חיסונים PDF

## חיסונים ### סוגי חיסונים * **חיסון סביל:** הזרקת סרום עם נוגדנים, מעניק עמידות נגד פתוגן לתקופה קצרה. * **חיסון פעיל:** הזרקת פתוגן מוחלש כך שמערכת החיסון תוקפת אותו ויוצרת נוגדנים, מעניק עמידות לתקופה ארוכה. ### דרכים לחיסון כיום ניתן לחסן בעזרת זן מוחלש, טוקסינים וגם רק בעזרת דנ"א בצורת ח...

## חיסונים ### סוגי חיסונים * **חיסון סביל:** הזרקת סרום עם נוגדנים, מעניק עמידות נגד פתוגן לתקופה קצרה. * **חיסון פעיל:** הזרקת פתוגן מוחלש כך שמערכת החיסון תוקפת אותו ויוצרת נוגדנים, מעניק עמידות לתקופה ארוכה. ### דרכים לחיסון כיום ניתן לחסן בעזרת זן מוחלש, טוקסינים וגם רק בעזרת דנ"א בצורת חיסון אקטיבי. חיסון זה מחסן את כל האוכלוסייה גם אם לא כולם חוסנו. ### תאים ותגובות * **Cell Therapy:** אליה מצ'ניקוב היה הראשון לטבוע את המושג של פגוציטוזה. הוא גילה שיש תאי דם מסוימים אשר יכולים לבלוע ולהשמיד גופים מסוימים אשר מסכנים את הגוף, כגון בקטריות. ### חיסון משולב * **הקשר שבין החיסון המשולב (MMR) לאוטיזם:** החיסון המשולב משלב בין כמה פתוגנים בכדי להקל על עומס החיסונים והזמן אשר נדרש להתחסן. חוקר בשם ווייקפילד טען שמיגרציה של פפטידים הנמצאים בחיסון נודדים למוח וגורמים לדלקת ופגיעה מוחית אשר מובילה לאוטיזם. הוא בחן 12 ילדים שאושפזו במחלקה גסטרואנטרולוגית עם היסטוריה של אובדן כישורים נרכשים וסימפטומים של מחלות מעיים. 8 מהם דיווחו על תיאום בין זמן קבלת החיסון והופעת הסימפטומים, ושבעה מתוך השמונה היו אוטיסטים. החוקרים ערכו בדיקות נוספות ומצאו עדויות לדלקות במעי וכן ממצאים חריגים בקולונוסקופיה. ### ביקורת על המחקר * הבדיקות נעשו על אוכלוסייה חולה, ללא קבוצת ביקורת. * מעולם לא זוהתה מיגרציה של פפטידים הפוגעים בהתפתחות המוח דרך זרם הדם. * לא הוצגו עדויות לכך שהם יכולים לחצות את ה-BBB. * במספר ילדים ההפרעות במעיים התגלו חודשים לאחר ההפרעות ההתנהגותיות. * החיסון ניתן סמוך לגיל שבו מופיעים לראשונה סימפטומים של אוטיזם. * הטיה מצד הפרופסור על התוצאות ודברי המשפחה. ### תוצאות בשנת 2009 המאמר נמחק, ווייקפילד יצא מהמשפט זכאי מחמת הספק. החיסון ניתן ביום במעל 60 מדינות, אך אחוז המחוסנים בבריטניה צנח מ-94% ל-83%, מספר אשר מתחת לסף לחיסון אוכלוסייה. בשל כך, מתחילה המחלה לחזור בצורות שונות. ## מערכת החיסון ### דרישות מערכת החיסון: * זיהוי של מגוון רחב של פתוגנים * יכולת להרוג פתוגנים לאחר זיהוי (ולפנות אותם מהרקמה) * יכולת להרוג פתוגנים ללא פגיעה עצמית ## הסכנות * פתוגנים חוץ תאיים אשר נמצאים ב-extracellular matrix (בקטריות, פרזיטים, שמרים, פטריות). * פתוגנים תוך תאיים - בקטריות ופרזיטים (צרעת, לישמניה, מלריה וכו'). * וירוסים- פרזיטים תוך תאיים אשר חייבים את מערכות האדם בכדי להתקיים. * פרזיטים חוץ תאיים- כגון נמטודות ושרשרורים (תולעים פרזיטים חוץ תאיים). ## מערכות החיסון * **מערכת החיסון המולדת (Innate):** המערכת איתה אנחנו נולדים. היא לא לומדת ולכן אינה משתנה ותיצור את אותה התגובה לפתוגן בכל פעם שיחדור לגופינו. תגובתה הינה מהירה, חזקה ולא ספציפית. * **המערכת האדפטיבית (adaptive):** מהווה תגובה ספציפית לפתוגן באמצעות תאי T ו-B. תגובתה תתרחש ימים לאחר החדירה הראשונית של הפתוגן, בתגובה לשפעול המערכת המולדת. המערכת האדפטיבית בעלת יכולת זיכרון ולמידה ותגיב במהירות ובעוצמה רבה בחדירה חוזרת של אותו פתוגן.