הודעות לצד שלישי ותביעות שכנגד‪.‬‬ ‫(‪ )3‬אופן ההגשה של בקשות הביניים המנויות ברשימת הבקשות שהוגשה לבית המשפט‬ ‫(ראו בפרק הדן בבקשות ביניים)‪.‬‬ ‫(‪ )4‬דרך הדיון בבקשות הביניים‪.‬‬ ‫(‪ )5‬פיצול הדיון‪.‬‬ ‫(‪ )6‬כל הוראה דיונית הנוגעת לדרך ליבון המחלוקות ולמתכונת ניהול ההליך‪.‬‬ ‫ב‪.‬החלטות הקשורות לדיון‪:‬‬ ‫(‪ )1‬משך זמן הוכחת הטענות‪.‬‬ ‫(‪ )2‬כשרות הראיות‪.‬‬ ‫(‪ )3‬האם העדויות הראשיות יישמעו בעל פה או בכתב‪.‬‬ ‫(‪ )4‬סדר העדים שיתייצבו לדיון או יציגו מסמכים‪.‬‬ ‫(‪ )5‬משך חקירות העדים‪.‬‬ ‫(‪ )6‬קביעה שחקירת עד מסוים מיותרת ואינה נדרשת‪.‬‬ ‫(‪ )7‬שמיעת עדות מוקדמת‪ ,‬עדות מחוץ לכותלי בית המשפט או עדות בהיוועדות חזותית‪.‬‬ ‫| ‪| 70‬‬ ‫מהדורת קיץ ‪2024‬‬  ‫הליכים מקדמיים‬ ‫סדר הדין האזרחי‬ ‫‪2‬‬ ‫(‪ )8‬הפקדת ערובה להבטחת הוצאות העדים‪.‬‬ ‫(‪ )9‬קביעה אם יוגש תיק מוצגים נפרד לכל בעל דין או תיק מוצגים מאוחד לכולם‪.‬‬ ‫(‪ )10‬שמיעת עדות לאלתר של כל אדם הנוכח באולם בית המשפט על עובדה שבמחלוקת‪,‬‬ ‫וקבלת מענה ממנו לשאלות בעניינים הנוגעים לסכסוך‪.‬‬ ‫(‪ )11‬הוראה לבעל דין להשיב בתצהיר על שאלות שונות או על עניינים שונים‪.‬‬ ‫(‪ )12‬מינוי מומחה לשם בירור מחלוקת שבין בעלי הדין‪.‬‬ ‫ג‪.‬החלטות הקשורות לכתבי הטענות ולצדדים להליך‪:‬‬ ‫(‪ )1‬צירוף בעלי דין‪.‬‬ ‫(‪ )2‬מחיקת בעלי דין‪.‬‬ ‫(‪ )3‬תיקון כתבי הטענות‪.‬‬ ‫(‪ )4‬מחיקת דבר שאינו דרוש לעניין מכתבי הטענות‪.‬‬ ‫(‪ )5‬בירור רשימת השאלות השנויות במחלוקת ועריכת הפלוגתות‪.‬‬ ‫ד‪.‬החלטות מהותיות מסוימות‪:‬‬ ‫(‪ )1‬מתן סעד זמני‪.‬‬ ‫(‪ )2‬מחיקת כתב התביעה‪.‬‬ ‫(‪ )3‬דחיית התביעה‪.‬‬ ‫(‪ )4‬מתן פסק דין בתביעה אם כתב ההגנה אינו מגלה הגנה כלל‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬בית המשפט רשאי לתת פסק דין אם סיכויי ההגנה אפסיים‪.‬לפני כן עליו‬ ‫לשמוע את טענות הצדדים בקדם המשפט ולהודיע להם על האפשרות שייתן פסק דין‬ ‫(בע"מ ‪ 7367/22‬פלונית)‪.‬‬ ‫(‪ )5‬הצעת פשרה‪ ,‬הצעה לפסוק על דרך הפשרה או הצעה לפנות להליך חלופי ליישוב הסכסוך‪.‬‬ ‫יודגש‪ :‬בעניינים שלעיל יהיו לשופט בקדם משפט כל הסמכויות הנתונות לבית משפט‪ ,‬והוא‬ ‫רשאי להחליט בהם מיוזמתו‪ ,‬ללא צורך בבקשת בעל דין‪.‬‬ ‫רציונל‪ :‬בקדם המשפט נדרש בית המשפט ליותר מעורבות ויוזמה מאשר בכל שלב אחר בהליך‪,‬‬ ‫ושיקול הדעת המוקנה לו הוא רחב‪.‬זאת‪ ,‬כדי להכין את התביעה לדיון ולברר אם יש מקום לפשרה‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬אין בסמכויות האמורות כדי לגרוע מסמכות בית המשפט להחליט על אופן ניהול ההליך‬ ‫גם לפני ישיבת קדם המשפט‪.‬‬ ‫‪.6‬ישיבת קדם משפט מסכמת‪.‬בישיבת קדם המשפט המסכמת יורה בית המשפט על סדרי הדיון‬ ‫בתביעה‪ ,‬ובכלל זה יורה על מועדי שמיעת העדים והסיכומים ויקצוב את משך העדויות‪ ,‬זמני‬ ‫החקירות ומשך הסיכומים של כל אחד מבעלי הדין (תקנה ‪(63‬ד) לתקסד"א)‪.‬‬ ‫| ‪| 71‬‬ ‫מהדורת קיץ ‪2024‬‬