מיקוד אנטומיה PDF

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬  ‫משתמשים בהגדרות של כיוונים על מנת לאתר‬ ‫‪:‬במדויק חלק גוף מסיום לעומת חלק גוף אחר‪ ,‬למשל‬ ‫‪SoD‬‬ ‫ ‬ ‫‪ - dorsal‬דורסאלי –חלק חיצוני –גבי‬ ‫‪wh‬‬ ‫ ‬ ‫‪ - superior‬סופיריור – חלק עליון‬...

‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬  ‫משתמשים בהגדרות של כיוונים על מנת לאתר‬ ‫‪:‬במדויק חלק גוף מסיום לעומת חלק גוף אחר‪ ,‬למשל‬ ‫‪SoD‬‬ ‫ ‬ ‫‪ - dorsal‬דורסאלי –חלק חיצוני –גבי‬ ‫‪wh‬‬ ‫ ‬ ‫‪ - superior‬סופיריור – חלק עליון‬ ‫‪&gy‬‬ ‫‪/‬‬ ‫ ‬ ‫‪ - medial,‬מדיאלי – קו אמצע‬ ‫ ‬ ‫הגוף או מהראש‬ ‫‪is‬‬ ‫&‬ ‫מאמצע‬ ‫מרוחק‬ ‫–‬‫‪sl‬‬ ‫דיסטאלי‬ ‫‪1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪distal‬‬ ‫~‬ ‫‪.‬‬ ‫‪/‬‬ ‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬ ‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬  ‫מושגי יסוד‬ - Superior ‫עליון‬ Inferior - ‫תחתון‬ Posterior/Dorsal - ‫אחורי‬ Anterior/Ventral - ‫קדמי‬ Medial - ‫מרכזי אמצעי‬ Distal - ‫מרוחק‬ Proximal - ‫מקורב‬ ‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬  ‫‪Superior‬‬ ‫לכיוון הראש‬ ‫‪dis15idlsisl‬‬ ‫‪/‬‬ ‫העיניים הם סופיריור לפה‬ ‫‪Inferior‬‬ ‫רחוק מהראש‬ ‫‪/‬‬ ‫הקיבה היא אינפיריור ללב‬ ‫‪sisig is‬‬ ‫‪/‬‬ ‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬  ‫‪Dorsal or Posterior‬‬ ‫‪&S‬‬ ‫בחלק באחורי של הגוף‬ ‫המוח הוא פוסטיריור )אחורית ( למצח‬ ‫)‪51-S‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪Ventral or Anterior‬‬ ‫בחלק הקדמי של הגוף‬ ‫עצם הסטרנום אנטיריור )קדמית( ללב‬ ‫‪B‬‬ ‫&‬‫‪10‬‬ ‫‪goyls‬‬ ‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬  ‫‪Sus‬‬ ‫‪Medial‬‬ ‫קרוב לקו האמצע של הגוף‬ ‫הלב הוא מדיאלי לריאות‬ ‫‪%.‬‬ ‫‪Lateral‬‬ ‫רחוק מקו האמצע של הגוף‬ ‫‪28‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪/‬‬ ‫האגודל הוא בצד הלטרלי של כף‬ ‫היד‬ ‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬  ‫‪45‬‬ ‫‪Proximal‬‬ ‫קרוב למקום חיבור הגפה לגזע הגוף‬ ‫הברך פרוקסימלית לקרסול‬ ‫&‬ ‫‪Distal‬‬ ‫רחוק ממקום החיבור של הגפה לגזע הגוף‬ ‫שורש כף היד הוא דיסטאלי למרפק‬ ‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬  ‫הם משטחים דמיוניים שבעזרתם ) )‪planes‬מישורים‬ ‫חותכים את הגוף או את איברי הגוף לאזורים מוגדרים‬ ‫‪:‬המישורים העיקריים כוללים‬ ‫מישור סגיטאלי‬ ‫)‪(midsagittal (medial) and parasagittal‬‬ ‫‪ –frontal‬מישור קדמי‬ ‫‪ - transverse‬מישור רוחבי‬ ‫‪ – oblique‬מישור אלכסוני‬ ‫מתייחסים לחתכים באברי ‪ ( sections) -‬חתכים‬ ‫‪,‬הגוף‪ ,‬כששמם ניתן לפי מישור החתך – קדמי‪ ,‬רוחבי‬ ‫אמצעי וכו‬ ‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬  ‫חתך סגיטאלי ‪Sagittal plane -‬‬ ‫חוצה את הגוף או את האיבר‬ ‫לצד ימין וצד שמואל‬ ‫חתך מדסאגיטלי ‪Midsagittal plane -‬‬ ‫חוצה לשני חלקים שווים‬ ‫חתך פאראסגיטאלי ‪Parasagittal plane -‬‬ ‫‪--‬‬ ‫יוצר חלקים לא שווים‬ ‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬  ‫‪Frontal or coronal plane‬‬ ‫חלוקת הגוף או האיבר קדימה‬ ‫ואחרוה )פוסטיריור( )אנטיריור(‬ ‫‪Transverse(cross-sectional) or‬‬ ‫‪horizontal plane‬‬ ‫חלוקה לעליון )סופיריור( ותחתון‬ ‫)אינפיריור(‬ ‫‪Oblique plane‬‬ ‫מישור אלכסוני – קומבינציה של שני‬ ‫מישורים גם יחד‬ ‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬  Horizontal Plane Frontal Plane Midsagittal Plane ‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬  ‫‪·I‬‬ ‫‪is‬‬ ‫‪?j‬‬ ‫חללי הגוף הינם חללים בגוף האדם שעוזרים להגן‪ ,‬להפריד‬ ‫ולתמוך באברים הפנימיים‬ ‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬  ‫!‬ ‫‪&e‬‬ ‫‪In‬‬ ‫חללי הגוף הדורסליים ‪ -‬אחוריים )חלק חיצוני גבי(‬ ‫ומחולקים ל שתי תת‬ ‫ממוקמים בחלק האחורי של הגוף‬ ‫‪5251‬‬ ‫‪.‬חלוקות‪ :‬חלל הגולגולת וחלל החוליות‬ ‫②‬ ‫⑪‬ ‫①‬ ‫חלל הגולגולת בנוי מעצמאות ומכיל את המוח‬ ‫&‬ ‫‪-‬‬‫‪-‬‬ ‫&‬ ‫②‬ ‫‪ -‬ומכיל‬ ‫חלל עמוד השדרה בנוי מעצמאות עמוד השדרה )החוליות(‬ ‫&‬ ‫את חוט השדרה‬ ‫מגינה )‪ (meninges‬שלוש שכבות של רקמה המכונה מיניגיס‬ ‫ומרפדת חללים אלו‬ ‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬  ‫ממוקמים בחלק האחורי של‬ ‫הגוף‬ ‫שתי תתי חלוקות‬ ‫חלל הגולגולת‬ ‫מכיל את המוח‬ ‫בנוי מעצמות הגולגולת‬ ‫חלל השדרה‬ ‫מכיל את חוט השדרה‬ ‫‪-‬‬ ‫בנוי מחוליות‬ ‫רקמת "מנינגס" מרפדת ומגינה‬ ‫על חללים אלו‬ ‫‪So 15dd1‬‬ ‫‪22nd‬‬ ‫‪Oddsd‬‬ ‫‪SN647‬‬ ‫·‬ ‫)‪(2‬‬ ‫‪SSMI‬‬ ‫‪InSicSiSai‬‬ ‫‪SSM‬‬ ‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬  ‫‪5 &1 %‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪51‬‬ ‫=‬ ‫‪(207 01‬‬ ‫ממוקדים ליד החלק הקדמי של הגוף‬ ‫שתי תת חלוקות‬ ‫‪ --‬חלל בית החזה‬‫‪thoracic cavity‬‬ ‫נמצא מעל הסרעפת‬ ‫– חלל הבטני‪-‬אגני‬ ‫‪-‬‬‫‪abdominopelvic cavity‬‬ ‫נמצא מתחת לסרעפת‬ ‫הסרעפת היא שריר גדול‬ ‫המפריד בין חלל בית החזה לחלל‬ ‫הבטני אגני‬ ‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬  ‫‪:‬נהוג לחלק את החלל הפנימי של הגוף לכמה אזורים‬ ‫‪:‬חלל גוף קדמי – ‪Ventral body cavity‬‬ ‫ ‬ ‫בית חזה – ‪Thoratic cavity‬‬ ‫ ‬ ‫חלל הבטן – ‪Abdominal cavity‬‬ ‫ ‬ ‫חלל האגן )שייך לחלל הבטן התחתונה( – ‪Pelvic cavity‬‬ ‫חלל גוף אחורי – ‪Dorsal body cavity‬‬ ‫ ‬ ‫חלל עליון – גולגולת – ‪Cranial cavity‬‬ ‫ ‬ ‫תעלה שבתוך עמוד השדרה שמכילה את – ‪Vertebral canal‬‬ ‫מוח השדרה‬ ‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬ ‫מבוא‬  ‫‪j‬‬ ‫‪&9502si‬‬ ‫האטום‪-‬המשך‬ ‫‪P‬‬ ‫‪&J &/‬‬ ‫ ‬ ‫מספר פרוטונים – מגדיר את הזהות של האטום‪ ,‬כלומר איזה חומר‬ ‫‪-‬‬ ‫‪St‬‬ ‫‪.‬יסוד הוא‬ ‫&‬ ‫כמעט כל התכונות הפיזיות שלו‪ ,‬כמו צבע‪ ,‬צפיפות‪ ,‬ריח‪ ,‬נקודת ‬ ‫‪Hy‬‬ ‫&‬ ‫‪.‬רתיחה‪ ,‬מצב צבירה ועוד נקבעות ע"י מספר הפרוטונים‬ ‫‪/‬‬ ‫ ‬ ‫‪:‬כ ‪ 95%‬מגוף האדם מורכבים מ ‪ 4‬אטומים ולכן יש להכירם היטב‬ ‫)‪ – Hydrogen (H‬מימן ‬ ‫‪-‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‪.‬פרוטון אחד אלקטרון אחד‬ ‫)‪ – Carbon (C‬פחמן‬ ‫‪.‬פרוטונים ‪ 6‬אלקטרונים ‪6‬‬ ‫‪e‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫)‪ – Nitrogen (N‬חנקן‬ ‫‪.‬פרוטונים ‪ 7‬אלקטרונים ‪7‬‬ ‫ ‬ ‫)‪ - Oxygen (O‬חמצן‬ ‫ ‬ ‫‪.‬פרוטונים ‪ 8‬אלקטרונים ‪8‬‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫קשרים כימיים‬ ‫&‬ ‫‪jj]J s‬‬ ‫‪-9‬‬ ‫·‬ ‫‪Beij, disyl‬‬ ‫‪J‬‬ ‫ ‬ ‫מולקולות ותרכובות נוצרים על ידי קשרים כימים המשמשים כדבק‬ ‫‪.‬שמחזיק כמה אטומים ביחד‬ ‫הסיכוי שאטום יצור קשר עם אטום אחר תלוי במספר ‬ ‫‪.‬האלקטרונים במעטפת החיצונית שלו‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫קשר יוני – ‪Ionic Bonds‬‬ ‫ ‬ ‫קשר יוני הוא קשר חשמלי שנוצר בגלל משיכה של יונים חיוביים ושליליים‬ ‫דוגמא לקשר יוני היא מולקולת הסודיום כלוריד ‪ -‬נתרן מוסר אלקטרון ‬ ‫‪.‬לכלור‬ ‫‪-‬הנתרון מאבד אלקטרון והופך ל‬ ‫)קטיון( ‪- Na+‬‬ ‫‪-‬הכלור מקבל אלקטרון והופך ל‬ ‫)אניון( ‪Cl- -‬‬ ‫‪.‬מלח שולחן ‪ NaCl -‬נמשכים זה לזה ויוצרים תרכובת של ‪- Cl-‬וה ‪- Na+‬ה‬ ‫ ‬ ‫תרכובות יוניות נמצאות לרוב כמוצקים‬ ‫‪BNI‬‬ ‫ ‬ ‫בגוף‪ ,‬קשרים יוניים נמצאים בעיקר בשיניים ובעצמות‪ ,‬ותורמים לחוזק‬ ‫‪.‬הרקמה‪ ,‬רוב שאר היונים מומסים בנוזלי הגוף ‪951919sS341551/190 551‬‬ ‫·‬ ‫‪%‬‬ ‫ ‬ ‫‪.‬כאשר יונים חיוביים ושליליים נמצאים בתמיסה הם מכונים אלקטרוליטים‬ ‫↓‬ ‫‪&S‬‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫קשר קוולנטי – ‪Covalent Bonds‬‬ ‫ ‬ ‫קשרים קוולנטים נוצרים כאשר אטומים יוצרים מולקולה‬ ‫על ידי שיתוף של ‪ 1-3‬זוגות של אלקטרונים ברמת המעטפת‬ ‫החיצונית‬ ‫ככול שיותר זוגות של אלקטרונים יוצרים את הקשר ‪ -‬כך עולה ‬ ‫חוזקו‬ ‫הקשרים יכולים להיות קוטבים או לא קוטבים ‬ ‫בקשר לא קוטבי‪ ,‬האטומים מתחלקים באלקטרונים בצורה שווה‪ :‬‬ ‫אטום אחד אינו מושך את האלקטרונים המשותפים חזק יותר‬ ‫מאשר האטום השני‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫קשר קוולנטי– ‪Covalent Bonds‬‬ ‫אטומים מתחלקים באלקטרונים ויוצרים‬ ‫קשרים קוולנטיים‬ ‫האלקטרונים מחלקים את זמנן בין שני‬ ‫גרעיני האטומים‬ ‫קשר יחיד = מתחלקים בזוג אלקטרונים אחד‬ ‫קשר כפול = מתחלקים בשני זוגות אלקטרונים‬ ‫קשר משולש = מתחלקים בשלושה זוגות‬ ‫אלקטרונים‬ ‫בקשר קוולנטי פולרי )קטבי(‪ ,‬האלקטרונים‬ ‫מתחלקים בצורה לא שווה בין האטומים היוצרים‬ ‫את הקשר‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫קוטבי‬ ‫ ‬ ‫קוולנטי‬ ‫קשר‬ ‫בקשר קוטבי חלוקת האלקטרונים בין שני האטומים אינה שווה‬ ‫ ‬ ‫במולקולת מים‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬החמצן מושך את האלקטרונים של המימן חזק‬ ‫‪.‬יותר‬ ‫בלבד‬ ‫צפתברנד‬ ‫מכללתרחל‬ ‫לשימוש ד"ר‬  ‫‪Hydrogen‬‬ ‫ ‬ ‫‪Bonds‬‬ ‫–‬ ‫מימן‬ ‫קשרי‬ ‫קשרי מימן נוצרים בין מימן בעל מטען חיובי‬ ‫חלקי לבין אטום בעל מטען שלילי חלקי )חמצן או‬ ‫)חנקן‬ ‫ ‬ ‫קשר מימן הוא סוג קשר קוולנטי חלש‬ ‫ ‬ ‫לעיתים קרובות‪ ,‬מולקולות תלת‬ ‫ממידיות מוחזקות ביחד בעזרת‬ ‫קשרי מימן רבים‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫כימיות‬ ‫תגובות‬ ‫התגובה הכימית מתייחסת ליצירת או לפירוק של קשרים‬ ‫‪.‬כימיים בין אטומים‪ ,‬והם הבסיס של כל תהליכי החיים‬ ‫‪.‬המונח מטבוליזם מתייחס לכל התגובות הכימיות המתרחשות בגוף ‬ ‫ ‬ ‫בתגובה כימית המסה הכללית של המגיבים שווה לזה של התוצרים – חוק‬ ‫שימור החומר‬ ‫בלבד‬ ‫צפתברנד‬ ‫מכללתרחל‬ ‫לשימוש ד"ר‬  ‫סוגים של תגובה כימית‬ ‫‪,‬תגובת סינתזה – אנאבוליזם – כאשר שניים או יותר אטומים‬ ‫יונים או מולקולות מתחברים ויוצרים מולקולות חדשות‬ ‫וגדולות יותר – יצירת קשרים חדשים‬ ‫‪,‬תגובת פירוק – קאטבוליזם‪ ,‬מולקולות גדולות מפורקות לאטומים‬ ‫יונים או מולקולות קטנות יותר ‪ -‬פירוק קשרים קיימים‬ ‫ריאקצית הפיכה – התוצר הסופי של התגובה הכימית יכול לחזור ולהתפרק‬ ‫למגיבים המקוריים של התגובה‬ ‫תגובת החלפה – מערבת החלפה של אטום אחד או מספר אטומים על‪-‬ידי‬ ‫אטומים אחרים‬ ‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫ריאקצית החלפה‬ ‫החלקיקים מחליפים אטומים‬ ‫כוללת גם ריאקצית סינתזה וגם ריאקצית פירוק‬ ‫‪:‬למשל‬ ‫‪HCl + NaHCO3 gives rise to H2CO3 + NaCl‬‬ ‫יונים הוחלפו בין המולקולות‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫ריאקציה הפיכה‬ ‫ ‬ ‫תגובות כימיות יכולות להיות הפיכות‬ ‫ ‬ ‫מגיבים יכולים להפוך לתוצרים ותוצרים יכולים להפוך חזרה למגיבים‬ ‫המקוריים‬ ‫תגובה כזו מסומנת בעזרת שני חצים המראים את כיווני ‬ ‫התגובה‬ ‫‪AB‬‬ ‫‪A +‬‬ ‫‪B‬‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫הרכב הגוף‬ ‫‪:‬מרכיבים עיקריים בגוף האדם ‪3‬‬ ‫‪1.‬‬ ‫‪.‬מים )כ‪ 60%-‬ממשקל הגוף(‬ ‫‪2.‬‬ ‫חומר אורגני )כ‪ 40%-‬ממשקל הגוף( –תמיד יכיל אטום‬ ‫פחמן‪.‬ייחודי לעולם החי והצומח‪ ,‬וכולל את "אבות‬ ‫‪.‬המזון"‪ :‬פחמימות‪ ,‬שומנים וחלבונים‬ ‫‪3.‬‬ ‫חומרים אנאורגניים‪-‬מינרלים ‪ -‬סידן‪ ,‬נתרן‪ ,‬אשלגן‪,‬‬ ‫‪.‬כלור‪ ,‬ברזל ועוד‬ ‫אטום‬ ‫מוליקולה‬ ‫מים‪ ,‬מינרלים‪ ,‬חומר אורגני‬ ‫תא‬ ‫רקמה‬ ‫איבר‬ ‫מערכת‬ ‫גוף האדם‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫‪:‬מים‬ ‫ ‬ ‫כ‪ 60% -‬ממשקל הגוף‪.‬המים הם הסביבה שבה נמצאים‬ ‫המרכיבים האחרים בגוף האדם‪ ,‬כן‪,‬כן אנו יצורים‬ ‫‪.‬מימיים‪.‬כל התהליכים בגוף קשורים למים‬ ‫המים נותנים לגוף נפח‪ ,‬כמו אוויר בתוך בלון‪ ,‬שמעניק ‬ ‫‪.‬נפח ויציבות‬ ‫כדי להבין כמה המים חשובים‪ ,‬די לומר שאדם שאיבד ‬ ‫!!‪ 15%‬מהמים בגופו כבר נמצא בסכנת מוות‬ ‫רוב המים נמצאים בתוך התאים )שני שליש( ונקראים ‬ ‫‪.‬הנוזל התוך תאי‬ ‫‪:‬היתר נקראים הנוזל החוץ תאי מתוכו ‬ ‫ ‬ ‫נמצא בתוך כלי הדם ונקרא פלסמה ‪1/4‬‬ ‫ ‬ ‫‪.‬והשאר‪ 3/4-‬בין התאים ונקרא הנוזל הבין תאי‬ ‫שקופית מס' ‪0‬‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫פחמימות‬ ‫ ‬ ‫‪).‬מימן‪ ,‬פחמן וחמצן( ‪- O‬ו ‪ C, H,-‬בנויים מ‬ ‫‪.‬יחס של פחמן אחד לכל מולקולת מים ‬ ‫גלוקוז מכיל ‪ 6‬אטומי פחמן ו‪ 6 -‬מולקולות מים‬ ‫ ‬ ‫מטבע האנרגיה של החיים ‪ ATP-‬מקור אנרגיה ליצירת‬ ‫‪.‬ממשקל הגוף ‪ 2-3%‬‬ ‫גליקוגן ‪ ,‬שהוא מולקולת האגירה של הגלוקוז נאגר בכבד ‬ ‫‪.‬וברקמות השריר‬ ‫‪-‬וה ‪-DNA‬פחמימות יוצרות את שלד המולקולה של ה ‬ ‫‪RNA‬‬ ‫)סוכר הדהאוקסיריבוז והריבוז(‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫‪:‬פחמימות )סוכרים(‬ ‫‪:‬ישנם שלושה סוגי סוכרים‬ ‫ ‬ ‫– חד סוכר‬ ‫ ‬ ‫שרשרת או טבעת של שלושה עד שבעה פחמנים‬ ‫ ‬ ‫‪.‬החשוב ביותר הינו הגלוקוז‬ ‫ ‬ ‫הפרוקטוז מצוי בפירות‬ ‫ ‬ ‫‪.‬גלקטוז מצוי בחלב‬ ‫ ‬ ‫– דו סוכר‬ ‫ ‬ ‫‪.‬שתי טבעות של חד סוכר מחוברות‬ ‫ ‬ ‫‪.‬לקטוז – בנוי מגלוקוז וגלקטוז‬ ‫ ‬ ‫מלטוז – שני גלוקוז‬ ‫ ‬ ‫סוכרוז – גלוקוז ופרוקטוז‬ ‫ ‬ ‫– רב סוכר‬ ‫ ‬ ‫‪.‬פחמימה המכילה יותר משני חד סוכר המחוברים ביניהם בשרשרת ישרה או מסועפת‬ ‫ ‬ ‫‪.‬הנפוץ ביותר הינו העמילן‪ -‬הרבה יחידות גלוקוז שמחוברות בשרשרת ישרה ולכן הגוף יכול לפרקו‬ ‫ ‬ ‫תאית – רב סוכר המצוי בסיבים תזונתיים – יחידות גלוקוז המחוברות באופן מסועף‪ ,‬אין אנזים בגוף‬ ‫‪.‬האדם המסוגל לפרקה‬ ‫שקופית מס' ‪0‬‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫‪:‬חלבונים‬ ‫ ‬ ‫מהווים כ ‪ 17%‬ממשקל הגוף‪.‬תפקידם לבנות את רקמות הגוף‪.‬רוב גופנו בנוי‬ ‫‪.‬חלבונים‬ ‫ ‬ ‫כל החלבונים בנויים מיחידות מבנה הנקראות‪ :‬חומצות אמינו‬ ‫ ‬ ‫‪R‬בטבע ידועות כ‪ 20 -‬חומצות אמיניות השונות זו מזו בשייר‬ ‫ ‬ ‫חומצות האמינו קשורות זו לזו בקשר הנקרא קשר פפטידי‬ ‫ ‬ ‫לכולן יש חלק אחד שהוא חומצה קרבוקסילית הבנויה מפחמן‪ ,‬שני אטומי‬ ‫וחלק שני הבנוי מחנקן ושני אטומי מימן המסומן ב ‪ C‬חמצן ומימן המסומן ב‬ ‫‪N.‬‬ ‫ ‬ ‫‪.‬בגופנו כ ‪ 20‬חומצות אמינו‬ ‫ ‬ ‫של קבוצה אחרת‪ ,‬תוך פליטת ‪ N‬של קבוצה אחת מתחבר לקצה ה ‪ C‬קצה ה‬ ‫מולקולת מים ונוצר קשר שנקרא קשר פפטידי )קשר בין שתי חומצות‬ ‫‪.‬אמיניות(‬ ‫ ‬ ‫‪.‬כך מתקבל המבנה הראשוני של החלבון‬ ‫שקופית מס' ‪0‬‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫‪ - Proteins‬חלבונים‬ ‫נוסחא כללית של חומצת אמינו‬ ‫אזור קבוע בכל‬ ‫החומצות האמיניות‬ ‫שייר שמשתנה בין החומצות השונות‬ ‫קשר פפטידי‬ ‫‪x‬‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬ ‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬  ‫‪:‬חלבונים‬ ‫ ‬ ‫בעקבות כוחות חשמליים ואחרים בין חומצות‬ ‫אמינו סמוכות‪ ,‬אזורים שונים בשרשרת‬ ‫מתחילים להתקפל בשלוש צורות ומתקבל‬ ‫‪.‬המבנה השניוני‬ ‫ ‬ ‫ישנם ‪ 3‬סוגים של כיפוף‪ ,‬בכל חלבון יכולים‬ ‫‪.‬להופיע איזורים מכל אחד מהסוגים‬ ‫ ‬ ‫‪.‬זיג זג‬ ‫ ‬ ‫‪.‬סלילי‬ ‫ ‬ ‫‪.‬כל צורה – רנדומלי‬ ‫שקופית מס' ‪0‬‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫‪:‬חלבונים‬ ‫ ‬ ‫עקב הקיפול נוצרים קשרים בין חומצות אמינו‬ ‫‪.‬מרוחקות ואף אטומים אחרים)ברזל(‬ ‫שרשרת החלבון מתקפלת שוב ומתקבל מבנה ‬ ‫‪.‬מפותל תלת מימדי ‪ -‬זהו המבנה השלישוני‬ ‫זוהי הצורה הסופית של החלבון וכך עליו ‬ ‫‪.‬להישאר בכדי למלא את תפקידו‬ ‫פגיעה בלתי הפיכה במבנה השלישוני נקראת ‬ ‫"דה נטורציה" והיא יכולה להיגרם ע"י חום‪,‬‬ ‫‪.‬חומרים כימים ועוד‬ ‫שקופית מס' ‪0‬‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫‪:‬קבוצות החלבונים‬ ‫‪1.‬‬ ‫– חלבוני מבנה‬ ‫ ‬ ‫‪.‬בונה מבנה גדול יותר בתוך התא‪ ,‬בדומה ללבנים מהן נבנה קיר‬ ‫ ‬ ‫מרכיבים את התא‪ ,‬אברונים וחלק ממבני הגוף‬ ‫‪).‬עור‪-‬קולגן‪ ,‬שיער‪-‬קרטין (‬ ‫‪-‬חלבוני תפקוד ‪2.‬‬ ‫ ‬ ‫מגנים – נוגדנים‬ ‫ ‬ ‫שליחים – הורמונים‬ ‫ ‬ ‫מכווצים –אקטין ומיוזין‬ ‫ ‬ ‫אנזימים )זרזים( – חלבונים שמזרזים תגובות כימיות שהיו‬ ‫‪.‬מתרחשות גם בלעדיהם אך מאוד לאט‬ ‫ ‬ ‫מובילים – המוגלובין )מוביל חמצן(‬ ‫ ‬ ‫‪.‬הם כמו חיילים קטנים בתוך התא שמבצעים פעולות שונות‬ ‫ ‬ ‫‪.‬כל אנזים יודע לבצע רק פעולה אחת‬ ‫ ‬ ‫‪.‬רוב האנזימים זקוקים לאנרגיה בכדי לבצע את פעולתם‬ ‫שקופית מס' ‪0‬‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫)‪5‬‬ ‫אנזימים‬ ‫ ‬ ‫אנזימים הם חלבונים ומהווים זרזים ביולוגים‪.‬אנזים מזרז הפיכת סובסרט‬ ‫‪31‬‬ ‫‪28‬‬ ‫)החומר שעליו הוא עובד( לתוצר‪.‬האנזים הוא ספציפי לסובסרט – אנזים‬ ‫‪.‬אחד לסובסטרט אחד‬ ‫‪.‬הסובסרט נקשר לאתר הפעיל של האנזים ויוצר תצמיד ‬ ‫אנזימים מאיצים את ההגעה לשיווי משקל כימי במערכת סגורה‪.‬במערכת ‬ ‫‪.‬פתוחה התגובה )ריאקציה( תלך לכיוון התוצר‬ ‫ ‬ ‫פעילות הזירוז של האנזימים מוסברת בהפחתת אנרגיית שפעול‪-‬אנרגיה‬ ‫‪.‬הנדרשת לתהליך לקרות‬ ‫‪.‬קצב הזירוז יכול להגיע לפי מיליון לפחות ‬ ‫‪.‬וטמפרטורה ‪ pH‬לאנזימים יש טווח פעילות אופטימאלי של ‬ ‫‪.‬האנזים אינו עובר שינוי כימי קבוע‪ ,‬ואינו משתנה במהלך התגובה ‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫פעולת זרז‪-‬אנזים‬ ‫ ‬ ‫בלבדרחל ברנד‬ ‫לשימוש מכללת צפת ד"ר‬  ‫גורמים המשפיעים על פעילות אנזימתית‬ ‫כל גורם שישפיע על מבנה האנזים )באתר הפעיל(‪ ,‬ישפיע על‬ ‫‪.‬פעולתו‬ ‫רמת החומציות משפיעה על ‪pH -‬‬ ‫‪.‬המבנה המרחבי של האנזים‬ ‫לכל אנזים רמת חומציות אופטימאלית‬ ‫לפעילותו‬ ‫ ‬ ‫‪ pH 3‬פפסין פעיל בקיבה‬ ‫ ‬ ‫‪ pH 8‬טריפסין פעיל במעי הדק‬ ‫שניהם מפרקים חלבונים במערכת‬ ‫העיכול‪ ,‬אך טווחי הפעולה שלהם‬ ‫כמעט ולא חופפים‬ ‫בלבד‬ ‫צפתברנד‬ ‫מכללתרחל‬ ‫לשימוש ד"ר‬  ‫‪:‬שומני הגוף‬ ‫ ‬ ‫‪.‬אצל גברים – ‪15-18%‬‬ ‫ ‬ ‫‪.‬אצל האישה – ‪22-25%‬‬ ‫מולקולות המסיסות בממס אורגני )כמו ‬ ‫‪.‬בנזין למשל( אך לא במים‬ ‫לכן נאמר עליהן שהן "הידרופוביות" – ‬ ‫‪.‬פוחדות ממים‬ ‫יחידת המבנה הבסיסית של השומנים היא ‬ ‫‪.‬חומצת השומן‬ ‫היא בנויה מחומצה קרבוקסילית שהיא ‬ ‫"הידרופילית"‪ ,‬כלומר מסוגלת להתקרב‬ ‫למולקולת מים‪ ,‬ושרשרת פחמנים‬ ‫ומימנים‪ ,‬שהיא חלק ההידרופובי כי יש‬ ‫‪.‬כוחות דחייה בינה לבין מולקולת מים‬ ‫‪.‬חומצות השומן שונות באורכן ‬ ‫שקופית מס' ‪0‬‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫‪:‬שומני הגוף‬ ‫ ‬ ‫חומצת השומן משמשת חומר מוצא לבניית‬ ‫‪:‬שומני הגוף‬ ‫טריגליצריד‪:‬בונה מאגרי שומן בנוי משלוש ‪1.‬‬ ‫‪.‬חומצות שומן וגליצרול‬ ‫ ‬ ‫זוהי המולקולה היעילה ביותר בגוף מבחינה‬ ‫אנרגטית כי יש לה את היחס הטוב ביותר בין‬ ‫‪.‬משקל לאנרגיה שאפשר לקבל ממנה‬ ‫ ‬ ‫גרם אחד של טריגליצריד מספק לגוף ‪9‬‬ ‫‪.‬קלוריות‬ ‫ ‬ ‫אם לגוף יש מזון עודף הוא יהפוך אותו‬ ‫‪.‬לטריגליצריד‬ ‫ ‬ ‫החיסרון היחידי שלא ניתן להשתמש‬ ‫בטריגליצריד מייד ליצירת אנרגיה ולכן יש‬ ‫לחשוב עליו כעל מאגר של אנרגיה לטווח‬ ‫‪.‬ארוך‬ ‫שקופית מס' ‪0‬‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫‪:‬שומני הגוף‬ ‫פוספוליפידים‪ :‬בונה את הציפוי ‪2.‬‬ ‫‪.‬של תאי הגוף )ממברנות(‬ ‫דומה לטריגליצריד‪ ,‬בנוי משתי ‬ ‫‪.‬חומצות שומן‪ ,‬גליצרול וזרחן‬ ‫שקופית מס' ‪0‬‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫‪:‬שומני הגוף‬ ‫‪:‬כולסטרול‪ :‬חיוני ל‪3.‬‬ ‫‪,‬פעילות תקינה של המוח ‬ ‫ ‬ ‫משמש כחומר מוצא לבניית‬ ‫הורמונים ומלחי מרה‬ ‫ ‬ ‫עוזר בבניית ממברנות התאים‬ ‫‪.‬מעניק להם חוזק‬ ‫בנוי משרשראות של ‪ 27‬פחמנים ‬ ‫שנוצרה מכמה חומצות שומן‪,‬‬ ‫‪.‬המקופלת בחלקה לטבעות‬ ‫יש שלוש טבעות של ‪ 6‬פחמנים ‬ ‫‪.‬ואחת של ‪5‬‬ ‫רוב הכולסטרול בגוף נבנה ע"י ‬ ‫הכבד השאר מגיע מהמזון‪.‬נבנה‬ ‫‪.‬מסטרואיד‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫רוויה של ‪Saturation of Triglycerides-‬‬ ‫טריגליצרידים‬ ‫ ‬ ‫מידת הרוויה של טריגליצרידים נקבעת על פי הכמות של הקשרים‬ ‫‪.‬הקוולנטיים הכפולים הקיימים במולקולה‬ ‫ ‬ ‫שומנים רווים הם טריגליצרידים המכילים רק קשרים קולטנים בודדים‬ ‫בין אטומי הפחמן של חומצות השומן‪ ,‬כל אטום פחמן רווי באטום‬ ‫‪.‬מימן – שומן‬ ‫‪,‬מכילים קשר כפול אחד )‪ (Monounsaturated‬שומנים לא רווים‬ ‫‪.‬ונוטים להיות נוזליים בטמפרטורת החדר –שמן תירס ושמן חמניות‬ ‫מכילות עוד ) ‪ (Polyunsaturated‬חומצות שומן רב בלתי רוויות‬ ‫‪.‬פחות מימנים ויותר קשרים כפולים – שמן זית ושמן בוטנים‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫ממברנות‬ ‫ ‬ ‫ישנם ‪ 2‬מחסומים שמפרידים בין הנוזל התוך תאי לנוזל החוץ תאי‬ ‫‪:‬והפלסמה‬ ‫הממברנה של תא ‪ -‬מפרידה בין הנוזל התוך תאי לנוזל החוץ ‪1.‬‬ ‫‪.‬תאי‬ ‫קירות כלי הדם – חוצץ בין הפלסמה לנוזל החוץ תאי‪.‬רק ‪2.‬‬ ‫בקאפילרות‪ ,‬כלי הדם הקטנים ביותר‪ ,‬מתאפשר חילוף חומרים של‬ ‫‪.‬מים ומומסים בין הפלסמה לנוזל החוץ תאי‬ ‫למרות שיש תנועתיות מתמדת בין המדורים השונים‪ ,‬הנפח של ‬ ‫‪.‬הנוזלים בכל מדור נשאר פחות או יותר קבוע – הומאוסטאזיס‬ ‫הגוף נמצא באיזון נוזלי כאשר הכמויות של המים והמומסים‬ ‫מחולקים באופן פרופורציוני בין המדורים השונים‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫מנגנוני בקרה על נוזלי הגוף‬ ‫‪:‬חייב להיות איזון בין כמות הנוזלים הנכנסים ליוצאים‬ ‫ ‬ ‫את רוב המים אנחנו מקבלים בשתייה – הצריכה המומלצת ליום היא‬ ‫כ‪ 1600-‬מ"ל מים‬ ‫אוכל מספק כ‪ 700-‬מ"ל מים ‬ ‫מים מטבולים בפירוק סוכרים )תהליך הנשימה( – ‪ 200‬מ"ל ‬ ‫‪:‬איבוד מים‬ ‫מ"ל בשתן ‪ 1500‬‬ ‫מ"ל יוצאים דרך הזיעה במצב מנוחה ‪ 600‬‬ ‫מ"ל דרך הנשימה )ריאות( ‪ 300‬‬ ‫מ"ל דרך הצואה ‪ 100‬‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫מנגנוני בקרה על נוזלי הגוף‬ ‫ ‬ ‫גוף בריא שומר על איזון נוזלים – הומיאוסטאזיס‬ ‫נפח הנוזלים במדורים השונים ובגוף כולו נשאר קבוע‬ ‫ישנם ‪ 2‬מנגנונים עיקריים שבהם משתמש הגוף לשם‬ ‫‪:‬שמירת ההומיוסטאזיס בנוזלי הגוף‬ ‫מנגנון הצמא ‪1.‬‬ ‫ויסות הפרשת שתן ‪2.‬‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫הומיאסטאזיס‬ ‫הומיאוסטאזיס מבטא את כושרו של יצור חי‬ ‫‪,‬לשמור על סביבה פנימית יציבה בטווח ערכים מאוד צר‬ ‫השונה באופן מובהק מהסביבה החיצונית‬ ‫‪.‬הדבר מתאפשר ע"י מנגנוני בקרה‬ ‫‪ 7.35-7.45‬למרות‬ ‫לדוגמא אנו שומרים על ערך של חומציות בדם שהוא בטווח‬ ‫‪.‬שאנו יכולים לאכול מזונות שהחומציות שלהם היא ‪2‬‬ ‫הצורך בהומיאוסטזיס נוצר מאחר ויש לנו בתוך הגוף איברים שהם סביבה חיצונית‬ ‫לגמרי‪.‬הקיבה היא ממש כמו הסביבה החיצונית כי אנו מכניסים לתוכה מזונות‬ ‫ושתיה מבחוץ ועדיין צריכים להקפיד שנוזל הדם לא ישתנה לפי חומציות‪ ,‬רמת סוכר‬ ‫‪.‬והטמפ' של מה שאנו אוכלים‬ ‫בקרה‪ :‬כשיש סטייה מן הנורמה מנגנון הבקרה‬ ‫‪.‬אחראי להחזיר את המצב למצב הרגיל‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫הומיאסטאזיס‬ ‫‪:‬סביבה פנימית בגוף החי‬ ‫ ‬ ‫הציטופלזמה )נוזל תוך‪-‬תאי(‬ ‫הנוזל הבין‪-‬תאי ‬ ‫הדם ‬ ‫‪:‬סביבה חיצונים בגוף האדם‬ ‫הריאות ‬ ‫מע' העיכול ‬ ‫מע' השתן ‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫בקרה על ההומיאסטאזיס‬ ‫ ‬ ‫‪ – STRESS ,‬ההומוסטאזיס באורגניזם מופר כל הזמן עקב מצב של דחק‬ ‫‪.‬שכוללים את כל המצבים היוצרים חוסר שיווי משקל בסביבה הפנימית‬ ‫‪:‬מצב דחק יכול לנבוע מ ‬ ‫כמו למשל חום‪ ,‬קור או חוסר חמצן ‪ ((external stimuli‬גורם החיצוני ‪1.‬‬ ‫גורם פנימי כמו ירידה ברמת הגלוקוז‪ ,‬חומציות מוגברת של הנוזל החוץ ‪2.‬‬ ‫‪.‬תאי‪ ,‬מצב פסיכולוגי –לחץ בעבודה וכו‬ ‫בדרך כלל מצבי הדחק הם קלים ומוכרים‪ ,‬והגוף מצליח להתגבר עליהם ‬ ‫‪.‬בקלות‬ ‫ ‬ ‫מצבי דחק קשים כמו הרעלה‪ ,‬זיהום חריף או מוות של בן זוג יכולים להכשיל‬ ‫את ההומיוסטאזיס ולגרום למוות‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫מנגנוני משוב‬ ‫מעגל משוב הוא מחזור של אירועים שבהם אינפורמציה על מצב‬ ‫‪.‬מסוים מנוטרת ומדווחת באופן תמידי למרכז בקרה‬ ‫‪:‬מערכת משוב מורכבת משלושה מרכיבים בסיסים‬ ‫ ‬ ‫‪ - INPUT‬חיישן – מודד שינויים במדדים ושולח אותם למרכז הבקרה‬ ‫)כמו תרמוסטט של מזגן(‬ ‫מרכז בקרה – קובע את המצב שבו צריך להיות אחד ממרכיבי או תכונות ‬ ‫הגוף‪ ,‬כגון קצב הלב‪ ,‬לחץ דם‪ ,‬חומציות הדם‪ ,‬רמת סוכר בדם‪ ,‬טמפ גוף‬ ‫וקצב נשימה‪.‬מרכז הבקרה מקבל מידע מהרצפטורים )קולטנים שמדווחים‬ ‫‪.‬למערכת העצבים( על המצב של אותו מרכיב ואז מחליט על דרך פעולה‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫ ‬ ‫משוב‬ ‫מנגנוני‬ ‫ממרכז הבקרה ומייצר תגובה‪ –OUTPUT.‬אפקטור – מקבל את הפלט‬ ‫‪.‬לדוגמה הגברת הפרשת הזיעה על –ידי בלוטות זיעה בעקבות מאמץ‬ ‫ ‬ ‫אם התגובה של האפקטור גורמת לביטול הגירוי המקורי מדובר במערכת‬ ‫משוב שלילי‪.‬לעומת זאת‪ ,‬אם התגובה מגבירה את אותו גירוי מדובר על‬ ‫‪.‬משוב חיובי‬ ‫רוב המנגנונים בגוף הם שליליים‪ ,‬ומאפשרים שמירה על‬ ‫‪.‬ערכים פיסיולוגים בתחום צר‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫משוב שלילי‪ :‬תגובת האפקטור נועדה להחזיר את המערכת למצב‬ ‫‪.‬מבוקר‬ ‫למשל תיקון לחץ דם גבוהה‬ ‫זהו המנגנון הנפוץ בגוף‬ ‫‪.‬משוב חיובי‪ :‬נועד לחזק או להמשיך את השינויים בגוף‬ ‫יצירה מוגברת של אחד התוצרים גורמת להגברת המערכת כולה‬ ‫לדוגמה – בזמן לידה‪ ,‬לחץ בצוואר הרחם גורם להפרשת‬ ‫ההורמון אוקסיטוצין הגורם לצירי לידה‪.‬ככול שהלחץ בצוואר‬ ‫הרחם גדל יש יותר הפרשה של ההורמון והגברה של צירי‬ ‫‪.‬הלידה‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫בקרה על ההומיאסטאזיס‬ ‫ ‬ ‫שמירה על ההומיאסטאזיס מתבצע בעיקר בעזרת מערכת העצבים‬ ‫‪.‬והמערכת האנדוקרינית‪ ,‬כאשר הן פועלות יחד או בנפרד‬ ‫מערכת העצבים מבחינה בסטיות ופועלת להחזירו על ידי שליחת ‬ ‫‪.‬פוטנציאלים חשמליים לאיברים שונים‬ ‫המערכת האנדוקרינית מורכבת ממספר בלוטות המפרישות ‬ ‫‪.‬הורמונים לדם‬ ‫מערכת עצבים פועלת מהר מאוד‪ ,‬מערכת אנדוקרינית פועלת יותר‬ ‫‪.‬לאט‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫הומיאסטאזיס‬ ‫הומיאוסטזיס ‪ -‬תהליכים בעזרתם מפקח התא או‬ ‫האורגניזם‬ ‫על תנאים קבועים בתוכו‪ ,‬גם כשהוא‬ ‫נחשף‬ ‫‪.‬לתנאים משתנים‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫‪-‬איזון חומצה בסיס‬ ‫‪-PH‬מושג ה‬ ‫כדי להבטיח את הומיאסטאזיס הנוזל החוץ תאי והתוך תאי חייבים להכיל כמויות‬ ‫‪.‬מאוזנות של חומצה ובסיס‬ ‫ ‬ ‫‪.‬בתמיסה‪ ,‬התמיסה נהיית יותר חומצית ‪ H‬ככול שיש יותר יוני מימן‬ ‫ ‬ ‫חומצה היא בעצם תרכובת המתמוססת במים וכתוצאה מכך מגדילה את כמות יוני‬ ‫‪.‬בתמיסה ‪ +H‬המימן‬ ‫ ‬ ‫למשל חומצה כלורית הקיימת בקיבה תתפרק במים ליון שלילי של כלור ויון חיובי‬ ‫‪.‬של מימן‬ ‫ ‬ ‫‪.‬התמיסה היא יותר בסיסית ‪ OH ,‬ככול שיש יותר יוני הידרוקסיל‬ ‫ ‬ ‫בסיס הוא ההפך מחומצה‪ ,‬תרכובת המתמוססת במים וכתוצאה מכך מגדילה את‬ ‫‪.‬בתמיסה ‪ –OH‬כמות יוני ההידרוקסיל‬ ‫ ‬ ‫‪.‬ככול שיש יותר יוני הידרוקסיל אזי הבסיס חזק יותר‬ ‫הגוף אינו יכול להרשות לעצמו סטיות מהגבולות מנורמלים הצרים של ריכוזי יוני‬ ‫המימן וההידרוקסיל‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫‪-pH‬סקאלת ה‬ ‫)‪ (H‬סקאלה למדידת חומציות ובסיסיות ‪ -‬ריכוז יוני מימן ‬ ‫הסקאלה מוגדרת לתמיסות מימיות ‪ (OH).‬ויוני הידרוקסיל‬ ‫‪14‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪.‬בלבד‬ ‫‪-‬‬ ‫‪7‬‬ ‫תחום מספרי הסקאלה‪ -‬בין ‪ 0‬ל‪ 14 -‬‬ ‫‪jist‬‬ ‫‪.‬יש לדעת להשתמש בסקלה כסרגל בלבד ‬ ‫‪-E‬‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫‪-pH‬סקאלת ה‬ ‫מתייחסת לתמיסות מימיות בריכוז עד ‪ 1‬מולר‬ ‫תמיסה חומצית‬ ‫תמיסה‬ ‫תמיסה בסיסית‬ ‫נייטרלית‬ ‫‪0‬‬ ‫‪ 7‬חומציות עולה‬ ‫‪14‬בסיסיות עולה‬ ‫ריכוז יוני הידרוניום עולה‬ ‫ריכוז יוני הידרוקסי עולה‬ ‫‪H3O+‬‬ ‫‪H3O H3O+‬‬ ‫‪OH-‬‬ ‫‪OH-‬‬ ‫‪+ OH-‬‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫של חומרים שונים ‪pH‬‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫של חומרים שונים ‪pH‬‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫‪(46‬‬ ‫תמיסה ‪ -‬תמיסה היא תערובת אחידה )שלא ניתן להבחין בין‬ ‫המרכיבים השונים בעין( של שני חומרים או יותר‬ ‫‪-‬‬ ‫ממס ‪ -‬החומר בתמיסה שמספר המולקולות שלו גדול יותר נקרא‬ ‫שבהן הממס הוא‬‫ממס‪.‬בד”כ אנחנו משתמשים בתמיסות נוזליות‪J ,‬‬ ‫מים[‬ ‫‪% 141‬‬ ‫מומס ‪ -‬החומר בתמיסה שמספר המולקולות שלו קטן יותר נקרא‬ ‫מומס‪.‬בד”כ אנחנו משתמשים בתמיסות נוזליות‪3,‬שבהן המומס הוא‬ ‫מוצק או נוזל[‬ ‫& ‪91‬‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫ריכוז תמיסה ‪ -‬מבטא את כמות המומס המצויה בכמות נתונה של‬ ‫תמיסה‬ ‫מפל ריכוזים ‪ -‬הבדל בריכוז חומר לאורך מרחק נקרא מפל ריכוזים‬ ‫קרום בררני ‪ -‬קרום שדרכו יכולות לעבור רק חלק מהמולקולות‬ ‫לחץ אוסמוטי ‪-‬לחץ הנוצר בתמיסה כתוצאה מנוכחות מומסים ומשמש‬ ‫קנה מידה לכוח שבו שואפות מולקולות המים לעבור מתמיסה מהולה‬ ‫‪.‬לתמיסה מרוכזת‪.‬מבוטא ביחידות לחץ‬ ‫לחץ הידרוסטאטי – הלחץ שמפעיל נוזל על דפנות הכלי שבו הוא‬ ‫נמצא‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫מעבר חומרים דרך הממברנה הפלסטית‬ ‫מעבר חומרים דרך הממברנה חיוני לחיי התא‬ ‫‪:‬מסווגים מעבר חומרים ע"פ הממברנה לפי שני קריטריונים‬ ‫אם המעבר הוא דרך חלבון ממברנאלי ‪1.‬‬ ‫האם המעבר הוא אקטיבי או פסיבי ‪2.‬‬ ‫פסיבית – ללא השקעת אנרגיה )עם מפל ריכוזים(‬ ‫אקטיבית – עם השקעת אנרגיה )נגד מפל הריכוזים(‪ ,‬בעזרת נשאים‬ ‫‪:‬משאבות‪/‬‬ ‫מעבירים חומר אחד מסוים ע"פ הממברנה ‪UNIPORTERS‬‬ ‫מעבירים ‪ 2‬חומרים באותו כיוון ‪SYMPORTERS‬‬ ‫מעבירים שני חומרים בכיוונים מנוגדים ‪ANTIPORTERS‬‬ ‫מעבר שלפוחיתי – ‪VESICULAR TRANSPORT‬‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫‪:‬צורות העברה סבילה‬ ‫דיפוזיה ‬ ‫אוסמוזה‬ ‫‪:‬דיפוזיה‬ ‫העברת חומרים )בתמיסה מומס וממס( בכיוון מפל ריכוזים כתוצאה מתנועה‬ ‫אקראית של המולקולות )אנרגיה קינטית(‬ ‫בסיום הדיפוזיה מגיעים לשוויון ריכוזים‪).‬פיזור אחיד של המולקולות ‪v‬‬ ‫בנפח נתון(‬ ‫בסיום הדיפוזיה ממשיכה תנועת המולקולות ‪v‬‬ ‫לדוגמא‪:‬שמים בושם בפינת חדר וחלקיקי הבושם עוברים בדיפוזיה לכל‪v‬‬ ‫‪.‬החדר‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫‪:‬תנאים לקיום דיפוזיה בין תמיסות‬ ‫‪& 61‬‬ ‫‪S5 235‬‬‫‪199‬‬ ‫‪v‬‬ ‫שתי תמיסות עם מפל ריכוזים ביניהן‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪&/1 Jas 95‬‬ ‫‪v‬‬ ‫שתי התמיסות לא מופרדות על‪-‬ידי קרום או מופרדות על ידי קרום החדיר‬ ‫‪.‬גם למומס וגם לממס‬ ‫‪:‬דוגמה‬ ‫גוש סוכר שהוכנס לכוס מים יתמוסס וימתיק בסופו של דבר את כל המים‬ ‫בכוס‪ ,‬גם אם לא נערבב אותם בכלל‪.‬תופעה זו היא תוצאה של דיפוזיה )=‬ ‫‪.‬פעפוע(‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫?מהם הגורמים הקובעים את קצב הדיפוזיה‬ ‫‪JGNI Dg‬‬ ‫‬ ‫שטח המגע – ככל ששטח המגע יהיה גדול יותר הדיפוזיה תהיה‬ ‫מהירה יותר‬ ‫‬ ‫מרחק שהחלקיקים עוברים ‪ -‬הדיפוזיה תהיה מהירה יותר ככל‬ ‫שהמרחק קצר יותר‬ ‫‪--‬‬ ‫‬ ‫גודל החלקיקים ‪ -‬הדיפוזיה תהיה מהירה יותר ככל שגודל‬ ‫החלקיקים קטן יותר‬ ‫‬ ‫מפל ריכוזים – קיים יחס ישר בין מפל הריכוזים למהירות הדיפוזיה‬ ‫‬ ‫טמפרטורה – קיים יחס ישר בין הטמפרטורה למהירות הדיפוזיה‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫דרך השכבה השומנית עוברות מולקולות קטנות ובלתי טעונות‪ ,‬המסיסות ‬ ‫בשומנים‪.‬לדוגמא פחמן דו חמצני‪ ,‬חמצן‪ ,‬חומצות שומן‪ ,‬גזים חנקניים‪,‬‬ ‫סטרואידים‪ ,‬ויטמינים הנמסים בשומן‪ ,‬אלכוהולים קטנים ועוד‬ ‫מולקולות קטנות קוטביות או יונים עוברים באמצעות חלבונים ייחודיים ‬ ‫המשובצים בקרום ועוברים לרוחבו‪ ,‬ומהווים תעלות‪.‬גודל המולקולות שעוברות‬ ‫‪.‬תלויות בקוטר התעלות‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫דרך תעלות‬ ‫דיפוזיה‬ ‫‪.‬רוב תעלות בממברנה הם תעלות של יונים‬ ‫ ‬ ‫‪.‬בדרך כלל מאפשרות מעבר של יון אחד בלבד‬ ‫הממברנה מכילה מספר רב של תעלות אשלגן וכלור ומספר קטן יותר של ‬ ‫‪.‬תעלות נתרן וסידן‬ ‫‪.‬דיפוזיה דרך תעלות איטית יותר מאשר דרך הממברנה השומנית )שטח קטן( ‬ ‫קיימות תעלות בעלות "שער" שצורתו קובעת עם התעלה פתוחה או סגורה‪.‬‬ ‫חלק מהשערים נפתחים ונסגרים בהתאם לגירוי כימי‪ ,‬מכאני או חשמלי בתוך‬ ‫‪.‬ומחוץ לתא‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫אוסמוזה‬ ‫אוסמוזה – מקרה פרטי של דיפוזיה ‪ -‬כאשר בין שתי התמיסות‬ ‫‪.‬מפריד קרום בררני‪ ,‬המאפשר רק למולקולת הממס )המים( לעבור‬ ‫‪:‬כלומר השונה בין דיפוזיה לאוסמוזה הוא‬ ‫‪1.‬‬ ‫באוסמוזה יש קרום בררני שמפריד בין שתי התמיסות‬ ‫‪2.‬‬ ‫רק החומר שבתוכו נמצא החומר המומס יכול לעבור את הממברנה‪ ,‬כלומר‬ ‫‪.‬רק המים יכולים לעבור כדי להשוות ריכוזים‬ ‫‪,‬מים נעים דרך הממברנה מן המקום שבו ריכוז המומסים נמוך‬ ‫‪.‬לאזור שריכוז המומסים גבוהה‪.‬תנועת המים היא דו כיוונית‬ ‫‪.‬ברוב המקרים בסיום האוסמוזה לא מגיעים לשוויון ריכוזים‬ ‫‪.‬בסיום האוסמוזה ממשיכה תנועת המולקולות‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫מים יעברו מכיוון המים ‪1.‬‬ ‫המזוקקים לתמיסה –נפח התמיסה‬ ‫גדל‬ ‫ככול שיותר מים עוברים‪ ,‬כך ‪2.‬‬ ‫עמוד המים מפעיל יותר לחץ‬ ‫הידרוסטטי על הממברנה באותו צד‪,‬‬ ‫הדוחף מים מהזרוע של התמיסה‬ ‫לזרוע של המים המזוקקים‬ ‫תמיסה המכילה מומס שאינו יכול לחדור מבעד לממברנה מפעיל כוח המכונה "לחץ אוסמוטי"‪ ,‬הגורם לתנועתיות ‪3.‬‬ ‫של המים‬ ‫שיווי משקל מושג כאשר אותו מספר מולקולות העוברות מצד אחד לצד שני עקב הלחץ ההידרוסטאטי‪ ,‬ומהצד שני לצד‬ ‫הראשון‪ ,‬עקב לחץ אוסמוטי‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫לחץ אוסמוטי‬ ‫תמיסה המכילה מומס שאינו יכול לחדור מבעד לממברנה מפעיל כוח המכונה "לחץ אוסמוטי"‪.‬‬ ‫הלחץ האוסמוטי יחסי למספר המומסים שאינם יכולים לחדור מבעד לממברנה‪ ,‬וניתן למדוד‬ ‫אותו ע"י הלחץ שצריך להפעיל על הזרוע עם התמיסה‪ ,‬כדי שאף מולקולת מים לא תעבור‬ ‫‪.‬אליה באוסמוזה‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫הזומסואל המגוד‬ ‫ ‬ ‫הזומסואה ךילהת םויס ‪:‬‬ ‫ ‬ ‫הזומסואה ךילהת תלחתה ‪:‬‬ ‫ ב‬ ‫ ב‬ ‫ א‬ ‫ א‬ ‫ מ תוחפ‪20 -‬‬ ‫ ‪ 20‬זוחא‬ ‫ ‪ 6‬זוחא‬ ‫רכוס זוחא‬ ‫ מ רתוי‪6 -‬‬ ‫רכוס‬ ‫רכוס‬ ‫ םימ‬ ‫רכוס זוחא‬ ‫ םימ‬ ‫ םימ‬ ‫ ינררב םורק‬ ‫ ינררב םורק‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫‪:‬תנאים לקיום האוסמוזה‬ ‫שתי תמיסות עם מפל ריכוזים ביניהן ‬ ‫קרום בררני בין שתי התמיסות ‬ ‫האוסמוזה מלווה בשינויים בנפח התמיסות ‬ ‫תא הוא דוגמה למערכת אוסמוטית )ציטופלסמה‪ ,‬קרום התא‪ ,‬נוזל חוץ תאי(‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫הטוניות )המתח( של תמיסה משפיעה על צורת תאי הגוף והנפח‬ ‫שלהם ע"י אוסמוזה של מים לתוך או מחוץ לתא‬ ‫תמיסה איזוטונית )איזו = שווה ( – תמיסה שוות מתח‪ ,‬כלומר בשתי‬ ‫התמיסות יש אותו ריכוז של מומסים )הם יכולים להיות שונים‪ ,‬מה‬ ‫‪.‬שחשוב הוא הריכוז‬ ‫תמיסה היפרטונית ) היפר = יותר ( – בתמיסה אחת יש יותר מומסים‬ ‫מאשר בתמיסה השנייה ואז מים יעברו לתמיסה הזו כדי למהול אותה‬ ‫‪.‬ולהשוות ריכוזים‬ ‫תמיסה היפוטונית )היפו = פחות ( – בתמיסה אחת יש פחות מומסים‬ ‫‪.‬מאשר בתמיסה השנייה ולכן מים יצאו ממנה לתמיסה השניה‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫? מהם מאפייני החיים‬ ‫גדילה והתפתחות‬ ‫הומיאוסטאזיס‬ ‫היכולת להתרבות‬ ‫תגובה לסביבה‬ ‫תנועה‬ ‫אבולוציה‬ ‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬  ‫מטבוליזם – חילוף חומרים‪.‬תהליך של קליטה ופליטה של חומר‬ ‫קטבוליזם – פרוק‬ ‫אנטובליזם – הרכבה‬ ‫לכל רמת ארגון יש את היכולת – ‪ – Responsiveness‬תגובתיות‬ ‫להגיב לסביבה‪ ,‬קיימת תקשורת‬ ‫מאפיין כל תא חי ‪ – Movement – -‬תנועתיות‬ ‫מוצא האדם מתא אחד – ‪ – Differentiation‬התמיינות‬ ‫שהתרבה והתמיין לקבלת האורגניזם השלם‬ ‫כל יצור חי מתרבה ‪- Reproduction -‬רביה‬ ‫הומאוסטאזיס – מנגנון ששומר על יציבות בסביביה הפנימית‬ ‫אבולוציה ‪ -‬התהליכים ביצורים חיים‪ ,‬שמביאים לשינויים בתכונות‬ ‫המורשות מהורים לצאצאים‬ ‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬  ‫האם אפשר להשתמש‬ ‫במאפיינים אלה‬ ‫?להבדיל בין חי לשאינו חי‬ ‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬ ‫גבישים שהם מעולם הדומם‪ ,‬גדלים‬ ‫כלי תחבורה נעים באמצעות שרפת דלק במנועם‬ ‫פעולת חיישנים שונים במזגן – הדלקה וכיבוי של‬ ‫חימום‪/‬קירור בהתאם לטמ"פ הסביבה‬ ‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬ ‫אדם בגיל העמידה‪ ,‬אינו גדל‪-‬‬ ‫רוב הנמלים הפועלות בקן הן עקרות‪ ,‬כלומר אינן‪-‬‬ ‫יכולות להתרבות‪ ,‬אך הן יצורים חיים‬ ‫הצמח אינו משנה את מקומו – והוא חי‪-‬‬ ‫החתול שנשאר להתחמם בשמש ואינו מגיב ‪-‬‬ ‫לקריאתנו – איננו מת‬ ‫לא נוכל לקבוע שכל יצור חי מקיים את כל‬ ‫! מאפייני החיים‬ ‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬  ‫הומיאוסטאזיס מבטא את כושרו של יצור חי‬ ‫‪,‬לשמור על סביבה פנימית יציבה בטווח ערכים מאוד צר‬ ‫השונה באופן מובהק מהסביבה החיצונית‬ ‫‪.‬הדבר מתאפשר ע"י מנגנוני בקרה‬ ‫‪ 7.35-7.45‬למרות שאנו יכולים לאכול‬ ‫לדוגמא אנו שומרים על ערך של חומציות בדם שהוא בטווח‬ ‫‪.‬מזונות שהחומציות שלהם היא ‪2‬‬ ‫הצורך בהומיאוסטזיס נוצר מאחר ויש לנו בתוך הגוף איברים שהם סביבה חיצונית לגמרי‪.‬הקיבה היא ממש‬ ‫כמו הסביבה החיצונית כי אנו מכניסים לתוכה מזונות ושתיה מבחוץ ועדיין צריכים להקפיד שנוזל הדם‬ ‫‪.‬לא ישתנה לפי חומציות‪ ,‬רמת סוכר והטמפ' של מה שאנו אוכלים‬ ‫בקרה‪ :‬כשיש סטייה מן הנורמה מנגנון הבקרה‬ ‫‪.‬אחראי להחזיר את המצב למצב הרגיל‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫‪:‬סביבה פנימית בגוף החי‬ ‫ ‬ ‫הציטופלזמה )נוזל תוך‪-‬תאי(‬ ‫ ‬ ‫הנוזל הבין‪-‬תאי‬ ‫ ‬ ‫הדם‬ ‫‪:‬סביבה חיצונים בגוף האדם‬ ‫ ‬ ‫הריאות‬ ‫ ‬ ‫מע' העיכול‬ ‫ ‬ ‫מע' השתן‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫ ‬ ‫‪ – STRESS ,‬ההומוסטאזיס באורגניזם מופר כל הזמן עקב מצב של דחק‬ ‫‪.‬שכוללים את כל המצבים היוצרים חוסר שיווי משקל בסביבה הפנימית‬ ‫ ‬ ‫‪:‬מצב דחק יכול לנבוע מ‬ ‫כמו למשל חום‪ ,‬קור או חוסר חמצן ‪ ((external stimuli‬גורם החיצוני ‪1.‬‬ ‫גורם פנימי כמו ירידה ברמת הגלוקוז‪ ,‬חומציות מוגברת של הנוזל החוץ ‪2.‬‬ ‫‪.‬תאי‪ ,‬מצב פסיכולוגי –לחץ בעבודה וכו‬ ‫ ‬ ‫בדרך כלל מצבי הדחק הם קלים ומוכרים‪ ,‬והגוף מצליח להתגבר עליהם‬ ‫‪.‬בקלות‬ ‫ ‬ ‫מצבי דחק קשים כמו הרעלה‪ ,‬זיהום חריף או מוות של בן זוג יכולים‬ ‫להכשיל את ההומיוסטאזיס ולגרום למוות‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫מעגל משוב הוא מחזור של אירועים שבהם אינפורמציה על מצב‬ ‫‪.‬מסוים מנוטרת ומדווחת באופן תמידי למרכז בקרה‬ ‫‪:‬מערכת משוב מורכבת משלושה מרכיבים בסיסים‬ ‫ ‬ ‫‪ - INPUT‬חיישן – מודד שינויים במדדים ושולח אותם למרכז הבקרה‬ ‫)כמו תרמוסטט של מזגן(‬ ‫ ‬ ‫מרכז בקרה – קובע את המצב שבו צריך להיות אחד ממרכיבי או תכונות‬ ‫הגוף‪ ,‬כגון קצב הלב‪ ,‬לחץ דם‪ ,‬חומציות הדם‪ ,‬רמת סוכר בדם‪ ,‬טמפ גוף‬ ‫וקצב נשימה‪.‬מרכז הבקרה מקבל מידע מהרצפטורים )קולטנים שמדווחים‬ ‫‪.‬למערכת העצבים( על המצב של אותו מרכיב ואז מחליט על דרך פעולה‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬ ‫ ‬ ‫ממרכז הבקרה ומייצר ‪ –OUTPUT‬אפקטור – מקבל את הפלט‬ ‫תגובה‪.‬לדוגמה הגברת הפרשת הזיעה על –ידי בלוטות זיעה‬ ‫‪.‬בעקבות מאמץ‬ ‫ ‬ ‫אם התגובה של האפקטור גורמת לביטול הגירוי המקורי מדובר‬ ‫במערכת משוב שלילי‪.‬לעומת זאת‪ ,‬אם התגובה מגבירה את‬ ‫‪.‬אותו גירוי מדובר על משוב חיובי‬ ‫רוב המנגנונים בגוף הם שליליים‪ ,‬ומאפשרים שמירה על‬ ‫‪.‬ערכים פיסיולוגים בתחום צר‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫משוב שלילי‪ :‬תגובת האפקטור נועדה להחזיר את המערכת למצב‬ ‫‪.‬מבוקר‬ ‫למשל תיקון לחץ דם גבוהה‬ ‫זהו המנגנון הנפוץ בגוף‬ ‫‪.‬משוב חיובי‪ :‬נועד לחזק או להמשיך את השינויים בגוף‬ ‫יצירה מוגברת של אחד התוצרים גורמת להגברת המערכת כולה‬ ‫לדוגמה – בזמן לידה‪ ,‬לחץ בצוואר הרחם גורם להפרשת‬ ‫ההורמון אוקסיטוצין הגורם לצירי לידה‪.‬ככול שהלחץ בצוואר‬ ‫הרחם גדל יש יותר הפרשה של ההורמון והגברה של צירי‬ ‫‪.‬הלידה‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫ ‬ ‫שמירה על ההומיאסטאזיס מתבצע בעיקר בעזרת מערכת העצבים והמערכת‬ ‫‪.‬האנדוקרינית‪ ,‬כאשר הן פועלות יחד או בנפרד‬ ‫ ‬ ‫מערכת העצבים מבחינה בסטיות ופועלת להחזירו על ידי שליחת פוטנציאלים חשמליים‬ ‫‪.‬לאיברים שונים‬ ‫ ‬ ‫‪.‬המערכת האנדוקרינית מורכבת ממספר בלוטות המפרישות הורמונים לדם‬ ‫‪.‬מערכת עצבים פועלת מהר מאוד‪ ,‬מערכת אנדוקרינית פועלת יותר לאט‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬  ‫הומיאסטאזיס‬ ‫הומיאוסטזיס ‪ -‬תהליכים בעזרתם מפקח התא או‬ ‫האורגניזם‬ ‫על תנאים קבועים בתוכו‪ ,‬גם כשהוא‬ ‫נחשף‬ ‫‪.‬לתנאים משתנים‬ ‫ד"ר רחל ברנד‬ ‫פיזיולוגיה של קרום התא‬  ‫‪- Membrane Transport‬מעבר ממברנאלי‬ ‫‪.‬מעבר חלקיקים אל תוך ואל חוץ התא דרך הממברנה ‬ ‫‪:‬המעבר נעשה בשתי דרכים ‬ ‫‪1.‬‬ ‫מעבר פסיבי‪ -‬בו לא דרושה השקעת אנרגיה של‬ ‫‪ (ATP).‬התא‬ ‫‪2.‬‬ ‫‪ (ATP).‬מעבר אקטיבי‪ -‬התא משקיע אנרגיה‬  ‫דיפוזיה דרך קרום התא )ממברנה(‬ ‫דרך השכבה השומנית עוברות מולקולות קטנות ובלתי ‬ ‫טעונות‪ ,‬המסיסות בשומנים‪.‬לדוגמא פחמן דו חמצני‪ ,‬חמצן‪,‬‬ ‫חומצות שומן‪ ,‬גזים חנקניים‪ ,‬סטרואידים‪ ,‬ויטמינים הנמסים‬ ‫בשומן‪ ,‬אלכוהולים קטנים ועוד‬ ‫מולקולות קטנות קוטביות או יונים עוברים באמצעות ‬ ‫חלבונים ייחודיים המשובצים בקרום ועוברים לרוחבו‪,‬‬ ‫ומהווים תעלות‪.‬גודל המולקולות שעוברות תלויות בקוטר‬ ‫‪.‬התעלות‬ ‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬  ‫דיפוזיה דרך תעלות‬ ‫רוב תעלות בממברנה הם תעלות יונים ‬ ‫בדרך כלל מאפשרות מעבר של יון אחד בלבד ‬ ‫הממברנה מכילה מספר רב של תעלות אשלגן וכלור ‬ ‫ומספר קטן יותר של תעלות נתרן וסידן‬ ‫דיפוזיה דרך תעלות איטית יותר מאשר דרך הממברנה ‬ ‫השומנית )שטח קטן(‬ ‫קיימות תעלות בעלות "שער" שצורתו קובעת עם התעלה ‬ ‫פתוחה או סגורה‪.‬חלק מהשערים נפתחים ונסגרים‬ ‫בהתאם לגירוי כימי‪ ,‬מכאני או חשמלי בתוך ומחוץ לתא‬ ‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬  ‫דיפוזיה מזורזת‬ ‫דיפוזיה מזורזת‪ -‬מתרחשת כאשר המולקולה גדולה או טעונה מידי‪ ,‬ואינה יכולה‬ ‫‪-‬‬ ‫לעבור בתעלות‪.‬המולקולה חודרת את התא בעזרת נשאים‪ ,‬מבנים חלבוניים בתוך‬ ‫‪.‬הקרום‪.‬כמו בדיפוזיה רגילה התנועה של המולקולות תהיה במורד מפל הריכוזים‬ ‫הנשאים מאפשרים מעבר של חומרים המסיסים במים דרך סביבה שומנית ‬ ‫תהליך זה אינו דורש אנרגיה ‬ ‫התקשרות הנשא אל המולקולה מלווה בשינוי במבנה המרחבי של הנשא‪.‬לאחר ‬ ‫‪.‬ההשתחררות מהמולקולה‪ ,‬הנשא חוזר לצורתו המקורית‬ ‫צריכה להיות התאמה מבנית בין הנשא למולקולה )כל נשא נקשר ליון או ‬ ‫)מולקולה ספציפיים‬ ‫קצב הדיפוזיה נקבע על‪-‬ידי מפל הריכוזים ומספר הנשאים ‬ ‫משמש גם להעברת גלוקוז‪ ,‬אוראה‪ ,‬גלקטוז‪ ,‬פרוקטוז וויטמינים מסוימים ‬ ‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬  ‫העברת חומרים אקטיבית‬ ‫מומסים מסוימים חייבים לעבור את ממברנת התא אבל לא יכולים‬ ‫בצורה פסיבית מפני שהם צריכים לנוע נגד מפל הריכוזים‪.‬לכן הם‬ ‫עובריים במעבר אקטיבי‬ ‫העברה אקטיבית מסדר )‪ – ATP‬העברה אקטיבית דורשת אנרגיה‬ ‫)ראשון‪/‬אנרגיה האגורה במפל ריכוזי יונים –העברה מסדר שני‬ ‫העברה של מולקולה נגד מפל הריכוזים ‬ ‫– החלבונים המעבירים את המולקולה נקראים "משאבות ‬ ‫שהם חלבונים טרנסממברנאלים "‪pumps‬‬ ‫דוגמה – משאבת נתרן‪-‬אשלגן ‬ ‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬  ‫העברה אקטיבית מסדר ראשון‬ ‫‪ ATP‬אנרגיה מופקת מהידרוליזה של ‬ ‫חלבון נשא ה"שואב" חומר דרך הממברנה בניגוד למפל ‬ ‫הריכוזים שלו משנה את צורתו‬ ‫נשאים אלה נקראים משאבות ‬ ‫המנגנון הנפוץ ביותר הוא משאבת נתרן‪/‬אשלגן‪ ,‬המוציאה ‬ ‫נתרן מהתא ומכניסה אשלגן‪ ,‬וכך שומרת על אחוז נתרן‬ ‫נמוך בתוך התאים וריכוז אשלגן גבוה‬ ‫משאבות אלה עובדות כל הזמן עקב זליגה חזרה של יונים ‬ ‫אלה במורד מפל הריכוזים‬ ‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬  ‫משאבת נתרן‪/‬אשלגן‬ ‫ריכוז הנתרן מאוד גבוה מחוץ ‬ ‫לתא‬ ‫ריכוז אשלגן גבוהה פי ‪-10-20‬‬ ‫בתוך התא לעומת החוץ‬ ‫המשאבה מוציאה נתרן ומכניסה‬ ‫‪ATP‬אשלגן – זקוקה ל‬ ‫משאבת נתרן אשלגן חשובה על ‬ ‫מנת לשמור על לחץ אוסמוטי‬ ‫‪.‬ולאזן את נפח התא‬ ‫‪r‬‬ ‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬  ‫משאבת‬ ‫נתרן‪/‬אשלגן‬ ‫קישור של ‪ 3‬יוני נתרן מהציטוזול באתרי המשואה גורמים לתהליך של‪1.‬‬ ‫‪.‬בעזרת אנזים – ‪ADP‬שהופך ל ‪ ATP‬פוספורילציה של‬ ‫חיבור קבוצת פוספט לחלבון גורם לשינוי מבני בתעלה המאפשר לשחרר‬ ‫לנוזל הבין תאי את שלושת יוני הנתרן – כנגד מפל הריכוזים‬ ‫לאחר שחרור הנתרן החלבון קושר יוני אשלגן מהנוזל החוץ תאי‪.‬הקישור ‪2.‬‬ ‫של האשלגן גורם לפירוק קשר הפוספט שעל גבי החלבון וחזרתו לצורתו‬ ‫המקורית המאפשרת שחרור האשלגן בתוך הציטופלסמה – כנגד מפל‬ ‫‪.‬הריכוזים‬ ‫לשימוש מכללת צפת בלבד‬ ‫הנשא חזר למצבו הראשוני‪ ,‬המשאבה יכולה לקשור שוב יוני נתרן‬  ‫משאבת נתרן אשלגן‬ ‫‪ ATP‬מנגנון המשתמש באנרגיה המתקבלת מפירוק‬ ‫אל מחוץ לתא ולהכניס ‪ Na+‬על מנת להוציא יוני נתרן‬ ‫‪ K+.‬אשלגן לתוך התא‬ ‫‪.‬התוצאה‪ :‬יותר יוני נתרן בחוץ ויותר יוני אשלגן בפנים‬ ‫נוזל חוץ תאי‬ ‫נוזל תוך תאי‬ ‫‪2K+‬‬ ‫‪2K‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪3Na‬‬ ‫‪3Na‬‬‫‪0m‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪0m‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪:‬הסטוכיומטריה של מחזור אחד של פעילות המשאבה ‬ ‫‪M‬‬ ‫‪3*Na+‬‬ ‫‪: 2*K +‬‬ ‫‪: 1*ATP‬‬ ‫‪M‬‬  ‫העברה אקטיבית מסדר שני‬ ‫ ‬ ‫אנרגיה האגורה במפל ריכוזי יוני הנתרן והמימן מנוצלת להעברת‬ ‫חומרים אחרים ע"פ הממברנה בניגוד למפל הריכוזים שלהם‬ ‫משאבות הנתרן שומרות על מפל ריכוזים גבוה של נתרן ע"פ ‬ ‫הממברנה‪.‬ליוני נתרן יש אנרגיה פוטנציאלית שיכולה להפוך לאנרגיה‬ ‫קינטית‪ ,‬המנוצלת להעברת חומר אחר בניגוד למפל הריכוזים‬ ‫נשאים של העברה אקטיבית מסדר שני קושרים יוני נתרן ‪+‬חומר ‬ ‫‪.‬נוסף‪ ,‬עוברים שינויי צורה ומעבירים אותם לתוך התא‬ ‫ברוב תאי הגוף‪ ,‬ריכוז נמוך של יוני סידן בציטוזול מוש?