רקמת חיבור: מבוא - סיכום

**רקמת חיבור** רקמת חיבור היא אחת מארבע רקמות הבסיס שמרכיבות את הגוף. היא מעניקה צורה ותמיכה לאברי הגוף השונים. אם שוטפים את כל החומרים האורגניים מהלב, כמו תאים ודם, אנחנו נשארים עם שלד הלב שמורכב מהחומר החוץ תאי שיוצרת רקמת החיבור. אפשר לראות את התפקיד החשוב שרקמת החיבור משחקת בעיצוב ובנייה של א...

**רקמת חיבור** רקמת חיבור היא אחת מארבע רקמות הבסיס שמרכיבות את הגוף. היא מעניקה צורה ותמיכה לאברי הגוף השונים. אם שוטפים את כל החומרים האורגניים מהלב, כמו תאים ודם, אנחנו נשארים עם שלד הלב שמורכב מהחומר החוץ תאי שיוצרת רקמת החיבור. אפשר לראות את התפקיד החשוב שרקמת החיבור משחקת בעיצוב ובנייה של איברים בגוף. **תפקידי רקמת החיבור** 1. ציפוי איברים, מילוי חללים ושמירה על מבנה של איברים. 2. מאגר אנרגיה (רקמת שומן), מים ואלקטרוליטים. 3. הגנה מפני זיהומים בזכות מעורבות של תאי מערכת החיסון. 4. שלד הגוף -- עצמות, סחוסים, גידים ורצועות. 5. הזנה באמצעות הנעה של נוטריינטים וסילוק מטבוליטים (פרט למוח). **מאפייני רקמת חיבור** 1. רקמה לא קוטבית או מאורגנת. 2. תאי הרקמה אינם הדוקים אלה לאלה ואינם מקיימים צמתים בין תאיים. 3. הרכב החומר החוץ תאי (ECM) משפיע על התכונות של רקמת החיבור. 4. וסקולרית, מעוצבבת ומכילה תאי שומן. בתתקין, הצינורות הכהים למטה הם כלי הדם, התאים הפסיים למעלה הם עצבים ומימין למטה העיגולים הבהירים הם תאי שומן. **רקמת חיבור** נחלקת לשני מרכיבים: תאים קבועים שמגדירים את המהות והתפקוד של רקמת החיבור ותאים מזדמנים מגיעים לפי הצורך ולאחר מכן עוזבים. **תאית קבועים** 1. Fibroblasts 2. Myofibroblasts 3. mast cells 4. Macrophages 5. Adipocytes **פיברובלסטים (Fibroblasts)** הם התאים העיקריים ברקמה הן מבחינה מספרית והן בזכות התכונות שלהם. הפיברובלסטים אחראיים על הפרשת החומר החוץ תאי ברקמת החיבור והם תאים צרים וארוכים שיכולים לשלוח שלוחות ולהתחדש אחרי פציעה בקצב מהיר. אם הפציעה חודרת את שכבת האפיתל אל רקמת החיבור, הפיברובלסטים פורצים את שכבת האפיתל ומתחילים להשלים את האזור הפגוע. בגלל שהתאים האלה מתחלקים מהר יותר מרקמת האפיתל, הם משתלטים על האזור וגורמים **לצלקת ויזואלית.** לפיברובלסטים תכונות שונות מרקמות אחרות, לכן אם הם משלימים פצע באזור מסויים, אמנם מבחינה מראה הרקמה שלמה, אבל בפועל יש פגיעה בתפקוד כי הושלמו כביכול התאים הלא נכונים. נקרא גם **צלקת תפקודית**. **Myofibroblasts** הם תת-סוג של פיברובלסטים ולהם יש מאפיינים גם של תאים פיברובלסטיים וגם של תאי שריר: גם מפרישים חומר חוץ תאי וגם בעלי כושר התכווצות. **תאי מאסט (mast cells)** תאים גדולים יחסית שלוקחים חלק במערכת החיסון והם מלאים בגרנולות (ווזיקולות מלאות בחומר הפרשה שמחכות לשחרור). הגרנולות משמשות כקו הגנה ראשון במקרה של גורמים זרים לגוף. הם ממוקמים לרוב באזורים שחשופים לגורמים מזהמים כמו בקרבת כלי דם **(perivascular mast cells**) או בדופן מערכת העיכול והנשימה (**mucosal mast cells).** נזכר שהשכבה שפונה אל הלומן היא אפיתל מסוג מוקוזה. הגרנולות מכילות **היסטמין** שתפקידו להרחיב את כלי הדם, **הפרין** שמשמש כנוגד קרישה, **כימואטרקטנטים** שונים, **וציטוקינים** שמעורבים בהפעלת תאי מערכת החיסון. התאים למעשה אחראיים על זיהוי חדירת מיקרואורגניזמים, וגיוס מערכת החיסון לאזור הזיהום. למרות הפעילות החשובה של תאי מאסט, פעילות בלתי מבוקרת שלהם יכולה לגרום לתגובה אלרגית: אודם מקומי בגלל הרחבת כלי דם, נפיחות ובצקות בגלל הגדלת חדירות כלי הדם ודלקת מקומית בגלל גיוס והפעלת תאים אפקטוריים של מערכת החיסון. **מקרופג׳ים/היסטיוציטים (macrophages/histiocytes)** תא בולעני שמנקה מרקמה תאים אפופטוטיים, שברי תאים שעברו נקרוזיס או גורמים ״מלכלכים״ אחרים ברקמה. כאשר מקרופג׳ים נמצאים ברקמת חיבור הם נקראים **היסטיוציטים.** מקרופג׳ים מגוייסים מזרם הדם אל התאים, עוברים והפעלה והתמיינות להיסטיוציטים במקרה הצורך. יש להם יכולת התרבות והתחלקות בתוך רקמה. **אדיפוציטים (adipocytes)** תאי שומן שתפקידים לאגור שומן. תאי שומן לכן מהווים מאגר אנרגטי ונראים גדולים ולבנים. שומן חום שכיח יותר בחיות קטנות יחסית כמו עכברים ופעוטים ותפקידו לשמור על חום הגוף. בשונה מתאי שומן לבנים שהם טיפה אחת של שומן, תאי שומן חומים מורכבים מטיפות קטנות של שומן. למרות שהתאים לא קוטביים, הם עטופים ב-external lamina שדומה בהרכבה ובתכונותיה לממברנה הבאזלית אבל היא מקיפה רק תאים מסויימים חסרי קוטביות כמו שריר, שומן ותאי שוואן. היא עשירה בסוכרים לכן נצבעת טוב בצביעת PAS. **תאים מזדמנים** תאי מערכת החיסון (תאי דם לבנים -- לויקוציטים) שלא נמצאים באופן קבעו אלא מגוייסים לרקמה בעקבות פציעה או זיהום מקומי. **החומר החוץ תאי** (extra cellular matrix) נחלק גם הוא לשני מרכיבים: סיבים חלבוניים וחומר ביניים (ground substance) **סיבים** חוטים חלבוניים שמיוצרים ומופרשים על ידי הפיברובלסטים. הפיברובלסטים מייצרים את תת-היחידות של הסיבים בתוך התא ומפרישים אותם החוצה יחד עם האנזימים שיודעים לפלמר אותם ליחידות שגדולות אף יותר מהתא עצמו. כמותם של הסיבים השונים, היחס ביניהם והארגון שלהם קובע את תכונות רקמת החיבור שנגזרות מתכונות האיבר או האזור האנטומי בו נמצאת הרקמה. **יש שלושה סוגים נפוצים של סיבים:** 1. סיבי קולגן (collagen type 1) 2. סיבים רטיקולריים (collagen type 3) 3. סיבים אלסטיים. **סיבי קולגן (type 1)** הסיבים העבים ביותר ותפקידם לתת תמיכה מכאנית לרקמה בה הם נמצאים. סינתזת הקולגן מתחילה ב-ER המחוספס של הפיברובלסטים. שלוש שרשראות פרו-קולגן מתארגנות במבנה של triple helix, מופרשות מהתא ובמרחב החוץ תאי מתארגנים לסיבים גדולים. יש מגוון רחב של שרשראות קולגן, והרכב הtriple helix- יקבע את סוג הקולגן הנוצר, את מבנהו ותכונותיו **Ehlers-Danlos Syndrome** בהיעדר סיבי קולגן או בכמות נמוכה או התארגנות לא נכונה שלהם, נוצרת מחלה שמתבטאת בגמישות יתר של העור והמפרקים, נטייה למפרצות בכלי דם, בקעים וצניחה של איברים פנימיים. **סיבים רטיקולריים (type 2)** סיבים דקים שתפקידם לתמוך במבנים עדינים כמו כלי דם קטנים ואיברים המטואפטיים (מח העצם) ואיברים לימפתיים. **סיבים אלסטיים** מורכבים מהחלבון **אלסטין** ומקנים לרקמת החיבור יכולת להתכווץ חזרה לאחר מתיחה. נפוצים ברקמת החיבור שמקיפה מבנים המשנים את נפחם כמו עור, ריאות וכלי דם גדולים. הקולגן בסיבים קובע את גבול המתיחה. בתתקין אנחנו רואים רקמה של סיבים אלסטיים בנאדיות הריאה (למטה). הסיבים יכולים להתארגן למבנה בתנאי שיש נוכחות של **פיברילין.** ללא הפיברילין, הסיבים יהיו כדפים ויבוא לידי ביטוי במקומות שאין בהם צורך בסיב אלסטי בכיוון אחד ספציפי כמו בעורקים.