מבוא לדוגמה מרכזית

**הדוגמה המרכזית** **טרנסקריפציה: (שעתוק)** מדנא לרנא. **טרנסלציה:** (תרגום) מרנא לחלבון. שני התהליכים האלו מתרחשים בכל תאים מלבד תאי דם אדומים שמאבדים את הגרעין שלהם בהגיעם לבגרות. **רפליקציה:** שכפול של דנא. מתרחש רק בתאים מתחלקים. **טרנסקריפציה הפוכה:** מרנא לדנא. בני אדם כמעט ולא יודעים לעשו...

**הדוגמה המרכזית** **טרנסקריפציה: (שעתוק)** מדנא לרנא. **טרנסלציה:** (תרגום) מרנא לחלבון. שני התהליכים האלו מתרחשים בכל תאים מלבד תאי דם אדומים שמאבדים את הגרעין שלהם בהגיעם לבגרות. **רפליקציה:** שכפול של דנא. מתרחש רק בתאים מתחלקים. **טרנסקריפציה הפוכה:** מרנא לדנא. בני אדם כמעט ולא יודעים לעשות את התהליך הזה. יש וירוסים שכן יכולים. ידעו שמולקולת דנא משכפלת את עצמה לשתיים אבל רצו לבדוק איך בדיוק. תאוריה אחת טענה שכל מולקולה חדשה של דנא מקבל סליל אחד מקורי מהמולקולה המקורית (כמו שידוע כיום). תאוריה אחרת טענה שהמולקולה המקורית נשארת כפי שהיא בדיוק ומשכפלת את עצמי במולאה, כך ששני הסלילים המקוריים נשארים במולקולה המקורית. התאוריה השלילית טענה שצי המולקולות החדשות הן אוספים לסירוגין של מקטעים חדשים ומקטעים מהסליל המקורי. כדי לבדוק איזו תאוריה נכונה, גידלו סלילי דנא על מצע של איזוטופ חנקן כבד. לאחר מכן נתנו למולקולה לשכפל את עצמה במצע של חנקן רגיל. שמו את הדנא בריכוז גבוה של צזיום כלוריד מה שיצר הפרדה הדרגתית על סמך צפיפות לאחר ביצוע של צנטריפוגה. באמצעות ההפרדה ההדרגתית היה ניתן להבחין בבירור בהבדלי צפיפויות הסלילים. בסרקוז, גדילי הדנא לא נפרדים אלא נשארים ביחד. לפי התאוריה השנייה (האיור הימני), היינו מצפים לקבל כמות מסויימת של דנא בגובה נמוך יותר וכמות זהה בגובה גבוהה יותר. אם אחת משתי התאוריות האחרות הן הנכונות, כך ש-50% של כל מולקולה חדשה מהווה את הדנא המקורי, נצפה לקבל את כל הדנא בגובה אמצעי. אם התאוריה האמצעית היא הנכונה, בדור השני אנחנו אמורים לקבל את כל הדנא ביחד באותה נקודה אך מעט גבוה יותר, כי משקל של כל אחת נהיה מעט קטן יותר. לעומת זאת אם התאוריה השמאלית נכונה (ידוע היום שכן) נקבל חצי מהגדילים בגובה אחד, כי מתוך 4 מולקולות דנא ל-2 מהם יש גדיל אחד מקורי כבד ול-2 המולקולות האחרות שני הגדילים בשלב הזה הם חדשים וקלים יותר. בחימום, Tm מוגדרת להיות הטמפרטורה בה חצי מהדנא הכפול נפתח לשני גדילים בודדים. בודקים את יעילות החימום על ידי בליעה -- ככל שיש יותר גדילים בודדים, כך הבליעה גדולה יותר. גם כאשר יש גדיל בודד הוא מתקפל על עצמו ואם נחמם אותו הוא ייפתח והבליעה תגדל. ככל שיש יותר CG, ה-Tm גבוה יותר כי יש יותר קשרי מימן לשבור. דבר נוסף שמשפיע על טמפרטורה הזו היא היונים שיכולים לפתוח קשרי מימן ובכך מורידים את ה-Tm. גם ככל שהדנא פיזית ארוך יותר, כך ה-Tm עולה.